תפריט
הי, תגידו ממש מעניין אותי
כשמישהי כותבת לכם אוהבת אותך בתגובה… זה מרגש אותך? את מרגישה איזה שהם רגשות לגבי האהבה הוירטואלית הזאת?
כי זה מרגיש לי קצת מזויף… איך בידיוק את אוהבת מישהי רק בגלל שהיא כתבה שקשה לה בחייםמשהו שריגש אותךמשהו שהזדההת?
(אני יכולה למצוא את עצמי כותבת את נשמעת ילדה ממש מיוחדת או משהו בסגנון זה הגיוני גם את גיבורה זה לגיטימי אחרי הרגשות שהיא הביעה אבל אהבה??)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
44 תגובות
כמה פסיכולוגיה יש בשאלה הזו ?
הו.
הנה שאלה שאני מסוקרנת ברמות לדעת מה יענו עליה.
ולגבי התשובה שלי עצמי: זה ממש תלוי.
אם מדובר במישהי שאני מכירה, מחוץ לאתר, והקשר שלנו מצדיק אמירה כזו – אז כן, יעשה לי טוב לקרוא את זה. לפעמים ירגש, לפעמים יגע בי, לפעמים יעודד, זה תלוי.
אם מדובר במישהי מהאתר אבל יצא לנו להתכתב קצת לפני כן והיא חיזקה אותי\עודדה אותי\עשתה לי טוב – או ההפך, אז אני חושבת שאולי כן קצת יותר אקח את זה ללב, שהיא תכתוב שהיא אוהבת אותי. אבל זה נדיר הרבה יותר.
אם מדובר במישהי מהאתר שקראה פוסט או תגובה שלי וכתבה 'אני אוהבת אותך' (ולא משנה כמה אימוג'י לבבות היא תשים) – אז לא. לא חושבת שאתרגש או שיעשה לי טוב או שארגיש מה שהיא כתבה.
מה?
את לא מכירה אותי(בשונה מאלה שבמקרה הראשון, וגם בשונה מאלה שבמקרה השני אם כי פחות – כי גם לאלה שבמקרה השני יצא קצת-קצת להביט לי ללב. אז כביכול 'יש להן על מה לאהוב אותי'. למרות שהרבה יותר נדיר, וגם בו לא אקח ללב יותר מדי), אז – על מה בדיוק יש לך לאהוב אותי? ואיך את אוהבת מישהי מאחורי מסך?
אולי אני רעה ומעצבנת ומוזרה ולא-יודעת-מה, אולי אני זו שתמיד צחקת עליה בכיתה בתוך הלב שלך, אולי אני זו שלא סבלת כל היסודי?
ויש עוד המון אולי'ים.
וכל עוד את לא מכירה אותי, אפילו קצת, את לא יכולה לאהוב אותי. לדעתי.
איך את אוהבת אותי?
מה יש לך לאהוב בי?
את מעט המילים שכתבתי?
מילים לא אומרות כלום על הבנאדם.
להכריז על 'אהבה' כזו, וירטואלית, לא יותר מדי נוגע בי. כי אני יודעת שזה לא אמיתי, ולוקחת בחשבון שסך הכל מדובר במסך. לדעתי ולהרגשתי ולטעמי האישיים, כמובן.
(ומה?.. מה עוזרת לי האהבה שלך, אם נהיה בוטים יותר? מה אכפת לי שיש אי שם באפריקה[לשם הדוגמא] מישהי שאוהבת אותי? זה נותן לי משהו? היא מכירה אותי או אני אותה? לא.)
אפשר לסכם את זה ככה. אהבה וירטואלית על סמך כלום – היא אהבה זולה. מטבעות זולים, שלא באמת שווים משהו בשוק החיים. לא באמת נותנים לי משהו. אולי חוץ מכמה לבבות באתר, להפוך אותו לפוטוגני ממה שהוא היה.
אהבה של מישהי שמכירה אותך ויודעת מה יש לאהוב בך – זו אהבה שווה יותר בשוק הנ"ל. ולמה להוריד את ערך האהבה בלכתוב כל הזמן, גם כשזה לא בדיוק נכון – טכנית או נפשית או רגשית, 'אני אוהבת אותך'?
אז את אוהבת אותי, ואני אוהבת אותך, וכל העולם אוהב אותי ואני אוהבת אותו – ובסוף היום המסך נסגר ואני נשארת עם כלום ביד.
זו אינפלציה. בדיוק זו.
וזה למה אני כמעט ולא כותבת 'אני אוהבת אותך', אלא אם כן אני מרגישה צורך חזק בזה.
איך עלה קצרצר לפני כמה שבועות?
.You can't love me if you don't know me
(סליחה אם לא דייקתי בניסוח)
אז לא יודעת מה עם השאר. זו ההרגשה שלי.
וסליחה אם פגעתי כאן בכמה נשמות מתוקות מהאתר..
נ.ב: חשבתי בהתחלה לשים את השם הרגיל שלי באתר אבל במחשבה שניה אני בוחרת כן לשים שם רנדומלי כלשהו.
מסכימה עם כל מילה, את כל כך צודקת.
ראי תגובתה כתגובתי (ולא הייתי מצליחה להתנסח טוב יותר..)
אפשר להצטרף? כתבת פשוט את דעתי, כל מילה בסלע.
ומעניין מי את 🙂
כל מילה בסלע.
איזו תשובה מושקעת ולעניין.
אה, חייבת גם להוסיף:
כשאני כותבת 'אני אוהבת אותך', אני באמת מרגישה את זה ומתכוונת לזה.
ובדיוק בגלל זה אני יודעת להעריך את חשיבות האמירה הזו ולא לחלק אותה סתם, אחרת – אינפלציה, כמדובר.
ובדיוק בגלל זה האמירה הזו שלי נדירה יחסית.
וואוו. &#&#&
מסכימה להצטרף לתגובה שלך?
תודה, יוזבד וחישוק ובת מוזרה ומטולטלת.
ובטח שאתן יכולות להצטרף לתגובה שלי.
סליחה, אבל לי זה נשמע שאת כבר מדברת על אהבה של בן זוג לאישתו, לא של חברות..
סליחה, אבל זה נשמע כאילו את מדברת על הרבה עם בן זוג, לא חברות..
ושתדעי, שהזדאות גורמת לאהבה בהרבה מקרים..
אהבה זה דבר שנבנה, התאהבות כזו רגעית או התלהבות רגעית מבן אדם מתפוגגת..
אם את מדברת על אהבה, אז כן, אפשר לאהוב בצורה וירטואלית באמת אבל זה לוקח הרבה זמן.. וזה דורש גם להפגש ואז זה נהפך למציאותי יותר..
גם לי זה נראה סתם..
כמו שבנות קוראות אחת לשניה 'מותק', זה לא שהן באמת חושבות שהיא מותק.. זה כבר חלק מהדיבור.. שונאת את זה?
לאא נכון
אני ממש לא קוראת לכל אחת מותק
ממש ממש לא
כשכל משפט שלך לכל אחת מתחיל ב'מותק' זה מאבד את האמינות במילה לגמרי!
אבל לא כל משפט שלי מתחיל במותקקק
??
אהבה כזו, וירטואלית היא סוג אחר של אהבה.
זה לא כמו שאני אוהבת את אח שלי הקטן, את חברה שלי.
אין לי מושג מי זו השותפה,אם היא באמת ראויה לאהבה שלי.
לפעמים מרגישים שמדובר במישהי מיוחדת, והלב ששמים ליד לא מבטא את האהבה שאני מרגישה או לא אלא רגש שמופנה למה שנכתב, אבל לעתים כן נוצרים פה קשרים באתר. תגובה נהפכת לתכתובת קטנה, ומכירים קצת מעבר.
עדיין זו היכרות וירטואלית, אבל היא עשויה להיות חזקה יותר מהיכרות רגילה מכיוון שכאן יותר מכירים את הפנימיות, לא את הפרטים החיצוניים. קורה שאת אוהבת מישהי שאת מכירה ובתוך תוכך את יודעת שזו אהבה מזויפת, וזה יכול להיות גם הפוך.
וזה נושא עדין ומורכב.
צריכה לחשוב עליו קצת.
שאלה מעניינת ממש
זה תלוי ממש
רוב הפעמים זה כזה אוהבת אותי? לא קשה לכתוב את זה אהבה אין פה
כשזה מישהי שמוכרת אז זה מרגש אותי באמת (בלי לדבר על זה כשמכירים הרבה יותר קשה לכתוב כזה דבר וזה הרבה יותר אמיתי)
אבל לפעמים אני מתה למישהו שיאמר לי שהוא אוהב אותי
וואו, שאלה מתקילה, כל כך!
אני משתדלת לא לכתוב הרבה ׳אני אוהבת אותך׳, בעיקר שמה לב.
יש בנות שאני כבר קצת-קצת מכירה באתר, ומרגישה שאני באמת אוהבת אותן, שאם אני כותבת להן את זה, זה נכון ואמיתי.
ו..אני לא כל כך מסכימה איתך.
אפשר להרגיש מין אהבה רגעית כזו, לא אהבה עמוקה, על סמך מה שקראת שהבת כתבה, בהחלט!
מין רצון כזה לחבק אותה, מרוב הזדהות והבנה.
מסקרנות אותי התגובות כאן, בעיקר מבנות מסויימות(;
גם לתגובתך אני מצטרפת.
כנ״ל
עקרונית את צודקת, ולכן בכללי חשוב לקחת את כל המחמאות/ביקורות פה בפורפורציות הנכונות.
אבל יש ב'אהבות' האלה גם משהו אמיתי. כשאני קוראת פוסט/שיר שמביעה דעה/מקום שהזדהתי איתו או שהתחברתי אליו מאוד, ואני אומרת לעצמי "וואו, איזו ילדה מיוחדת זאת שכתבה את זה! מדהימה! הלוואי שיכולתי להכיר אותה" זה לא נקרא שאני אוהבת אותה? לאידעת, בלבלתי גם את עצמי.
תלוי איך.. אבל עדיין. רק אם אני מכירה אותה אני אתרגש.
אבל (מי שלא אוהבת אנשים שמדברים ב"ספירות עליונות" שפשוט לא תקרא. או שדווקא כן, מוכנה לשמוע הפרכות) אני מסוגלת להגיד לילדה "אני אוהבת אותך" לאו דווקא בעקבות פוסט שהיא כתבה או קושי שהיא שיתפה בו, אלא פשוט ככה. כי אני אוהבת את חלק האלוקים שיש בתוכה. את ניצוץ משה רבינו שיש ב..כולנו. היא באמת אחותי.. זו לא איזו פרסומת של "אחי, תניח תפילין", היא אחותי ממש. עד כמה אני מסתדרת עם אחיות שלי.. אפשר לדון על זה. אבל אני אוהבת אותן מאוד.
אבל… אני מאוד כנה. ודווקא לכן, יש מצב שמשהו אצלי לא תקין. וזה לא מהיום ולא מאתמול… שוב אני מוזרה. מה אני משליכה את זה על ערכים..
יש בזה. את ממש לא מוזרה, יצא לי גם לפעמים להרגיש ככה.
יש הבדל בין להרגיש את זה לפעמים לבין להרגיש את זה תקופה מאוד ארוכה, שלא נגמרת, וטוב שכך במובן מסוים, ולהגיע עם ההרגשה הזו למצבים לא בריאים. זהו.
זה עדיין לא הופך אותך למוזרה, ובטח שאת בסדר. תמיד את בסדר ולא משנה מה יקרה. שמעת?
כנות זה לא מוזר, זה מיוחד ומדהים מאוד.
את פשוט.. תודה.
היה לי טוב לקרוא את זה.
עכשיו אני חושבת.. שאולי אני בסדר. ומה שקרה קרה בלי קשר.
אולי פשוט קשה לי להכיל את העובדה שאני.. פשוט אוהבת אנשים. כי כשאוהבים הרבה אנשים, אז הייחודיות הולכת לאיבוד, ואז זו סוג של אמטלה.
כדי להצטדק.
אבל אולי זה פשוט מותר.
שהעולם יתמודד.
אני אחשוב על זה..
תקשיבי.
אני דווקא כן כותבת אני אוהבת אותך
כי שלי כותבים אני אוהבת אותך
זה מרגש אותי באופן אישי
ואני הכי לא כותבת מזויף.
מקווה שזה לא נראה ככה
אני באמת משתדלת לחבק כמה שאני יכולה
אם זה לא נראה אמיתי
אני יפסיק.
אהבה בקטע של חמימות שתרגיש שהיא לא לבד למי שקשה אז הוא חושב ששונאים אותו שהוא יעני לא קיים שהוא יצור ושאת אומרת לה שאת אוהבת אותה יש משהו שנקלט .את מחממת אותה נותנת לה הרגשה חמימה אני אישית אוהבת שכותבים לי את זה כי זה מחמם את הלב ואני כותבת את זה למלא אנשים שאני לא מכירה כי בכל זאת אני אוהבת כל אחת ומקבלת כל אחת לא משנה מאיפה היא מי היא איך היא נראת מקווה שהבנת!!
איזה לב יש לך!!!
לפי הכתיבה אפשר להבין המון.
יאווו איזה קטע.. העלתי על זה גם שאלה…
מצד אחד יש המון יופי בפרגון הזה
אבל זה חייב להגיע בצורה מבוקרת
שכל פוסט שני בנות כותבות שהם מזדהות זה מוזר קצת
כי יש פוסטים של תקווה ויש של פסימיות אז איך את מזדהה עם שתיהם בו זמנית??
אני לא אומרת להפסיק להגיב.. אין על התגובות שלכם ואתן כאלה מפרגנות וחמודות
באמת שעושה טוב בלב…
אבל תכתבו באמת מה אתן חושבות
אתן לא חייבות להגיב על פוסט שפחות מצא חן בעיניכם רק בשביל הקטע
וגם לא לכתוב: אני אוהבת אותך ובכיתי עכשיו, וכאב לי כשאתן לא באמת מרגישות אתזה..
ותדעו שמרגישים מה נכתב אמיתי ומה מזוייף…
וגם גילויי אהבה – כשבת כל הזמן כותבת שהיא אוהבת אותי – ולא רק לי היא כותבת אלא לכל פוסט שעולה.. זה פחות מרגש מבת שכותבת אתזה פעם ב.. באתר
שובב אתן חמודות סה"כ ויש בניאדם שבאמת אוהבים לאהוב.. וזה בסדר ואחלה… אבל רק טיפונת מינוןן❤
למה שבנות יעבדו עלינו? לאיזו מטרה? בשביל השם האנונימי שלהן? חח
לפמעמים לא יודעים להתנסח טוב או שבאמת מזדהים לשני הכיוונים כי בתוכנו יש הרבה צדדים.
לפעמים כותבים קצת בצורה מוגזמת את צודקת!
אבל כמו שאמרת רואים מה נכתב בצורה מוגזמת ומה אמיתי!
אני מעידה על עצמי שקרה שכתבתי סתם אבל זה מאוד נדיר.
וזה ממש מעצבן כי אני באמת מזדהה גם עם פסימיות וגם עם דיכאון. עובדה שזה יכול לקרות.
אבל כשאני כותבת את זה באתר אנונימי זה ממש נשמע צבוע, למרות שזה לא!
נגיד כשבנות מחמיאות לי על הכתיבה אני כזה 'תודה' אבל בלב חושבת 'יאלה יאלה על מי היא עובדת' כאילו זה מרגיש לי צבוע. יש פעמים שלא אבל לרב.
בפעם הראשונה שממש הרגשתי שהכתיבה שלי באמת אהובה וטובה זה היה כשפגשתי שותפה שידעה מי אני בפעם הראשונה והיא החמיאה לי, ממש היתה לי הרגשה טובה. חבל שיש שלא חוות את זה שבאמת בא לי לומר להן בע"פ על הכתיבה.
1. בנאדם הוא דבר רחב מאוד. ולכן טכנית, עם רובם של הפוסטים בנקודה מסוימת כל אחד יכול להזדהות.
2. מסכימה על העניין של לכתוב דברים שלא באמת הרגשנו. כנות עדיפה תמיד.
3. אני יכולה להעיד על עצמי, שאם יוצא לי לכתוב דבר כזה, התכוונתי באמת. לא משנה אם את הבת ה36 שאני אומרת לה את זה. ועל הצורך האנושי להיות ייחודי אני באמת מתכוונת לשלוח פוסט.
4. צודקת לחלוטין, כל דבר צריך במינון:)
חשבתי על זה עוד קצת.
ידועה האמרה שנתינה מולידה אהבה.
כשאני נותנת לבת מילים, מחשבות שלי, או אפילו מבקשת עליה (וזה קורה לי הרבה) נוצר איזשהו קשר שמחבר ביני לבינה, גם אם היא עצמה לא יודעת מזה, ולעתים גם אני.
ויש פעמים שמרגישים את הקשר הזה, את האהבה שנולדה.
מן תחושה כזו.
יש לי מה לכתוב לך, אבל (מפתיע?) אין לי זמן.
בעז"ה אענה על זה מתישהו.
בגדול, לדעתי, כן.
צודקת ולא צודקת….
נכון, אני אנשה וירטואלית לא מכירה אותך ולא יודעת מי את.
נכון, רק קראתי משהו שכתבת …
אבלאבל, לפעמיים זה כ"כ עושה את זה!!! אני יכולה לקרא משהו שמישהי כתבה ולומר וווואוווווו איזה צדיקה!!!!! או ואואוואואוא כמה אני מעריכה אותה שירבו כמותה בישראל?
וכן, בלי עין הרע יש הרבה כאלה…
אז כן אני אוהבת אותן!!!!!!!!!!!!!! באמת באמת!!!!!!! ומעריכה מלא מלא…
ז"א לפעמיים לא סתם כותבים , אולי תמיד ויש לזה ערך ומשמעות בסוף…. וזה לא מוריד שום ערך , אולי זה פחות מרגש אותך אם בכלל , אבל בכל זאת עומד מאחורי זה הרבה
בקיצור, שבוע טוב!!!!!!!!! וגמר חתימה לכולנו!!!!!!!
מקווה שאני לא יחזור פה על תגובה של מישהי פשוט אין לי כוח לקרוא הכל
אני בדרך כלל ינסה להיכנס לראש של המגיבה, מנסה לחשוב אם פשוט לא היה לה מה להגיב/הגיבו לי תגובות ביקורתיות והיא מנסה לנחם/כתבתי פוסט בסגנון של "כשאני בדאון" והיא רוצה לרומם את רוחי
אם אני חושבת שהגיבה ככה בגלל הסיבות הנ"ל או סיבות דומות אז כמובן שזה מזוייף, אם אני לא מוצאת סיבה מיוחדת למה כתבה את זה אז יכול להיות שזה אמיתי ויכול להיות שלא…
למרות שבאמת בדרך כלל אין אהבה אמיתית דרך וירטואל…
מצטרפת לשאלה ?♀️
וואווווווווווווווווו רציתי באמת להעלות שאלה דומה….
אם רק היה לי טיפונת של אפשרות להכנס לאתר בזמן האחרון כבר הייתי שולחת..
טוב התגובה שלי.
אז זה מאד תלוי מי זאת, על מה היא כתבה ובאיזה מצב של תגובה…
יש כאלה שלא כותבות כמעט דברים בסגנון (אני מתכוונת שהן לא כותבות לכולן, רק לבנות מסויימות בזמנים מסויימים) אז כשהן כותבות זה נראה יותר אמין.
אני חושבת שפשוט יש אהבה וירטואלית…
זה מזכיר לי משהו ששלחתי, סוג של תובנה. אני כבר מתחרטת ששלחתי ועוד לא החלטתי אם לבקש שלא יעלו בכלל… בכל אופן סיפרתי על מישהי שהכרתי ולא פגשתי אותה בכלל אבל דיברתי איתה ואני יכולה לומר שהתחברתי אליה ודי אהבתי אותה (ועדיין) וזה פשןט סוג שונה של אהבה. לא אהבה רגילה בין חברות או מכרות וכו…
אני חושבת שאת הדמות ששם מסויים מגלם אפשר בהחלט לאהוב…
אז כל בת שתראה את התגובה שלי תדע שאם כתבתי משהו בסגנון אז באמת התכוונתי לכל מילה שלי. לא זכור לי משהו שכתבתי על עצמי (ועוד בשם הזה) שלא היה נכון….
טוב יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אני לא יכולה הרגע… אז נתראה?
הי הי. לא לשכוח שיש עוד כל מיני רגשות שדומים לאהבה, והמון פעמים אפשר להתבלבל ביניהם מאוד בקלות.
יש הזדהות, יש חיבוב של מישהו, יש הערכה, יש שמשהו שהאחר כתב נגע בך, או ריגש אותך, יש מציאת חן של האחר בעיניך, יש(כמו שהארי כתבה) 'רצון כזה לחבק אותה מרוב הזדהות והבנה', יש התפעמות מדברים שהאחר כתב, ועוד הרבה.
מאוד צריך להשתדל לזהות את הרגש שמציף אותך כשאת קוראת באתר משהו שמישהי כתבה וכו'.
כי מאוד בקלות אפשר לזהות את כל מנעד הרגשות הזה כ'אהבה' וזהו, ופשוט לכתוב 'אני אוהבת אותך'. ומה הרווחנו?
אולי קצת הרגשה טובה באותו רגע לילדה שכתבו לה את זה. שמתפוגגת מאוד מהר.
אה, וגם אינפלציה שיוצרת מצג-שווא לא אמין שגורם לחשוב שהכל מלא בלבבות ופרחים וכולן אוהבות את כולן.
ובואי, בכנות: מה תסכימי לעשות בשביל השותפה האלמונית הזו שאת לא מכירה?
לדעתי האישית כדאי להתאמץ קצת יותר ולזהות את הרגש הספציפי שחשים, ועליו לכתוב בתגובה.
יותר כנה, יותר מדויק, יותר עושה טוב לטעמי.
וגם אם 'אני אוהבת אותך' נחשב שווה יותר(כי היא אוהבת אותך, איזה כיף, את ילדה אהובה ורצויה ויש מישהי בעולם שאוהבת אותך! חה חה חה), אני חושבת שבעקבות האינפלציה הנ"ל הוא כבר קצת איבד מטעמו. ואולי עדיף לכתוב מה שבאמת מרגישים. ונכון שלפעמים את מרגישה חזק 'אני אוהבת את הבנאדם הזה יואוו', אבל.. תחשבי שניה, האם את באמת *אוהבת* אותה? האם זו אהבה, מה שאת מרגישה?
ורגע, לא אומרת שלא כדאי לומר 'אני אוהבת אותך'. אם את אוהבת מישהי, ומרגישה את זה חזק באותו רגע, והקשר שלכן מצדיק את זה – אני כן חושבת שמגיע לה לדעת את זה. כן יעשה לה טוב.
אבל אם מדובר במישהי שהקשר שלכן *לא* מצדיק את זה, מה..?
אז לסיכום, ודאי שאפשר(לפעמים גם רצוי) לומר לחברה 'אני אוהבת אותך'.
רק צריך לשים לב לזהות במדויק את הרגש שמניע אותנו לכתוב את זה.
ומה, איך זו יכולה להיות אהבה למישהי שראיתי בסך הכל פוסט ושלוש תגובות שלה? זו נקראת אהבה?
אה, וגם באהבה עצמה יש המון דרגות. ולא דומה אהבה לאח קטן לאהבה לאחות גדולה יותר, אהבה לאמא לאהבה לחברה, אהבה למצוות לאהבה לשותפה-אלמונית-שאני-לא-מכירה-ורק-כותבת-כדי-לעשות-לה-טוב-בלי-להתחשב-בזה-שה'טוב'-המזויף-למדי-הלז-יתפוגג-מהר-מאוד, ויש עוד כל מיני סוגי אהבות.
בעצם, האהבות האלה כן דומות. דגש על 'דומות' ולא על 'זהות'.
כל אחת שונה, כל אחת מורגשת בדרכים שונות, כל אחת מביאה לתוצאות שונות.
אני חושבת שכדאי יותר לשים לב, הנושא ממש עדין והגבולות שבין רגש לשני מטושטשים למדי.
וואו, את מביעה ממש טוב את הדעה שלך:)
מסכימה איתך בכל מילה!
ביג לייק
את צודקת. ממש.
אני אשתדל לכתוב את האמת. ורוב הפעמים כשאני כותבת 'אני אוהבת אותך' אני גם מתכוונת לכך.