חחחחח שאלה חמודהההה אהבתי מה אני עושה צחוקים, מדברת עם חברות, לפעצים מזמינה אוכל עם עוד בנות(שהמצב נואש ויש כאלו פעמים) לא משו מיוחד זורמת ונהנית כמה שאפשר
מדברת עם חברות בכיתה, יוצאת עם חברות לסיבוב בחוץ, הולכת לסדר / לברר/ לבקש משהו מהמזכירה / מורה , אוכלת, מכינה שיעורי בית לשיעור שאחרי ההפסקה? ועוד מלא מלא דברים שאי אפשר להספיק בעשרים דקות מסכנות?
מציירת. זה העבודה שלי… אני לוקחת 50 שקל על ציור. בנות מביאות לי תמונה (בדרך כלל של אחיינים ואני מציירת) לא מבדילים בין הציור לתמונה אז זה ממש מספק… חןצמזה שאני חדשה בבצפר אז אין לי עם מי לדבר…
בדרך כלל אני נשארת לשבת במקום (בסוף, בצד, אם שאלתן), מסתכלת על הנוף שנשקף מהחלון (קיר גבוה, והמון כסאות ושולחנות שבורים. מדהים), בוהה בתקרה. ברצפה. בקיר. כשהקדוש ברוך הוא שולח לי מילים אני תולשת דף כותבת אותן. לפעמים יוצאת למסדרון (החלון שם קצת יותר מרתק), מתי שחברות שלי עושות מדי הרבה רעש בפטפוטי הסרק שלהן, או כשצף בי כאב/רגש חזק מדי, והכיתה קטנה בשביל להכיל אותו. יוצא לי גם לדבר עם חברה-שתיים ברב הפעמים(לא יודעת איך יש להן כח אליי). וזהו, נראה לי. #שיןשלהיום
שין. (נסיון לבליעת רוק) לא מצאתי מילים לתאר את ה"הפסקות" שלי, לא הגבתי. חזרתי לפה שוב, והמילים שלך- – – זה. אני. נראה לי. יש לי נוף קצת יותר נחמד, והחלון הגדול במסדרון תפוס תמיד? , שנה שעברה הוא היה שלי!!! ילדות מתנחלות?
אוח, #שיןשלהיום, (אתמול), הייתי מתקרבת אלייך, אם היית פה. אם אני הייתי פה.
שיר. למה זה את, למה? . אצלנו החלון הזה ריק, כמעט תמיד. פעם, לפני המון ימים, הייתי מתחננת לחברות שלי להתקרב אליו, שנשב תחתיו יחד, נהיה קרובות לשמים. היום אני מאיישת אותו לבד (רוב הפעמים מבחירה או מבריחה). צר לי על חלו(מ)נך.
מצטרפת לתשובות של רובכןן אוכלת, מדברת וצוחקת עם חברותת וזה רוב הזמןן וואוו זה שיא הכיףף וכשאני ביום הפוך אז יוצא שכלל ההפסקה אני צוחקתת?? מכלוםם. אה כן גם הולכת לפעמים למורה לשאול או להזכיר או לדבר על משהו, או לאמא שלייי חח היא מורה אצלנו, או לאחותי הקטנטונת להגיד לה משהו {בדכ היא באה אליי?} או למזכירה להטעין את הרב קו.. לאחרונה יוצא הרבה שאני מסתובבת עם בנות אבל כאילו רק שתינו לבד.. משחנשות? או כל-דבר-אחר שאת לא רוצה. תמיד יש מה לעשות ב"ה. ואם אני לא במצברוח איי איי איי אז גומרים חתת, פשוט מושלם. אוהבת את ההפסקותת
40 תגובות
לא לומדת.
למרות שגם בשיעורים בכיתה… אז…?
לומדת מתמטיקה בעיקר, כמו כולן..
אמיתי?
כמו כולן..?
יש לנו מתכונת בשני, אז כן, את יכולה לראות את כל השכבה עם חוברת בגרויות..
אה וואלה לא ידעתי שגם מתכונות זה ארצי
ה' ישמור את השכבה שלכן.. בכלל לא הגזמתן ,בכלל! זה כולה מתכונת! מה עם החיים??
אבל אתן מהממות על ההתמדה, מפרגנת לכן ציונים בשמיים! באמת!
אמן!
מסכימה איתך שיש הגזמה
אבל היי,זה מבורך:)
לפחות יהיו ציונים טובים (אמן!)
תודה על הפרסום בלעדייך זה לא היה קורה
אמן!
תודה?
מה שעושים בשיעור, במינון שונה
אהבתי
חחחחח שאלה חמודהההה אהבתי
מה אני עושה
צחוקים, מדברת עם חברות, לפעצים מזמינה אוכל עם עוד בנות(שהמצב נואש ויש כאלו פעמים)
לא משו מיוחד זורמת ונהנית כמה שאפשר
מדברת עם חברות
עושה צחוקיםםםםם
יוצאת לטייל בחצר עם חברות ,
נמצאת בכיתה ומדברת איתן,
במקרה הרע, מעתיקה שיעורי בית שלא הספקתי ?
או משחקת בקלפים או משו בסגנון ?
יושבת ומציירת/ קוראת/ מתפללת,
אם המצב ממש קשה הולכת עם הפלאפון לשירותים עד סוף ההפסקה.
מדברת עם חברות, צוחקת, מסדרת את הקלסר, לומדת למבחן הבא.
אם אני במצב רוח לא משהו אני לפעמים יורדת לספריה, וקוראת.
מדברת ועושה צחוקים עם חברות.. מה תכלס עוד אפשר לעשות?
מדברת עם חברות בכיתה, יוצאת עם חברות לסיבוב בחוץ, הולכת לסדר / לברר/ לבקש משהו מהמזכירה / מורה , אוכלת, מכינה שיעורי בית לשיעור שאחרי ההפסקה? ועוד מלא מלא דברים שאי אפשר להספיק בעשרים דקות מסכנות?
אוכלת, מסדרת דברים טכניים
ובעיקר מעבירה את הזמן עד שיתחיל השיעור הבא
מחכה שיגמר ההפסקה, אולי.
מתמטיקההההה
קוראת
עושה/מעתיקה ש.ב.
בעיקר קוראת
מציירת. זה העבודה שלי… אני לוקחת 50 שקל על ציור. בנות מביאות לי תמונה (בדרך כלל של אחיינים ואני מציירת) לא מבדילים בין הציור לתמונה אז זה ממש מספק…
חןצמזה שאני חדשה בבצפר אז אין לי עם מי לדבר…
מה זה הפסקה??
סתם, יש הפסקות מדי פעם, קצרות מאוד ולא מספיקות לכלום. מנצלת אותן לאוכל, תפילה (מנחה, השלמות של שחרית..), פטפוט קליל עם חברות וחילוץ עצמות.
לכל הפסקה יש את הסיפור שלה.
בדרך כלל אני נשארת לשבת במקום (בסוף, בצד, אם שאלתן),
מסתכלת על הנוף שנשקף מהחלון (קיר גבוה, והמון כסאות ושולחנות שבורים. מדהים), בוהה בתקרה. ברצפה. בקיר.
כשהקדוש ברוך הוא שולח לי מילים אני תולשת דף כותבת אותן.
לפעמים יוצאת למסדרון (החלון שם קצת יותר מרתק), מתי שחברות שלי עושות מדי הרבה רעש בפטפוטי הסרק שלהן, או כשצף בי כאב/רגש חזק מדי, והכיתה קטנה בשביל להכיל אותו.
יוצא לי גם לדבר עם חברה-שתיים ברב הפעמים(לא יודעת איך יש להן כח אליי).
וזהו, נראה לי.
#שיןשלהיום
שין..
את לא נשמעת טוב.
מה יכול לעזור לך?
אני…?
אהיה בסדר, בעז"ה.
תודה!
שין. (נסיון לבליעת רוק)
לא מצאתי מילים לתאר את ה"הפסקות" שלי, לא הגבתי.
חזרתי לפה שוב, והמילים שלך- – –
זה. אני. נראה לי.
יש לי נוף קצת יותר נחמד, והחלון הגדול במסדרון תפוס תמיד? ,
שנה שעברה הוא היה שלי!!! ילדות מתנחלות?
אוח, #שיןשלהיום, (אתמול), הייתי מתקרבת אלייך, אם היית פה. אם אני הייתי פה.
שיר.
למה זה את, למה?
.
אצלנו החלון הזה ריק, כמעט תמיד.
פעם, לפני המון ימים, הייתי מתחננת לחברות שלי להתקרב אליו, שנשב תחתיו יחד, נהיה קרובות לשמים.
היום אני מאיישת אותו לבד (רוב הפעמים מבחירה או מבריחה).
צר לי על חלו(מ)נך.
אם היינו.
אולי נהיה.
אוכלתתתת ?
לא לומדת!- לעולם לא!
יש לנו מסורת לשבת בדשא ולפטפט
בימים סגריריים (מבית ומחוץ) אני כותבת
רוקדת,שרה,מרביצה חח רק לפעמים 😉 ,עוזרת למזכירה,הולכת לספריה,כדור,לרכל על כללללל העולם חח הפסקות מלאות ב"ה
חבל שהן קצרות…
מנסה לשחרר קצת את עצמי מהשיעור…. יוצאת החוצה בדכ.
מדברת, אוכלת, שרה, רוקדת, הולכת לאלקנה ועוד ועוד
כפחיתתת אה?
מצטרפת לתשובות של רובכןן
אוכלת, מדברת וצוחקת עם חברותת וזה רוב הזמןן וואוו זה שיא הכיףף וכשאני ביום הפוך אז יוצא שכלל ההפסקה אני צוחקתת?? מכלוםם. אה כן גם הולכת לפעמים למורה לשאול או להזכיר או לדבר על משהו, או לאמא שלייי חח היא מורה אצלנו, או לאחותי הקטנטונת להגיד לה משהו {בדכ היא באה אליי?} או למזכירה להטעין את הרב קו.. לאחרונה יוצא הרבה שאני מסתובבת עם בנות אבל כאילו רק שתינו לבד.. משחנשות? או כל-דבר-אחר שאת לא רוצה. תמיד יש מה לעשות ב"ה. ואם אני לא במצברוח איי איי איי אז גומרים חתת, פשוט מושלם. אוהבת את ההפסקותת
השחנשים מלאי הריכולים האלה בדשא.. אפשר להבין מה יש לכן איתן?
למה את חושבת שאנחנו מרכלות?
חסר לנו על מה לדבר נראלך?
כי כמעט נפגעתי, עד שהבנתי שזה ריקני לחלוטין.
ישנה/מתפללת/מדברת עם חברה/לומדת משהו/מתכתבת.
לא מהבנות שיעשו סיבובים בחוץ, בכלל לא.