ככה התחלתי לכתוב

ותודה לחברות שפרגנו:)
כשנכנסתי לכיתה חשבתי שזה הולך להיות עוד שיעור עברית רגיל, הבנת הנקרא, כתיבת טיעון, אולי דקדוק, כל מה שלומדים בכיתה ח'…
המורה כתבה על הלוח בגדול: "כתיבה" ואמרה תכתבו על זה חיבור.
התחילה סערה בכתה,
'המורה לא הבנו מה צריך לעשות'
'המורה אני לא יודעת לכתוב'
'המורה מה עכשיו אנחנו נתחיל לכתוב כל שיעור?'
'המורה זה משעמם!'

והאמת, לא ממש הבנתי מה הבעיה שלהן. הוצאתי עט, דף, ופשוט התחלתי לכתוב.
אחרי איזה רבע שעה, המורה בקשה שבנות יקריאו מה שכתבו. הרוב בכלל לא כתבו. 2-3 כתבו איזה משהו כזה שיוצא כשמאלצים את העט לכתוב… ואני כתבתי את מה שמופיע כאן בהמשך.

זו הייתה הפעם הראשונה שהקראתי בכיתה משהו שכתבתי.
וכולן היו בהלם.
הן התחילו להגיד לי שאני מוכשרת, ושאני כותבת מדהים ושאני תותחית ושאני חייבת לפרסם את זה!!
וזהו. כל השאר הסטוריה.
לא פרסמתי את זה בזמנו, אבל הנה זה כאן.
אז הבנתי בפעם הראשונה, ילדה בכיתה ח', שיש לי כישרון כתיבה.
ומאז אני כותבת כבר שניםםם.
וזה כיף לי:)
קיבלתי פשוט מתנה ענקית!
אז תודה לכן חברות על הפרגון ההתחלתי ההוא שגרם לי לממש את הכשרון שלי!
ותודה גם לתיכון בית רבקה כפר חב"ד שבמבחני הכניסה שלו צריך לכתוב חיבור (ובזכות זה התחלנו ללמוד לכתוב חיבור בכיתה ח'….;) )

הנה מה שכתבתי בכיתה ח':

יצאנו לסיור לבדוק מה אומר לכל אחד המילה כתיבה:
בשביל העט- כתיבה היא להוציא דיו ולהגמר.
בשביל המילון- כתיבה היא פועל וגם שם עצם.
בשביל ילדה בכיתה א'- כתיבה היא דבר שלוקח זמן ומאוד מושקע.
בשביל הסופרת- כתיבה היא סיפור ארוך יפהפה או אולי ספר שלם…
בשביל אמא שלי- כתיבה היא רשימת קניות או משימות.
בשביל הנייר- כתיבה פרושה לכלוך.
בשביל הקלדנית- כתיבה פרושה לחיצות אין סופיות.
בשביל הסופר סת"ם- כתיבה היא דיוק, לחץ זמן, כסף ולהבדיל- קדושה.
ובשבילי- כתיבה היא מה שעשיתי עכשיו.