תפריט
אני מרגישה לא נורמלית
מעניין אותי מה יקרה אם… יקרה לי משהו רע
מה תהיה התגובה של האנשים??
וואי באמת זה מה שמענין אותי???
אני נורמלית???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
זה יהיה עצוב! מאודדד!!!
בטח שאת נורמלית!!
זה שאת בתקופה לא טובה כל כך, לא אומר שחס ושלום את לא😉
והאלו שלא נורמליים-הם לא שמים לב לזה אפילו. אז אם את שמה לב, אומר שאת נורמלית😍
לחלוטין.
נראה לי לכל אחד יש מחשבה כזאת לפעמים.
כל עוד זה לא פוגע לך בחיים- זה נורמאלי.
דבר ראשון את נורמלית!
וכן… אני מודה שזו שאלה מעניינת שאף פעם לא חשבתי עליה🤭 אבל זה לא אומר שאת לא נורמלית!
תגדירי נורמלי חחח
ואי, תאמת שגם אני חשבת עלזהה
אז כנראה זה לא משהו שיש רק לי/לך..
בשביל להיות לא נורמלית בעולם כמו שלנו יקירה, תצטרכי מאוד מאוד להתאמץ.
אני לא חושבת שאת מסוגלת לזה.
תקשיבי, בחיים שלנו אנחנו תמיד ממוקמים ביחס לאחרים.
את יפה ביחס ל- את חכמה ביחס ל- את גרה במקום חרדי ביחס ל- יש לכם רכב ביחס ל-
ורק בתחושות אין יחס, את לא מכירה אף אחד באמת באמת וכולנו שקרנים.
גם אני לא נורמלית, מבטיחה לך.
המוח שלי עובד כול כך מעווט לפעמיים שאיזה מזל שאלוקים לא נתן לבני האדם את היכולת לקרוא מחשבות.
גם אני מלא פעמיים חושבת שלהתאבד היה פתרון מוצלח
וגם אותי מעניין אך חברות ומשפחה יגיבו.
אזמה, זה לא מוזר. וזה הראש שלי אז זכותו המלאה.
בהצלחה מאמי.
הנוא שעשה תצמו מת והגיע להלוויה של עצמו
מוכיח לך שכן….
מי זה?
אני לא מכירה אותו
הסיפור הזה התפרסם…
בטח שאת נורמלית.
זה מחשבות שעוברות בראש לפעמים, במיוחד בתקופות קשות, הכל בסדר.
ואו, זה קורה לי מלא…
בעיקר כשאני לבד או אחרי משבר עם חברה
אני חושבת לעצמי איך תראה ההלוייה שלי…
האם חברות שלי יבכו או רק יצטערו וימשיכו הלאה.
חשבתי על זה לפני המחנה
וחשבתי לעצמי מה יקרה אם פתאום אני אמות,
יבטלו את המחנה או שיקיימו אותי כסדרו?
חשבתי שאני היחידה כזאת…
את מאוד נורמלית
גמני לפעמים חושבת על זה
ואפילו מתחילה לבכות מרוב רחמים על עצמי 😂😂
אבל לא כדאי לך, זה ממש מדכא.
אמא שלי אמרה לי שלכל בנאדם שפוי יש את המחשבה הזאת מידי פעם…
אגב לחשוב מה יקרה אם אני אמות זה אחד המחשבות האהובות עלי.
כל פעם שאני עצובה ונמאס לי…
אני חושבת מה יקרה אם אני אמות…
ודמיינתי את התגובה של המשפחה שלי ושל חברות שלי.
ואז אני חושבת שאני לא יכולה להעציב כל כך הרבה אנשים ואני ממשיכה לחיות…
אני חושבת שזה ממש חכם!
זה בדיוק מה שעובר לי בראש!!!!!!! (רואים לפי השם)
אני חושבת על אחרי המוות שלי בכל גיל. מה יקרה, מה יהיה עם הדברים שלי, עם הבגדים שלי, עם הזכרונות שלי, איך יזכרו אותי? מה יגידו שהייתי? מה היה הדרך חיים שלי? זה נורמלי מבדיקה. רוב האנשים חושבים על זה. לפחות פעם בחיים
גם אותי זה מעניין, ונראלי שאצלי לפחות זה בגלל שלא מרגישה רצויה וחסרה למישהו..,
הגיוני שזאת גם הסיבה שלך??