אני יכולה להציע לך משהו שאני מנסה לעשות וברוך השם רואה תוצאות. אבל קחי בחשבון, זה דורש הרבה עמל ויזע, לפחות לי. ביום הראשון שרציתי להפחית החלטתי על שעה, רק שעה ביום בלי מסך. למשך שבוע. אחר כך שעתיים, שוב שבוע. שלוש, שוב שבוע. אבל בלי לחץ, אם בשבוע הזה קשה אז לא ממהרים להוסיף עוד שעה, אפשר חצי שעה ואפשר כלום. הכל לפי הכוחות, אבל חשוב לא לוותר לעצמנו. ובעזרת השם בצורה הזו שעות המסך פוחתות משמעותית. עכשיו השאלה מה עושים בשעות האלו? קוראים, יוצאים עם חברות, מדברים עם אחים ואחיות, משתעממים (זה לא כל כך רע, לפעמים משעמום יוצאים רעיונות טובים), מתחילים לשים לב מה קורה סביבנו, להושיט יד בבית יותר זמן, לצאת עם חברות ולהיות איתן באמת בלי להיתקע במסך. זה מרגיע את הנפש, וואו כמה זה מרגיע אותה. בונוס- תמיד אפשר לא רק סור מרע אלא גם ועשה טוב. להחליט ללמוד בזמן הזה כמה שורות של תניא, לעשות קביעות של לימוד קצר. וככה לא רק הנפש רגועה, אלא גם הנשמה. ואת המרוויחה העיקרית, תאמיני לי. בהצלחה גדולה.
ניסיתי את כל השיטות והן לא עבדו, הדבר היחיד שעזר לי בטלפון זה לעשות צבעים שחור לבן, ככה העין פחות מוצאת עניין בטלפון… במחשב לא מצאתי, אני מכורה, למרות שכביכול מגבילים לי את הזמן עובדה, אני 20 מתוך 24 על המחשב..
17 תגובות
יש אפליקציות שמגבילות:)
אבל בחלק שלך, תנסי למצוא לך עוד תעסוקות מחוץ למחשב
ואז זה יהיה לך יותר קל.
סתם מעניין אם יש גם פתרונות כאלה למחשב…
כי אין לי אפשרות לאפליקציות
יש אפליקציה כזאת
שאחד ההורים יכול להגביל לך תזמן ביום דרך הפון שלו..
וזה אחלה!!
אני יכולה להמליץ לך כמויות דברים
אבל האמת
אני לא מצליחה…
אז מי אני שאתחיל לאמר לך …
להגיד לאחותך שמורת טבע
שתחטוף מימך תטלפון\מחשב😄
חחח אני נקרעת😅
אוקי מרשמלו תודה על הרעיון נשתדל ליישם😅🤣
חחח בדרך ככל אני זאת שעושה את זה לחברות🙈
לרצות.
זה לא כ"כ נכון
כי מסך זה דבר שסוחף הכי בלי לרצות ולשים לב.
…
צודקת.
תחפשי בתגיות על התמכרות
אני ב"ה לא מכורה רק רוצה להיות במחשב משהו כמו ממ.. 20 דקות ביום?
אני יכולה להציע לך משהו שאני מנסה לעשות וברוך השם רואה תוצאות. אבל קחי בחשבון, זה דורש הרבה עמל ויזע, לפחות לי.
ביום הראשון שרציתי להפחית החלטתי על שעה, רק שעה ביום בלי מסך. למשך שבוע. אחר כך שעתיים, שוב שבוע. שלוש, שוב שבוע. אבל בלי לחץ, אם בשבוע הזה קשה אז לא ממהרים להוסיף עוד שעה, אפשר חצי שעה ואפשר כלום. הכל לפי הכוחות, אבל חשוב לא לוותר לעצמנו. ובעזרת השם בצורה הזו שעות המסך פוחתות משמעותית. עכשיו השאלה מה עושים בשעות האלו? קוראים, יוצאים עם חברות, מדברים עם אחים ואחיות, משתעממים (זה לא כל כך רע, לפעמים משעמום יוצאים רעיונות טובים), מתחילים לשים לב מה קורה סביבנו, להושיט יד בבית יותר זמן, לצאת עם חברות ולהיות איתן באמת בלי להיתקע במסך. זה מרגיע את הנפש, וואו כמה זה מרגיע אותה.
בונוס- תמיד אפשר לא רק סור מרע אלא גם ועשה טוב. להחליט ללמוד בזמן הזה כמה שורות של תניא, לעשות קביעות של לימוד קצר. וככה לא רק הנפש רגועה, אלא גם הנשמה. ואת המרוויחה העיקרית, תאמיני לי.
בהצלחה גדולה.
אני לא מרגישה מכורה.. אלא יותר מידי במסך.. אני לא יכולה להגביל ממש עם אפליציה כי יש עוד אנשים על המחשב.. מנסה כזה לשים יותר גבולות לעצמי..
ניסיתי את כל השיטות והן לא עבדו,
הדבר היחיד שעזר לי בטלפון זה לעשות צבעים שחור לבן, ככה העין פחות מוצאת עניין בטלפון…
במחשב לא מצאתי, אני מכורה, למרות שכביכול מגבילים לי את הזמן עובדה, אני 20 מתוך 24 על המחשב..
תבררי על אפליקציות, יש שונות למחשב ולסמארטפון.
סליחה שאני אומרת, אבל עבודה ומשמעת עצמית זה לא מספיק… צריך משהו חיצוני…