"היה היו שתי חברות…"

הייתה לי חברה מאד טובה.
אבל מאז שעברתי בית ספר היא מתרחקת ממני.
וזה מתסכל ומבאס.
וכל הזמן היא טוענת שהשתניתי,
שאני באה לפעולות עם חברה אני רוצה לומר לה שלום- אבל היא מתעלמת באלגנטיות, מדברת עם החברה שלידי.
וזה מבאס ממש, אני משתדלת לא לכעוס ולהבין אותה אבל זה מתסכל!
תגיבו לי אולי מה לעשות איתה?
הסתדרתי ב"ה מאז שעברתי ומצאתי חברות חדשות.
אבל עדיין מבאס לי הקרירות הדקה הזו שבנינו, הגישה הזו שכמעט לא שמים לב אליה, אבל היא נוכחת.
מאד נוכחת.
איך לדעתכן אפשר לפתור את הבעיה הזו? כן, גם בעיית העיניים המקנאות שהיא נועצת בי כל פעם אחרי שאני מספרת קצת, משתפת על הבית ספר.
מזמן הפסקתי לשתף, מזמן הבנתי שהיא לא הבן אדם לחלוק איתה חוויות.
מבאס.
אז יש לכן פתרון?