תפריט
בנות שהן עם HSP או בעברית- רגישות גבוהה
(יש רגישות גבוהה ויש רגישות יתר, זה לא אותו דבר!)
תשתפווו 😉
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
אני רגישה כמו שהים גדול.
ים הדמעות שלי, אולי
–
אני לא אוהבת להגדיר את עצמי, אבל אני מאובחנת בשניהם. ובעוד כמה דברים לא פוטוגניים.
–
עד כאן הייתי אני
אממממ אנלי מושגגג אני יודעת שהייתי רגישההה
חח רגשית כן?!
היום כבר מנסה שהרבה פחות ודיי מצליחה
אני מאוד רגישה, אבל הבעיה שלי היא שהסביבה הלא מאוד טקטית שעוטפת אותי לא ממש קולטת את זה.
אז אני לפעמיים פשוט נפגעת בשקט ומרגישה את העלבון מתפס מהלב כלפי מעלה(כן, באמת מרגישים את זה!)
ומוציאה את זה אחר כך שאני לבד (ההוצאה יכולה לכלול לפעמיים רק פרצוף עצוב ולפעמיים בכי קל)
ולפעמיים מרגישה שלא אכפת לי מזה.(תלוי במצב רוח).
זה קצת מעצבן, אני מודה…
(נ"ב: אני גם רגישה בד"כ כלפי אחרים שלא תתפסו אותי ככה;))
אולי אני עם רגישות גבוהה, אולי אני עם רגישות יתר. אולי אני סתם תינוקת, אולי אני רק אבן. לא אוהבת לתת הגדרות, וגם לא תוויות.
אין לי כל כך מה להגיד, למרות שרגישות זה משו שנמצא אצלי תמיד. לא הובחנתי או משהו.. רק.. מציאות קיומית?!
כולנו כאלו. כן, כן, לכי ותקראי את המחקר האחרון של הWHO שבדיוק עוסק נושא הזה.
כולנו בנות נוער, שחוו תקופת קורונה. כולנו יהודיות, שחוו פצלש. כולנו חיות בדור האיקס, שחשוף לטכנולוגיה. כולנו חיות במאה העשרים ואחת, שהעבירה את סף הכאב למינימום ומקסימום בו זמנית. כולנו עברנו טרגדיה או שנים בחיינו העכשוים או המוקדמים יותר (עובר, תינוק, ילד). לכולנו יש נפש עשירה, פיוטית, עדינה, צמאה למרחבים וחופש, בולעת אהבה וחום. ואש, ורוח, ושמים, ועננים, וים, ושקיעה, וזריחה, וכוכבים, ותום, ויופי, ואהבה, ושקט, ואושר, ואור, וחוזר חלילה. כולנו רגישות ומעלה. הרבה מעלה.
ואם תשאלי אותי, אולי זו תנאי השליחות שלנו בעולם הזה. שלי, שלך, של כולנו.
לכולנו יש HSP.
כולנו לא באמת מסוגלות לצפות בתכנים מסוימים, שמעלים לנו סלידה מהבטן.
כולנו לא מסוגלות לראות יותר מידי דם ולא יזוז לנו משהו בלב (כן, כולנו.)
כולנו לא מסוגלות לראות פרפר, ולא לחוש את המגע שלו, את הכמיהה לחופש, את המשק כנפים, את המרחבים, את הטבע.
כולנו לא מסוגלות לשמוע על אירוע עצוב כלשהו, ולא נרגיש עצב פנימי (ולא) מוסבר גם כן.
כולנו לא מסוגלות לשמוע על אירושים, ולא לחשוב על אילו שלנו בעתיד או בהווה.
כולנו נוגעים. בין אם בשני, בין אם בעצמינו.
כולנו רגישים. רגישים מאוד.
Highly Sensitive Person.
כולנו אנשים.
וואו
אז את פשוט כתבת אותנו?
אהבתי את התגובה.
אהבתי מאוד את תגובתך,
שומרת לעצמי ?
מי את, ילדה מפחידה שכמוך?
אמאל'ה.
(…)
??
אני לא מסכימה איתך. את לא הבנת מה זה.
(אגב זה דבר מולד)
הבנתי מה זה. אובחנתי ככזאת. ומתוך המקום שלי כמאובחנת – כתבתי את זה לכולן.
ממש לא מסכימה איתך
כנראה שלא הבנת את הכוונה
רק מי שכזאתי או שמכירה ממש ממש מקרוב יכולה להבין.
אוקי, למדתי על הנושא קצת ואני בהחלט מסכימה עם חלק מההגדרות. מעניין, לא ידעתי שיש לזה הגדרה מקצועית.
אז מה אני עושה עם זה?
מניסיון של שנים וישיבה מגיל אפס בחדר הטיפולים, יש לי את השיטות שלי איך להתמודד.
זה מה שיש לי לומר בעניין, פחות בקטע של לשתף עכשיו, סורי.
אממ אף פעם לא אובחנתי כילדה עם רגישות גבוהה, אבל אני בהחלט מאוד רגישה, אז אולי;)
רגישות גבוהה פלוס פלוס.
זה ארוך מדי לפרט, אני רק אומר לרוב זה הדבר הכי כייף ביקום. אבל לפעמים זה קשה, אני נפגעת בקלות ואף אחת לא תדע מהעניין. כי אני לעולם לא אראה שנפגעתי. מצד שני אני יכולה להבין אחרים עד הדקויות הכי קטנות, זאת מתנה.
וואוו אז אני לא אובחנתי כלל אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני רגישה (ואולי יותר מידי) כלפי אחרים… אני לא אשאל שאלות מביכות, אשלים לחברות את המשפטים, אגן ואצודד על חברות ברמה מוגזמת כאילו… כילו אני פוחדת שיעשו לי ככה…
בקושי משתפת על עצמי (זה אולי נשמע לב אטום ויכול להיות שזה ככה אבל..) מאוד עצוב לי ומפריע לי שחברה עצובה או מתריסה וכו…
מנסה להעביר הכל בסבבה ואני מרגישה שזה חוסם ממני לשתף קיצור…
אני אוהבת אנשים רגישיםםםםם
כפרות תסבירו מה זה בדיוק
לא הבנתי אם זה פיזי או נפשי או שניהם