תפריט
היי! אני ילדה ממש חרדתית ואני סובלת מהמון התקפי חרדה
יש לי פחדים מכאן עד הודעה חדשה?
ולא כולם מבינים אותי או מאמינים לי ואפילו הופכים את זה לבדיחה
עברתי אירוע שגרם לי לטראומה ומאז כמעט כל דבר מפחיד שקורה לי מלווה אותי להמון זמן
חוץ מעזרה מקצועית שאני הולכת לקבל מה אתם ממליצות לי עוד לעשות מבנות שחוות דברים דומים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
סבלנות. ולא להילחם נגדעצמך.
ועוד משהו קשה,
אל תייחסי לאנשים שמזלזלים בך…
הם חצופים?
דבר ראשון- אל תזלזלי לרגע בעזרה מקצועית!!! היא חשובה והכרחית וטוב שאת הולכת אליה!!!!
דבר שני- היי פתוחה לרעיונות. זכרי שהמטרה של כולם סביבך ושלך היא לעזור לך להיחלץ. אז אל תפסלי רעיונות. בטח שלא במהירות.
דבר שלישי- אחרי עבודת נפש מאומצת מצאי משהו שירגיע אותך ויחזיר את ליבך לשלוותו. לצייר? לכתוב? את כבר תדעי….
דבר רביעי- אל תפסיקי לרגע להתפלל.
דבר חמישי- האמני בעצמך! בתעצומות האינסופיות שיש בך!!!
רוב הצלחות וברכות!!!!!!
ואני יסביר לך למה אנחנו חושבות ככה ,אבל לפני אני רוצה לבקש סליחה.
מכל דבר קטן את מיד מפחדת ומדברים קטנים…
וזה היה נראה כבר ממש ממש צומי.
ולא אמיתי.
אז,סליחה.
אני לא שואלת השאלה, אבל הממ.
יש קוץ ביד. אחד אפילו. וככל שעובר הזמן, גם בנגיע הכייי הכייי קטנהההה ולא קשורההה-היא כואבת!
אותו דבר בדיוק!
תגידי. מי ירצה להיות חולה בשביל צומי.?? נראלך שנהנים מזה???
תנסי להיות בעיניים שלה,
אם את היית במקומה,
עוברת טראומה,
שמכאיבה לך,
שמכל דבר קטן גורם לך חוסר שליטה…
ןאת מנסה. מנסה לשלוט.
אבללל קשההההה.
ומישהו היה אומר לך
שאת עושה את עצמך.
איך זה היה גורם לך???
בטוחחח היית מיואשת מעצמך
מתוסכלת
ועוד…
ו? סובלת מחרדות עוד יותר!!
אף אחד לא יבין מישהו שעובר טראומה.
רק מי שחווה את זה, אולי.
וגם אז, כל אחד חווה את זה באופן שונה, קשה יותר או פחות.
אל תחשבו שזה צומי.
אפשר לא להיות לגמרי בעסק, אם רוצים, אבל זלזול הכי גרוע.
אני דווקא מסכימה איתה. אפשר לחשוב מהצד בשלב מסויים שזה צומי, היסטריה מוגזמת.. לא אומר שכל אחת שמפחדת זה מצומי! ממששש לא!!
ואני לא.
את צודקת שמהצד אולי זה נראה מוגזם.
אבל תזכרי.
זה רק מהצד.
את לא יכולה לדעת מה בפנים…
הרגשה של חוסר תשומת לב ושאני לא מענין אף אחד ולא צריך אותי בוודאי יכולה להביא מחלות. הנפש משפיעה על הגוף. דווקא אם יש למשהי צורך לצומי צריך להתנהג אליה ברגישות ולנסות לעזור ולא ההיפך. לפחות לא לצחוק עליה ולחשוב עליה שהיא רעה או משהו כזה.
במקרה הזה זה נראה קשור בכלל לצומי אבל סתם נקודה שעלתה לי.
*זה נראה לאאא קשור בכלל לצומי?
אני לא שואלת השאלה, אבל הממ.
יש קוץ ביד. אחד אפילו. וככל שעובר הזמן, גם בנגיע הכייי הכייי קטנהההה ולא קשורההה-היא כואבת!
אותו דבר בדיוק!
תגידי. מי ירצה להיות חולה בשביל צומי.?? נראלך שנהנים מזה???
תנסי להיות בעיניים שלה,
אם את היית במקומה,
עוברת טראומה,
שמכאיבה לך,
שמכל דבר קטן גורם לך חוסר שליטה…
ןאת מנסה. מנסה לשלוט.
אבללל קשההההה.
ומישהו היה אומר לך
שאת עושה את עצמך.
איך זה היה גורם לך???
בטוחחח היית מיואשת מעצמך
מתוסכלת
ועוד….
ו? סובלת מחרדות עוד יותר!!
יווו את פשוט כתבת אותי אני גם פחדנית מאד
וכולם כזה עשו מזה כבר ממש בדיחה כיצר אנחנו באותו סיפור
לקבל את עצמך עם כל הפחדים. לא לחשוב שהם בסדר ושישארו אלא שאת בסדר גם עם הפחדים.
אמאלה.
אוף.
כואב לי עליך.
אולי לדבר על הטראומה כמה שיותר…
לספר אותה לעצמך לאחרים..
להרגיש שאת חווה אותה שוב ושוב..
עד שפשוט תפסיקי לפחד ממנה..
ואז להתמודד עם השאר.
טוב בטמת שאין לי שמץ. רק ניסיתי.
בהצלחה יקרה!
לאהוב את עצמך כמו שאת, ולהישאר נאמנה לעצמך עד הסוף הטוב.