אני לא יודעת מה יש לי.. כבר תקופה ארוכה שכשאני מדברת עם חברות שלי.. אני לא מרגישה בנח. אנחנו מנהלות שיחה ואני לא ממש יודעת איך להגיב. לאיפה להסתכל. אני נכנסת להן בדברים כדי לסיים את התסבוכים שהולכים לי בתוך הראש.
בהתחלה חשבתי שזה בא מחוסר ביטחון.. אבל כשהעמקתי במושג חוסר ביטחון הבנתי שזה מתבטא, וזה בעצם שורש הבעיה, קודם כל בבפנים שלך ולאחר מכן בהתנהלות שלך עם הסביבה.. ובבפנים שלי אני בטוחה בעצמי. אולי לפעמיים יותר מדי. גם במראה החיצוני.
וגם אם לא הייתי, אין לי בעיה לדבר מול קהל, להביע את דעתי גם אם היא נוגדת את של כולן. ואני אפילו אוהבת ושמחה כשמתעורר שיח שבו אני יכולה להביע דעה.
אבל כשזה מגיע לאחד על אחד, והדיבורים הם שטחיים או כאלה שלא מצריכים הבעת דעה או עניין מיוחד.. אני פשוט לא מרגישה בנח.. לא ממש יודעת מה לעשות
אשמח לעזרה!
12 תגובות
אם אני מבינה נכון את נערה עמוקה?
לרוב קשה לאנשים עם עומק לקשקש שיחות שלימות על כלום, זה לא מעסיק מספיק את המוח שלך.
אולי את חכמה, וזה לא מספק לך גירוי.
אולי את לא מתחברת לסוגי האופי של חברות שלך, וקשה לך להתנהל מולם.
תנסי לחשוב על זה יותר;) רק לך תהיה תשובה בשביל זה.
אה, ואל תדאגי. זה בסדר גמור, תני לזה לקרות.
נכון. אבל באותה מידה יש בי את ההיפך, אני קיצונית לשני הצדדים, אוהבת לדבר גם על שטויות. ויש לי חיבור טוב גם עם החברות שזה קורה לי איתן. מה שכן, הנקודה שהעלת חזקה מאוד. תודה רבה!
ברכי את פשוט מאמי.
פשוט קראתי ולא יכלתי שלא להגיב:)
וואו שיקפת אותי
בסוף כתבת משהו על שטחיות…
יכול להיות שאת מרגישה שאלו נושאים שטחיים? שלא מתאימים לך?
אולי את רוצה לדבר משהו עם יותר עומק ועם דיון פורה?
אבל אני חושבת שלפעמים גם השיחות הקלילות האלה חשובות!!
ובגלל שאת נערה עמוקה אני מציעה לך שתחשבי למה ואם לא הצלחת מקסימום אני יגלה לך?
וואו בולל אני!
כמה פאדיחות קרו לי עם זה…
זה פשוט מלחמת חורמה עם המחשבות וכל זה קורה כשאת באמצע לדבר עם הבנאדם..
לא ידעת מה להגיד לך, לאט לאט התחשלתי וזה, סוג של עבר..
אבל גם אני ישמח לתשובה מה לעשות עם זה..
וואוו, בול אני מול החברות הטובות. כל כך מבינה אותך!!
אבל תדעי שאם לא עושים עם זה משהו , החברות מתפרקת וחבל..
מממ באמת? אף פעם לא קרה לי אז גם אין לי מושג איך מתמודדים עם זה… אולי את לא מתחברת לאופי שלהן? אולי הן מדי ילדותיות בשבילך (ואת בוגרת…)? זה קורה להרבה;
לא יודעת, כי בדרך כלל תמיד יש שיחות משותפות, ולך אין איתן? למה את לא מרגישה בנוח? ?
מזדהה..
זה נראה כמו שכתבתי את זה אני.. ואוו.
בול אני
מבינה אותך מאוווווודדד?
תקשיבי נשמה אני גם בסוג של משהו שעובר עלי עם חברות שלי.
אם חברות שלי יקראו את זה זה יראה להם הכי מוזר שאני אומרת את זה כי אני מראה שהכל סבבי….כי אני בנאדם כייפי ואוהבת לדבר וזורמת [נחמד שאני אומרת על עצמי אבל זאת האמת..:)]
השבוע החלטתי שאני לוקחת לי חופש אמיתי שזה אומר בלי פון בלי וואצפ וצאט בלי כלום
רק אני והמחשבות שלי.
אני ממש מקווה שאני ישרוד אבל אני חושבת שאני חייבת תחופש הזה.
להכיר מי אני ואיך אני באמת.
בשבועות הקודמים כל הזמן הייתי צריכה להשלים בין בנות,לשמוע תבעיות של כולם ומצד שני לשמוע תשטיות שלהם,לתכנן יצאיות להיות "משועבדת" לחופש, לישון מאוחר אז זהו סוג של נישבר לי ואני רוצה שקט.
וגם בקטע של החברות לראות מי סוג של תחפש אותי ומי סוג של התקשרה פעם אחת לא עניתי ושלום…..
מקווה שיהיה תוצאות טובות:)
לגבי מה ש"מחכה למשיח" אמרה שחבל כי חברות מתפרקות אז אני מאמינה בחברות של ב 200 אחוז שהם יהיו איתי ולא קרה כלום שלא עניתי להם שבוע…
אולי רק יתעצבנו כי אני רגילה לדבר עם כולם [וזה הרבה בנות …אפילו הרבה מאודכי יש לי מחברות בכל הגילאים ובכל הסוגים] פעם אחת ביום עד פעם אחת ל3 ימים גג!
ואם הם יתעצבנו אני יסביר להם יפה שהייתי צריכה חופש מהכל בשביל לברר מי אני באמת!!!!!!!
מקווה שיעבור להם!
מאחלת לכולם חופש אמיתי וכייפי!!!
אוקיי יקירה נותנת לך כמה אופציות:) אני לא מכירה אותך אבל מה שאת מתארת יכול להראות על כמה דברים:
-רגישות יתר/ גבוהה- זה לא משהו רע ח״ו אבל זה פשוט אומר שאת רגישה יותר. זה מתבטא בזה שאת רגישה מאוד לזולת. את קולטת את האווירה מהר ובכלל מאוד רגישה למה שאחר מרגיש. את תלויה במצב רוח של אנשים אחרים- ז״א שברגע שהסביבה שלך במצב רוח רע זה מייד משפיע עלייך. לרוב את רגישה למזג אויר קיצוני ומקומות גדולים עם הרבה רעש. אנשים רגישים הם אנשים יותר עמוקים- הם מהר מאוד משתעממים משיחות שטוחות ומחפשים כול הזמן לדבר על נושאי עומק. זה אגב משהו ביולוגי לגמרי- פשוט הגוף בנוי בצורה קצת אחרת
-חרדה חברתית היא פחד שאנשים ישפטו אותך או יחשבו עלייך דברים לא טובים. לכן במהלך השיחות כול הזמן הראש מנסה ״לפרש״ את השני והוא מפרש כול מיני סימנים שבכלל לא קיימים. למשל אם משהי תפהק אני ירגיש שאני משעממת אותה. לכן אוטומטית מסיטואציות חברתיות מסויימות נכנסים לחרדות שגם מתבטא פיזית ממש- קצב הלב עולה ונשימות מתקצרות. לרוב מנסים למנוע סיטואציות מאשר לעבור אותם
אופציה שלישית:) וכנראה שזה הכי המצב- שפשוט החבירות שלך ואת במהלך השנים איבדו תחומי עניין משותפים ואת באמת מוכנה לחפש חבירות חדשות:)
אני לא פסיכולוגית אבל ממש אוהבת לקרוא על זה:) אם משהו מהדברים האלה קצת מדבר אלייך אז תחפשי על זה יותר לעומק באנטרנט.. מקווה שעזרתי ואם לא לך אז למשהי אחרת❤️??♀️