תפריט
את יודעת מי המחנכת שלך, מי הבנות בכיתה (אם את טטית – הריעו לטטיות!), איך נראית הכיתה והמערכת.
ממש התחלה, אבל בכל זאת…
תסתכלי למחנכת הנוכחית שלך בעיניים (לא במציאות, בדמיון) ותני לה טיפ אחד אמיתי, מהלב.
תאמיני לי, יש הרבה דברים שהיא יודעת, אבל יש דברים שרק את יודעת להמליץ לה, מהצד השני של הכיתה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
אני טטיתת
תדברי קצת יותר בקול!!
דחוף אבל
אל תתערבי
אני חושבת שזה אחלה טיפ
יודית#
תני כיף אנחנו אותו גיל ?
??
זה שנה מיותרת לדעתי אבל…
מסכימה לגמרי – אבל זה החיים
יאייי גם אני יודיתתתת
תני כיף ג'ינג'יתתת
הי אממ.. הרגע התחלנו לא מכירה עדיין את המורה בקושי את החברות אני ממש בהתחלה חדשה מקווה שהייה טוב
לא לנסות להשתיק גם ככה זה לא מועיל וסתם העצבים שלך עולים
פשוט תתחילי ללמד את הבנות שרוצות ותתקדמי עם שתיהן
?
עצוב
אל תרגישי שאת יודעת הכל ותהיי כל כך בטוחה בעצמך. לא מזלזלת בניסיון שלך כמורה, אבל עדיין- אל תחשבי שראית הכל, ושאת יודעת ומבינה הכל. יש דברים שנסתרים ממך. תהיי רגישה, תהיי 'מענטש', תסתכלי ללב של התלמידות ולא למעטפת החיצונית וה(לעיתים גם) קשוחה שהן מראות.
ועוד נקודה- אל תחשבי רק על 'איך אני מעבירה את השיעור הזה בצורה הטובה ביותר' או 'איך אני משיגה משמעת מקסימלית במינימום מאמץ', אלא תוציאי את עצמך מהמשוואה, שימי רגע בצד את עצמך ואת הרצון שלך כמורה להצליח מכל מיני בחינות, ושימי אותנו- התלמידות, במרכז. תקשיבי לעיניים שלנו, לסיפורים שאנחנו לא מעיזות לספר. ולא, אל תתחילי לי עכשיו עם שחנ"שים ושאלות חסרות טאקט ונוטפות אמפטיה נוסח 'את רוצה לשתף אותי קצת במה שעובר עליך?'… מחילה, אם הייתי רוצה לשתף אותך הייתי עושה את זה מעצמי. ואם לא עשיתי את זה תכבדי ותישארי במקום שלך. אבל יחד עם זאת, למרות שאני לא רוצה שתחטטי לי אני כן מצפה לראות בעיניים שלך הבנה, הכלה, הקשבה. ו… כן, גם אהבה. (אהבה היא משהו שמרגישים אותו, וכל המורות שחושבות שהן יוצאות ידי חובה בהצהרה מעין 'אני אוהבת אתכן כמעט כמו הילדים שלי', ובמהלך השנה מתי שאת רק ניגשת אליהן יש להן בעיניים זיק קשוח ואטום כזה שאת כבר מתחילה לרחם על הילדים שלהן- אז לא, תעבדו על מישהו אחר. אהבה זה לא, מצטערת).
נ.ב. סליחה אם הייתי חצופה מדי או התנסחתי ביותר מדי בוטות. אולי הרשיתי לעצמי לכתוב ככה כי אני יודעת שרוב הסיכויים שמורות בכלל לא תקראנה את המילים שלי, וגם אם כן- אתן לא לוקחות אישי, נכון? הרי מה הסיכוי שאני תלמידה שלכן. ו… אחרי הכל, זה כיף לכתוב כל מה שאני חושבת ואז להסתתר לי תחת האנונימיות;)
בהצלחה לכולן בשנה"ל הנוכחית, והלוואי שכל התלמידים יפיקו רק טוב מהשנה הזו. ושכולנו נזכה למורות אכפתיות וטובות לב, שלא מפחדות להראות את זה ברבים.
?
תראי את התלמידה.
אל תדרכי על הכבוד שלה. אף פעם.
אם תעשי את זה את תוכיחי לה שאת לא מייצגת באמת את מה שאת מלמדת וממילא לא כדאי להאמין ולהקשיב לאף מילה שלך.
ואל תראי רק את התקנון, תראי א-ו-ת-ה.
גם אם זה קשה.
אם כותבת השאלה היא מחכנת, אני מאחלת לך אינסוף הצלחות❤
את המורה המושלמת עלי אדמות (סוף סוף ביודבית אחרי 12 שנות ציפיה)
רק אם אפשר תדברי טיפה יותר מהר כי יש בך ויש לך הרבה תוכן מקסים וחבל שנפספס אותך רק בגלל זה
אל תחשבי שאת יודעת עלי הכל.
כי את לא יודעת כלום.
(סיימתי תיכון אבל זה רלוונטי למחנכת של שנה קודמת…)
שהיא מדהימה. זה מה שאני רוצה לומר לה. היא מדהימה ושתדע שהבנות מעריכות את זה.
לא אוהבת שנכנסים לי לחיים, אז בנימוס רב אבקש ממך אם תועילי לשמור מרחק.
(סליחה אם זה נשמע חצוף במקצת, זו לא הייתה הכוונה).
ובמה זה יעזור יקירתי?
אני טטית, ואני מריעה!! אין כמו הגיל של ט', אה?;) אבל בארץ זה שונה, פה ט' זה גילאי 15\16. יותר נחמד מ14. למרות ש14 זה מספר כייפי גם כן:) בקיצור מתוקות שלי, החיים כייפים, רק תנו לעצמכן לראות את זה.
תתנהגי ביד חזקה עם הכיתה שלי.
אל תוותרי!
אל תהיי רכרוכית…!
תעמדי על שלך… !
כי אחרת, זה לא ילך?
אממ.
תביני שכל מילה שלך עושה משהו ושאת לא סתם.
שבנות מסתכלות על ההתנהגות שלך גם אחרי לימודים ואת לא סתם מורה בבית ספר ואחר כך מישהי אחרת בבית.
תהיי נאמנה לעצמך ואל תשפטי מהר.
ובבקשה – אל תמרחי את השיעור. מקסימום שחררי בנות יותר מוקדם, הן מרגישות את זה.