תפריט
מה זה לפי דעתך לחיות???
לחיות באמת.
לא להרגיש 'שורדת' או 'נושמת' או 'חיה' ועוד…
מה זה לחיות. לחיות כשאת אוהבת את זה וכו.
מה זה לחיות לפי דעתך?????
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
לקום ולא להרגיש שהיום הזה זה הר שאת צכה לעבור. יותר כמו מישור רגוע.
אנלי ממש איך לסביר, מסתבכת בכתב..
אמממ…
לעבוד.
קשה.
אדם לעמל יולד.
הלוואי שנצליח.
לא להתיאש
ולחכות למשיח,
ולזכור אותו
בכל רגע!
לרצות לנצל כל יום בשמחה,לחכות ליום הבא כדאי לעשות עוד טוב בעולם.
לחייך אל העולם ולשמוח בפשטות על כל מה שיש לי וגם אל מה שאין.
לא לקחת את היום בתור ולשרוד.לרצות לנצל אותו.הכל מתחיל מהרצון.
(לפחות ככה אני חושבת/רוצה:)
איזה קשה זה.
אבל בשביל זה אנחנו כאן,לעבוד על זה.לחיות.באמת.
הצלחות!
ועוד משו,לשמור ת'מצוות מתוך שמחה:)
לחיות זה לשמוח.
כשאת שמחה, כשיש לך חיוך (פנימי, אמיתי, לא אחד מאולץ או מזויף על השפתיים), את חיה באמת. את רואה את העולם בצבעים מוארים, יפים. יש לך שיר ויש לך תקווה.
וכשלא… החיים שלך יכולים להיות מושלמים (חיצונית, אין שלמות בעוה"ז כידוע לכולן), יכול להיות לך הכל- משפחה, בריאות, הצלחה, חברה, כסף; אבל חיים, במובן העמוק יותר של המילה, לא יהיו לך. הימים ישתרכו לך בקושי, הכל יהיה כבד מדי ושואב מדי, תהיי חסרת אנרגיה וחיות.
רק שמחה, אלוקים. בבקשה. שמחה פנימית. (אולי קוראים לזה גם שלווה פנימית, או השלמה עצמית. כל מה שמוביל לשמחה פנימית, בעצם. חזרנו לאותה נקודה)
את צודקת לגמרי! לדעתי לפחות?
השאלה היא איך מגיעים לאותה שמחה ושלווה פנימית כי זה מגיע אחרי הלחיות, זה שלב אחרי
לדעתי כמו שאמרת השלמה עצמית רק כשאתה
משלים ונותן לעצמך לחיות ולהיות אתה יכול להרגיש את השמחה האמיתית
סיפוק.
מעצמך, מאחרים, מהחיים שלך
אולי גם הסתפקות.
בגדול ראיה חיובית בעיקר על עצמך.
לדעתי זה להיות,
להיות אני האמיתית ,המהות שלי איך שאני בלי מסכותת
ועד הסוף בלי חסימות
איך?
להכיר ולתת לעצמי את המקום שמגיע לי
ובשביל לא לשרוד אלא לחיות
אז העיקר זה לתת מקום להכל
כשאתה נלחם עם המציאות או הרגשות שלך אז אתה 'שורד'
אבל כשאתה נותן לכל אותם רגשות לגיטימציה ומקום אז אתה חי
זאת דעתי אפשר לחלוק עליה??
ותודה על השאלה הזכרת לי שאני חייה איזה אושררר????
לקום בבוקר ובסוף היום לזכור מה עברתי היום, לחיות את היום הזה ולא להרגיש שהוא עובר ואת לא זוכרת בכלל מה היה בו.
להרגיש ולדעת שהיום עשיתי את רצון ה' ורצון הרבי. לא להרגיש כאילו לא עשיתי כלום היום למרות שעשיתי המון!…
הרגשת סיפוק.
שעשיתי היום את כל המשימות שלי ובסוף היום אני עדיין עם מצב רוח.
לדעתי לחיות, זה להיות מוקף באנשים שאוהבים אותך, מכבדים אותך
ואכפת להם ממך.
זה לדעתי לחיות.
בעצם, לטענתך, זה איך שהסביבה מקבלת אותך?
ואם הסביבה לא תומכת ומכילה – את כביכול שורדת?
זהלא לפחד מהצל של עצמי
לחיות בשיחרור, לחכות למחר.
עם אפשרות לשבת סתם ולנשום.
לחיות, זה להאמין. במובן הכי רחב של המילה.
לחיות זה לתת לאחר.
או כשמתגברים על קושי
לחיות זה לגדול
לחיות זה לשמוח
לחיות זה לתת ולקבל עוד כח
לחיות זה להיות מלא תקווה
?????
לעשות טוב לאחרים,
זה יחזור אלייך כמו בומרנג.
וכמובןןן תורה ומצוות ולעשות את רצון הבורא אבל… את יודעת… זה פחות שייק בננה ותותים על שפת איזו בריכה טובה בחו"ל…
לחיות באמת בשבילי זה לקום בבוקר ולהיות אני. פשוט אני. מה שהנפש האלוקית שלי רוצה, להיות חסידה אמיתית של הרבי.
בלי לחשוב על התגובה של הסובבים אותי.
שלא יהיו בעיות חברתיות שנצטרך לפתור..
אם את שואלת אותי זה לחוות את החיים ולא שהם יעברו לי ככה מהצד.. אינלי ממש איך להסביר אתזה…
לחיות באמת זה שיש לך דרך, שיש לך ערכים ואת אשכרה עומדת בהם ןנלחמת בהם כל יום בגבורה, לא משנה כמה קשה לך או לא. זה לחיות. כי לחיות זה לא רק כיףס זה הרוב לא כיף. יש רגעים יפים וטובים, ויש רגעים אחרים, שהם לא כאלו. כל עוד את מונחת במקום שבו את מאמינה גם הרע וגם הטוב מקבלים משמעות של חיים. זה לחיות. מאחלת לכולנו.
לחיות לדעתי זה לחוות חוויות טובות,
גם ברגעים קטנים וגם ברגעים משמעותיים או חשובים יותר.
דוגמא מהחיים שלי: (כדי להבהיר את זה טוב יותר)
רגע קטן: לסיים שיחה טובה עם חברה קרובה אחרי שדנו על נושא מסויים וגיבשתי יותר חזק את דעתי.
בשבילי זה רגע של חוויה טובה= שיחה עם חברה+ תובנות
זה יכול להתבטא בהמון דברים שונים,
הרעיון זה הרגשה בפנים שנעים לי וטוב לי.
רגע משמעותי:
עבורי אחרי שמצאתי עבודה בחופש וסיימתי את העבודה עם סיפוק וטעם טוב בפה
רגע משמעותי בעיני זה אחרי שקרה משהו שקשור למטרה שחשובה לך בחיים או אחרי שעשית משהו שרצית מאוד לעשות או עברת חוויה טובה שהקב"ה סידר לך מאנשים סביבך אבל הוא יוצא מהשגרה או ליתר דיוק, מעבר לרגילות שלך.
שמעתי רעיון כזה שאושר לא מגיע ממשהו שאני אקנה או אשיג אלא ממשהו שאני אעשה או עשיתי בעבר.
אושר זה יותר מזכרונות טובים ופחות מחפצים.
ולחיות באמת זה כמו שהמשפיעה שלי כתבה לי אחרי ששאלתי אותה בערך את אותה שאלה כמוך:
"כרגע כל עוד זה חיי גלות זה המצב אבל התחושה שלנו יכולה להיות שונה (נ.ב. לא רק לסחוב את החיים\לשרוד אותם)
ולחיות עם הרגשה של אושר זה בלימוד חסידות שמרומם את הנפש תפילה שמחברת את עצמנו לאני האמיתי שלנו -עצמות ומהות וקיום תומצ בשמחה. כשחיים שזה המשמעות האמיתית בחיים אז השאר קורה ממילא או בקלות יותר"
שיהיה לך בהצלחה (ולכולנו)
ושתחיי חיים מלאים, שמחים ובריאים
ותזכי לממש את המשימה שהקב"ה נתן לך
כשהוריד את נשמתך לעולם.
תגידי אמן.
לא יודעת…
אהבתי מאוד מאוד את השאלה…
להיות "פנימית"- מונחת איפה שאני
להיות שמחה, פעילה
לתת וגם לקבל כשצריך
להלחם ולא לוותר
לחיות זה לאהוב את עצמך ואת מי שאת ולא להיות תלויה באחרים