נכון בכל בית יש את הכבשה השחורה? אז היי, זאת אני. כולם פה שונאים אותי, ואני המוקד של כל המריבות (תאמינו לי אם אני אגיד שזה לא באשמתי? מן הסתם שלא…).
נמאס לי!! אני רוצה לצאת מהבית, ואין לי לאן… 🙁 דיייי נו תענו לי! תנו לי עצה, עזרה…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
תחלמי על מה שתעשי אחרי… זה מה שיחזיק אותך בשנים שעוד נותרו לך לשרוד. בהצלחה חברה!!
יש לך דיבור עם אמא שלך?
תנסי לדבר, להסביר את עצמך..
ותשתדלי לברוח מהמריבות כמו מאש.
מתחילה מריבה או משו פשוט תלכי משם…
אהה וגם תוותרי, תוותרי המוןןן
תתני מעצמך לאחרים, תהי שם בשבילם ואז זה יקרב בינכם וכבר אוטומטית אני חושבת שהעניין יסתדר..
העניין הוא הקרבה עצמית, וחשיבה על הסביבה, לא עלי.
לא. בכלל לא :/
וכמה אפשר לוותר? מתישהו נגמר הכח.
חוץ מזה שזה העניין. לפעמים יום שלם אני שותקת ומוותרת ונחנקת, ואז בסוף תופסים אותי על מילה או על מה שלא עשיתי….
אוף נשמע מתסכל.
אבל אולי תנסי להסתכל על המצב באור חיובי. אם איתך נוצרות רוב המריבות, זה אומר שאת תופסת מקום נכבד בבית. מקום גם חיובי משערת:)
בטח את גם מאוד סוערת ורגישה. טוב אני כעת רק שיערתי ונתתי לך רעיונות- אבל בטוחה שתמצאי גם נקודות חיוביות במצב הזה. בהצלחה רבה! שתהיי שלמה עם מקומך ותצליחי לראות את הטוב!!?
תשתקי.זה יעזור.
נכון שאת תמיד מחזירה להם?
אז תבלעי תרוק ופשוט אל תגיבי להם.
אני איתך בלב
לא פשוט לא. נכון שככה זה נשמע?
ידעתי שלא תאמינו שזה לא באשמתי.
אני הילדה הכי מאופקת שאני מכירה, ככה גם אומרים עליי בחוץ 🙂
לפעמים מטיחים בי דברים שלא נדע שעה שלימה ואני כמו הר געש רדום פשוט אוצרת הכל ולא מגיבה, לא זזה. עד שאני נשברת, אומרת משפט אחד, בוכה ובורחת.
🙁
דיייי
אי אפשר לשאת את הכאב הזה גם אצלי אני הבעייתית כולם שונאים אותי ורואים בי חסרת תועלת אני יודעת איך זה מרגיש זה נורא
ואין לי עצה לתת לך כי גם אני תקועה
פפפללללליייזז עצה
בואי נבכה ביחד???
תספרי להורים שלך מה את מרגישה הם בטוח ינסו לעזור לך אין כזה דבר שההורים שונאים את הילד שלהם שווה לך לספר להם
לצאת מהבית זה לא יעזור!!
תקשיבי בדרך כלל הכבשה השחורה לא סתם כבשה שחורנ. נכון?!
בדרך כלל היא הסיבה למריבות מציקה לאחרים ודברים בסגנון.
אני לא יודעת מה הולך אצלך ולמה המצב הוא ככה
אבל בכללי מזה זה נוצר.
תאירי פנים לאחים שלך, תחמיאי להם, תעזרי להם בשיעורי בית, בפעילויות באנא עראף מה.
תאמיני לי שזה יעזור הם פתאום יכירו אחות חדשה ויתנהגו אליך כאל אחות חדשה!!!
נכון זה קשה, קשה מאוד!!
אבל זה שווה את זה!!
אני רשמתי את כל זה נטו מאהבה ולא רציתי בכלל לתת ביקורת!!
אוהבת אותך!!??
תודה על האהבה.
במה שאני טובה בו – אני הכי עוזרת שיש.
אבל מה שאני לא טובה בו – זה פתאום מכעיס אותם בהגזמה…
זו לא אשמתי??
היי נשמה:)
למה את חושבת שאת הכבשה השחורה?!
אני בטוחה שההורים והמשפחה שלך לא שונאים אותך! ולא רוצים שתצאי מהבית!
אני חושבת שעם כל ילד מגיעים גם מתנות וגם התמודדויות למשפחה ולהורים(במיוחד).
לא שזה משו רע פשוט ככה בסופו של דבר מצליחים להיות יותר טובים.
אז הכל בסדר למרות הכל אני מבטיחה לך ההורים שלך אוהבים אותך!
וטיפ שלי במקרים של מריבות, דיונים וכו׳ על תנסי להיות זו שצודקת גם אם את יודעת בפירוש שהם טועים. תני גם לאחרים להרגיש את ההרגשה הטובה שהם אלו שצודקים.
בהצלחה לך יקרה❤️
אז זהו? זה הפיתרון? אני צריכה לחנוק את עצמי עד החתונה רק בגלל שאני הכבשה השחורה??
ואני יודעת לקרוא רמזים, אני יודעת מה המקום שלי במשפחה ☹
בתור אחת שמזדהה איתך נוראות ויצאה מהמקום הזה, זה לגמרי תלוי בך. וזה גם תלוי בך אם לכעוס על זה שאת תכלס צריכה לעשות את הצעד הזה קדימה ולדעת שאחרים לא יעזרו לך – ולהשאר תקועה, או להיות אמיצה ונחושה למרות הכל.
מה לעשות? להתעלות לפנים משורת הדין, להיות נחמדה בכוח, לנסות להכנס לנעליים המעצבנות של השני ולהכיל אותם בלי סוף. השינוי הטוב כבר יבוא.
מה לצאת? יש סגר
ממקסימום חדר מדרגות של הבנין ליד
לצאת. לצאת. לצאת. בלי לחזור. לא להליכה. למקום אחר, אם אנשים שאוהבים אותי וחמודים אליי.
היי! אני גם חייתי בבועה כזו עד לא מיזמן.
אבל ניסיתי למצו דרך לצאת מזה, ובאמת מצאתיי!
1: תנסי לראות מה כן טוב לך בבית! מה כן נותנים לך! מתי כן מצדיקים אותך! אפוא מחמיאים לך! (ותאמיני לי כשתתחילי לשים לב תראי שבאמת האובים אותך!)
2:תנסי להיכנס לנעלים של המשפחה שלך! בכול פעם שקורא לך משהוא אם אחד מבני המשפחה שלך תנסי לדמיין אותך בצד השני! איך את היית מגיבה?
3: תעזרי יותר בבית! פשוט תושיטי יד! אם תראי שיש למישהו בעיה פשוט תנסי לעזור לו!
4: תדברי אם אמא שלךךך!!!!!! תעשי את זה! באמת זה עוזר! פשוט תספרי לה. זה רק בישביל ליפרוק את הכול אצל מישהו. תבקשי מאמא שלך שפשוט תקשיב לך!
5: תנסי למצוא יותר קירבה אם המשפחה שלך! תיתני לאם חיבוקים, נשיקות תעודדי, תחמיאי, אפילו להורים שלך תעשי את זה! גם את מרגישה מאם אהבה! וגם אם ירגישו ככה!
מקווה שעזרתי לך!
זה ממש קשה. וכואב.
אני לפחות מה שמרגישה, זה שלא משנה מה אני עושה, זה לא יהיה טוב בעיניהם.
אז אני מרגישה שונה, הכבשה השחורה. ומעדיפה לברוח משם ולהיות לבד, לעשות מה שבא לי ולא לשמוע ביקורת מאף אחד, בטח לא מההורים שלי.
למה את המוקד של כל המריבות, אין לי מושג, אבל פעם אחת מישהי ענתה לי ״כמים הפנים אל הפנים״
תתאמצי לשנות את המצב, אפילו אם את חושבת שאת צודקת.
תנשמי עמוק
ותוותרי לפעמים
זה נורה קשה
ואולי לא יהפוך לגמרי את המצב
אבל עוזר
אז בהצלחה חמודה!!!
הלוואי שיהיה לך רק טוב?
ותדעי שאת לא לבד
ושיש הרבה בנות שחולמות על הרגע בו יהיה להן את הבית של עצמן
גם אני ככה…..כיף(בחיריק)
יש לי אח כזה..
מאז ומעולם הוא הציק ועצבן את כולםם בהתמדה.
עשה קולות וכשביקשו ממנו להפסיק הוא התעלם והמשיך, רב עם אחיות קטנות, התגרה בגדולים ועשה כך מה שהוא רק יכול כדי להשניא את עצמו על כל המשפחה
למרבה ההפתעה הוא הצליח ובגדול..
זה פשוט עצוב כי אני רואה מהצד שהילדים מתרחקים ממנו וצוחקים עליו, הצחוק הזה גורר עצבים מצידו שמובילים למכות ולצעקות ושוב הוא חוזר להיות האשם.
הוא צריך להבין שכשהוא יתעלם מהצחקוקים של האחים הם לא ימצאו עניין להציק לו
וגם הוא צריך להפסיק לגמרי להרביץ ולריב כי כל פעם כזאת תחזיר אותו שוב למעמד הילד המעצבן של המשפחה.
זה לא קל לשנות סטיגמה, הוא יצטרך לעבור דרך ארוכה כמו הדרך שהוא עבר כדי להגיע למעמד הזה של הכבשה השחורה..
אני לא יודעת מה בדיוק המצב אצלכם בבית אבל אולי זה יעזור לך.. בהצלחה!!!
אפשר לומר לך משו?
יש לי אח.. שהוא היה הכבשה "השחורה"
והכל השתנה… ועכשיו ממש אוהבים אותו!!
איך? – הוא משתדל להחמיא.. ולעשות מה שמבקשים ממנו.. ולהיות כמה שיותר נחמד..
ואת הבדיחות שהוא אוהב לומר פשוט בצורה נעימה וכייפית.. עכשיו הוא סלב 😉
אוייש.
נשמע מבאס ברמות.
אני חושבת שאם זה מה שאת מרגישה אני לא יתווכח איתך ולא יאמר לך שזה כן אשמתך, וגם לא יגיד לך לדבר עם ההורים שלך, כי בטח זה לא יהיה לך נחמד כלכך….
מה שאני חושבת זה שכדאי לך לשתף במה שעובר עליך מישהו מבוגר יותר שנמצא מחוץ לתמונה, והוא יוכל להגיד לך אם זה מצב נורמטיבי, או שבאמת יש כאן משהו מעבר ואולי צריך לטפל בו.
את באמת מותק!!
את אחותי??
סוריי… דיי לקחת קרדיט ולהיות קטנונית!!
תשני את כיוון קצת..
אל תחשבי שהכול נגדך…
אהמ לא נראה לי…
אומרים שבכל מערכת יחסים של כמה אנשים לכל אחד יש תפקיד. יהיה אחד שייקח את התפקיד הניהולי, אחד שייקח את התפקיד של הליצן, אחד שיהיה הילד הטוב שנסחב אחרי כולם, אחד שיהיה הכבשה השחורה וכו
זה בכיתה, בקבוצת חברות וגם במשפחה.
בדרכ קצת קשה לצאת מהתפקיד שאליו התרגלת.. אבל זה אפשרי! רק צריך להחליט איזה תפקיד אחר במקום מחליטים לקחת אחרת חוזרים לתפקיד הקודם – המוכר והרגיל…
אז בהצלחה יקרה! דורש קצת חשיבה ומאמץ אבל משתלם! ויש לך כוחות!
לצאת מהבית לא נראלי יכול לעזור לך, הגיוני זה לא,.
כי מבעיות לא צריכים לברוח, אלא לפטור אותן. ז״ת תמצאי דרך לדבר עם משהי/ו
ושהעיניינים הסתדרו.
שיהיה לך בהצלחה.
בהכבשות השחורות הן הכי יפות בסוף?
היי קודם כל שתדעי שכולן מרגישות לפעמים שחורות! זה בא בתקופות, זה כואב ומתסכל אבל אם זה תלוי בך המלצה שלי היא לשחרר לא להתעמק בכל מריבה או ויכוח כי לא תצאי מזה. תהיי מי שאת כי ככה הכי אוהבחם אותך גם אם את קצת מעצבנת.? בהצלחה.