לאחרונה התחלתי לרדת במצב רוח, אני לא יודעת…
אולי זה בגלל שאני הרבה במסכים או בגלל חברות או סתם גיל ההתבגרות…
די קשה לי עם זה ואני צריכה עזרה- כל מענה יעזור…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
לצערנו לכל אחת יש תקופות כאלו, הרבה פעמים זה גם בלי סיבה מיוחדת…
תנסי לחשוב טוב ולעשות דברים שאת אוהבת שיעלו לך את המצב רוח.
וסורי שאין לי איך לעזור..
הרבה הצלחה❣
אמאלה, אמאלהה בדיוק אניי.
כאילו אני כתבתי את השאלה הזוו
תקשיבי שבחודשים האחרונים ממשש ירד לי המצב רוח.
אני מרגישה הרגשה כזו של עצב וריק.
כנל
אם ציפית לתשובה – אין אחת כזאת
למה?
כי כולן ככה!!!
(סורי על הציניות אבל ככה זה אין מה לעשות)
וואו
תקשיבי, קודם כל את חייבת להחליט שאת מבטיחה לעצמך שאת עושה הכל, הכל!! בשביל שתהיי שמחה.
עצם ההחלטה מחייבת אותך לשמוח…
ודבר שני, תנסי להגדיר לעצמך, למה את פחות שמחה? היה משהו מסויים שקרה לך מאז שאת מרגישה ירידה במצב רוח? העצבות שלך היא נגרם של משהו חיצוני?
אם כן, תגדירי אתזה לעצמך, כי ידיעת המחלה היא חצי תרופה… ואז, אני ממליצה לך לעשות כל יום בסוף היום, רשימה של דברים טובים שקרו לך היום. זה פשוט קסם, מנסיון!
ואם לא, כנראה שזה משהו פנימי שחסר לך.
עצב פנימי, יכול להעלם באמצעות לימוד חסידות.
ובאופן כללי, ממליצה לך על פעילות גופנית, אין טוב מזה.
בהצלחה אהובה❤️
שייה
זה דבר הגיוני..
מאד.
זה קורה בדכ להמון בנות בגיל הזה..
גילאי עשרה תיכון..
אולי תפחיתי מסך תצאי עם מי שעושה לך טוב ותעשי מה שעושה לך נעים..
איאי גמני
ואני חולמת לנגן בכינור זה קצת מעודד
כדאי לך גם לנסות לממש שאיפות זה מעלה מוטיבציה אוטומטית..
אוהבתתתת
היי יקירה❤
קודם כל- תודה שאת משתפת, אני מזדהה איתך ובטוחה שזה קשה…
אז ככה, קודם כל חשוב שתביני שמדובר במשהו טבעי ונורמלי, וזה לא סוף העולם. קורה לכולן, גם כשנראה שזו רק אני ורק לי עכשיו עצוב/ לא טוב/ או לא מסתדר.
אני יכולה להגיד לך שזה קורה לי הרבה פעמים, אבל עכשיו יש לנו בחירה האם ליפול לייאוש, להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת עד שנה הבאה, להיות ב"דיכי" או להחליט לצמוח מכאן ולעלות.
וכן, אני יודעת שזה נורא מעצבן! ולפעמים זה נראה לנו כיף להיות במצב הזה ולמי יש כח לקום מתוך העצב?!
אבל זה בדיוק העניין-
בואי רגע נשנה את המילה "עצב" למילה "כאב". מה את אומרת?
לא עצוב לי כרגע, אלא כואב לי כרגע. וזה בסיידר!
בואי רגע נתחבר לכאב, נבין ממה הוא נגרם.
בואי נפצל את זה עכשיו לשניים-
1. זיהיתי את המקור לכאב
2. אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה, פשוט הרגשה מעיקה כזו (אגב אנחנו המרוקאים קוראים לתחושה הזו רבינה/ רמה – מכירה?… בעברית זה מועקה)
אם המצב הוא שזיהיתי את המקור: זה בסדר לתת לי עם עצמי קצת זמן להתחבר לכאב, ולהבין ממה הוא נגרם.
אחר כך תטפלי בשורש הבעיה ובמקביל תנסי לעשות דברים שישמחו אותך ויעשו לך טוב.
אם אני לא יודעת למה נגרם המצב הזה- אחפש לי פינה שקטה או פשוט כמה דקות עם עצמי. הרבה פעמים אנחנו יודעים טוב מאוד מה המקור אבל קשה לנו להודות מול עצמנו ש X,Y,Z מפריעים לנו, כשנהיה עם עצמנו לפעמים נבחין באמת שנמצאת עמוק עמוק בפנים.
אם מצאנו אז מעולה ואז זה מחזיר אותנו לטפל בשורש הבעיה
אם לא- זה גם בסדר!
תנסי לדבר על התחושות עם חברה טובה/ אמא או אחות, ולפעמים אפילו מורה או יועצת בי"ס, מה שיעשה לך טוב!!
כהערת אגב- את יודעת שהרבה פעמים זו פשוט הדרך של אבא שבשמיים לדבר איתנו? לעורר אותנו? אם את מדברת באמת עם אמא או מורה הן יכולות לעזור לברר גם את זה ?
ומשהו קטן שלי מאוד עוזר- 5 דקות ביום רק, אבל רק, תודה לה'
מבחינתי תעשי לך מחברת או פנקס ותכתבי, אפשר בע"פ-איך שבא לך!!
בזמן הזה רק תגידי תודה, בלי להתלונן, בלי לבקש, בלי לכאוב, רק שמחה ואומרת תודה גם על דברים קשים או כואבים.
אצלי זה היה תהליך- בימים הראשונים הכרחתי את עצמי, אחר כך התודות הראשונות הכרחתי את עצמי והשאר זרם והיום אני לא מוותרת על זה!?
לכל אחד יש ימים כאלה שהוא מרגיש בלי אנרגיות נפשיות כזה, בד"כ אני אוהבת ללמוד מהם דברים על עצמי, מקפידה על ספורט ופשוט מחכה שהם יעברו.
אהבתי את התגבה!
פשוט לחייך! אין על חיוך:)
תשמעי הרבה מוזיקה טובה..
מה שאת אוהבת
שמחה/עמוקה/מרגשת/שקטה/רועשת..
מקווה שהעיצה שלי לא מעצבנת…
ללכת לשיעורי חסידות או לשמוע בזום או משהו כזה… זה מחייה!
לי זה היה מיתוך הרגשה של חוסר משמעות. זה מעיק ממש שאין למה לחיות.
זה גיל ההתבגרות לכולנו יש תקופות כאלה..
בדיוק עשיתי מאמר על גיל ההתבגורת ואחד ההשלכות של הגיל הזה,
זה ירידה במצב הרוח …….