הייתי כל כך בהלם כשההבנה הפשוטה הזו חדרה בי. כשהבנתי ש, אני לא חסידית, אף פעם לא הייתי, ו, אני אפילו לא ממש רוצה להיות….
מה אני כן? אני נקראת ילדה חסידית, ואפילו מאוד, וחשוב לי, אבל ממש, להיקרא חסידית.
תגידו, זה הגיוני שכל החיים אני עובדת רק כדי להיקרא? שאף פעם לא רציתי להיות חסידית באמת? לחיות משיח באמת?!
הגיוני ששחרית, מנחה, חתת, רמבם, צ"ה, אחות, אורו, התנדבויות, מבצעים של בצפר, הנהגות חסידיות, חברותות, הכל הכל הכל כדי להיקרא חסידית? באמת יכול להיות שברגע שאין לי תמונות מהפעילות, ברגע שאפאחת לא יודעת שלמדתי תדבר מלכות, שכשהנושא של המבצע הוא סתם אפור כזה, שום דבר כבר לא מעניין אותי?? יכול להיות שכשאף אחד לא בבית, אני עוזבת את השיחות, האירגונים למבצעים והפעילויות, וכל הדברים הכל כך כל כך חשובים שיש לי בחיים, והולכת למחשב? לאינטרנט? לראות דברים שאין להם תוכן גרוע, אבל גם אין בהם תוכן בכלל??
אוףףף זה לא הוגן!! הרבי כן חשוב לי! משיח כן חשוב לי!!
באמת שאני כן רוצה לרצות להיות חסידית, ולהיות חסידית. אבל…
למה זה כל כך קשה???
למה כשאין סביבי חברות, כשאין הערכה על המעשים שאני עושה, כל השטורעם מתנדף??
מישי יודעת איך אפשר להיות חסידית באמת? להיות פנימית באמת? לעשות הכל בשביל הרעבע באמת באמת??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
המילה "חיצונית" היא מילה כוללנית. האטמוספירה היא חיצונית. עור הוא חיצוני. בנוגע לאופי, יש מילים יותר מדויקות כגון: מוחצנת, מופנמת, תדמית ואישיות. בעצם את אומרת שהשקעת הרבה מאוד בתדמית שלך. תדמית זו המסיכה שחובשים בחוץ, ליד אנשים. קשה לי להאמין שאדם שאינו מרגל או בעל אינטרסים דומים, ישקיע כל כך בתדמית בלי שהאישיות שלו תושפע אפילו טיפה. אני בטוחה שישנם הרגלים שקנית בשביל התדמית, אבל הרגלים נשארים. איך לעבוד על אישיות- באמת קשה לי להסביר. אני חושבת שזה עניין של הפנמה, וזה תהליך ארוך מאוד. יש אנשים חסרי אישיות, ואת לא תשימי לב. זה לא נורא להיות בלי אישיות, זה מציק רק כשצריך לעשות מה שנכון ולא מה שמקובל. אם שמת לב לבעיה- חצי הפיתרון בידייך. התניא עוזר מאוד להבין דברים כאלו.
נורמלית!??
את בת ככ מסקרנת שבאלי להכיר אותך לעומק באמת!!
אין לי בעיה. תבקשי מהאתר את המייל שלי, אני מסכימה
לעשות את כל הדברים הטובים שעשית בלי להוציא החוצה. תתחילי אולי מדבר אחד שלא תצלמי/תספרי ותראי שזה לא כזה נורא אח"כ תמשיכי לשאר הדברים לאט לאט .
דרך אגב, החסידות מסבירה שיהודי רוצה לקיים תורה ומצוות כי יש לו נשמה והיא וודאי רוצה לעשות את רצון ה'! אז גם את, בפנמיותך רוצה להיות חסידית באמת!! רק תגלי זאת לעצמך,תתבונני בגודל אהבתך לרבי וכמה את רוצה לעשות את רצונו באמת וזה יביא אותך למעשים אמיתיים..
היי
אני רק רוצה להגיד משהו חשוב !
משהי שתעשה מלא מעשים חסידיים וכו' וכו' כמו שציינת בשאלה(חברותות וכו') אבל לא ממקום פנימי ואמיתי- אחרים יראו זאת.
אי אפשר לעבוד על אנשים..
ישר מבדילים בין מישהי שהיא באמת חסידית ופנימית (ואפילו אם היא לא פעילה ורעשנית וכו' אלא לוקחת את הדברים של הרבי ברצינות) לבין משהי מוחצנת..
אני לא באה חלילה להוריד לך את המצב רוח כי כל מעשה טוב הוא מעולה אלא שבאמת תשבי עם עצמך ותתחילי להיות באמת פנימית ורצינית. את לא יכולה לעבוד על אנשים אבל בטח ובטח לא על הרבי נכון?
לי אישית עומדת התמונה של הרבנית.
היא הייתה כל כך לא מוחצנת!!!
הלוואי שנלמד ממנה ולו במקצת!
בהצלחה !!
עצם זה שזה מפריע לך את בדרך הנכונה!!
ו… אין הרבה כאלו שזה מפריע להן..
חמודה, אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך.
שמחתי לראות שבסוף השאלה הגעת למסקנה שאת כן רוצה להיות חסידית ואת רק רוצה שזה יותר ממקום פנימי ואמיתי….
אז בואי אני אגיד לך משהו, שהוא כנראה לא סוד – יש לך יצר הרע ונפש בהמית. לכולנו. ויש לנו התמודדויות.
אין איזה כפתור או נוסחה סודית שבאפשרותם נהפוך לחסידיים באמת.
זה עניין של עבודה אישית, של העמקה בשיחות של הרבי, של ההכרה שזאת באמת דרך האמת וממילא אני רוצה בה גם בלי שאחרים ידעו..
וזאת עבודה לכל החיים.
הלוואי שנצליח….
אמאלה.
כאילו אני כתבתי את זה.
ולפעמים, כבר אין לי עצבים לשחק אותה, אז שכל העולם ידע ש—
דווקא המבצע האחרון של אחות מבוסס בדיוק על זה;)
'שחקי אותה'. גם אם זה רק חיצוני עכשיו, ברור שזה חודר ומשפיע…
וברור מאד שאת רוצה להיות חסידית. זו רק הנפש הבהמית שמבלבלת אותך וגורמת לך לחשוב שאולי זה משהו חיצוני. אבל בתכלס זה הרצון הכי פנימי ואמיתי. ואיזה כיף שבד"כ יש לך סביבה שתומכת ברצון האמיתי והפנימי שלך!!
בדיוק הבוקר למדתי פרק ל"א בתניא, וזה ממש מתחבר לי.
אדמוה"ז מסביר שם איך עושים חשבון נפש.
א. לא בכל זמן, אלא בזמנים שמתאימים לפי המצב של הבנאדם..
ב. המסקנה של החשבון נפש צריכה להיות כדלהלן:
אחרי שאדם עושה חשבון נפש ומגיע למסקנות על מצבו הגרוע…
שיגיד לעצמו:
"אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו', אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו, אבל מכל מקום יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו אפי' בקל שבקלים שהיא נפש האלהית עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה".
זאת אומרת, לצד כל הבעיות (שאכן קיימות!) יש בי נפש אלוקית מהממת!!!
ואדרבה, אם אכן הנפש הבהמית מסתירה עליה והיא בגלות אצלי, אז אני רק צריכה לגלות אותה יותר.
ואחרי זה ממשיך אדמוה"ז, שאמנם הגוף נשאר נחות ונבזה, אבל בכל זאת האדם צריך לשמוח בשמחה של הנפש האלוקית שבו.
ולמה?
האדם צריך לומר לעצמו:
"הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי".
הקב"ה בכוונה הביא אותך לעולם עם יצר כזה שעושה דברים בשביל חיצוניות. הוא ברא אותנו אנשים אנושיים שהתדמית שלנו חשובה לנו.
זה לא קרה בטעות! וזה גם לא אשמה שלנו!
זה ככה ה' ברא אותנו.
ואחרי שההבנה הזו מחלחלת, אפשר להמשיך לשורה הבאה בתניא, שבה אדמוהז מסביר שכמובן ה' עשה אותנו ככה בשביל תועלת, בשביל שנעבוד ונזכך את הנפש הבהמית, שזוהי המטרה של הבריאה (ובכך נביא את הגאולה, כפי שיתבאר בפרק ל"ו).
ממליצה לך ללמוד את הפרק:)
את מה זה ממי זה שאת רוצה וזה מפריע לך זה מצוין
כואב. אבל אפשר לעבוד על זה!
לי אישית אני עושה הכול בשביל להיות חסידית אמיתית! גם אין לי בקושי חברות חבניקיות..
בהצלחה לך מתוקה!!