תפריט
אז ככה: בה" זכיתי השנה לטוס לתשרי. והייתה לי חוויה- מעבר לחוויה ! זה היה פשוט לא אמיתי! הבעיה … שזה היה יותר מדי לא אמיתי.. שם הייתי בלי יוטיוב , שלוש תפילות ביום, לימוד שיחות כל הזמן,להיות אצל הרעבע ממש! – כל הדברים האלה היו הכי הגיוניים שבעולם, כאילו ככה הכל מתקיים תמיד. ו.. נחתתי. פתאום נזכרתי שמאוד קשה לי להיות בלי יוטיוב, להתפלל אפילו תפילת שחרית היה לי קשה, חתת עוד איכשהו אבל שלא נדבר בכלל על שיחות.. בשבתות הראשונות עוד הייתי לומדת כל פעם שיחה במוצש עם חברה אבל זה הלך ונשחק עד שעכשיו אנחנו כבר לא לומדות בכלל, לצערי.ב"ה זכיתי ואני שליחה של הרעבע, אבל אפילו בדברים שעשינו אצלנו בקושי עזרתי, אולי בלחבר את השירים לרמקול ולשמור על הילדים :(.. ככה שלא הרגשתי בכלל שעשיתי מבצעים החנוכה הזה. וזה כואב לי! ואני באמת לא מבינה, איך יכול להיות שחודש שלם הייתי -צדיקת הארץ(?)- ועכשיו אני לא עומדת בשום החלטה הכי קטנה שלי!!?! וכל פעם שיש התקדמות קטנה יש מיד נסיגה גדולה.. עד כדי כך שאני ממש מתביישת לכתוב לרעבע. עצות מישהי..?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
מבינה אותך לגמרי!! העולם מלא בעליות ובירידות. נראה לפעמים שעליות הi חלק מירידות אבל האמת שהירידות הi חלק מעליות גדולות מאד.
אז כל פעם שיש לך ירידה תשאלי את עצמך – "איך אני יכולה לנתב את הנפילה הזו למקום גבוה יותר?! איך אני רואה שהירידה הזו מקדמת אותי?! איך אני קופצת גבוה ומגיעה למקום גבוה יותר מאיך שהייתי לפני הנפילה דווקא מתוך המקום אליו נפלתי?! ומתייחסת לירידה כמו שמתייחס אדם המטיב לרוץ לצעד אחורנית שגורם לתנופה אדירה בריצה!
זה חשוב קודם כל בשביל להתעודד… אבל גם בשביל לחשוב ברצינות! נפלתי, אז זה בהשגחה פרטית, זה מקום לחשיבה, איך אני יכולה לפעול בצורה אחרת שלא תגרום לי לירידה, אולי להתייעץ על ההחלטות הטובות שלי עם משפיעה כדי שהם יהיו מותאמות נכון יותר, אולי לעשות תזכורות או חיזוקים להחלטות, אולי לקבל החלטות יותר ספציפיות.. העיקר שההחלטה הבאה תהיה תועלתית יותר מהקודמת ואף פעם לא פחות ממנה!!
ובקשר לשורה האחרונה שכתבת – "עד כדי כך שאני ממש מתביישת לכתוב לרעבע.." אני מבינה את ההרגשה אבל ממש ממש לא מסכימה איתה!! מי יכול להבין את הנפילה שלך, לכאוב אותה איתך יחד, לשמוע את התכנונים והחלומות לעליות ענקיות, לשמוח בהצלחות הקטנות והמשמעותיות שיש מידי פעם, יותר טוב מאשר הרעבע????!!! מזה אסור להתבייש! אני אבכה או ארעד בכתיבה ואולי אעצור באמצע כי קשה לכתוב דברים מסוימים! אבל אמשיך לכתוב! כי זה מה שמחזיק אותי.
אם לא הייתה מישהי שעזרה לך(כמו משפיעה) בהכנה לטיסה ומה יהיה בתשרי עצמו ואיך נוחתים זה מאוד הגיוני!
זו בעיה כ"כ מוכרת…
כולן נמצאות באיזושהי בועת צדיקות אצל הרבי ואח"כ שחוזרות לארץ בהתחלה עם החלטות נלהבות ואז יורדות לאט לאט…
הפיתרון שלי הוא לקחת משהו קטן מהנסיעה הזאת ולהתמיד בו…לא להחליט המון דברים כי אי אפשר בתכלס לעמוד בזה…החלטה הגיונית-משהו שלא נהגת לעשות לפני הנסיעה..
ואז גם יש סיפוק שמצליחים בעז"ה!
ובנסיעה הבאה עוד משהו…
זו בעיה כ"כ מוכרת…
כולן נמצאות באיזושהי בועת צדיקות אצל הרבי ואח"כ שחוזרות לארץ בהתחלה עם החלטות נלהבות ואז יורדות לאט לאט…
הפיתרון שלי הוא לקחת משהו קטן מהנסיעה הזאת ולהתמיד בו…לא להחליט המון דברים כי אי אפשר בתכלס לעמוד בזה…החלטה הגיונית-משהו שלא נהגת לעשות לפני הנסיעה..
ואז גם יש סיפוק שמצליחים בעז"ה!
ובנסיעה הבאה עוד משהו…
את כותבת שאת מתביישת לכתוב לרבי?
אז דבר ראשון בדרך לצאת מזה-פשוט תכתבי לו. תכתבי לו שאת צופה בדברים לא טובים וכו..תכתבי הכל!הרבי מכיל הכל! ורוצה לשמוע ולעזור לך!
ובהתחלה של המכתב תכתבי את הדברים הקטנים הטובים שכן מצליחים..וזה מאיר באור אחר את כל המכתב..הרי התחלת במשהו טוב ?
ואחרי שכותבים לרבי מרגישים שעוד מישהו איתך במסע הזה.
וזה נותן כח.
וכן…גם רגע אחרי הכתיבה אפשר ליפול שוב..לא להיבהל. זה חלק מהמסע.
רק תשימי לב לכוחות שהרבי נותן.
הלוואי שגם אני איישם את מה שאני חושבת.. ?
טסתי והיה לי מדהים, וגם לי הייתה נחיתה. כ"כ נחיתה. כי באמת אצל הרבי זה עולם אחר.
שקשה עד בלתי אפשרי לחבר אותו אלינו.
אבל זה שאת רוצה- זה מדהים.
נשמע שהיוטיוב מבזבז לך הרבה זמן מהחיים… אולי אם תחסמי את הפלאפון ברמה שתחסום גם יוטיוב אז יהיה לך יותר זמן לדברים החשובים באמת שאת רוצה ולא מצליחה לעשות.
ואיזה כיף לך שאת שליחה- זכית! כאילו כל יהודי שליח- אבל את במיוחד!! ואת בת של הרבי וטסת אליו וכשנזכרים בזה אז כבר יותר קל, לא?
את יכולה
אפשר להרגיש מהמילים שלך את הכאב והקושי וזה כל כך אמיתי.
אני בכלל נפעמת שככה את פורשת את הקלפים הכי אישיים – המצב הרוחני, ופתוחה לשמוע עצות, כדי להתקדם הלאה.
אז לדעתי יש כמה דברים בשאלה שלך:
א. הייתי בתשרי, היה את כל האורות, עכשיו הם כבר כבו. מה עושים עכשיו?
ב. קשה לי בלי יוטיוב.
ג. קשה לי עם הפן הרוחני – תפילות, חת"ת, לימוד שיחות…
ד. לא עזרתי מספיק בשליחות.
דבר ראשון, חשוב שכל תישראית תבין שמה שהיה שם – אצל הרבי – לא יכול להיות במאת האחוזים כאן. וזה – בגלל ששם היצר הרע על "מצב טיסה" סוג של בטל כזה ליצר הטוב. אז לכן לא נכון לשפוט את עצמנו לפי "מצב טיסה" בזמן שאנחנו במצב "כללי" – עובדים ומתעסקים עם העולם. אפשר לחקות את המצב טיסה…
לגבי היוטיוב,
את צודקת. זה קשההה. אבל יש דברים שעוזרים עם הקושי הזה.
אחד מהדברים זה להביא את השכל להבנה שהתכנים שם וכל מה שעולה שם, פשוט לא מתאימים ולא טובים לי. מוסבר, שכוח הראיה זה הכוח הכי חזק והוא עדין מאוד. כדי לא לפגוע בו צריך לשמור עליו. זה כמו חוד של עיפרון עופרת. שככל שמשתמשים בחוד יותר, אז הוא מאבד מהחדות שלו. כך גם כוח הראיה והטוהר שלו יכול להישחק עם הזמן. וחבל. מי רוצה שריטות בנפש?
בפן הרוחני, זה פשוט עבודה. עבודת פרך קשה. לקום, ליפול, שוב ליפול ואז לקום…
זה כמו יויו כזה שקופץ ויורד ואנחנו צריכים לאזן אותו.
דמייני לעצמך רגע תינוק בן שנה שמנסה ללכת ולאאא מצליח לו! כל שניה הוא פשוט נופל, משתטח ומקבל מכה בפרצוף. אם התינוק הזה יחליט שדי! נמאס לו מליפול, וקשה לו לנסות להיעמד, הוא פשוט ישאר זוחל לכל החיים. אם רוצים ללכת צריך לעבוד! זה הכי קשה לו להילחם על העמידה ולהתקדם הלאה, אבל הוא יודע שיום אחד זה ישתלם לו ויהיה חלק ממנו. ואז כבר לא יצטרך להתאמץ…
ואם כבר הזכרת תפילה וחתת, אני התניתי עם עצמי שאני לא יוצאת משערי בית הספר אם לא התפללתי ולא למדתי חתת. תאמיני לי שזה עובד! אני ב"מעצר" חסידי ?
שליחות בעיני זו מתנה,
זו פשוט הזדמנות להיות עסוקים 7\24 בטוב, בנתינה לאחר וככה לא מגיעים למקומות שבורחים אליהם.. כמו יוטיוב. כשמלאים בטוב, הוא פורץ מאיתנו.
אז תני בראש בשליחות ותעשי חייל!
אני מתארת לעצמי ששמעת בחייך את האמרה הידועה – ירידה לצורך עלייה. תזכרי אותה טוב טוב! כי כשיורדים נמוך ואין יותר למטה מזה, כשעולים אז עולים למקום הרבה יותר גבוה מהמקום הקודם..
את נשמעת תותחית ברמות ?
בהצלחה ענקית! חיבוק מרחוק ❤
יאווו אני כ"כ מבינה ומסכימה עם המצב שאת נמצאת… וכנראה זה משהו שקורה לא רק לי ולך.. זה קרה לי כשחזרתי מתשרי ראשון!
אז אני אתמקד בדבר שמבחינתי הכי הכי חשוב- כתבת שאת מתביישת לכתוב לרבי- חייבת לכתוב לרבי. ולהסיר את הבושה כי הרבי כאן בכל מצב, גם אם את קצת 'פחות' טובה ממקודם, הוא רואה את ההשתדלות ואני חושבת שעצם זה שאת כ"כ רוצה להתקדם ולעמוד בהחלטות זה כבר סיבה לא להתבייש.. הרבי זה אבא שלנו, אנחנו יכולות לבקש אצלו הכל ולקבל עצות על הכל.. חבל להתבייש;)
ועוד משהו… אם את כותבת ומרגישה שלא יוצאת תשובה, או שאת לא מבינה וניסית משהי גדולה כמו משפיעה, אמא אחות גדולה וכו.. אל תהיי מתוסכלת, אל תרגישי שנשארת באותו מצב.. עכשיו הרבי יודע (הוא אמנם ידע כבר לפני, זה בטוח, אבל עכשיו הודעת לו אישית ו'רשמית') ביקשת ממנו בשבילך, תהיי בטוחה שהרעבע לא שוכח ולא עוזב לרגע את הבת שלו!
והוא יעזור לך! כי זה חשוב לו! ואני בטוחה שזו ירידה לצורך עלי'ה.. בהצלחה:)
מאוד קשה להוריד את האורות בכלים במיוחד שיש כ"כ הרבה אורות, אבל אולי אם תקחי דבר אחד שהוא יותר קטן יהיה לך יותר קל לשמר את האורות כי כשלוקחים המון החלטות אפשר להאבד ובסוף לא משיגים כלום אבל ברגע שתיתעקשי על החלטה אחת או שתיים מקסימום יהיה לך קל יותר ליישם.אולי בהמשך תוסיפי עוד החלטה אבל בהדרגה.
אמאלה כלכך מבינה אותך לי זה קרה אחרי חנוכה טסתי פעם ראשונה והייתי באורות הייתי באמת הבנאדם הכי חסידי שיש ואז חזרתי לארץ והיתה לי נחיתה ממש ממש מזעזעת כאילו פחות מחודש אחרי כבר הייתי במקום אחר לגמרי ממה שהייתי בחנוכה ולא כתבתי לרבי לא כי התביישתי כי פשוט כבר לא הרגשתי קשורה ואז לאט לאט הבנתי לאן ירדתי וזה היה מקום ממש ממש נמוך…
ניסיתי לקחת החלטות ואפילו פעם אחת לא עמדתי בהם
ואז מישהי אמרה לי תעשי פעם אחת כל החלטה נגיד החלטתי להתפלל בכוונה אז ההחלטה היא רק להיום וזה כלכך עוזר ככה את עומדת ביותר החלטות תכלס מה הבעיה להתפלל פעם אחת בשבוע?
אז ניסיתי וכל שבוע התפללתי פעם אחת-כן עד לשם ירדתי שפשוט לא התפללתי בכלל
ואז אחרי שזה קרה בערך פעם בשבוע אז הוספתי עוד יום ובסוף התפללתי כללל השבוע וככה לאט לאט לקחתי החלטות קצת יותר גדולות ואני לא אומרת שזה קל בכלל לא עד עכשיו אני משתדלת ולא תמיד מצליחה אבל הדרך טובה כי זה קל יחסית כל החלטה מקיימים רק פעם אחת
ממש מצטערת על האורך…
מעריכה אותך ממש ממש שזה מפריעה לך…