תפריט
אני בכיתה ט'.
ובא לי כבר להתחתןן
אני מבינה שצריך זמן לבנות את עצמי והכל
אבל מבחינתי להתחתן ברגע שכבר אהיה בגיל המתאים.
זה נורמלי, זה הגיוני??
אשמח גם לתגובת המערכת❤️
תגובת מערכת:
שאלה מצויינת.
לדעתי האישית, נורמלי שרוצים להתחתן מוקדם.
אני מתכוונת לומר שאנחנו לא אותו דבר. יש כאלו בגילך שזה נראה לכן רחוק ואולי אפילו מפחיד, אבל מכירה יותר מבת אחת שהרגישה רצון וביטחון להתחתן בגיל צעיר כמוך.
אמנם כיום אין יותר מידי בחירה בנושא הזה, מכיוון שגיל הנישואין הוא קבוע על פי החוק ואי אפשר להירשם לנישואין בגילך. אבל הרצון לכשעצמו הוא בסדר גמור, ואני מאחלת לך שתתחתני מהר ובקלות עם אדם נפלא שמתאים לך, ותוכלי לממש את כל הרצונות שלך בבניית בית בע"ה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
לדעתי זה נורמאלי מאוד. אבל כמובן נשמה, תחכי שתגדלי יותר…
בהצלחה יקרה!
בולבולבולאני
בלילה כדי להרדם אני תמיד חושבת על החתונה
יש לי כבר תסרוקת שמלה וכו ואפילו זמר
עולי תגידו שאני לא נורמלית
אבל זה עוזר להרדם
ברור שזה נורמלי. ברור שזה הגיוני.
לדעתי לכל בת (אפילו לילדה בת 3!) יש איזשהוא רצון להתחתן,
למשל-שיהיה לי שמלה לבנה, שאקבל מלא צומי, שאהיה כבר גדולה, שארגיש מוצלחת, שתהיה חתונה גדולה ומפוארת, שיהיה לי חבר, שיהיה לי עם מי להשתחנש, שאצא כבר מהבית, שאקבל את השליטה על הבית, שאהיה אחראית על עצמי, שאלד כבר ילדים, שתהיה לי משפחה גדולה, סקרנות, מתח רצון לעבור את זה כבר, לפתור צרות או בעיות קיימות ועוד…
ומתחתנים מתי שהרצון מתקרב למטרה האמיתית של החתונה.
לא בטוחה שהבנתן מה התכוונתי..
אני רוצה להתחתן לא בגלל החתונה והשמלה והצומי
אני רוצה פשוט כבר להתחיל את החייםם
שיהיה לי בעל וילדים משפחה משלי.. וכל הדברים שקצפת פירטה בסוף
וזה נורמלי שזה ככה מעסיק אותי?
כי אחיות שלי אומרות לי שבגיל שלי זה ממש לא מה שעניין אותם, ומה שצריך עכשיו לעניין אותי זה חברות ולימודים ודברים שתואמי גיל..
מנסיון, אין דרך בכוח לשנות את תחומי העניין. זה ממשיך לעניין, ודברים תואמי גיל נראים חסרי חשיבות, וככה זה.
אבל זה עובר יום אחד. פתאום את כבר לא חושבת על חתונה יותר מידי, פתאום מתאזנים עם פחד או חשש.
ואז, ומומלץ – רק אז, באמת לחשוב על זה ברצינות.
(בינתיים את יכולה להתחיל לחשוב איך את מתכוננת לחתונה שלך ולחיים האמיתים, אילו מידות את רוצה לסגל לעצמך, אילו מידות את רוצה שיהיו בבעלך, איך תחנכי את הילדים, וכדו')
תודה מסגרת:) עשית לי סדר!
שמחתי לעזור😉
לדעתי כשהמחשבות שלך משתנות מ-איזה שמלה ואיזה תסרוקת או כמה צומי תקבלי
ל-מי אני רוצה שיהיה החתן שלי, מה אני רוצה שהוא יהיה, איזה בית אני רוצה להקים…
אז את כבר כמעט מוכנה…
מלחיץ אותי שאת אומרת את זה
אני לא חושבת הרבה על החתונה/ הבית שיהיה לי,
אבל כשאני כן חושבת- אני חושבת על החתן שלי, על איך הבית שלי יראה, על איך אני יחנך את הילדים שלי וכו,
ממש לא על רגעי החתונה (אולי טיפונתת)
ואני רק בכיתה י' יש לי עוד זמןן
אז לא נראה לי זה ככה….
לכן אמרתי כמעט… כי צריך גם בשלות בהרגשה ובגיל…
מה שבטוח את יותר מוכנה מבנות שרוצות את השמלה הלבנה ופחות מעניין אותם החתן לא?
וואי כן זה בדיוק מה שהתכוונתי
וואי כן אני בל"חית לא נורמליתת (*בחורה לחוצת חתונה)
אבל בעיקרון זה כזה לחכות לגיל המתאים, כאילו לא שלושים, אבל גם לא חמש עשרה…
את באמת רוצה כבר לחלוק את החיים שלך עם בחור שזה אומר תוך שנה (בממוצע נגיד) את כבר עם תינוק?
שזה אומר לנהל בית מכל הבחינות, כל המטלות של תחזוקת בית, לנהל בית מבחינה כלכלית….
ברור שיש לזה מלא מעלות אבל בגיל הזה עדיין אין לך את הכלים לזה.
הרבי אומר שדאגות של פרנסה לא אמורות לעכב בניית בית אבל ברור שלא מדובר על הגיל שלך…
את עדיין בגיל שלא סיימת לבנות את עצמך (שזה העיקר!) איך תוכלי לבנות חיים משותפים שזה כולל כל כך הרבה פעמים של הבלגה וויתור למען השני, של לדעת לכבד את הזולת ולהקשיב ולהתחשב. לדעת מה ואיך לבקש את הצרכים שלך.
ועוד דבר מאוד חשוב. חתונה לא נועדה למלא צרכים וחסכים וכשמתחתנים בגלל זה זה נגמר רע בד"כ…
אם יש חסרים כאלה (גם בגיל שידוכים) הפיתרון הוא ללכת לטיפול.
אז הרצון להתחתן הוא טבעי ובריא והוא חיובי כי להתחתן זו מצווה אבל יש לך עוד זמן ותזכרי שכל המאמצים שלך מעכשיו ועד גיל 18 (לפחות) לעבוד על עצמך הם בשביל הבית שתקימי וכמו שאומרים כשאת עולה ברוחניות גם הוא עולה… בינתיים תחשבי על זה שאת מדליקה נרות בשבילו והוא מניח תפילין בשבילך וכל ההתקדמות שלך עם עצמך היא בשביל שניכם, זה כבר מעודד 🙂
אממ לא ממש התכוונתי שאני רוצה להתחתן עכשיו כן?
התכוונתי שבאופן כללי זה מעסיק אותי
ואוו
האמת כמוני כמוך;)
אני קצת יותר גדולה ממך אבל לגמרי רוצה כבר להתחתן ולהקים את הבית שלי
בכל אופן, זה נשמע לי ממש לגיטימי וטוב לחשוב על זה
זה מראה שאת בוגרת, שיש בך נכונות למשהו חשוב שילווה אותך כל החיים.
למרות שלי כל הזמן אומרים שזה לא נורמלי שאני רוצה, כי זה מאוד קשה
וזה סתם נראה זוהר ומגניב ובפועל יש הרבה קשיים.
תודה לך💓
מותקקק תקשיבייי
אני מגיל קטן "רוצה להיות אמא" ההבדל היחידי ביני לבין אחרות הוא שאני נשארתי עם הרצון הזה חזק עד היום [י"א]
אני ראיתי את עצמי בט' מגיעה לתיכון בי"א עם פאה ומגיעה רק לבגרויות..
(עכשיו מגיע הקטע המיאש תמיד ש.. התבגרתי וכו'.. והבנתי, אבל לא עוד!)
אני עדין לא התחלתי בגרויות! בעזרתו אני אכתוב כאן שזכיתי כבר לקנות פאה!
אל תחשבי שזה שאת קטנה הופך אותך ללא בסדר…
דווקא זה הופך אותך לנורמאליתתת
אהמ. ההתנרמלות הצפויה היא בכיתה י"א, אכן, אבל לאו דווקא בתחילתה…
מצוין, תמשיכי לרצות – זה נשי, זה הכי הגיוני בעולם. רק תהיי מוכנה להשקיע בזה הרבה אנרגיה, בסדר?
חוץ מזוגיות ואהבה
זה גם לטפל בבית, לפרנס, להיות הרבה שעות לבד
לדאוג לדברים בכוחות עצמך.
תני לעצמך עוד כמה שנים בחממה של אבא ואמא אחר כך זה כבר לא יהיה אוות דבר
הלוואי עליי.
אני מתה מפחד מחתונה, וכמה שניסיתי לפתור את זה- לא הצלחתי.
עד היום אני תקועה ומחכה לישועת ה'.
(ואני לא אגלה בת כמה אני כבר)