תפריט
בננות, תכתובנה(עברית תקינה), מה הבעיה ללכת לאוניברסיטה?
כאילו, אם אני רוצה להיות רופאה או משהו שהוא לא הוראה, אז מה הבעיה ללכת לאוניברסיטה, ולא לסמינר?
גם אם אני אלך מה הבעיה?! מקסימום אני אהיה הרופאה החב"דניקית הראשונה!
תוכלו לפרט, בבקשה? תודה!
מחכה לתשובות של כולןןןןןן…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
44 תגובות
המקצוע הזה פחות מתאים ל*אמא* חב"דניקית, אבל תעשי את השיקולים שלך.
הבעיה היא האווירה באוניברסיטה.
אני חושבת שאין שום בעיה שתהיי רופאה אם זה מה שאת רוצה להיות (רק תחשבי אם זה מתאים לתכנית חיים שאת רוצה: לבנות משפחה, להיות אמא לילדים..) אבל הרבי אמר בפירוש שאסור לנו ללכת לאוניברסיטה.
מה את כן יכולה לעשות? אני חושבת שללמוד את אותו חומר, רק מרחוק (: מהבית למשל. לא באוניברסיטה) אז מותר.
בהצלחה!
הלימודים במעורב.
מסתמא יש עוד הרבה סיבות…
אני משערת שהרבי לא רוצה שתהיי שם.
הלימוד באוניברסיטה – יש בו איסור חמור וסכנה (והרי "חמירא סכנתא מאיסורא" – חולין י, א).
א. האוירה וההשקפה במוסדות אלו (בדורנו זה) חדורה בכפירה בהשגחה פרטית, ורווחת בהם הדעה שאין דבר או כח שמסוגל להתערב בהנהגת העולם ובחוקיו. ולא עוד אלא שמתייחסים אל זה כאל דבר המובן מאליו, שאינה צריכה ראיה, וכיסוד לכל הלימוד, שאין צורך כלל להזכירו במפורש.
ב. ברוב מוסדות אלו מלמדים לימודי מינות, אמונת עבודה זרה (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ב ה"ב).
ג. ברובם ככולם הוסרו לגמרי גדרי הבושה והצניעות, ועד שמלעיגים ומתלוצצים ממי שמתחשב בגדרים אלו, וכל הפרוץ יותר נעלה יותר. וכפי שמפורסם המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול וכו'.
ובאשר לטענה המפורסמת ש"לי זה לא יזיק ואני אוכל לעמוד בנסיון" וכיוצא בזה – מפורסם גם המענה הפשוט: אפילו צדיק גמור, ביום האחרון של מאה ועשרים שנים עלי אדמות, מבקש מהקב"ה בתחלת היום לפני תפלתו "אל תביאנו לידי נסיון"…
(לקו"ש טו עמ' 44)
סברה מבהילה
נבהלתי לשמוע שיש סברא אצלו לבקר ללמוד באיזה קולג' וכהאי גוונא. תקותי ובטחוני שיזניח סברא זו לגמרי, וירגיע רוחי בבשורה טובה זו.
(ממכתב אלול תש"י – אג"ק ג עמ' תלד)
חם שבחם וקר שבקר
שאלה: למה אין הרבי מרשה לתלמידים צעירים בישיבתו, ללמוד גם בקולג'?
תשובה: אצלנו בבית המדרש האוירה היא בבחינת "הייסע שבהייסע", דהיינו חמימה שבחמימה, ואילו בקולג'ים היא "קאלטע שבקאלטע", קרירה שבקרירה, וחכמי הרפואה אומרים שהמעבר החד מחמין-שבחמין לצוננין-שבצוננין אינה יפה לגוף…
שאלה: הרי הרבי בעצמו למד באוניברסיטה?
תשובה: היא הנותנת. נניח וקורה שמישהו נופל מבית של ארבע קומות ואינו נחבל – האם נסיק מכאן שיכול כל אדם לקפוץ מבית של ארבע קומות?…
רוב המידע כאן רלוונטי לשנים עברו.
ראשית, היא שאלה על לימודי רפואה ולא פילוסופיה וכהאי גוונא. משמע, שלא לומדים שם דברי מינות ואני בספק אם מלמדים בכלל את תאוריית "המפץ הגדול" שמלאה בחורים. הבעיה היחידה בתוכנית הלימודים היא נתיחת גופות לצורך לימוד שגם את זה רבנים התירו לאלה שאינם כוהנים.
שנית, כיום באוניברסיטה אף אחד לא מזלזל במי שנראה/לבוש/מתנהג אחרת. (ראו ערך קבלת השונה) להיפך, הם מעריכים יותר את מי שזה לא בא לו ברגל אלא במאמץ מיוחד והלוואי ואת זה נלמד מהציבור הכללי בעז"ה
אני משערת שאת בגיל די צעיר(אחרי תיכון).
ולא מומלץ בגיל הזה שעדיין את לא בנויה מבחינת הזהות העצמית שלך(מותר להודות בזה.מה לעשות שבתיכון משקיעים בעיקר בלימודים ובגריןת) אז לא הייתי ממליצה לך בכלל לרעות בשדות זרים וק"ו באוניברסיטה. וגם כאלה שכן הולכים לאוניברסיטה צריכים לבדוק בתארים שהם רוצים האם יכולים להיווצר התנגשיות עם הדת וההלכה. ולדעתי ברפואה זה בהחלט יכול להיות לכן כדאי לך לחכות עם זה וללכת למקום שיעזור לך בגיבוש הזהות העצמית והרוחנית שלך או לפחות שהוא יהיה חרדי ותלמדי בו מקצוע שיעזור לך בחיים. ובהמשך תתיעצי עם דמות רוחנית האם תוכלי ללכת לאוניברסיטה.
הם לא מזלזלים באף אחד עד שזה מגיע לחרדים.
כשזה מגיע לחרדים ערך "קבלת השונה" נשכח לחלוטין.
קחי בחשבון שאם ח"ו תלכי לאוניברסיטה הם יראו בך את דוברת החרדים ויתקיפו אותך בהררי ביקורת ושאלות שלא תדעי להתמודד מולם (למרות שלכל שאלה יש תשובה אבל את לא רב אלא בחורה בת 18 ,וזה קשה מאוד לעמוד בלחץ החברתי הזה!)
אוניברסיטה=מקום מסוכן מאוד מבחינה רוחנית.
גדולים וחזקים מאיתנו נשברו מלחץ חברתי סביבתי .
"אל תביאנו לידי ניסיון"-אסור לנו להכניס את עצמנו בשום אופן לניסיון!!!
לא חסרות בימינו ב"ה מכללות חרדיות מעולות .
באופן אישי על מקצוע הרפואה : יש לי קרובי משפחה שאינם דתיים לעת עתה , שהאשה לומדת רפואה ובעלה ממש חד הורי !
כל הזמן היא לא בבית , והוא לבדו מטפל בילדים ! זה כבר לגמרי לא תקין! וגם כשהיא מגיעה הביתה היא הולכת לנוח מותשת !
זה פשוט לא מקצוע שמתאים לאמא!
בהצלחה!
?
אבל היום האוניברסיטה לא כמו פעם בתקופת הרבי הרייץ.
אני לא רואה שום בעיה, תוכלו קצת לפרט?!
מזתמורת לא כמו פעם?
את חושבת שמלמדים אותך שם על טהרת הקודש?
וגם מי שאמרה שזה לא פילוסופיה..
זה אולי לא פילוסופיה, אבל כמו שבסמינר יש הרבה קורסים שהם לא בהכרח קשורים לנושא שבו את מתמחה (לדוגמא לימודי קודש שיש ב"ה) ככה אני בטוחה שיש גם באוניברסיטה..
או שבלימודים עצמם המורים יכולים להכניס השקפות שונות, או דברים שונים שלא כלכך מתאימים לבת יהודיה, חרדית, חבדניקית..
בכל אופן תחשבי אם הרבי היה רוצה לראות אותך שם..
(מכירה את הסיפור עם החסיד שרצה ללכת לאוניברסיטה ואמר שהוא יקח הפסקה מקשר שלו עם הרבי? ואז הרבי אמר שהוא לא יכול להפסיק את הקשר אליו…)
איזה מתוקה שאת:)
אני חושבת שזה לא מתאים ללכת לאוניברסיטה מהסיבה הפשוטה שזה פשוט מקום שלא מתאים לבת חבדניקית.
(אני מקווה שאת מבינה על איזה בעיות אני מדברת;))
הרעיון של ללכת לסמינר מיד אחרי תיכון הוא לא תמיד בגלל שיש עניין ללמוד הוראה(בפרוש יש בנות שלא מתאימות להיות מורות..)
העניין זה המסגרת. כל יום שעובר בסמינר זה משמעותי עבורך,אז שנה ויותר בכלל..
ואם תגידי אני ילך לאוניברסיטה כדי להיות השליחה הראשונה שם,אז זה מצויין ויפה אבל לא בגיל הזה.
עד כאן נאומי לאומה;)
מקווה שעזרתי. הצלחות!!!!!
יש מקומות שאפשר ללמוד רפואה לא באונברסיטה עצמה א אני לא טועה
וזה עדיף
זה לא הרפואה אסורה אלה האונברסיטה אשר לא מתאימה מהרבה בחינות שאי בטוחה שידועות לך
ואת לא חייבת אוראה ממליצה לך אבל כן לבוא שנה אחת לסמינר זה חשוב ואז לכי לרפואה
אומרים עברית תקנית?
ואומרים כתובנה!!!
מותר גם להגיד תקינה TAKINA
קודם כל, אני מאד מזדהה עם הרצון הזה. את לא הראשונה שרוצה להיות רופאה חבדניקית (אני עוד רציתי כירורגיה?) עיקר הבעיה בלימודים באוניברסיטה היא המסגרת המעורבת והניסיון עוד יותר קשה מיד אחרי תיכון.
גם אני רציתי (ורוצה) ללמוד הוראה אבל אמא שלי אמרה לי כמה דברים שיש לקחת בחשבון:
1. הלימודים הם 7 שנים ואח"כ עוד 7-4 שנים התמחות.
2. תחום העיסוק הזה דורש הרבה מרפקים על מנת להתקדם ולהצליח בקריירה וזה אומר להילחם.
3. העבודה היא בשעות לא שפויות בעליל ובשנות ההתמחות כוללת משמרות של 26 שעות!!
4. בזמן הלימודים (7 שנים) את צריכה למצוא מקור מימון אחר כי זה כמעט בלתי אפשרי לשלב גם עבודה.
5. בהנחה שאת רוצה להקים גם משפחה בין לבין, יש לקחת זאת בחשבון כי הרי האיש שלך ככל הנראה יצטרך להיות שותף פעיל בבית יותר מהרגיל.
אם לאחר כל המידע הזה עדייח ברצונך ללמוד בפקולטה לרפואה את צריכה לשאול רב בעקבות דברי הרבי. (לי באופן אישי רב מפורסם בחב"ד התיר לאחר חתונה ללמוד רפואה ללא שום בעיות, אבל זה אינדוודואלי)
בהצלחה!
חיחי דניאל!
למה בסוף את לא רוצה ללמוד רפואה?!
תודה על התשובות שלכן בננות, אבל סורי שעדיין לא הבנתי?
אוניברסיטה פתוחה בשבילי זו לא אופציה, סורי…
הרופאה הראשונה שפעם הייתה חבדניקית את מתכוונת
את ברצינות לא מכירה רופאות חבדניקיות? אני מכירה הרבה
חזרה בתשובה
או שהיא אחות
קולע.
יואו שאלה. אולי בעצת רב יש זמן דרך וצורה נכונה איך כן ללמוד את מה שאת רוצה. ואולי תמצאי מקצוע קרוב שאפשר ללמוד לא מעורב?
תהיי בטוחה שאת לא תהיי הראשונה
מעבר לזה, לא יודעת מה הבעיה באוניברסיטה אני חושבת שזה פשוט מקצוע שלא מתאים לאמא, להיות רופא זה יותר גברים כי הם פחות עם הילדים או אנשים שנותנים את החיים שלהם לאנשים אחרים ולא לעצמם
אני לא חשובת שאת יכולה להיות גם רופא וגם אמא במשרה מלאה
לא!! שעכשיו חבדניקית! אה אתן חושבות שאני אתפרחח? מאיפה לכן?
אני רוצה להיות רופאה ולא מבינה מה הבעיה אז תסבירו ברור, טוב?
יקרה, אין שום בעיה שתהיי רופאה, אם זה מסתדר לך בחיי המשפחה!! את יכולה ללמוד רפואה, זה לא חומר עם דברים לא טובים, ואם כן-את יכולה לסנן!
הבעיה היחידה היא ללכת לאוניברסיטה, אבל בימינו ניתן ללמוד מרחוק!
האמת היא שגם לי אין מושג מה הבעיה כ"כ באלי ללמוד באוניברסיטה אשמח גם אני לתשובות
האמת,אני לא ממש יודעת מה לענות.
שמעתי פעם בחצי אוזן,שהרבי התנגד לעניין נחרצות.
לא קיבלתי מקורות,סיפורים.
הרבי בעצמו למד באוניברסיטה בפריז(לא משווה בינינו,אבל לידע כללי)
מה שכן,תחשבי את בעצמך איך האווירה שם והאם היא מתאימה לך.
נ.ב-יש אפשרות ללמוד באוניברסיטה הפתוחה מהבית.
יש מקורות, וסיפורים..
תסתכלי למעלה:)
ואם זה עדיין לא מספק, תבקשי מסביבך סיפורים ומקורות יש הרבההה
(אני פשוט לא בטוחה שיחזור לכאן? אם את רוצה תכתבי לי שאת רוצה ואני ישתדלל ממש לחזור לראות אם את רוצה או לא..(זה צריך לאסוף את הסיפורים..אז תעדכני אני ישתדל לחזור…))
את כנראה תהיי רופאה.
חבדניקית? אממ כנראה שלא ממש.
כמה תשובות:
.- לפי דעתי הרופאות שאת מכירה שהן חבדניקיות הן ככל הנראה חוזרות בתשובה או שהגיעו מזרם אחר לחבד והרבי אכן עודד את מי שכבר יש לו תעודה במקצועות שלכתחילה לא לומדים אותם, לעסוק בהם בקדושה. (תקני אותי אם אני טועה)
שואלת השאלה- אני עדיין רוצה ללמוד רפואה אבל מחכה לאחרי שאתחתן על מנת שאהיה יותר יציבה נפשית עם גב מאחורי וכן זה גם יהיה תלוי בחתן שכן זו עבודה שדורשת ומצריכה הסכמה של שני הצדדים.
Tickal- גברים לא אמורים להיות מעורבים פחות בחיי משפחה תקניים. כיום, כאשר הנשים יוצאות במילא לעבוד ויש גברים שלומדים בכולל (אשריהם) נוצר מן היפוך בתפקידים הרשמיים ולכן הכל תלוי ברצון הטוב של בני הזוג. כמובן שיש לקחת בחשבון שמקצוע הרפואה דורש הרבה בכל המובנים…
Harry- אין את הפקולטה לרפואה באוניברסיטה הפתוחה כיוון שהיא מצריכה התנסות ועבודה מעשית ולא רלוונטי כלל ללמוד רפואה דרך המחשב והמבין יבין
לסיכום, הבעיה העקרית היא הלימודים באוניברסיטה שהם מעורבים וכן רוח המקום אינה שייכת לחב"ד ואף לא קרובה במקצת.
לכן, מובן למה האופציה הזו אינה בעדיפות ראשונה כשם שמקום עבודה מעורב אינו אידיאלי.
אם הרצון הזה בוער בך ואת לא מסוגלת לוותר, תעשי שאלת רב ויש מצב שהוא יתיר לך לאחר חתונה.?
תודה דניאל♥️
א. הבעיה העיקרית זה האוירה באוניברסיטה, הלימודים המעורבים וכל הנספחים של זה… בתור בחורה בת 18 את לדעתי אפילו לא מבינה עד כמה זה דברים שמשפיעים על הבנאדם.
ב. ספציפית על רפואה, זה מקצוע נורא דורש כמו שכתבו לך. בטוחה שאת רוצה את זה? אולי את רוצה מיילדת או אחות? אם אני לא טועה את שני הדברים האלו אפשר ללמוד בלניאדו במסגרת דתית. ואז זה עוזר לך גם עם בעיה מספר 1.
ג. בכל מקרה תעשי החלטה כזאת רק אחרי התייעצות עם משפיעה רצינית. האדם קרוב לעצמו, את לא אובייקטיבית בנושא. בטוח יש לך מה לקבל ממישהי שהיא חיצונית אליך, יותר מבוגרת, עם יותר ידע חסידי ויותר נסיון וחכמת חיים.
בהצלחה בכל אשר תפני!
לא תהי הראשונה החבדנקית (:
וואי, שאלת את השאלה שלי???
מרשות לי להתערב?
אני באופן אישי באה מבית חבד"י ממש שמרני, ובעזרת ה' אני הולכת להתחיל סמסטר סתיו באוניברסיטה הפתוחה שנה הבאה בעזרת ה'. למה? כי זו הדרך היחידה שלי (שלי ספציפית, וכן, שאלנו רב מורה הוראה חבד"י מוסמך ומוכר) להתחתן ולפרנס בית ובכלל שיהיה לי קורת גג כלשהיא. כי אין לי מאיפה להתחיל בכלל. ואין אופציות נוספות לשואלות. אז מבין כל השיקולים האפשרים, האוניברסיטה הפתוחה הכי אפשרית בכמה סיבות של מעורב, מרצים, אווירה ואנשים שנחסך ממני (לא לחלוטין) באוניברסיטה. לומר שאני ממליצה את זה לכולן? לא. ממש לא. לא לכולם זה מתאים, לא לכולם ה כדאי, אפשרי, אחראי ומחיוב מספיק. ולא , בהחלט זה לא מתאים לכולן מבחינת רמה רוחנית וחסידית גם יחד. אני ממש לא יכולה לדעת איך זה ישפיע עלי ברוחניות, אל תאמין בעצמך עד יום מותך תקף על כל אדם. אני כן יכולה לעשות את המקסימום מבחינתי לא להיקלע למצבים שיורידו אותי מבחינה רוחנית. מאחלת לכולכן הצלחה, וזה ממש אינדוודואלי, ובאמת, אין מלאכה שמבזה את בעליה. יום טוב והצלחות!
ואגב, מדברים עברית תקינה, דוברים עברית תקנית.
טוב, תודה קקטוס ישראלי מצוי!
אני חושבת שהרבי לא היה רוצה שתלכי לשם ( אם את חבדניקית) וגם אם לא זה לא מקום שילמדו אותך תורה ומשנה …
בכלל האנשים מעורב.. וכשאת הולכת למקום שהאנשים שם לא משהו אז גם אם את לא מתחברת עליהן ספצי זה משפיע ממליצה לך לוותר ובכלל זה לוקח איזה 11 שנה ועד אז… בקיצערוררר …
ממליצה ממש שלא אבל תעשי את שיכוליך..
ויכול להיות שרב יתיר לך אחרי החתונה..
אחחח אחחח….
תכתובנה זה לא עברית תקינה, זאת טעות דקדוקית חמורה!!!!
זה יכול להיות במשפט: "אתן תכתובנה מחר, נכון?" אבל ממש לא בציווי!
המילה הנכונה לציווי היא- כתובנה.
תמיד לזכור, בלי ת"ו בתחילת הציווי!!!
(סליחה אם אני מעצבנת, פשוט אני לא יכולה לראות טעויות דקדוקיות, זה מתסכל, אוף!!)
וואו, איזו שאלה!
אני יכולה לומר על עצמי שכל מי שיודעת את השם שלי גם יודעת שאני רוצה להיות רופאה. ליתר דיוק – מנתחת.
זה החלום שלי. המחשבה על זה גורמת לי עונג. אבל כמו שכתבו פה הרבה, ולאחר המון שיקולים, הגעתי בעצמי ויחד עם הסביבה למסקנה שזה לא כל כך אפשרי.
להיות רופאה בטוח יבוא על חשבון משהו. על חשבון המשפחה, על חשבון המצב הרוחני שלי, וכו'.
אני רוצה להיות אמא, ורוצה להיות רופאה (מנתחת, כאמור), אבל לצערי זה לא הולך ביחד. וברור לי כמו שבטח ברור לך שלהיות אמא זה קודם.
בקשר לאוניברסיטה – וואו כמה שהרבי התנגד לזה. הפך החממה החסידית. וכמה שקל לפתור את עצמי עם המשפט "עלי זה לא ישפיע", ובכנות גמורה אני חושבת שאני אוכל דווקא להשפיע שם, בכל זאת אני מבינה שזה לא מתאים.
עוד לא גנזתי לגמרי את החלום. ואני עוד די צעירה. אולי בארבע שנים הקרובות מישהו יקים אוניברסיטה חרדית. בכלל עדיף שהמשיח יבוא ולא נצטרך רופאים…
ועוד משהו – יש המון מקצועות חוץ מהוראה ורפואה. אולי תחשבי על עוד כיוונים. זה לא בחירה של שתי המקצועות האלו. תחשבי בראש גדול.
הצלחות!
כתובנה 😛
הופהה…
התכוונתי לשאול על האוניברסיטה לא לקבל עכשיו שיעור לשון?
האמת שגם אני בדיוק רוצה לדעת מה הבעיה?!
בשביל להצליח בחיים צריך ללמוד…
היי
דבר ראשון, לכוון גבוה זה נהדר.
לגבי נושא האוניברסיטה – אענה בהמשך.
לגבי רפואה:
מבינה את הרצון שלך. מאז שהייתי ילדה בת שלוש התעסקתי בתחום וברצון ללמוד רפואה באופן אובססיבי (כן, בגיל חמש ישבתי עם ספרי אנטומיה).
בשלב מסויים החלטתי לברר מה בכלל המקצוע כולל. כי אחרי הכל- מראית עין לא תמיד משקפת את האמת.
לאחר מחקרים בתחומים הבנתי כמה דברים:
א. לימודי רפואה עיוניים כוללים שש שנות לימודים תובעניות. כלומר, אין כמעט אפשרות לעבוד תוך כדי, והשמועה על מלגות לרפואה\חרדים\נשים לא ממש נכונה.
ב. לאחר לימודי הרפואה העיוניים, יש שנת סטאז' ושש שנות התמחות, כשמדובר בעבודה בתת תנאים, ללא הגבלת שעות, כשמשמרת מבחינה רשמית היא 26 שעות, אך בהחלט יכולה להימשך יותר מכך.
ואגב, אין התחשבות בנוגע לשבתות וחגים (זו אחת מהשאלות ששואלים לעיתים קרובות בראיונות הקבלה – האם תעבדי בשבת, ושמעתי את זה ממישהי שהיא אחת מהמראיינות לאחד מבתי הספר ברפואה בארץ באחת מהאוניברסיטאות). לעיתים קרובות, אחרי סיום ההתמחות, עושים התמחות על, שהיא עוד 2.5-3 שנים של התמחות. רק לאחר מכן את רופאה.
העבודה עצמה מאוד תובענית ודורשת. מבחינה התנהלותית- את יותר תעבדי מאשר תחיי חיי משפחה, מלבד העובדה שגם כאשר מגיעים לבית, בד"כ מגיעים לאחר משמרות ארוכות והדבר היחיד שאפשר לחשוב עליו הוא לישון.
בנוסף, מהבחינה הרגשית – מדובר בעומס רב שמוטל עלייך, דאגה אין סופית למטופלים, והידיעה שברוב הפעמים אין שום דבר שאפשר לעשות (במקצועות כירורגיים זה קצת שונה, אך בכל התחום של רפואה פנימית, היום הפתרונות יותר נסובים על מניעת כאב ולא על טיפול בבעיה ). מספיק החשש שהבאת למישהו אנטיביוטיקה לא מתאימה , ואת כבר בבעיה, אם מצפונית ואם משפטית.
אני מכירה רופאים חב"דיים, וגם רופאים לא דתיים. הרבה מהם אמרו לי שהם מתחרטים על זה שהם למדו רפואה. שהיום הם מבינים שהם היו יכולים להביא לבצע אותה שליחות, אם לא יותר, בתפקידים אחרים כמו מורה, אחות, מטפלת בעיסוק או פסיכולוגית.
כמובן, שאם הרצון בוער בעצמותייך , כדאי שתתייעצי עם רב.
פיתרון שיכול להוות פשרה לכל הצדדים הוא ללמוד תואר ראשון במקצוע אחר (כך שגם תוכלי לעבוד תוך כדי ולהבין לגבי עצמך באופן מושכל מה נכון לך), ולאחר התנסות במקצוע שתרכשי תוכלי להחליט האם להמשיך ללימודי רפואה . החלטה כזו היא תגיע ממקום יותר הגיוני ובוגר.
אני מכירה הרבה מאוד אנשים שבחרו במסלול הזה, ואמרו שהוא יותר טוב מלימודים ישירים. בנוסף, את יכולה ללמוד מקצוע שיש לו יותר זיקה לתחום בו תרצי להתעסק.
לדוגמה, יש אנשים שרוצים להיות רופאים אורטופדיים. אז הם עושים תואר ראשוון בפיזיותרפיה, עובדים מעט וצוברים ניסיון, ואז עושים הסבה ותואר שני ברפואה.
דוגמה נוספת ויותר קלאסית היא נשים שלומדות סיעוד , מתמחות בתחום, ולאחר מכן משלימות לרפואה, או משלימות לתארים מתקדמים בתחום הסיעוד.
חשוב להיות מודעים לכל האפשרויות, כי יש אפשרויות שכמעט זהות לעבודה כרופאה, רק שיאפשרו לך גם לתפקד כאמא.
אחיות יכולים להמשיך ללימודים מתקדמים כמו מיילדות, או אחות טיפול נמרץ, שלעיתים בעלת מעמד יותר משמעותי מאשר רופא.
חשוב לשקול את העניין.
בכל אופן, האוניברסיטאות בארץ מיוסדות לרוב על ערכים שאינם זהים לערכים עליהם התחנכנו. לעיתים קרובות האנשים בהם (כולל המרצים. והייתה לי חוויה שמרצה סינן מיילים שלי בגלל שהייתה לי בתמונת פרופיל תמונה של הרבי, בעוד לסטודנטים אחרים הוא ענה) בעלי דעות קדומות, ויכולים לערער את הביטחון שלך בדרכך. לכן כדאי קודם כל להתייצב מבחינה נפשית (ואסור לחשוב שאנחנו כבר בשלות. עייני בספר החינוך מצווה ט"ז). לכן כדאי לפחות עד לנישואין ללמוד במוסד חרדי, גם אם לא סמינר. כיום יש מכללות מעולות לכל הדעות בהן ניתן ללמוד שלל תארים ותחומים. מכון טל הוא דוגמה נהדרת כמו גם קמפוס שטראוס ושלוחות חרדיות שונות.
בהצלחה רבה בהמשך הדרך.