*מה את מעדיפה:
לאבד את חוש הטעם?
או להיות עיוור צבעים?
*מה את מעדיפה:
ללמוד מחדש איך מדברים?
או ללמוד מחדש איך הולכים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
איזה מתעללת את.
טוב, להיות עיוורת צבעים.
ללמוד מחדש איך הולכים.
(ח"ו)😳
לאבד את חוש הטעם. פחות מביך.
ללמוד מחדש איך הולכים, יש לי בעיה ברגל ואני הולכת כמו ברווז פיסח אבל כולם אומרים שזה לא רפואי וזה רק הרצון שלי (לא מצליחה ללכת נורמלי, כמה שלא ניסיתי)
היי ענן !
שאלות מענייניות ישלך …;)
אני הייתי מעדיפה להיות עיוורת צבעים , זה הרבה יותר טוב מאשר
לאבד את חוש הטעם שאז אתה מאבד את התיאבון וכו'.
והייתי מעדיפה ללמוד חדש איך הולכים..
כי ללמוד מחדש איך מדברים זה פשוט נוראי
ועד שאתה יכול לקבל את מה שאתה רוצה יקח זמן ..
אבל לא לדעת ללכת זה עוד בסדר , כי יש נניח כיסא גלגלים ואתה עוד איכשהו יכול להסתדר בעצמך …
הראשון- אמממ… נראלי עיוורת צבעים,
השני- באנה קשה! לא יודעת🙈
לאבד את חוש הטעם.
ללמוד איך הולכים.
לילמוד איך לדבר זה אף פעם לא היגמר.
שאלה קשה….
אני הייתי מעדיפה להיות (ח"ו וח"ו) ללא חוש טעם. באוכל יש משהו מן התאווה, הטעם רק גורם לנו להתאוות לאוכל יותר. וראייה, הצבעים- זה בעיקר ממחיש לנו את גדולת ה'. לא הייתי מוותרת על זה.
(חוץ מזה שאני בררנית גדולה, אם לא יהיה לי טעם אולי אצליח לאכול יותר מהיום)
והשאלה השנייה…
הייתי מעדיפה (שוב, ח"ו) ללמוד מחדש ללכת.
הדיבור נותן לנו להביע את עצמנו, ואין תסכול גדול מחוסר יכולת להביע את עצמנו. אומנם גם ללמוד ללכת זה קשה, בייחוד שכשלומדים לדבר זה קל יחסית וכשלומדים ללכת- נופלים עשרות פעמים, אבל חוסר העצמאות שנובע מחוסר יכולת ללכת הוא פחות כואב מחוסר היכולת לדבר.
(לדעתי, כמובן)
שלא נתנסה.
וואו, יצא לי ארוך. אתן לא חייבות לקרוא הכל 😉
להיות עיוורת צבעים.
ללמוד מחדש איך מדברים, בלי כל הקללות והשפה הלא יפה של היום……
נקודה למחשבה. אהבתי👍
איזה שאלות! אבל בסדר, אני אענה מיוחד בשבילך:
1. ברור שעדיף עיוור צבעים, אני רוצה לאכול נורמלי 😃
2. עדיף לדעת ללכת מחדש. לא מוותרת על תקשורת! (וזה אפילו חרוז.. 😜)
להיות עיוורת צבעים.. אוכל זה חיי- במיוחד בתקופה הזאת😂
ללמוד מחדש איך מדברים (סתםם לאדעת.. שאלה קשה)
לאבד את חוש הטעם.
אולי זה יגרום לי קצת לסגור את הפה😅
וללמוד מחדש איך מדברים.
אולי ככה אדע לסנן ציניות, לבלוע הערות ולדעת מה אומרים בכל סיטואציה בלי להתפדח טו-מאצ'
1. להיות חסרת חוש טעם.
2. ללמוד ללכת מחדש, חס וכרפס.
תקשיבי, יש לך שאלות מעניינות😁
שמוציאות ממני תמיץ😵😵
סתם חח😁
אווי נראלי עיוורת צבעים… לא שחור לבן אלה לראות את הירוק כתום וכזה… שזה הרבה פחות נורא מלהיות בלי תיאבון… וללמוד לדבר… אני כל הזמן צרודה… וזה ממש מציק
לא זה ולא זה
אבל אם את שואלת
אזז
הפחות גרוע מבין השתיים זה לאבד את חוש הטעם וללמוד מחדש את הולכים
חדמ"ש להיות עיוורת צבעים,
וללמוד מחדש איך הולכיםם (ח"ו כמובן)
אוי נוו למה לעשות את זה כל כך קשה
הראשון – נראלי להיות עיוורת צבעים למרות שאני מזה אוהבת דברים יפיםםם… מצד שני אם אאבד את חוש הטעם אני לא אוכל ככ הרבה שטויות..
השני – חדמ"ש ללמוד מחדש איך הולכים. הדבר שאני הכייייי אוהבת זה לדבר, זה יהיה אסון אם אצטרך ללמוד מחדש איך עושים את זה! ותכלס זה אף פעם לא יחזור להיות כמו שהיה לפני. ללמוד מחדש איך הולכים זה אולי קשה אבל בסוף זה לא ישנה ככ…
חס וחלילה חס וחלילה כמובן חחח שלא אצטרך לא זה ולא זה 😂
חוש הטעם
איך הולכים…
עיוורת צבעים
ללמוד מחדש איך הולכים
חח למרות שאת שניהם גם לא…
שאלות מעניינות הבאת פה : )
אין לי בעיה להיות עוורת צבעים כי זה מה שאני.
ולא הייתי מעדיפה זה או זה
אבל בשביל הפואנטה
איך הולכים
יוו את עיוורת צבעים??
אולי את רוצה להתראיין פה באתר בראיונות של רק רציתי לדעת?
יש לי שאלות בשבילך:)