אני רוצה להרגיש שהוא אבא רחום.. לא קפדן ולא מחכה לי בפינה ..
אני מפחדת. מאוד.
אבל למה?
גדלתי והתחנכתי כל חיי באווירה חסידית למופת! איך קורה שאני כל כך מפחדת מהקב"ה?
שאני חוששת שאם לא אתרכז בברכת המזון לדוגמא , אהיה ענייה מרודה שזקוקה לנדבות אחרים?!
למה כל מה שמדרבן אותי לעשות דברים טובים הוא רק הפחד הזה שאם לא אעשה אז ה' יקפיד עליי..?
למה אני מרגישה שה' מחפש אותי בטעויות?
אני כל כך רוצה להרגיש אותו קרוב אליי.. להתרפק בזרועותיו..אפילו בלי לבקש כלום.
להרגיש באמת שהוא אוהב אותי. ללא תנאי.
וכן. גם לבקש ללא היסוס או פחד. כי הוא באמת אבא שלי.
פנטזיה..
אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן להתנצל ולרצות.. כאילו אני הולכת על ביצים.
אין לי ביטחון שיש לי גב מאחורי!
שיש לי מישהו שאוהב ללא תנאי!
שגם אם אני מועדת (זה אנושי הרי לא?) הוא לא מתנקם בי!
מקווה שאני מובנת בכלל..
כל כך מבולבלת..
מרגישה מת'נגדת..
עזרו לי פליז.. מה החסידות אומרת? מה הרבי אומר?
מה אני אמורה לחשוב?
איך משלבים יראה ואהבה? (מוזר לי שאני לומדת תניא ושיחות ועדיין מרגישה כך. אולי זה משהו יותר פסיכולוגי? חוסר קבלה עצמית או משהו כזה..?)
תודה לכן על האתר
על האפשרות לפרוק ולשאול.
תבורכו!
9 תגובות
אני גם ממש מרגישה ככה.
פוחדת מכל דבר שלא עושה, גם אם זה הכי נכון שכרגע לא אעשה כי יש דברים ש100 אחוז נחוצים יותר. ושבאמת צריך לעשות לפני. ומה? לחיות שכל שניה כאילו סכין מונחת לי ואם לא אעשה אז הגרוע מכל מגיע? זה יותר טוב לחשוב??? מבחינתי זו עבירה לעשות דברים גם שלא מחויבים בגלל פחדדדד כל כך גדול. מזדהה
אשמח לתשובות
תודה?
וואו לא האמנתי שיש בנות כמוני.
אני בחודש אלול מתכוננת לראש השנה, יום הדין, מפחדת ממש.
היראה אצלי חזקה יותר מהאהבה.
רק האמונה ברבי מרגיעה אותי
היי לך! קודם כל יש לך משפיעה?
התפקיד של המשפיעה הוא בדיוק להיות שם! לכוון ולמקד, להאיר
תכניסי לעצמך את הידיעה שאנחנו בהתקדמות, אנחנו משתדלים אנחנו עושים כדי להתחבר. תתחברי באהבה ובשמחה
תבקשי מהמשפיעה שלך שתכוון אותך בעניין הזה. יש לה כח היא הצינור של הרבי
למה לתקוע בכל מקום את המשפיעה?
זה באמת במקום מה שהיא אמרה למשפיעה.
לי באופן אישי עולות שאלות ואני שואלת אותה והיא עונה לי.
משפיעה מיוחדת ישלי!
השאלה שלך מתוקה היא מעידה על רצון טוב.
אני לא יודעת מה לענות לך כי אצלי אין יראה ואין אהבה פשוט אין רגש הוא נעלם אי שם אבל אומרים אצל חסידים שה' אוהב כל יהודי כמו הורים שנולד להם ילד לעת זקנותם כמו בן יחיד אז תחשבי על זה הוא אוב אותך למה שירצה לעשות לך רע?
אבל ככה זה זה לא עונש זה תוצאה כמו שאם תפילי כוס היא תישבר.
היראה שצריכה להיות על פי תניא זה לא לפחד מהעונש כי זה דרגה נמוכה אלא לפחד להתנתק מהקב"ה….
אני לא רוצה להיפרד ממך!
להבין שכל עבירה זה ניתוק של חבל בקשר עם הקב"ה
מצד שני זה רק מהצד שלי ולא מהצד שלו כי הוא תמיד נשאר קשור איתי אבל אני פחות ארגיש את זה …
כל עבירה יוצרת לי עוד מסך
כל עבירה מביאה עוד חיות לצד של היפך הקדושה..
זה באמת מפחיד.
ויראת הרוממות אתה כל כך גדול ואני כל כך קטנה ובכל זאת אתה אוהב אותי אז אני לא רוצה להיפרד ממך
ה' לא רוצה שנקים מצוות מפחד.
ראוי לציין כאן וידאו של הרבי מחלוקת דולרים שמישהו אמר לו:
הסידור עוסק ברגש של יראת ה' אני משתדל ומתאמץ לחזק את הרגש של הפחד והיראה בתוכי
והרבי אמר לו יש הרבה ספרים שמדברים על זה אבל יותר חשוב וקודם כל צריך להשקיע באהבה לה' והיראה תבוא מאליה
כמו שבסידור כתוב ואהבת את ה' אלוקיך
חוץ מזה אנחנו אומרים כל כל יום ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח ואין דבר כזה שזה לא נכון אחרת היינו מברכים ברכה לבטלה וזה חמור מאד.
אם מברכים את זה סימן שזה אמיתי
ה' מחכה לתשובה שלנו, ה' תמיד רוצה לתת לנו אפשרות לתקן.
קל לדבר. קל לכתוב. קשה ליישם.
קחי נקודה אחת וחתשבי עליה…
שנזכה כולנו להרגיש מה שאת מרגישה את הרצון הזה להתחבר באמת ולא להיות אדישים זה נפלא.
משתדלת להיות חבדניקית, התשובות שלך ככ אלופות ומעילות את נשמעת בן אדם ככ נפלא ועוזר..
את בעצם כמו סוג של תחליף לשאלות עם תשובה מיועצת??
מסכימה איתך.
משתדלת להיות חבדניקית את תותחית ברמות על!
אוהבת
את מרגישה מעצמך ישות. "אם אני אעשה, אז יקרה.." שחררי. את כלום. את הבל פה של הקב"ה. תעשי או לא תעשי- מסתכם בנחת רוח לה'. את לא עושה מצווה- אל תעשי טובות. יהודים אחרים יעשו נחת רוח לקב"ה, ואת לא.