חד משמעית – כן. אני מאמינה בעצמי שיש לי את הרצון, והעקביות, ומטרה מספיק חזקה בשביל לקום מכל מקום. אני מאמינה שיש בעצמי נשמה אלוקית – ומשכך, יש לי יכולות וכוחות פונטציאלים שאוכל להשתמש בהם – אם אני רק ארצה. אני מאמינה בעצמי שיש ה'.
מתחשק לי לענות תשובה עם המון גמגומים. ברמת העיקרון.. הממ.. כן.. לא. כן. לא. תלוי. בעצם, זה ממש תלוי. תלוי בתחום, במצב הרוח, באיזון שלי. הקטע הוא שאמונה בעצמך זה שלב בסיסי וראשוני, אבל רק זה. אחר כך מגיעה ההתלהבות, והמבחן: ההתמדה, העיקביות. ובמבחן אני כושלת לא מעט. אם תחפשו במילון "פתיל קצר" לא אופתע אם תמצאו אותי. מה גם שאני חייבת הישגים מידיים וחסרת סבלנות כרונית, וזה קשה. אז.. המ.. כן.. אההה לא. כן. לא. תלוי.
מאוד. אני יודעת שאני יכולה הכל, אם רק ארצה ואתאמץ מספיק. וכדי שזה לא ישאר בתיאוריה, אני אוהבת לעשות לעצמי מבחנים ולעמוד בהם. למתוח את היכולת שלי לקצה וקצת מעבר. יודעת שיש לי כוחות שהקב"ה הביא לי, בעצם לא רק לי, אלא לכל אחת ואחת. אם תאמיני בעצמך, אז גם אחרי הנפילה הכי כואבת בעולם תקומי חזקה יותר ופייטרית הכי הכי שאפשר. מאחלת לי ולכולנו להמשיך ולהיות כאלו.
זה להאמין שאת מסוגלת להתמודד במצבים קשים, זה להאמין שיש לך כוחות נפש להשאר שפויה ולצמוח ממצבים קשים ולא להפך, זה לסמוך על עצמך שאת יודעת מה נכון לך וזה להאמין שאת מסוגלת להגיע הכי רחוק שיש ולאן שאת שואפת.
35 תגובות
חד משמעית – כן.
אני מאמינה בעצמי שיש לי את הרצון, והעקביות, ומטרה מספיק חזקה בשביל לקום מכל מקום.
אני מאמינה שיש בעצמי נשמה אלוקית – ומשכך, יש לי יכולות וכוחות פונטציאלים שאוכל להשתמש בהם – אם אני רק ארצה.
אני מאמינה בעצמי שיש ה'.
מממ
לא.
אולי כשהנחיתות יוצאת לחל"ת
אז תפטרי אותה (גם חל"ת לא מגיע לה!)
כן, מודעת לזה שלא מספיק
כנ"ל
כשאני חושבת על זה שהוא? מאמין בי – כן.
כשאני שוכחת את זה – לא.
ואוו פוניקס
קוראת את התגובה שלך ו…
אפשר להצטרף?
מתחרטת שלא כתבתי את זה (שכחתי:)
וואו!
ואוו
התגובה הכי מדוייקת שיש!
מצטרפת.
כן. ב99.9 אחוז.
מעניין לדעת למה את שואלת.
אני… מאמינה בי?
לא יודעת. לא חושבת.
אולי.. אולי כן.
זו שאלה קשה מכדי לענות עליה על רגל אחת.
אולי עוד אחזור לכאן עם תשובה נורמלית.
תלוי באיזה תחום.
לא כאילו לפעמים כן לרוב לא
אם אני לא אאמין בעצמי מי יעשה זאת?
אוף, נכון
משתדלת.
מתחשק לי לענות תשובה עם המון גמגומים.
ברמת העיקרון.. הממ.. כן.. לא. כן. לא. תלוי. בעצם, זה ממש תלוי.
תלוי בתחום, במצב הרוח, באיזון שלי.
הקטע הוא שאמונה בעצמך זה שלב בסיסי וראשוני, אבל רק זה. אחר כך מגיעה ההתלהבות, והמבחן: ההתמדה, העיקביות. ובמבחן אני כושלת לא מעט. אם תחפשו במילון "פתיל קצר" לא אופתע אם תמצאו אותי. מה גם שאני חייבת הישגים מידיים וחסרת סבלנות כרונית, וזה קשה. אז.. המ.. כן.. אההה לא. כן. לא. תלוי.
באיזה קטע?
מאמינה בה'
מאוד.
אני יודעת שאני יכולה הכל, אם רק ארצה ואתאמץ מספיק.
וכדי שזה לא ישאר בתיאוריה, אני אוהבת לעשות לעצמי מבחנים ולעמוד בהם. למתוח את היכולת שלי לקצה וקצת מעבר.
יודעת שיש לי כוחות שהקב"ה הביא לי, בעצם לא רק לי, אלא לכל אחת ואחת. אם תאמיני בעצמך, אז גם אחרי הנפילה הכי כואבת בעולם תקומי חזקה יותר ופייטרית הכי הכי שאפשר.
מאחלת לי ולכולנו להמשיך ולהיות כאלו.
כןןן בטח!!!
אם אני לא יאמין בעצמי…
למה שאחרים יאמינו בי?
לא
לצערי.
אם אין אני לי מי לי?!
ואלה מאמינה בעצמי ואנשים אומרים לי שיותר מידי?
זה בכוונה שחצי מהשאלות והפוסטים כואבים כל כך, או שזו רק אני?
אני גם בדיוק שאלתי את עצמי את אותה שאלה.
וגם אני תהיתי על כך.
ואני גם, חודש אדר… לא מתאים כ"כ ?
מה זה להאמין בעצמי?
זה להאמין שאת מסוגלת להתמודד במצבים קשים, זה להאמין שיש לך כוחות נפש להשאר שפויה ולצמוח ממצבים קשים ולא להפך, זה לסמוך על עצמך שאת יודעת מה נכון לך וזה להאמין שאת מסוגלת להגיע הכי רחוק שיש ולאן שאת שואפת.
כן ב"ה
לא.
תלוי מתי אבל בכללי כן, עובדת על זה ודי הולך לי.
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך".
אני מאמינה בחלקים מסויימים מעצמי, באחרים לעולם לא.
לאאא!
מאוד מאוד מאוד. מאמינה בעצמי ובחלקים הלא שלמים שבי
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"