תפריט
אני לא מצליחה לכתוב לרבי..
כאילו תמיד אני עושה תפתיח הזה ואז אני נתקעת ולא יודעת איך להמשיך.
תמיד אמרו לי שלכתוב לרבי זה חובה וחייבים אבל אני ממש לא מצליחה.. אתמול היה ג תמוז וכתבתי שורה אחת כי פשוט לא הצלחתי לכתוב, ויש לי מה לכתוב..
קיצור איך זה זורם לכן?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
כתיבה לרבי זה לא זורם אף פעם . כי זה דורש רגע של ריכוז כזה .. וזה קשה . תתחילי מלכתוב את כל השמות של המשפחה שלך (שמות מלאים כמובן)
ואז תבקשי בקשות שאת רוצה שיהיה למשפחה שלך . תכתבי איזה שהיא החלטה טובה אפילו קטנה .
זה כבר תופס חצי עמוד …
וואו, בפרוש מודה
זה לא קל.
זה מחייב!
לגמרי איתך
אבל תדעי לך
כי אחרי שכותבים
נהייה כל כך טוב על הלב
את מרגישה כי מישהו פה שאוהב אותך
שותף איתך למסע, מוריד לך כמה אבנים מהלב.
וזה רק אחרי שסיימת לכתוב!
את פשוט לא מבינה את ההרגשה המדהימה.?
ומשהו שאולי יעזור לך:
יש מיזם חדש של בנות מתוקות
את שולחת להן מייל עם המילה 'מצטרפת'
ופעם בשבוע את מקבלת קישור לשאלון לדו"ח לרבי,
והן שולחות את זה לאוהל.
מיותר לציין שאף אחד כמובן לא מציץ לך בו 🙂
ממליצה לך מאוד!!
לי בכל אופן הוא עוזר 🙂
בהצלחה רבה!! ?
אני מקווה שתוכלי לענות…
זה בא ממקום של יראת כבוד?
לא ממש
זה בא ממקום של מה אני אמורה לעשות עכשיו
אוקיי אז את צריכה פשוט לספר מה את מרגישה הכי אמיתי.
כי הרבי לא שופט אותך. הוא מקבל אותך כמו שאת.
זה משהו שלא תקבלי מגיסטר עם חברה.
זה הרבה יותר.
נסי לספר לו הכי אמיתי הכי כן על הכל.
תספרי לרבי מה קרה לך אתמול. והיום. ועל שבוע שעבר. ומה את מתכננת לעשות מחר. תספרי לו כמה קיבלת במבחן ואיך אח שלך הרגיז אותך. תתקדמי מ"לכתוב לאבא" לאפילו "לכתוב לחבר".
הרבי רוצה לשמוע כל מה שיושב לך על הלב. ככה זה עובד.
כשאני כותבת לרבי אני פשוט שופכת את כל הבקשות שלי ואת כל מה שאני רוצה לכתוב.
פשוט שופכת כותבת וכותבת בלי לחשוב על איזו שפה רמת כתיבה שגיאות כתיב (למרות שאינלי) וכו.
בקיצור אני חושבת שאת צריכה פשוט לכתוב ככה איך שזה יוצא לך מהלב בלי לחשוב יותר מידי, והכתיבה תזרום לך.
אם את אומרת שיש לך מה לכתוב אז זו בכלל לא אמורה להיות בעיה בשבילך,
פשוט ת ש פ כ י מה שאת רוצה לכתוב לרבי.
בהצלחה לך:)
ואו בדיוק שבועיים ויום מששלחת את השאלה…
חודשיים מותק
שכחתי ששלחתי אותה
נכון חודשיים* חח ממש
ואו כתבת את הפוסט ממש מזמן…
תאמת שלי יותר זורם אבל זה לגמרי קורה מעצמו..את אמורה להרגיש בנוח שאת כותבת לא שתרגישי כי חייבים..ותכלס שתעמיקי מחשבה שלרבי אפשר לספר הכל והוא אבא שלך בסופו של דבר אני בטוחה שזה יקל עלייך
אמאללהה כאילו ממש חודשיים על השעון לקח לשאלה שלך לעלות..
שמעת על המיזם דוח מקוון לרבי?
את בעצם מקבלת תזכורת כל שבוע ולינק לדוח ממוחשב עם קריטריונים.
את יכולה להשתמש רק בתזכורת או אפילו להשתמש בדוח האלקטרוני כדי לראות על איזה נושאים את יכולה לכתוב.
בשביל להצטרף את צריכה לשלוח "מצטרפת" למייל שלהם
לי זה ממש עוזר!
הי אשמח אם תשלחי לינק… או תכתבי איך מגיעים לזה??
ממש מפריע לי שאתן כותבות לרבי ומייחסות אליו כמו אלוקים.
אני כותבת ומדברת עם הקב"ה!!!!!!!
אני לא יודעת אם תראי, אבל בטוח שיש בנות שגם עולה להם ואולי להם זה יענה
אנחנו לא חושבות שהרבי הוא אלוקים, בכלל לא!
הרבי *מקשר* אותנו בינינו – אנשים פשוטים – להקב"ה – שהוא כל יכול והוא כלכך גבוה עד שלפעמים קשה לראות איך אנחנו מקושרים אליו..
הרבי הוא "ממוצע המחבר" – זתמורת, הרבי הוא אומנם אדם, חי כאן עד לא מזמן, אבל הוא קדוש והוא זה שיכול לחבר אותנו לה' בצורה הכי טובה.
כמו משה רבינו ממש, שכתוב שיש משה רבינו של כל דור, שמשה הזה של כל דור מחבר אותנו לה', ככה ממש הרבי, כמו משה רבינו, מחבר אותנו לה' הכי טוב שאפשר:)
במשה רבינו את מאמינה נכון?
משה אומר בתורה "ונתתי גשמיכם בעיתם…." מה משה נותן גשם?? משה הוא אלוקים?
מדוע נאמר עליו "איש האלוקים" -וחז"ל פירשו על זה: מחליט ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלוקים"-?
כי כך הקב"ה סידר את העולם, בצורה כזו שיהיה "ממוצע המחבר" בין האלוקות הבלתי ניתפסת לבין בני תמותה מוגבלים שכמונו. כמו שמשה רבינו הגדיר את תפקידו "אנכי עומד בין ה' וביניכם".
ולכן גם האמונה במשה חייבת להיות שלימה. "ואנחנו ' ובשנה עבדו" נאמר באותו משפט באותו פסוק. כי משה אינו דמות בפני עצמה (אחרת זה היה עבודה זרה..) אלא כל מהותו בטלה ב100% שהקב"ה וכל מהותו זה *לחבר* את עם ישראל לה'.
לכן התפקיד הזה לא ניגמר בז אדר כשמשה רבינו הסתלק, אלא כמו שכתוב בזוהר "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" בכל דור יש נשיא הדור שהוא בעז"ה רבינו שבדור. (ולכן כתוב שמשה רבינו לא מת, כי הוא תמיד חי ונוכח בגוף גשמי פה בעולם הזה בגופו של נשיא הדור. וזו הסיבה שחייב להיות (למרות שאיננו מבינים בשכל מכיון שאיננו רואים, אבל מאמינים באמונה שלימה) שהרבי חי בגשמיות דווקא. כי חייב להיות נשיא הדור בגוף גשמי.
וגם כל ההשפעות מהקב"ה, גם בגשמיות עוברות דרך נשיא הדור. כך שאם נשיא הדור חי ברןחניות אז גם אנחנו חיות ברוחניות….( – כמו שמבואר בפרק ב בתניא. כדאי לעיין שם. )
בקיצור ההתקשרות לרבי לא רק שאינה סותרת את האמונה וההתחברות הקב"ה, אלא בלעדיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע באמת לאור אין סוף האלוקי במגבלות הגוף הגשמי והחומרי שלנו.. ההתקשרות לרבי היא הצינור שהקב"ה נתן לנו להתחבר אליו.
סליחה על האורך מקווה שהובנתי…
אני יכולה לספר לך על כתיבה של דו"ח, שהייתה ועודה קשה בשבילי.
מה שעשיתי (ועדיין עושה;)) – זה לחשוב לפני הכתיבה מה אני הולכת לכתוב.
פשוט למספר בראש שלושה דברים טובים ושלושה דברים לא משהו שאני רוצה לשתף בהם את הרבי. ואז לכתוב.
הסדר הזה עוזר לארגן את הדו"ח ואת פחות מוצאת את עצמך יושבת ואוכלת את קצת העט;) ועם הזמן ב"ה המצב גם השתפר, ועכשיו אני כותבת יותר דברים ויותר בחופשיות.
לדעתי כתיבה לרבי היא בדיוק כמו יצירת קשר עם מישהו (כמו משפיעה נגיד ?) – ככל שכותבים יותר, זה נעשה קל יותר. אל תיבהלי מהמחסום הזה. גם לי היה תמיד קשה לכתוב וזה לא עבר כשנהייתי גדולה ובוגרת. ויש לי עבר של כתיבות לרבי! אבל עדיין, עד שלא מתחילים לכתוב ממש בקביעות, לא נוצר השחרור הזה בכתיבה. תכתבי ותכתבי ובסוף זה יבוא, בדוק.
זה חובה?
למה?
לא ידעת אני כותבת רק כשבא לי…
אתמול היה ג' תמוז? לוקח לשאלות חודשיים לעלות?
פשוט כותבת איכשהו משהו גם ככה אלוקים יודע מה אני חושבת…