בגלל שביקשת כל כך יפה אני מרשה? אני נמצאת במאבק תמידי על דברים באינטרנט זה מאבק קשה! וגם אני במאבק תמידי עם הרגשות שלי וגם על עוד מליונים דברים אבל לכן אין כוח לקרוא לי אין כוח לכתוב אז זה משתלב מצוין וליק על השאלה
כן. על השינוי שאני משנה בעצמי. אני עובדת עליו קשה מאוד מאוד מאוד. ואנשים כועסים עליי ולא מבינים למה אני עדיין נופלת לפעמים. ת'אמת? גם לא הרבה אוחזים שיש שינוי. ?
רק מאבק אחד? הלוואי. היצר הרע פעיל אצלי מבוקר עד הלילה… זה מתחיל בבוקר, כשקשה לי לקום. ואז כשאני מתעוררת, המאבק מתחיל: האם להתעסק בדברים ומטלות לפני תפילה, או לא. ואז – ברכות השחר: לומר בכוונה או למלמל מהר? ואז – האם להתפלל? ואז – מה לאכול וכמה? ואז – ברכה אחרונה: בע"פ או מתוך סידור? וזה לא נגמר… כל רגע מחדש עלי להיזכר בקדוש ברוך הוא שבוחן אותי ונמצא מולי, לזכור מי אני באמת ומה תכלית חיי, לשאוב כח מהתניא ומהרבי, ו… לנצח!
על עצמי. על הרוחניות שלי, על המצב החברתי שלי, על מצב הרוח שלי. ובשלושתם אני נכשלת תמיד. נאבקת על הדימוי העצמי שלי ובזה איכשהו חל שיפור בארבע שנים האחרונות (עד שאני מתעצבנת על כל הנ"ל ומכנה את עצמי בכינויים)…
במקומך עונה, מקווה שסבבה. הנקודה היא לא מה האתגר, (לפי דעתי) אלא למה האתגר. למה קשה לי (בהשראת השותפות והתגובות כאן, כי לי יש ניסיון אחר לגמרי. אחד נורא. גרוע. שאי אפשר לחשוב עליו.) לא לפתוח מחשב, לא לראות סדרות, שירים וסרטים. למה קשה לי להתפלל, למה ומאיפה בא הקושי הזה????? אולי זה בגלל שרק התחלתי, ואני לא מצליחה לשים לזה סוף. אולי. אולי משהו פנימי ועמוק מאוד בפנים זועק לי! שלא אטפל בקושי עצמו, אלא בעצם קיומו. שהנקודה העמוקה הזו, היא הגורם לכל. ושצריך לשים לב אליה. לא להזניח אותה ככה. לקלוט שזה משהו פנימי ממה שדמיינתי. לטפל בפנים הכי עמוק ופנימי שלי. משיח נאו!
@גינגית חחחחח גמשליי. אין שניה שאני לא חושבת. נסיתי לא לחשוב, זה כאילו אני לא יכולה לנשום חחחח. אלא רק אם יש תעסוקות של ממש… אבל את יכולה לקחת את זה למקומות טובים? ליצרתיות, לעבודת ה'…
קראתי קומיקס פעם על רבי זושא מאניפולי. בזמן שהיה חזן בתפילה, הוא חשב אולי הוא מתפלל מתוך גאווה? כי כולם שומעים אותו וזה. .. אז הוא דמיין שאנשים הם עצים. וככה הוא התפלל הכי מהלב אמיתי?
ופעם אחת היה ביער לבד. חשוך. גשם. מפחיד. ואז הוא תפס תצמו שצריך לבטוח בקב"ה. אז הוא דמיין שכל העצים הם אנשים. וככה לא הרגיש לבד…
שאני נשברת ישר ומוותרת לעצמי ככה בלי לחשוב. בלי להרגע רגע, ולהבין עם עצמי, איך אני מתמודדת עכשיו. וזה תוקע אותי מלאא שאני רואה את היאוש וישר הפסימיות מגיעה ואני שוכחת שהכל מאיתו בהשגחה.
יש הרבה דברים.. משהו שקשה לי בתקופה הנוכחית, למצוא את האיזון בין להיות עם עצמי לבין עם הסביבה, בלי שזה יפגע באף אחד.. ושאני ירגיש עם עצמי טוב בסופו של יום.. מסובך.
ואי, נכנסת למקום כואב, מדממם. אני נמצאת במאבק עם עצמי כדי להרגיש טוב עם עצמי. ולא לבכות מול כולם אני נמצאת במאבק עם עצמי בשביל לא לצעוק ב– שנימאס לי כבר, ואני רוצה שיבינו אותי אני נמצאת במאבק עם עצמי לשמור על עצמי, כדי לחיות.
רק אחד? ? אבל אני חושבת שהמאבק העיקרי אצלי נמצא בקשרים בין המוח ללב שלי בלנצח את הפחדים ולהתחיל לחייך בפנים לא זה לא ייגמר.. אני יודעת אבל זה יהיה טוב יותר
אני יכולה לציין כמה מאבקים שיש לי עכשיו: להתפלל לקום בבוקר לקחת מרחק כלשהו מבני אדם תוך כדי נסיון לא לפגוע בהם לא לתת לרגשות ולחוויות שלי להשפיע על אי מי בבית אממ יש עוד הרבה, כמו שהחיים מזמנים…
זה אנונימי אז כן… אני נמצאת במאבק תמידי על לא לקשקש לחברות שלי במוח בטלפון… (אם יש לכן עצה בשבילי מה לעשות כשמשעמם אני אודה לכן ממש) יש עוד כמה, אבל האמת היא שהמאבק הכי גדול שלי הוא לא לשקוע בעצב. פעם אחת הגעתי למסקנה שאני ילדה דיכאונית. אני מנסה לשנות את זה.
44 תגובות
לא לפתוח אינסטרגם
בגלל שביקשת כל כך יפה אני מרשה?
אני נמצאת במאבק תמידי
על דברים באינטרנט
זה מאבק קשה!
וגם אני במאבק תמידי עם הרגשות שלי
וגם על עוד מליונים דברים
אבל לכן אין כוח לקרוא
לי אין כוח לכתוב
אז זה משתלב מצוין
וליק על השאלה
על מודעות.
על שליטה בעצמי.
כן.
על השינוי שאני משנה בעצמי.
אני עובדת עליו קשה מאוד מאוד מאוד.
ואנשים כועסים עליי ולא מבינים למה אני עדיין נופלת לפעמים.
ת'אמת?
גם לא הרבה אוחזים שיש שינוי.
?
הייי! רק עכשיו קלטתי.. השם שלך זה מהשיר "מקום לטעיות" כאילו??
ואלללההה.
מגניב
רק מאבק אחד? הלוואי.
היצר הרע פעיל אצלי מבוקר עד הלילה…
זה מתחיל בבוקר, כשקשה לי לקום. ואז כשאני מתעוררת, המאבק מתחיל: האם להתעסק בדברים ומטלות לפני תפילה, או לא.
ואז – ברכות השחר: לומר בכוונה או למלמל מהר?
ואז – האם להתפלל?
ואז – מה לאכול וכמה?
ואז – ברכה אחרונה: בע"פ או מתוך סידור?
וזה לא נגמר…
כל רגע מחדש עלי להיזכר בקדוש ברוך הוא שבוחן אותי ונמצא מולי, לזכור מי אני באמת ומה תכלית חיי, לשאוב כח מהתניא ומהרבי, ו… לנצח!
וואוו אהבתי ..נכון ברמות!!!
על עצמי.
על הרוחניות שלי, על המצב החברתי שלי, על מצב הרוח שלי.
ובשלושתם אני נכשלת תמיד.
נאבקת על הדימוי העצמי שלי ובזה איכשהו חל שיפור בארבע שנים האחרונות (עד שאני מתעצבנת על כל הנ"ל ומכנה את עצמי בכינויים)…
הרבה דברים.
וזאת שאלה חכמה:)
אממ
אולי אם לפתוח תמחשב או לא..?
לא להכנס שוב לסרטים ולשירים ולסדרות
אמאלה שזה ממכר ?
לחיות.
.
במקומך עונה, מקווה שסבבה.
הנקודה היא לא מה האתגר, (לפי דעתי) אלא למה האתגר.
למה קשה לי (בהשראת השותפות והתגובות כאן, כי לי יש ניסיון אחר לגמרי. אחד נורא. גרוע. שאי אפשר לחשוב עליו.) לא לפתוח מחשב, לא לראות סדרות, שירים וסרטים. למה קשה לי להתפלל, למה ומאיפה בא הקושי הזה?????
אולי זה בגלל שרק התחלתי, ואני לא מצליחה לשים לזה סוף. אולי.
אולי משהו פנימי ועמוק מאוד בפנים זועק לי! שלא אטפל בקושי עצמו, אלא בעצם קיומו. שהנקודה העמוקה הזו, היא הגורם לכל. ושצריך לשים לב אליה. לא להזניח אותה ככה. לקלוט שזה משהו פנימי ממה שדמיינתי. לטפל בפנים הכי עמוק ופנימי שלי.
משיח נאו!
שורש הבעיה?
לזה התכוונת?
(זה נכון. כתבתי על זה קצרצר?)
נסיונות החיים?
לא להיכנס לאתרים אמממ… גרועים ממש (בלשון המעטה)….
להפסיק לחשוב על…דברים.
בגלל שאני בנאדם עם דמיון מפותח הראש שלי עובד שעות נוספות וזה לא נגמר טוב.
@גינגית
חחחחח גמשליי. אין שניה שאני לא חושבת. נסיתי לא לחשוב, זה כאילו אני לא יכולה לנשום חחחח. אלא רק אם יש תעסוקות של ממש…
אבל את יכולה לקחת את זה למקומות טובים?
ליצרתיות, לעבודת ה'…
קראתי קומיקס פעם על רבי זושא מאניפולי. בזמן שהיה חזן בתפילה, הוא חשב אולי הוא מתפלל מתוך גאווה? כי כולם שומעים אותו וזה. .. אז הוא דמיין שאנשים הם עצים. וככה הוא התפלל הכי מהלב אמיתי?
ופעם אחת היה ביער לבד. חשוך. גשם. מפחיד. ואז הוא תפס תצמו שצריך לבטוח בקב"ה. אז הוא דמיין שכל העצים הם אנשים. וככה לא הרגיש לבד…
הבנת???
על לצאת מבורות שחורים
ולא ליפול אליהם מלכתחילה, אם כבר.
על הימנע מבריחות
שאני נשברת ישר ומוותרת לעצמי ככה בלי לחשוב.
בלי להרגע רגע, ולהבין עם עצמי, איך אני מתמודדת עכשיו.
וזה תוקע אותי מלאא שאני רואה את היאוש וישר הפסימיות מגיעה ואני שוכחת שהכל מאיתו בהשגחה.
על הביטחון שלי מול אנשים:)
יש הרבה דברים..
משהו שקשה לי בתקופה הנוכחית, למצוא את האיזון בין להיות עם עצמי לבין עם הסביבה, בלי שזה יפגע באף אחד.. ושאני ירגיש עם עצמי טוב בסופו של יום..
מסובך.
בול אני!!
התכתבויות בצאטים עם בנות שאני לא מכירה.
אוףף
מחשבות
תפילה
ואי, נכנסת למקום כואב, מדממם.
אני נמצאת במאבק עם עצמי
כדי להרגיש טוב עם עצמי.
ולא לבכות מול כולם
אני נמצאת במאבק עם עצמי
בשביל לא לצעוק ב–
שנימאס לי כבר,
ואני רוצה שיבינו אותי
אני נמצאת במאבק עם עצמי
לשמור על עצמי,
כדי לחיות.
המחשבות שליי חד משמעי.?
רק אחד? ?
אבל אני חושבת שהמאבק העיקרי אצלי נמצא בקשרים בין המוח ללב שלי בלנצח את הפחדים ולהתחיל לחייך בפנים
לא זה לא ייגמר.. אני יודעת
אבל זה יהיה טוב יותר
להכנס לחברה
וואו…
במאבק תמידי על לא לקנא ועל לתת לבנות שהן לא החברות שלי ממש להשתמש לי בדברים… (ותאמינו שזה קשה, אני חיה בפנימיה)
אוכל. משקל. לנשום.
אממ
על מחשבות
לקום בבוקר????
להכנס ליוטיוב
חתת לפני שקיעה
כיבוד הורים
ועוד הרבה
לא להיחשף באינטרנט לא חסום ממכשירים בבית לא שלי…
אוכל.
לכל תקופה המאבק, או ליתר דיוק- המאבקים שלה.
אני יכולה לציין כמה מאבקים שיש לי עכשיו:
להתפלל
לקום בבוקר
לקחת מרחק כלשהו מבני אדם תוך כדי נסיון לא לפגוע בהם
לא לתת לרגשות ולחוויות שלי להשפיע על אי מי בבית
אממ יש עוד הרבה, כמו שהחיים מזמנים…
אני נמצאת במאבק תמידי על השמחה שלייייי!!!!!!!
ועל לראות את הטוב בכל מצב בחיים!!
להבין ולהרגיש שהחוסר מושלמות שלי זה בעצם השלמות
להפסיק להילחם עם עצמי ולשחרר
תודה על השאלה, אהבתי ???
זה אנונימי אז כן…
אני נמצאת במאבק תמידי על לא לקשקש לחברות שלי במוח בטלפון…
(אם יש לכן עצה בשבילי מה לעשות כשמשעמם אני אודה לכן ממש)
יש עוד כמה, אבל האמת היא שהמאבק הכי גדול שלי הוא לא לשקוע בעצב.
פעם אחת הגעתי למסקנה שאני ילדה דיכאונית. אני מנסה לשנות את זה.
על כל דבר אני בוכה.. אני רוצה לבכות פחות…
וגם על התפילה.. לא התפללתי כבר איזה שנה ו… אני מנסה אבל לא מצליחה… זה קשה!!!!!!!!!!!
עצוב לי,
נגעת לי ללב.
קחי חיבוק