כן, כשיש לי משו גדול ומעיק על הלב ואני לא יכולה לשתף אף אחד או שלא מצאתי את הבן אדם המתאים או שסיפרתי אבל אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי באמת.. אז אני מרגישה בודדה וזה קשה אז אפשר לכתוב לעצמי- כי אני תמיד מבינה 😉 או לדבר עם השם שמבין הרבה יותר טוב ממני 🙂
מנסה להגיב והכל מתערבל לי. אוי אלוקים, בדידות. כאב עמוק כזה שאי אפשר להסביר ואף אחד לא יבין באמת עד הסוף. אבל אנשים יהיו וזה עוזר ילדה. בבקשה תמשיכי לתת להם להיות. אנשים רוצים להיות והם מקבלים המון כוח ממך ומלהיות איתך. תמשיכי לתת להם שאת צריכה את זה. והרגעים האלה שאת מצליחה לספר לאט לאט יהיו יותר מרגעים. את חזקה ילדה. את הרבה יותר משורדת.
לפעמים את רוצהה וזה כזה קשה, אבל תדמייני את זה אז לפחות—🫂
ובאמת בן אדם לא יכול לגזור על עצמו שום דבר, אבל הוא כן יכול לבחור איך להתמודד ובמה להתמקד. ואת ילדה לא בוחרת בבדידות. פשוט זה תהליך ארוך וקשה ולפעמים הדרך קצת ארוכה והתהליך לוקח זמן, ולפעמים הדרך נהיית ארוכה יותר ששוקעים בתהום, אבל הקב"ה יודע שאת גיבורה ומלאת כוחות ואת תצליחי לצאת מהמקום הזה של הבדידות ולהרגיש שאת לא לבד. כי הוא איתך תמיד.
בדידות משהו שמנהל אנשים לפעמים;) עצם התחושה הזאת.. ומהמקום הזה הרגשתי כל כך את הכאב. את התהום. הייתי חייבת להגיד לך שאני מבינה ומרגישה כל כך את הכאב שלך וכל כל כך רוצה להיות. וזה משהו קטן, אבל שיהיה פחות בדידות יהיה הרבה טוב בעז"ה.
ונכון יש הרבה כאבים שלא אבין,שאף אחד לא יבין ודווקא הם תופסים מקום כל כך ענק, דברים מורכבים מסובכים וגדולים כאלה שהעבודה איתם קשה ומתישה ומייאשת לפעמים ושם אפשר רק להיות איתך, להקשיב.
ושם זה הבחירה שלך, העבודה שלך. אבל את חזקה, יותר משורדת. כבר אמרתי את זה;) ואבא מאמין בך והסביבה שלך יודעת לכמה את מסוגלת ונשאר רק הקול הפנימי הקטן שלך האלוקי שיודע יותר מכולם שהקב"ה נותן לך כוח, שגם ברגעים הכי קשים הקב"ה עומד. ושדווקא ברגעים הכי קשים הצלחת לקום גם שלא היה סיכוי טבעי.
(זה מרגש אותי שמילים נכנסו קצת..הלוואי ואהיה יותר. )
( ושכתבת את זה שאת גוזרת אז באמת הסתבכתי עם מה לענות כי יש דברים מסויימים שאם אנחנו בוחרים להתמודד איתם בצורה מסויימת אז זה כן קצת קשור למה שאנחנו עוברים אבל את לא אשמה ילדה. בבקשה תזכרי שאת לא אשמה. אבא מנסה לפעמים בנסיונות כל כך קשים, הוא יודע שאת יכולה אבל לפעמים הדרך כל כך קשה ונופלים כי אנחנו בני אדם ובחלק מהדרך בוחרים גם במה שלא טוב ועושים טעויות. אבל הוא יודע עבר הווה ועתיד ואחרי מעשה זה השגחה פרטית. את לא אשמה בכלום, אל תקשיבי לקול השלילי הזה שרק רוצה שיהיה לך כואב. את לא אשמה. אבל איך להמשיך עכשיו כן יש לך בחירה. ואת בוחרת. בוחרת כל יום וכל רגע מחדש..לנצח. ובסוף הדרך הארוכה ואולי באמצע בעז"ה תראי איך מהדברים הקשים כל כך כל כך את צמחת ועלית כל כך. ולפעמים אני כותבת גבוהה כל כך ומתלבטת אם לשלוח אבל זה מה שיוצא עכשיו מהלב;)
מרגישה לצערי המון. וזאת שאלה קשה מדי. כי בדידות זה הדבר הכי כואב שיש. אבל אולי אם שוקעים לתוכה עמוק מדי זה מראה שיש איזה משהו טוב שאני מרוויחה בסיפור אבל זה רק כביכול וזה רק מספק משהו זמני התחושת מסכנות. כי באמת לא יוצא שום דבר טוב מבדידות. אלא אם כן נסתכל על זה במבט הפנימי שכל ירידה היא חלק מהעלייה. אבל מבחינת ההגדרה והמצב בדידות זה נורא. זה כאב מטורף ומצב קשה שדורש המון כוח רצון לצאת ממנו. אבל שעושים סוויצ במוח ואחר כך עובדים קשה ליישם ולנסות לעבור ממצב של בדידות למצב אחר אז פתאום קל יותר ומרגישים פחות בדידות. זה תהליך ארוך ומתיש וקשה כל כך לעבוד על המקום הזה של לא להרגיש בדידות ובעצם עבודת חיים תמידית אבל היא משתלמת והלוואי שנזכור את זה ברגעים הכי קשים ואת זה שעם כל נסיון ה' נותן כוח להתמודד.ובסוף ובהתחלה הוא איתנו ומלווה אותנו תמיד ואמן שלאט לאט הבדידות תתפוס פחות מקום.
26 תגובות
האויב הכי גדול שלי
והמציאות הכי גדולה שלי.
ואני לומדת איך להתמודד
כן, לפעמים כן. מדגישה- לפעמים- לא תמיד!!
כי אני שקטה כזאת.
לא טוב לי עם זה. אבל השלמתי עם זה.
לפעמים אני בוחרת להיות בודדה.
להתרחק מכל הרעש ומכל הבאלגן…
וכן, כשאני 'מבודדת' את עצמי, אז טוב לי. כי אני בחרתי בזה…
כל הזמן
כל הזמן
כל הזמן.
❤️🩹
ואין?
כן.
כי אין לי הרבה חברות.
לאחרונה טוב לי עם זה ובאופן מפתיע אני גם יותר עם חברות (ממש בלי קשר פתאום זה מסתדר!)
הרבה פעמים.
כי וכשאני בוחרת לא לצאת ולפגוש אנשים.
טוב לי עם זה, בטח.
לפעמים זה טו מאצ' ואני צריכה את היציאה להזכיר לעצמי שאני לא עד כדי כך שונאת אדם😂
כן, כשיש לי משו גדול ומעיק על הלב ואני לא יכולה לשתף אף אחד או שלא מצאתי את הבן אדם המתאים
או שסיפרתי אבל אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי באמת..
אז אני מרגישה בודדה
וזה קשה
אז אפשר לכתוב לעצמי- כי אני תמיד מבינה 😉
או לדבר עם השם שמבין הרבה יותר טוב ממני 🙂
אני בודדה.
וזאת אני שגזרתי את זה על עצמי.
ואני בודדה למרות דאגה שאני עטופה בה
היא חונקת אותי.
גורמת לי להכניס עוד קצת כאב לבפנים,למתוח חיוך.
כי ככה
התהום שאני נמצאת בו עמוק מדי.
והכאב כואב מדי.
וכולי מדי.
אני לא יכולה לתת למישהו להיות איתי,זה יכאב לו.
הוא ידאג אני יודעת.
ואי אפשר להבין.
לפעמים אני מצליחה לספר על איך אני.
ולרגעים אני לא בודדה בכלל
רק לרגעים.
לפעמים אני משתוקקת שמישהו יבוא אלי למיטה ויהיה איתי.
ואי אפשר.
#רוצה_להעלם.
(תודה על מקום.)
והעיקר
את
שורדת
.
(אולי כן תתני למישהו להיות איתך. אולי יכאב לך פחות.)
העיקר שורדת.(זה שווה ככה?לשרוד?)
(נותנת כמה שאפשר—)
תודה.
מנסה כבר שעה להגיב לך
ולא מצליחה
—
❤
תודה שניסית.
תודה שהכנסת אליך מילים.
ומה צריך יותר מלב?
תודה עליו.
(ואני בסדר,סתם כתבתי את זה ברגע חלש.)
קוראת בלופ.
לא נרגעת
ולא ארגע.
דייייי.
דמעות.
.
ילדההההה
אולי עדיף לי לא לשלוח כזאת תגובה. לוידעת.
"אני לא יכולה לתת למישהו להיות איתי, זה יכאב לו."
אל תרחמי על אנשים. תהיי אנוכית. תחשבי על עצמך. תדאגי לעצמך. שיכאב לו.
דיי,בבקשה.
אל תבכי בגללי.
את ראית שאני בסדר–
ואני אנוכית מספיק מבטיחה לך. חושבת עלי בלי סוף,מכאיבה.
ותודה זה קטן עכשיו.
(וסליחה.)
מה כזה מלחיץ בלבכות?
לא ראיתי והבנתי הרבה, א"א לראות עליך…
לא מקבלת את ההבטחה.
תהיי גם אנוכית במעשים. לא רק במחשבה.
שונאת סליחהההה.😣
.
בבקשה תתני לאנשים להיות איתך, כמה שאפשר.
אולי רק בשבילך הם ירדו לכאן. אולי גמאת.
.
(בנאדם לא יכול לגזור על עצמו שומדבר, תאמיני.)
.
.
💙
לוב..(יודעת שאני–?)
נותנת כמה שאפשר—(וזה הרבה…)
אולי גם בשבילי ירדו לכאן(אעעע צריכה לעכל תמשפט הזה.)
(זה סתם נכתב ברגע…)
(בן אדם לא יכול.רק אלוקים.
באמת?
בנאדם לא גוזר על עצמו סבל לפעמים?)
לוב הלב שלך—-
(אלוקים תודה עליך.)
🤍.
את.
אני.😏.
כמה פעמים קראתי את התגובה הזאת וחוזרת לכאן ו..את.
מנסה להגיב והכל מתערבל לי.
אוי אלוקים, בדידות.
כאב עמוק כזה שאי אפשר להסביר
ואף אחד לא יבין באמת עד הסוף.
אבל אנשים יהיו וזה עוזר ילדה. בבקשה תמשיכי לתת להם להיות.
אנשים רוצים להיות והם מקבלים המון כוח ממך ומלהיות איתך. תמשיכי לתת להם שאת צריכה את זה.
והרגעים האלה שאת מצליחה לספר לאט לאט יהיו יותר מרגעים. את חזקה ילדה. את הרבה יותר משורדת.
לפעמים את רוצהה וזה כזה קשה, אבל תדמייני את זה אז לפחות—🫂
ובאמת בן אדם לא יכול לגזור על עצמו שום דבר, אבל הוא כן יכול לבחור איך להתמודד ובמה להתמקד. ואת ילדה לא בוחרת בבדידות. פשוט זה תהליך ארוך וקשה ולפעמים הדרך קצת ארוכה והתהליך לוקח זמן, ולפעמים הדרך נהיית ארוכה יותר ששוקעים בתהום, אבל הקב"ה יודע שאת גיבורה ומלאת כוחות ואת תצליחי לצאת מהמקום הזה של הבדידות ולהרגיש שאת לא לבד. כי הוא איתך תמיד.
מקווה שיותר טוב עכשיו..💛
וואו.
התגובה שלך רגשה אותי.
ממש.
בדידות היא קצת הכאב הקטן שלי עכשיו😒
(ועם כל מילה טובה שלך משהו אצל צרח
את לא.בעבעה שנאה עצמית,שורטת כזאת,
והתתחשק לי לכתוב אני לא,ואי אפשר ודי.
ובסוף…מילים נכנסו קצת,וישלי דמעות.).
(ואני כן מרגישה אשמה בכאב שלי,ובמה שאני עוברת.)
אלוקים איתי תמיד…🥹
יותר טוב עכשיו…
ותודה ילדה על מילים חמות כ”כ שלך.
בדידות משהו שמנהל אנשים לפעמים;) עצם התחושה הזאת.. ומהמקום הזה הרגשתי כל כך את הכאב. את התהום.
הייתי חייבת להגיד לך שאני מבינה ומרגישה כל כך את הכאב שלך וכל כל כך רוצה להיות. וזה משהו קטן,
אבל שיהיה פחות בדידות יהיה הרבה טוב בעז"ה.
ונכון יש הרבה כאבים שלא אבין,שאף אחד לא יבין ודווקא הם תופסים מקום כל כך ענק, דברים מורכבים מסובכים וגדולים כאלה שהעבודה איתם קשה ומתישה ומייאשת לפעמים ושם אפשר רק להיות איתך, להקשיב.
ושם זה הבחירה שלך, העבודה שלך.
אבל את חזקה, יותר משורדת. כבר אמרתי את זה;) ואבא מאמין בך והסביבה שלך יודעת לכמה את מסוגלת ונשאר רק הקול הפנימי הקטן שלך האלוקי שיודע יותר מכולם שהקב"ה נותן לך כוח, שגם ברגעים הכי קשים הקב"ה עומד.
ושדווקא ברגעים הכי קשים הצלחת לקום גם שלא היה סיכוי טבעי.
(זה מרגש אותי שמילים נכנסו קצת..הלוואי ואהיה יותר. )
( ושכתבת את זה שאת גוזרת אז באמת הסתבכתי עם מה לענות כי יש דברים מסויימים שאם אנחנו בוחרים להתמודד איתם בצורה מסויימת אז זה כן קצת קשור למה שאנחנו עוברים אבל את לא אשמה ילדה. בבקשה תזכרי שאת לא אשמה. אבא מנסה לפעמים בנסיונות כל כך קשים, הוא יודע שאת יכולה אבל לפעמים הדרך כל כך קשה ונופלים כי אנחנו בני אדם ובחלק מהדרך בוחרים גם במה שלא טוב ועושים טעויות. אבל הוא יודע עבר הווה ועתיד ואחרי מעשה זה השגחה פרטית. את לא אשמה בכלום, אל תקשיבי לקול השלילי הזה שרק רוצה שיהיה לך כואב. את לא אשמה. אבל איך להמשיך עכשיו כן יש לך בחירה. ואת בוחרת. בוחרת כל יום וכל רגע מחדש..לנצח. ובסוף הדרך הארוכה ואולי באמצע בעז"ה תראי איך מהדברים הקשים כל כך כל כך את צמחת ועלית כל כך. ולפעמים אני כותבת גבוהה כל כך ומתלבטת אם לשלוח אבל זה מה שיוצא עכשיו מהלב;)
כן הוא איתך תמיד:)
ב"ה שימשיך ככה תמיד. אמן.
אתפלל על זה.
💙.
😥 כן.
טוב לי הלבד. כן.
מרגישה לצערי המון. וזאת שאלה קשה מדי.
כי בדידות זה הדבר הכי כואב שיש.
אבל אולי אם שוקעים לתוכה עמוק מדי
זה מראה שיש איזה משהו טוב שאני מרוויחה בסיפור אבל זה רק כביכול וזה רק מספק משהו זמני התחושת מסכנות. כי באמת לא יוצא שום דבר טוב מבדידות. אלא אם כן נסתכל על זה במבט הפנימי שכל ירידה היא חלק מהעלייה. אבל מבחינת ההגדרה והמצב בדידות זה נורא. זה כאב מטורף ומצב קשה שדורש המון כוח רצון לצאת ממנו. אבל שעושים סוויצ במוח ואחר כך עובדים קשה ליישם ולנסות לעבור ממצב של בדידות למצב אחר אז פתאום קל יותר ומרגישים פחות בדידות. זה תהליך ארוך ומתיש וקשה כל כך לעבוד על המקום הזה של לא להרגיש בדידות ובעצם עבודת חיים תמידית אבל היא משתלמת והלוואי שנזכור את זה ברגעים הכי קשים ואת זה שעם כל נסיון ה' נותן כוח להתמודד.ובסוף ובהתחלה הוא איתנו ומלווה אותנו תמיד ואמן שלאט לאט הבדידות תתפוס פחות מקום.
תודה על השאלה הזאת.