בוכה איתה ביחד מביעה את כלך ההיזדהות וההבנה שבעולם נותנת לאינסטינקט הטבעי שלי לפעול
לרוב אני גם יציע מים וטישו
אבל לפעמים אני קולטת שהחברה לא התכוונה לבכות עכשיו וזה יביך אותה אחר כך… אז משתדלת לעזוב אותה לנפשה בצורה שבהיא לא תרגיש שעזבתי אותה אלא תשמח שהיא קצת נרגעת לבד
בשניה שזה קורה אני הופכת לבנאדם הכי קר שיכול להיות.. זה נועל אותי.. אני אשתדל להסיח את דעתה ממה שדיברנו/ להרגיע ולהגיד שזה לא כזה נורא ולהתחיל לספר פול סיפורי סבתא עד שהיא תשכח..
מתחילה לצחוק… ובאלי לקבור את עצמי באדמה… כי אני מחייכת, צוחקת, עם דמעות זה הדרך שלי להביע רגש אני בוכה מבפנים צוחקת בחוץ לא נעים. מנסה להוריד ראש ואז פשוט בורחת משם… כן זה קרה. ואז בכיתי מהחוסר רגישות שהפגנתי זה הטבע שלי חברות, תבינו
אין מה להיות מובכת נשמה.. אנחנו אנשים שונים, לכל אחת יש צורך אחר ומשו אחר שיעשה לה טוב. את רגילה אולי בסביבה שלך שזה מה שנותנים כשמישהו בוכה, מסתבר שיש שלא רוצים. את בסדר גמור!!
דבר ראשון אני נורא מובכת.. פעם אחת זה קרה, והיו עוד בנות לידה אז ילדה אחת התחילה להרגיע אותה.. אני לא ממש ידעתי מה לומר ואני ממש מעריכה את הילדה הזאת שככה הרגיעה!!
בוכה איתה. אלא אם כן היא צריכה אותי חזקה כרגע. אז אני אהיה 'גבר' והכי יבין אותה ואהיה שם בשבילה. וזה קרה… כמה פעמים. את מגיבה כל פעם לפי איך שמתאים לסיטואציה ואיך שמתאים לבת.. לפעמים שותקת. לפעמים מייעצת. לפעמים בוכה. קיצור תלוי..
תלוי ממש אבל ממש באיזה ילדה מדובר ובאיזה סיטואציה.. יש אחת שאני יגיד לה "הלכתי" יראה שהיא שמה לב ומאשרת וייתן לה תזמן שלה..(אני סתם פחדנית, יש לה בכי חמוד מידי בשבילי זה מה שחסר לי לבכות איתה??) יש אחת שאני פשוט יישב עם הפון וישתוק.. יש אחת שאני יידבר ויחבק ויעודד, היא צריכה לראות שאני כאן ומתפקדת.. בכללי אני יעדיף להתעסק בדברים טכניים כמו להביא כוס מים וטישיו או בפון חח תמיד להישאר החזקה.. עם הזמן לומדים מי צריכה מה.. (אני אשכרה סופרת שורותת מה העניין?)
בדרך כלל חברה שבוכה לידי זה מגיע כשהיא משתפת על משהו שמכאיב לה, היא לא צריכה את העצות והתובנות שלי היא מחפשת קבלה והכלה אז מה שהכי טוב לתת באותו רגע זה חיבוק ענק
נ.ב לפעמים בכי זה גם רמז שבא לה להיות עם עצמה או שזה בכי מעצבים… ואז מגיבה שונה או הולכת…
50 תגובות
שותקת, כנראה.
עוד לא קרה.
קרה ההפך.
סיפרה לי את סיפור החיים שלה.
ואני בכיתי.
לא אנושי.
איך אפשר להכיל דבר כזה??
הצילו.
פשוט לא מצליחה לעכל.
מנסה לתת לה הרגשה טובה שזה בסדר ולפעמים גם מתחילה לבכות בעצמי חח
כתבתי פה איפשהו שיש לי בעיה עם העיינים
מנסה לתת לה הרגשה טובה שזה בסדר ולפעמים גם מתחילה לבכות בעצמי חח
כתבתי פה איפשהו שיש לי בעיה עם העיינים
אני לא עומדת בזה ובוכה גם …
יודעת שזה לא יעיל. אבל אני לא מסוגלת.
בוכה איתה ביחד
מביעה את כלך ההיזדהות וההבנה שבעולם
נותנת לאינסטינקט הטבעי שלי לפעול
לרוב אני גם יציע מים וטישו
אבל לפעמים אני קולטת שהחברה לא התכוונה לבכות עכשיו וזה יביך אותה אחר כך… אז משתדלת לעזוב אותה לנפשה בצורה שבהיא לא תרגיש שעזבתי אותה אלא תשמח שהיא קצת נרגעת לבד
זה תלוי ממש.
יש פעמים שאני מלטפת אותה ושותקת.
יש פעמים שאני רק מתסכלת עליה בעיניים הכי טובות שיש ושותקת.
בדכ שותקת.
מה שאמרת, נמצאת לידה.
בשניה שזה קורה אני הופכת לבנאדם הכי קר שיכול להיות.. זה נועל אותי..
אני אשתדל להסיח את דעתה ממה שדיברנו/ להרגיע ולהגיד שזה לא כזה נורא ולהתחיל לספר פול סיפורי סבתא עד שהיא תשכח..
אמ בתכלס זה תלוי בסיטואציה אבל מאמינה שהייתי בוכה איתה וגם מנסה לתת לה את ההרגשה של אני פה איתך.
פרחח?
מיאוו??
אממ זה לא משו מתוכנן.
בהתאם לסיטואציה.
לפעמים מחבקת, לפעמים בוכה איתה, לפעמים שותקת, לפעמים מעודדת, לפעמים כואבת איתה ביחד.
קיצר, תלוי.
ממש. גם אני
קרה לי מתישהו אבל לא ידעתי מה לעשות אז פשוט שתקתי…??
תלוי מאוד!
אם זה מעצבים אז בורחת, אם זה מצער מחבקת ומנחמת, ויש עוד…
קרה לי פעם אחת. פשוט שאלתי אותה "מסכימה לי לחבק אותך?" וזהו.
לא בוכים לידי בדרך כלל.
מאמינה שהכי טוב זה פשוט לשתוק ולהיות. בעיקר לשדר אהבה.
מחבקת ומביאה טישו.
וואי קרה לי..
זה היה באמצע שיחה אישית
אז עצרתי לרגע והקשבתי לבכי שלה
ואז אמרתי לה שהכל בסדר (היא הייתה מובכת)
והמשכנו בשיחה
תלוי עד כמה זה מרגש…..
אם מרגש אני יבכה אם לא אני
יסתכל עליה בעיניים מרחמות
למה מרחמות?
ואם כואב לה היא צריכה רחמים? לא חושבת שהיא מסכנה.
חושבת שכשמישהי בוכה היא צריכה הכלה והבנה לא רחמים.
שום דבר מתוך התגובות פה
שלא יהיה טכני!
מה שאת מרגישה לנכון
תלוי סיטואציה וילדה
מחבקת, בוכה איתה, שותקת, מנחמת
לפעמים אפילו מספרת בדיחה
זה הכל תלוי בילדה
תלוי בסיטואציה. מחבקת אותה, מלטפת וממשיכה להסתכל ולהקשיב או פשוט שותקת ומבינה.. ולפעמים מתעלמת, תלוי
קרה לי כבר…
בכיתי איתה ביחד זה באמת נגע בי ממש..
מנסים לנחם ולשמוע.. להיות האוזן הקשבת שהיא צריכה באותו רגע..
הממ מקשיבה.
מנסה להעביר נושא
וזו בפירוש לא הדרך שהייתי רוצה שחברה שלי תגיב כשאהיה במצב דומה
פשוט קשה לי להתמודד במצבים מביכים כאלה..
מתחילה לצחוק… ובאלי לקבור את עצמי באדמה… כי אני מחייכת, צוחקת, עם דמעות
זה הדרך שלי להביע רגש
אני בוכה מבפנים
צוחקת בחוץ
לא נעים. מנסה להוריד ראש ואז פשוט בורחת משם… כן זה קרה. ואז בכיתי מהחוסר רגישות שהפגנתי
זה הטבע שלי
חברות, תבינו
נותנת לה חיבוק שתוכל לשחרר וכזה שותקת ולאט לאט מנסה להבין מה קרה
אני צוחקת לה בפרצוף ואומרת לה שהיא אנשה מאד מוזרה וזה מאד קסום לראות אותה בוכה משאירה אותה עם חבילת טישו ומדלגת לדרכי בצעדים עליזים!!!!
????
וואו!! את באמת חברה מותק!!??
????
אל תייחסו למותק כשהיא במצב כפיתוש.
חחחח לא נכון ולא נכון
בוכה גם
ומכילה אותה
ולא מעודדת!!
יותר בקטע של להבין אותה ותת לה הרגשה טובה
ואז אולי לעודד קצת..
פעם חיבקתי חברה שבכתה תוך כדי שדיברנו והיא דחתה אותי.
מאז אני פשוט מתעלמת וממשיכה כרגיל בשיחה, למרות שאני הייתי מעדיפה חיבוק…
מובכת נוראות מאותה חברה.
אייי איזה באסה זה
אין מה להיות מובכת נשמה..
אנחנו אנשים שונים, לכל אחת יש צורך אחר ומשו אחר שיעשה לה טוב.
את רגילה אולי בסביבה שלך שזה מה שנותנים כשמישהו בוכה,
מסתבר שיש שלא רוצים.
את בסדר גמור!!
זה הדבר שהכי מרתיע אותי מלחבק.
מה תהיה התגובה שלה.
מבחינתי לתת חיבוק זה הדבר הכי מתבקש בעולם..
דבר ראשון אני נורא מובכת..
פעם אחת זה קרה, והיו עוד בנות לידה אז ילדה אחת התחילה להרגיע אותה.. אני לא ממש ידעתי מה לומר ואני ממש מעריכה את הילדה הזאת שככה הרגיעה!!
אממ אני לא יודעת מה לעשות?
אני פשוט יושבת ושותקת
בוכה איתה. אלא אם כן היא צריכה אותי חזקה כרגע. אז אני אהיה 'גבר' והכי יבין אותה ואהיה שם בשבילה. וזה קרה… כמה פעמים. את מגיבה כל פעם לפי איך שמתאים לסיטואציה ואיך שמתאים לבת.. לפעמים שותקת. לפעמים מייעצת. לפעמים בוכה. קיצור תלוי..
תלוי ממש אבל ממש באיזה ילדה מדובר ובאיזה סיטואציה..
יש אחת שאני יגיד לה "הלכתי" יראה שהיא שמה לב ומאשרת וייתן לה תזמן שלה..(אני סתם פחדנית, יש לה בכי חמוד מידי בשבילי זה מה שחסר לי לבכות איתה??)
יש אחת שאני פשוט יישב עם הפון וישתוק..
יש אחת שאני יידבר ויחבק ויעודד, היא צריכה לראות שאני כאן ומתפקדת..
בכללי אני יעדיף להתעסק בדברים טכניים כמו להביא כוס מים וטישיו או בפון חח תמיד להישאר החזקה.. עם הזמן לומדים מי צריכה מה..
(אני אשכרה סופרת שורותת מה העניין?)
לא קרה.
שותקת.
מחבקת.
אחרי שתי דקות שואלת מה קרה.
אם את יודעת מה קרה תשאלי איך אפשר לעזור.
רוצה לספר לי?
וכדומה
מחבקתותה
ובוכה ביחד לא מסוגלת
מחבקת אותה
אולי בוכה איתה ביחד 😉
בדרך כלל חברה שבוכה לידי זה מגיע כשהיא משתפת על משהו שמכאיב לה, היא לא צריכה את העצות והתובנות שלי היא מחפשת קבלה והכלה אז מה שהכי טוב לתת באותו רגע זה חיבוק ענק
נ.ב לפעמים בכי זה גם רמז שבא לה להיות עם עצמה או שזה בכי מעצבים… ואז מגיבה שונה או הולכת…
זה ממש ממש תלוי באיזו סיטואציה זה בא, מי החברה, באיזה הקשר זה בא, למה זה בא, מי באזור ועוד כמה פרטים לא-חשובים כאלו.
מסכימה איתך פשוט צריך לחשוב מה את היית רוצה שהיא הייתה עושה לך אם היית את בוכה בידיק באותה סיטואציה
כשחברתי הטובה בכתה לידי [וזה היה מול עוד כמה]. פשוט חיבקתי אותה, ולא אמרתי כלום. נתתי לה כמה שבא לא לבכות, ולשחרר… אחרי הכל זה בריא לבכות!
קרה לי פעם כזה דבר עם חברה טובה שלי
פשוט ליטפתי אותה ונתתי לה לבכות ,לשפוך
לא קרה לי עדיין (אם את מדברת על שחנים וכו..)
אני יחבק אותה בלי מילים
חיבוק מעודד ונעים