סיפור פנטזיה שכתבתי, מה אומרות?
ערב סגרירי וקר.
המעלות בחוץ יורדות אט אט, אל מתחת לאפס.
הקור זורם באוויר, יורה פתיתי שלג נוקשים, זועפים.
הרחוב הראשי בעיר גונדלאר, השוכנת במדינת תשעת האפים, שנקראת כך על שם תשעת הערים הנמצאות בה, מואר, כאילו שמש קיצית החליטה לצאת לסיבוב לילי.
נורות הרחוב נדלקות בזו אחר זו, על ידי הקוסמים.
הקוסמים, חברי 'מועדון הקוסמים לנצח', אנשים בעלי יכולת קסם, שעוברת אצלם במשך דורות, במשפחות הקוסמים.
לבושים גלימות בצבע בורדו כהה, עליהן עונדים הם את תג הקוסם, בצורת ינשוף בעל עיניים כתומות, בוהקות.
שרביט דקה שוכנת לכל אחד מהם בנרתיק מיוחד, בבטנת הגלימה.
צחוק ילדים נשמע, משפחות מטיילות ברחובות, ידיהן עמוסות בהפתעות ומתנות, לכבוד יום 'לילה לבן', השנתי.
קול נגינה נשמע, מקרן רחוב.
כמה נגנים יושבים, סביבם מתקהלים עוברי אורח, מוקסמים.
אקורדיון, חליל וגיטרה, בהרמוניה מדהימה.
שירי עם קצביים, וריקודים ספונטניים פורצים מרגלי האנשים.
זיקוקים בוערים נשלחים אל שמי הלילה, מתמזגים עם כוכבים נוצצים.
נדמה כי העולם כולו מאושר, והלילה כה יפה.
שלטי לד זוהרים בצבעי הקשת, תלויים על חזית החנויות, מכריזים על תכולתן.
רשת החנויות 'פלא החיים', המציעות מגוון רחב של שיקויי פלא, המחוללים פלאות.
החל מנוזלים צבעוניים, מסתוריים, שמי ששותה מהם, מתנפח כבלון למשך שעה, ועד שיקוי החיים, המעניק הילה מגוננת ששומרת על האדם עד אור הבוקר.
אור הפלאשים המהירים כברק, עיתונאים רבים הגיעו אל כיכר העיר, בה מתרחשות החגיגות הגדולות בכל שנה, לסקר את האירועים עבור עיתוני הבוקר למחרת.
הלילה עוד ארוך, ונראה כי המון האדם ברחובות רק הולך וגדל, ואיתו הרעש וההמולה.
***
לא הרחק משם, בסמטה קטנה וחשוכה, בעיר התחתית, רעדה האדמה.
קירות אפורים השייכים לחורבות הפזורות באיזור, התנועעו כעלה נידף ברוח.
זוהר אדום, בהיר, חלף בשמי הלילה, השחורים כמבשרי רעות.
קולות האירועים נשמעו שם במעומעם, בדממה העמוקה.
טיפות דם טפטפו, מעכירות את רחובות העיר, מלאי אבק ושברי זיכרונות מן המלחמה האכזרית אשר התרחשה שם לפני כעשרים שנה.
וכשם שהתחיל, כך פסק הטיפטוף המשונה, דקות ספורות לאחר מכן.
ואיש אינו שם לב.
***
בכיכר העיר פרצה התזמורת, חצוצרות חצררו.
גוש האנשים נחצה לשניים, יוצר שביל.
הקוסם הגדול, אדוארד פיצ'רד, נראה בפתח.
פניו צרות ומוארכות, צלקת מכוערת משרטטת נתיב מאוזנו ועד אמצע לחיו, מזכרת מהקרב הנודע, של הקוסמים נגד כוחות הרוע.
זקן לבן וארוך, יורד עד לבטנו, ומראהו כשל סבא חביב, המחלק סוכריות מתוקות לילדים.
בצעדים מדודים פסע בין האנשים, מהנהן לשלום בחיוך רחב.
זוג תאומים ג'ינג'ים, לוהטי מראה, זכו.
בנפנוף שרביטו נוצר שובל כוכבים, שהסתלסל סביבם לקול מצהלותיהם.
מפיק האירוע, איש שמנמן בעל שומה רוטטת על סנטרו, וחיוך רחב החושף שתי שורות שיניים לבנות, מרובעות וישרות, הוביל את הקוסם אל מקומו, בשורת הכבוד, לצד ראש העיר, ראשת עמותת לנפגעי כוחות אפלים, ופוליטיקאים ואישים מפורסמים רבים.
מופע הפתיחה התחיל.
חבורת להטוטנים הציגה תרגילים מרהיבים לקול תשואות הקהל.
אך, עיניי הכל היו נשואות אל המופע שני, בו היה את תחרות הכישרונות הצעירים, אליה התכוננו כל צעירי האיזור במשך חודשים, ועליה חלמו בלילות.
הפרס הגדול, היה מושא משאלותיו של כל ילד שגר במדינת תשעת האפים.
מסורת ידועה הייתה, ובמשך שנים קיימו אותה.
פעם בשנה, ביום 'לילה לבן', התנהלה תחרות כישרונות לילדים מגיל 10 ועד הורים צעירים בני 15, ושלושת הזוכים המאושרים במקום הראשון, קיבלו אשרת לימודים בבית הספר המיוחד למחונני כישרונות , ששמעו היוקרתי נודע למרחקים, בכל יבשת הטארונים, הלוא הם צאצאי עם הטארון, ובה שוכנת מדינת תשעת האפים.
הילת סוד עמומה מרחפת סביב מוסד זה, ואיש אינו יודע מהם הלימודים להם זוכים הנערים.
יודעי דבר, ממתיקים סוד כי מנהל בית הספר הוא לא אחר מאשר הקוסם הגדול, אשר כל קוסמי המדינה כפופים למרותו.
תכונה חרישית ניכרה בקהל, מופע הלהטוטים הסתיים, ומנחה האירוע הודה לגברים המזיעים מן המאמץ, והם קדו בעוד הקהל מוחא להם כפיים בהתלהבות.
המנחה, איש אפור שיער ועיניים, נהנה מן הסקרנות ששררה בקרב האנשים, קרא לפאנל השופטים לעלות אל הבמה, ולהתיישב על יד שולחנם.
ראש וראשון להם, הקוסם הגדול אדוארד פיצ'רד, התרומם ממקומו, והתחיל לפסוע לכיוון גרם המדרגות הקטן, המוביל אל הבמה.
מבטו סקר את שורת המתמודדים המתוחים כקפיץ, חלק כססו את ציפורניהם כתוצאה מהמתח, ואחרים פסעו הלוך ושוב לצד הבמה, כדי להרגע.
בתנועת יד חמה, איחל בהצלחה.
יד.
הוא הביט בידו בתדהמה, לא מאמין.
"אה-אה", חירחור בלתי נשלט נפלט מפיו, חסר אונים מכדי להשמיע מילים.
טבעתו, טבעת הקוסם, בה טמונים כל כוחותיו, נעלמה.
'נעלמה..', הד עמום מהדהד במוחו, חודר אל ליבו.
כניסיון נואש אחרון, שיפשף את עיניו וסקר את ידו, אחר הביט אל האבנים המרוצפות שסביבו, אך המציאות אמרה את דברה.
סחרחורת תקפה אותו, הוא ניסה להאחז בדבר מה, אך העולם כולו נמרח בצבעים אפורים ושחורים מול עיניו ופרצופי האנשים כמו הכפילו עצמם, מייצרים עוד ועוד.
והוא התעלף.
***
בסמטה קטנה, בעיר התחתית.
הגיח מחורבה מטה לנפול, גבר דק גזרה וגבוה, גלימתו השחורה הארוכה, מטאטאת את הרצפה.
טבעת ובה אבן חן בצבע טורקיז, יקרה ומסתורית למראה, ניצנצה על אצבעו.
זהה, לטבעתו של הקוסם הראשי.
הוא חייך לעצמו בשביעות רצון, מבטו מהופנט אל הטבעת.
אחר מיהר להסתלק מהמקום, עשרות יצורים מפחידים ולא אנושיים למראה, פוסעים בכבדות, כצבא קטן, אחריו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
אני אוהבת פנטזיה.
תמשיכי..
איזה כיף!
בעז"ה.. כתבתי כבר עוד פרק- שניים, אני מתלבטת אם להעלות או לא.
וואו זה כזה יפה!!!
מי סיפר לך שאני מאוהבת בפנטזיות??
מסקרן נורא, נשמח ממש אם יהיה המשך 🙂
נ.ב. (הביקורת ביקורת בונה בלבד!) הציק לי קצת שפירטת והסברת הרבה דברים בלי לתת לנו להבין לבד. למשל בקטע הזה: "נורות הרחוב נדלקות בזו אחר זו, על ידי הקוסמים.
הקוסמים, חברי 'מועדון הקוסמים לנצח', אנשים בעלי יכולת קסם, שעוברת אצלם במשך דורות, במשפחות הקוסמים." – היית יכולה להשאיר לנו להבין את כל המידע הזה על הקוסמים לבד/לאט לאט בהמשך. אבל זה לא כזה נורא, אף אחד לא מושלם ותמיד משתפרים ?
תמשיכי! (ואהבתי את השם שלך, מזכיר לי משהו…?)
דיי!
שמחה לשמוע שקלעתי בדיוק לטעם שלך.
גם אני מתה על פנטזיה, תני כיף!
יש המשך.. בעיקרון.
פשוט עוד לא העליתי ואני בספק אם להעלות או לא.
אוייש צודקת, עכשיו אני באמת שמה לב שזה מציק ומלאה מידי, רק שאני חשבתי שיש בטח הרבה בנות שלא ממש יודעות איך הולכת פנטזיה וקוסמות, אז כתבתי הסבר קטן.
בכל מקרה, תודה על הביקורת!
אין על אנשים דוגריים וכנים, ועל המחמאות שלהם.
אוף כמה מביך שאני בטוחה שאנחנו מכירות את השם מאותו מקום ולא זוכרת מאיפה?
נראה לי הייתה לי השראה כלשהיא לשם, תזכירי לי!
סיפור מהמםםם
תרזושש איזה כישרוניתתת
חייבת המשךךך
ביגג ליייקקק!?
תודה תודהה!
איזה כיף לשמוע כאלה מחמאות.
המשך..
אתן בטוח רוצות??
הפורום הזה נראה לי לא כל כך מתאים פשוט..
מה אומרות?
וואו!
רק ראיתי את השם שלך וכבר נזכרתי באותם השירים היפים, העשירים, שעלו פה לפני חודשיים, בערך (אפשר לבקש עוד?)
והסיפור.
דבר ראשון- יש לך את זה, חד וחלק.
העלילה הזו מעניינת (פנטזיה, בכל אופן) וממש אהבתי את הכיוון אליה לקחת אותה. (אגב, את ממשיכה את הסיפור הזה? הוא לא חייב המשך כי יש משהו יפה בנימה המסתורית בה הוא נגמר, אבל יהיה לי מעניין לקרוא עוד).
וממש התחברתי לסגנון הכתיבה הזה שלך. הזכיר לי כל מיני דברים. אלופה!
תעלי לנו עוד דברים, פליז.
שין!
וואו, כמה נחמד לי שזוכרים אותם.
עוד?
מצידי בשמחה רק שתבוא ההשראה הזו!
תודה רבה, כיף לשמוע באמת.
העלילה מעניינת?
איזה יופי, חששתי שהיא תהיה ממוחזרת מידי.
עקרונית כתבתי המשך, השאלה אם אני מעלה אותו או לא.
אם יהיה ביקוש, יש מצב שאני כן אעלה?
נכון.. אבל כן מתחיל פה איזה משהו שצריך להמשיך.
דיי, את קוראת פנטזיה?
לא צריך לבקש אני בכל מקרה מעלה גם בלי לשאול!
אהבת חיי❤
תודה שין!
בטח שזוכרים!
הם היו פשוט… יפים, מבוססים על כל דברי אמת וגם… מנוקדים!
ואני לא קוראת כל כך פנטזיה, אבל כן כותבת… (ולא, אני לא אעלה את זה לכאן בחיים?)
מחכה שתמשיכי.
ו… את העלית עוד שירים?!
יואוו, הלוואי שכן!
קצת ממוחזרת
כאילו
תאומים ג'ינג'יים
קוסם עם זקן לבן ארוך
צלקת
וואי, באמת כשאני חושבת על זה תכלס את צודקת.
זה כנראה היה לי בתת מודע ובלי לשים לב העתקתי כמה נקודות דמיון מהפנטזיה שאני כל כך אוהבת?
אבל העלילה עצמה, איך היא?
התחלת טוב לגמרי:)
מצטרפת לאלה שבקשו שתכבדי את האינטלגנטיות של הקורא;)
נגיד המשפט הזה: "זהה, לטבעתו של הקוסם הראשי."
לפני רגע דברנו על הטבעת שנעלמה ואז את מספרת על מישהו אחר שעונד טבעת
אנחנו יכולות להבין בעצמינו שמדובר על אותה טבעת:)
אבל חח אני סתם מתקטננת
מחכה להמשך!
ווואי גדול!!!!
מזכיר לי ממש סדרת ספרים מסויימת..
ישש!
דיי, מחמיא לי מאוד.
וואו, תרזה!
מהמם.
תמשיכייי
היה כיף לקרוא, נשאבתי:)
ספלנדיד!
תודה לך.
אתן לא מבינות כמה המחמאות שלכן מחממות את הלב ונותנות מוטיבציה להמשיך לכתוב עוד דברים.
סיפור פנטזיה!
יששש.
בהול עוד כאלה, תרזה.
אז ככה. דעתי.
הרעיון מגניב, בכלל הז'אנר הזה ממש חסר בציבור החרדי(דיברנו על זה פעם, לא?), ונראה שיש לסיפור פוטנציאל מבטיח.
אבל.
לענ"ד, יש כאן יותר מדי תיאורים. הכתיבה אולי קצת מדי טכנית, ועל מה ששמת כאן דגש זה התיאורים. תיאורים תיאורים תיאורים.
אז תיאורים זה מעולה, והכרחי, אבל יכול להיות שכדאי להוסיף גם רגשות, הגיגים, מחשבות, ושאר דברים. ראה ערך מיה, למשל.
יש כאן תיאורים שקצת מיותרים, לטעמי..
('מפיק האירוע, איש שמנמן בעל שומה רוטטת על סנטרו, וחיוך רחב החושף שתי שורות שיניים לבנות, מרובעות וישרות, הוביל את הקוסם אל מקומו' – למה בחרת לתאר את השיניים? איך זה אמור לעזור לנו בהבנת העלילה? אז נכון, זה עוזר לנו לצייר את הסיפור ביתר מוחשיות, ובכל זאת – עומס תיאורים מלאה את הקורא. וישנם בהחלט עוד כמה מיותרים)
חוץ מזה, כמו ש'תוכו' העירה, אל תזלזלי באינטליגנציה של הקורא. נכון, לא כולן מכירות את הז'אנר(למען האמת גם אני לא קוראת פנטזיה. פשוט כי אין ספרים מתאימים), ובכל זאת חושבת שתסבירי בכמה מילים על הקסמים וכל השאר ותתני לנו להבין מתוך הדברים.
וחוץ מזה, אולי כדאי היה להיצמד לנקודת מבטו של גיבור מסוים אחד ולא לספר את הסיפור ממבט 'יודע-כל' ולעבור מגיבור לשני. כך גם התיאור על שיניו של מפיק האירוע, למשל, היה עובר ביתר קלות כי היית מכניסה את דעתו עליו או משהו. כמו כן כך גם תוכלי להכניס את המחשבות והמסקנות והדעות וכו'.
ו-ח-ו-ץ-מ-ז-ה:
אין עוד משהו, בעצם. זה אחלה, תמשיכי!
אבן דרך!
תודה, תודה.
'ממש אין ביקורת, תרזה'.
שיהיה לך על המצפון שבגללך איבדתי אמון באנשים, סופית.
את צודקת, זו ממש כתיבה בוסרית והתחלתית לחלוטין ותכלס היה עדיף שהייתי עוברת ומשכתבת שוב, אבל אפשר לגלות משהו בסוד?
כתבתי את זה במקום, בכמה דקות ואמרתי שיהיה מעניין לעשות ניסיון לראות עד כמה קונים את התוצרת הזו.
עכשיו כתבתי כבר עוד כמה פרקים ובאמת בהם יש יותר תיאורים ורגש ומחשבות ונקודת מבט של בנאדם מסויים בכל העלילה הזו.
בקשר למה שכתבת על האיש, מכביד מידי?
אני פשוט אוהבת לדמיין הכל מאוד מוחשי לכן הוספתי את התיאור הזה על המראה שלו, שתוכלו יותר להתמקד.
אבל תודה על הביקורת, אקח לתשומת לבי כמובן!
צודקת, חכמה אחת.
אני באמת באמת מקווה להשתפר בזה יותר, גם ברמת הכתיבה וגם בסגנון והלך הרוח של הסיפור.
נראה אם אעלה או בכלל אמשיך, אני חושבת שפה יהיה פחות ביקוש.. לא?
מתלבטת באמת.
הי, לא אמרתי שאין! אמרתי שאל תבני עליה יותר מדי.
ובטח שתעלי, יהיה ביקוש אדיר כמו שאני מתארת לעצמי. וגם אם לא כל מי שקוראת מגיבה, תהיי בטוחה שקוראים את זה.
הגיגית, אגב, צודקת לגבי הניצחון המהיר מדי.
וואן, מהמם!
אהבתי ממש-ממש, את הז׳אנר המיוחד והנדיר פה באתר, את הכתיבה והתיאורים, וכמובן את המתח שהכנסת אותנו אליו.
יהיה המשך, נכון?
מחכה ומצפה, בבקשה!
לא שוכחת את השירים המדהימים שלך, מתגעגעת.
?
Harry?
באמת חיכיתי לתגובה שלך?
בכל זאת, מילה שלך שווה המון במקרה שלנו ובכלל כמובן!
איזה כיף שאהבת את זה ועוד בתור אחת שמבינה, אה?
המשך?
אממ אני ממש מתלבטת, עד כמה זה יהיה באמת טוב להעלות לכאן ואם אין לי איפה לפרסם את הסיפור אני לא סתם אמשיך לכתוב כנראה.
תודה, ממש נחמד לי לשמוע שתדעי.
אהבתי תרזה!
יש לזה המשך נכון?
אם את שואלת אותי יש פה תאורים מיותרים שלא משרתים כלום בעלילה ולא באווירה (אלה אם כן את מתכננת עליהם משהו בהמשך)
או יותר נכון עודף תאורים שגם זה מקשה על הקריאה
ועוד משהו התפנית הייתה מהירה מאד עוד לא הכרנו את כוחות העל של הקוסם את העיר את מערכי הכוחות וכבר ניצחון
הסגנון הזה מיוחד ולא קיים כמעט אצלנו
עקרונית, יש המשך שכתבתי השאלה אם אעלה אותו.
זהו שאני בהחלט מתכננת פה המון דברים להמשיך בהם, ולטעמי ולדעתי יש תיאורים שמאוד מכניסים לאווירה של הסיפור ולאטמוספירה האחרת של הפנטזיה, הגיוני שהגזמתי קצת עם זאת.
זה הקטע, בהתחלה לא תיכננתי כל כך להמשיך ראי ערך התגובה שלי לאבן דרך, אז עשיתי את הכל מהר וחד אבל למרות זאת אני חושבת שככה זה הכי טוב ולא מרוח ומשעמם מידי.
בכל מקרה שמחה מאוד שאהבת!
כן תמשיכי