אני גבולית לסוכרת , כלומר אין לי סוכרת אבל אני קרובה לשם. לאחרונה התחילו לי כל מיני סימנים שנותנים אות הזהרה לכך שאני צריכה להתחיל להתייחס לבעיית הסוכר שלי ברצינות ולא להזניח אותה ופה מגיעה הבעיה.
אני חיה על מאכלים מתוקים. אוהבת את זה ולא יכולה להפסיק לאכול את זה.
עכשיו כשהחלטתי שאני רוצה להתייחס לזה ברצינות אני פשוט לא מצליחה לא לאכול מתוק.
אז רציתי לדעת אם יש פה עוד בנות כמוני או בכלל בנות שיש להן סוכרת , איך עשיתם את המעבר הזה מלאכול מתוק להפסקה מוחלטת של אכילה מתוקה?
תודה מראש לכל העונות. ❤❤❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
לא מכירה אותך, אבל את נשמעת אחת בוגרת וממש אחראית.
אכפת לך מעצמך!!
לי אין סוכרת ב"ה, אבל מכירה את זה מקרובת משפחה שלי. זה ממש מאתגר!!
בהצלחה לך שותפה!?
וואייי זה קשהה נוראא
אני מנסה לשמור ולאכול בריא וזה קשה ברמות. חח זה אולי יישמע קלישאתי כזה אבל זה צריך לבוא מתוכך, את צריכה לרצות את זה ורק ככה זה יקרה..
סוריי אם לא ממש עודדתי.. הצלחותת!!
כשאת עם סכרת(לא את, אני מדברת בכללי) ואת יודעת שאם את אוכלת סוכר זה מאוד מסוכן לך עד כדי כך למצב של מוות את לא מסוגלת לאכול..
זה להרוג את עצמך בידיים שלך..
שמרי על עצמך!❤
אם ישלך סכרת אז זה יותר קל כי את יודעת שזה תלוי בחיים שלך, וגם הרופאים יושבים לך על הראש
אבל במצב של הגבול זה יותק קשה, אבל תחשבי שניה מה את רוצה? שלא יהיה לך בכלל אפשרות לאכול מתוק? לא עדיף לך לאכול במינון?
צריך לחשוב כאן באמת ולהגיע למסקנה אמיתית
אין מה לעשות, גם בגיל הזה צריך לקחת אחריות
קודם כל תיהי חזקה!!!!
אל תוותרי לעצמך ותאכלי את הדבר הזה…
תזכרי את המשפט "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
את מהממתתת❤️
תתפלי לה' הרבה גם אני ב"נ התפלל עליך הרבה הצלחות
אוהבת אותך?
יעססס
לאחרונה גילו לי סוכר גבוה..
לא בקטע של סוכרת אבל כן בקטע של מאוד לשמור..
וזה קשההה! לא אפשרי!
אני חולת מתוקקקק
כולם במשפחה יודעים שחנוש היחידה במשפחה שמסוגלת לאכול קינוחים מתוקים בכמות ממש גדולה אחרי שכולם טועמים קצת ולא מסוגלים להמשיך? (היי אני עדיין רזה כע?)
סורי שאין לי איך לעזור לך אני פשוט באותה בעיההה
תפסיקי!!!
את חייבת את זה לעצמך!!!
אמאלה אני מפחדת. עלייך
אוייי
איזה קשה
לא אני לא ברוך ה'
תנסי למצוא דברים אחרים אפילו מתוקים אבל מהטבע..(או שגם זה אסור?)
ואיי זה קשההה
בהצלחהה לךך!
קשה! אין לי את זה ב״ה ב״ה אבל להגיד לך
בהצלחה!!!
זה אני כן יכולה לומר לך:)
אל תגיעי לשם! אל תגיעי לשם! אל תגיעי לשם!
המשימה הכי דחופה שלך עכשיו זה להפסיק לאכול מתוק. לגמרי.
יש את עזרי המוטיבציה הרגילים, כמו למשל שכל פעם שאת אוכלת משהו מתוק את צריכה לשלם למישהו 50 שקל. אם זה עובד עלייך ואת קמצנית – זה רעיון פגז. את יכולה להרחיב על אותה דרך בדברים אחרים, תשלומים על נפילות – או פרסים.
אני רוצה להגיד לך שנבדק והוכח (כן, גם עלי ספציפית) שלוקח למוח רק 21 יום להתרגל לטעם חדש. תבחרי משהו שאת רוצה/ צריכה להתחיל לאכול, ו21 יום בלי לשבור את אוכלת אותו. ביום ה22 – באחריות! – זה כבר לא יהיה מגעיל.
עוד משהו, חשבת פעם למה את צורכת מתוק? קודם כל היום כבר ידוע שסוכר זה חומר ממכר בדיוק כמו ניקוטין, אבל כמובן שיש גם סיבה רגשית לצריכה מוגזמת. בעז"ה אעתיק לכאן קטע של הסבר על סכרת, תראי אם מתאים לך.
אבל את יכולה גם לחשוב עם עצמך, איזה חסכים זה ממלא, איזה מתוק את אוכלת – שוקולדים או סוכריות או פחממות מתוקות? כל פרט חשוב.
את חייבת להצליח. את לא רוצה להגיע לסכרת. אני מכירה מישהי ששמרה חזק והסכרת פשוט נעלמה לה. ואת תצליחי.
סכרת
קודם כל צריך להבין מה תפקידו של סוכר בגוף ומה תפקידו של אינסולין.
סוכר – זה דלק, אנרגיה לביצוע פעולות. הוא גם מסמל מתיקות בחיים. או חוסר מתיקות.
אינסולין מופרש לצורך הטמעה של סוכר ושמירה עליו לזמן אמת – כאשר נצטרך לפעול או לזמן מחסור.
כאשר יש פעילות פיזית קבועה – סוכר משתחרר ומנוצל ולמוח יש תמונה ברורה למה ואיפה לשמור את ה"דלק".
ואם פעילות פיזית קשורה לצורך להלחם על חיים, על זכויות; להיות במצב היכון, להתנגד וכל הסיטואצויות מלוות אותנו זמן ממושך – נוצר מנגינון שתומך בצורך הזה.
מכיוון שאנחנו שונים אחד מהשני, המנגינון הוא שונה אצל טיפוסים שונים.
אדם שהוא לוחם מטבעו, טיפוס אדרנליני – התנגדות פנימית שלו ללחץ, סמכות, חוסר צדק, אונס – גורם להפרשה מוגברת של אדרנלין לצורך תגובה מיידית אוטנתית. הורמון אדרנלין סותר את הורמון אינסולין, נועל אותו. אם זה קורה הרבה או שחוויה מאוד אינטנסיבית – התאים שמייצרים אינסולין בלבלב מתחילים להתפרק.
ותארו לכם מצב שאדרנלין ניזרק לתוך הדם לצורך תגובה מיידית ואסור לאדם להגיב – לדוגמה הוא ילד מול גננת/מנהלת/אדם אלים/מס הכנסה או פקיד מול בוס. אדרנלין נשאר לזרום בדם ואיתו סוכר כי אינסולין מושבת. זה יכול להביא לשוק אנפילקטי חלילה או המתה של לבלב.
ואם לאדם אופי "בלי שניים", מכיל ומעגל פינות; איסור פנימי לאגרסיה; אופי "אינסוליני" שומרני – סוכר נעול היטב בתוך מולקולות האינסולין, אינסולין מסתובב ולוכד כל מולקולה של סוכר שיכולה לגרום להתפרצות אנרגטית חלילה. אדרנלין נעול בתוך יתרת הכליה והבלוטה מתחילה לזייף מחוסר מעש.
לאדם חסרה מתיקות בחיים כי כל הסוכר נלכד ומאוחסן בשומן (בעיקר באיזור הבטן ואגן ירכיים) שמהווה גם מאגר ליתר ביטחון – אולי יצטרך מתי שהוא וגם שכבת הגנה – הרי הוא עצמו לא יודע להגן על קיומו, צדק, רכוש…
סכרת יכולה להגרם גם מפגיע בלבלב.
קונפליקט של לבלב – זה פעמים לב – הלב שלי מפוצל לשתי משפחות, שני בתים. או בין אמא לאבא. אצל גברים צורך לפרנס שתי משפחות – הקודמת והחדשה. או חלוקה לא צודקת של ירושה (לא קבלתי את מה שציפיתי לקבל)
יכול להיות גם קונפליקט של שייכות – לאיזה משפחה אני שייך (מי האבא/אמא האמיתי שלי).
אומרים שסכרת זו מחלה "יהודית". דורות של יהודים שהיו נאלצים לעזוב את ביתם, להשאיר את כל רכושם מתוך התנגדות פנימית וחוסר יכולת להגיב – יצרו את התורשה ספציפית הזאת.
מתוך כל מה שהבנו אפשר לראות גם את דרך לטפל בסכרת. כמובן על רקע של תזונה מתאימה וידידותית ללבלב וליתרת הכליה. צריך לעבוד עם הקונפליקטים, לשים לב על צורת התגובות וללמוד להגיב בצורה נכונה לנו (אולי פחות נוחה לסביבה…;)). לשחרר אגרסיה סמויה על ידי פעילות פיזית מכוונת ודמיון מודרך.
יש את הדברים הטובים והנכונים לכולם: מומיו; מומיו לבן; צמחי מרפא; אינולין (ארטישוק ירושלמי מומלץ ביותר); קינמון ציילוני.
כתבת מהממם ?
אויש זה לא אני כתבתי. הקדמתי שזה מועתק מפוסט של רחל פרגין, כנראה השורה הזו לא עלתה…
אולי יעזור לך לחשוב לפני כל ממתק שיש מצב שבגללו לא תוכלי לאכול יותר ממתקים…
אין לי סכרת אבל כשניסיתי להפסיק עם הסוכר בשביל הרופא שיניים השתגע כבר ממני? – עזר לי מאוד פשוט ללכת לקצה השני ולשתות ולאכול דברים בלי סוכר, עוגה בלי סוכר חטיפים אחרים – אולי ביתיים- -אפילו שוקו או קפה ללא סוכר, בהתחלה זה דוחה אח"כ כבר הפסקתי וגם הבנתי שזה כולה בשבילי ותלוי בי, סוו
מאחלת המוןן הצלחה בעז"ה, love u?