בשמחת תורה.
היא מביטה למטה, מחפשת את אחיה הקטן,
החליפה השחורה שעליו
מאפשרת לזהות אותו בין הטליתות הלבנות.
ביד אחת הוא מחזיק בעץ חיים
וביד שניה הוא מנסה לייצב את הסידור.
ובאמצע אמירת ה"יזכור"
הוא מופיע.
מנותק מהאווירה,
שונה מכולם.
בגדיו- בגדי יום חול,
ראשו מכוסה בלורית,
לא מוציא הגה מפיו,
ו…מטאטא אחוז בידיו.
שמחת תורה,
עושים סעודה בבית הכנסת
מזמינים קייטרינג,
וזה מגיע יחד עם מלצרים.
"הוא גם יתום?"
עולה לה מחשבה מצחיקה,
ממשיכה להתבונן,
במלצר שהפך למנקה,
חושבת על זה שאנו יהודים,
ובהחלט מגיע לנו משרתים,
את ניצני הגאולה כבר מתחילים אנו לראות,
ובקרוב נזכה, בגאולה האמיתית לחיות.
משיח נאו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
ב"ה
חחח את מזכירה לי מה היה לי ביום כיפור…
רצתי הביתה להביא את אח שלי הקטן ליזכור (היה לו גבס ברגל ולא יכל ללכת לבד) וחזרתי מהר איתו שמתי אותו בגברים ועליתי מהר מהר להספיק יזכור…
אני רואה אנשים בחוץ, יזכור..
אני נראית ילדה קטנה למרות שאני כבר בסמינר ואשה אחת רבה איתי שאסור לי להכנס ליזכור. והתחלתי להתנגד אליה וכל הנשים מסתכלות.. זה היה פאדיחה! ועד שנכנסתי לעזרת נשים, נשים מבפנים צועקות "יזכור" לצאת וכדו'… בקיצער בסוף ב"ה אמרתי יזכור, עם קצת פאדיחות, אבל אמרתי חחח