מיומנה של עוזרת פרק ד

אפריקה
לפרק הקודם

לפרק הבא

מכירות את כל המשפטים האלה: "תפסיקי להתלונן, את לא יודעת שילדים מתים באפריקה?" או "אל תתפנקי, ילדים מתים ברגע זה באפריקה" וכו' וכו' וכו'?
הייתי כמה וכמה פעמים בחיי באפריקה אבל המשפט הזה לא הזיז לי עד שהגעתי לאפריקה השנה.

היי, ד"ש חם (או קפוא, עכשיו אמצע החורף) מדרום אפריקה.

אני כרגע בחופשה עם המשפחה אז אין לי סיפורים מצחיקים מהעבודה לבלוג של השבוע, אז מי שלא מעניין אותה- בכיף יכולה לעבור לפוסט אחר.

הכל התחיל לפני יומיים, כשנכנסנו לחנות עם כל המשפחה כדי לקנות דברים אחרי הטיסה שלנו מיוהנסבורג לג'ורג'.
היה שם איזה איש אחד, שהתפקיד שלו היה להדריך מכוניות לחניות (עבודה מאוד לא רווחית, שבד"כ מיועדת להומלסים- שלצערי יש הרבה מהם, אבל רוב המשכורת שלהם באה מהטיפים שאנשים נותנים להם אחרי שהם מוצאים חניות.) שעזר לנו למצוא חניה. אבא שלי רצה להביא לו טיפ אבל לא היה עליו כסף, אז הוא אמר לו שהוא הולך להכנס לסופרמרקט ושאל אותו אם הוא רוצה שהוא יקנה לו משהו במקום טיפ.

האיש ביקש לחם וחלב.

תודו שזה עצובבבבבבבבב ברמות הזויות!!!! לבנאדם אין לחם או חלב להביא הביתה לילדים שלו!!!!

קיצור, עם כל הקנייה הענקית שלנו קנינו לו כיכר לחם (4 שקל!!!!) וחלב (2 שקל!! לא היה לו כסף לקנות לחם וחלב ב6 שקל!!) ובזמן שהמשפחה שלי הלכה לקחת את השופינג למכונית, אמרתי לאמא שלי שאני חייבת לקנות מלא כאלה לעוד שירצו (כי ממילא היה לי מעשרות שרציתי להשתמש בהם בדרום אפריקה). קנינו 5 מכל אחד, ויצאנו החוצה להביא להם. הם לגמרייייייי התנפלוווווווו!!! זה היה כ"כ מפחיד לראות מבוגרים רבים כמו ילדים, וכל זה בשביל מה? לחם וחלב, מוצרים בסיסיים שאנחנו בכלל לא חושבים פעמיים לפני שאנחנו אוכלים אותם. יש הרבה אנשים בעולם שאין להם את זה!!! כ"כ מפחיד לחשוב על זה!!

אחרי זה כל העובדים שם שעזרו למצוא חניות באו אז המשפחה שלי נכנסה לאוטו מהר לפני שכולם יתנפלו עלינו. הלב שלי לגמרי נמס לראות את האנשים האלה ורציתי לתת להם עוד דברים אבל המשפחה שלי לא הסכימה. נסענו משם. לעולם לא אשכח את הילד המסכן הזה שרדף אחרי האוטו שלנו…. הוא לגמרי התחנן ואני לגמרי נשברתי בשבילו. לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר כל הנסיעה…

מאז אני שומרת סטוקים של לחם באוטו ואנחנו נותנים לאנשים דרך החלון.

פעם, כשעצרנו בתחנת דלק, כולם נכנסו לחנויות לקנות חטיפים (לגמרי לא הייתי בקטע לקנות חטיפים כי בול באותו בוקר התעוררתי עם עוד סנטר) נכנסתי לחנות איתם, סתם כדי לנסות למצוא משו דיאטטי+כשר (לא מצאתי), ואז ראיתי את המדף של הלחמים. לקחתי את כל הלחם שהיה שם (5, לא ביג דיל) וכשהגעתי לקופה לשלם הקופאית פתחה זוג עיניים ע-נ-ק-י-ו-תתתתתתתת, לגמרי לא הצליחה להסתיר את הפרצוף שלה….
קיצור, זה מה שיש לי לספר הפעם, סליחה אם אכזבתי אתכן….