"אני" את מדהימה. ואני די איבדתי אימון, כי אולי סמכתי על אנשים, חשבתי שישמרו על המילה שלהם, וזה לא קרה. ועוד פעם ועוד פעם.. סמכתי שמה שאנשים אומרים לי לדוגמא אני לא יגיד, אבל בכל זאת אמרו… אבללל משתדלת לבנות אותו מחדש. אמון הוא דבר נפלא וחשוב בחיים. אז גם אם יש פה בנות שאיבדו, פשוט אל תדברו יותר מדי לפני שאתם סומכות על מישהו. אבל אל תאבדו אותו לגמרי. זה ממש חשוב. ולא, זה לא מוזר למי שלא איבדה אותו. אבל תדעו שזה יכול לקרות, כדי שאם ח"ו יקרה תדעו לבנות מחדש.. אבל זה בסדר גמור וזה נפלא שיש לכם אמון.
וואו, שמחה בשבילך שאת לא מכירה אנשים כאלה. עדיין בשלב שהבועה שלך לא התנפצה, אמן שתמשיך ללוות אותך כל החיים ? (וזה לא היה בציניות, אני באמת שמחה בשבילך:)
אל תאשימי את עצמך אפילו לא לרגע. מי שהורג את עצמו- הוא רוצח מי שלא הורג אנשים אבל פוגע בהם חיים- הוא רוצח. ומי שדואג לבריאות הנפשית של עצמו, אפילו בקצת ומשתף שפגעו בו- ראוי להערצה, וכל תמיכה שבעולם! אנשים לא ידעו איך לאכול את זה, ועדיין. אבל את לא רוצחת את מלכה, שימי כתר, ותהיי גאה בעצמך?
אין לי בדרך כלל בעיות אמון עם אנשים אבל כשזה קרה לי בפעם הראשונה עם חברה אז פשוט הבלגתי והלכתי צעד אחורה, אני נותנת לאנשים הזדמנויות והרבהההה וקורה שאני פשוט מקבלת בחזרה בעיטה.
אני לא מפסידה אנשים, אנשים מפסידים אותי!
דרך אגב, תמיד אחר כך הן באות בוכות לבקש ממני עצה, ואני לא מאסטרית או משהו, אני פשוט מנסה לעזור. חברות זה לא כל החיים? תפסיקו להסתבך
אין לי כבר אמון בעף אחת סיפרתי למשהי סוד וממש ביקשתי לא לספר והיא סיפרה אחרי זה עוד בת שזה גרם להפריד בין חברה שלי עלי ואחרי זה סיפרתי משהו אחר לילדה שבאמת אני סומכת עליה והיא סיפרה קיצור אני סומכת היום רק על השם והרבי לא יותר מזה אף אחד לא שומר על מה שאומרים לו ואני פשוט אומרת שהיום אין אפשרות להאמין לאנשים
חחח טוב שאת חושבת שיש רק דבר אחד:) פשוט – כי החיים הוכיחו לי בכל פעם מחדש שלתת אמון זה דבר טיפשי וכואב, ואין אדם אחד בעולם ששוווה את האמון שתיתני בו. . מפליא, אבל בחברות אני דווקא יחסית נותנת אמון (בי-ח-ס למבוגרים;) ומשתדלת מאד להשאיר את זה ככה. וכמובן – גם בשותפות המדהימות כאן באתר, מתחת מעטה של אנונימיות ?
איבדתי אמון באנשים כשהייתי קטנה בגלל מקרה(או מקרים…) באותה תקופה…. חברה מהממת ומיוחדת שאין כמוה בעולם החזירה לי אותו לאט לאט… לא אגיד לך שהאמון שלי באנשים ובעולם חזר עד הסוף אבל אפשר לומר שמשמעותית… קיצר מסובך…
היי מגנוליה 🙂 שם יפה בחרת לעצמך 😉 הפסוק שהבאת לא מדבר על אמון בין בני אדם. בפירוש הברטנורה על הפסוק הזה מביא דוגמא מיוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה 80 שנה ולבסוף נעשה צדוקי. כלומר, שאדם צריך להיזהר במעשיו, וגם כאשר זמן רב הוא הולך בדרך טובה, לא לחשוב שהוא כבר מוגן משמירה ומזהירות, אלא להיות כל הזמן בזהירות המתאימה, ולא להכניס עצמו לניסיונות, ואחת העצות לזה – כפי שהרבי הדגיש – הוא "עשה לך רב". ועל דרך המוסבר בתניא, שה"בינוני" צריך זהירות מתמדת במחשבה ודיבור ומעשה, וגם כאשר עובר זמן והוא רואה שב"ה הוא לא נכשל, שלא יחשוב שהיצר הרע חלף והלך לו לגמרי, אלא ימשיך להיות בעבודה עצמית בהתמדה, מתוך שמחה, לבצע את רצון ה'
זה שנתתי נבגדתי ואז שוב נתתי נבגדתי ואז שוב ושוב ושוב ושוב. החלטתי שאני יותר לא מנסה עבר זמן ,פגשתי סוגי אנשים ולמדתי מהם שצריך לתת אמון אז נתתי. והוא נשבר.שוב. הבנתי. אוקיי! אם היקום מנסה להעביר לי מסר שלא לתת אמון בבני אדם אז אני לא ילחם ביקום. #לא_תקבלו_ממני_אמון_פוראבר? אני תלקח שלי לקחתי.
המחשבה הזאת שאולי חס ושלום יש עוד כמה בעולם אמיתיים כמוני. היום המחשבה הזאת מדי פעם באה והולכת ושוב…לא חושבת שאפשר לחיות בעולם הזה בלי לתת(בלית ברירה) אמון באנשים. מאידך, באמת באמת שלא אמורים לתת אמון באנשים בגלל שהם אנשים. אמון אמיתי אפשר לתת רק ברבי ובקב"ה.
45 תגובות
נתינת יותר מדי אמון ביותר מדי אנשים.
אם את מגדירה ׳אמון באנשים׳ כאמון בכך שלא יעשו לך רע – בערך בפעם הראשונה שאמא שלי לא הרימה אותי כשנפלתי וחיכתה שאקום לבד.
אם את מגדירה אמון כ׳אנשים הם באמת טובים’ – לא אבד לי. וכל פעם שהם עושים רע אני יותר מאמינה בזה.
מי שיכול להיות הכי רע יכול גם להיות הכי טוב.
מישהו אמר לך פעם שאת אדירה, ילדונת?
האנשים
עצם היותם
אנשים.
לא איבדתי אמון.
לא איבדתי ברוך השם.
מוזר??
כן. מוזר
לא מוזר בכלל!
(לא סותרת את זה שמי שאיבדה אמון זה כן מוזר)
כלום.
לא איבדתי.
"אני" את מדהימה. ואני די איבדתי אימון, כי אולי סמכתי על אנשים, חשבתי שישמרו על המילה שלהם, וזה לא קרה. ועוד פעם ועוד פעם.. סמכתי שמה שאנשים אומרים לי לדוגמא אני לא יגיד, אבל בכל זאת אמרו… אבללל משתדלת לבנות אותו מחדש. אמון הוא דבר נפלא וחשוב בחיים. אז גם אם יש פה בנות שאיבדו, פשוט אל תדברו יותר מדי לפני שאתם סומכות על מישהו. אבל אל תאבדו אותו לגמרי. זה ממש חשוב. ולא, זה לא מוזר למי שלא איבדה אותו. אבל תדעו שזה יכול לקרות, כדי שאם ח"ו יקרה תדעו לבנות מחדש.. אבל זה בסדר גמור וזה נפלא שיש לכם אמון.
אממ
מעדיפה להשאיר את זה ביני לבין עצמי
אבל בנושא מסוים לא בהכל.. וגם לא באנשים אלא בחברות
גם אני.
אבל מנסה מאוד לבנות את זה מחדש….
לא איבדתי אמון באנשים.
אבדתי אמון באנשים שחושבים שהם ראויים לתואר אנשים.
באנחה שאת מכירה רק יהודים, אני לא חושבת שיש כזה דבר יהודי שאיבד צלם אנוש.
בכל זאת, אף אחת כאן לא מדברת על נאצים ימ"ח.
וואו, שמחה בשבילך שאת לא מכירה אנשים כאלה.
עדיין בשלב שהבועה שלך לא התנפצה, אמן שתמשיך ללוות אותך כל החיים ?
(וזה לא היה בציניות, אני באמת שמחה בשבילך:)
פנרס אהבתי
פעם זה היה.היום כבר לא.
חיים ולדר.
מצטרפת.
לא רק אני חיה את הסרט הזה מאז כל יום?
במקום שיגידו לי- אל תאבדי אמון, לא כולם ככה-
קיבלתי מאנשי החינוך את המילים "רוצחת"
אלה לא אנשי חינוך. וד"ל
אל תאשימי את עצמך אפילו לא לרגע.
מי שהורג את עצמו- הוא רוצח
מי שלא הורג אנשים אבל פוגע בהם חיים- הוא רוצח.
ומי שדואג לבריאות הנפשית של עצמו, אפילו בקצת ומשתף שפגעו בו- ראוי להערצה, וכל תמיכה שבעולם!
אנשים לא ידעו איך לאכול את זה, ועדיין.
אבל את לא רוצחת את מלכה, שימי כתר, ותהיי גאה בעצמך?
אין לי בדרך כלל בעיות אמון עם אנשים אבל כשזה קרה לי בפעם הראשונה עם חברה אז פשוט הבלגתי והלכתי צעד אחורה, אני נותנת לאנשים הזדמנויות והרבהההה וקורה שאני פשוט מקבלת בחזרה בעיטה.
אני לא מפסידה אנשים, אנשים מפסידים אותי!
דרך אגב, תמיד אחר כך הן באות בוכות לבקש ממני עצה, ואני לא מאסטרית או משהו, אני פשוט מנסה לעזור. חברות זה לא כל החיים? תפסיקו להסתבך
אין לי כבר אמון בעף אחת
סיפרתי למשהי סוד
וממש ביקשתי לא לספר והיא סיפרה
אחרי זה עוד בת שזה גרם להפריד בין חברה שלי עלי
ואחרי זה סיפרתי משהו אחר לילדה שבאמת אני סומכת עליה
והיא סיפרה
קיצור אני סומכת היום רק על השם והרבי
לא יותר מזה אף אחד לא שומר על מה שאומרים לו ואני פשוט אומרת שהיום אין אפשרות להאמין לאנשים
בהורים שלי ואנשים מבחוץ יש לי אמון
בחברות שלי אין לי אמון
חחח טוב שאת חושבת שיש רק דבר אחד:)
פשוט –
כי החיים הוכיחו לי בכל פעם מחדש שלתת אמון זה דבר טיפשי וכואב,
ואין אדם אחד בעולם ששוווה את האמון שתיתני בו.
.
מפליא, אבל בחברות אני דווקא יחסית נותנת אמון (בי-ח-ס למבוגרים;)
ומשתדלת מאד להשאיר את זה ככה.
וכמובן – גם בשותפות המדהימות כאן באתר, מתחת מעטה של אנונימיות ?
זה שגיליתי שיש יותר מידי צבועים/לך שמקיפים אותי.?
מי.
אלה ששברו אותו.
העובודות- בני אדם מגלים הכל מתישהו, זה מתפרץ להם. בדיוק כמו שזה התפרץ אצלי, ולכן סיפרתי להם.
תזהרו, בנות, מאנשים לא נכונים
אני.
שהם הפרו אותו פעם אחרי פעם, ולא בסתם דברים.
כל הרוע והטומאה שבעולם ששוברו אותי כל פעם מחדש עד שהגב שלי נשאר כפוף וכבר לא יכולה להתרומם ולבטוח.
יש לי אמון במשפחה שלי, בערך. זה הכל.
זה הרבה מאוד.
אולי איבדתי אמון פעם אבל האמון חוזר. יש לי אמון באנשים.. וזה לגיטימי להפגע מהאמון אבל עדיף שהוא יהיה ולהפגע מאשר שלא יהיה.
חושבת שהשאלה היותר טובה היא מה גרם לכן להחזיר את האמון באנשים?
מעניין אותי לשמוע תשובה שלך לזה.
החלטתי להזיר אותו. זו התמצית
איבדתי אמון באנשים כשהייתי קטנה בגלל מקרה(או מקרים…) באותה תקופה….
חברה מהממת ומיוחדת שאין כמוה בעולם החזירה לי אותו לאט לאט… לא אגיד לך שהאמון שלי באנשים ובעולם חזר עד הסוף אבל אפשר לומר שמשמעותית…
קיצר מסובך…
אל תאמין בעצמך עד יום מותך…
אין לי אמון באף אחד
היי מגנוליה 🙂
שם יפה בחרת לעצמך 😉
הפסוק שהבאת לא מדבר על אמון בין בני אדם.
בפירוש הברטנורה על הפסוק הזה מביא דוגמא מיוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה 80 שנה ולבסוף נעשה צדוקי.
כלומר, שאדם צריך להיזהר במעשיו, וגם כאשר זמן רב הוא הולך בדרך טובה, לא לחשוב שהוא כבר מוגן משמירה ומזהירות, אלא להיות כל הזמן בזהירות המתאימה, ולא להכניס עצמו לניסיונות, ואחת העצות לזה – כפי שהרבי הדגיש – הוא "עשה לך רב".
ועל דרך המוסבר בתניא, שה"בינוני" צריך זהירות מתמדת במחשבה ודיבור ומעשה, וגם כאשר עובר זמן והוא רואה שב"ה הוא לא נכשל, שלא יחשוב שהיצר הרע חלף והלך לו לגמרי, אלא ימשיך להיות בעבודה עצמית בהתמדה, מתוך שמחה, לבצע את רצון ה'
'חברה' שלי.
זה שנתתי נבגדתי ואז שוב נתתי נבגדתי ואז שוב ושוב ושוב ושוב.
החלטתי שאני יותר לא מנסה
עבר זמן ,פגשתי סוגי אנשים ולמדתי מהם שצריך לתת אמון
אז נתתי. והוא נשבר.שוב.
הבנתי. אוקיי! אם היקום מנסה להעביר לי מסר שלא לתת אמון בבני אדם אז אני לא ילחם ביקום.
#לא_תקבלו_ממני_אמון_פוראבר?
אני תלקח שלי לקחתי.
זה לא שאיבדתי אמון באנשים זה שאיבדתי קצת מהתמימות שלי.
ואת זה גרמה המציאות.
המחשבה הזאת שאולי חס ושלום יש עוד כמה בעולם אמיתיים כמוני.
היום המחשבה הזאת מדי פעם באה והולכת ושוב…לא חושבת שאפשר לחיות בעולם הזה בלי לתת(בלית ברירה) אמון באנשים. מאידך, באמת באמת שלא אמורים לתת אמון באנשים בגלל שהם אנשים. אמון אמיתי אפשר לתת רק ברבי ובקב"ה.
מורה מחנכת אחת שקשה לי להזכר בכלל בפרצוף שלה