תפריט
איך נערה סגורה ומופנמת שקצת קצת פחדנית יכולה להפתח למישי
אם אפילו לחברה טובה שלה קשה לה לספר ולפרט…
פליז זה חשוב… אוהבתותכן!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
לנסות משהו קטן בהתחלה, בהצלחהההה
הי!
גם אני נערה מופנמת מאוד, קצת מסוגרת בתוך עצמי, וקצת הרבה פחדנית.
והנה גם הבעיה הגדולה שלי: אני לא מצליחה להיפתח. קשה לי נורא.
זה מעצבן. כי במקום להיות עם החברות אני נמצאת עם עצמי. וגם כשאני אתן אני שותקת מלא.
חמודה, אני מקבלת את עצמי ככה. זו מי שאני. כזו אני. וזה בסדר. זה בסדר לא להצליח לשתף. זה בסדר להיות מופנמת. תזהרי לא ללחוץ את עצמך לחֶברה.
בחופש – זה המבחן שלך. כמו שאני מנחשת – את לא נפגשת הרבה עם חברות בחופש. לפחות לא ביוזמתך. (גם אני כזו). תעשי מה שאני עשיתי בחופש שעבר: התקשרתי לחברה (אמא'לה, התעלפתי מרוב פחד!) היא ענתה לי (מה אני אמורה לעשות עכשיו? ה'! תעזור לי!) שאלתי אותה מה שלומה (לפחות יש לי עוד כמה שניות לחשוב איך לסדר את המילים) והזמנתי אותה לצאת להליכה משותפת:)
א. זה העלה לי את הביטחון העצמי.
ב. הרווחתי שהות לבד עם חברה, בלי שהיא תקפוץ לדבר עם מישהי אחרת שניה לפני שרציתי לומר לה משהו חשוב ואז 'אוף, עד שהייתי מוכנה לומר לה…'
אויש. אני גם כזאת, לא יודעת להיפתח.
אבל בנתיים כן נפתחתי לכמה…
מה עזר לי? לא יודעת. זה תלוי באדם ובנסיון חיים שלו, והסיבה לסגר.
לי נסגרתי, כי לא היו לי חברות. הייתי תמימה כזאת, ילדה טוב. ורק צחקו עליי… למשל שתי בנות שרבו בינהן. לקחתי אותן לחדר וביקשתי מהם להתחבק. הן התחבקו. ואז היו חברות. ושניהן נגדי… והן עשן עליי מעשים ממש לא טובים ופוגעים!
והמצב בבית לא כל כך טוב. לא היה לי למי לספר. והייתי לבד…
יום אחד סיפרתח לחברה משהו שקרה, כבר הימתי בכיתה אחרת עם בנות אחרות וחמודות יותר, ופתאום שראיתי שהיא ילדה טובה, והתגובות אליה אליי, היא לא כעסה עליי… אפילו הפוך. נתנה כח.
אז נפתחתי… קצת. השורש הוא הבעיה, מבינה?
את יכולה ללכת למקום שקט בבית, מול המראה בחדר שלך או באמבטיה, לדבר לעצמך לספר מה שבא לך, זה יעזור לך לתרגל דיבור פתוח שוטף וזורם יותר כשתעמדי מול חברות. זה טיפ שממש עוזר, כדאי לך לנסות
גם אני ישמח לעצות. אני יחסית מופנמת כאילו אני מדברת עם חברות אבל לא תמיד, לפעמים יום שלם יש לי משהו להגיד ואני לא יגיד כי מתפדחת ומתבישת.
היי! לי דווקא יש כמה חברות שאני לא מפחדת להתקשר וכו אני מספרת להן חוויות או דברים שקרו אבל מאווד קשה לספר מה אני מרגישה וחושבת וזה מאוד קשה לי כי יש לי המון מה לפרוק ואני לא מצליחה כי אני לא בוטחת באף אחד…
למישהי עיצה???
מממ אני די מזדהה עם הקטע של אדם מופנם אבל אני לא רואה סיבה להיפתח יותר ממה שאני… אם זה מציק לך, אז הייתי מנסה אולי לדבר, לפני שתפסיקי לעצור את עצמך
מקווה שהבנת, בהצלחה!
האמת לא יודעת
אני לא כל כך מופנמת
אבל רק שתדעי
שאנשים אוהבים ורוצים שיפתחו אליהם (לפחות אני ועוד רב הקצת הנשים שאני מכירה)