שלום..מאוד חשוב לי לכבד כל אדם ובפרט את ההורים שלי.. עד כאן מעולה. הבעיה מתחילה מזה שאני מרגישה שבשביל לכבד את אמא שלי, אני צריכה גם להתחבר איתה, ולתקופה הזאת פחות מתאים לי ,כי אני מרגישה שיש ביננו קשר שלילי ..לדוגמא אני אומרת משהו, אז היא לוקחת את זה כאלו אמרתי משהו רע עליה. היא נעלבת גם אם לא התכוונתי. ובקיצור ,אני מרגישה שבשביל לכבד אותה אני צריכה גם להתחבר אליה רגשית וזה לא עושה לי טוב בגלל שכמעט תמיד אחרי שאני מדברת איתה אני נהיית עצובה.
מה עושים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
מממ… לגמרייי לגרייי מזדההה
אני מנסה לדון לזכות כי עברה דברים, ולא סומכת על אפחד…
אבל עדיין לא נעים..
אין לי תשובה מה אפשר לעשות..סליחה
אני ממש מזדהה איתך. אבל באמת אני לא יודעת מה אפשר לעשות…. אם תצליחי לצאת מזה כתבי פה שאני אדע איך.
בינתיים. אני שולחת לך מלאאאא חיבוקים ונשיקות (כן… כן… 🙂 ובהצלוחה!!?
אוץ אוץ אוץ נגעת בנקודה רגישה. מזדהה..אוף
תשימי בצד את כל הרגשות כעס מה שיש לך ותכבדי אותה על הבן אדם שהיא
את מכבדת כל בן אדם כי הוא בן אדם שיש לו גם רגשות ומחשבות תכבדי אותה על הבן אדם שהיא ,לא על אמא שהיא…
ואני לא מסקימה שאת צריכה להתחבר לבן אדם שאת מכבדת
הריי צריכים לכבד כל אחד
וואו בדיוק עכשיו אמא שלי עיצבנה אותי! אוףף!!!
דייי מה עושיםםם???
אמא שלי כל היום בפלאפון! מחפשת פרוייקטים, עושה חסדים עם כל המדינה והיא לא עושה כלום בבית!!
אל תגידו לי לדבר עם אבא שלי כי ההורים שלי גרושים?
וגם אבא שלי לא חסר לו…
קיצער מעצבןןןן!! היא לא שמה לב מה קורה סביבה ואפילו אלי לא מתייחסת…
אני חושבת שצריך לעזוב את המשוואה להתחבר רגשית = לכבד את אמא.
אם אוהבים ומחוברים רגשית זה מצוין!! ממש!!
אבל בשביל להגיע לזה צריך קודם לכבד. פשוט לכבד (לא פשוט בכלל..) ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
אז הטיפ שלי לאיך אפשר לכבד, טיפ שעוזר לי המוןןן:
בספר החינוך הוא כותב שמצוות כיבוד הורים מגיעה ממצוות כיבוד ה', כי כמו שה' ברא אותך ודואג לך לכל מחסורך ולכן צריך לכבד אותו, ככה ההורים שלך הולידו אותך ודואגים לך לכל מחסורך ולכן אתה צריך לכבד אותם.
שמבינים את זה שההורים שלי בקטע הזה הם כמו ה' נהיה הרבה הרבה יותר קל!!! שאמא מבקשת ממני לקלח את הקטנים, צריך לעצור שניה, לגנוז את האוף והפרצוף ולחשוב שעכשיו ה' מבקש ממני בקשה אישית – לרוץ ולקלח את הקטנים!!!! כן כן!! ביררתי את זה הלכתית. זה ממש ככה. פתאום זה נהיה קל וכיף!!!!!!!
ואחרי שמתרגלים ועושים ככה, הלב נמשך אחרי זה. חייב להיות ככה. פתאום מרגישים איך אוהבים את אמא ושמחים לעשות את מה שהיא אומרת גם אם זה 'רק' היא…
לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה .. רגע אולי באמת אני כתבתי??