תפריט
אוי לא!!!
אני לא רוצה!
כבר…כבר חלפו להן 12 שנות לימוד…
ומה… מה עם החברות שלי?
כל אחת מתפזרת לה לסמינר אחר בחלקים שונים של הארץ.
אני לא מדברת עכשיו על זה שאני עדיין לא יודעת מה איתי, אלא על…
כולן חברות שלי, כולן! מי יותר ומי פחות כמובן, אבל…
מה אעשה בלעדיהן?
אל תגידו לי לשמור קשרים דרך הטלפון כי אני גרועה בזה.
אל תגידו לי לא לדאוג ושבטוח אמצא חברות חדשות כי אני אנטיפטית ביישנית וחרדתית. עד שהיתידדתי איתן לקח שנים.
אז מה אני רוצה מכן בעצם?
לא יודעת.
וכן, כבר ה' סיוון ואני עדיין לא יודעת לאן אמשיך בשנה הבאה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
כולנו באותה סירה
בול
נכון!!!!!
מה היסטוריה עשתה לך???!!!!!!!!!
הזדהות עמוקה… אני גם כזאתי שלא יודעת לשמור על קשרים, מאוד חבל לי על החברות שלי ???
אני יודעת לאן אני הולכת שנה הבאה (בעז"השאני יתקבל ?) ואני הולכת לבד,
בכל אופן אני כן יגיד לך (ולי) שתלמדי איפה שתלמדי ובעז"ה תמצאי חברות, זה ייקח זמן אבל זאת הברירה היחידה… בהצלחה ?
היי מזדהה עם התגובה…
מצטרפת לכל מילה, ובטוחה שאיתנו יש עוד מלא בנות…
אוףףף אמאלהה כןןן
יהיה קשההה!!!!
מה נעשה בלעדי החברות שלנווו????
אל תדברי ככה על עצמך.
את לא חרדתית ובטח שלא אנטיפתית.
את תעשי את ההשתדלות שלך, תנסי ליצור קשרים חדשים וגם לשמור על הישנים בדרך שנכונה לך.
ותני להקב"ה לעשות את שלו.
בהצלחות יקרה:)
בדיוק רחלי!
הו, אני בהחלט חרדתית, אני מאובחנת ככזו.
אבל תודה לך, ובעצם לכל המשיבות על תגובותיהן?
כמה שזה משמח לסיים י"ב יש את הקטעים הכ"כ קשים?
אוף מי אוהב פרדות? אנחנו הולכות להפרד להגיד ביי ביי לחברות שהכרנו שתי שליש מהחיים שלנו!!!!!!!!
???????
ח"ו שתי שליש
אני חושבת שהיא התכוונה לשנות חייה שעברו…..
אם היא בת 18 נגיד שני שליש מהחיים שלה היא הכירה את החברות=12 שנים.
חיי נצח!!
את לא יכולה ללכת איתן ביחד לאותו סמינר??
…. לא, אחרי הכל בסמינר לומדים גם מקצוע ואני לא מתכוונת ללכת למקום שאין לי מה לעשות בו…
עכשיו אני כבר די סגורה על המקום (וחברות באות איתי!!! יש!!!)
אבל האמת? צרה חדשה- אני לא אוהבת את המקצועות שם…
אני הולכת לשם כי זה *יחסית* קרוב לעיר שלי.
זה נושא לפוסט מתבכיין חדש בפני עצמו, אם אתן מעוניינות לשמוע.
דיייייייייי מזדהה איתך
אחרי כיתה ח' חשבתי שהוואצפ(פון- זוכרון?) ישאר פתוח ויהיו בו ינתוקים לרוב אבל…
חשבתי שנשמור על קשר ונדבר הרבה אך…
מעניין אבל בדיוק היום אחת הבנות שאלה בHangouts בקבוצה של הכיתה 'אנחנו לא הולכות לסגור אותו?!'
כל מי שראתה הגיבה מידית שזה ברור…
אני מאד מקווה שזה באמת יתקיים….
זה קטע שלא נתפס לי איך כיתה שלמדתי איתה סה"כ 4 שנים יכולה להכנס ללב כל כך חזק???!!! במיוחד שבחצי הראשונה של כיתה ט' לא סבלתי את הכיתה הזאת ועוד קיוותי לעבור…
מה שכן אצלי זה מעט אחרת.
יש אצלינו הרבה בנות, כמעט חצי כיתה שנשארות בסמינר שהוא כמו המשך לתיכון שלי. (אני אחת מהן) אבל כמה חברות טובות שלי לא, והבאסה שלאחת מהן אין גם אינטרנט בבית אזה זה רק לדבר בפלאפון ובואו נראה אפ זה יעבוד לי.
בכל מקרה הבנות שכן ממשיכות איפה שאני גם לא יהיו איתי, כי מחלקים את הכיתות לפי המקצוע שלומדים…
באסה!!!
הכיתה שלי (שאני מכנה כמאוחדת ברמות מטורפות וזה למרות הפאר בין הבנות…) החליטה להוציא שיר סיום שילווה אותנו…
דיי זה עצוב באמת, והורס את כל השמחה שיש לסיום….
אגב לא ידעתי שיש פה כל כך הרבה בנות שבגיל שלי….
אני כבר חודש נמצאת באתר הזה ונתקלתי בעיקר בבנות יותר קטנות, אולי כ4 בנות בכיתה י'ב… שמחה לגלות…
אוףףף אני מזדהה אבל בקטע קצת שונה…
אני בכיתה ח ורוב הסיכויים שאני עוזבת את האולפנה שלי , מסיבות תורניות…
חברות שלי מבואסות מוות, ואני מפחדת מוות, כי את כישרון יצירת הקשרים אלוקים לא הטביע בי לצערי:(
אני מרגישה דחף עצום לעזוב את האולפנה שלי, הקללות נשלפות שם בקלילות מעושה, הבגדים, התכנים הלא ראויים שכולן צופות. בקיצור, אני לא שיכת וחייבת לעזוב ומצד שני אני לא יודעת איך ילך לי שמה, והאם כדאי לי להרוס קשרים יפים שנוצרו , קשה לי לשמור על קשר.
ביישנית מלידה, אך נראית מבחוץ עם מלא ביטחון
וואו המון בהצלחה ??
את קודמת לחברות