לאחרונה יצא לי לשמוע מכמה אנשים שאני מתנשאת, שיש לי מבט מתנשא וכו. אני ממש, אבל ממש לא מרגישה שאני מתנשאת על אנשים!!! אני לא מבינה במה רואים את זה? אני באמת אוהבת אותם וכו, והכי לא בקטע של להתנשא…מבינה שאם אומרים לי את זה כנראה שיש בזה משהו, אז איך משנים את זה?… כי זה לא נעים שככה שאנשים מרגישים לידי/:
עצם זה שלא נעים לך שבני אדם מרגישים כך סביבך, כבר מראה שאת קשובה לסביבה ואכפת לך מהם! בואי נחשוב רגע, מה הבעיה בהתנשאות? התנשאות זו גאווה. הרגשה בה את שוות ערך בגלל תכונות ומעלות חיצוניות. גאווה זו ישות, הרגשת 'יש', "אני". מידה זו סותרת את הביטול להקב"ה, את 'אין עוד מלבדו'. אז איך משנים את זה? בשינוי תודעתי. את מרגישה לפעמים שאת יותר שווה ממישהי אחרת? את מרגישה שיש בנות שהן פחות ממך? אם התשובה היא כן, יש מקום לעבודה עצמית. תשבי, תלמדי על ביטול. עד כמה הגוף החומרי והנפש החיונית שלך עם שלל "מעלותיה", הם אפס, כלום. תלמדי על אהבת ישראל, עד כמה אין לך מושג איזה ענק היהלום שמסתתר מאחורי הדמות שמולך. בהצלחה לך וגם לי?
אני יכולה לומר לך שאת לא יכולה לשלוט במחשבות של אנשים- את זה את בטוח יודעת. ממליצה לך לנסות פחות לחשוב על מה שאנשים חושבים עליך זה יקל עליך, ואם משהי אומרת לך בפירוש שאת מתנשאת אז תנסי להסביר לה שאת לא מתנשאת ושאולי זה רק נשמע. אני בדיוק ההפך ממך לא חושבים עלי שאני מתנשאת אבל אני תמיד מפחדת שיחשבו עלי שאני מתנשאת אז כשאני אומרת למשהי משהו שנשמע לי שאולי תפרש את זה שאני מתנשאת אז אומרת לה שאני לא אומרת לה את זה בכוונה להתנשא. בהצלחה שיהיה לך!!!
אהמממ גם לי לפעמים אומרים, שימי פס. אם זה באמת מפריע לך- תשתני. בעיקר תדברי עם כל אחת בגובה עיניים ואל תתייחסי לבנות כאילו הן שוות פחות – זה מה שלי אומרים לאיודעת עד כמה זה נכון..
וואו!!קודם כל תדעי לך שאת אלופה ששאלת ? ידיעת הבעיה חצי תרופה אז.. ועכשיו-אנסה לעזור לך קצת: התנשאות בעצם מגיעה מגאווה, מה שאומר שמה שאת צריכה-זה ענווה. ברעיון דרך החסידות לשנות מידה מסויימת, זה לימוד והתבוננות. בשביל לעשות אתזה, קודם כל צריך להבין מזה בדיוק ענווה: בשונה משיטת המוסר, שלוקחת את ההגדרה לענווה מהפסוק "הוה שפל רוח בפני כל אדם" שאז המשמעות היא למצוא במה כולם מעלי, וסוגשל להוריד את עצמי מחשבתית, לוקחת החסידות חב"ד את הענווה ככלי מאוד כללי, שמשמעו ,אני יודעת שאני מוכשרת, מהממת, חסידית וכו וכו (כל מעלותי וכשרונותי).. ואני יודעת שחסר לי בענווה, באהבת ישראל, בכיבוד הורים וכו וכו (כל חסרונותי.. ובלי לנפח, כמו שזה באמת..) אבל זה פשוט לא הנושא. מה שאומר, שכשנדבר עלי (עם המשפיעה שלי, כשאחשוב עמעצמי), אז הזמן לבדוק איך אני יכולה לנצל את המעלות שקיבלתי ולתקן את החסרונות, אבל עד אז-שזה בעצם כל שאר היום, אני פשוט לא הנושא, ולכן לא בדיוק משנה מה *אני* חושבת מה *אני* רוצה ומה *אני* קיבלתי.. מה שחשוב זה רק שאני עושה את הרצון של הרעבע… וכשאת מסתובבת ומתנהלת בידיעה הזו-החברה מרגישה אתזה. כי זה פשוט מתבטא במעשים (פתאום לא חשוב שידעו שקיבלת 100 במבחן, לא משנה אם אמרת בהפסקה מה שרצית או שמישי נכנסה לדברים שלך ו*את* השתתקת, פתאום לא חשוב להעיר בשיעור תניא\חסידות הערה מתוחכמת שמראה עד כמה *את* מתמצאת בחומר ועוד ועוד דברים בסיגנון הזה כיד הדמיון והמציאות הטובה עליך…?) בקיצור.. ממליצה לך ממש ללמוד את פרק ל' בתניא, ולהתבונן בכל הנושא הזה כל יום דקה שתים לפני קריאת שמע\לפני התפילה.. מקווה שעזרתי (לך או למישי אחרת פה)?? הצלוחעס ?
תקשיבי מותק, תרשמי מצידי הזדהות אוקי? תדעי שזה קרה גם לי ואני מכירה את הביאוס מקרוב. אם את רואה שזה מגיע מכמה אנשים זה אור שיש כאן משהו מאוד שורשי שצריך לשנות. אני לא באה לחנך אותך כי אני איתך באותה סירה. את צריכה לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמך, לשאול את עצמך שאלות כמו "האם אני מרגישה שווה יותר מאשר כל מי שסביבי או אנשים מסוימים?" "אני שופטת אנשים אחרים מתוך תחושת עליונות?" "אני אוהבת באמת את כל מי שסביבי גם אם הוא שונה ממני?" החשבון נפש צריך להיות עמוק, אמיתי ונוקב, בלי לשקר על עצמך רק ככה תוכלי להבין מה באמת צריך להשתפר בו. לפי התשובות שתגעי אליהם תדעי מה לעשות, אם התשובות הן לא לרוב השאלות אז את מקסימה כנראה שיש משהי שלא הכי אוהבת אותך. אם התשובה היא כן (כמו שקרה לי) אז תמשיכי לקרוא את התשובה שלי. אני מאוד ממליצה לך ללמוד את פרקים כ"ט, ל' בתניא, הם מדברים על ביטול וגאווה וכל הדברים האלה. אם יש לך משפיעה אז תאזרי אומץ ותשתפי אותה, היא אובייקטיבית יותר וביחד תמיד קל יותר, היא תכוון אותך שלא תעברי את הגבול בין ביטול לרמיסה עצמית וכו. (אין על לימוד תניא, זה פשוט עצות לחיים) מלא בהצלחה נשמה! ידיעת המחלה חצי תרופה ושתדעי שזאת עבודה ק-ש-ה בטירוף!
זה כן רע, התנשאות ה דבר רע ר-עעעעע. למה את מלאך? הקב"ה ברא את שתינו אותו בר ואין לי סיבה להתנשא עלייך. מתנשאים זה מראה על משו לא יפה והרבה חיצוני. למה שתתנשאי על משהו? בגלל מתנות שקיבלת נטו בחסד ולא בזכות?
זה לא בהכרח רע *להיראות* מתנשאת. אם את יודעת שאת לא, אז כנראה שזה מעיד על עוצמה שנשקפת מעינייך או משהו כזה, שזה בהחלט לא רע.
עוף השמיים: כתבתי איזה 2 פוסטים לפני כמה שבועות ועוד לא עלו(: את הבלוג שהתחלתי אני לא מתכוונת להמשיך כי זה פשוט… אהההה… לא יודעת להסביר. זה כאילו נהייתי עסוקה ועברתי כל כך הרבה עד עכשיו, שאי אפשר לסכם את זה בבלוג… הרבה יותר מדי מסובך ואישי, כמו גם דברים שאני אצטרך לסנן מעט כדי להתאים לאתר וזה די מייגע… מצטערת:( אבל מעריכה את התמיכה שלכן, ממש.
היי , את צריכה להתבונן בעצמך ולהבחין בשתי דברים חשובים : 1 . אם באמת יש בך התנשאות תתקני אותה לאט לאט .. 2. אם את רואה שאינך כזאת אז תביני שהילדה שאמרה לך את זה טעתה . העיקר לא לקחת קשה ? כל אחד נולד לעולם עם דברים שהוא צריך לתקן ולשפר .. זה דרך העולם . מלאא בהצלחה מותק ??
תקשיבי, אני באמת חושבת שאת צריכה חברה אמיתית חטובה שאת יכולה לסמוך עליה ותגידי לה כשהיא רואה שאת טיפה מתנשאת או משהו כזה שתקח לצד/ תעשה סימן. ככה תדעי מתי מתאים ומתי לא.
33 תגובות
את מותקק
אם באמת היית מתנשאת, לא היית שואלת על זה.
וכן, יש בזה משהו… קוראים לו קנאההה!
עצם זה שלא נעים לך שבני אדם מרגישים כך סביבך, כבר מראה שאת קשובה לסביבה ואכפת לך מהם!
בואי נחשוב רגע, מה הבעיה בהתנשאות?
התנשאות זו גאווה. הרגשה בה את שוות ערך בגלל תכונות ומעלות חיצוניות.
גאווה זו ישות, הרגשת 'יש', "אני".
מידה זו סותרת את הביטול להקב"ה, את 'אין עוד מלבדו'.
אז איך משנים את זה?
בשינוי תודעתי.
את מרגישה לפעמים שאת יותר שווה ממישהי אחרת?
את מרגישה שיש בנות שהן פחות ממך?
אם התשובה היא כן, יש מקום לעבודה עצמית.
תשבי, תלמדי על ביטול. עד כמה הגוף החומרי והנפש החיונית שלך עם שלל "מעלותיה", הם אפס, כלום.
תלמדי על אהבת ישראל, עד כמה אין לך מושג איזה ענק היהלום שמסתתר מאחורי הדמות שמולך.
בהצלחה לך וגם לי?
יאוו לבעדיקית מהמם!!! עזרת לי ממששש, למרות שלא אני כתבתי את השאלה..?
אני יכולה לומר לך שאת לא יכולה לשלוט במחשבות של אנשים- את זה את בטוח יודעת.
ממליצה לך לנסות פחות לחשוב על מה שאנשים חושבים עליך זה יקל עליך, ואם משהי אומרת לך בפירוש שאת מתנשאת אז תנסי להסביר לה שאת לא מתנשאת ושאולי זה רק נשמע.
אני בדיוק ההפך ממך לא חושבים עלי שאני מתנשאת אבל אני תמיד מפחדת שיחשבו עלי שאני מתנשאת אז כשאני אומרת למשהי משהו שנשמע לי שאולי תפרש את זה שאני מתנשאת אז אומרת לה שאני לא אומרת לה את זה בכוונה להתנשא.
בהצלחה שיהיה לך!!!
יאו אני פשוט מזדהה איתך! תודה שהעלת את הנושא, אני אקרא את התשובות ובעז"ה זה יעזור לי… תודה רבה ובהצלחה ענקיייית?
כשאת פונה אליהן אל תרגישי מעליהן, אלא את בדיוק כמוהן! הן שוות כמוך והערך שלהן גדול, בדיוק כמו את.
זהו ברעיון..
אהמממ גם לי לפעמים אומרים, שימי פס.
אם זה באמת מפריע לך- תשתני.
בעיקר תדברי עם כל אחת בגובה עיניים ואל תתייחסי לבנות כאילו הן שוות פחות – זה מה שלי אומרים לאיודעת עד כמה זה נכון..
בהצלחה בכלאופן
רואים את זה ביחס שלך ובהתנגות שלך ואת גם אמורה להרגיש שאת מתנשאת
התנהגות**
להתייחס לכל אחת בגובה העיניים, לא לתלות פרצוף מתנשא או מזלזל כשמישהי אומרת משהו גם אם הוא לא מוצא חן בעיניך…
מעריכה אותך על הרצון להבין!! מהממת!!?
אינלי מושג איך את נראית, אבל מהשאלה את נשמעת נשמה ובגלל לא מתנשאת?
וואו!!קודם כל תדעי לך שאת אלופה ששאלת ? ידיעת הבעיה חצי תרופה אז..
ועכשיו-אנסה לעזור לך קצת:
התנשאות בעצם מגיעה מגאווה, מה שאומר שמה שאת צריכה-זה ענווה.
ברעיון דרך החסידות לשנות מידה מסויימת, זה לימוד והתבוננות. בשביל לעשות אתזה, קודם כל צריך להבין מזה בדיוק ענווה:
בשונה משיטת המוסר, שלוקחת את ההגדרה לענווה מהפסוק "הוה שפל רוח בפני כל אדם" שאז המשמעות היא למצוא במה כולם מעלי, וסוגשל להוריד את עצמי מחשבתית, לוקחת החסידות חב"ד את הענווה ככלי מאוד כללי, שמשמעו ,אני יודעת שאני מוכשרת, מהממת, חסידית וכו וכו (כל מעלותי וכשרונותי).. ואני יודעת שחסר לי בענווה, באהבת ישראל, בכיבוד הורים וכו וכו (כל חסרונותי.. ובלי לנפח, כמו שזה באמת..) אבל זה פשוט לא הנושא.
מה שאומר, שכשנדבר עלי (עם המשפיעה שלי, כשאחשוב עמעצמי), אז הזמן לבדוק איך אני יכולה לנצל את המעלות שקיבלתי ולתקן את החסרונות, אבל עד אז-שזה בעצם כל שאר היום, אני פשוט לא הנושא, ולכן לא בדיוק משנה מה *אני* חושבת מה *אני* רוצה ומה *אני* קיבלתי.. מה שחשוב זה רק שאני עושה את הרצון של הרעבע…
וכשאת מסתובבת ומתנהלת בידיעה הזו-החברה מרגישה אתזה. כי זה פשוט מתבטא במעשים (פתאום לא חשוב שידעו שקיבלת 100 במבחן, לא משנה אם אמרת בהפסקה מה שרצית או שמישי נכנסה לדברים שלך ו*את* השתתקת, פתאום לא חשוב להעיר בשיעור תניא\חסידות הערה מתוחכמת שמראה עד כמה *את* מתמצאת בחומר ועוד ועוד דברים בסיגנון הזה כיד הדמיון והמציאות הטובה עליך…?)
בקיצור.. ממליצה לך ממש ללמוד את פרק ל' בתניא, ולהתבונן בכל הנושא הזה כל יום דקה שתים לפני קריאת שמע\לפני התפילה..
מקווה שעזרתי (לך או למישי אחרת פה)??
הצלוחעס ?
סליחה על האורך??
מעריכה ממש את מי שקראה?
ואני מעריכה ממש את מי שכתבה?
כנראה את צינית והם לא מבינים ציניות. (מנסיון של צינית מתוסכלת)
דווקא את הציניות שלך אני אוהבת!!
ואני לא אוהבת ציניות…
או כל כך
רק מזכירה.אנחנו בגילך.לא פסיכולוגיות.
נטע דוקא פסיכולוגית לא??
כן?
אמאלה הרסת אותי??
דווקא זה שאלה שהכי פחות חריגה ודורשת אנשים בוגרים מידי;)
ו..סורי, אין לי איך לעזור לך:\ אולי אתם תעזרו גמלי;)
תקשיבי מותק, תרשמי מצידי הזדהות אוקי? תדעי שזה קרה גם לי ואני מכירה את הביאוס מקרוב.
אם את רואה שזה מגיע מכמה אנשים זה אור שיש כאן משהו מאוד שורשי שצריך לשנות. אני לא באה לחנך אותך כי אני איתך באותה סירה.
את צריכה לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמך, לשאול את עצמך שאלות כמו "האם אני מרגישה שווה יותר מאשר כל מי שסביבי או אנשים מסוימים?"
"אני שופטת אנשים אחרים מתוך תחושת עליונות?"
"אני אוהבת באמת את כל מי שסביבי גם אם הוא שונה ממני?"
החשבון נפש צריך להיות עמוק, אמיתי ונוקב, בלי לשקר על עצמך רק ככה תוכלי להבין מה באמת צריך להשתפר בו.
לפי התשובות שתגעי אליהם תדעי מה לעשות, אם התשובות הן לא לרוב השאלות אז את מקסימה כנראה שיש משהי שלא הכי אוהבת אותך. אם התשובה היא כן (כמו שקרה לי) אז תמשיכי לקרוא את התשובה שלי.
אני מאוד ממליצה לך ללמוד את פרקים כ"ט, ל' בתניא, הם מדברים על ביטול וגאווה וכל הדברים האלה. אם יש לך משפיעה אז תאזרי אומץ ותשתפי אותה, היא אובייקטיבית יותר וביחד תמיד קל יותר, היא תכוון אותך שלא תעברי את הגבול בין ביטול לרמיסה עצמית וכו. (אין על לימוד תניא, זה פשוט עצות לחיים)
מלא בהצלחה נשמה! ידיעת המחלה חצי תרופה ושתדעי שזאת עבודה ק-ש-ה בטירוף!
זה לא בהכרח רע
זה כן רע, התנשאות ה דבר רע ר-עעעעע.
למה את מלאך? הקב"ה ברא את שתינו אותו בר ואין לי סיבה להתנשא עלייך. מתנשאים זה מראה על משו לא יפה והרבה חיצוני.
למה שתתנשאי על משהו? בגלל מתנות שקיבלת נטו בחסד ולא בזכות?
פרוש פליז
התנשאות היא בהכרח לא דבר טוב… באגדה מתי תחזרי לכתוב? היית באמצע סדרה…
זה לא בהכרח רע *להיראות* מתנשאת.
אם את יודעת שאת לא, אז כנראה שזה מעיד על עוצמה שנשקפת מעינייך או משהו כזה, שזה בהחלט לא רע.
עוף השמיים: כתבתי איזה 2 פוסטים לפני כמה שבועות ועוד לא עלו(: את הבלוג שהתחלתי אני לא מתכוונת להמשיך כי זה פשוט… אהההה… לא יודעת להסביר. זה כאילו נהייתי עסוקה ועברתי כל כך הרבה עד עכשיו, שאי אפשר לסכם את זה בבלוג… הרבה יותר מדי מסובך ואישי, כמו גם דברים שאני אצטרך לסנן מעט כדי להתאים לאתר וזה די מייגע… מצטערת:( אבל מעריכה את התמיכה שלכן, ממש.
שימי עליהם פס.
ואל תתיחסי למה שהם אומרים.
היי ,
את צריכה להתבונן בעצמך ולהבחין בשתי דברים חשובים :
1 . אם באמת יש בך התנשאות תתקני אותה לאט לאט ..
2. אם את רואה שאינך כזאת אז תביני שהילדה שאמרה לך את זה טעתה .
העיקר לא לקחת קשה ?
כל אחד נולד לעולם עם דברים שהוא צריך לתקן ולשפר .. זה דרך העולם .
מלאא בהצלחה מותק ??
תקשיבי, אני באמת חושבת שאת צריכה חברה אמיתית חטובה שאת יכולה לסמוך עליה
ותגידי לה כשהיא רואה שאת טיפה מתנשאת או משהו כזה שתקח לצד/ תעשה סימן.
ככה תדעי מתי מתאים ומתי לא.
אינלי מושג איך את נראית, אבל מהשאלה את נשמעת נשמה ובכלל לא מתנשאת?
אמאאאאא מוכר ברמוווותתתת