תפריט
תמיד ידעתי שקשה לי כשלאחרים קשה.
אני בנאדם שתמיד עוזר לכולם.
כל החברות שלי יודעות, כשצריכים עזרה, באים אלי.
מישהי שרבה עם ההורים שלה ואין לה איפה לישון, מישהי שאין לה מימון ללימודים, מישהי שרוצה לפרוק, מישהי שאין לה אוכל לשבת חברות, מישהי שאין לה איפה להיות בשבת וכ'ו.
ככה חונכתי, ככה ההורים שלי, ואני תמיד בעד לעזור לאחרים.
כל מישהי שתבוא אלי כשהיא צריכה עזרה אני אעזור לה בכל היכולת שלי, אנסה להשיג לה כסף, היא תבוא לישון אצלי והכל, כל דבר לפי עניינו.
וגם אם לא תהיה לי יכולת לעזור, זה יהיה בראש שלי, אני אחשוב על זה, ויהיה לי קשה עם זה.
עכשיו יש לי כמה בעיות.
קודם כל אני מפחדת שינצלו אותי. באופן כללי אני בחורה חכמה, אפילו חכמה מאד, אבל בנושא הזה השכל שלי נעלם למקום אחר. וכבר היו לי פעמים שהרגשתי שאני יכולה לעשות למען האדם השני יותר ממה שהוא עושה למען עצמו. וזה לא בא מרוע, או כוונת תחילה, אלא כי אני נותנת הרגשה מאד טובה, וגם לפעמים אני לוקחת יותר קשה את מה שסיפרו לי.
דבר שני, אני מרגישה שזה הורס לי מערכות יחסים. כי אם בא נגיד אני התקשרתי לחברה, כי היה לי משהו שקשה לי, והיא תתחיל לדבר על עצמה, אני יחשוב קודם עליה ואחרי זה עלי.
ולפעמים אני מרגישה, שאני שם בשביל כולם אבל הם לא שם בשבילי. וזה בגלל שאולי הם לא יהיו שם בשבילי באותה רמה. קיצור… מקווה שהבנתם.
ודבר שלישי ואחרון, עכשיו יש לי חברה שגרה בבית שלי כבר מלאא זמן.
היא בחורה באמת מסכנה. אין לה מקום אחר להיות בו. ובאופן כללי זה היה ממש סבבה. ואז התחיל החופש הגדול, ופתאום זה ממש קשה לי.
וחוץ מזה, בגלל שלה יש חיים זוועתיים, אסור לי להתלונן. לא מבחינתה, מבחינתי.
כי איך יש לי זכות להגיד מילה, כשיש לי הורים מושלמים, אני חיה בבית שלי,
לא חסר לי אוכל ובגדים, אני לומדת בעז"ה מקצוע טוב, וכ'ו?
אני מצדיעה למי שקראה עד לכאן. תודה.
זה נורמלי? מה אני יכולה לעשות??
אשמח לשמוע מה דעתכן בנושא
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
ייווו איזה ילדה מהממת
אני בשוק שיש אנשים כאלה!
מה חברות שלך היו עושות בלעדיך?
תגידי, ההורים שלך בסדר עם זה שחברה שלך אצלך מלא זמן…
זה לא מפריע להם?
ואני מצדיעה לך..
על הלב הגדול שלך,
ועל כל הטוב לב הזה..
את באמת מדהימה..
אין לי כל כך מה להגיד..
רק בהצלחה בכל מה שתעשי בחיים!
❤️?
בת מדהימה שאת! ואיך שאת שואלת בלי להתגאות בזה הלוואי על כולנו
אין לי ככ תשובות למה שאת שואלת
אבל בהצלחה בכל מה שתעשי
אני פשוט נדהמת ממך
את כול מה שאי פעם רציתי להיות.
נדיבה, טובת לב, חברה אמיתית, עמוד להישען אליו.
קבלי את התרשמותי מאישיותך.
ועכשיו לשאלה, הניצול הוא דבר שתלוי בהרגשתך.
למרות שאני חושבת שאת בעלת לב רחב וזה דבר שלא גובל בפריפריות.
בקשר לדבר השני זה כבר משהו אחר. את הכי חשובה מכולם ואת צריכה לשמור על הבריאות הנפשית שלך. את במצב רוח טוב-בקשי מחברות שלא יספרו ת'צרות שלהם, עמוס לך מידי, תצאי ותשתחררי ותקני משהו לעצמך.
בקשר לחברה שלך אן לי מושג מה לומר.
וטיפ אחרון-תבחרי בכול יום מחדש את העזרה שלך לאחרים כול יום תבחרי להיות טובה.
השאלה הזאת ריגשה אותי מאוד, תודה לך?
הי לך מהממת! דבר ראשון, חייבת לציין שיש לך נורות אזהרה בריאות. נכון שלפעמים השכל בורח, וזה אנושי, אבל פתאום מובהק לך שאת מרגישה לא תקין עם זה שאסור לך לומר לה מילה על זה, ואת מרגישה שלא כיף לך בחופש או שזה מידי מכביד עליך, וזה מצוין שאת מרגישה את זה. כי זה לא באמת כל כך תקין שחברה גרה אצל חברה אחרת לתקופה כל כך ארוכה בלי שיש לזה סיבה כל כך כל כך מוצדקת ברמה שהרשויות מכניסות אותה אליך הביתה. תעלי את זה מול אמא שלך…
דבר שני, נשמה, את בנאדם. בנאדם! לא יותר, את לא יכולה להכיל את כל העולם הזה על כל גווניו וכאביו בלי להיות את עצמך, זה לא אפשרי מדהימה, זה פשוט לא. נכון שאת נותנת תחושה כל כך חזקה וכיפית ומאפשרת לשני, שזה פשוט דורש להתעלם ממך ולהתעסק בעצמנו, אבל אם לא תתיחסי גם לעצמך ותוודאי שטוב לך – את עלולה לא להיות. וזה יהיה עצוב ממש. ממש.
יש לך אינטליגנציה רגשית מדהימה והרבה הבנה ביחסי אנוש, וברוך ה' גם אינטליגנציה שכלית גבוהה והקושי שלך הוא השילוב המטורף הזה עם חברה שמתמודדת (כי זה העולם שלנו), אז זה הכי נורמלי בעולם שזה יקרה, זה אנושי ולגיטימי הקושי שאת מתארת, אבל זה לא אומר שהוא מוכרח להימשך.
את יכולה לעצור אותו, ולאו דווקא בצורה דרסטית שתיפגע במישהו (כמו שאת מפחדת) האנשים הם לא עד כדי כך שבריריים ופגיעים, יש בהם כוחות מטורפים שצריך רק להוציא החוצה, לא לעבוד בשבילם עם הכוחות שלך. את הכוחות שיש בך – תוציאי עליך.
כשחברה מתמודדת ופונה אליך – אל תהיי במקומה בסיטואציה, תנסי לשמור על טיפה מרחק רגשי, ובתור אחת שכזו שדי נמצאת מחוץ לתמונה – גם תוכלי לעזור לה כי יש לך פרספקטיבה רחבה יותר, גם תוכלי לא להיסחף איתה לתוך המערבולת, גם להגן על עצמך, וגם לעזור לה למצוא בתוכה את הכוחות הדרושים לה להתמודד עם זה, כי זה קיים בה. ואם את תעזרי לה מהכוחות שלך – את תאבדי את עצמך, והיא תאבד את הידיעה וההכרה במסוגלות שלה ובכוחות שלה…
חוץ מהפן הספציפי הזה של השעת מעשה, מה לעשות כשזה קורה לך, תתחילי גם לדאוג לעצמך. מה עשית לעצמך טוב היום? איך את מרגישה עכשו? איך עבר לך היום? מישהו פגע בך? היה לך קשה? את אוהבת את איך שהתנהגת היום? מה עושה לך טוב? כל השאלות שאת רגילה לשאול אותן – תשאלי את עצמך. תעשי דברים טובים לעצמך, דברים שעושים לך טוב, תקשיבי לעצמך, זה לא פחות חשוב.
הרבה הצלחות יקירה, תשמרי על עצמך, את בנאדם טוב, ומדהים, ואני רוצה שזה ישאר ככה. ?
שתי נקודות, ממש הרבה ממה שכתבת פה הוצאת לי מהפה!
(כותבת השאלה)קודם כל את באמת נדירה! וקחי ותזכירי לעצמך את זה כל הזמן! כי אין הרבה כמוך!
את מזכירה לי בהרבה מובנים את עצמי שזה מצחיק וכיף לראות שיש עוד בנאדם כזה..
את חייבת תמיד לעשות לעצמך את הגבול של מתי את עוזרת ומכילה את מי שסביבך ומתי זה כבר גדול עליך, מתי זה כבר יותר מידי..
זה באמת חשוב כי בסופו של דבר את תיתפוצצי מהצרות של כולן וזה לא שווה! את בנאדם, ואת לא יכולה להכיל בתוכך את כל העולם!!
הקב"ה נתן לך מתנה אדירהה שאת יכולה ככה לשים לב לכולם, ומרגישים בנוח לשתף אותך וכו'.. אבל את חייבת לשים לעצמך לפעמים סטופ ופשוט להיות קשובה לעצמך..
אני אומרת את זה גם בתור אחת שהרבה מאוד בנות מהכיתה, מהסביבה שאני גרה, מהבית ספר הקודם ועוד.. פונות אלי ומדברות איתי על כל הצרות והדבריים האישיים שלהן וכו.. וצריך לפעמים לעצור רגע ולתת לעצמי הפסקה מכל זה שלא יהיה יותר מידי.. ואחרי שעוצרים קצת אפשר לחזור ולעזור, בשמחהה אבל לדעת לעשות את הסטופ הזה מידי פעם.
בהצלחה ענקיתת ואת פשוט מהממת!!
וואו. את מדהימה
קודם כל, תדברי עם ההורים שלך המהממים או עם אחות גדולה/ משפיעה, מורה שמכירה אותך טוב וכו
תספרי להם את מה שאת מרגישה, את הכל.
קודם כל את צריכה לשמוח שאת לא במצה הנזקק ב"ה
וכמו שאת בטח יודעת שכשנותנים מקבלים הרבה יותר
אלא בכל זאת אנחנו אנשים מוגבלים ולא יכולים לעשות הכל
את תצטרכי תמיד להיות בקשר עם ההורים או כל גורם אחר 'שיגביל' אותך.
כן.. צריך לדעת לשים גבולות. זה לטובתך בשבילך.
את לא יכולה להכיל את כל הצרות של כל העולם, את בכל זאת רק נערה
וכמו שכתבת לפעמים אנשים בורחים מהצרות של עצמם ולא רוצים לעזור לעצמם ומה שקורה הוא שזה נופל עלייך.. את כן יכולה וצריכה לעזור, אך במידה! ושמישהו מובגר ידע מכל זה. זה לא נקרא לשון הרע וכו', את בסהכ רוצה לעזור לעצמך.
ועוד משו.. תדעי שיש דברים שתוכלי רק לשמוע ולהפנות למישהו אחר. שהוא יטפל בעניין.
וברגע שזה כבר מציק לך- זה מראה שמשהו כאן לא תקין.. אז מעריכה אותך שאת ככה פתחת את הנושא. רואים שזה איכפת לך!
בהצלחה!! ותספרי איך הולך…
מהממת
וואו! איזה בנאדם גדול את! וואו אחד גדול!!!!
מזדהה איתך, מאד!
כמה טיפים(;
על המקום האישי שלך, אל תוותרי.
תמצאי את החברה שיכולה 'להקשיב' גם לך לפעמים..
ועוד משהו, פעם דיברתי על זה עם משהי חכמה והיא אמרה לי.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו 'מצילים את העולם' ואם אני לא יעשה עכשיו משהו אז…
אבל באמת, אנחנו יהודים מאמינים ויודעים שמי שאחראי על מה שקורה זה הקב"ה. ונטו הוא… אנחנו רק חלק קטן המשחק.
סוג של 'לוקחים אחריות'. שבאמת באמת.. לא שייכת לנו..
אני לא אומרת לא לעזור ח"ו! אבל לזכור תמיד תמיד שזה לא על הכתפיים שלנו.. ומה שבסוף יקרה זה מהקב"ה.
וגם.. כשאת עוזרת לחברה שימי לב אם זה באמת עזרה.. או שגורם לה לא להתמודד.. שזה לא בהכרח טוב..
מעריכה ממש!!
ובהצלחה!
מקווה שהובנתי..
(ובנוגע לחברה שגרה אצלך, דברי איתה, עם ההורים שלך.. וכו' -ובדיוק עכשיו, כשקשה לך, נמדדת האהבת ישראל(;)
תזכירי לעצמך שחייך קודמים, ותנסי לבדוק אם מה שאת עושה הוא ברמה של את מסוגלת לתרום או לוקח ממך יותר מדי כוחות.
היו לי גם סיטואציות כאלו, שהיה לי אכפת מאנשים יותר ממה שהיה אכפת להם מעצמם, ואז נתתי את עצמי יותר מדי, ולא השארתי עצמי לעצמי.
תקשיבי יקרה, את קודמת להן. מה שאומר שגם אם יש משהו ממש חשוב, כל עוד זה לא בצורה נורמלית, ודורש ממך מאמצים יותר מדי, אל תקחי אותו על עצמך.
לדעתי יש פה גם מימד של אמונה, תזכירי לעצמך שאת לא בורא עולם, את לא אחראית על חיים, וגם אם עכשיו היה אמצע הלילה, ולא הקשבת לחברה משתפכת כי את מותשת וחייבת לישון – היא לא תמות בגלל זה. (ואם כן, זה מאלוקים), את לא אחראית גורלות, יש אלוקים בשמיים. ולכן אמנם את מתאמצת בשביל אחרות, אבל זה לא שאם ח"ו לא תקחי הכל על עצמך – הן יתמוטטו וזה יהיה באשמתך.
תודה לכולם על כל התשובות❤
אתן מחזקות. באמת.
ואני חייבת להגיד שהייתי צריכה את החיזוק הזה…
אתן ממש הבנתם מה אני מרגישה, והסברתם לי את זה מנקודת מבט שונה.
אני אשתדל ליישם את העצות שלכן.
שוב תודה❤❤
הסוכנת, זה מפריע להורים שלי, אבל זה לא שהיא נמצאת אצלי סתם, אין לה איפה להיות.
אז ההורים שלי פותחים את הבית שלהם… והם באמת ממש הרבה מעודדים אותי והכל…