אני בתהליך להכיר אותי חשבתי שהשאיפות שלי ברורות, שאני ברורה. וביקרתי בתוכי וגיליתי את הפער ביני לבין מה שאני רוצה להיות ועכשו אני בתהליך לבנות את אישיותי ושאיפותי מקווה לצלוח את זה
יש לי הרבה.. וכשאני חושבת על זה.. אפילו הרבה מדי. מתפללת לאלוקים שאני אצליח לסיים את התהליכים האלה במלואם.. וסליחה שאני לא משתפת.. אישי מדי.. מקווה שתבינו.
אממ תהליך של התבגרות ופרידה מההתבגרות… אבל זה כוללני מידי. אם להיות ספציפית יותר אז: ללמוד להקשיב באמת, לא לחכות שיגמרו משפט כדי להגיד את שלי, להיות נוכת באמת, עם כל הרגשות שלי אבל לדעת לנתב אותם בצורה שלא ישפיעו על התגובה. לזכור שהעולם לא שחור לבן, יש המוני צבעים ונכון שזה יוצר לי בלאגן כי אין לכל אחד מקום מוגדר, אבל זה עושה את העולם למקום היפה שהוא. לזכור שיש דברים שלא בשליטתי, ואין לי דרך לשנות אותם וזה בסדר!!! (אוו כמה זה חשוב…). ללמוד לקבל כל אחד באמת, גם במחשבה שלא תיהיה לי התנשאות על אף-אחד. לזכור שלכל אחד יש את הסיפור שלו, שמורכב מחיים שלמים שכנראה אני לא מודעת אליהם, לכן לא לשפוט' (זה עוזר לי גם לא לקנא…) להיות כנה עם עצמי, לא לפחד מרגשות קשים, לתת להם מקום אבל לעשות איתם משהו… להכיר טובה לאנשים שנתנו לי עד כמה שהם יכלו, גם אם זה היה קצת פחות ממה שהייתי צריכה…. וכמובן להתחבר לה', זה עבודה יומיומית שלא תגמר, לחפש את הדרך הטובה ביותר (עבורי) לעשות את זה. ובקרוב בעז"ה להתחבר גם לתפילה הכתובה… תודה על השאלה, כיף לי לראות הכל כתוב…
פעם ראשונה שהעתקתי לעצמי משהו שמשהי כתבה. את כתבת אותי. ובחיים לא אמרתי למשהי משפט כזה, זה בשיא הכנות;) את מהממת ממש… וברורה ובהירה ברמה מעוררת קנאה. אפשר שאלה? את מצליחה בכל זה? את.. באמת מצליחה לעבוד על עצמך?… אני מיואשת מזה קצת?
ואיי איזה כיף לשמוע את זה 🙂 באמת שהתלבטתי אם לשלוח…כתבתי מאוד בכנות ורציתי בסוף להשאיר את זה לעצמי. אבל את יודעת, יתרון האנונימיות… בחיים האמיתיים לא הייתי מספרת את כל זה… ולשאלה; אז זה התהליך. יש דברים שיותר יש דברים שפחות אבל סך הכול זה הרבה מהדברים שצריכים שינוי אצלי. וזה יכול לייאש האיטיות הזו עד שרואים את השינוי הקטנצ'יק… אבל אז שזה קורה את מבינה כמה זה משתלם (ואני שואלת את עצמי איך חייתי בצורה הקודמת עד היום…) ובפועל…תחפשי דרך להוריד את השאיפות למשהו מעשי וקטן, בדגש על הקטן בלי להתלהב יותר מידי בהתחלה, לזכור שתהליך זה דרך, ודרך זה משהו באורך מכובד…. ואת זה אני משתלת לזכור.
סורי על ההתערבות, אבל אני אספר לך איך אני עובדת על עצמי:) כל יום לפני השינה אני כותבת מה עשיתי היום (התפללתי, אמרתי חומש וכו') וכן כותבת החלטה טובה קטנה למחר: לדוגמא: להגיד תהילים יומי מוד לאחר התפילה/לתרום צדקה לפני התפילה וכן הלאה, משהו שאני לא רגילה לעשות וצריכה להשתפר בו. לכתוב לעצמי מה שעשיתי עוזר בכמה דברים: 1. כל היום כשיש לי התלבטות אם לעשות משהו מסוים או לא עומד לי בראש הכתיבה בלילה ואני רוצה שתהיה לי רשימה ארוכה כי זה נותן לי סיפוק;) 2. מרכז לי מה עשיתי ובמה אני צריכה להשתפר. בקיצור- חשבון נפש;) ובאמת, זה ממש ממש עוזר- דברים שלא הייתי רגילה לעשות בזכות ההחלטות טובות הקטנות האלו נהיו אצלי הרגל!
וואו, איזה מדהים זה חשבון נפש לפני השינה. ועוד בכתב. הייתה לי תקופה שהייתי עושה את זה; אני באמת צריכה לחזור לזה. אולי בזכותך. אני אוסיף עוד קצת על מה שכתבת, (ממה שהייתי עושה באותה תקופה זכורה לטוב). עשיתי לעצמי רשימה של כל הדברים שאני רוצה להשתפר בהם ביומיום שלי, כגון: כיבוד הורים, יחס לאחות שמתחתיי, סבלנות לאח שלי הקטן, לשון הרע, תפילה, צניעות, עזרה בבית, הקשבה לאחר, וכן הלאה. בכל לילה הייתי יושבת עם הרשימה הזו ומעניקה לעצמי "ציונים" על כל סעיף; איך הייתי היום. מאחד עד עשר. לא הייתי ותרנית עם עצמי, ובהתחלה המספרים נעו על ציר 0-4. בעיקר 0. לאט לאט ראיתי גם קצת 6, ואפילו 8. וזה היה מדהים לראות את ההתקדמות שלי עם כל יום שעובר, את העבודה והתהליך שאני עוברת כשהם מתועדים על הנייר. (שלא יובן לא נכון: לא ניסיתי ללכת על כל הקופה בבת אחת! ההתקדמות הייתה בצעדים קטנטנים, מזעריים אפילו. וכל יום הייתה התגברות בתחום אחר- פעם אחת זה היה בשמירת הלשון, ופעם אחרת זה צעקות שחנקתי, למרות שהן לגמרי הגיעו לאחותי. ואפילו אם אחרי דקה צעקתי אותן וכבר לא הצלחתי להתאפק- זו היתה התקדמות מהיום הקודם, שבו לא היססתי לפני שצעקתי… ) בקיצור, אני ממש ממליצה לעשות משהו בסגנון, כמובן מה שמתאים לך והכל, הכמה דקות האלה בלילה משפיעות על כל היום! בהצלחהה?
מדהימה! אהבתי לגמריאת הקטע של לדרג.. אולי ננסה. בהצלחה גם לך, ולכולנו:)
אהבתי מאוד את הרעיון של הדרוג… זה נותן ממש לראות את ההתקדמות.. וכנראה יתן לי יותר מוטיבציה. ובאמת ראוי להערכה העקביות…. איך אתם מצליחות כל יום?? פעם שניסיתי משהו דומה (כתיבה לאו דווקא על התקדמויות…) אחרי כמה ימים זה פשוט נעלם. היה חתונה-שבת-סתם יום שישנתי מאוחר… וזהו. מאז נגמר. אז איך אתם שומרות על זה?
וואי מבינה לגמרי את הקטע של העקביות זה באמת קשה. אז דבר ראשון להבין כמה זה תורם לי באמת ולהרגיש את זה ואז ממילא אני לא אפספס כי אני רואה כמה זה טוב לי. ו..אם פספסתי יום אחד, יומיים, שבוע, חודש, להזכיר לעצמי שכל יום הוא בפני עצמו לא משנה אם לא עשיתי או לא אעשה… הצלחות! את מסוגלת;)
אוי אתן חמודות מידי. איך פספתי את ההתכתבות הזו? לפחות הגעתי עכשיו;) ואגב, גם אני בעבר הייתי עושה מין חשבון נפש בכתב לפני השינה, והחלטתי בעקבות התגובה הראשונה של ׳העיקרון כתוב בשורה הראשונה׳ היקרה לחזור לזה, אבל זה עוד לא קרה;) אז יאללה. ממחר אני חוזרת לזה בעזה! ושתדעו שהשרשןר הזה נתן לי המון נקודות למחשבה ואני עוד אחזור לכאן. תודה!
וואו, חח שאלה מעניינת? כרגע אני בתהליך של להכיר את עצמי, לדעת מה אני רוצה להיות, איזה בית להקים וכו'..
בתהליך של הכרות עם עצמי. מי אני, מה אני אוהבת, מה לא, מה מתאים לי, מה לא, מה הייתי אתמול ומה אהיה מחר. התבגרות, בקיצור. שילוב של השירים "לבחור נכון" ו"באתי לחלום"
עוד תהליך: החלטה שאני טסה לרבי וזהו למרות שאין לי כסף אני פשוט התחלתי להתכונן רוחנית לטיסה ואמן שאמצא גם דרך להשיג כסף. בשתי מילים, תהליך תשרי (אמן אמן אמן)
להבין למה השקיות של אושר עד לא נפתחות אם לא מרטיבים אותם כמו שהזקנות עושות…? לטוס לתשרי?! איזה סוג דת להיות (אנלא מתכוונת למוסלמים או איסלאם, היתכוונתי לדת"ל חב"ד..) למה אני מרגישה בודדה..? אמממ וגם מה אני בכלל.?- בעצם יש רק הקב"ה. וממש עכשיו תהליך של להיכנס למקלחת..הקטע שאמא מאימת שאם אנלא נכנסת עכשיו היא תכבה תדוד…!!!
אני חושבת שאני באמצע לבנות את עצמי, את האישיות שלי ואת האופי. אני מנסה להכיר את הנקודות חוזק שלי ואת הדברים שאני צריכה להשתפר בהם אני מרגישה באמצע תהליך של התבגרות ובניה עצמית…
49 תגובות
מצד אחד מתקדמת, חוזרת בתשובה כזה?
מצד שני, הכל עומס… מלא התמודדיות בבת אחת, פלוס הלימודים האלה… אעעעע
איזו כיתה את?
יב?
למה??
אני בתהליך להכיר אותי
חשבתי שהשאיפות שלי ברורות, שאני ברורה. וביקרתי בתוכי וגיליתי את הפער ביני לבין מה שאני רוצה להיות
ועכשו אני בתהליך לבנות את אישיותי ושאיפותי
מקווה לצלוח את זה
את תצליחי?
התכוונת לניסיון?
לומדת את החיים.
חזרה לטיפול.
ואוו. בהצלחה יקרה!
יותר מדי:)
תודה לאלוקים שאני לא מפסיקה להתקדם,
גם הנפילות מובילות בסופו של דבר לעליה.
תודה אלוקים על השכל, האומץ והכח! ❤
זה רק בזכותו;)
לומדת לנהל תזמנים שלי נורמלי…
סתומרת אמורה ללמוד.
בנתיים לא מצליחה יותר מדי?
וגם וגם סוג של חזרה בתשובה כלשהיא…
אבל זה גם לא מתקדם משהו?..
וואי, המון..
כרגע, לבנות את עצמי. גיל ההתבגרות או לא?
עובדת על לצמוח.
(וכמה המון מסתתר במילים הקצרות האלה. מדהים איך אפשר לקפל חיים שלמים במשפט אחד)
תהליך של להעיף לי דברים שחקוקים לי במוח, מהמוח
לצערי..
יש לי הרבה..
וכשאני חושבת על זה..
אפילו הרבה מדי.
מתפללת לאלוקים שאני אצליח לסיים את התהליכים האלה במלואם..
וסליחה שאני לא משתפת..
אישי מדי..
מקווה שתבינו.
דהפלסמוליזה
???
הסבר???
זה אומר שאת במצב טוב לא?
את חוזרת למצבך התקין:)
אוי לקחתן קשהה
סך הכל שתיתי מים?
אחרי שלא שתיתי כמה שעות
אממ תהליך של התבגרות ופרידה מההתבגרות…
אבל זה כוללני מידי. אם להיות ספציפית יותר אז:
ללמוד להקשיב באמת, לא לחכות שיגמרו משפט כדי להגיד את שלי, להיות נוכת באמת, עם כל הרגשות שלי אבל לדעת לנתב אותם בצורה שלא ישפיעו על התגובה. לזכור שהעולם לא שחור לבן, יש המוני צבעים ונכון שזה יוצר לי בלאגן כי אין לכל אחד מקום מוגדר, אבל זה עושה את העולם למקום היפה שהוא. לזכור שיש דברים שלא בשליטתי, ואין לי דרך לשנות אותם וזה בסדר!!! (אוו כמה זה חשוב…). ללמוד לקבל כל אחד באמת, גם במחשבה שלא תיהיה לי התנשאות על אף-אחד. לזכור שלכל אחד יש את הסיפור שלו, שמורכב מחיים שלמים שכנראה אני לא מודעת אליהם, לכן לא לשפוט' (זה עוזר לי גם לא לקנא…) להיות כנה עם עצמי, לא לפחד מרגשות קשים, לתת להם מקום אבל לעשות איתם משהו… להכיר טובה לאנשים שנתנו לי עד כמה שהם יכלו, גם אם זה היה קצת פחות ממה שהייתי צריכה…. וכמובן להתחבר לה', זה עבודה יומיומית שלא תגמר, לחפש את הדרך הטובה ביותר (עבורי) לעשות את זה. ובקרוב בעז"ה להתחבר גם לתפילה הכתובה…
תודה על השאלה, כיף לי לראות הכל כתוב…
פעם ראשונה שהעתקתי לעצמי משהו שמשהי כתבה. את כתבת אותי. ובחיים לא אמרתי למשהי משפט כזה, זה בשיא הכנות;)
את מהממת ממש… וברורה ובהירה ברמה מעוררת קנאה.
אפשר שאלה? את מצליחה בכל זה? את.. באמת מצליחה לעבוד על עצמך?…
אני מיואשת מזה קצת?
ואיי איזה כיף לשמוע את זה 🙂
באמת שהתלבטתי אם לשלוח…כתבתי מאוד בכנות ורציתי בסוף להשאיר את זה לעצמי. אבל את יודעת, יתרון האנונימיות… בחיים האמיתיים לא הייתי מספרת את כל זה…
ולשאלה; אז זה התהליך. יש דברים שיותר יש דברים שפחות אבל סך הכול זה הרבה מהדברים שצריכים שינוי אצלי.
וזה יכול לייאש האיטיות הזו עד שרואים את השינוי הקטנצ'יק… אבל אז שזה קורה את מבינה כמה זה משתלם (ואני שואלת את עצמי איך חייתי בצורה הקודמת עד היום…)
ובפועל…תחפשי דרך להוריד את השאיפות למשהו מעשי וקטן, בדגש על הקטן בלי להתלהב יותר מידי בהתחלה, לזכור שתהליך זה דרך, ודרך זה משהו באורך מכובד…. ואת זה אני משתלת לזכור.
סורי על ההתערבות, אבל אני אספר לך איך אני עובדת על עצמי:)
כל יום לפני השינה אני כותבת מה עשיתי היום (התפללתי, אמרתי חומש וכו') וכן כותבת החלטה טובה קטנה למחר: לדוגמא: להגיד תהילים יומי מוד לאחר התפילה/לתרום צדקה לפני התפילה וכן הלאה, משהו שאני לא רגילה לעשות וצריכה להשתפר בו.
לכתוב לעצמי מה שעשיתי עוזר בכמה דברים:
1. כל היום כשיש לי התלבטות אם לעשות משהו מסוים או לא עומד לי בראש הכתיבה בלילה ואני רוצה שתהיה לי רשימה ארוכה כי זה נותן לי סיפוק;)
2. מרכז לי מה עשיתי ובמה אני צריכה להשתפר.
בקיצור- חשבון נפש;)
ובאמת, זה ממש ממש עוזר- דברים שלא הייתי רגילה לעשות בזכות ההחלטות טובות הקטנות האלו נהיו אצלי הרגל!
וואו, איזה מדהים זה חשבון נפש לפני השינה. ועוד בכתב. הייתה לי תקופה שהייתי עושה את זה; אני באמת צריכה לחזור לזה. אולי בזכותך.
אני אוסיף עוד קצת על מה שכתבת, (ממה שהייתי עושה באותה תקופה זכורה לטוב). עשיתי לעצמי רשימה של כל הדברים שאני רוצה להשתפר בהם ביומיום שלי, כגון: כיבוד הורים, יחס לאחות שמתחתיי, סבלנות לאח שלי הקטן, לשון הרע, תפילה, צניעות, עזרה בבית, הקשבה לאחר, וכן הלאה. בכל לילה הייתי יושבת עם הרשימה הזו ומעניקה לעצמי "ציונים" על כל סעיף; איך הייתי היום. מאחד עד עשר. לא הייתי ותרנית עם עצמי, ובהתחלה המספרים נעו על ציר 0-4. בעיקר 0. לאט לאט ראיתי גם קצת 6, ואפילו 8. וזה היה מדהים לראות את ההתקדמות שלי עם כל יום שעובר, את העבודה והתהליך שאני עוברת כשהם מתועדים על הנייר.
(שלא יובן לא נכון: לא ניסיתי ללכת על כל הקופה בבת אחת! ההתקדמות הייתה בצעדים קטנטנים, מזעריים אפילו. וכל יום הייתה התגברות בתחום אחר- פעם אחת זה היה בשמירת הלשון, ופעם אחרת זה צעקות שחנקתי, למרות שהן לגמרי הגיעו לאחותי. ואפילו אם אחרי דקה צעקתי אותן וכבר לא הצלחתי להתאפק- זו היתה התקדמות מהיום הקודם, שבו לא היססתי לפני שצעקתי… )
בקיצור, אני ממש ממליצה לעשות משהו בסגנון, כמובן מה שמתאים לך והכל, הכמה דקות האלה בלילה משפיעות על כל היום! בהצלחהה?
מדהימה!
אהבתי לגמריאת הקטע של לדרג.. אולי ננסה.
בהצלחה גם לך, ולכולנו:)
אהבתי מאוד את הרעיון של הדרוג… זה נותן ממש לראות את ההתקדמות.. וכנראה יתן לי יותר מוטיבציה.
ובאמת ראוי להערכה העקביות…. איך אתם מצליחות כל יום??
פעם שניסיתי משהו דומה (כתיבה לאו דווקא על התקדמויות…) אחרי כמה ימים זה פשוט נעלם. היה חתונה-שבת-סתם יום שישנתי מאוחר… וזהו. מאז נגמר.
אז איך אתם שומרות על זה?
וואי מבינה לגמרי את הקטע של העקביות זה באמת קשה.
אז דבר ראשון להבין כמה זה תורם לי באמת ולהרגיש את זה ואז ממילא אני לא אפספס כי אני רואה כמה זה טוב לי.
ו..אם פספסתי יום אחד, יומיים, שבוע, חודש, להזכיר לעצמי שכל יום הוא בפני עצמו לא משנה אם לא עשיתי או לא אעשה…
הצלחות! את מסוגלת;)
אוי אתן חמודות מידי. איך פספתי את ההתכתבות הזו? לפחות הגעתי עכשיו;)
ואגב, גם אני בעבר הייתי עושה מין חשבון נפש בכתב לפני השינה, והחלטתי בעקבות התגובה הראשונה של ׳העיקרון כתוב בשורה הראשונה׳ היקרה לחזור לזה, אבל זה עוד לא קרה;) אז יאללה. ממחר אני חוזרת לזה בעזה!
ושתדעו שהשרשןר הזה נתן לי המון נקודות למחשבה ואני עוד אחזור לכאן. תודה!
וואו, חח שאלה מעניינת?
כרגע אני בתהליך של להכיר את עצמי, לדעת מה אני רוצה להיות, איזה בית להקים וכו'..
בתהליך של הכרות עם עצמי.
מי אני, מה אני אוהבת, מה לא, מה מתאים לי, מה לא, מה הייתי אתמול ומה אהיה מחר.
התבגרות, בקיצור.
שילוב של השירים "לבחור נכון" ו"באתי לחלום"
תהליך למצוא את האמת.
תהליך הישרדות
אני רןצה לעזור אבל את לא מסכימה
גם לדעת לקבל עזרה זה תהליך.
תהליך פירוק מסיבי, ובע"ה בניה מאפס.
הכנת מערך שיעור?
חח. מלא תהליכים. ב"ה אני בן אדם חי
תהליך התפרקות..
כן, גם זה נצרך כדי לבנות את עצמי יותר אמיתי ויותר יציב בפעם הבאה
תהליך לימוד לתקופת מבחנים?
שהשנה כבר תיגמר…
תהליך של ללמוד לחיות.
של לדעת מה זה חיים בכלל, באמת.
של להבין מה עיקר ומה טפל ולנסות ליישם.
עוד תהליך:
החלטה שאני טסה לרבי וזהו למרות שאין לי כסף אני פשוט התחלתי להתכונן רוחנית לטיסה ואמן שאמצא גם דרך להשיג כסף.
בשתי מילים, תהליך תשרי (אמן אמן אמן)
אני בעליה ב"ה אבל תמיד יש נפילות..
להבין למה השקיות של אושר עד לא נפתחות אם לא מרטיבים אותם כמו שהזקנות עושות…?
לטוס לתשרי?!
איזה סוג דת להיות (אנלא מתכוונת למוסלמים או איסלאם, היתכוונתי לדת"ל חב"ד..)
למה אני מרגישה בודדה..?
אמממ וגם מה אני בכלל.?- בעצם יש רק הקב"ה.
וממש עכשיו תהליך של להיכנס למקלחת..הקטע שאמא מאימת שאם אנלא נכנסת עכשיו היא תכבה תדוד…!!!
לחיות ולא…
ואיי מלא הכי הכי
זה להשלים אם אצמי שזה החיים
תהליך קשה במיוחד שמקווה שהוא יעלה אותי ואהיה יותר טוב מקודם.
תהליך של פוטוסינטזה
תלוי באיזה רגע תמצאי אותי.
כרגע, תהליך התפרקות.
אני חושבת שאני באמצע לבנות את עצמי, את האישיות שלי ואת האופי.
אני מנסה להכיר את הנקודות חוזק שלי ואת הדברים שאני צריכה להשתפר בהם
אני מרגישה באמצע תהליך של התבגרות ובניה עצמית…
אהבתי את השאלה!
אמ..תהליך ברור הזהות שלי.
מי אני אהיה, איזה בית אני אקים ,איזה מגזר, איך בדיוק בתוך המגזר, ערכים חשובים וכו'