קרה לך פעם שהיית צריכה לקבל החלטה, וכל מי שסביבך אמר לך מה לעשות, אבל מבפנים הרגשת שמשהו לא מסתדר? אולי זו הייתה תחושת בטן מוזרה, או קול קטן שאמר לך: "רגע, זה לא בשבילי."
האינטואיציה שלנו – זה כמו החוש השישי שלפעמים לוחש לנו מה נכון לנו באמת.
לא תמיד יש לזה הסבר או הגיון,
אבל כשאנחנו מקשיבות לזה – דברים פשוט מרגישים במקום.
זה יכול להיות כמו כוכב שזוהר ומכוון אותנו, אפילו כשיש המון רעש מסביב.
בעולם שבו כולם דוחפים עצות מכל כיוון, דווקא הקול השקט הזה יכול להיות ההכוונה הכי טובה שיש לנו.
הוא יודע מה נכון לנו, גם כשזה נראה לא הגיוני או מנוגד למה שאומרים לנו.
אז איך לומדים להקשיב לו? זה מתחיל בקטן.
לפעמים זה פשוט לשים לב איך אנחנו מרגישות.
כשאינטואיציה אומרת "כן", זה מרגיש קל להבין, נכון, כאילו הכול זורם.
אבל כשיש תחושת "לא" – יש שם כיווץ, תחושה של משהו שלא יושב טוב.
ולפעמים באמת לא יודעים מה להחליט, לא יודעים מה עדיף, מה הנכון והטוב
ואז
אנו נזכרות שיש לנו זכות עצומה!
יש את הקב"ה שיש לו את הדרכים שלו לענות לנו, את הרבי, משפיעה, וכל כך הרבה אנשים טובים נוספים שיכולים לייעץ ולעזור לנו לבחור בדרך הנכונה בשבילנו..
אז,
מתי בפעם האחרונה הרגשת את זה?
את הרגע הזה שבו ידעת שמשהו לא מתאים לך, אפילו אם אף אחד אחר לא הבין?
האם הקשבת לקול הפנימי שלך?
איך זה הרגיש כשעשית את זה?
אשמח לתגובות:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
מרשמלו!!
אני כל פעם מופתעת מהפוסטים היפיפים שלך!
אני נשמעת חכמה, אחת שבאלי להכיר!:)
תודה🤗
כנלל
איזה מתוקה אתתת
איזה פוסט חמודד
ביג ביג לייקק
תודה נשמה:)
וואו מעניין, אהבתי!!
תעשי עוד בסגנון הזה והאימוץ
נראה:)
תנקיו וורי מאצ
וואי תאמת שבאת לי בול בזמן.
אני עומדת לפני החלטה מה לעשות בעתיד, עכשיו אני לומדת וכל הזמן אומרת לעצמי אולי לא? אולי אופציה אחרת שהתלבטתי עליה המוןן (ללמוד אבל משו אחר)
העניין הוא שיש לי אפשרות להתמקצע במשהו שמבחינת האופי שלי אני די טובה בו, ויש לי אפשרות להתמקצע במשהו שאני רוצה אבל לא בטוח שבלימודים בדרך יהיה לי טוב ושאני אתחבר…
קיצוררר ואני יכולה עדיין לשנות…
אולי מפה תבוא הישועה?:-)
אמלא בהצלחה ענקיתתת לךך❤
שמחתי (לנסות) לעזור:)