ח"ו ממש מציעה לך להימנע מלתת מחשבות כאלה ביטוי בפה ובכתב כי כשעושים לזה מציאות זה עלול…. ח"ו. תחשבי ותאמרי את האפשרות הטובה ובעז"ה… עוד משהו שמפחיד אותי חח
מפחדת שהלב שלי לא יעמוד באתגר ימשיך לראות סרטים לראות מה שאסור.(אלוקים תוציא לי את זה מהראש) מפחדת שאגלה מי אני רעה, נושכת, נחשה. מפחדת להיפגע מהקללות של עצמי.
אני לא מפחדת מעצמי, כי עצמי זה חלק אלוקה ממעל ממש. אני מפחדת מתכונות שאני מוצאת שיש בי. מפחדת מהאגואיזם שצץ מפעם לפעם ומראה לי כמה הוא נוכח. מפחדת מיסוד העפר שבי. שאגיע לגיל מסוים ואראה שלא עשיתי כל כך הרבה דברים שחלמתי לעשות. מפחדת מהביישנות ומפחדת מהפחד. אבל עצמי האמיתית. היא טהורה כל כך.. אני בטוחה. אין מה לפחד ממנה. אני רק מפחדת שלא אצליח לגלות אותה. אז אם נדייק את השאלה: את מפחדת על עצמך?
ואוו, שרהל'ה דייקת בול. מצטרפת לכל מילה בתגובה שלך. וגם לאיך שדייקת את השאלה, האמת שגם לי זה הפריע אבל לא הצלחתי לנסח את זה, ותוך כדי שאני קוראת מה בנות כתבו, זה קפץ לי. תודה על התגובה שלך.
כן, כי אני מפחדת שאני לא נורמלית, שאני לא בסדר, שאני רעה. אני מפחדת שאין לי עתיד ואין לי מה לעשות עם הכישרונות והיכולות שלי כי הם לא שווים כלום. אני מפחדת שאשאר בודדה לעולם ועוד יותר מפחדת מזה שאני מתחילה להתרגל לקונכיה שלי, מפחדת שלא אצליח יותר לצאת ממנה. אני מפחדת להתייאש סופית כי זה קורה בהדרגה ביחד עם ההשלמה הבלתי אפשרית עם המצב. אני מפחדת להידרדר רוחנית ומצד שני לא מתקדמת כי אני מפחדת וסוג של בטוחה שלא אצליח. אני מפחדת לאבד את השפיות שלי/ שאני כבר מאבדת כי משום מה אני מרגישה שאני מתחילה לדבר לעצמי…
בנות אתן טובות!!!!! ה' רואה אתכן ואוהבבבבב מאוד כל אחת לא צריך לפחד לדעת שיש לנו את כח הבחירה ולהשתדל לבחור בטוב וכל אחת יודעת מהו הטוב האמיתי.. ולזכור שאנחנו רק בתאטרון בובות שה' מנהל.
מאד. מאד. מאד. צריך להסביר למה? כי זה נראה לי מובן. בכלאופן, אני מפחדת מאד מלהגיד ולעשות מעשים מביכים. מאד. כמה מאד? ברמה שברגעים של פחד יש לי טיקים לא רצוניים בפנים. וזה מינימום פעם ביום..
כן. אי אפשר שלא. אחרי שגיליתי כמה דברים מאוד 'מפתיעים' על עצמי. אז אני אפחד ואלחם בפחד. ואכעס, ואבכה, ואודה לאבא הכי אוהב בעולם שהחליט שזו אני וככה זה. אשתדל לסמוך עליו, עלי, לפסיק לפחד.
27 תגובות
לא רואה יותר סרטים,לא מתקרבת לשירים.
גלישה בסתר אל תתקרב אליי,אני מפחדת ממך.
ואוו!
איזה חזקה!!
מטורפת
מעודדת אותך מפה
אני מפחדת ממני.
מחוסר יציבות הנפשית שלי.
מחוסר השליטה שלי.
מזדהה
לא.
אבל אני כן פוחדת שלא אהיה ילדה טובה?
שאלה מסובכת
כן.
אני עלולה לאבד את שפיות דעתי.
ונראה לי שזה יקרה בקרוב.
ח"ו ממש מציעה לך להימנע מלתת מחשבות כאלה ביטוי בפה ובכתב כי כשעושים לזה מציאות זה עלול…. ח"ו. תחשבי ותאמרי את האפשרות הטובה ובעז"ה…
עוד משהו שמפחיד אותי חח
מפחדת שהלב שלי לא יעמוד באתגר
ימשיך לראות סרטים לראות מה שאסור.(אלוקים תוציא לי את זה מהראש)
מפחדת שאגלה מי אני רעה, נושכת, נחשה.
מפחדת להיפגע מהקללות של עצמי.
אמממ לפעמים. מלאבד שליטה…
למה כל העולם פוחד מחוסר שפיות?
למה מהגיל הזה יש הרבה דיכאון?
למה אנחנו חיים אז?
חחח הכי לאאאא
אני בטוחה בעצמי יודעת מה אני עושה
אין טעם לפחד
במיוחד לא מעצמך אני סתם אחיה בחרדות וחבל…….
כן.
אני לא מפחדת מעצמי, כי עצמי זה חלק אלוקה ממעל ממש.
אני מפחדת מתכונות שאני מוצאת שיש בי.
מפחדת מהאגואיזם שצץ מפעם לפעם ומראה לי כמה הוא נוכח.
מפחדת מיסוד העפר שבי. שאגיע לגיל מסוים ואראה שלא עשיתי כל כך הרבה דברים שחלמתי לעשות.
מפחדת מהביישנות ומפחדת מהפחד.
אבל עצמי האמיתית. היא טהורה כל כך.. אני בטוחה. אין מה לפחד ממנה.
אני רק מפחדת שלא אצליח לגלות אותה.
אז אם נדייק את השאלה:
את מפחדת על עצמך?
ואוו, שרהל'ה דייקת בול.
מצטרפת לכל מילה בתגובה שלך.
וגם לאיך שדייקת את השאלה, האמת שגם לי זה הפריע אבל לא הצלחתי לנסח את זה, ותוך כדי שאני קוראת מה בנות כתבו, זה קפץ לי.
תודה על התגובה שלך.
שותפה לדרך??
לאיפה נעלמת???? ולמה בלי להודיע???
מה שלומך? התגעגענו.
לפעמים.
כשאני מגלה כמה כח ישלי בידיים, כמה אני יכולה לשנות.
כן, מאוד.
אני שחקנית טובה, מדי. לאחרונה גיליתי שעבדתי על עצמי. אני פשוט רימתי אותי. וזה שבר אותי נורא.
כן, כי אני מפחדת שאני לא נורמלית, שאני לא בסדר, שאני רעה.
אני מפחדת שאין לי עתיד ואין לי מה לעשות עם הכישרונות והיכולות שלי כי הם לא שווים כלום.
אני מפחדת שאשאר בודדה לעולם ועוד יותר מפחדת מזה שאני מתחילה להתרגל לקונכיה שלי, מפחדת שלא אצליח יותר לצאת ממנה.
אני מפחדת להתייאש סופית כי זה קורה בהדרגה ביחד עם ההשלמה הבלתי אפשרית עם המצב.
אני מפחדת להידרדר רוחנית ומצד שני לא מתקדמת כי אני מפחדת וסוג של בטוחה שלא אצליח.
אני מפחדת לאבד את השפיות שלי/ שאני כבר מאבדת כי משום מה אני מרגישה שאני מתחילה לדבר לעצמי…
מפחדת מהשקר שאני מאכילה את עצמי, מפחדת שהאנשים סבבי יגלו אותו כי אני בעצמי לא יודעת מה הוא מכיל. מפחדת לחזור לכל מה שברחתי ממנו..
כן.
רואה לאן הגעתי.
יודעת לאן אני יכולה להגיע עוד.
יודעת שזה לא רחוק ממני כל כך.
כי אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי…. זה מפחיד אותי
לא ממש…
יותר אוהבת את עצמי ?
אבל!! מפחדת לבכות בציבורי זה מביך אותיייי
ואני מפחדת שזה יקרה!!
כן.
פוחדת לדעת את האמת.. את הכמות של הדברים שאני צריכה לעשות ולומר לעצמי ובעצם עושה את ההפוך ופוגעת בי כלכך הרבה….
בנות
אתן טובות!!!!!
ה' רואה אתכן
ואוהבבבבב מאוד כל אחת
לא צריך לפחד
לדעת שיש לנו את כח הבחירה
ולהשתדל לבחור בטוב
וכל אחת יודעת מהו הטוב האמיתי..
ולזכור שאנחנו רק בתאטרון בובות שה' מנהל.
מאד.
מאד.
מאד.
צריך להסביר למה? כי זה נראה לי מובן.
בכלאופן, אני מפחדת מאד מלהגיד ולעשות מעשים מביכים. מאד. כמה מאד? ברמה שברגעים של פחד יש לי טיקים לא רצוניים בפנים. וזה מינימום פעם ביום..
כן.
אי אפשר שלא.
אחרי שגיליתי כמה דברים מאוד 'מפתיעים' על עצמי.
אז אני אפחד ואלחם בפחד. ואכעס, ואבכה, ואודה לאבא הכי אוהב בעולם שהחליט שזו אני וככה זה. אשתדל לסמוך עליו, עלי, לפסיק לפחד.