לפני החוצי"ם בכיתה יב' ישבתי עם עצמי וחשבתי שאם אני לא אתפוס את עצמי בידיים ואלמד ואשקיע אף אחד לא יעשה את זה במקומי ואף אחד לא ידאג לי אני צריכה להיות אחראית לעצמי וללמוד כדי להצליח.. ועוד כל מיני מצבים בחיים שאם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא יעשה את זה במקומי…
בתקופה של תחילת הקורונה נפלה בי התובנה הזו. מה עשיתי איתה? סיפור ארוך. בתמציתיות אשתף שעברתי תהליך שינוי מדהים עם עצמי, התפתחתי פי 10 מהרגיל, ההרגשה הזו שרק *אני* פה בשבילי עצמי דוחפת אותי קדימה, והיום אני כ"כ שלמה עם עצמי ועם הדרך שלי.
מתי – זה אומר רק פעם אחת?… ? אני חושבת שזה הרגשה שליוותה אותי כל החיים. כי כן, גם בתקופות שסוף סוף היה מי שידע, ועזר – בסופו של יום, הכל ביידים שלו, ובבחירה שלך. זה קורה בהרבה סיטואציות, אבל תמיד תמיד בסוף תצטרכי לבחור את, ולבקש את העזרה שלו ? ולא של אף אחד אחר. בהצלחה ❤ (לי, ולכולנו ;))
כמעט כל יום אני מוצאת את עצמי משננת את המשפט החזק הזה. מיישמת אותו.
כל פעם כשמרגישה לבד בודדה מול עולם כשאין מי שיבין שיקשיב שילטף מזכירה לעצמי – אם אין אני לי מי תאהבי את עצמך תאמיני לעצמך בעצמך תאמיני לך תאמיני בך. ואני שומעת לי, בד"כ. ומאמינה לי. ונותנת לי את השקט שאני צריכה, את ההכלה, את החיבוק. מקשיבה לעצמי, נותנת מעצמי לעצמי. כשאני צריכה מישהו שיהיה שם בשבילי אני הופכת להיות המישו הזה. נמצאת שם בשבילי תומכת, קשובה. אוהבת. את עצמי. בעצמי. ככה אני חיה. זאת האופציה היחידה שלי להמשיך לחיות – – –
13 תגובות
לפני החוצי"ם בכיתה יב' ישבתי עם עצמי וחשבתי שאם אני לא אתפוס את עצמי בידיים ואלמד ואשקיע אף אחד לא יעשה את זה במקומי ואף אחד לא ידאג לי אני צריכה להיות אחראית לעצמי וללמוד כדי להצליח..
ועוד כל מיני מצבים בחיים שאם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא יעשה את זה במקומי…
מתי? אמממ לא ממש זוכרת, רק זוכרת שהייתה
מה עשיתי? או חיכיתי שהיא תעבור או שניסיתי להשתף בה עוד אנשים
? על השאלה!!
וואו רק השבוע שלחתי את השאלה וכבר היא עלתה!!
בתקופה של תחילת הקורונה נפלה בי התובנה הזו. מה עשיתי איתה? סיפור ארוך. בתמציתיות אשתף שעברתי תהליך שינוי מדהים עם עצמי, התפתחתי פי 10 מהרגיל, ההרגשה הזו שרק *אני* פה בשבילי עצמי דוחפת אותי קדימה, והיום אני כ"כ שלמה עם עצמי ועם הדרך שלי.
מתי – זה אומר רק פעם אחת?… ?
אני חושבת שזה הרגשה שליוותה אותי כל החיים.
כי כן, גם בתקופות שסוף סוף היה מי שידע, ועזר – בסופו של יום, הכל ביידים שלו, ובבחירה שלך.
זה קורה בהרבה סיטואציות, אבל תמיד תמיד בסוף תצטרכי לבחור את, ולבקש את העזרה שלו ? ולא של אף אחד אחר.
בהצלחה ❤
(לי, ולכולנו ;))
וואו! איזו שאלה יפה!
אכן הייתה כזאת שעה. בהתחלה נעצבתי כשהבנתי את זה אבל אז קצת לקחתי את עצמי לידיים ו… גדלתי עוד קצת מהניסיון.
כל יום כל היום.
אם אני לא יעשה מה שאני צריכה לעשות השעון מתקתק ואף אחד לא יכול לעשות זה במקומי.
כשישבתי על הספה בערב עם הטלפון ודפקו בדלת מאה אנשים שהייתי צריכה לפתוח להם, כי הצרחות שלי לא הביאו את האחים הקטנים והחוצפנים שלי לזוז מהמחשב…?
בערך תמיד יש לי כזאת הרגשה, כאילו, שאם אני לא אצבוט את עצמי אף אחד לא יעשה את זה.
אאוצ'..
כמעט כל יום אני מוצאת את עצמי משננת את המשפט החזק הזה.
מיישמת אותו.
כל פעם כשמרגישה לבד
בודדה מול עולם
כשאין מי שיבין
שיקשיב
שילטף
מזכירה לעצמי –
אם אין אני לי מי
תאהבי את עצמך
תאמיני לעצמך
בעצמך
תאמיני לך
תאמיני בך.
ואני שומעת לי, בד"כ.
ומאמינה לי.
ונותנת לי את השקט שאני צריכה,
את ההכלה,
את החיבוק.
מקשיבה לעצמי,
נותנת מעצמי לעצמי.
כשאני צריכה מישהו שיהיה שם בשבילי אני הופכת להיות המישו הזה.
נמצאת שם בשבילי
תומכת, קשובה.
אוהבת.
את עצמי. בעצמי.
ככה אני חיה.
זאת האופציה היחידה שלי להמשיך לחיות – – –
מעריכה אותך❤