תפריט
אם יכולתן לוותר על צורך אנושי אחד, מה הוא היה?
אני מתכוונת לצרכים יותר פסיכולוגים (למרות שבעצם גם צרכים פזיולוגים מסמלים המון ונוגעים בסופו של דבר באיזה צורך פסיכולוגי כולשהו..) .
השאלה הזו בעיני מגלה לכן מה בדיוק הכי מציק ולוקח את הקשב שלכן, קחו את התשובה שעלתה לכן ממש בשנייה הראשונה לראש, ותנתחו אותה- מה המעלות שלה (למרות שבחרתן לותר עליה) באיזה תחום בחיים היא הכי מציקה לכן, איך הייתם רוצים שהדינמיקה עם הצורך הזה תתנהל באופן חלופי.. קיצור עופו עם הדמיון שלכן, והכי חשוב! תכתבו את המחשבות פה:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
מה, מגע\אהבה\הכלה\הקשבה\קרבה וכזה?
תני דוגמאות..
רגשות.
למה?
לפעמים הם כל כך מציקים ומתישים, ולחפור בהם שוב ושוב, לא תמיד קל.
ומצד שני, בלי רגשות החיים כל כך אפורים ושטוחים, הכל פשוט…חסר רגש, חסר חיים.
הייתי רוצה שיתקינו להם מין כפתורי on ,off.
שיהיה אפשר קצת לשלוט בהם.
אי אפשר.
?????
קשה…
אהבתי ת'שאלה
כשאומרים צורך אנושי ישר עולה לי אהבה.
קצת מורכב לי לענות.
אפשר לומר שאהבה היא הרגש שהייתי רוצה לוותר עליו ובו זמנית – בחיים לא.
אני אוהבת לאהוב, ולהיות אהובה. זה רגש נעים וממלא, וכנה מאוד, חם.
אבל האהבה הביאה אותי גם למקומות עמוקים מידי, מסובכים. ומעבר.. כואב לי לאהוב.
לא מסוגלת לדמיין לעצמי חיים בלי אהבה, אז אפשר לומר שלא עניתי על השאלה…
אוההה המחשבות.
הראש שלי לא מפסיק לעבוד אפילו לשניה. למרות שיש לזה גם הרבה מעלות,הייתי רוצה שיהיה איזה כפתור שאוכל לכבות אותו כשנצרך
האמת שלא כל כך הבנתי
הצורך למצוא חן בעיני החברה.
לחץ חברתי, בלע"ז.
מזדהה
כלום.
אחרי הכל, אני אנושית, לא?
וצרכים בסיסיים, גם רגשיים, תמיד נשארים בסיסיים.
זה שאני נאלצת לוותר על חלק מהם זה לא אומר שאני רוצה בלעדיהם.
זה הקטע של השאלה נראה לי.. שהיא היפוטתית.
ואוו.
לקח לי שניה לחשוב, אבל תכלס עכשיו עלה לי שדיבור.
אני יותר מידי מדברת, והרבה פעמים זה לא וואו.
יותר נכון מה שמציק לי זה שאני לפעמים רוצה להגיע לשיחות עומק, להפסיק סתם 'לקשקש' עם חברות, ולא כלכך מצליח לי..
עצות מישהי?
הייתי רוצה שבמקום דיבור היה אפשרות של דיבור בעיינים, בלב.
זתמורת שכל אחת מבינה את השניה וסוג של עונה לה, אבל לא בדיבור, במחשבה וזה עובר לשניה:)
מה המעלות של זה?
אולי שזה מקום לביטוי היחיד הכי טוב כרגע (הודעות אולי אפשר להתנסח יותר טוב, אבל מהלב זה מגיע יותר בדיבור:))
וואו ככ מזדהה!
מה שעוזר לי זה פשוט לסות להבין את הצד השני. גם ברמה שכלית והעובדות בשטח של הסיטואציה שמקיפה את המסקנה או את הרגשות שלה. בנוסף גם בצורה של אמפטיה, להזדהות עם התחושות שלה ולנסות להרגיש ממש את מה שהיא הרגישה. כלומר קל לי מאוד לנהל שיחות עומק על עצמי, אבל כשאני מנסה ממש ללמוד מנסיון חיים של משהי אחרת אני ממש מרותקת.
אז בגדול ברמה ההתנהגותית, בשביל לנהל שיחת עומק צריך פשוט לעצור ולהקשיב היטב לילדה השנייה, לא לנסות להריץ בראש סיטואציות דומות למה שקרה לך כדי שיהיה גם לך סיפור משגע לשתף.
בהצלחה:)
אני בול מה שתיארת, ועדיין קשה לי;)
כלום:)
הצורך בקבלת דברים מהסביבה, כל דבר שיוצר תלות בה. והכוונה להכל; אהבה, הבנה, הערכה, כבוד, מגע, הקשבה.
וחוץ מזה, הייתי שמחה אם אדם היה יכול לשלוט בעצמו קצת – במחשבות, ברגשות, בתאוות.
שאלה יפה, אגב.
כשאני קוראת את התשובות, אני מסיקה שמה שכי דחוף לנו זה פשוט לשלוט על הרמה שבה הצרכים משתלטים לנו על החיים.
ולכן יש שתי נקודות שצריך להדגיש כשמתמודדים עם צורך שדורש מלא משאבים:
1. איזון- לא לצרוך ממנו פחות\יותר מדי
2. שליטה- ישנם שני סוגי דחפים:
דחפים שתלויים בנו (כמות אוכל לדוג' או כמות דיבורים), פה אפשר להשתמש במיומניות של שליטה עצמית בשביל להגיע למצב של איזון,
אבל במקביל ישנם צריכים (\דחפים) שגם תלויים בסביבה, ויש לנו יכולת קטנה או חוסר יכולת לשלוט בהם (לדג' אהבה, כסף, זוגיות) בסוג הצרכים הללו יש צורך לעשות ריקוד עם הנפשות הפועלות, ולנסות למצא את הדרך שבה שני הצדדים ירגישו בהורמוניה.