תפריט
אני בחורה עם מלא רגש,
מאמינה מאוד בתחום הפסיכולוגיה, בעבר יצא לי גם לעזור לחברות ולעשות כמין טיפולים (ריגשיים) באופן מבוקר וברור
ובקיצור מודעת לחשיבות של הנושא.
אני יודעת שאני צריכה לעשות טיפול ריגשתי, התחלתי בעבר ולא התחברתי למטפלת
אני יועדת את זה כבר תקופה ארוכה ופשוט זה לא קורה
לא מצאתי מטפלת טובה, ההורים לא ככ תומכים בעינין אז תקציבית אני גם מוגבלת קצת ואני פשוט מרגישה שזה תוקף אותי ומפריע לי בשיגרת החיים – הענין שלא מטופל
מה עושים?
אני היחידה ככה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
49 תגובות
אני לא מאמינה בתחום הפסיכולוגיה,
כי במקום לטפל בעצמך, היא קובעת לך איזו מילה ארוכה לועזית, שאת נמצאת בה.
אדם הוא לא ספר!
יש לו רגשות!
ל כ ל א ד ם
ובכלל עוד יותר, לנו כיהודים,
יש לנו נפש בהמית,
שגורמת לנו לעשות כל מיני דברים,
ולהיות עצובים.
וזה מה שהתניא אומרת!!
ובזה אני מאמינה!!
ולגבייך, זה מאד יפה וחשוב.
אני גם רטצה להיות משהו כזה, לעזור לאחרים ולתת.
ואם זאת השאיפה שלך,
בתנאי שמנצלת לטובה,
לכי על זה!
תאספי כסף…
ובינתיים תתני, תהיי רגישה לאחרים,
ותלמדי תניא!
את למדת פסיכולוגיה. אפילו טיפה?! כי זה ממש לא נשמע לי ככה. את יודעת מה הולך בךסיכולוגיה בכלל? סורי שזה מתקיף.
"ממש לא נשמע ככה"- למה שאומר סתם דברים? כאילו מה נראלך?! וכן. למדתי אם עוזררר לך. עברתי בגרות בפסיכולוגיה. סבבה???
ובלי קשר למדתי את החיים! עברתי דבריםםםם!! ואני יודעת מ ה ח י י ם שפסיכולוגיה לא תמיד נכונה. ולא כל פסיכולוג אמר משהו נכון. הגויים לדוגמא…
ואני פשוט יודעתתתת. אני לא יכולה לספרר. ואני לא חייבת תשובותתת.
סליחה אם אני עצבנית. כי פשוטטט… אוףףףף. וכןן זה היה נשמע תקיף מה שאמרת
מלח, מגמת פסיכולוגיה זה שטויות בשכל. לומדים שם דברים לא מועילים ועדכניים בכלל.
*ולכולכן, שלא תחשבו שאם אתן במגמת פסיכולוגיה אתן מבינות בזה יותר מכל אחת אחרת.*
וכמו שיש רופאים שמבינים יותר ממך, (ואגב, אני בטוחה שהיו תקופות שאנשים התרעמו על זה שמישהו יגדיר את המחלה שלהם, כשלכל אחד יש תסמינים שונים יכאב וסף כאב אחר וכו', אבל ברור לכולנו שזה לא נכון) ככה יש אנשים שלמדו והם מוכשרים לזה יותר ממך.
יואווו. אני לא הייתי נגדדד הפסיכולוגיההה. אמרתי לה שתלמדדד. אבל אמרתיייי שזה לא רק זהה. בתניא זה יותררר.
סלחי לי מלח?
אם לא היה פסיכולוגיה אנשים היו היום חצי מתים.
ואני במגמת פסיכולוגיה;)
ואגב. רצית תניא? קיבלת?
"כעס וגאווה מיסוד האש… ותאוות התענוגים מיסוד המים… והוללות וליצנות ותפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר". (תניא פרק א')
תסבירי לי מה האדמו"ר הזקן עושה פה אם לא מקטלג אנשים מאיזה יסוד הם מגיעים?
בפסיכולוגיה פשוט קוראים לזה במילים יותר מסובכות, ואז? זה אומר שזה לא נכון?
למשל, אני מרגישה שאני מיסוד המים. ואגב שגם אמרו לי את זה.
זה פשוט המציאות, שאני אוכל להשתמש בכלים שה' נתן לי בצורה הטובה ביותר שקיימת. וכן, אני מקוטלגת. ולקטלג זה לאו דווקא משהו רע. (ואגב שבלי מודע אנחנו מקטלגים אנשים… ובצורה הכי בסיסית, את רואה בן אדם- ישר את מקטלגת אם הוא דתי או לא. נכון? אם הוא לבוש מוזנח או לא. כשאת מתחילה לדבר איתו, את קולטת אם הוא נעים שיחה או לא. כל הזמן אנחנו מקטלגים, זה לא נכון לומר 'אני לא מקטלגת ולא אוהבת שמקטלגים', כי אין בן אדם כשלא מקטלג ושלא מקוטלג.)
גמני במגמת פסיכולוגיה. אז מה??
בסדר. לא דיברתי על קיטלוג.
התכוונתי על תווית שמדביקים לך!
ותאמת? זה מה שגורם לחלות בנפשש. סבבה???
ויסודות זה שונה ממילים פסיכיות.
היום כל אחד נקרא משוגע. לפי הפסיכולוגיה.
לפי התניא אפשר להשתנות, ואת לא בעיה, זה הנפש בהמית שבעיה!
תאמיני לי לפני שהיה תפסיכולוגיה בטוח כולם חיווו בשלוםםם.
מלח אנשים לא בהכרח חיו בשלום..
ואני מבינה שיש משהו מעבר בהתנגדות שלך לפסיכולוגיה..
יופי
מה ההבדל בין קיטלוג לתווית שמדביקים לך? אם אני אראה אותך, אני יכולה לקטלג אותך לדתיה, או לשים עלייך תווית של דתיה. לא אותו דבר?
אז צריך ללכת למטפל שמאמין במטופל שלו, וסלחי לי שפסיכולוגים שלא מאמינים במטופלים שלהם הם לא פסיכולוגים בגרם. צריך ללכת למטפל שהוא באמת פסיכולוג. שהוא יכול להגיד אותך כזאת וכזאת, אבל נותן לך גם דרך טיפול.
לפני הפסיכולוגיה אנשים לא הבינו אחד את השני בכלל ולא יכלו להכיל באמת את האחרים. זה לא כל כך בטוח שהם חיו בשלום לפני הפסיכולוגיה.
נכון. גם אני נולדתי בדור הזה. אני באמת לא יודעת מה היה פעם. אבל שמעתי סיפורים.
היום כמעט לכל ילד ואיש חולה באיזה משהו בנפש שה ישמור..
ופעם? לא היו? לא! כי לא קבעו לך מי את!
ושנית אני יודעת עברתי מלא דברים
. קובעים לך תווית ולא משנה מה תעשי מה תשתדלי תמיד יחשבו שאת לא בסדר, את לא נורמאלית.
ולא הכוונה לדתיה או לא, יש הבדל!
ופעם? לא היו? לא! כי לא קבעו לך מי את!
הי הי, זה לא שפעם אל היו, פעם לא *איבחנו*.
פעם לא היה דיסלקציה?? אז איך פתאום עכשיו יש מלא ילדים מאובחנים עם דיסלקציה ברמה כזו או אחרת??
זה נטו מהסיבה שפעם לא בדקו וייחסו לזה חשיבות ונתנו פתרונות כמו היום..
כל בן אדם הוא אחר, אין תורה שמתאימה לכולם, את אומרת..
אז זהו, שלכולנו יש דברים משותפים שעיצבו אותנו, ויש לכל בני האדם חוקיות מסוימת. כל אחד הוא מיוחד כמובן אבל כן, פסיכלוגיה זה דבר נכון ברובו!
בגרות פסיכלוגיה זה לא אומר הרבה.. לא לומדים את הההפסיכלוגיה.
תנסי ללמוד באמת, תופתעי..
לא הבנתי
וחוצמזה אתן בעצמכן לא מבינות תכוונה שלי ולכן אשתוק
וואו קצת הזכרת לי את עצמי.
קודם כל יפה שבכלל התחלת. כי כני מחדירה לעולם כמה שזה נחוץ וכזה אבל לא מסוגלת לעשות את הצעד הכי נכון בשבילי…
מלח פצוע יקרה!
אולי הנושא פה הוא לא פסיכולוגיה לכשעצמה, אבל לא יכולתי להתאפק….
אני חושבת שהאמת נמצאת איפשהו באמצע.
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור מאוד!- וכבר הכרתי מקרים!
ועם זאת,
טיפול פסיכולוגי יכול לא להועיל בכלל בכלל!- כנ"ל מכירה מקרוב.
הסברים?
לא יודעת. יש אנשים שזה עוזר להם ויש שפחות…
אז לעניות דעתי, אין עובדה נחרצת בנוגע לעזרה הפסיכולוגית…
לא דיברתי על זה.
מה שעוזר בה.
אז לא אמרתי לא ללמוד בכלל.
התכוותי לא רק א ת ז ה.
ולא לסמוך ע ל ז ה.
לא דיברתי על טיפול,
אלא על פסיכולוגיה עצמה.
כותבת השאלה.
אאא, לאא.
אל תגידי לי..
את לא באמת כתבת שאת עושה מעין טיפולים לחברות שלך, נכון? בבקשה תגידי לי שלא.
את.. אלוקים, את יודעת כמה שזה מסוכן? כמה שהנפש של החברה יכולה להיפגע מזה? את לוקחת על מצפונך את כל הצלקות שיכולות להיגרם לה מטיפול לא מבוקר שכזה, את כל הנזקים?..
לאא, אמא'לה, לא. בבקשה תגידי לי שאת מפסיקה עם זה. בבקשה.
אפילו מטפלים מוסמכים למדו הרבה שנים לפני שהם יכלו להתחיל עם טיפולים. וגם הם, עושים את זה מאוד בזהירות, ועל אף הכל – כן, גם להם יכולות להיות טעויות.
ומה תגידי את, ביום הדין, כשיישירו אלייך מבט ויתבעו לדעת למה שיחקת בנפשות של אחרים?..
מזכירה לך. אחרי הכל את רק מתבגרת. גם אם קראת קצת ספרי פסיכולוגיה, למדת עליה קצת, אפילו עברת בעצמך טיפול – את לא יכולה, בשום אופן! לנסות לטפל בבנות אחרות. זה לא נותן לך אישור לכלום.
תמיכה בחברה כן(וגם לזה יש גבולות), אבל לעבור איתה תהליך פסיכולוגי? לדמות עליה טיפול? להפוך אותה לעכבר ניסויים?
לא. פשוט לא.
זה מסוכן ברמות שאת לא מתארת לעצמך. בבקשה, תפסיקי עם זה.
אבאאלההה אתן מפחידות אותייייי
טיפול לא אמור להיות דבר כזה מפחיד. זה סך הכול לדבר עם בנאדם. ומכיון שהיום אנשים אוהבים רק לדבר ופחות אוהבים להקשיב, צריך לשלם לאדם כסף כדי שיקשיב לנו (לא מכלילה. בטוחה שכאן באתר כולם צדיקות וחסודות!!)
אז להקשיב זו ממש מעלה ענקית, ואם לזה את קוראת טיפול אז תמשיכי!! לגבי עצות תזהרי…פשוט תתני להם לדבר ותיהיי אוזן קשבת עבורם (להקשיב…לא רק לשמוע…)
וכדי לפרוק אני כותבת המון (בקובץ וורד, לפעמים בלי סימני פיסוק. משחרר ומומלץ!)
אוזן, עברת פעם טיפול שאת יודעת?
טיפול זה ממש ממש ממש לא רק 'לדבר עם בנאדם'.
טיפול זה תהליכים מורכבים, רגישים ועדינים מאוד.
כל מילה לא במקום, ממש ככה, יכולה לפצוע ולרסק לשנים.
צריך לדעת מה ואיך בדיוק לפני שניגשים לעשות 'טיפול' בחברה. אפילו שזה נראה מאוד תמים ולא מזיק.
זה יכול להזיק. ומאוד.
אוזן, שימי לב, את מתבלבלת כאן בין 'הקשבה, הבעת אמפתיה ותמיכה בחברה' לבין 'טיפול'. ויש שמיים וארץ ביניהם.
להקשיב זו מעלה ענקית, ברור.
אבל לא טיפול. זה לא טיפול. בכלל לא.
נכון שטיפול כולל הקשבה, אבל הקשבה היא בשום אופן לא טיפול.
כן עברתי טיפול. והוא היה בשיחה (פסיכולוג)
נכון שהיום יש המון סוגי טיפול ותרפיות שונות, אבל לרוב הטיפול מתבסס על שיחה- כמובן עם אדם שעבר את ההכשרה הנכונה להוביל את השיחה למקום שיופק תועלת.
יש מצב שבאמת לא הבנת לגמרי למה התכוונה הכותבת בשאלה, אבל בתור אחת שלומדת מקצוע טיפולי אני יכולה לאמר שאחת הנק' העיקרית שמלמדים אותנו היא- שברגע שאני יהיה יותר מחוברת לעצמי ולא אפחד מלנגוע בנק' כואבות- ולפתור אותם, אז אני יוכל לעזור לאחרים, לדעת לשאול את השאלות הנכונות וכו.. הפחד מהתגובה לפעמים מונע ממנו להוביל את השיחה למקום מרפא.
לא יודעת אם אפשר להבין את זה משני משפטים, אבל זה העיקרון. טיפול הוא דבר רגיש בהחלט. אבל אנשים עם רגש יכולים לעזור המון לחברה שסביבם (כמובן שצריך לזכור שאת 'חברה' ולא מטפלת, אבל בהחלט יכולה לעזור!!)
משהו שהיה חשוב לי להוסיף, שכיום דוגלים בשיטה שנפש מרפאה את עצמה. ז"א שעד גיל 18 נמנעים עד כמה שניתן מלשלוח את הילד לטיפול. רוב הפסיכולוגים סוברים שלא תיהיה לכך השפעה משמעותית יותר ממה שיוכל הילד להשיג בכוחות עצמו. אך גם כאן ישנה הסתיגות במקרים קיצונים/ אחרי חוויה משמעותית ובכול צורך דחוף.. לכול כלל יש את היוצאים מין הכלל.
כשחברה עושה לך את זה, בלי למידה, עם אפס ניסיון זה יכול להיגמר גרוע ברמות שאת לא מבינה בכלל.
פשוט עדיף להימנע מזה. לטובת שתיכן.
בול, גלים.
תודה.
אומייגד.
את לא מבינה בכלל כמה את צודקת.
וכמה חיכיתי שמישהו תכתוב את זה.
וזהו.
התכוונתי גם וגם…
אבל את צודקת, בהחלט לא כדאי לסמוך רק על זה, זה ברור…
ולגבי נקודה…
אני לא חושבת שהיא התכוונה שהיא עושה טיפולים מקצועיים אלא יותר משהו חובבני ונחמד כזה… נכון? כי אם לא, אז את באמת צודקת…
היא אמרה באופן מבוקר וברור..
מה זה אומר?
כן?
ומי היא בדיוק, עם כל הכבוד, שתחליט מה זה 'מבוקר וברור'?
למה, היא למדה פסיכולוגיה?
למה, היא יודעת איך לטפל בנשמות?
מסכימה לגמרי.. רק התכוונתי שזה נשמע שהיא עושה את זה שאופן רציני יותר מאשר "חובבני ונחמד כזה"..
אבל נקודה כאובה, צריך להשתדל לא לפגוע בחמודה שכתבה את הפוסט הזה, על אף שאני חושבת שאת צודקת ב100%.
לכן זה רק עוד יותר מסוכן.
ואת צודקת ממש, אני מתנצלת אם פגעתי..
פשוט כאובה מהנושא הזה.
גם משהו 'חובבני ונחמד כזה' עלול להתגלות כמסוכן, מאוד.
לחברה, בעיקר, אבל גם לזו שמבצעת את ה'משהו החובבני והנחמד' המדובר.
אל תנסו לראות מה יקרה, זה לא צחוק.
אפילו אם נראה ששני הצדדים בהתחלה נהנים.
אמא.
אוף באלי לתלות שלט של כמה את צודקת וכמה בנות לא חושבות.
חמודה, תאמיני לי שמאז שהמציאו את הפסיכולוגיה השטותית הזו אנשים נהיים יותר ויותר חולים בנפש!
זה מקצוע ש(ותסלחו לי) רק אנשים שיש להם שריטות נפשיות עובדים בו…
תאמינו לי שלפניי שהיו את הפסיכולוגים הדפוקים למיניהם אנשים היו בריאים בנפשם, אנשים היו מסתדרים מצויין!!!
זה שטויות במיץ..
אווווו נכוןןןןןןן סוףףף סוףףףף מישהי מבינהההה.
תודה לךךךךךךך.
כבר פחדתי שאני המשוגעתתת?
לא חדש.. היום 50% מבני האנוש בטוחים שהם משוגעים וחייבים טיפול רגשי דחוף..?
תאמינו לי, רק מלראות במה אנשים עסוקים כל היום אפשר להבין למה.. ?
אבל שמחה שהתברר לך שאת לא המשוגעת כאן..☺
חחחחחחחחח
לנקודה שכתבה ש'מאז שהמציאו את הפסיכולוגיה השטותית הזו אנשים נהיים יותר ויותר חולים בנפש':
לא, נשמה. ממש ממש לא.
יכולה להבין למה את חושבת ככה, באמת כשאתה מודע לקיומן של מחלות שקיימות אצלך – אתה באמת בעל הרבה יותר מחלות מאשר היו לך אם לא היית מודע אליהן. נכון.
אבל בסופו של דבר זה הכי לטובתנו, ולמה?
כי ככה אנחנו מודעים שאנחנו 'חולים'.
לא יעזור, ומגוחך מאוד, יהיה אם נדחיק ונחליט שאנחנו לא רוצים להיות מודעים לבעיות שיכולות להתקיים לנו בנפש.
זה בדיוק כמו אדם שכואב לו הראש.
אם הוא לא הולך לרופא, הוא יכול לחשוב ש'וואלה, סתם כאב ראש, מי שישמע'. אם הוא ילך לרופא, אולי הרופא יאמר לו שכאב הראש הזה אמנם מציק ולא נחמד, אבל הוא רק תסמין למחלה הרבה יותר קשה שח"ו מקננת אצלו בראש.
אז..
ד"ל.
"כי ככה אנחנו מודעים שאנחנו 'חולים'"- כי ככה גם אנשים שבריאים בנפשם בטוחים ב100% שהם חולים, וזה מה שגורם להם לחלות באמת..
תאמיני לי, שאנשים פעם היו בריאים, ידעו שהם בריאים, ולא הלכו לטיפול אצל אנשים שהם לא בריאים.
וככה הם נשארו אנשים בריאים..
ובכלל, איזה מן נערה יכולה להחליט בעצמה שהיא צריכה טיפול רגשי? בדברים כאלו ההורים הם אלה שמחליטים, גם אם הבחורה הזו עברה את גיל 18..
מסכימה איתך לגבי המשפט הראשון שלך, עד שלוש הנקודות.
זה נכון. בדור הזה שלנו, מרוב אבחנות ואבחונים, כבר כל אחד רואה את עצמו כחולה. זו באמת בעיה.
לגבי מה שכתבת אחר כך, עד שלוש הנקודות הבאות:
לא מסכימה. וכבר פירטתי למה.
ולגבי 'איזו מין נערה יכולה להחליט בעצמה שהיא צריכה טיפול רגשי', אני אומרת שלא הבנתי את השאלה בכלל.
ההורים אלו שמחליטים? גיל 18?
לא הבנתי, רגע.
כואבת לי הרגל. מי ידע(לשון עתיד) שהיא כואבת? מי ידע אם היא צריכה תרופה או משחה או לא?
אני או ההורים שלי, חכמים ככל שיהיו?
אני. נכון?
כי הכאב הוא שלי, ורק אני יכולה לדעת אם אני צריכה טיפול או לא.
נקודה יקרה!
לא מתווכחת חלילה עם דעותייך.
אבל במחילה… יש גם נשים טובות שעובדות בזה וצריך להזהר מלפגוע…
זה לא סותר.. יש נשים טובות שיש להם גם שריטות באיזה שהוא מובן..
אילנית, את הכי צודקת.
ושימי לב, לא סתרתי חלילה את תורת הפסיכולוגיה והטיפולים הרגשיים.
להפך, אני אפילו בעד.
הייתי נגד טיפולים ותהליכים בנפש ש*חברה* עורכת על חברה אחרת.
שזה מסוכן ברמות שאי אפשר לשער, בכלל.
זה.. נורא. פשוט. נורא.
ומתנצלת אם פגעתי..
חלק מהתגובות כאן משעשעות במקצת. ועד כמה שבוער לי להגיב, ואוהו בוער – איך נאמר? סייג לחוכמה, שתיקה.
לכותבת השאלה:
הכל נאמר באהבה והערכה, יקירתי, כי גם מהניסוח של השאלה ברור שאת בחורה עירנית ואינטיליגנטית; אבל לטעמי, אסור לך לבצע טיפולים כשאת לא מוסמכת ולא למדת את המקצוע באופן מלא, גם אם הם מבוקרים וברורים, כפי שאני מאמינה (ומקווה) שהם אכן היו.
פסיכולוגיה זה מקצוע קשה ומורכב מאוד, וקצת ידע, גם עזרה של אינטיליגנציה רגשית ויצירתיות – לא מספיקים כשאת ניגשת לאדם.
אימפרוביזציה טובה לאימונים, ולא לסרט, קראתי באיזה מקום. ואם כי אני משוכנעת שהכל נעשה ממחשבה ולא מאילתור – אני בטוחה שהיו צמתים שלא היית בטוחה בעצמך מספיק, האם אני צודקת?
אולי כן – ואולי לא – זו דעתי, אחרי הכל.
ולעניין:
לא, את לא היחידה שמסתובבת עם עניינים לא פתורים כי היא לא הסתדרה עם המטפלת. *נפנוף יד*
ממליצה לך לקבוע פגישות נסיון ראשוניות עם כמה מטפלות שנראה שיתאימו לך, להבין את הסטייל, ולא לקבוע ישר.
להשאיר את העניין לא פתור, ובכן – זה לא פיתרון.
התקציב זו בהחלט בעיה מסויימת. תלוי לאיזו מטפלת ברצונך ללכת, זה נתון משתנה.
אקווה בשבילך שיסתדר לך מהר,
הצלחות הכי!
כל מילה, אורגניזם.
שכוייח.
מביעה לעניין את דעתך.
(לא אמרתי 'מביעה את דעתך לעניין', אני מדי סובייקטיבית אם הדעה שלך לעניין או לא, אלא 'מביעה לעניין'?)
אני נותנת ריספקט לדעות כולן, ואני מניחה שרובן לעניין, גם דעתי – אני מקווה לפחות. כל צד רלוונטי שמדובר בדיון,
אבל כן, גם השורות האלו – הן רק דעתי. P:
אקח את המחמאה, תודה.?
בנות, אני לא נגד פסיכולוגיה. אני בעצמי רוצה ללמוד?
התכוונתי שלא תסמוך רק על זה.
פסיכולוגים הם סתם… אני משערת שיש בטוח פסיכולוגים טובים. אבל רואים את זה לפי הנשמה שלהם, והלב, לא לפי הספר.
יש כמה דברים מעבר שבגללם אני אומרת.
שלפעמים, דווקא בגלל הפסיכולוגיה אנשים נהיים חולים. וכשמסתכלים פתאום על התניא זה 'וואו'. אני נורמאלית, לא משוגעת. יש לי בסך הכל נפש בהמית שצריכה להתגבר עליה.
אותי אישיתצזה כל כך עודדשבצלחתי להתגבר!
אם לא הייתי נתקלת בתניא הייתי בטוח משתגעת.. ודווקא בגלל הפסיכולוגיה!
אני לא נגד סתם. אני פשוט יודעת.
נראה אותכן איך אתן הייתן מתמודדות במקומי
את מאמינה שאין לך לב? אין לך רגשות?
הספר קובע לך מה את מרגישה?
מלח פצוע,
(היה לי כואב לקרוא את התגובות שלך. וכאב לי לראות שאף אחת לא לגמרי הבינה, ויש לי הרבה מה לומר לך…. אז ישבתי לכתוב תגובה, מוזמנת לקרוא בתשומת לב, אם בא לך:)
אני חייבת להגיד לך שאני מסכימה איתך חלקית.
אפילו שאני הבן אדם הראשון שימליץ על טיפול רגשי, ולדעתי זה דבר שיכול לעזור מאד, ולפעמים הוא יכול להיות הצלת חיים כפשוטו.
אבל – אבל, את צודקת שגם בפסיכולוגיה כמו בהרבה תחומים בחיים, יש דברים שצריך לסנן, וברור שזה לא תורה מסיני… וברור שכל פסיכולוגית היא בן אדם, ובני אדם טועים לפעמים, נכון.
וכן אני מסכימה איתך שהיהדות כוללת בתוכה את כל הפתרונות לנפש האדם.
אבל, לפעמים דווקא הפסיכולוגיה עוזרת לנו לקחת את כל מה שהיהדות אומרת ואמרה (עוד הרבה לפני שפרויד נולד בכלל:) ולהשתמש בזה בחיים האמייתים.
היא נותנת לנו כלים, איך להפוך את זה מיידע תיאורטי לפעולה.
הבנת?
לכן לדוג' לא הייתי ממליצה ללכת לפסיכולוגית לא דתיה, שעובדת נטו לפי תורת הפסיכולגיה, ולא יודעת לשלב בטיפול גם את היהדות והכלים של אמונה וביטחון, (לדוג').
וגם אחרי שהולכים לטיפול, חשוב מאד מאד לזכור שבסופו של דבר אף אחד ושום דבר בעולם, לא יכולים למלאות לנו את החור העמוק הזה בנפש (שהוא בדרך כלל הסיבה הכי בסיסית ועמוקה, אחרי הכל, לכל כאב נפשי שהוא) – חוץ מאלוקים.
רק מי שתזכור את זה, הטיפול יוכל להועיל לה באמת.
וכמובן שצריך לסנן ולבדוק, ולא כל אחת יכולה להיות מטפלת טובה, וגם כשכן – – לא תמיד זה מתאים לי (ראה ערך דתיה) וכו'.
אבל אחרי הכל – אם עושים את זה נכון, ולא מתוך חיפזון, אם ידיעה ברורה שבסופו של דבר רק אלוקים יכול לעזור והוא המטפל הכי טוב שלנו – אז כן, טיפול יכול להועיל מאד, והוא דבר נצרך וממש נחוץ במקרים מסוימים.
הוא יכול לתת לנו כלים מעשיים, לעשות את רצון אלוקים.
לחיות מתוך שלווה, אמונה, בטחון, שמחה.
זה משהו שבד"כ מאד קשה להגיע אליו לבד. כי כן, אנחנו דור חלש (וזה בתשובה לכך שפעם לא היו בעיות… כי פעם לא היו פלאפונים, רשתות חברתיות, קורונה, ודברים ששינו את העולם לגמרי. אנחנו חיים בעולם אחר, ואיך אפשר בכלל לעשות השוואות בין פלנטה אחת לשניה?…)
בקיצור מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, ומקווה שזה עזר לך להבין.
(בכל מקרה זה נשמע שיש לך משהו אישי ועמוק נגד הנושא הזה, אז יכול להיות שלא משנה מה אני יגיד לא תקבלי, כי זה לא נטו דעה (נכון? ;))
אוהבת אותך ומעריכה אותך המון!!!!
(את נמצאת הרבה באתר ונשמעת בת עם חוכמת חיים מטורפת… כיף לקרוא את התגובות שלך :))
לא לגמריי יודעת לקרא את השם שלך, כי הוא באנגלית??
אבל את נשמעת ילדה חמודה כזאת, ומבינה. את הרבה מגיבה לי לתגובות??
סליחה מצד אחד שהכאבתי לך, אך מצד שני תודה. שאת מבינה, וזה נוגע לך.
ואת צודקת. יש בזה באמת משהו מעבר. אני לא אחת כזאת שסתם תגיד, ואני נמנעת מויכוחים ומריבות, רגישה? אבל החיים הפכו אותי שלדברים מסויימים אני כן פותחת.
אמרת שאני צודקת חלקית, ואמרת את כל מה שהתכוונתי להגיד. לא הייתי נגד עד הסוף, הייתי נגד הדרך. אין לך כח האמת להגיד את שוב געתי, זה מוזיל ממני את הכוחות..
אדם הוא לא ספר, וזהו.