תפריט
בהנחה שכל אדם אוהב את עצמו, אפילו אהבה מינימלית.
מה את אוהבת בך, ולמה?
אשמח לתשובות כנות ובוגרות.
תודה אהובות:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
66 תגובות
אני לא מכירה אותי עדיין.
אני לא אני ואין לי מושג מה יש בי כרגע.
ואיי, מוכר.
גם לי יש תקופות כאלו, לפעמים.
את הכנות והבגרות 😉
את זה שאני תמיד מצליחה להתגבר בסוף.
את הדרך שעשיתי.
ואת הדרך שאני עושה…
שאני מצליחה להתמודד בלי לשתף אף אחד.
זו לא גדולה,
זו ברירת מחדל.
למה?
תשתפי מישהו.
בבקשה!
אי אפשר.
אוו.
עם כל ההאשמות שיש לי נגד עצמי, אני אוהבת המון דברים שיש בי.
– בוגרת
-רגישה
-מעניינת
-חכמה
-חברהמנית
-לוחמת צדק
– פילוסופית
– חברה טובה( משתדלת נורא)
– אמיצה
– נחושה
( אלו שני דברים מאוד דומים, אבל שונים כל כך)
– שנונה( צינית, בלעז?)
זהו, נראה לי.
כל אלו עלו לי עכשיו, איך שאני מבסוטה.
וואו!
אני שמחה בשבילך, הארי.
מאד.
גם אני שמחה בשביל עצמי.
שתדעי, אני מצפה לתגובה שלך.
היא הולכת לבוא מתי שהוא, נכון?
חחח
היא נכתבה עוד לפני התגובה הזו…
את היופי שלי. נראלי זהו
אהה וגם שאני מאוד מנסה להיות חסידית
אני כרגע בשלב שאני לא שלימה עם עצמי עד הסוף,אבל כמובן זה יעבור…מקווה לפחות.
אני אומר מה אני כן אוהבת בעצמי:
אני מאד מבינה רגשות של אנשים ונהנת לייעץ ולעזור להם עם קשיים.
שאני כנה ואמתית לא משנה מי מולי
,ורוצה תמיד להתקדם [עם ידיעה שמושלמת זה לא אופציה.
אני לא יודעת מי זאת עצמי
שאני אמצא אותה אני יודיעה
אופה.,איזה שאלה.
עם כל הדימוי שלילי שיש לי על עצמי, דווקא יש הרבה דברים שאני אוהבת בי.
כנות ובגרות.
רגישות.
עליזות ושמחה. (משתדלת מאוד)
חכמה ועומק.
חברה טובה.
ואת הכשרונות שלי גם כמובן 🙂
מרגישים את כל המעלות שלך.
את הכנות והבגרות והרגישות והחוכמה, הכל הכל.
וואו.
זו שאלה שמצריכה את כל ההתבוננות הפנימית שלנו.
אני אוהבת בעצמי את הישרות שלי. אני חושבת שהיא מביאה אותי רק לדברים טובים.
גם את העומק, למרות שהוא גורם לי להרגיש בסובבים אותי רדודים מעט. יש בו מעלות רבות, לדעתי.
אני אוהבת את האינטליגנציה והידע הרב(!) שרכשתי. עוזר לי הרבה, ב"ה.
את האופטימיות שמבליחה מדי פעם.
את הבגרות.
את הרצינות- דבר מורכב למדי.
והכי- את הרצון החם, הכן, להגיע למקום גבוה. גשמי ובעיקר רוחני.
אני מעריכה אותך.
לא.
אל תעריכי.
אבל מתחשק לי נורא.
בטוחה, נקודה מהממת?
אין טעם. אין מה, בכלל.
את אותה נקודה שכתבת לי לפני כמה ימים?
יש, יש המון.
אולי תסתכלי לעצמך במראה בעיינים ותמצאי שם לב.
ותמצאי שם הכל.
ואולי יקח זמן, אבל זה יבוא.
זה לא משנה אם יש או אין טעם, אני כבר מעריכה, מה תעשי איתי;)
בעצם אני אוהבת גם את הכתיבה שלי.
וזה ממש חדש.
הייתי חייבת להוסיף.
שמחה בשבילך!
תודה, נקודה!
ובצדק.
אוו, אז זו התגובה המדוברת.
אהבתי מאוד, איזה כיף שאת שמה לב לדברים הטובים שיש בך,
ויש בך המון!
אממה, לא תשחילי איזו מילה על כישרון הכתיבה הנדיר שלך?
בושה.
המדוברת…
כן, זו שפרסמו בעיתונות בשעות האחרונות… בדיוק! עלית על זה. גאונית שאת.
בקשו ממני לשים לב לדברים הטובים- שלא אעשה זאת?! חחחח
תודה, נשמה!
היום את בסימן הצתה מאוחרת, מה?
את האישיות שלי, את המודעות, את האופי, את הרגישות, את הרצונות והשאיפות, גם את המראה ?
ב"ה, שמחה שככה נבראתי.
אשכרה אני יושבת וחושבת
ו..כלום
את החברות שלי אני אוהבת והם חלק ממני חח
שמחה בשבילך!תחשבי שוב! טוב?
❤
טוב זה קל
אני אוהבת את הטוהר שלי
אני אוהבת את הרצון שלי לטוב ואת זה שאני אדם טוב
אני אוהבת את זה שיש לי מצפון מפותח
אני אוהבת את העומק שלי
אני אוהבת את היכולת ניתוח סיטואציות
אני אוהבת את ההבנת תהליכים
אני אוהבת את היכולות הרגשיות
אני אוהבת את זה שאני חדה ומבינה עניין
אני אוהבת את הישירות שלי
אני אוהבת את הכישרון שלי במוזיקה
אני אוהבת את היכולות שלי בדיבור
אני אוהבת את היכולות שלי בכתיבה
אני אוהבת את זה שאני יודעת להרגיעה את עצמי
אני אוהבת את המודעות שלי
אני אוהבת את הגישה שלי לילדים
אני אוהבת את היכולת להכיל אנשים ולהיות אמפתית
אני אוהבת את זה שאני אדם לוחם שלא מצליח להתייאש לא משנה ממה
אני אוהבת את העבר הכואב שלי , הוא בנה אותי
אני אוהבת אותי, את כולי, הרשימה עוד ארוכה…
אז נמשיך אותה.. חח
אני אוהבת את הפנים שלי, הם יפות;(
אני אוהבת את הגישה של לחיים
אני אוהבת את הנחישות שיש לי
אני אוהבת את האומץ ובו זמנית הפחדנות;)
אני אוהבת את החולשות שלי
אני אוהבת את הכאבים שלי ןהאושר שלי
אני אוהבת את הקרב שעברתי
אני שמחה שאלוקים נתן לי דווקא אותי להתמודד איתה בגלות הזו שלנו ולא מישהי אחרת.
אין עליך! זה חשוב לעשות את זה לפעמים….
כלום סופית אני אוהבת יותר את חברות שלי מעצמי חחחחחחח
אני..
וואו.
עברת דרך ארוכה כדי להגיע לכל זה? נשמע ככה;(
הלוואי וגם אני אצליח.
נכון..
אבל שווה כל רגע
את גם תצליחי בעז"ה הגדול
נאמנות
וואו.
זו שאלה קצת קשה לי.
כי אני יודעת חד משמעית מי ומה אני, יכולה ללחוש לעצמי בקול קטן בלב, אבל להכריז לעולם אף פעם לא העזתי.
אבל שאלה מאוד מתוקה ויפה! כיף לראות את התגובות של כולן כאן.
היי!
אם חשבת שתתחנפי אלינו בהחמאה על התגובות ונעזוב אותך בשקט, את יכולה לשכוח משקט כרגע.
אוקיי, אז ברגע שאת רואה את התגובה שלי (לא להתחמק!!) את יושבת וכותבת לפחות עשר מעלות שיש בך, איך שאני מתחשבת, אה?
רק עשר, לא סוף העולם.
בהצלחה לך, אני מחכה.
אי אפשר?
אין דבר העומד בפני הרצון, את יודעת.
ואולי זה נראה שאף אחד לא נמצא בסביבה שלך, שתוכלי לשתף אותו.
אבל אני בטוחה שמישהו כזה קיים.
אפילו תפרקי למחברת, אל תשאירי הכל בפנים.
בסדר?
אני אוהבת את כל השערות שלי, ויש הרבה.
אהמ יש לי מידי פעם שירים יפים שאני כותבת
אני אוהבת לפעמים איך שהשיער שלי נראה
אני אוהבת שאני יכולה להיות אוזן קשבת לאנשים ומספרים לי מלא סודות
אני אוהבת שיש ימים שאני נראית רזה:)
אני אוהבת שאני מתחלפת כל יום יודעת שבסוף אסגר על הדגם הסופי שלי ועכשיו זה רק טיוטה:)
אני אוהבת שלא טוב לי ממש שאני לא חסידית יותר מידיי…
אני בוגרת
רגישה
מידייייי
אבל זה תכונה של אישה אז הסתדרתי:)
וואו
אוקי
אז אני אגיד את התכונות שאני חושבת שיש בי
אני חברה טובה
זורמת
יודעת לאהוב
כיף להיות איתי
רגישה
כנה ואמיתית
בוגרת (ממש משתדלת האמת)
יודעת להקשיב,
להכיל,
להבין,
ולהרגיש
בטוחה שיש בי עוד, לא עולה לי עוד כרגע.
ואני מאוד אוהבת את עצמי, את האישיות שלי, את המסע חיים שעברתי(גם אם הוא לא גרנדיוזי, לכל אחד יש מסע), לא הייתי מוותרת לעולם על מה שעברתי כי זה רק הצמיח אותי. ולאחרונה באמת עברתי תהליך עם עצמי ואני אוהבת את עצמי הרבה יותר מפעם, וזה המון, ואולי הכל, בזכות חברה שלי, שנתנה לי ביטחון ובזכותה אני הרבה יותר אוהבת את עצמי מפעם.
אגב שאלה מהממת.
כרגע שונאת את עצמי ואת כל מה שקשור אלי למרות שאני מודעת לזה שאני חייבת להתחיל להעריך את עצמי…
אולי יש על מה להעריך אותי אבל… אוףף השאלה הזאת שיבשה אצלי משו מרגישה שבא לי לבכות…
סורי שנפלתי על השאלה שלך ככה…
מה קורה איתך?
אני מאתמול חושבת על השאלה שלך.
מה אני אוהבת בי, ולמה?
ומצאתי רק דברים רעים לומר לעצמי על עצמי.
אני יודעת שאני חסרת ביטחון ונחיתית בצורה מעוררת בחילה, אבל אתמול הבנתי כמה.
זה עצוב.
עצוב שאני לא מכירה את עצמי בכלל ולא יודעת מה יש בי חוץ מביקורת ושנאה עצמית.
אההה… (אנחה)
אני מאתמול חושבת על השאלה שלך.
מה אני אוהבת בי, ולמה?
ומצאתי רק דברים רעים לומר לעצמי על עצמי.
אני יודעת כמה חסרת ביטחון ונחיתית בצורה מעוררת בחילה אני, אבל אתמול הבנתי כמה.
זה עצוב.
עצוב שאני לא מכירה את עצמי בכלל ולא יודעת מה יש בי חוץ מביקורת ושנאה עצמית.
אה, וגיליתי גם כמה הביטחון שלי תלוי בחברה. אני מחפשת כל הזמן 'אישורים' מהסביבה, שיאשרו לי שאני בסדר, שאני מספיק טובה, שאני מספיק יפה וכו'
לפי זה אני מודדת את הערך העצמי שלי ואת 'השווי' שלי. הצורך הזה, של לחפש מהחברה אישורים כל הזמן, מאבד את מי שאני באמת!
… איזה ילדה עלובה שאני…
אההה… (אנחה)
עכשיו כתבת מה את לא אוהבת בך.
עכשיו תכתבי מה כן.
יעל- בטוחה שיש.
אין מצב שכלום כלום כלום. נכון?
אני לא יודעת.
אני כל כך חסרת ביטחון ועם הערכה עצמית כל כך נמוכה-
שאני לא מצליחה לראות אפילו משהו אחד שטוב בי.
…difficult problem
יעל. אני מבינה אותך. מאוד מאוד.. פעם הרגשתי כמוך בדיוק, היום אני חושבת שבכל זאת יש בי.
הצורך הזה לקבל אישור מהסביבה טבעי כל כך, ולגיטימי, השאלה באיזו מידה.. ולכן צריך לעבוד על זה.
לחזק את עצמך בלי קשר לחברה, לאהוב לאהוב ושוב לאהוב. ואני בטוחה שיש מה. יעל, את ילדה מתוקה ורגישה לאחרים, ממה שראיתי פה באתר. בבקשה תאהבי את עצמך לפחות כמו שאני אוהבת אותך.
פליז, תתחילי להתרגל לעובדה שמגיע לך להרגיש נפלא ותמשיכי להעלות את עצמך המדהימה לאן שאת מסוגלת. וגם אם יש רגעים עלובים.. זה לא הופך אותך לכזו, ח"ו. שולחת לך חיבוק וחיוך עם מבט בעיניים, טוב?
את צודקת, חישוק,
אבל- איך בדיוק עושים את זה? איך אני יכולה לקבל אותי ולאהוב את עצמי כמו שאני בלי להיות תלויה בחֶבְרָה?
אני יודעת שאני הורסת לעצמי עם כל הביקורת והשנאה עצמית הזאת, אני מרגישה כל כך תקועה בחיים בגלל זה!
ואני רוצה לשנות את זה.
אבל מה אני צריכה לעשות בשביל לאהוב את עצמי?
לשנן לעצמי עשרות פעמים מול המראה "אני אוהבת אותי" וכאלה, לא יעזור.
מה אני יכולה לעשות?
תודה חישוק על התגובה, את מתוקה ומהממת. הרגשתי את החיבוק והחיוך שלך עד אלי.?.
אוף, למה לא חזרתי לפה..
יעל.. אני לא יודעת איך בדיוק. זה קשה. זה עבודת חיים.
אני הולכת בשביל זה למטפלת רגשית, תעשי את השיקול שלך.
ואין בעד מה ??
וואוו איזה נושא נבחר פה…
קודם כל עד שהבנתי שהבעיה בי זה שאני לא אוהבת את עצמי לקח זמן, ועד שלמדתי באמת לאהוב את עצמי והוו כמה זמן…….
עכשיו אני כבר יודעת ב"ה
אז מה אני אוהבת בעצמי?
את הרגישות לזולת.
בעייני זו מעלה חשובה?
*אני בחיים לא אפגע באחרים אפילו משהו קטן כדי שלי יהיה טוב
*אני מאד רגישה אני אוהבת את החלק החיובי שבזה כי יש גם את החלק השלילי שאני נפגעת מאד מהר ואת זה אני בכלל לא אוהבת
*אני אוהבת את העניים שלי הם מאד יפות
*יש לי הרבה כישרונות ואני מאד אוהבת אותם
כרגע הכל, השאלה באיזו רמה: אהבת נפש אמיתית או אהבה שמכריחה את עצמה להיות. אבל יש, ב"ה. ויש גם לאן להתקדם..
עברת מהפך עוצמתי. אני צודקת?
אני חייבת להודות לשואלת, איזו שאלה מגניבה!
התשובות כאן מעניינות אחת אחת??
את הכנות. מצרך בסיסי למדי.
את צבע השיער שלי.
את המבט שלי, למרות שהוא חום וחדגוני.
את.. הכתיבה שלי. למרות שהיא לא וואו.
את הרצון והאהבה ללמוד. יותר נכון, מעריכה אותם.
את התחביבים(נו טוב, זה מובן מאליו).
את העומק, למרות הכל.
את הבגרות.
את האהבה לילדים.
את היכולת לדבר עם אדם בכל גיל (כולל 0..) בגובה העיניים.
את היושר.
את חוש הצדק.
את הנחישות, שאני לא מוותרת לעצמי. (אממ.. ברוב הפעמים. עכשיו כבר לא ממש.)
את היכולת להקשיב.
את היכולת להיות שם בשבילי. וגם בשביל אחרים.
את.. תחושת האמהות שלי.
את הפשטות שבה אני מקבלת דברים מובנים מאליהם כשהם בעצם לא מובנים מאליהם.
את כל כולי, כי זו אני. למרות שזה לא נראה לפעמים.
ו..זהו בינתיים.
אני אוהבת את הכשרונות שלי, עוזרים לי לצלוח דאונים…
חוץ מזה אני אוהבת את עצמי בכללי?
אהבתי את השאלה.
אני אוהבת בי את החוזק, המסוגלות לקום לא משנה כמה עמוק נפלתי.
אני אוהבת בי את ההתמסרות לאחרים אפילו אם שורף לי מבפנים.
אני אוהבת בי את האהבה התמימה הזו לרבי, ללימוד חסידות
ובכלל, את השאיפה לתמימות אמיתית, ומה שאני עושה כדי להגיע אליה.
איזה כיף לי שאני אוהבת כאלו דברים!
אני אוהבת בי את היכולת להיות שם בשביל עצמי. זה בעבודה אבל בכל זאת..
אני אוהבת את המראה שלי, בדרך כלל. את החיוך שלי:) ואת העיניים שלי, כיף לי להסתכל עליהן לפעמים.
אני אוהבת בי את הרצון להיות ולעזור לאחרים. אפילו אם ההפך ממעריכים אותי בגלל זה.
אני אוהבת בי את זה שאני בת של ה', וזה הכי כיף שבעולם.
אני אוהבת בי שאני מצליחה כרגע לעשות דבר עצום, ולאהוב בי דברים בכזו בהירות.
אני אוהבת אותך, השואלת. כי גרמת לי לעשות משהו שתמיד הבטחתי לעצמי לעשות.. ולא עשיתי.. לא היה לי אומץ, או בטחון. בעז"ה אאמץ מידי פעם.
מחכה להפגש עם נשמה טהורה שכמוך על הענן.
אני אוהבת את עצמי כי זה אני.
אני אוהבת את היופי שלי.
אני אוהבת את הכנות שבי.
אני אוהבת את האהבה שיש בי.
אני אוהבת שאני מחלקת אהבה בלי חשבון.
אני אוהבת שאני תמיד ישאר חברה לא משנה מה יקרה.
אני אוהבת את האכפתיות שלי.
אני אוהבת את הרגישות שלי.
אני אוהבת את הכוח שלי להמשיך לחייך גם כשבאלי לי לצרוח.
אני אוהבת את הבגרות שבי.
אני אוהבת איך שאני משחקת.
אני אוהבת אותי על הדרך שאני עושה.
אני אוהבת את זה שאני יעשה בשביל חברה שלי הכל, גם אם היא לא תדע מזה, ולא תעשה את זה בשבילי.
אני אוהבת אותך, על שנתת לי הזדמנות לכתוב את זה,
זה מראה על נפש גדולה ואהבה.
חומד שאת!!!