תפריט
טוב..
מרגישה קצת מוזר..
נעשה את זה.
אני היחידה שסיימתי את כל ספריה של ליבי קליין והרגשתי מין ריקנות?
(לא איזה משהו קיצוני כן… זתומרת טוב. מה אני עושה עכשו?)
כנל עם ממלכה במבחם.
אמנם כרגע אני בספרייה בבצפר בתור ליוזבד ב' אבל שוב מרגישה סוגשל תחושה כזאת שזהו.. נגמר הכל…
נראה לכן שזה סוג של התמכרות?
טוב אולי אני קצת דרמטית אבל מעניין אותי לדעת אם אני היחידה;)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
המקסימום אצלי זה כשאני מסיימת את הספר שלה אני מרגישה שאני חייבת המשך, אבל לא יותר מזה…
האחרון באמת פחות אהבתי, אבל אוקי….
אצלי ספרים זה לא כ”כ בשביל להתמלא… אז כנראה שלכן…
וממלכה במבחן אני לא קוראת!
יש כאן עוד מישי כזאת או שאני הדפוקה היחידה?
נסי דבורי רנד:)
וואי נכון מטורפפפפפפת הסופרת הזזזזזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תקראי שובבב
ותחיי את זה עוד פעם
אני קראתי את הסידרה של ליבי קליין עשרות פעמיים.
כעע זה מה שעשיתי גםם
וואי זה מה שאני עושה כל הזמן..😉
ממ גברת, מה עם יונה ספיר?
כשתסיימי יונה ספיר לא תרגישי ריקנות, תרגישי אנדרלין ורצון לעשות משו (זה מה שאני לפחות הרגשתי)
וזה הרבה יותר יפה מליבי קליין וממלכה במבחן (לפחות לדעתי)
חחחחחחחח מה זה משו? להתגייס למוסד??
למה זה מה שאני רציתי לעשות🤭🤫🤦🏽♀️
חחח לא😂
יותר בקטע של ספורט, לסדר ת'בית ומשו בסגנון
בטח, מה זאת אומרת.
איך שאני גומרת לקרוא על אייל ברח מהכלא והרעיל את ראשיד אני מקבלת חשק לסדר את החדר.😅
הם פשוט סגננונות שונים, כאילו אני מדברת על ליבי קליין ועל יונה ספיר, למרות שאני אוהבת את שתיהם.. יש עוד אח שמוזרה כמוני ואוהבת גם את הספרים שלהם (כאילו יונה ספיר, וליבי קליין)?
וואו!
זה בדיוק מה שהרגשתי!!
היום סיימתי ספר של יונה ספיר והייתי בלחץ לצאת להליכה אח"כ.. אני גם בנאדם מאד רגשן.. ובלי קשר הרגשתי בזבוז זמן אחרי שקראתי אותו…
וואלה באממתתתת!!
בדיוק מה שהרגשתי..!??
ושושנת ים, קלעת למה שהרגשתי..!🤷♀️🤭
ספרים ממש יפרים וסוחפים כמו פדהאל אני ארגיש בסוף הספר סוג של דכדוך שזה נגמר לי אבל עובר אחרי יום בערך
מממ התמכרות לספרים זה מעניין
נראה לי משהו שפחות מוכר בדור שלנו, לא?
בכולופן אני מסכימה שכן בא לי עוד כשאני גומרת ספר (במיוחד אם הסיפור נקטע באמצע אהם אהם יונה!!!!) אבל לא יותר מזה.
אגב, נראה שלא קראת את יונה אז יש לך עוד מלאאאא חומר קריאה מצוין, את לא חושבת?
ברור ומתוך זה התחלתי לכתוב לעצמי סיפור ועוד אחד וככה אני עולה למיטה עם הרגשה של מה עוד? מה יקרה ל…? אבל כאן אני לא יכולה להציץ בסוף😉
מכירה את זה.. ואז מחכים לשנה הבאה או שהופכים את הספר וקוראים שוב
בעצם, לקרוא זה לחוות התרחשות שבה הכוח שמופעל, זה רק הראיה והדמיון, אין לזה משמעות מעשית (אולי בגלל זה אנחנו כל כך מתחברים לדמויות שמצליחות בספרים)
את יכולה לגדול מהספר רק אם תורידי את המסרים שלו למעשה בפועל (היום אני אתנהג כמו הדמות הזו שהתגברה ו…)
אני "התמכרתי" לסדרת ספרים
אממ פחות חרדית😁
משהו קלאסי כזה…
{רובן מכירות- אבל לא באלי שיסננו אז אני לא כותבת}
ואח"כ שסיימתי ראיתי גם ת'סרטים,
ו- אני באמת קצת מרגישה ריקנות עכשיו-
כאילו באליייייי עוד ספרים…
ות'אמת שאחרי יונה ספיר זה לא קרה לי (אני לא קראתי ליבי קליין…)..
לאדית..
אז תקראי ליבי קליין! (אבל להפנים מסרים, אחרת זה לא שווה)
הגיוני. מאוד הגיוני.
סדרה של רומנטיקה או כאלה לא ממלאת בכלום. היא חלולה וריקנית מלכתחילה.
אוישש, לא. ח"ו (😄) לא רומנטיקה.
סתם סדרת ספרים…..
שפשוט התחברתי אליה.
ומרב שנהנתי בא לי עוד….
ותרשי לי לחלוק עלייך?
כי ביונה ספיר עם כל הכבוד והערכה ובאמת נהנתי מזה(!), אני לא מרגישה צורך חזק לעוד,
אבל זה גם לא עם כזזה הרבה תוכן ברמה וכו',
יעני עם מורדים כמה משפטים זה יכול בכיף להמכר בכל חנות לא ממש נקראת חנות "חרדית וכשרה..".
מקווה שהובנתי… תודה על התגובה!
וואי ליבי קליין זאת סדרה אדירהההההה
נתנה לי המוןןןן חומר למחשבה!!
בנוסף, ממליצה מאודד לקרוא את הספרים של בתיה ענה
עולם נכה, עולם חרש, והכיייי יפה- על אוטומט
הרבה חברות שלי ממממש לא התחברו לסגנון אבל לדעתי זה ספר חובה!!!
תקראי ותשפתי אח"כ איך היה…
הכרחתי את עצמי לגמור את על אוטומט כי היה לי חבל שהשאלתי ספר ולא סיימתי אותו ואני ממש מתחרטת על זה..
אני ככה. אולי כי פחות התחברתי לסגנון.
קראתי כי לא היה לי מה לקרוא.
היא כותבת טוב אבל לא הסגנון שלי (ושלא יגידו לי שזה כי אני לא עמוקה כי זה מה זה לא נכון!)
האמת לאחרונה ירד לי מספרים, מאז שהתחלתי יותר לכתוב מקצועי, כי אני רואה מלא חורים ופתאום לא מלהיב אותי כל ספר ונדיר למצוא ספרים ממש טובים.
אני אוהבת לקרוא את להי נאאר, זה נותן לי השראה (ומשם מגיע גם השם שלי- כינוי החיבה של לינאר…)
אז אולי באמת זה כי את פחות מתלהבת מזה או ירד לך מזה (נהיית פתאום אנינת טעם…) ואולי ההפך- שמרוב שאת בזה יש לך מן ריקנות.
לא יודעת את זו שמכירה את עצמך (ואם לא אז כדאי לך להכיר 😉)
את ממש לא היחידה!
אחרי שגמרתי את מרגל להשכרה ממש בכיתי!
היה לי כל כך קשה להמשיך הלאה בלי אייל יותר.
גם אחרי ממלכה במבחן היה לי חסר גדול.
וגם אחרי "לראות בטוב."
הסיבה היא שבסדרה של ספרים אנחנו נקשרים יותר לדמויות, חיים איתן, אותן, וככל שהקשר נמשך יותר זמן הוא גם מעמיק יותר, כי פתאום את מגלה על הדמות זהו עוד פרט ועוד פרט והיא מתגבשת לך למשהו כמעט אמיתי כבר.
ואז, פתאום, זה נגמר.
אז נכון שזה הדרגתי, ועדיין, פרידה זו פרידה.
וואו, כן…
את הספרים של ליבי קליין לא קראתי אבל את ממלכה במבחן כן… בפעם הראשונה שקראתי אותם הם חטפו מכות כשגמרתי אותם, אבל אחרי 20-30 פעמים זה כבר נרגע.. עכשיו אני קוראת אותם שוב ושוב ושוב, מתחילה איפה שבא לי ומסיימת איפה שבא לי. אני יודעת אותם בערך ישר והפוך.
ואגב – אני כותבת המשך לממלכה במבחן כי עיצבן אותי הסוף.
את לאאא
כל שנה אני מחכה לפסח לספר הבא
ושאני גומרת אותו אני מרגישה לבד כזה.
כאילו עד עכשיו היה לי את האנשים מהספר. והם היו החברים שלי
אבל עכשיו נגמר..