רוחות מתוכי ומחוץ, מוטטו את קירות הבית…
בקתת הרוחות
על גבעה שוממה עמדה
מבודדת מעיר
מבודדת מתחושה
לבקתת הרוחות
הגיעה נערה יפה
עיני’ה נוצצות,
זוויות פיה שמוטות
מצער ואבדונות
בֶבִקתת הרוחות
שרה נערה לבדה
ברחה מכל הרע שלה
אל מקום
בו רק הציפורים מצייצות
בבקרים, כחלום
ולא בלילות
בקתת רוחות
לבדה עמדה
שִימשה מקום מפלט
לנערה אחת
שנמאס לה
לראות פרצוף
בן אנוש
בקתת רוחות
קראה לרוח לבוא
ללטף ולהעיר נערה אחת
שיַשנה מצונפת
במחבוא
לבקתת הרוחות
הגיעה רוח
דרומית
צפונית
מזרחית
מערבית
אך בקתת הרוחות
לא הצליחה
משינה נטולת חלומות
להעיר הנערה
בֶבקתת הרוחות
ישנה הנערה
כבר כמעט
שנה
הקשיבה לקולות
שמטביעים את הרעש
ונשמה נשימות
רכות,
ובקתת הרוחות
רק ליטפה
עברו העונות
עברו השנים
וגדלה הנערה
לאישה עם קמטוטים
ואוהבי’ה
היו כולם
חולי געגועים
בקתת הרוחות
נסתה שוב
להעיר הפעוטה
ורוחות שוב באו
הרעידו הקירות
ולבסוף התינוקת
קפצה ממקומה
בהולה
זקנה התעוררה
בקתת הרוחות
התפרקה
עם הרוח
התנדפה
לשלום.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
אוחח.
זה היה עצוב, אפילו כואב.
אוהבת את השירים שלך, ברבור.
ואוווו
ברבור זה היה… ואווווו!!!!
מטורף.
מצמרר וכואב..
והכתיבה שלך- –
מיותר לציין כן?;)
איזה תהליך כואב מתואר פה.
בריחה מהמציאות. בועה. הדחקה. גל מציף-מציף שהגיע בבום, ניפץ את המסכה, והחזיר אותך לעבר. איה.
אני חושבת שקוראים לזה.. התבגרות.
בקתת הרוחות התפרקה.
?
ברבור.
ברבור.
ברבורית.
…
וואו.
אין, אין לי עוד מה להגיב על הפוסטים המדי עמוקים שלך. מדי יפים.
אין, אין באמת מילים.
וכל מילה נוספת תהרוס את הדבר היפה הזה שבנית פה.
תהליך אמיתי עד כאב,
מציאות שמתוארת בשיר, אמיתי ומדויק מדי.
ברבורון,
אני אוהבת אותך,
נערת ביקתות.
❤❤❤
ושום רוח בעולם, לא תצליח להעיר אותה, אם הלב שלה לא יתעורר, ילחם על חייו. ידרוש מקום והכרה.
גם לו מגיע לחיות.