תפריט
תגידו, אם עכשיו מצלצל לכן הטלפון ועם הקו מלאך משירות לקוחות של העו"ז, והוא רק מעדכן אותכן בקול הכי מונוטוני 'רק רצינו לעדכן שנגמר לך המנוי, מחר היום האחרון שלך על כדור הארץ. יום טוב שיהיה כמו שאומרים'
מה הייתן עושות ביום הזה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
34 תגובות
נשמע מעניין אבל לא הבנתי תשאלה?
אומרים לאדם שמחר בלילה הוא מת, מה תעשי במקומו מחר?
סליחה על ההסבר המטופש??
אני המטופשת. עדיין לא הבנתי תשאלב
שואלים אותך אם את יודעת שאת מתה מחר, איך תנצלי תיום האחרון שלך בחיים?
מממ בקטע הגשמי??
צניחה חופשית
בנג'י
אומגה הכי גבוהה בעולם
כנל רכבת הרים
וכוכו כל הדברים המלחיצים שבאלי לנסות מתישו;)
שאלה מגניבה, אהבתי!
נתחיל מזה שזה לא היה קורה) חח
אוהו, חתיכת שאלה..
קודם כל, כותבת צוואה. ארוכה כאורך הגלות, מן הסתם.
הייתי מפרטת שם: מה יעשו עם כל חפציי, מסרים שונים לאנשים שונים- שתמיד רציתי לומר להם דברים, ואת השקפותיי על העולם הזה כנראה.
לאחר מכן הייתי הולכת ואומרת, ולמי שאי אפשר אז כותבת, לכל אדם שקרוב לליבי (מי יותר ומי פחות..)- עד כמה שאני אוהבת אותו. וכמה הוא חשוב. וטוב. ושאף פעם לא יתייאש, ולא יוותר על עצמו, ושיאהב את עצמו מאוד מאוד.
הייתי מבקשת סליחה מכל הלב- מכל בני האדם שהכירו אותי.
בשאר הזמן, הייתי מתפללת באריכות, אומרת תהילים. עושה תשובה אמיתית מעומק הנשמה. מדברת עם אלוקים, מחבקת ומנשקת תמונה של הרבי.
וכמובן, לאורך כל היום הזה בוכה את חיי, וגם את מותי.
ואז- הולכת בשמחה אל הסוף, כי אם ה' רצה ככה זה הכי טוב שיש בעבורי. ובסתר ליבי גם שמחה על שחלומי התגשם.
ואחר כך.. מחכה בסבלנות לתחיית המתים 🙂
אהבתי:)
וואו אהבתי!
וואו אהבתי
אההה
אחרי צרחות הבעתה שלי אתחיל להבין את מה שלמדתי כל החיים.
אנסה לאסוף אוצרות רוח, תוך כדי ידיעה שזה כלום לעומת מה שיכולתי לקחת לו הייתי תופסת את עצמי בזמן.
הייתי מחזירה שתיים וחצי שקל לבחורה שאני חייבת לה מלפני שנה וחצי.
היתי מתקשרת לכל מי שאני מכירה כדי להיפרד
ואחרי זה הולכת לאכול איזה ארוחה פיצוצית ואז דופקת שנצ עדד עד הסוף חחח?
אוי את טובה עם השנצ??
אני הייתי כותבת איזה צוואה מרתקת עם כל הדברים שאף פעם לא העזתי להגיד לאנשים בפנים ומבקשת שיעבירו להם את זה…
יש סרט כזה מה זה יפה! חח
אה באמת? איך קורים לו?
בוכה את נשמתי…?
איזה רגש היה גורם לבכי? פספוס\ פירדה\בדידות?
הכל. בעיקר פחד ופספוס.
הייתי לוקחת טיסה למאדים
מתקשרת לכל האנשים שאני מכירה לבקש סליחה על הכל ולהיפרד.
כותבת צוואה.
משאירה מכתב פרידה אחרי.
בוכה את נשמתי ואומרת את כל המחזור של ר"ה ויו"כ בכותל ובקברי צדיקים ??
הייתי מנסה לנצל כל רגע לעזור לאנשים כמה שיותר…
וזהו בערך.
מה שבטוח שהייתי צמה ולא הולכת לישון כל הלילה
רוצה לנצל כל שניה עד הרגע האחרון ?
חחח אבל אהבתי תשאלה ?
ואוווו!! אממ קודם כל אהבתי תשאלה..
דבר ראשון, הייתי בוכה את חיי.
דבר שני, הייתי אומרת לכל החברות שלי ולכולן ולהורים שליי כמה אני אוהבת אותם ומעריכה אותם, עושה להם את חיבוק חיי.. אממ מה עוד.. הייתי לחוצה ברמות כל אותו היום.. וזהוו.. (ח"ו שלא יקרה בקרוב!!!!)
מה את היית עושה?! כן, את גב' שואלת 🙂
נפרדת מכל האנשים שאני מכירה, ומתפללת עם כל הכוונה שיש בי
הולכת לחגוג את הלילה עם חברות ולפרק סטייקים?????
סתם סתם…
את צינית להחריד יש לציין.
אמממ סביר להניח שהייתי מתפללת יותר בכוונה,
ויושבת עם המשפחה שלי כל היום ועם החברות ובוכה וכו
נראלי כאילו. לא ניסתי בחיים?
זה עצוב מידי, והזוי מידי.
וחושבת שהיה לי קשה. ובעיקר שהייתי מנצלת.
ואחרי זה גם הייתי שמחה, כי אני יודעת שעוד מעט אני אפגש עם כל הצדיקים בגן עדן ועם הרבי, ושאני יהיה קרובה להשם. (אמן בגן עדן..)
ואז עושה תשובה בוכההה מלאא.
סערת רגשות כזאתי.
ומתתבאסת על כל מה שלא הספקתי לעשות בחיי.
ואז מתעשתת ויודעת שנשאר לי רק כמה דקות. ושאני חייבת לנצל.
אז אולי כותבת לחברות שלי כמה הם יקרות לי וכמה אני אוהבת אותם. בעצם, לכל המשפחה והאנשים הטובים שליוו אותי בדרך חיי.
ואז רצה לחברה שלי לתת לה חיבוק. וגם נוסעת לאחת אחרת.
ובוכה עם אמא שלי ומחבקת אותה חזק חזק.
ואומרת תהילים שמשיח יבוא עוד לפני שזה יקרה.
וואי איזה מטורף. זה עשה לי משהו עמוק השאלה הזאת. אמאלה!!!!
נלחצת ומתחרטת על כל יום שרק ביקשתי להיעלם מהעולם.
ואז כמובן מנצלת אותו ככל שביכולתי.
יש לי עוד כמה שאלות קיומיות, אולי אני יעשה סדרה;)
אני פשוט הייתי מספרת בלי הפסקה לאנשים שקרובים אלי כמה הם חשובים לי, כמה אני מעריכה את הדרך שעברתי איתם.
לא רציתי לחפור בשאלה ששאלתי, אז אני אומר פה שאיי אישית יותר התכוונתי לפן הרוחני (פחות אקסטרים וכאלה..) אבל לכול מקום שאתן לוקחות את זה נייס 🙂
כותבת למישהי, מסויימת מאוד, עד כמה אני אוהבת אותה
דבר ראשון צורחתת מהיסטריהה
ואז רצה להורים שלי, ושואלת אותם אם זה אמיתי.
הם דבר ראשון ירגיעו אותי, וזה חשוב, כי חבל לקבל התקף לב ולגמור את המנוי עוד קודם;)
טוב, אין מצב שבאמת הייתי מאמינה לזה.
אבל בטוח הייתי נבהלת ממי שמחליט ככה לרדת לחיי.. כפשוטו:)
שמע ישראל…ביושששש
וואי אני רק קוראת אתזה חחח, ה' ישמור!
מבקשת סליחה מכולם
ואומרת לכל המשפחה שלי ולשותפות ולחברות שאני אוהבת אותם וסליחה לכולם ואני סולחת
וגם מנסה לעשות כמה שיותר מצוות, לעלות יותר טובה ללמעלה.
זה מה שאני מתחננת בראש שלי לאנשים שהולכים למות בספרים.
עושה את כל הדברים המפחידים שפחדתי לעשות כי אולי אני ימות, אחר כך נפרדת מכולם ואז הוכלת לישון כדי שיהיה מוות נעיםםםם
תכלס טכנית היום הזה עלול לקרא כול יום רק בלי התראה מראש:)
אז עכשיו אני מבינה כמה חשוב באמת כול יום לבדוק שאני לא מפספת משהו, לא דוחה דברים מהותיים, אני קוראת למצב הזה 'אחריות'.