תפריט
בנות שמספרות לי שהן לא אכלו כלום היום חוץ מהקפה בבוקר והן לא רעבות בכלל – אתן יכולות בבקשה להסביר לי איך זה?? בנות בדיכאון שלא בא להן לאכול – איך זה יכול להיות?? כשאני בדיכאון אני מחסלת תמקרר!! אשמח לתשובה, כל הבנות שמסוגלות לחיות יום שלם על קפה וארוחת צהריים קטנה??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
אני אחת מהבנות האלה.
ושתדעי לך שגם אני לא מבינה את זה.
בטבעי אני אדם שאוכל נון-סטופ, וחייבת אוכל כל כמה דקות בערך;)
אבל בזמנים שקשה לי אני פשוט לא מסוגלת לאכול. וזה אומר שאני חיה בערך על פרוסת לחם ביום במקרה הטוב שאמא שלי מצליחה להוציא ממני שלא אכלתי ומכריחה אותי לאכול. ואם לא אז אני אוכלת בקושי שתי ביסים של עוגיות או משהו בסגנון. וכמובן שאני גם יורדת בהתאם במשקל….
אני פשוט לא מסוגלת לאכול יותר מזה. אם אכלתי מידי הרבה בזמנים כאלה אני מרגישה אחר כך לא טוב… (מאחלת לכם ולעצמי לא להגיע לכזה מצב. כי זה נורא)
ויש אנשים שזה בדיוק הפוך.
שביומיום אוכלים נורמלי מינוס, וכשקשה ובזמנים פחות טובים טורפים את כל המקרר, מבינה?
כל אחד הגוף שלו מגיב אחרת, אבל הגוף תמיד מגיב לנפש.
מסכימה איתך.
אני איתך. גם אני אחת מאלה.
כןן אל תקנאי בי זה נטו בגלל לחץ נפשי.
ואז אחרי שבוע שמתבסס על 2 קרקרים בדיוק את קמה באמצע הלילה ומחסלת את המקרר..
זה בדיוק המצב!…
פשוט מאוד
לא טורפים את כל האוכל מחכים לאחר שאוכלים עשר דקות אפילו שלא שבעת ואת עדיין רעבה…..
אחרי עשר דקות האוכל מתעכל וכבר תרגישי תחושת שובע…
מניסיון..
הצלחות..!
אוי ה'
את מאחלת לה הצלחה במה?
בדרך להגיע למצב החולני הזה??
מאחלת לך שתצאי מזה מהר…?
שקועים במחשב, זאת התשובה.
כשאת בדיכאון את מחסלת את המקרר וכשאני בדיכאון אני לא אוכלת כלום, צווווום. וזה ככה כשאני במחזור, וזה ככה כשאני עסוקה, אני פשוט לא שמה לב שלא אכלתי כל היום, וזה קורה כל שני וחמישי… למה? ככה הגוף שלי בנוי וככה שלך בנוי??
אה אה אה.
אני אוכלת ארוחת צהריים קטנה, ונגיד מאד בא לי לקחת עוד מנה.
אבל אני כבר יודעת שהעוד מנה הזאת תעשה לילה שחור של כאבי בטן, כי יש לי קיבה רגישה ואני צריכה לאכול לאט.
אז כבר ממש אבל ממש לא בא לי להכניס שום ביס לפה.
זה פשוט מגעיל אותי אוכל.
אמרתי את זה נראלי פעם, אבל משפט הבסיס שלי זה לא אוהבת אוכל.
לא כי זה לא טעים, אלא כי אני יודעת מה קורה לי ממנו.
בקיצור, הבנת את העיקרון.
כן, אני גם כזאת שיכולה לא לאכול יום שלם…
ובנוגע לדיכאון, יש בנות שאם הן בדיכאון זה חיסול המלאי של המקרר ויש בנות שפשוט מחסלות את עצמן, זאת אומרת מרעיבות את עצמן.
זה לא מרעיבות את עצמן.. זה הם לא מרגישות רעבות.
זה גם וגם.
תלוי סיטואציה.
זה תלוי איזה דיכאון זה…
דיכאון של עצבות ודיכאון של כאב אז יותר צמים
ודיכאון של לאף אחד לא אכפת ממני ושל שיעמום ושלמצב רוח פתאומים זה לאכול בגדול…
זה ככה…
אצלי כשאני עסוקה אני כמעט לא אוכלת קרה וקורה לי שהיו ימים עם כוס קפה בבוקר וזהו כשאני בדיכאון אז כל הבית מוצא לו מקום אצלי?
צריך להבין שזו הפרעת אכילה ובעיה חמורה מאוד. איך זה קורה? שאלה טובה. שאלה על כל הגלות הזאת ועל כמות הפגיעות שנפש יכולה לספוג.
איתך בזה.
אוי אני גם ככה?
אני לא אוכלת כלוםםם
אני שותה בבוקר איזה תה מספיק לי עד 11 כזה אוכלת חצי מלפפון וזה משביע אותי עד 2??
איך זה יכול להיות??
כי את לא אני, ואני לא את
חחח.
אחלה שאלה יש לך.
אז, אחותי, זה ככה:
א. זה לא שאני רזה כי אני לא אוכלת, אני רזה כי ככה הגנים שלי- לפי דעתי המשפט הזה רלוונטי בערך לכולנו.
ו- דבר שני: גם אני לא מבינה את אלא בדיכאון ולא פושטות על המחשב.
ודבר שלישי, בזמנו לקחתי רטלין, ואחת ההשפעות שלו היא שאתה לא רעב. התרגלתי, כמה עצוב, לא לאכול בבוקר.
בערך בשעה 13:00 אני מתחילה להיות רעבה.
סוף.
זה לא בטוח יותר טוב…
כשאני במצב רוח לא טוב (ממוצע של פעמיים ביומיים בתקופות מסוימות) אני מסוגלת לא לאכול כמעט כלום ולא מסוגלת לישון רצוף שעתיים.
אבל אני יודעת שזה לא טוב לי.
כבר עברתי בגלל זה כמה דברים לא נחמדים בקטע בריאותי.
הרבה יותר קשה לדחוף לעצמי אוכל כשאני נגעלת מכל מה שבאזור ומעצמי בעיקר מאשר מלצום.
אלו החיים מותק.
אני מהבנות ששותה קפה בבוקר ולא אוכלת יותר מזה לפחות עד ארוחת צהריים….וזה פשוט היום שלי…
קפה/צהריים/ בסביבות 4 אוכלת משהו מתוק, ארוחת ערב וזהו…. בערך ככה זה אצלי. וזה לא רע בכלל:)
ועוד משהו, זה לא אומר שאני אמורה ליהות רזה…
להסביר איך זה? אין לי שמץ
פשוט ככה אני
כאילו אני שורדת בלי לאכול מלא זמןן
וזה לא שאז אני מחסלת את המקרר אני פשוט שותה כוס קולה ושם זה נגמר
האמת ירדתי איזה 8 קילו, ואמא שלי בלחץ כי אני עדיין יורדת
אבל זה יעבור לה?
וואו כל כך אמא שלי…
מרגילים את הקיבה לאכול כלום… סוג של קיצור קיבה בטבעי חח
אני אכלתי היום כמו פרה באחו באמת
וגם אתמול ושלשום ולכו אחורה מתחילת הקורונה
ואני מרגישה איך הסנטר מתנפח והבטן שלי גם כן. אווף
כשאני בלחץ או בדיכי או משו דומה… אני יורדת במשקל בכמויותתתתת
הלוואי עלייייי
לא יכולה להסביר לך איך, זה מציאות כזאתי ולא מסבירים מציאות 😉 אני פשוט יכתוב על מציאותי ברגע זה: 🙂 לא אכלתי כלום מהבוקר (ואני על הרגליים עובדת מ7) עוד מעט אני ישתה משו כי הבטן שלי מזכירה שהיא קיימת, ובצהריים/ערב אני יזכר ויאכל עוד משו קטן וככה עודפעם מחר..
וזה עדיין לא אומר שאני רזה, כאילו כולם טוענים שאני נורא רזה אבל.. בקיצור..
אוךךך… הסיוט של אמא שלי!
אל תנסינה לדמיין כמה אני שוקלת!
אף פעם לא רעבה!
אמא שלי משתגעת???
אם הבעיה אצלך זה שאת משמינה מזה
אז תאכלי הרבה אבל בריא
לדוגמא
במקום צ'יפס אז תפוחי אדמה בתנור
או סלט עם לימון (שזה תחליף נהדר לחטיפים עם כל המונוסודיום גלוטומט שיש בהם, לימון הוא המונוסודיום גלוטומט של הטבע)
אפשר להפחית סוכר
ואני יכולה להמליץ לך על מתכון של פרישייק מזה טעים שאי מכינה לי אותו כל בוקר (במקום לאכול משו כבד)
את שמה בתוך הבלנדר בננה ותפוח אדום, מרסקת, שמה חלב (בערך שלושת רבעי כוס)שמה עוד קצת בבלנדר, שמה את זה בתוך קערה ושותה את זה עם כפית (כמו מרק)
ברור שאת יכולה לשתות את זה איך שאת אוהבת אני נתתי לך דוגמה לאיך שאני שותה
ובמקום ממתקים אז אפשר פרות (תמר הכי מזכיר טעם של ממתק
עוגות כמובן מכינים בבית ומפחיתים סוכר
סוכר עצמו הוא פצצה מתקתקת להשמנה ועדיף להשתמש בתחליפים כמו מייפל טבעי וסילאן
בכל ארוחה לשים קערת סלט יחד עם החלבון או הפחמימה
עדיף לא לערבב פחמימות וחלבונים
והכי חשוב להנות מהאוכל שאנחנו אוכלים ולא להתייסר.
למשל אם את מאלה שבדרך כלל לא אוכלות ירקות אבל כן תסכימי לאכול קערת סלט גדולה רק עם רוטב מייפל או כל רוטב אחר אז עדיף עד שתתרגלי לירקות.
אני גם מה'רזות' ואני אוכלת טונותתת באמת, אבל פשוט הרבה פעמים אני לא רעבה ואז אני מדלגת ארוחות… אבל כשאני מתיישבת לאכול אני אוכלת… ואני כן מנשנשת.