תפריט
טווח אפס נגמר? באסה… בואו נמשיך אותו אנחנו!
טווח אפס נגמר? באסה… בואו נמשיך אותו אנחנו!
מתחילה… אבל זאת פעם ראשונה שאני כותבת ואני לא כותבת משהו.. ממש לא.. אנסה…
"פוצ'י, פוצ'י פוצ'י מי אוהב אותך מי? מי? מי כזה מתוקיל'ה???"
"אלישמע די די אני גם רוצה לראות אותו אתה מסתיר לי! די!" צעק אליצפן בזמן שאלישמע קירב את פניו לאלו של שילה.
"די תפסיקו כבר לריב אני מנסה לגמור את השיעורים ואני לא יכולה להתרכז ככה!" קראה חגלת מהשולחן הסמוך.
פתאום נשמעו דפיקות קלילות ואחריהם פתח אלמוני את הדלת ונכנס כאילו נכנס לביתו שלו.
"אלי" קרא אליצפן ורץ לזרועותיו המושטות של אלי שוכח שלפני רגע היה עסוק בויכוח קולני. אלי הרים אותו לגובה ונישק לו במצחו שם לב מזווית עינו לאייל הנכנס לחדר.
"אלי! מה קורה? מה איתך?" שאל אייל מופתע מבואו הלא צפוי של חברו הטוב.
"את זה אני צריך לשאול אותך! איך שילה הקטן? נהנה ממנו?"
"תודה לקל, לא שאני מבין בתינוקות קטנים אבל משתדל לעזור כמה שיותר…"
"אלי אלי בוא אני צריך להראות לך את התוכי החדש שאבא קנה לי בוא!"
אליצפן משך בידו של אלי והוביל אותו לחדרו. שם על השולחן היה מונח כלוב עם תוכי צבעוני.
"ואווו איזה יופי!" קריצה קטנה לאייל. אייל חייך. "שמור עליו היטב כן?"
"כן כן ברור אני נותן לו כל יום אוכל ומים ושומר עליו ממש כמו שאמא שומרת על שילה!".
רק הזכיר אליצפן את שמו של התינוק הקטן והוא התחיל לבכות. אייל ניגש לטפל בו. אלי ואליצפן נשארו בחדר.
"אלי אתה שומר דברים בסוד?" שאל הקטן במתיקות
אלי נדרך, מה הוא עומד להגיד לו כעט? מה פשר ההקדמה הזו? "מה יש אליצפן?"
"לא ענית לי על השאלה… אם לא תענה לא אוכל להגיד" ענה הקטן בחריפות
"כן כן אני שומר סוד. מה? יש לך סודות מדינה?" התבדח אלי.
"אתה חושב שאבא אוהב את שילה יותר ממני?" זרק אליצפן את הפצצה בעניים כמהות לתשובה
"מה פיתאום? הוא אוהב אותו בדיוק כמו שהוא אוהב אותך! שניכם הילדים שלו!" ענה אלי נחרצות מנסה להראות כמה שיותר משכנע כדי להרגיע את הילד המסכן.
"זה לא נכון! אני לא הילד שלו האמיתי. ושילה כן! אז, אז, הוא אוהב אותו יותר?"
"ממש לא! אבא קיבל אותך אפילו עוד לפני שקיבל את שילה! הוא אוהב אותכם באותה המידה!" אלי הרגיש שהוא לא מצליח להסביר את הדבר הפשוט הזה לילד ולא ידע איך ימשיך…
"אבל ,אבל.-" התחיל אליצפן והשתתק מייד ברואו את אביו נכנס לחדר. אליצפן עזב את החדר בלא לומר עוד מילה והשאיר את השניים לבד. אלי כולו מהורהר החליט שהוא חייב לספר על כך לאייל.
"על מה שוחחתם?" רצה אייל לדעת.
"אתה צריך לדבר איתו אייל, הוא סובל מבפנים ואין מי שעוזר לו…" הוציא אלי את מה שעמד על לשונו.
"מה גם אותך שאל את זה? חשבתי שגמרתי איתו…אדבר איתו עוד… מה איתך? מה חדש?" ניסה אייל להבין למה הופיע אלי בפתאומיות בביתו ללא הודעה על בואו…
"בסדר, מה איתך? מה עם אפרת? מתאוששת?" שאל אלי בהתענינות ואייל תהה מדוע הוא לא ניגש לעניין?
"בסדר ברוך ה', נחה בחדר… אלי? קרה משהו?" שאל אייל יותר בברור… אם אלי לא הבין אותו עד כה… אייל ידע שאלי הבין למה כוונתו אבל החליט להתחמק.. מה מסתיר אלי?
"מה צריך לקרות? אסור לי לבוא לראות את הרך הנולד של חברי הכי הטוב? אפשר להחזיק אותו?" שאל אלי מיתמם.
אייל החליט להניח לו, אם ירצה יגיד אם לא לא "כן בוודאי בוא לסלון"
***
איפהשהו על הגלובוס
X: "למה נראה לך שהם גילו זאת?"
Y: "אותי לימדו לעשות 1 פלוס 1. למה נראה לך הם מחזירים את סוכני המוסד לארץ?"
X: "לא נראה לי שאייל הוא אחד שיסכן את עצמו במיוחד לא עכשיו כשנולד לו בן… אני הזהרתי אותו, ונדמה לי שהייתי די ברור"
Y: "אולי לא מספיק ברור בשבילו…"
***
צלצול טלפון.
רעות נגשה לענות:"הלו?"
"שלום זה שמידט, השכן של אייל… רציתי לשאול מה בקשר לבנכם גידי… היינו רוצים להיבדק אני ואשתי, אייל סיפר לי שאתם עושים את זה פרטי ואמר שאשתו תתקשר אלינו אבל שכח הבן אדם אז חשבתי לפנות ישר עליכם…" אמר שמידט לאפרכסת תוהה למה צריך לרדוף אחריהם זה הם שצריכים לרדוף אחריו… נו שוין, מצווה…
"או בשמחה! נשמח ממש, תודה רבה לכם על הכוונה הטובה! בעלי לא בבית כרגע אבל כשיחזור אדאג שיתקשר אליך ויסכם איתך הכל!" ענתה רעות מתנצלת מעט.
"או. אני מבין! בסיידר אז נדבר…" שמידט פלט אנחה. למה העניין הזה כל כך מסובך? פוגש את אייל בדיוק כשהוא ממהר עם אלישמע לחיידר, לא מקבל טלפון חזרה ועכשיו האב לא בבית…
"להתראות ותודה שוב"
רעות הניחה את הטלפון למקומו ונשמה לרווחה, לפחות יש אנשים טובים בעולם- חשבה לעצמה.
יאללה תמשיכו אותי מחכה לראות מה תכתבו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
1,302 תגובות
????
ווואאאאווווווו!
מ ה מ ם !
אחד היפיםםם!
תקשיבי הקאעים כאן עם אלי ואייל מושלמיםם!
אלופה אחת!
יש לך את זה ?
נ.ב אני עדיין בשוק, עוד מעט ארגע, הכתיבה פשוט מהממת!
אוייי סוכנת את מהממתתת!
(לא שקראתי את מרגל להשכרה אבל את כותבת ממששש יפה!! אלופהה!)
אגב אגב
את כותבת, סתם ככה, בכללי, סיפורים?
חח לא.. זאת הפעם הראשונה..
כתבתי גם 2 חלקים ביש לי רצונות וכותבת קצת עם החברות שלי סיפור בהמשכים אבל ממש בקטנה.. חחח
אלי התחיל את המעקב הרגיל שלו על הכיתה של חגלת הוא קיבל אישור מאורי והוא מוכן להגן עלייה הלוח הישן שהיה זרוק בפינת הכיתה צבעי הסוואה וחורים בלוח זה כל מה שהיה צריך חוגלת שקטה מדי הירהר אחת הפעמים, חברות נגשות אליה להתחילשיחה והיא מתחמקת צלספר הוא צריך לספר לאייל. לפתע נכנסה מישהי לא מוכרת לכיתה ולפי פניה הלוחמניות הוא יכול להבין שמטרתה היא לתפוס את חוגלת "אחחח למה תמיד אני מקבלת את המשימות האלה"אמרה בטלפון בקול רווי כעס "לשמור על חוגלת הזו למה לא נתנו לי משימה עם שטח?" היא המשיכה עך אלבונה ואז נכנסה חוגלת לכיתה היא שמעה את צעקות חוסר הסביעות הירהר
חחחחח אהבתייי את הרעיון
חמוודד ברמותת
יפה שזכרת את שמידט למה נראלי יונה שכחה ממנו;)
אאאאאאאאא!! מושלם! אמנם לא כמו יונה ספיר ? אבל מהמם!
אגב, טווח אפס הוא לא הספר האחרון בסידרה… יצא בעז"ה עוד ספר לקראת פסח.?
מחכהה חחחחחחחח כבררררר
כן הלוואי!!
יאלה תמשיכו אויתי!!!!!!
חכי חכי. תני לסיים ת'זומים ימח שמם וזכרם ואז נוכל להתפנות נפשית ופיזית למשימה רבת החשיבות!
יאלה מחכה…חח מסכנות! לנו יש חופש בראשון יואווווו נראה לי הדבר ביחידי שטוב פה בגלות…
אולי נקים אתר נפרד למעריצות המרגל?
וואיייי אני בעד!
תעדכני אותי אם יש משהו כזה ואני לא יודעת ?
אייל נסע לבית החולים שהוא מהורהר שני האנשים ששהו על הביניין הסמוך קשורים לאלי? הוא נכנס לבית חמיו וחמותו ישר לחדרו של גידי גידי ישב לא רגוע עד שהבחין בו "אייל טוב שהגעת תיראה" כתב קל מידי הירהר אייל הוציא את הטלפון החכם שלו והקריא "אייל גלבוע זה אל אפה זוכר אותי אנחנו לוכדים את חברך אצי אם לא תענה להצעה ליהיות חבר באירגון שלנו על החתום אל אפה " "מי זה אל אפה?" שאל גידי "גידי אל תיכנס לז לא כדאי לך זוכר מה קרה בפעם הקודמת שערבתי אותך?" "זוכר אך אפשר לשכח בגלל הפעם ההיא אני לא ההיה בצבא!" "גידי אין לי זמן " אלי עם הילדים חשב רק שלא יצאוו רק שלא תיהיה פרשייצ אליצפן 2 או אלימע וחגלת1 אל אפה ישלם ביוקר הנשיא היקר מרטין קליפורד
רעיון!
אבל עיזבי, הוא יקרוס מעומס…
איאיאי פרצל פרצל תנשמי עמוק אהובה!!
אני גם חשבתי את זה- שחבל שאין גזר דין מוות לערבים אבל אמא שלי אמרה לי שיכול להיות שהיו משתמשים בזה על דתיים חלילה חלילה ואם דתי היה הורג ערבי חלילה חלילה היו הורגים אותו
עזבו הסתבכתי??
חבל האתר הזה ישאר שקט.. חחח סתם תפתחי ותודיעי לנו!
אוייי סליחהה אבל לאא
קצת לא על רמה,
צפוי מדי,
והמשלב הלשוני לא הכי…
זה כאילו חיקוי של הספר עצמו במילים אחרות….
אבל ישלך עתיד נשמה….
הזהרתי מראש שזו הפעם הראשונה שאני כותבת…(אמוג'י עם ידיים על העניים..)
יוו איזה יפה!!!!??
רוצה אני אמשיך אותך או שאני משתלטת על כל ההמשכים באתר הזה???
חחח במבי מה פתאום? חיכתי לך!
בטח שאני רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!
א.ג מהמם!!
אל תורידי מהרמה שלךך
לפעם ראשונה זה הכי מוושלם שאפשר ךהיות
תכתבי עוד ותשתפי אותנו?
אני מחכה לראות עוד פוסטים והמשכים שלךךך
תודה! אוהבת!!!
תשיבי שאת תותחיתתתתת
לא הייתי מתפלאת אם היית אומרת שזה ציטוט מהספר הבאא…
תמשיכוו!!! פליזז
הייתי ממשיכה בכיף אבל אני לא יודעת לכתובבבבבבבב
חחח כנל תנסי!!!
הייתי ממשיכה אבל לא קראתי את הספרים אז אין לי מושג חח אבל את כתבת מושלםם
אוף כמה זמן לוקח להמשך הסיפור לעלות????
אליצפן נכנס לחדר כשהוא עצוב "אבא אוהב רק את שילה!"יבב חוגלת שישבה סמוך אילו חשבה אך להשיח את דעתו מהמצב שגם לידיעתה היה נכון! "אליצפן בא נרגל אחרי אבא ואלי רוצה?" "בטח!" אליצפן לשמחתה של חוגלת שחך מהדמעות והתיסכול "חגלת בואי ניקח את רובה הכדורים של אלישמע!" הכריז כלוחם מיומן…. "בא הווקי טוקי שלי כאן " "יופי"אליצפן היתחמש בכל מכל רחפן רובה כדורים ווקי טוקי שהוא לא מצא אז היסתפק בכריות להגנה מתקיפה עויינת…
"וואיי אתה כזה מתוק" אלי דיגדג את שילה שקרן מאושר "אלי א.."רחש נישמע מאחוריהם אלי ואייל התכוננו לאחר מכן כדור שפספס את ידו של אייל במילימטרים אייל בחן את הכדור כדור צעצוע הסתכל לבחוץ רחפן…
"אלי אני חושב שיש כמה ילדים שהחליטו לשחק במרגלים" החווה על הרחפן והצביע על הכדור
"אליצפן החטאת!" ניזעמה חגלת התכננת היתה שהרחפן יצלם מה הם עושים ולפי כך לכוון את רובה הכדורים…. "הייתי קרוב מאוד!" ניזעם
"טווב נוו "
X:מה הם עושים
Y:משחקים עם התינוק
X:ההוא אליאור העביר את המסר?
Y:לא
תמשיכו אותי?
אליצפן נכנס לחדר כשהוא עצוב "אבא אוהב רק את שילה!"יבב חוגלת שישבה סמוך אילו חשבה אך להשיח את דעתו מהמצב שגם לידיעתה היה נכון! "אליצפן בא נרגל אחרי אבא ואלי רוצה?" "בטח!" אליצפן לשמחתה של חוגלת שחך מהדמעות והתיסכול "חגלת בואי ניקח את רובה הכדורים של אלישמע!" הכריז כלוחם מיומן…. "בא הווקי טוקי שלי כאן " "יופי"אליצפן היתחמש בכל מכל רחפן רובה כדורים ווקי טוקי שהוא לא מצא אז היסתפק בכריות להגנה מתקיפה עויינת…
"וואיי אתה כזה מתוק" אלי דיגדג את שילה שקרן מאושר "אלי א.."רחש נישמע מאחוריהם אלי ואייל התכוננו לאחר מכן כדור שפספס את ידו של אייל במילימטרים אייל בחן את הכדור כדור צעצוע הסתכל לבחוץ רחפן…
"אלי אני חושב שיש כמה ילדים שהחליטו לשחק במרגלים" החווה על הרחפן והצביע על הכדור
"אליצפן החטאת!" ניזעמה חגלת התכננת היתה שהרחפן יצלם מה הם עושים ולפי כך לכוון את רובה הכדורים…. "הייתי קרוב מאוד!" ניזעם
"טווב נוו "
X:מה הם עושים
Y:משחקים עם התינוק
X:ההוא אליאור העביר את המסר?
Y:לא
"אתה!" " כן אני"אבשלום עמד מול הסוהר כשטינה בעינייו "אתה לא מעריך כמו שצריך אנשי ביון אמרו לך?"
הוא ביצע צעד מהיר שתיכנן כמה שבועות יצא דרך המבא למנהרה ויצא מהכלא
תמשיכו אותי?
אליצפן נכנס לחדר כשהוא עצוב "אבא אוהב רק את שילה!"יבב חוגלת שישבה סמוך אילו חשבה אך להשיח את דעתו מהמצב שגם לידיעתה היה נכון! "אליצפן בא נרגל אחרי אבא ואלי רוצה?" "בטח!" אליצפן לשמחתה של חוגלת שחך מהדמעות והתיסכול "חגלת בואי ניקח את רובה הכדורים של אלישמע!" הכריז כלוחם מיומן…. "בא הווקי טוקי שלי כאן " "יופי"אליצפן היתחמש בכל מכל רחפן רובה כדורים ווקי טוקי שהוא לא מצא אז היסתפק בכריות להגנה מתקיפה עויינת…
"וואיי אתה כזה מתוק" אלי דיגדג את שילה שקרן מאושר "אלי א.."רחש נישמע מאחוריהם אלי ואייל התכוננו לאחר מכן כדור שפספס את ידו של אייל במילימטרים אייל בחן את הכדור כדור צעצוע הסתכל לבחוץ רחפן…
"אלי אני חושב שיש כמה ילדים שהחליטו לשחק במרגלים" החווה על הרחפן והצביע על הכדור
"אליצפן החטאת!" ניזעמה חגלת התכננת היתה שהרחפן יצלם מה הם עושים ולפי כך לכוון את רובה הכדורים…. "הייתי קרוב מאוד!" ניזעם
"טווב נוו "
X:מה הם עושים
Y:משחקים עם התינוק
X:ההוא אליאור העביר את המסר?
Y:לא
"אתה!" " כן אני"אבשלום עמד מול הסוהר כשטינה בעינייו "אתה לא מעריך כמו שצריך אנשי ביון אמרו לך?"
הוא ביצע צעד מהיר שתיכנן כמה שבועות יצא דרך המבא למנהרה ויצא מהכלא
"אבשלום ברח " אשתו של אבשלום היתה היסטרית כאילו לא מספיקה לה העובדה שבעלה בגד במדינה עכשיו הוא עוד ברח מהכלא…"כן אם הוא יוצר איתך קשר תעדקני" בחשאי הדביק שבב האזנה אין לדעצ מה יעלה בדעתה לעשות כשיצור איתה קשר
הקרב היה בשיאו אלישמע וחוגלת התקיפו עם כריות כדורים והיתמגנו בעזרת כריות עבות אייל ואלי לעומת זאת דיתפו פעולה אייל דרך רובה מיים ואלי 'שומים' הם התקיפ והותקפו לבסוף הגיעה המצב ליתר דיוק הגיעה אפרת…" מה קורה פה" אפרת שקמה מישנתה הסתכלה על הבית שנראה פחות או יותר כמו באמצא קרב שומים רובי מיים היא קלטה בלון מיים גדול מהצד של אליצפן וחוגלת…
"אני אסדר" נאנח אייל ניזכר כמה פעמים זה קרה לו בילדותו
"תחזרי לחדר" "טוב" הם עבדו כשעתיים לסדר את הבלגן ושני המחנות הכריזו על הסכם שלום"זמני"אמר אליצפן כשחיוך על פניו ובליבו חשב שילה לא היצתרף…. מזל שהוא תינוק
תמשיכו אותי?
יוו אהבתיייי
יאוווווווו חמוד בטירוף!!!!!!!!!
אגב בקטע עם התוכי יכולת לרשום שאלי חשב שילד ידע לטפל טוב יותר בצמח שלו סתם כתבת מןשלם ורשמתי את ההמשר כנראה זה ארוך מידי אז זה מתעכב
חח ראיתי! כותבת ממש יפה!
וואוו!
אילה אהבתי את המלחמה שם חחח… ועוד כשזה עם אלי ואייל ביחד אז בכלל…
לייק!
???
טוב אני המשכתי תמשיכו אותי!?
כן חחח
רוצות שאני אשלח עוד המשך?
איפה כל הסופרות שלנו? מחכים להמשך!
"מצאנו תורם!" רעות זינקה מאושר כששמעה שהבדיקה של אשתו של שמידת יצאה חיובית "באמת" גידי הביט בה בחוסר אמון הוא ישב בכיסא שלו מול מחשב נייד קטן מנסה לרשום אוטוביוגרפיה כמו שהציע לו אייל במקרה של שיעמום הוא חשב על הפעם ההיא אייל היה כל כך שונה כל כך זר כל כך הפוך ממה שהכיר "כן והניתוח בשבוע הבא" אמרהכשחיוך על פניה גידי שלה יהיה אדם רגיל אולי אבל זה יתברר רק אחרי הניתוח הסביר לה הרופא שטיפל במנותחי כליות זה מאוד תלוי בכח הרצון שלו
טלפון "הלו " "זה אייל שמעתי שמצאתם תורם" אייל סיים לנקות את הבית מהמלחמה וקיבל את השורה המשמחת "תימסרי לגידי הרבה בריאות ומזל טוב" "הוא כאן לידי גידי אייל מוסר לך בריאות ומזל טוב" "אני רוצה לדבר איתו" ביקש גידי יש כמה דברים לומר לגיסו דברים חשובים "אייל אתה בקו מאובטח?" "למה? גידי מה אתה מתכנן?!" "שאלתי עם אתה בקו מאובטח ואייל אני רוצה שתיהיה כמה שניות אייל מהמוסד!" "גידי מה עוללת .שוב!" קולו של אייל נוזף וכבקשת גידי חזר ליהיות אייל המפקד "שום דבר רק ש… קיבלתי הודעה מאוד מוזרה והמילה היחידה שאפשר להביח זה אייל גילבוע …. בא " "אני בדרך" ניתק "מה קרה אייל " אלי נראה מודאג שילה ביידיו ייחס לו מראה של אבא מודאג "אסביר לך בדרך בא"
דדאאייייי אילה איזה מוכשרתת ??
ייוואווו זה מהמםם!
תמשיכיייייייייי
ההמשך נישלח?ולמה רק אני כותבת תמשיכו אותי ?
"מצאנו תורם!" רעות זינקה מאושר כששמעה שהבדיקה של אשתו של שמידת יצאה חיובית "באמת" גידי הביט בה בחוסר אמון הוא ישב בכיסא שלו מול מחשב נייד קטן מנסה לרשום אוטוביוגרפיה כמו שהציע לו אייל במקרה של שיעמום הוא חשב על הפעם ההיא אייל היה כל כך שונה כל כך זר כל כך הפוך ממה שהכיר "כן והניתוח בשבוע הבא" אמרהכשחיוך על פניה גידי שלה יהיה אדם רגיל אולי אבל זה יתברר רק אחרי הניתוח הסביר לה הרופא שטיפל במנותחי כליות זה מאוד תלוי בכח הרצון שלו
טלפון "הלו " "זה אייל שמעתי שמצאתם תורם" אייל סיים לנקות את הבית מהמלחמה וקיבל את השורה המשמחת "תימסרי לגידי הרבה בריאות ומזל טוב" "הוא כאן לידי גידי אייל מוסר לך בריאות ומזל טוב" "אני רוצה לדבר איתו" ביקש גידי יש כמה דברים לומר לגיסו דברים חשובים "אייל אתה בקו מאובטח?" "למה? גידי מה אתה מתכנן?!" "שאלתי עם אתה בקו מאובטח ואייל אני רוצה שתיהיה כמה שניות אייל מהמוסד!" "גידי מה עוללת .שוב!" קולו של אייל נוזף וכבקשת גידי חזר ליהיות אייל המפקד "שום דבר רק ש… קיבלתי הודעה מאוד מוזרה והמילה היחידה שאפשר להביח זה אייל גילבוע …. בא " "אני בדרך" ניתק "מה קרה אייל " אלי נראה מודאג שילה ביידיו ייחס לו מראה של אבא מודאג "אסביר לך בדרך בא"
X: הם יצאו
Y:תתכונן יש לנו אפשרות אחרונה זה הסוף שלהם
X:תכין את הרובה
Y:אתה בטוח יש ללהוא אייל תינוק ביד
X: תירה רק באליאור
א.ג סוכנת מוסד ההמשך הבא הוא שלך אז יאלה תפציצי ???
אמא הכנסת אותי למתחחחחחח
אנסה!
היי אילה גלבוע את כותבת מדהים כמו כולן פה ואשמח לעשות המשך…?אני חדשה פה אז היי כולן אני מתה על לכתוב ספרים! ויאלה ביי להת' בהמשכים
תמיכייייי!!!! אוף שכתי ש' אבל אין לי כוח להוסיף.. ביקצא מחכות להמשך שלך!!!
אלי הביט מהחלון וקפא על עומדו.
גם לכאן הגיעו? מה נסגר? הוא חייב להגיד כבר לאייל… אבל איך? מה יגיד? מה יאמר?
"אייל לאן אתה?"
"לגידי בבית החולים למה?"
"סתם.. מי ישאר פה?"
"אפרת פה אעיר אותה… זה היה נשמע די דחוף.."
"לא לא לא אין צורך! שתנוח קצת.. אני אשאר פה ואשמור" קפץ אלי על ההזדמנות.
אייל התאפק שלא לצחוק אבל לא הצליח.."אתה? חחח הצחקת… לא ידעתי שאמנו אותך להיות ביבי סיטר.."
"תתפלא…" אמר אלי בעלבון..
"טוב זזתי בהצלחה לך רק הודיע רגע לאפרת.
אייל נגש לחדר התעכב שם מספר דקות, אחר כך פתח את הדלת.
"להתראות, תשמור עליו! כן? סומך אליך! אבל תראה לי שבאמת אפשר.."
"אולי מספיק עם העלבונות? יאללה לך כבר!"
אייל גיחך ויצא, התניע ופתח בדהרה לעבר בית החולים.
***
אלי מה אתה עושה? שאל אליצפן בסקרנות.
"נועל את הדלת אתה לא רואה?"
"כן אבל למה גם למטה וגם למעלה?" שאל אליצפן בעניים פקוחות לרווחה.
"כדי שיהיה סגור סגור. בואו לסלון רוצים לשחק במשהו?"
"כן כן" קראו אליצפן ואלישמע רצים לחדר להביא משחק. חגלת רטנה שוב על חוסר השקט בסלון מנסה פעם השלישית לכתוב את המשפט שניסתה לחבר.
אלי הניח את שילה במיטתו ורץ לסגור את החלונות והתריסים סומך על אייל שהזכוכיות מוגנות ירי. כך יותר בטוח..
אלי שב לקחת את שילה שהתחיל לצרוח לבש ארשת פנים אדישה וניגש לשחק עם אליצפן ואלישמע שחיכו לו בחוסר סבלנות משווע.
***
X: קבל ביטול
Y: מה קרה?
X: משהו ישתבש, הוא לא יוצא… נצטרך לוותר על הפעם הזו.
Y התנשף בעצבנות אבל ידע שאין מה לעשות או שעושים מושלם או שלא.
***
"אלי……אולי …..לא משנה" "מה אליצפן אתה לא נהנה?" שאל באכזבה הוא הוציא לילדים לגו משחק שקט שחגלת תרגע.."נהנה מאד אבל אני צריך לומר לך משהו" "מה!?" אין מצב שהילד הקטן שם לב למשהו "דוד גידי אמר לאבא משהו מפחיד אני מפחד שיקרה לו משהו" אלישמע שהלגו לא עיניין אותו כל כך שאל בכעס אמיתי "זה לא הוגן!" "מה לא הוגן?" "מה לא הוגן .שהייתי בחדר עושה שיעורי בית אתה אלישמע שיחקת במרגלים עם אבא! ויותר חשוב עם אלי!" "היי אלימע בא נצא לבחוץ לשחק במרגלים כי אמא כעסה על הבלגן" זה מה שחסר לי חשב אלי שיצאו והברנשים הללו יחטפו אותם וידרשו ממני ומאייל לעזור לאל אפה מי שהוא לא יהיה אייל יודע על זה משהו? "יש לי רעיון יותר טוב אבל זה משחק לארבעה חגלת רוצה להצתרף?" "זה משחק שלמדת במוסד" שאלה אנן מצב שהיא תשחק משחק משעמם "לא אבל אם אתם רוצנם אני אארגן צכם מירוץ מיכשולים רוצים?" "כן" פו יופי נאנח אלי בזמן שהוא ארגן את המסלול יצא לגמרי מריכוז
xתיתכונן הוא בבית הילדים יצאו
Yאוי נו באמת סוכן צוסד עם ילדים ועוד משחק איתם נשמע מופרח
Xאתה יודע שאל אפה לא יקבל שום תירוץ תירה על הזכוכית
הוא ירה אך כמו שחזה אייל הקליע אפילו לא שרט את הזכוכית הממוגנת אלי ששמע את היריה נדהם אני צריך זכוכית כזו לבית…
חחח יפה!!! יאללה תסבירי לי כבר מי אלו? מה הם רוצים מאלי? אני במתח!!
ש-ק-ט פה
אייל נסע לבית החולים שהוא מהורהר שני האנשים ששהו על הביניין הסמוך קשורים לאלי? הוא נכנס לבית חמיו וחמותו ישר לחדרו של גידי גידי ישב לא רגוע עד שהבחין בו "אייל טוב שהגעת תיראה" כתב קל מידי הירהר אייל הוציא את הטלפון החכם שלו והקריא "אייל גלבוע זה אל אפה זוכר אותי אנחנו לוכדים את חברך אצי אם לא תענה להצעה ליהיות חבר באירגון שלנו על החתום אל אפה " "מי זה אל אפה?" שאל גידי "גידי אל תיכנס לז לא כדאי לך זוכר מה קרה בפעם הקודמת שערבתי אותך?" "זוכר אך אפשר לשכח בגלל הפעם ההיא אני לא ההיה בצבא!" "גידי אין לי זמן " אלי עם הילדים חשב רק שלא יצאוו רק שלא תיהיה פרשייצ אליצפן 2 או אלימע וחגלת1 אל אפה ישלם ביוקר הנשיא היקר מרטין קליפורד
בואי תקבלי הסבר
מרטין קליפורד(אל אפה ימאח שמו) רוצה את אייל שיצתרף לשחירי החרב שלו אז הוא שולח שליחים לאלי למסור לאייל הודעה הוא לא מוסר והם מתכנניםמלהרוג אותו אייל יוצא לבית של גידי ומגלה את כתב הצופן
ואוו מטורף!
שנייה איזה ארגון? מסכן אייל!
ולמה שלחו את זה לגידי?
איך זה קשור לאלי? ואיי הכנסתני למתח
ברוכה הבאה א.א חובבת סיפרי אקשן? התגובה שלך למעלה תמשיכי את הסיפור בשימחה מחכות לך
נוו איפה כולם?? תמשיכו!!!
אלי\גל\ספרינגפילד\במבי\מקלות\ששושי(לא יודעת אם כבר גמרת את הסדרה… שכחתי משהו? פליז תמשיכו!!!
לגמרי שחכת ….אותי!
את פה כל הזמן!!!! וברוך ה' שכך! מצילה אותי!!!!
אוהבתותך!! איך אפשר לשכוח? בכלל אבל בכלל לא שכחתי!
וואווו
אתן כותבות מהמם כולכןן
אבל צריך לעשות שהם לא ניסו להרוג את אלי, אלא רק ללכוד אותו!
"מה זה היה?" אפרת קפצה, לוטשת עיניים חשדניות באלי שעמד בסלון.
"מה זה היה מה?" שאל באיטיות. מנסה להרוויח זמן. יודע שכבר הפסיד.
"הרעש הזה", נרעדה.
"לא משהו מיוחד", הניף יד מבטלת, "סתם חתולה ששרטה את הזכוכית".
"הזכוכית מוגנת ירי, אין סיכוי ששמעו רעש של חתולה עדינה מתחככת בה". היא פתחה את הדלת בסערה מפוחדת עד מוות. מכניסה את כולם אל הבית ונועלת פעמיים. שיהיה, ליתר ביטחון…
אליצפן ייבב. "אבל למה אמא?" רקע ברגלו בכעס.
"כי אמרתי שאתם בבית, אז אתם עכשיו בבית. זהו".
"זה לא פייר!! אמאאאא".
"אמא קבעה משהו. לכו תשחקו במשחק קופסא".
אלי התחמק מהזירה בשקט, נכנס אל החדר של שילה, מרים אותו.
הוא פתח אליו עיניים מתוקות.
אלי נמס, מעביר אצבע רוטטת אל תווי פניו העדינים והכל כל מתוקים.
אולי גם לי יהיה ילד כזה, הרגיש צביטת כאב.
"אל תעלים ממני מידע", אפרת נשענה על משקוף הדלת. קרבית.
אלי חיבק את שילה. "את באמת רוצה לדעת מה זה היה?"
"כן".
הוא נאנח. "קליע".
היא החווירה, מביטה בו בעיניים קרועות.
"אלי", הטלפון השמיע צליל של הודעה. "תסגיר את עצמך, האחיין החמוד שלך נמצא לו על הכוונת", שלח לו תמונה אונליין לפאלפון.
אלי לא הזיז שריר וטס כטיל סילון לדלת הכניסה, מניח את שילה שהתחיל לבכות על ידיה ההמומות של אפרת וקפץ על האופנוע שלו, רואה בזווית העין את שני האנשים אחריו.
"אלי", נשמע קול באוזניית הבלוטוס שלו. אייל.
"אייל?" השתנק.
"זה אני", ענה בחמיצות. "הבנתי הכל. אני ליד אחיין שלך. אל תסגיר את עצמך".
אלי נעצר בחריקה.
"שומע אותי אלי?"
"לא", סינן. "תזוז משם מיד".
"למה?" הופתע.
"אני לא מסכים שיתפסו אותך בגללי".
"לא נתפסתי, תרגע. אני שומר עליו מרחוק".
אלי לא התקדם. השניים צמצמו מרחק.
אייל שתק, פוצה פה לאחר שנייה. "בסדר, עקשן. יש לי תוכנית".
***
סליחה שזה יצא כזה מוזר, השעה השפיעה כנראה… מקווה שתמודדו 🙂
אממאאאאאא שלמותתתתתתתתת!!!!
במביייי כמה חיכיתי לךךךךך
וואווו במבי מושלםםםם
חחח גם אני חשבתי ללכוד את אחי ולאיים על אייל איתו… או משהו…
יואוו בצבי את כותבת מושלם!!!!!????
"טוב מה התוכנית שלך גאון" ירה אייל בלי למצמץ "כי במקרה שלא שמת לב אל אפה רוצה להשיג אותי ו אחיין שלך הוא מטרה כדי להרוג אותך ולתפוס אותי!" אלי היה המום מאפה אייל יודע על אל אפה!! הוא לא אמר לו מילה "כשהלכתי לגידי מצאתי כתב צופן החתום על אל אפה חוץ מזה שהוא סחת אותי לעשות משימה אתה זוכר אבשלום…" "אתה יודע מי זה?" שאל אלי בקול מקווה ברגע שהוא ידע זה הסוף של הברנש אייל להפתיע ענה "למה?" "אייל אל תשחק אותה טיפש אתה יודע כן או לא"
אייל חשב רבות "תלוי אם אתה רוצה לחיות כי 5 דקות פלוס מינוס מהרגע שאני אומר לך אתה מת… לאל אפה יש כח בילתי נתפס" ברור אפילו סוכן מוסד מיומן שומר עליו חשב בעורגהבנצי לא יודע שהוא מגן לא רק על הנשיא אלא גם על פושע… אלי שתק הוא יודע שאייל אומר משהו הוא לא מגזים אז מי יכול להיות אל אפה???
"טוב מה התוכנית שלך גאון" ירה אייל בלי למצמץ "כי במקרה שלא שמת לב אל אפה רוצה להשיג אותי ו אחיין שלך הוא מטרה כדי להרוג אותך ולתפוס אותי!" אלי היה המום מאפה אייל יודע על אל אפה!! הוא לא אמר לו מילה "כשהלכתי לגידי מצאתי כתב צופן החתום על אל אפה חוץ מזה שהוא סחת אותי לעשות משימה אתה זוכר אבשלום…" "אתה יודע מי זה?" שאל אלי בקול מקווה ברגע שהוא ידע זה הסוף של הברנש אייל להפתיע ענה "למה?" "אייל אל תשחק אותה טיפש אתה יודע כן או לא"
אייל חשב רבות "תלוי אם אתה רוצה לחיות כי 5 דקות פלוס מינוס מהרגע שאני אומר לך אתה מת… לאל אפה יש כח בילתי נתפס" ברור אפילו סוכן מוסד מיומן שומר עליו חשב בעורגהבנצי לא יודע שהוא מגן לא רק על הנשיא אלא גם על פושע… אלי שתק הוא יודע שאייל אומר משהו הוא לא מגזים אז מי יכול להיות אל אפה???
×:נו בלעו את הפיטיון
Y:כמו דגים
×:וואוו תיראה כמה משתלם לשחק ברגשות של סוכני מוסד!
Y: אל תעשה את זה לעיתים קרובות לפני שיבנו בית ספר חסין ירי או מה שלא יבא להם כדי לדאוג שלא ישתלם לנו…
X:בכל אופן ….אתה יודע כמה הבוס מרוצה
"מר גלבוע אתה מחותר צא" אביו של אייל התעורר מן מנוחת הצהריים ויצא האנשים חיכו לרגע המתאים הבוס משלם כמו שצריך הם לחדו כבר שני בני ארובה אחיינו של אלי ואביו של אייל את שניהם אל אפה צריך למשימה
הם חיכומלרגע שיתקרב מספיק וברגע שזה קרה עטו עלנו שק זרקו אותו למשאית ונסעו הם שלחו הודעת טקסט ומיהרו להעלם
"אלי…" קולו של אייל מבשר רע "מה קרה עוד רגע תגיד לי שהם חטפו את אלישמע…." "כמה שאתה קרוב הם חטפו את אבי!" "לאנשים האה אין גבולות!" אמר אלי בכעס אמיתי אייל שתק כמה רחוק אל אפה ילך האומנם אל אפה יודע שהוא מסור למשפחתו אבל למה הוא צריך את אלי כנראה למשימה נוספת אייל העיף מבט באלי הוא נראה שבור לא טוב הירהר לא טוב
א.ג יש לי שאלה אבל תעני בכנות את ב.א.מ.ת בחול או שסתם אמרת כי אני נורא רוצה לראות אותך
אהלן חחח
החלטתי לקורא שוב הככל מהתחלה חחח
כן כי אני חייבבתתתת ויש לי קצת זמן עכשיו
אז רק עכשיו שמתי לב לשאלה שלך…
כן אני באמת בחו"ל לצערי הרב…
וואוו מה השקט הזה כאן?
השקט כאן מפחיד אותי !!!
כן נכון? תתעוררו! תכתבו פליזזז
האתר מרגל להשכרה לא פועל
כןןן למה אין אפשרות של הגב?
דרך אגב אילה מה שכתבת שם:
אילה גילבוע
כ״ג בכסלו תשפ״א בשעה 10:03
מה שלום כולכן אני מקווה שטוב תאמינו או לא הכיתה שלי בבידוד!!!!!!
אז ככה גם שלי בבידוד אבל בגללי!!! חחחח
היי
כתבתי לאתר על זה וזאת הייתה התשובה:
שלום יקרה,
כפי שאת בטח יודעת האתר הוא אנונימי ואנחנו לא מעוניינות ששותפות יצרו קשר אחת עם השניה.
בפוסט הזה היו יותר מדי ניסיונות ליצירת קשרים לאחרונה ולכן אין אפשרות בשלב זה להגיב בו.
בטוחה שתביני 🙂
אוףף
לאאאאא
אני המשכתי אתמול את הסיפור ולא גמרתי השארתי פתוח ובבוק נמחק!!!!
אני אכתוב בעזרת ה' היום שוב… אז אל תמשיכו יותר!
דיי איזה כייף לשמוע שאהבתן?
אהבתי מ א ו ד !
מה?????!!!!!!
א.ג את חולת קורונה ?!!??
דייי באמת
גל מה איתך לא שמענו ממך הרבה זמן אגב שקלתן להקים אתר חדש למרגל כי האתר פשוט לא עובד?
איזה אתר?!
יש אתר???
מגניב!
חחחחח
לא, הלוואי אתר.
היא התכוונה לפוסט מרגל להשכרה
"למה אתה צריך את הבלגן הזה אדוני הנשיא? זה סיכון גדול מאד שיכול להרוס לך הכל!" רוברט לא שש על החטיפות וכל הנוגע במבצע זה. הבוס אוהב ממש חטיפות. כך זה נראה. כל פעם משתכלל מחדש. פעם זה היה אדם בודד עכשויו כבר שניים. מושלם.
"אתה לא מבין? אלו שני ציפורים במכה אחת!" אמר הנשיא בהתרגשות
"מה אתה מפחד שהוא פלט משהו?" שאל מופתע
"לא רק מפחד ש אלה כמעט בטוח שזה כבר דלף.. אתה יודע כמה מתוחכם הוא…"
"הוא בחיים לא ישחק בחיי משפחתו! ראית את זה גם אתה!"
"מי יודע? למה נראה לך שסוכני המוסד עזבו הכל והלכו?" שאל הנשיא בעניים תובעות
"מה אתה רוצה? ג'ק מת. אין להם מה לעשות פה. הלכו." אמר רוברט בהגיון.
"זה מה שאתה חושב וזאת אכן תשובה המניחה את הדעת, אך מי אמר שאין סיבה נוספת לעזיבה חפוזה זו? עדיף לי שיהיה קרוב. אוכל לשים עליו עין ולהיות בטוח, וחוץ מזה…" חיוך גדול התפשט על פניו "אני צריך אותו ככלי מלחמה…"
***
מקום לא ידוע-מאוחר יותר
פראד פתח את הדלת ורוח קרירה נכנה אל הבית.
הוא יצא.
נעל.
"ואייי קרר" חשב לעצמו. איל השתנו חייו מהקצה לקצה?
פראד חזר לבית פנימה. לקח צעיף חם ויצא שוב.
נעל.
התעטף בצעיף וצעד לעבר הגדר. הוא צריך להיות תכף בעבודה.
מעטפה.
שמו הופיע על גביה.
מה? מי? מי יודע? מי יודע עליו? מי יכול היה לדעת?
פראד לקח את המעטפה ונכנס לבית שוב.
פתח אותה במהירות והתחיל לקרוא.
היום כבר לא ילך לעבודה.
חנוכה שמח???????
חנוכה שמח אילה גלבוע ולכל השאר!! ואיי איזה כיף פה איתכן באמת!!
חנוכה שמח???????
?????????⚱
המעט שיכל לעשות זה לשתוק מכתב ושני מכשירי איתור בגודל של חמישה מילימטרים הוא בחן את המכתב ונראה מרוצה הוא צ4יך לשתול את זה על שני סוכנים ישראליים ובתמורה יקבל את חרותו ומן הצד 10,000 דולר על כל הנחה של מכשיר לא כולל טיסות בית מלון והוצאות ירהר מצויין
"חוגלת מה קורה איתך!"המורה לא ניראתה מרוצה חוגלת נראת מדוכאת בימים האחרונים היא מסתגרת לא מדברת עם חברות כמ ההפסקה קוראת סיפרי מתח… ולא מוציאה הגה הן ישבו שתיהן חוגלת והמורה נחמי "אני לא נודעת…"זה נכון אבא עושה דברים מסוכנים מאד והיא לא יכולה לדעת מה דוד שלה עמיאל ברח מהארץ וכל הבית ספר לא כל העולם רוצה לשמוע ממנה על זה פשוט נמאס לה "חוגלת היית..אםם רוצה עזרה… אני מתכוונת סיעת תחשבי על זה" סייעת יופי למה שבנות יחשבו שהיא מאבטחת שלי שאני סנובית וצריכה עזרה או גרוע יותר שאני חינוך מיוחד לא תודה חוגלת יצאה מהחדר בדממה ישר לקן הילדות הכיתה …..
א.ג מה אתך איך באתר יש לי רצונות אגב בא לך שאני אמשיצ את הסיפור באתר הזה או את וואוו עברתי אחורה הרבה זמן לא היתה כאן מישהי חוץ ממך אז מה דעתך
שקט פה להחריד(שוב….)
כןןן!!!
אילה תוכלי להסביר לי קצת מה בדיוק קורה בפרק האחרון?
ותשמעי יש לי כבר רעיון קצת בגדול על הסיפור..
אכתוב לך בהמשך.. למשל פראד… הוא אחד בשם בדוי שכולנו כבר מכירים.. חחח אבל לעט עתה ישאר חסוי.. תנסי לנחש מי זה.. תכלס אין הרבה אפשרויות.. ואגיד לך בהמשך מה בדיוק הולך להיות רקע הסיפור.. כדי שהיה יותר קל לכתוב.. תכתבו גם אתן מה שבתן ואם יש לכן רעיונות..
הוא פראד צריך לשתול על שני סוכני מוסד אחד לשעבר מכשיר האזנה והמורה של חוגלת מציעה שתהייה לה סייעת שכמובן תיהיה סוכנת מוסד שבעיקבות נאומייה של חוגלת והתקנון… תיהיה דתיה בת 35 ו….תתחתן עם אלי סתם הגזמתי
הוא פראד צריך לשתול על שני סוכני מוסד אחד לשעבר מכשיר האזנה והמורה של חוגלת מציעה שתהייה לה סייעת שכמובן תיהיה סוכנת מוסד שבעיקבות נאומייה של חוגלת והתקנון… תיהיה דתיה בת32 ו….תתחתן עם אלי סתם הגזמתי בעצם לא הגזמתי זה מה שיהיה אגב איך לקרא לה????
תשמעי על מה חשבתי:
פראד הוא… עמיאל אוקי?
הוא מקבל מעטה ממשהו (כמובן שזה קורה מאוחר יותר) שבא כתתוב שאייל צריך עזרה. הוא הולך ומסייע לו (לא משהו גדול כן? אבל מעביר דברים וכו' וכאילו מחזיר לו טובה) עכשיו לאורך כל הדרך אייל לא יודע שזה עמיאל כמובן…
עכשיו מי הודיע לעמיאל שאייל צריך עזרה? חפרפרת של מרטי כאילו משהו שם בגד בו
במה הסתבך אייל? גם משהו עם מרטי צריך עוד לחשוב מה
עכשיו כל הזמן עמיאל עוזר לו ואייל לא מודע לכך ואז כאילו הכל מתבהר לו. ובגלל שעמיאל עזר למוסד ושיתף איתם פעולה (איכשהו זה מתפוצץ בסוף ועמיאל נתפס כעמיאל למרות שלא רצה שזה יקרה.. הרי רצה להשאר חסוי) המוסד וראש הממשלה מחליטים כאות הוקרה לעניק לו חופש פעולה בארץ ועמיאל שב לשם בשמחה… חח
ברור צריכים להכניס פה עוד אלמנטים ועוד דברים ולא להתמקד רק בסיפור ולא לגשת ישר לעניין ולפתרון אבל זה היה בגדול הרעיון שלי…
אפשר לומר אולי שעמיאל עזר לאייל להפיל את מרטי ולגלות לכולם שהוא היה פושע וכו'.. או אפילו סיבוך אחר….
מה אתן אומרות?
תקשיבו אני בשיא המתחחחחחחחחחח!!!!!!!
מור היא סוכנת מוסד שאורי ביקש ממנה להיות הסייעת של חוגלת היא לומדת את החומר
חמודד
כתוב יפה ומעניין
רק שזה לא ממש סגנון הכתיבה של י ספיר כך שקשה לי לדמיין את זה כהמשך לסיפור..
כתבתי את זה כתגובה לפוסט עצמו של א.ג סוכן מוסד
ברוכה הבאה לפוסט ??
אנחנו הממשיכות
למה בדיוק את מתכוונת?
מה לדוגמה? כאילו ברור שזה לא הסגנון שלה חח אני זו אני והיא זו היא וכמובן שהיא טובה ממני אין ספק
זה למה אני שואלת הרי ברור שזה לא הסגנון כתיבה שלה… למה התכוונת?
וואוו אז ככה עמיאל
מור
מרטין קליפורד
יש לנו עלילה
שנייה אבל מור עובדת בשטח?
כי אם היא במוסד קצת מוזר שהיא תסייע לחגלת.. כאילו מתי יש לה זמן לזה? היא לא עובדת במוסד?
ועוד שאלה: היא בשטח? מה היא עושה בדיוק במוסד? כי אני לא בטוחה שיהיה מוצלח להכניס אותה לשטח… לא כל כך מתאים לבנות.. אולי יותר מרדי כזה…
וואוו אז ככה עמיאל
מור
מרטין קליפורד
יש לנו עלילה
אלי פוגש את מור כמובן שהוא חושב שהיא לא מהמוסד ומתכננת לעשות משהו לחגלת
עלילה מנצחת לספר הבא !!
"מור אורי קורא לך" מור היתה באמצא קרב מגע מול שתיים מחברותייהעדי ולינוי" אורי הרמסד" מור התפלאה העיפה את מירב שניסתה לתקוף אותה "כן את מכירה עוד אחד" מור נכנסה לחדר מור אורי פנה אליה "יש לנו משימה די חשובה בשבילך אנחנו רוצים שתשגיחי על בת של ראש אגף קיסרייה המורה שלה ביקשה סייעת ואנחנו מפחדים שאי מי ינסה להתקבל מהחמס ולחטוף את הילדה אח שלה כבר נחטף" "איך??" מור נראתה המומה "זה לא לעכשיו" היסה אותה אורי" אנחנו רוצים שתגני עליה בתור סייעת"הוא התמהמה לפני שאמר "חרדית" מור לקחה את החומר ויצאה לחדר האימונים שלה ושל שלושה מחברותייה "מה קרה מה רצה אורי ?"שאלה תופז "הוא רוצה שהייה מגנת ראש לבת של ראש אגף קיסרייה"" מה" פנתה מירב "ראש אגף קיסרייה מינו בלי לומר לנו דבר בואנה יש לך יופי של התחלה את שומרת על הבת שלו"מור חיכה ואמרה "לפי מה שאני מבינה הוא דתי מה" כל הבנות הסתכלו עלייה במבט של אוי לא "את מכירה סוכן מוסד דתי?"… "לא..אבל בואי נקרא את השם של הילדה קוראים לה חוגלת גילבוע "אולי" התחילה עדי שלא לחה עד עכשיו חלק בשיחה "לא היא הבת שמ אייל גילבוע!!!"
"מור אורי קורא לך" מור היתה באמצא קרב מגע מול שתיים מחברותייהעדי ולינוי" אורי הרמסד" מור התפלאה העיפה את מירב שניסתה לתקוף אותה "כן את מכירה עוד אחד" מור נכנסה לחדר מור אורי פנה אליה "יש לנו משימה די חשובה בשבילך אנחנו רוצים שתשגיחי על בת של ראש אגף קיסרייה המורה שלה ביקשה סייעת ואנחנו מפחדים שאי מי ינסה להתקבל מהחמס ולחטוף את הילדה אח שלה כבר נחטף" "איך??" מור נראתה המומה "זה לא לעכשיו" היסה אותה אורי" אנחנו רוצים שתגני עליה בתור סייעת"הוא התמהמה לפני שאמר "חרדית" מור לקחה את החומר ויצאה לחדר האימונים שלה ושל שלושה מחברותייה "מה קרה מה רצה אורי ?"שאלה תופז "הוא רוצה שהייה מגנת ראש לבת של ראש אגף קיסרייה"" מה" פנתה מירב "ראש אגף קיסרייה מינו בלי לומר לנו דבר בואנה יש לך יופי של התחלה את שומרת על הבת שלו"מור חיכה ואמרה "לפי מה שאני מבינה הוא דתי מה" כל הבנות הסתכלו עלייה במבט של אוי לא "את מכירה סוכן מוסד דתי?"… "לא..אבל בואי נקרא את השם של הילדה קוראים לה חוגלת גילבוע "אולי" התחילה עדי שלא לחה עד עכשיו חלק בשיחה "לא היא הבת שמ אייל גילבוע!!!"
עמיאל ע מ י א ל אייל הסתכל באדם
פראד נידהם הוא הסתכל על השמות ונבעת
השם הראשון אמר לו הרבה אליאור הדר
השם השני גרם לו לחיוורון עז אייל גילבוע….
הוא יוותר על המשימה הוא חייב לאדם הזה את חייו
אבל אמר לו קול במעמקי ליבו אייל וודאי היה מסכיך להיות באהזנה על ידי אל אפה כדי שאוכל לחזור
אבל מי אמר שאתה לא יכול לשחק משחק כפול תתחפש וגיד לאייל שקוראים לך פראד יהיה נחמד לראות אותו בלי שהוא ידע שאני מקורב משפחה למרות שעבר זמן והוא חפץ לראות בבנו
הוא ארז כמה חפצים ויצא
פראד:אייל גילבוע??
אייל גילבוע:כן מי אתה
פראד:קוראים לי פראד יש לי מידע חשוב בשבילך כדי שניפגש
אייל גילבוע:ניפגש היום בשעה ארבע אחר הצהריים יש לך מיקום ?
פראד:כן ליד יינות ביתן סבבה בשבילך
אייל גלבוע:כן
פראד הגיע ברבע לארבע מופתע לראות את אייל לפניו הוא סקר אותו ורגש לא נישלט מילא אותו אבל הוא ריסן אותו
"אייל?" פראד היתיישב לידו מזמין בירה "כן" "אל אפה השם הזה מוכר לך הוא מתכנן לחטוף את אביך ואת אחיינו של אלי" אמר שילם ויצא מהמסעדה אייל מצא על השולחן פתק ובו מספר טלפון מאובטח הוא לקח את הדף ויצא
ואווו יפההה!
אבל רגע אולי עדיף שפראד ישלח משהו? כי דבר ראשון אייל מכיר אותו את הדיבור שלו ואת מראה פניו
ודבר שני אסור לו לבוא לארץ!
הטלפון צילצל רעות מיהרה לענות "הלו" "מדבר המנתח לנינכם גידי בעוד שלושה ימים יערך הניתוח תכינו אותו" "תודה" אמרה וניתקה זהו הניתוח בעוד שלושה ימים היא נכנסה לחדר של גידי וקפאה מאימה היא הביטה במחשב שהצופן פוצח וקראה אותו בחוסר אמון מה לא עובר אייל היא הביטה במחשב הודעה חדשה…תמונה של מנחם אביו של אייל וילד נוסף קשורים בחדר היא מיהרה להתקשר לאייל
עובדה שלא זיהו את אייל בתור גק נובר ואל אפה יכול להבריח אותו לארץ לא ממש בעיה מצידו
רגע אז עמיאל עם אל אפה? חשבתי שהוא נגדו!
התגובות שלי לא עולות כבר שלוש וחצי שעות
רגע סדר:
מור וחוגלת
אל אפה והחטופים
אבשלום והבריחה
X וy
פראד
גידי הניתוח
יופי של עלילות מה דעתך
מור נכנסה לחנויות הבגדים טוהר ושרי לקחה שלושה חולצות ושתי חצאיות ארוכות המוכרת הסתכלה עלייה במבט של מה לך ולחנות בגדים צנועה.. היא מדדה אותם ונראתה מרוצה היא שלחה תמונה לאור חברתה
אור:וואוו אני לא מזהה אותך?
מור:זה למשימה את יודעת?♀️
אור:יהיה בהצלחה
מור:את יודעת איפה יש חנות של טלפונים טיפשים
אור שלחה את הכתובת ואימוגי מפריח נשיקה
הטלפון צילצל רעות מיהרה לענות "הלו" "מדבר המנתח לנינכם גידי בעוד שלושה ימים יערך הניתוח תכינו אותו" "תודה" אמרה וניתקה זהו הניתוח בעוד שלושה ימים היא נכנסה לחדר של גידי וקפאה מאימה היא הביטה במחשב שהצופן פוצח וקראה אותו בחוסר אמון מה לא עובר אייל היא הביטה במחשב הודעה חדשה…תמונה של מנחם אביו של אייל וילד נוסף קשורים בחדר היא מיהרה להתקשר לאייל
יזהו את עמיאל כמו שזיהו את אייל בגק נובר….
ואל אפה יכול לסדר את זה הוא הנשיא !
ואוו לוקח לתגובות נצח לעלות….
אל אפה הבטיח לעמיאל את חרותו שיחזור לארץ בתנאי שישים על אייל ואלי מכשיר האזנה ואז הוא חוטף את אביו של אייל ואת אחיינו של אלי הוא צריך הרבה קלפנם נגדם את יודעת אבל שידע הקלף ששמו פראד לרעתו כרגע…
אה אז פראד בעצם משחק שני משחקים. כאילו הוא עוזר למרטי אבל הוא לא?
בידיוק
אלמנטרי ווטסון ידידי
ווואו יש כאן בנות עם כישרון!!!
ברגע שהתחלתי לקרוא נשאבתי לסיפור ולא יכולתי לעצוררררר
תודהה! תמשיכי גם את!
מור נכנסה למשרד המנהלת כולה אומרת בת ישראל כשרה "שלום מור" המנהלת קיבלה אותה במאור פנים היא השיבה חיוך מצתנע ויצאה לכיתה בדרך ניתקלה בה תלמידה שהיתה שקועה בסיפרה היא סיננה משהו ומיהרה לכיתה לקבל את חוגלת היא ראתה אדם נכנס לבית הספר ומתקרה לחלון הכיתה היא חשדה שזה קשור לחוגלת ואם לומר את האמת צדקה
שימו לב רשמתי את ההמשך והוא יצא לי דנ בהתחלה מוזמנות לקרא
דייייייייייייייי נמאס לי מהשקט כאן אוף…
כןןןן גם לייייי למה אף אחת לא ממשיכה?????
פליזזזזז תמשיכווווווו
אילה גלבוע את כותבת מושללםםםם קראתי גם את החלק החדש! מושלם!
תודה אגב מותר לקרא ספרי מתח בצום?
;מה הבעיה???
טוב א.ג היקרה משימה חשובה לי אליך תוציאי לאור את ההמשך הבא
חחח יאללה ננסה
איילה לפני שאני מתחילה תוכלי לתת לי שוב רענון קטן?
אבא של אייל ואחיין של אלי נחטפו נכון? (למה 2?)
מור מסייעת לחגלת
גידי בניתוח
מרטי חושף את פראד ומאיים עליו שיחשוף אותו אם לא יעזור לו לתפוס את אייל אך פראד לא מסוגל לעשות את זה לאייל ומחליט לשחק משחק כפול. כאילו הוא עוזר למרטי אבל באמת עוזר לאייל
מה עוד אני צריכה לדעת? שכחתי משהו?
כן… שני דברים
1 הבריחה של אבשלום
2 תעלי ממש להתחלה של הפוסט יש קטע עם אלי שעוקב על הכנתה של חוגלת ורואה את מור עצבנית על אורי שנתן לה משימה כזו…
"אייל תאחל לי דרך צלחה"
"דרך צלחה" ענה אייל ביובש
"רגע אתה לא שואל לאן? מה? וכו'?" שאל אלי מופתע
"למה? כדי שתגיד שזה מסווג?"
"חחח אל תדאג זה לא מהמוסד.. לקחתי חופש עד שהעניין הסתדר.."
"אז אני מניח שאתה רוצה שאשאל לאן… אז לאן אלי חביבי?"
"או סופסוף אני זוכה לקצת תשומת לב… אז אענה לך: לארצות הברית"
"מה? למה? השתגעת?" אייל נבהל.
"הצלחתי להוציא אותך מהאדישות שלך אני רואה.. אני חייב אייל! אני חייב להיות בשטח ולראות מה קורה.. זה אחיין שלי!"
"תאר לך שאני מבין אותך.. זה אבא שלי! למרות זאת אל תפעל מרגש! לא יעזור לך! תכנן תוכנית מסודרת ותבוא מוכן!"
"בלה בלה בלה נהיית לי אורי? אייל זה המעט שאני יכול לעשות… וחוץ מזה שיש לי תוכנית.. רק שחברי שמן הסתם מדבר איתי עכשיו לא מעריך את יכולתיי מספיק.."
רוצה טישו לנגב את הדמעות? מה יש לך? מה גילת?"
"שולח לך בפקס. תקרא. ואתה יודע מה תעשה עם זה אחר כך כן?"
אייל קיבל את הפקס. קרא. המום.
"אלי מאיפה ואיך השגת את זה בכל כך קצת זמן?"
"קסם אישי…"
ניתוק.
א.ג סוכנת יקרה
אני מחכה להמשך כבר יממה
נו שמת לב לניסוח
בחרוזים הוא שלוח
אז מחכה להמשך
שבבקשה לא יתמשך
אז תזדרזי בבקשה
אוהבת אילה
יש לי רעיון להמשך
שלא יתמשך….
עמיאל יפגוש את חגלת
והיא תזההו לאט לאט
איכשהו…..
א.ג סוכנת יקרה
אני מחכה להמשך כבר יממה
נו שמת לב לניסוח
בחרוזים הוא שלוח
אז מחכה להמשך
שבבקשה לא יתמשך
אז תזדרזי בבקשה
אוהבת אילה
יש לי רעיון להמשך
שלא יתמשך….
עמיאל יפגוש את חגלת
והיא תזההו לאט לאט
איכשהו…..
חח אהבתייי
תגלגלי למעלה
הנה הוא לך מוגש
חח ניסתי לכתוב עם חרוזים אבל עזבי… לא הולך
תגידו רק אני ואילה כובתית פה? איפה השאר? במבי את כתבת גם חלר והיה מושלםםםם רוצה עוד כאלההה
"זאב " מור הגיעה מותשת לנקודת הפגישה הפתק שקיבלה מתימהוני בשם מפראד סיפק אותה והיא כסוכנת מיומנת ידעה לפענח את המכתב ולהגיע ליעד "אור" אבשלום בחן אותה הוא סומך על סוכניו יותר מידי מה שקרה לו עם אייל הספיק לו ועוד איך בליבו שמר טינה מסויימת כלפיו "אז אנחנו מוכנים אני לינוי עדי או בשמותינו המקצועיות טויוטה ואיזה אחד שמכנים אותו פראד משהו כזה.." "פורד?" הוא הביט בה בתדהמה פורד מת על ידי פול ידע הוא שיכנע את פורד להפגש עם אייל ופורד נרצח…"לא לא פורד פראד" היא ידעה על מותו של פורד על ידי אייל וכעסה שחברתה צריכה לעזור לאיש הזה היא צריכה לדבר עם מור על האחווה ולשכנע אותה להצתרף לקבוצה שלהן קבוצת טויוטה
"וואוו לינוי הגזמת" מור פנתה ללינוי כשמראה פניה אומר לעג "אור באחוות מלאכי השלום…"המשיכה בלעגה "עוד מעט תגידי לי שהאחווה שרדה…" "אבשלום ברח שילשום" לינוי אמרה"בקרב מגע שערכתי נגד עדי הרשוותי את השרוול שלה וגיליתי קעקוע של מלאכי השלום" מור הביטה בה במבט שלינוי לא עמדה על טיבו ושתיקה ארוכה
"וואוו לינוי הגזמת" מור פנתה ללינוי כשמראה פניה אומר לעג "אור באחוות מלאכי השלום…"המשיכה בלעגה "עוד מעט תגידי לי שהאחווה שרדה…" "אבשלום ברח שילשום" לינוי אמרה"בקרב מגע שערכתי נגד עדי הרשוותי את השרוול שלה וגיליתי קעקוע של מלאכי השלום" מור הביטה בה במבט שלינוי לא עמדה על טיבו ושתיקה ארוכה
אור באחווה
אבשלום
מור וחגלת
החטופים של אל אפפה
פראד ועמיאל
מור והמסתורי שנכנס לכיתה
נחום דודי איקס וווי החטופים
אייל ופראד
אלי ואיקס ווי
אליצפן ופרשיית אבא אוהב רק את שילה
חוגלת והספרים
האחווה איך היא קשורה לפראד
המשימה של אלי
אורי והמשיצה הנגדית(שלח את מור למור על חגלת ושלח גם את אלי לאותה מטרה)
לינוי ומור בגילוי על עדי ואור
המשימה של אייל ואלי בתמורה לחיי דודי ומנחם
הבריחה של אבשצום בעזרת מי
שחכתי משהו?
אפשר לעשות שאלי שומר עליה על דעת עצמו.
הכי לא חכם מצד אורי לשלוח גם אותו…
וצריך לסדר את הקטעים דחוף כי בין קטע לקטע יש מה להכניס…
נ.ב סליחה עם שיגעתי בהערות.
שחכתי את הניתוח של גידי
המשימה של אלישמע וגידי
"אמא" אלישמע כיוו אלייה מבט מתחנן "רגע אלישמע אני בטלפון" אמרה והמשיכה "כן אמא מה שלומך" פנתה לטלפון אלישמע לא הצליח להקשיב לשיחה אבל שם לב שפנייה של אימו מחווירות והיא ממלמלת "מה חטפו את מנחם " היא הביטה באלישמע העומד בעיינים עצומות וביקשה "אלישמע אתה יכול לצאת" "חטפו את סבא?" שאל בחוסר דרך ארץ אימו ביקשה שיצא…
אפרת לא ענתה רק ליוותה אותו מיחוץ למטבח "כן הוא ועוד ילד לומר לאייל?" אני משערת שהוא כבר יודע הירהרה אפרת "תודיעי לו"קבעה וניתקה מחר מחר הניתוח של גידי אסור שהוא ידע אחרת ינסה לעזור לאייל ומי יודע איך יחזור
וואי אתם כותבות ממש יפהההה
תמשיכו סקרנתם אותיי
חחח תמשיכי את!!!! יאללה שמשהו יכתוב פה גםםםםם
פליזזז
אלייא ברוכה הבאה איזה שם יצירתי מימין אלי משמאל אייל רעיון אדיר
א.ג סוכנת מוסד ההמשך יצא ליבמרגל להשכרה
אויי חח סבבה נוסיף אותו אחר כך לפה.. כשיעלה
כבר עלה
קראתי..
אמאאאאא שלמותתתתתתת תגידי מה זאת הכתיבה הזו??
תוכלי רק להסביר מתי ואיפה ומה? כאילו מה קרה לאלי??? איך הוא פגש את פראד וכו'? ואיי איזה מתחחחחח
איילה גלבוע
"מוסכם" אייל לא ידע לאן הוא מכניס את עצמו
"ככה" אמר האיש בקול מתכתי הוא עומד לגמור את הסיפור של אייל הזה אחת ולתמיד
אייל הביט בפני האיש וקלט את הסיפוק הבורק מעייניו מאוחר מידי הוא צנח על הארץ
הבוס נכנס והביט בו בסיפוק אייל קלט את פניו לפני שהתעלף "אלי!" מלמל ושקע בתהומות של חוסר הכרה
"לא רציתי שזה יגמר כך אייל באמת" אמר מודע לכך שאייל לא שומע אותו וזה כך התברר לא היה כל כך נכון אייל היה ער ושיחק את משחקו עד הסוף
"פראד תביא כל הכבוד" זאמר אלי לאט זה מה שאל אפה רוצה בתמורה לחיי אביו של אייל ואחינו הוא הביט בפראד שהביט באייל במבט כאוב "אני לא יכול יותר" מלמל פראד "האיש הזה הציל אותי בכלא תבור וככה אני מחזיר לו?!" אלי סקר את פראד הוציא מכסו מכשיר לזיהוי טוי פנים ונישנק "עמיאל!!!" פראד הביט בו ואמר "כן זה אני"
"
זה קורה בסוף הסיפור אלי נוסע לאמריקה לאל אפה אז הוא מציג את עצמו כבוס של פראד והם מתכננים איך לתפוס את אייל פראד פוגש את אייל וממזריק לו מיים עים טיפונת חומר שנעבוד לכמה שניות ככה הוא מציל אלתו אבל פראד לא עומד בזה ומתפרק מול אלי הנדהם לגלות שמדובר בעמיאל המוסכם בתחילת הסיפור זה שאייל הסכים לתחבולה
ההמשך הבא שלך קדימה
אני צריכה תקציר מה היה עד עכשיו כדי לדעת מאיפה להמשיך וגם שתגידו עם הסכמתן להצעה שלי או לא.
שותפות אתן אלופותתת
רעיון מהמםםם עלילה וכתיבה יפהפיים!
רק החלק האחרון הגיע בקפיצה, צריך לחכות איתו.
עוד משהו- בקטע עם מור יש מלא חורים.
יכלו להפנות את חוגלת לפסיכולוג (אם דואגים לסודות מדינה- אורן) ושיעורים פרטיים להשלמת הפער…
אם רוצים להכניס את מור (למה היא חושפת בקלות כזו את שמה? נקודה פחות בעייתית אבל אפשר לחשוב…) זה בגלל *איום* עליה.
אולי המורה גילתה שיש בעיה והתקשרה להורים. שלחו אותה לפסיכולוג והיא בסוף סיפרה שהיא רואה דמויות מפחידות שעוקבות אחריה (היו גלויות כדי להרתיע…).
מן הסתם שליחים של אל אפה למרות ששלושה בני משפחה זה מוגזם. אם תתייחסו למה שכתבתי אפשר לוותר על מנחם.
אחיין שבוי ובת מאויימת זה מספיק.
השמטתי בטעות שאחרי שחוגלת מספרת על הדמויות שולחים את מור כמאבטחת…
זה רק כדי לסדר את החורים.
אתן כמובן יכולות למצוא דרך אחרת…
סליחה אם בלבלתי את המוח.
מסכימה איתך!
צריך באמת לסדר קצת..
ומשהו נוסף, לא ברור מאיפה ממשיכים (זה בסדר שאצטרף כן?).
ברוררררר
כןןןן תיצתרפי מחכה להמשך שלך
מאיפה?
מקושרת (אהבתי את השם שלך) ברוכה הבאה לפוסט אנחנו הממשיכות (כןןן בבקשה תמשיכי את הסיפור ובקשר לזה שקפצתי לסוף כל הקטע זה שפחות או יותר הכל מעורבב אבל לגמרי צדקת בקשר למור) טווב ההמשך הבא שלך וההמשך אחר כך של א.ג הסוכנת המוכשרת שלנו(?) ואחר כך שלי טוב תפציצי מחכה כבר להמשך שלך
להכניס את המהלך שלי על מור?
בכלל אפשר לעשות סדר בקטעים? הכל מתבלגן בראש…
מישהי מתנדבת לתקצר מה היה עד עכשיו?
הקטע שקפצת זה אמור להיות כמו מה שהיה בלוחמי הצללים שהיו כמה זמנים (אייל חוקר את מות יומטב, אייל במבנה, אייל באחווה) שמתחברים בסוף?
אם כן אז חבל לגלות כזה מוקדם שפראד זה עמיאל, אפשר רק לתאר שאלי זיהה אותו ונדהם.
בננות מסכימות לי לכתוב את הסיפור על בוורד ולהדפיס פליזזזז
בבור למה לא?
?…………
מה קורה?
אני מחכה לתקציר מה היה עד עכשיו כדי שאוכל להמשיך.
זה יעיד על בורות אבל נו שיהיה
אן לי מושג איפה להתחיל את התקציר את מעדיפה שאני ארשום את ההמשך א.ג אחרי ואחר כך את לגמרי בחירה שלך?
תגידי בקצרה מה כתבתן לפי הסדר שזה מופיע פשוט אין לי מושג מה עושים
קוראים
קיצער יש לחוגלת סייעת שקוראים לה מור וחברה של מור היא מהאחווהנ
עמיאל משתף פעולה עם אל אפה בשם פראד
אבשלום בורח מהכלא
אלישמע וגידי יצאו למשימה
איזו משימה? לא ראיתי
וקראתי פשוט זה מבולגן קצת בשבילי…
אגב בסוף מקבלים את הרעיון שלי?
אם כן אז לא עושים את מנחם שבוי? או שכן?
אלישמע וגידי יצאו למשימה????
מה?? מתי? מה הם עושים? שני ילדים???
חח בדיוקק
ותגידו אם ומה אתן מקבלות מההצעה שלי.
בינתיים כתבתי המשך, נחכה שיעלה.
החדר היה חשוך וקטן. על מיטת עץ פשוטה ישב דודי ובעיניו הגדולות עצב וגעגוע. הוא לא מבין את השפה בה מדברים חוטפיו ובתחילה כששמע אותם חוזרים על השם אלי חשב שעוד מעט יבוא הדוד לקחת אותו משם. אולי גם ילך איתו לגן חיות או יביא לו מתנה, אולי, ייחל. אולי גם וגם.
הוא הביט בחלון, השמיים היו בהירים. עדיין בוקר.
אוףף, זרק את איש הפליימוביל. הזמן עובר לאט וכל כך משעמם!
אולי אלי יבוא ויציל אותי, קיווה. אלי היווה עבורו דמות חזקה וגיבורה.
אחד החוטפים נכנס, הציע לו במבה.
דודי סירב. נמאס לו מהמקום הזה. הוא לא רוצה לשהות יותר בחברת זרים.
"הילד הזה עושה קונצים" אמר האיש באנחה כשיצא מהחדר.
"מה אכפת לך?" חברו משך בכתפו. "שיעשה, לאל אפה אין הפעם עניין להשקיע בילד…"
"אתה צודק, לא משנה לו אם איזה פליימוביל ישבר" גיחך הראשון.
"או שיבכה" השני הביט במצלמות.
"גברת גלבוע?"
"כן" אפרת לא זיהתה את הקול, אישה לא מוכרת.
"אני מור, מהמוסד" ידעה שהקו הזה מאובטח. אייל דאג לכך כאחד שלא יכל לסבול את ההאזנות לביתו.
"מה קרה?" אלפי תרחישים עלו במוחה של אפרת.
"נשלחתי לחוגלת, להיות איתה בבית ספר. איתם סידרתי את העניין. התקשרתי להודיע".
"חוגלת? למה?" רק חטיפה של עוד ילד חסרה לי… פרשיית אליצפן הספיקה לנו לכל החיים.
"לא נודע בינתיים דבר שמסכן אותה" קולה של מור הפך מהוסס "לא משהו שאני יודעת".
"אז?"
"המורה שלה תסביר לך, אני פחות בעניינים האלה".
"אז מה התפקיד שלך?" לא הבינה אפרת.
"זה סוג של מאבטחת".
"טוב" אני אדבר עם אייל, אולי הוא יבין. היא סיימה את השיחה.
מן העבר השני של הקו פלטה מור נשיפת הקלה. לפחות הייתה זו האם ולא האב… התנחמה במחשבה.
ואווו מקושרתתת אהבתיי!!!!!!!!!!!
תודה ?
"אייל, אתה חייב לעשות את זה." אלי היה קשוח. מדי.
"אתה בטוח?" אייל בירר.
"הו, איש הברזל חושש משהו?" אלי שאל, מגחך.
"מהמצפון שלי." האיש שאורן, פסיכולוג המוסד כינה אותו כ'מוסרי' עצם את עיניו.
"אז זה בסדר, זה המעשה הנכון." אלי גיחך.
"לדעתך."
"אתה חייב לעשות את זה." אלי השיב. "הנשיא הוא איש חזק, לא?"
"אני לא יכול להיסחט לנצח" הוא החזיר שלא מן הנושא.
"תבגוד בו?" אלי הרצין.
אייל הביט וסחור. "לא. הוא חזק מדי."
"מה זאת התבוסניות הזאת?" אלי צחק, מגחך.
"אתה אמרת." אייל משך בכתפיו, כותב על נייר ' יש עלינו האזנה, רואה?" הוא הסיט את מבטו בתנועה סתמית ואלי עקב אחריו. נכון. איך הוא לא שם לב לזה לפני כן?
"נזוז." אלי גיחך בשובבות. "שינסו לתפוס אותנו."
תנסו, לא תצליחו. אנחנו טובים מדי.
****
כמה זמן לפני כן
"אייל."
"כן." הוא נאנח לתוך הפלאפון החדש שלו. מאיפה, לעזאזל, יש לו את הפלאפון?
"יש לי משימה בשבילך."
אייל הביט בפלאפון, מסוקרן במקצת. "ומי אתה בדיוק שתגיד לי מה לעשות?"
הקול נהיה קשוח. "יש לי דרכים. אתה רוצה להסחט?"
"לא." פושר.
"אז אל תשאל."
אייל ישב, מהרהר לעצמו בשניות. אף אחד לא ימות אם הוא ישמע את המשימה, נכון?
"כן. מה המשימה?" שאל באדישות.
"מעולה. " הקול של אל איפה נעשה מרוצה. "אני רואה שאתה מתחיל לבחור נכון."
***
אביגייל מהמם אהבתי
מקושרת תותחית!!!!!
תודהה
"מי זה היה"אייל עמד מולה"אייל" הוא תפס את הטלפון והביט בו במבט שאפרת התקשתה לפצח "מי היתקשר?" חזר על שאלתו"המאבטחת החדשה של חוגלת.." אמרה בטון שהשתדלה שיהיה מיתהמם אייל הביט בטלפון "המוסד.." המהם מה הם רוצים מחגלת אורי כבר שלח את אלי לשמור על חוגלת!!
דודי ישב בתא המאובזר ובהה בכעס בבמבה שקרלוס הניח בידו
אל אפה שהביט בו במצלמות הניח שהוא כמו אליצפן ירגע איך שהוא
אבל דודי לא היה חרדי שקט הוא היה חילני רועש הוא תפס את הבמבה אדומה וזרק על האדמה שמבט פראי בעיניו ואחר כך בעט בכוחות בדלת עד שניגמר כוחו והוא היתיישב קרלוס מיהר להיכנס לחדר סרק את פניו של הילד ומגלה דימעה כמה היה רוצה לעזור לילד הקטן הזה
את חוזרת על מה שהיה בחטיפת אליצפן…
אני חושבת שלא כדאי שמישהו שם ירחם עליו.. כבר איבד את הקטע…
יש עוד רעיון:
אייל התרומם ממקומו באנחה מבוימת. "אז אני מבין שאתה לא מעוניין לעזור", הוא התקדם לכיוון הדלת. "לא נורא, אני ואלי נפעל בדרך שלנו". אורי כבר הכיר את דפוסי הפעולה של אייל והבין שאם יפעל בדרך משלו, אולי הבית הלבן יעלה באש, או שהוא ימצא את עצמו מוטס על טיל אל הירח. הכל אפשר להאמין על האיש הזה. "רגע, אייל, חכה". קולו רדף אחריו עד לדלת. "מה?" שאל אייל בנימה של עושה הטובה מביניהם. "אני מוכן לעזור לך לחלץ את חוגלת". "בתמורה למשימה החדשה שלי?" התחייך אייל. "בערך".
ועוד אחד:
הוא התכונן, נרגש. מוכן להציג את הצגת חייו. הוא הרים את הטלפון, וחייג אל המספר שניתן לו. "הלו", נשמע, חד, מהיר וענייני. "אהה"… "כן, מי זה"? נשמע שוב קולו של אורי, חסר סבלנות. "אורי, זה אייל". "אייל"! נאנח אורי אנחה מדומה. "אז למה אתה מתקשר מטלפון פרי- פייד לא משוייך"? "אהה"… ניסה. "לא עניינך. רק רציתי להודיע לך, שאני מקבל את התפקיד שהצעת לי". אורי התחייך. "מצוין, תבוא אלי מחר למשרד". הוא ניתק, מרוצה. אל אפה ישמח.
מי זו אני לא כתבתי את זה!!
מהמם אילה!
עכשיו תור א.ג.
ויש לי תוכניות ?
מה?
מוזרר
אולי היא ראתה רק את הלמעלה ולא ידעה שיש פה עוד אילה גלבוע…
ואגב באמת זה לא הסתדר לי עם העלילה שלנו.
הייתי שמחה להסבר ממנה.
מותק 'אילה גלבוע' למה את כותבת בשמי??
אגב אהבתי את מה שכתבת אייל לקח את תפקיד ראש אגף קיסרייה?? אורי בוגד?או שזה בכלל לא אורי??
גם אני חשבתי על זה.
מגניב שזה מה שאל אפה רוצה.
למרות שאני חשבתי לעשות את זה בסוף כסיום.
ואילה גלבוע כתבי גם המשך!
ואת של אילה השניה צריך לחשוב איך לשלב.
בעצם כולן תקעו קטעים…
זה מבולגן מידי לא?
כתבתי את הקטע עם אפרת…
ואת הקטע עם דודי
אבל לא כתבתי את הרעיונות על אל אפה ואורי אני מודה ש'אילה' כותבת בצורה מרשימה אבל אורי לא בוגד
זה לא אייל זה מישהו שמתחזה לאייל
כבר כתבתי את הקטע אחרי השיחה ואת הקטע עים דודי'אילה' כתבה את שני הקטעים המצורפים אז כן טכנית עכשיו תור א.ג סוכנ מוסד ואז תורך
חוגלת נאנחה כמבוגרת. "אז זה אומר שאבא מידי טוב, וגם אלי, וכל הזמן רוצים מהם משימות, ואני אפילו יודעת שדודי וסבא נחטפו בשבילם". "מאיפה את יודעת"? חקרה אפרת וחוגלת הסמיקה. "שוב האזנת לשיחות של מבוגרים בלי רשות? את לא יודעת שאני לא מרשה ושזה לא מנומס"? חוגלת בהתה בה בחוסר אונים. היא לא יכולה שכל כך הרבה דברים קורים סביבה והיא לא יודעת כלום. ואף אחד לא מבין אותה!
* * *
"אורי, אתה עדיין לא הבנת אותי, אה"? אייל נאנח אנחה מדומה. "אני לא רק סוכן ביון לשעבר, או בוגר שייטת 13. כיום אני גם בן, ואבא, שסוחב את העבר שלו. המשפחה שלי היא לא המטרה, היא האמצעי. ואני, אני! אני היא המטרה! אני לא מוכן שהמשפחה שלי תסבול בגלל העבר שלי. מובן"? אורי נרתע לרגע. "מובן בהחלט, אבל מה אתה חושב שאני יכול לעשות? לשלוח סוכנים לעזה ולסכן אותם בשביל אבא שלך"? "בשביל אדם שנשלח לעזה, וחזר בשלום. אתם יודעים שאתם חייבים לי". חזר על המנטרה.
אילה סליחה עם העלבתי אותך אבל אני ההיה כנה או שאני משנה שם או את כי אני לא מוכנה שתיהיה עוד מישהי עם השם שלי (סליחה על הדוגרי)אגב נורא אהבתי את סגנון הכתיבה שלך ואת הרעיון שיש לאייל מתחזה ועוד יותכ מטעם אל אפה שרוצה שיכנס לתוך אגף קייסריה למה?? אגב כמה זמן את עם השם הזה כי לא ניתקלתי בזה באתר עוד פעם סליחה על המרחאות כל פעם שהזכרתי את השם שלך אבל באמת מי את זו מישהי מאתר מרגל להשכרה?? זו סוג של בדיחה??זה בכוונה?
את באמת כמה זמן עם השם שלי ואם כן כמה…??????????
אילה אני חייבת להודותשהרעיון שלך מהמם הקטע עים אורי….מדהים יש לך כישרון בזה
תודה אני אעדיף שלא להזדהות כמה שפחות בנות מעולפות על חשבוני…
ואילה השניה: לא נתקלת בי כי אני לא כ"כ מעורבת פה…
מבחינתי הכי טוב שתחליפי שם…
אני לא מבינה אותך הסברת לי שאת לא הרבה זמן עם השם אילה גלבוע אני עם השם הזה כמעט שנתיים אילה את לא עושה לי את זה! לא שיש לי בעיה להחליף שם אבל ברצינות כנסי לפוסט מרגל להשכרה אני עבדתי קשה בשביל זה… את לא יכולה לבחור שם שכבר קיים והתכתב ןפירסם פוסטים והתכתב וכולי…. מצטערת אבל זה לא יקרה תצתרכי להחליף
שם או שמקסימום תירשמ Ayula gilboua
אני לא מבינה אותך הסברת לי שאת לא הרבה זמן עם השם אילה גלבוע אני עם השם הזה כמעט שנתיים אילה את לא עושה לי את זה! לא שיש לי בעיה להחליף שם אבל ברצינות כנסי לפוסט מרגל להשכרה אני עבדתי קשה בשביל זה… את לא יכולה לבחור שם שכבר קיים והתכתב ןפירסם פוסטים והתכתב וכולי…. מצטערת אבל זה לא יקרה תצתרכי להחליף
שם או שמקסימום תירשמ Ayula gilboua…..
אויש מותק לא הבנת. זה לא שאני לא נמצאת פה הרבה, אלא שאני פחות מעורבת אני יותר קוראת. הבנת? אני גם כן פה שנתיים פלוס מינוס
"אייל"! התפרץ אורי בשנייה שבה הורמה השפופרת. "מה זה אמור להיות? למה לא הגעת? שכחת את הכתובת"? הוסיף לקולו גוון אמפטי. "הגעתי"? אייל הופתע, ולא בכאילו. "לאן"? אורי נדהם. רק אתמול הוא דיבר אתו, והם קבעו על שעה שעברה ממזמן! "אייל", שאל אורי רכות. "מישהו סוחט אותך"? "לא". חד, מהיר, ענייני. "תבוא אלי למשרד עכשיו. זו פקודה". הוסיף, על אף שידע שאייל אלוף בלהפר פקודות. אייל נאנח תיארליטית. "יש לי בררה"? הוא ניתק בייאוש. כמה קשים חייו של סוכנים לשעבר. לעד העבר ירדוף אותם.
* * *
ולאל- אפה, שבדיוק שלח את השחקן לשיחת 'התנצלות' עם אורי על אי הגעתו, לא נותר אלא להבין שאיחר את המועד.
* * *
"כן אוריל'ה". נכנס אייל בסערה כדרכו. "מה היה כל כל דחוף? הסתבכת עם הבייבי סיטר של הילדים שאין לך"? שמר על הציניות הקבועה שלו. "האמת שקראתי לך בשביל עניין אחר, אבל… תשמע את השיחה שקיבלתי כשהיית בדרך". אייל העביר שוב ושוב את סליל ההקלטה, מבטו מוטרד. "אורי"? נשמע קול אלמוני ברקע. "סליחה שלא באתי בסוף, פשוט לא יכולתי". "אז למה לא הודעת"? הצטרף קולו של של אורי. "לא עניינך". אמר האיש וניתק. אייל הביט באורי בזעזוע. "אתה באמת האמנת לו"? אורי התגונן: "לא סיפרת לי על האיום החדש שלך, מנין לי לדעת"? אייל התרצה. "טוב. אז אני משוחרר"? "כן, אבל אולי בכל זאת תקבל את התפקיד? ככה לא אאמין לכל מיני טלפונים מאנשים ששינו את שמם לאייל גלבוע לאו דווקא מתוך הערצה עמוקה"… לא וויתר אורי על ההזדמנות 'לדוג' את הסוכן הלא- שלו. אייל התחייך. "אתה יכול להפסיק להאמין כבר מעכשיו. אני לא אקבל את התפקיד הזה, לעולם.
טוב, לכבוד התגובה ה-200 אני רוצה לומר שצריך לסכם מה הולך פה כי אני לפחות הסתבכתי לגמרי.
ואילה גלבוע החדשה אשמח אם תשני שם כי זה מבלבל אותי.
וגם שתסבירי את המהלכים שלך כי את כאילו כותבת סיפור נפרד- ככה זה מרגיש.
ונראה לי שכדאי לכתוב בתורות ועכשיו תור א.ג. שמשום מה נעלמה…
מהמם אהבתי מאד טוב אז לך יקראו אילה גלבוע ותוסיפי ס
מיילי או משהו ואני גם יוסיף משהו שיהיה הבדל ושוב סליחה וואוו הכתיבה שלךיוצאת מין הכלל
קיצער השלמנו.. אני מקווה שכן כשניחמתי את חברה שלי הבנתי שהכי כדאי לא לריב עם בנות מחשש קפדה אימלה אילו צעקות יהיו שם אני מנחשת (המורה סיפרה לנו)קיצר כל אחת תרשום אילה גלבוע עים סימן אחר נראלי שזה מתקבל על דעתך מה את אומרת??
"חגלת?" המורה קראה לחגלת לצאת מהכיתה חגלת ביתגובה הסמיקה זה לא יכול להיות שהמורה קלטה את האוזניה שקיבלה מאבא לצרכי חרום והישתמשה בה לשמע שירים בזמן השיעור…הירהרה אבא הישתמש בה הרבה פעמים בלי שאף אחד יראה בבית היא וידתה את זה ולא ראו שום סימן המורה גם מרגלת איך היא שמה לב? היא יצאה מהכיתה מבחינה בבחורה ממבט ארוך על הבחורה ועים ניסיון ריגול כשלה סיננה לה בשקט"יש לך אקדח!!" המורה סרקה את מור בעיניים חסרות אמון והיא בתגובה אמרה "ברבו מי לימד אותך את זה אבא שלך? יפה לא חשבתי שילדה בת עשר תדע להבחין באקדח שלי" המורה החוירה קליל מור שמה לב לכך ומיהרה לומר "כל הכבוד אני יציג את עצמי" אמרה בחיוך שהפחיד מעט את המורה אבל חוגלת רגילה בחיוכים הללו "קוראים לי מור ואני ההיה הסיעת שלך לא רצינו לקחת סייעת רגילה מחשש שהיא תחטוף אותך ובזמן האחרון קראו כמה דברים משונים" היא לא תספר על האדם שנכנס לכיתה ומתצפת עליה בקביעות ומה שמור לא ידעה שאותו אדם הוא שליח אורי אלי לבדוק עם היאהיכולה לשמור על חוגלת….
210 תגובות אנלא מאמינה
היי מה קורה?
חזרתי…
ואיי כמה לחץ בלימודים…
קראתי את כל הקטעים ו ואוו ממש יפה!!
אין אין אתן כותבות מושלם!
לפני שאני ממשיכה.. צריך לעשות פה סדר משמעותי!
אולי נפתח עוד פוסט ושם נעלה את הסיפור מסודר (כמו שיש לי רצונות עשו… זה רעיו ממש טוב!) ונעלה לשם את הקטעים אחרי שכולן מסכימות ובעד…
מה אומרות?
כן למה לא
אני בעד אבל יש עוד אילה גלבוע אז תחשיבי את השם אילה גלבוע פעמיים….
כן אני בעד(אבל יש שתי אילה גלבוע אז תחכי שגם היא תסכים)
כן
אני ממש בעד!!
גם אני הסתבכתי ולא קלטתי מה קורה ומה נכנס לסיפור.
הקטע עם מוא מלא בחורים זה כבר אמרתי…
לדעתי צריך להיות איום על חוגלת ושלא יחטפו את מנחם.
וואו איילוש את כותבת מהמם
הקטע עם דודי הוא ממש העדבק מפרשיית אליצפן!
האתר מסכים להכניס קישור של דוקס? לא שנראלי אבל ככה זה יהיה יותר מוצלח…
סוף סוף יש לנו הבדל!
אני? את❤
"אור" מור הביטה בחברתה בבוז גלוי "היית צריכה לנחש" אור הסתובבה בכיסא המנהלים מור היתשתה להבין את שקרה "איפה חוגלת?" אמרה בטון מאופק היא לא תהיה סתומה "אצל זאב" אמרה בחיוך האחווה תיחייה וכמה שזה אירוני האנש שכמעט הכחיד אותה סופית יחיה אותה אחרת ביתו תפצע קשות
"מור"! סוף סוף היא שמה לב לכך שהמפקדת קוראת לה נאשות. "כן"? "את לא איתי היום". אמרה המפקדת בחומרה. "וגם את, אור". ניערה אותה. "וכעונש, עליכן לחצות את הכנרת בשחייה הלוך וחזור". היא הגישה להן בגדי ים. מור קיבלה את העונש בשתיקה והתקדמה לחדרי ההלבשה. אך לעומתה אור החלה להתווכח. "מה?! כזה עונש חמור על ריחוף קליל"? המפקדת נתנה בה מבט מצמית והיא השתתקה, לוקחת את הבגד ים וצועדת לאיטה, כמו אל מותה. כשהיא יצאה, ראתה מור ראשונה את מה שיראו כולן בעוד רגע. גולגולת עם עלה של זית.
מור הביטה באור במבט קשה כמה עברה היום הירהרה בטוגה עברה את הכינרת כאילו שזה לא מספיק עכשיו אור חטפה אותה למה היא לא הקשיבה ללינוי! ואז ההלם היכה בה שנית אור נכנסה לחדר לידה עוד שלושה בנות מהקבוצה עם שרווליך למעלה בינייהן לינוי היא סרקה את הקעקועים בשקט ומצאה שהקעקוע של לינוי מזוייף.. יופי היא תמשיך ליהיות בהצגה חייה של חוגלת על הכף
"אור מה"המפקדת הביטה בה במבט כעוס היא עברה ליד חדר ההלבשה ולחרדתה גילתה את שגילתה מור קעקוע של אחוות 'מלאכי השלום' כמה נזק יש להם מין האחווה הנלוזה הזו אור לעומתה חייכה המפקדת התרעמה על החיוך המפקדת לא יודעת שאור כבר ביצעה את תפקידה היא חטפה את מור ואז דרכה קצרה היא תחטוף את חוגלת והמפקדת לא יודעת על הקבוצה שלהן כולן חוץ ממור באחווה למרות הסיפור עם לינוי היא אומנם ברמת נאמנה אבל כולן חוץ ממנה ברמת חבר
וואו אתן כותבות ממש יפההה
פוסט פשוט מושלםם
אני כבר עוקבת מלא זמן אחרי הפוסט ואני גם חושבת שצריך לפתוח אולי פוסט חדש ולהעלות שם את זה מסודר, זה רעיון טוב?
אייל פסע באיטיות. בית החיים, או בעצם, בית המתים, נשקף למול עיניו. הוא ניגש אל החלקה בדרך שחרט בזיכרונו מהפעם הקודמת, אותה הוא מעדיף לשכוח. והוא מגיע לחלקה של חללי צה"ל. שורה 8. מצבה שניה מהסוף. והוא עומד מולה. המצבה של גיא, שנפל בקרב בו ניסה להציל את אליצפן שלו. להציל אותו. הוא ניגש, והמחשבות רצות במוחו. הוא רוכן אל המצבה, ולוחש בקול חנוק: "בפעם הראשונה שבה ניסית להציל אותי מידיו של אל- אפה, נפלת הכי עמוק שאפשר. לך אין לאיפה ליפול יותר, אך אותי מקיפות שוחות. אנא, תפעל אצל המפקד הגדול מכולם, שיטיס אותי אל מעבר לשדה הבור מלא הבורות, מהמקום בו אתה נמצא". אייל התרומם, מבחין באנשיו של אל אפה המתקרבים לעברו. עכשיו בואו נראה איך התפילה שלו פעלה.
"שלום" ילד ונעד בן כשמונה עשרה ניגשו אליו לפי טוי פני הנער אפשר לראות שזו לא הפעם הראשונה שהוא מסתבך
"אז…" גידי הביט בפראד בעיניים קמות אלישמע לעומתו החסיר פעימה פראד יכול לשחרר את עמיאל לא יכול להיות!! "אז מה" תמה פראד אבל למראה שני הילדים החסיר פעימה כמה הוא רוצה להיזדהות לומר להם.. את סודו אבל אינו יכול
מור ישבה מיואשת ליד חוגלת. במוחה לא עלה שום פתרון הגיוני. הן יישארו כאן לנצח, מדינת ישראל לעולם לא תסכים לתנאים. לשקם את האחווה! לא פחות! "מור"… שאלה חוגלת בזהירות. "כן". ענתה מור רכות. "זה שוב בגלל אבא"? "לא". השיבה מור במהירות. "אז למה כן"? מילאה חוגלת בנאמנות את תפקיד החוקרת. "את זוכרת שאבא שלך חקר את ה… המוות של יומטב כהנא"? היא כמעט אמרה 'הרצח'. "כן, ואז הוא גילה שזה אחוות מלאכי השלום והם חטפו אותו ושמו לו שבב". מור נדהמה. מאיפה, למען ה', הילדה יודעת כל כך הרבה פרטים? "כן, אז". היא המשיכה לשחק עסקים כרגיל. "מה אז? את התחלת לספר לי על זה". "אהה". התעשתה מור. "כן, אז האחווה קרסה, והמושבעים מתו"… "לא נכון", קטעה אותה חוגלת. "זאב אבשלום היה מושבע, והוא לא מת". שוב הפגינה הילדה התמצאות בפרטים. "נכון, אבל לא זה העניין. חטפו אותנו כי רוצים שישראל תשקם את האחווה". "והיא תשקם"? שאלה חוגלת בתקווה. "אהממ"… מור היססה. היא לא רוצה לנפץ לילדה את תקוותה האחרונה. "אני לא יודעת". בחרה באמת הכנה.
מור הרהרה. בשביל מה היא למדה הכל, בעצם? היא יכולה לברוח, אבל חגלת בתמונה. חגלת ילדה נבונה, עלה בה קול אחר. היא דוקא תוכל להיות לך לעזר! ומור הבינה, שהיא חייבת לברוח בעצם, אין בררה אחרת.
* * *
"מור סוכנת מעולה, ואנחנו חייבים לה הרבה. תשלח להם קצת כסף, אתה במילא יודע שבלי מושבעים אין אחווה". "אין מצב, אייל, איין מצב". "וזו גם הבת שלי, אורי, הבת שלי"! "יודע מה? נשלח להם מליון דולר בתור התחלה. צודק. בלי מושבעים אין אחווה".
* * *
הכסף נשלח, אבל מור וחגלת לבנתם נמלטו. אין לי זמן לכתוב את תיאור הבריחה המרהיבה, אני חייבת להתחפף…
גידי ואליצפן החליטו לשתף פעולה עם פראד עמיאל חשוב להם "פראד?" פנה גידי לפראד "כן" פראד ענה מיידית הוא חיכה לשיחה הזו
"למה עמיאל חשוב לך שאתה מסתכן בשבילו"רצה לדעת אלישמע עדיין החוויר פראד סרק אותו במהירות יכול להיות שהוא זיהה אותו ? לא אפשרי
זאב הסתובב כארי בחדר סגור אור נכנסה והירהרה לעצמה מה יהיה… המושבע האחרון לינוי התכוננה מימים ימימה היא הכינה את חרב
הקומנדו שלה והיתה מוכנה לתקוף אם היא תיחשף זה הסוף שלה…
הטלפון שלה צילצל הקו המאובטח שלה ושל מור.. אבל היא נעולה בחדר והיא עומדת להציל אותן אבל איך מור עלתה על זה שהיא לא באמת באחווה?? היא תפס
ה את הטלפון וענתה "זי איפה את" שמעו את קולה של מור "זד תרגעי איך ידעת שאני בדרך להציל אותך??" "לא קשה יש הבדל על היד שלך" לינוי נעצרה באחת מרימה את שרוולה ופולטת גניחה היא צריכה לסדר את המדבקות הללו אלו לא עלי זית אלו עלי תאנה.. טוב מור בחרה לדבר בקודים היא יודעת שיש האזנה..
טוב אז עכשיו יש שלוש אילה גלבוע או שזה סימן שמצאת במחשב כדי שיהיה הבדל
'מאיפה אני אגייס מושבעים' זאב הסתובב בחדר אוף מה לא היה נותן כדי שפורד היה בחיים הוא היה נותן לו בלי לחשוב האחווה היא חייו אור הביטה בו מהצד ואז עלה אור בעיניו הוא יעשה לאור את מבחן הנאמנות
אילה גלבוע אני בשני מכשירים ובמכשיר אחד לא ניתן להוסיף סמיילים אז שם אני 🙂 אוקי?
עכשיו אתאר את הבריחה:
"חוגלת", פנתה אליה מור. "מה"? שאלה חגלת בתקווה. "אני חושבת שמדינת ישראל לא תסכים לתנאים של האחווה", פתחה בהיסוס ואז התייצבה. "אז אנחנו צריכות לברוח".
"מור", אמרה חגלת בהיסוס. "כן חגלת". "אני… נזכרתי שאבא הביא לי אוזניה". "מה"? מור הסתערה על אוזנה של חגלת ושלפה את האוזניה. היא חייכה למשמע הזעקה הקלושה שנשמעה מפיה של חגלת 'כלל ראשון למרגל, לא להביע את כאבו בפומבי'. היא בצעה התחברות. "אייל"? "כן חגלת". הוא עלה לשידור לאחר שנייה. " זאת לא חגלת, זו מור. אתה יכול לבצע איכון על המקום שבו אנו נמצאות"? המיקום המדויק היה בידייה בתוך שניות, והיא החלה בתכנון.
* * *
"חגלת, אנחנו הולכות מהמסלול הזה, ואני אתן לך את השכפץ שלי". חגלת הנהנה. תרוצי לפני, ואם מישהי מאיתנו תיירה, זו תהיה אני". "בסדר". "יאללה, יצאנו"!
* * *
היריה קטעה את ריצתן באחת. חגלת נפלה על המדרכה, מדממת ברגלה. מור הרימה אותה, עוצרת את הדם וממשיכה לרוץ. בלהט פנימי עמוק, בכח הנשמה. היא לא ידעה אם כשהיא תגיע, עוד יהיה את מי להציל.
* * *
סורי על הכתיבה הזוועתית שלי…
אמאאאאא את כותבת מושלם אגב שכחת את לינוי היא תיפגוש אותן בדרך ותבריח אותן
לינוי התקרבה אל עדי לאחר שירתה בחוגלת נתנה לה מכת מחץ והיתקרבה אל מור וחוגלת פתחה להן את השער ונעלמה
עדי ירתה בחוגלת למי שלא הבינה
לפרט ?
טוב עדי רצה לכיוון התא של חוגלת ומור ונעצרה באחת עדי.. היא הציצה מבעד למחיצה החד צדדית יודעת שלא רואים אותה עדי כיוונה את אדדחה לכיוון מור היססה והזיזה לבסוף את ההקדח לכיוון חוגלת וירתה בחוגלת ברגל לינוי הביטה בעדי בכעס היתקרבה אליה בשקט והנחיתה על צווארה מכת מחץ היתקרבה אל הדלת פתחה אותה לרווחה מבט מהיר עבר בינה לבין מור מבט של תודה
היי בנותתת
ואיי שנים איתי נכון???. מה לעשות? לחץ מטורףףףף אוטוטו בגרויות ויש לי טון דברים לעשות אממאאאא
די מעצבן אותי שאין לי זמן להכנס\ לכתוב…
אז ככה כמה דברים:
1. אילות גלבועות אתן כותבות מושלםםםםםםם ואי ואי ואייי הצלחתם להכניס אותי למתחחח
אין עליכן
2. אני תכף אפתח פוסט חדש שנקווה שיעלה בעזרת ה' בקרוב אקרא לו 'אנחנו הממשיכות – רצף' סבבה? שם נעלה חלקים גמורים וטובים מסודר
3. בואו נבנה סוג של תבנית כל מה בערך יכנס לסיפור ומה הכיוון וכו' ונכתוב לפיו…
4. בואו נעשה הפסקה קצרה עם ההמשכים ונחליט ונסדר ונתקן את הסיפור
סבבה? מסכימות? הערות? הארות? מה אתן חושבות?
אוהבת ומטורפת עליכןןןןן
א. ג. סוכן מוסד??
"אור היית רוצה להיות מושבעת"
קחו חומר למחשבה או ליתר דיוק לכתיבה איך אבשלום מציע לאור להיות מושבעת מה המבחן שהיא תעבור וכולי
לינוי התקרבה בריצה. "תעצרי את הדם"! צעקה לה מרחוק. התחבושת הגסה נעטפה במהירות סביב רגלה של חגלת. הן שמעו את הטפיפות רגליים מאחוריהן "מה נעשה"? לחשה מור באימה. "נברח"! הקרב לא היה שקול. מור ולינוי, עם חגלת על ידיהן ובלי שום נשק, מול 30 אנשי אבשלום, חמושים וזועמים. אך הן הצליחו לברוח. בעזרת ההכרות של לינוי עם המקום והמפה ששיננה מור, הן ניווטו את דרכן די במהירות. אבל הן לא הבינו למה כשהגיעו, חוורו פניו של אורי כפני מת.
* * *
"אור", פנה אליה בנימה ידידותית. "שמעת על כך שאנחנו מנסים לשקם את האחווה"?! "כן", התריסה. "עם מושבע אחד, אבל מנסים". "אז… מצאנו מועמד, יותר נכון, מועמדת. אנחנו רוצים שתחשבי על משימה בשבילה. אבל משהו קשה, היא הייתה במוסד". אור הנהנה במבט רב משמעות שניהם ידעו מה זה אומר. כשהיא הגישה לאבשלום את התוכנית המסובכת, חייך: "המועמדת זו את".
חחחח אהבתי את כותבת מושלם
חן חן לך על מחמאותייך
גם את כותבת מהמם!
"דודי?" פראד נכנס לחדר "מישהו רוצה לדבר איתך"דודי הביט בו בעיניים כאובות ולקח את הטלפון מידי פראד "דודי" הוא שמע שני קולות אחד מהם זיהה טוב זה היה דודו אלי"דוד אלי" הוא הביט בטלפון בתדהמה "כן " אלי הישתנק ואייל חמל עליו כמה שהיה קשה לו עם פרשיית אליצפן אלי חוווה עכשיו "כן מתוק זה אני אני אשחרר אותך איך אתה מרגיש?" "האמת שאני מאד מתגעגע לאמא לאבא וללינוי" אמר בשקט לינוי התינוקת הקטנטנה שנולדה לפני חודש פחות או יותר דודי היה אומר בקביעות שהוא אוהב אותה עד שהקטנטונת תפסה בשערו ומשכה לכיוונה אלי חייך לזיכרון ואייל בחן אותו בדיקדוק רב "מתוק האיש שנמצא לידך עוד שבוע יביא לי אותך" בתמורה לאייל חשב בכעס למה אל אפה כל כך חייב את אייל השיחה התנתקה ואלי ישב בשקט יחסית ולא אמר דבר
היי:)
ממש מעניין אותי לקרוא את ההמשך שכתבתן… ישמצב משהיא מכניסה הכל בצורה מסודרת? יש פה המון קטעים שחוזרים על עצמם וסתם תגובות שלא קשורות… תודה רבה
שמתי בקצרצרים כך שמקווה שיעלה מהר
אל תדאגי כבר יש פוסט שכותב את זה בצורה מסודרת אבל הוא עוד לא עלה
יורד ברדד.. איזה קור ועוד בדרום
הי לא הבנתי משהו: אם פראד זה עמיאל אז למה הוא מוכן לשחרר את דודי רק בתמורה להסגרתו של אייל?
יש כאן חורים בעלילה לא רק ברצף!
אוי לא הבנת עמיאל עובד אצל אל אפה אל אפה הבטיח לו שהוא יוכל לחזור לישראל בתמורה לאייל והוא לא יכול לתפוס את אייל אז הוא ושני בזרנשים בשם וואי וזד חוטפים את דודי ואבא של אייל כדי שאלי יעזור לו אבל בסוף אלי קולט שמדובר בעמיאל כשהם תןפסים את אייל איפה החור אלי נסחט על ידי פראד בעמצאות דןדי איפה יש חור
אהה הבנתי…
ואהממ.. סורי אם מידי תקעתי קטעים…
זה בסדר אגב צריך לזכור את המשנמה של גידי ואלישמע…
אם כבר מישהי תקעה קטעים זו אני אבל לא ממש מבדילים ביננו אז תודה שהתנצלת בשמי(כי אני צריכה לבקש סליחה על תקיעת הקטעים שלי)?
מי יכולה לכתוב כמה שיותר פרטים על אייל ואלי? לדוגמא גובה, צבע וגודל עיניים, צבע וצורת שיער, וכו….
היי אילות אתן פשוט אלופות!!!
אני מבטיחה שאחרי שנסדר את הסיפור החלק הבא יהיה שלי!
מה המשימה של גידי ואלישמע?
מי שבקשה תיאור של אייל ואלי:
אייל: עם עור חצי בהיר חצי כהה עיניים ירוקות ומבט יוקד
אלי: אין לי מושג… לא תיארה אותו…
וסתם סקרנות: למה את צריכה את זה? את מציירת אותם????
חחח אני וציור לא הולך ביחד… סתם שיהיה לי בדמיון איך הם נראים;)
הי חזרתי ?
יש פה מלא פרטים ואני לא ממש מבינה עד הסוף… מבינה בערך…
להמשיך עם ההמשכים או להשאיר למבינות?
אגב אשמח להסברים בפעם ה לא יודעת מה אחרי שכבר קיבלתי… ?
בעצם מצאתי תיאור: אלי (בתור אניל) בהיר עור וירוק עיניים
אממ
אפשר תקציר?
מה המשימה של גידי ואליצפן? שני ילדים…
שאלתי גם
לעזור לפראד להחזיר את עמיאל
חחח אהבתי. אלישמע יעזור? תהיי מציאותית!
יואוו שאלתי את יונה אם לספר הבא שלה יקראו דם קר והיא ענתה שכן!
החלק של אלישמע יהיה קשור לאייל לדוגמא לעכב אותו לשכנע ביננו הוא ואליצפן ושילה היחדים שיכולים לעשות את זה
דם קר…. זה סופי לא יסכימו לי לקרא את זה…..
מתי זה יוצא??
"יוסי זה עמיאל" הטלפון הפחיד את יוסי השיחה הגיעה מישראל.."מה שלומך" יוסי שאל הוא חייב לוודא שזה באמת עמיאל.. "עמיאל מה איתך איפה אתה ולמה אתה עושה את זה " עמיאל חייך מעבר לקו הוא משתמש בסיסמה שלהם.."חמש חמש שמונאתל" אמר בחיוך "אנחנו צריכים להיפגש " הסיחה הסתיימה
לינוי מור וחוגלת הגיעו למפקדת המוסד כשהן עייפות אבל בעיקר נפשית חוגלת פלטה מידי פעם גניחת כאב מהקליע ומור חשבה בשעשוע קל 'אם היא היתה יודעת כמה פעמים זה קרה לאייל..' מור פלטה גניחה ממושכת לינוי מיהרה להוריד את המדבקה מאוחר מידי המפקדת עמדה מולה והביטה במעשה באי אמון מעורב בכעס "לינוי…" מור קצטה את המצב ומיהרה לומר "המפק.." "אני יכולה להסביר" צצה המפקדת הבכירה "לינוי עובדת אצלי היא התחזתה לאשת אחווה ופעלה לשיחרור חוגלת" המפקדת בחנה את המדבקה ואמרה מיד "טעות במדבקה שוב " לינוי הגניבה חיוך קטן וצור הושיטה את חוגלת לידי הצוות הרפואי שחיכה שם
בפסח.
סופי סופי. לכי תשכנעי את יונה…
אהבתי, קטע יפה מאוד.
א.ג סוכן מוסד, היית צריכה לכתוב 'לשעבר'…
איפה? לא הבנתי…
בשם שלך…
אה חח נכון…
האמת שעלה לי השם כשקראתי את אויב באדמת ידיד ושם אייל היה צריך רכב של אלמוני אז הוא הגיע עליו כולו נושף ואמר מהר "א. ג. סוכן מוסד אני חייב את הרכב שלך" או משהו כזה…
לא יודעת לשער זה יהיה יותר ארוך לא? חחח גם ככה בנות רוצות לקצר לי ולקרוא לי אגסי (אין לי בעיה עם זה כן? מי שרוצה בשמחה) אבל אז זה יצטרך להיות אגסיל.. ??
"אליצפן קום!" נשמעה צעקה אליצפן התעורר אייל משך אותו וקפץ איתו כשהוא בידיו מוגן מהחלון לאחר שתי שניות נשמע פיצוץ אליצפן הביט סביבו וגילה את חוגלת מסתכלת באימה על הבית אייל בחן את תגובת אליצפן בריכוז המראה בטח נראה לו מוכר… אייל עקב בריכוז על סימני הגלגלים בכביש מישהו ניסה לרצוח אותו ואת משפחתו שוב.. מה יהיה
הוא דוקא אמר א', אבל שיהיה…
מה אני אגיד לכן?
אתן כותבות מהמם והכל…
אבל אתן כנראה תמשיכו לכתוב לבד אם לא תעשו לי תקציר למה שקרה עד עכשיו…
אפשר תקציר?
גם אני אשמח כי די נאבדתי בזמן האחרון ואם אני רוצה לכתוב אני צריכה לדעת בפירוט מה קורה..
נכון צודקת… את הג. לקחתי מזה ששמעתי את בנצי (לא זוכרת במדויק) שאמר ב. ש. סוכן מוסד אז גם אצלו הוספתי… בקיצור בחרתי לי שם מסובך???
טוווב
יש את מור סוכנת מוסד שהתפקיד שלה זה לשמור על חוגלת
יש את פראד עמיאל אל אפה הבטיח לו שהוא יוכל לחזור לישראל בתמורה לאייל
יש את אבשלום שברח מהכלא ומנסה לגייס מושבע חדש אח ליתר דיוק מושבעת והוא מגייס את אור
ויש את לינוי שהיא'באחווה' אבל יש לה סיפור מיוחד היא לא מפסיקה להתבלבל במדבקות..
לא הבנתי מה הסיפור של לינוי מזתומרת להתבלבל במדבקות?אשמח להסבר…
לפי הבנתי, היא לא באמת באחווה והיא מדמה קעקוע ע"י מדבקות, ובכל פעם היא מתבלבלת ושמה עלים של תאנה ולא של זית.
וסתם להערה כללית: לפי מה שאני רואה, יונה די ירדה מעניין האחווה. זה לא מטופש קצת לחזור אליו עכשיו? ועוד בכזה סדר גודל כל הסיפור מתבסס סביבה. יונה עזבה את האחווה, למה שאנחנו נמשיך?
קחנה את זה לחומר למחשבה…
שמתי לב גם…
צריך לעשות משהו אמין!
ועוד משהו: רק מחשבה שלי תחליטו אבל לבד מה תעשו עם זה…
לא נראה לי מתאים להכניס בנות מהמוסד.. זה לא,,, לא יודעת זה לא ממש… נו הבנתם??
אני חושבת צריך להשאר עם הבנים. זה מספיק ובנות רק בתור נשים\ילדות.. זה לא כל כך מתאים …
לא יודעת חשיבה שלי..
זה ל נראה לכם שזה עושה את הסיפור קצת יותר חילוני ממה שזה היה?
אשמח לתגובות! הערות! הארות!
וואיי לא חשבתי על זה את צודקת לגמרי אבל הן בקבוצה ניפרדת.. חוץ מזה מה נתחיל סיפור חדש? נהפוך אותן לבנים?? מה את רוצה לעשות
שאלה טובה
האמת הייתי צריכה להגיד לפני.. כי עכשיו כבר קצת מאוחר?
אפשר:
– להפוך לבנים
– להוריד רק את החלק איתן ולא את כל הסיפור
– להשאיר ככה שזה גם סבבה..
שוב רק חשיבה שלי וגם אם נרצה לשנות צריך שכולם יסכימו!
היי בנות! סורי שאני מתערבת כי אני לא כל כך קשורה לסיפור הזה אבל סתם מה שאני חושבת שכאילו הילדים של אייל יותר מידי מוערבים בסיפור כאילו זה הגיוני נגיד שרק חוגלת מעורבת שחוטפים אותה וזה אבל הקטע של גידי ואלישמע רצת נשמע מוזר
זה בכל זאת מה שאני חושבת אלב באמת שאת כותבות ממש מושלם אני ממש נהנית לקרוא ??
*אבל,שאתם
היי בנות! סורי שאני מתערבת כי אני לא כל כך קשורה לסיפור הזה אבל סתם מה שאני חושבת שכאילו הילדים של אייל יותר מידי מוערבים בסיפור כאילו זה הגיוני נגיד שרק חוגלת מעורבת שחוטפים אותה וזה אבל הקטע של גידי ואלישמע רצת נשמע מוזר
זה בכל זאת מה שאני חושבת אלב באמת שאת כותבות ממש מושלם אני ממש נהנית לקרוא ??
אהבתי את הדמויות האלה?☹☹????
נראלי שנשאיר ככה אבל גם במציאות יש סוכנות מוסד חוץ מזה שיש פוסט שכתב על סוכנות מוסד בנות נוווו אהבתי את מור לינוי אור המפקדת ועדי שארגנתי לה לוקיישן… אבל נוותר על זה גם ככה יש יותר מידי בנות(עדי היא אחראית על המיבחן של אור לאחווה ו..המועמדת להיות סןכנת כפולה ולהביא נתונים מהמוסד לאחווה ) אבל נרד מזה ???
אלייא היקרה את מוזמנת להשתתף בשימחה ולרשום המשך לסיפור
?
היי בנות!
אשמח לתקציר יותר ברור…
כמו… הבנתי שחגלת נחטפה אבל לא כתבתם את זה בתקציר… תתחילו פליזזז
למור יש חברה שקוראים לה אור אור היא באחווה והיא חטפה את חוגלת כדי לסחוט את המדינה לשקם את האחווה בסופו של דבר לינוי סוכנת משולשת מבריחה אותן
הלללללללללללללוווווווווווווו
בנות שקט כאן ממש
אייל זינק ממקומו, "אז אתה יודע שאל אפה עוקב אחרי אלי ולא הודעת לו"? הוא כעס, ובצדק. "אני לא מאמין שעשית לי את זה! אתה יודע שהם מבקשים את ראשו"? "וגם את ראשך", ניסה אורי, המום עדיין, להתגונן. "אם הייתי אומר לו הוא עדיין לא יכול היה לחמוק"! אייל כעס יותר רק למשמע דברי ההתגוננות הרדודים של אורי.
תמשכנה אותי!
אפרת התחבטה כדאי לה לומר לאייל לקבל את התפקיד היא נראתה מהורהרת מעורערת.. יגנו על אייל אבל..שילה הכל לבכות והיא נגשה אליו היא צריכה לומר לאייל את האמת אפרת נאנחה בקול היא פתחה את הטלפון וחייגה "אורי?" אייל שעמד מאחורי הדלת נדרך למה היא מתקשרת לאורי?"אפרת קיבלת החלטה?" אורי נשמע מהרהר "אני מוכנה שהוא יקבל את התפקיד אבל במה ג אורי" אפרת נשמעה החלטית "טוב אני יודיע לו" "אורי לפי התנאים שלי!" אורי פלט אנחה"תאמיני לי שמהקמת מדינת ישראל לא קיים סוכן שמתחיל בשעה קבועה ומסיים בשעה קבועה אבל אייל הוא משהו מיוחד" אמר וניתק אייל ששמע הכל יצא מהבית ודפק על הדלת אפרת מיהרה לפתוח והוא חייך כדרכו אפרת קלטה שמשהו בחיוכו שונה
המשך ישיר לקטע של אילה:
"אייל מה קרה"? אפרת הביטה בו מודאגת. "אני מבין שיש לי מקבלת החלטות חדשה", הוא חייך שוב, הפעם היה משהו אמיתי בחיוכו, "אבל אם את כל כך רוצה, אז אני אקבל את התפקיד הז"… הטלפון צלצל במנגינתו הצורמת. אייל פזל אל הצג. "אורי". לחש לאפרת והרים את השפופרת. "כן אורילה מותק? שכחת את הכריך"? שאל אייל בסרקזם. "לא, אייל… שוב מישהו מתקשר אלי ואומר שהוא רוצה לקבל את תפקיד ראש אגף קיסריה, כאילו זה אתה, כאילו, התכוונתי"… אייל חייך, וחיוכו נשמע מבעד לשפופרת. "אז אני מבין שאפרת הפכה לגורם עוין בשבילך"… צחק, ואורי נבוך עוד יותר. "מה, אפרת, אה"… הוא גמגם, דבר שלא היה באופיו. "אז אפרת היא זו שדיברה איתי"? הוא התעשת מהר. "ומי אמר שזה באמת היא וגם שאתה באמת אייל? בוא אלי עכשיו למשרד", הוא התלבט קצת, אך בחר להשמיט את המילה 'בפקודה'
אלי נכנס למשרד של אורי והופתע לראות שם את אייל אייל הסתןבב לעברו ואמר בחיוך "אלי ברוך הבא" אלי הביט באורי בהשתאות קלה הוא סימן אותו בקשר למשימה חדשה מה אייל עושה כאן זה מסווג אורי מיהר להסביר "תכיר את ראש אגף קיסרייה-אייל תכיר את סגנך החדש" אייל ואלי הישתוממו לרגע ואחר הביטו אחד בשני ואלי אמר "ברוך שובך למוסד" אייל חייך קלות
"אז התוכנית עובדת בידיוק כמו שצריך"אל אפה נשמע מרוצה אייל קיבל את תפקיד ראש אגף קיסרייה קרלוס הביט בו בשאלה" לא רצית שהוא יהיה שכיר חרב שלך?" אל אפה ענה מיד" עדיף שיהיה ככה "
"אייל"? שוב אורי. אוף. "אני צריך אותך במשרד". אויש… כשאפרת לקחה את התפקיד לא דמיין שזה ידרוש ממנו כל כך הרבה. "אני בא". הוא ניתק. "אז מה", אפרת הביטה בו במבט בלתי מפוענח. "שוב אורי"? "בדיוק". אייל כבש את אנחתו בכוח. "אני חושבת שאתה צריך לעזוב את התפקיד הזה. לא דמיינתי שזה יגזול ממך כל כך הרבה". איחל הביט בה במבט אירוני. "להגיד לך את האמת"? שאל רטורית. "גם אני לא".
אייל ישב במשרדו החדש אלי לצידו אולי לא כדאי חלפה מחשבה בראשו אלי סגן ראש אגף קיסרייה החדש ישב לצידו והם תנדרכו עשרות סוכנים נכנסים ויוצאים אורי מודיע לו על משימות סודיות שדורשות את התערבותו הוא ניגש למשרדו של אורי "אייל" אורי נראה מתוח ולאייל זו היתה בשורה גרועה בשבילו "חגלת מלווה בסוכנת שלנו קוראים לה מור" אייל הביט בו "אני יןדע" "קיבלנו הראה שחגלת נחטפה עם מור והיא עושה הכל כדי להגן עלייה"
שלוש מאות תגובות!! ??????????????????????????????
"אז אתה תתפטר"? שאלה אפרת בתקווה. "כן". ענה אייל בפשטות. הוא לא אוהב להיות כבול למחויבותו למוסד במשרד, הוא איש של שטח. לאחרונה רק של השטח שמשתרע מאחורי ביתו של שמעיהו ז"ל… גם עבודת האדמה אינה בשבילו. הדם התוסס בעורקיו מחייב אותו לפעול, אך מנגד תלויה משפחתו על כף המאזניים. הוא עזב את המוסד, אך לא את השטח. הוא חייב לשחרר את האדרנלין האצור בתוכו, והרגע. משום מקום צפו בתוכו מילותיו של אביו: 'מהר ילד, לפני שתשתגע'. כיום הוא קרוב לזה יותר מאי פעם…
מי זה אל אפה ???? אורי הסתובב בחדרו כארי אייל מן הסתם לא יודע אבל אולי הוא יודע? הוא חייג בפראות ואז טלפון נוסף התקבל "אורי" אורי לא זיהה את הקול "כן" אמר מידית בלי להראות את הפחד "אנחנו מחבנים לחגלת אקדח אם לא תענה לדרישות שלנו נהרוג אותה.." "מי אתם?" אורי זז מילימטר ולחץ על התראה " אחוות מלאכי השלום אנחנו דורשים אלף דולר ולייחס את האחווה לחוק אחרת נירה בילדה
ואווווו מזל טוב פוסט שבע ימים!???????
ממש אהבתי את הסיפורים שלכם ופחות או יותר הבנתי את הסיפור העכשווי ואוו אתם אלופות אין עליכם! תמשיכו ככה❤❤❤
ברוכה הבאה?S-H ??
אייל רץ לחדר הטיפול של המוסד במהירות שלא הכיר נכנס סקר את ביתו ששכבה על מיתה וברגלה תחבושת הוא ישב לידה והכל לקרא תהילים אורי נכנס מאחוריו אייל הסתובב לעברו ואמר חמש מילים "אני עושה סוף לאחווה הזו
ושוב- המשך ישיר:
"את זה גם אמרת בפעם הקודמת". שאל- קבע אורי. "מה השתנה הפעם"? "שבפעם הקודמת פחדתי שיפגעו במשפחה שלי, והפעם אני פוחד שיפגעו בהם". שבריר חיוך. "מה ההבדל"? אייל התנשף בתסכול. "שאם לא אטפל בהם, יפגעו במשפחה שלי", אייל הצביע לכיוונה של חגלת, "בעצם, כבר פגעו". אורי הנהן, מסתיר את השמחה שחש.
ושוב אני כאן עם הערההההה בעצם, אותה אחת מהפעם הקודמתתת
יונה ע-ז-ב-ה א-ת ה-א-ח-ו-ה-!
עוד הפעם?
י-ו-נ-ה ע-ז-ב-ה א-ת ה-א-ח-ו-ה-!
היא עברה לעלילות אחרות לגמרי!
טפשי לחלוטין לשוב אליה עכשיו!
מי אמר האחווה עדיין קיימת אולי בדם קר היא תמשיךךךךך
"אייך אתה מתכוון להשים סוף לאחווה" התעניין אורי בקול "אני מתכוון לאמן סוכן שיעשה את זה אני שרוף באחווה ..האמת בצדק"
היי זו אילה גלבוע?
מה אילולה למה החלפת שם?
וחוצמזה האחוה- מתה!
המושבע העשירי והאחרון בכלא והשאר מתים. איך תהיה אחווה בלי מושבעים?
תסמכי על אבשלום שיברח…הוא אימן את אייל!
מסכימה איתך!
שותפות
חזרתיייי
רק אפשר בבקשה תקציר ברור ומה מכניסים ומה לא?
אני לא מבינה כלום ממה שהולך כאן.
אייל מתכוון לאמן מישהו שירסק את האחווה
אילולה! את מור או אילה??
באנה נעשה קטע כאילו שאייל מגלה שאבשלום מכשיר מושבעים אז הוא רודף אחריהם וזו תהיה העלילה בסיפור.
אי אפשר לכתוב בלי לדעת מהי העלילה המרכזית!
אבשלום מאמן את אור להיות מושבעת אוודי והונדה להיות מושבעים
אייל מאמן את גידי או משהו מהמשפחה להלחם באחווה
מור סוכנת מוסד\ אילה גלבוע!
יונה אמרה ששמידט לא ימצא מתאים להשתלה כך שגידי עדיין חולה!
מתי היא אמרה את זה ??
זה היה כתוב בספר?
אז ימצאו מישהו אחר שיתאים לתרום!
שאלתי אותה באי.מייל
מי? אייל? אפרת?
הלווווווווווו
נרדמתןןןןן
נכוןןןן כבר ממש משעמם כאן (:
ייאללה תמשיכו לכתוב אני ממש נהנית(:
באמת
אייל נעמד באחת מסוחרר וחסר אונים אלי אלי הקול הזה לא הפסיק להציק לו אלי עובד עם אל אפה! קרלוס נכנס לחדר הוא הביט בו במבט כאוס ושתק
מה השקט הזהההה
דאיייייייייייייייייי
דם קר יצאאאאאאאאאאאאאאאא
בעוד שבועיים יצא
בנות צום קל רוצות מרתון המשכים אני אתחיל
קרלוס נכנס לחדר אייל הביט בו בכעס לא לגמרי מבויים קרלוס הביט בו בחיוך קל ואמר "עמיאל, אייל, עמיאל-היה פראד" אייל היה המום וקרלוס קרא את זה לםי טווי פניו "מה הבטחתם לו" אמר בעינייניות מדומה בתוכו היתה סערה -המשך ישיר תמשיכו אותייי
בנות זה לא יפה כמה זמן אפשר לחכות להמשך….
טוווובבב אני אמשיך
"הבטחנו לו את שיחרורו שיוכל לחזור לארץ שלכם" אמר קרלוס באותה עינייניות המוזכרת אז אלי עזר לעמיאל לחזור לארץ.. בפעם-המי-יודע-כמה עבר אלי על חוקי המוסד אייל חייך לעצמו ככה גם אני התחלתי.. קרלוס סקר אותו ממושכות מחכה לזיק כלשהו שיעזור לו לתכנן את השיחה -תמשיכוווו אותיייי
יצא ספר חדש 'בדם קר' אז ממליצה לקנות:)
אור חשה בדקירה והיא ידעה שההצגה מתחילה עכשיו מתחיל המיבחן שלה המבחן להיות מושבעת היא לא חלמה שלינוי היא הדוקרת ויש לה תוכניות אחרות לגמרי
בנות הסיפור שלכן אחד המושלמים!!!! אני כבר שעתים קוראת את הכל ולא ממש הבנתי את הסיפור וכן נרדמתןן קצתת…
אני פעם כתבתי ספר לא קשור לאייל אבל כן דומה ממש לסיפורים של יונה ספיר אבל הכל נמחק וזה היה על 4,000 מילים אני ינסה להמשיך מקווה שיצא לי טוב♥️♥️♥️♥️
יקרות♥️
נרדמנוו מעט..
אבל זה הזמן להתעורר!!!
ולהמשיך לכתוב אילה גלבוע הייתי כל כל במתח מסיפורךך כאילו 2 האילות
בבקשה המשכים!!!!
אני ממש חסרת סבלנות היוםםם (סורי עם פגעתי כי אתם מרגישות שאני מכריחה פשוט אתם מכירות שאתם במתח אתם חסרות סבלנות בגלל שאתם רוצות לדעת כת ההמשך אותו דבר אניי ובאסת סורי עם אני פוגעת אבל אניב שיא המתח!!!!!!!!!!!
פליזוששש תמישכווו אני גם ממשיכה???
אוףףףףףף,,זה לא נשלח לי הממשך לסיפור???? מקווה שזה ישלח בהמשךך
חיימות שלי!!
יאללה לא להירדם יאלה יש לספר סיפורק
אייל לא זז קרלוס לחץ על הכפתור ואחר רגע ארוך שנדמה לו לנצח עמיאל הלא הוא פרד נכנס לחדר כשהוא מביט באייל במבט ארוך קרלוס יצא זה הרגע לו חיכו אייל ועמיאל
אורי חפר בנתונים מחפש סוכן שאבשלום לא מכיר וסוכן מוכשר…מה הוא יעשה הוא נבר בשמות של המוסדניקים החדשים רמות סיווג יכולת חיוך קל על פניו הוא סימן לאייל להכנס לחדר אייל נכנס לחדר אורי זיהה בעייניו ניצוץ מסוכן אייל התקרב לאורי בשקט סימן לו להחריש סימן לו על כתם בחולצתו של אורי שלה דף וכתב-אורי זה מכשיר האזנה של האחווה-אורי כתב-איך עלית על זה -אייל כתב -הם שמו על אלי ציטות דומה התחברתי לקשר וגיליתי שגם לך יש -אייל שלף מצית ושרף את הדף אורי בחן אותו וכתב על דף חדש ;יש לי סוכן שתאמן
אמאאאאא קראתי את הטיילר של דם קר.. מפחידדדד
צודקתת אמאלהההה אני מפחדת שאלי ימות חס וחלילההננ!!! אני במתח אני חושבת שאני יודעת מי האויב הישןן ניחוש אבלל
"מי?" אייל הסתקרן "קוראים לו דן הוא בדיוק עבר למוסד כישרון טיבעי" אייל הנהן ברושו "מתי יתחילו האימונים?" אורי בחן אותו וענה "ברגע זה"
"מי?" אייל הסתקרן.
"קוראים לו דן, הוא בדיוק עבר למוסד. כישרון טבעי"
אייל הנהן בראשו. "מתי יתחילו האימונים?"
אורי בחן אותו וענה "ברגע זה".
היי זה בסדר שאתערב?
אוקי אם כן אז זהו ההמשך שלי:
אייל סקר את הצעיר במבטו. "אז אתה הוא דן, ה'כשרון הטבעי'"? שאל בביקורתיות. "כן". ענה לו הצעיר בקול יציב להפתיע, בהתחשב במראהו השברירי. תנועה קלה הזמינה את דן לדו- קרב ההיסטורי. אייל ניגב את מצחו, מביט ביריבו השרוע על הרצפה לאחר 5 דקות של מאבק. "אז אלי לא הגזים"… מלמל ופנה להושיט לו יד ולסייע לו לקום מהרצפה. "אז הפעם תורי להתבונן בך בביקורתיות כזו". הוא הביט בצעיר האתלטי. אייל הסמיק. הוא לא העלה בדעתו שדן הבחין במבטיו הבוחנים. "המדריכים שלי אמרו לי שאין מישהו שעוד יכול ללמד אותי משהו, מסתבר שיש".
אייל הושיט לו יד ללחיצה ידידותית.
"אייל גלבוע".
"שמעתי עליך". השתהה דן, ולבסוף הושיט את ידו. "דן שחף".
הידיים הופרדו במהירות. הם נערכו לדו- קרב נוסף, כל אחד למד את תכסיסיו של יריבו ומסוגל להביסו ביותר קלות.
הפעם המלחמה ארכה כרבע שעה בה נאבקו השניים זה בזה. שוב דן מצא את עצמו שרוע על הקרקע בסיומו של המאבק, ואייל הזיע פי שניים.
"וואו". אמר אייל לאחר מספר דקות של מנוחה בעוד דן יושב לידו. "זה מדהים, אבל יש לנו לאן להתקדם".
"תודה". אמר דן ולא יסף.
האוריה בחדר הייתה טעונה. אייל הבין שהבחור שלפניו לא רגיל להיות מנוצח, ועוד על ידי אחד מחבריו למוסד.
בעזרת כמה מחיוכיו המשכנעים ומשפטיו המעודדים ביותר הצליח אייל להפיח את המרץ מחדש בדן, והם פנו לאימונים בכל המרץ.
ובכן, לא נעים לי כל כך לגלות אבל אני ילדונת קטנה בת 11. אם זה בסדר מבחינתכן שאשאר, אני אוכל לחשוף את שמי האחר, אך אם לא, אין דבר, אני אתחפף במהירות…
אבקש מהבנות שמזהות אותי, (והן, לשם שינוי, לא בנות 11) שלא תפרסמנה את העניין.
בתודה.
כןןןן וואוו את אדירה יש לך כתיבה מושלמת את מוזמנת בכיף
אני גם יכולה להמשיך??
אייל נכנס לחדרו של אורי "איך היה עם דן?" שאל אורי בחיוך דק אייל הבין את החיוך "הוא טוב מאוד אבל יש לו איפה להשתפר" אורי הביט בו במבט ארוך " אייל אתה המדריך שלו כל השאר לא הצליחו לקדם אותו" אייל הנהן "אז מתי לשלוח אותו"
"בשבוע הבא" אייל סקר אותו "אורי מי זה?"הוא קצת מאומן מידי בשביל מתחיל אייל שם לב לזה מהרגע הראשון דן היה ברמה של אלי אורי חייך חיוך דק "איך ידעת לשאול? אורי ענה קצרות "דן הוא אחיין שלי אני אימנתי אותו קצת התפלאתי שניצחת אותו אחרי שלוש שנים של הפסקה"אייל חייך "עכשיו הכל ברור לי טוב אבל בלי להרבב רגשות אורי כי מי כמוך יודע מה זו ההכשרה שלי…"
לערבב
בנות אתם כותבות מושלם
באמת
ממש מדהים
אבל תקפידו על פיסוק, סבבות?
יא מטריפות
לובב
התגובה שלי לא נשלחה חבל
חולה על אייל גלבוע את יכולה להמשיך את הסיפור בכייף אנחנו פוסט שפתוח לכל אחת את מוזמנת להמשיך בשימחה
נשלח לי התגובה עם הסיפור יצא לי ממש יפה חבל שלא נשלח
תודה אילה.
אני היא בת האחת עשרה.
וואו .עוד פעם וואו. הלם תדהמה מושלמת אייל הביט בדן בחוסר אמון מושלם התרגיל היה מושלם . דן שקלט את חוסר האמון חזר ואמר שכשיש כשרון אז יש…
אילה וואו את כותבת מדהים
רגע את באמת בת אחת עשרה כי הכתיבה שלך מושלמת ברמות אחרות
אז כה זמן את באתר… את באמת בת אחת עשרה…מתי התחלת לקרא את הסדרה כי אני התחלתי אותה בסוף כיתה ז
כן, אני בת 11.
תודה.
התחלתי לקרוא אותה בגיל 6.
בגיל שש מתחילים ללמוד אותיות…גם בגיל שבע כיתה ב קצת לא הגיוני את לא חושבת…סליחה ….
בגיל שש מתחילים ללמוד אותיות…גם בגיל שבע כיתה ב קצת לא הגיוני את לא חושבת…סליחה ….סליחה…..גם אם היית אומרת שהתחלת בגיל תישע זה לא מי יןודע מה הגיוני.. בגלל שילדב בכתה דלת לא אוהבת לקרא מניסיון..
אני קראתי מכיתה ב' ספרים (לא קומיקסים, לא פחות ממאתים עמודים…)
מה לא הגיוני בזה?
דיייייי את בת 11 אני בת 13 חשבתי שאני הכי קטנה כאן…אז את בכיתה ה\ו\ז מעניין אותי נורא
תגידי את אילה גלבוע שהתכתבה פה מתחילת הפוסט…סליחה על השאלה…כי אני לא יודעת מי זו מי
דן עמד ,מוכן לקרב .מולו עמד בני תלמיד נוסף של אייל .הקרב החל כשאייל מביט בהם במבט שאומר ה כל המנצח יבצע משימה בהדרכתו הצמודה של אייל ראש אגף קיסריה דן התפלא כמה הקרב שקול בדרך כלל הוא ניצח בקלות טוב אז יש קשיים .לזה חיכית לא…הקרב נמשך אורי שירד לראות מה קורה כעבור חצי שעה הופתע לראות שהקרב עוד בעיצומו אייל סימן להם לעצור
שלוםםםםם
היי ברוכה הבאה
ולטובת כל הבנות המסכנות שרוצות לכתוב פה רק לא כל כך הולך להן כי הן לא יודעות מה קרה-
אפשר בבקשה תקציר? וכמה שיותר ארוך?
פליייייייייייייז?
פראד -עמיאל חוזר לארץ אל אפה הבטיח לו שאים הוא מביא אליו את אייל ואלי הוא יוכל לחזור לארץ עם משפחתו
דני-אחיינו של אורי סוכן משיכמו ומעלהאייל מאמן אותו
דודי- אחיינו של אלי נחטף על ידי פראד וואי וזאד
מור-סוכנת מוסד ששומרת על חוגלת ומחלצת אותה ביחד עם לינוי-סוכנת כפולה שתפקידה לא ברור כרגע
אור-חברה לשעבר של מור מועמדת להיות מושבעת
טויוטה-מועמד נוסף להיות מושבע אבל זה דן בתפקיד החשאין
אחרי ההכרות עם הדמויות נספר מה קרה איתן-
שיחרור חוגלת על ידי מור חוגלת נפצעת ואייל מחליט להשים סוף לאחווה לשימחתו של אורי הוא פוגש את דני מוסדניק מתחיל עם יכולות מדהימות אייל קצת תמה על היכולות שלו הוא שאל את אורי וארי מספר שדן הוא אחינו לתדהמת אייל…אייל מצוות את בני נגד דן והקרב החל
דודי שוחרר בתמורה לשיתוף פעולה של אלי בעיניין פראד הם תופסים את אייל בדרך -לא דרך פראד כאוב אלי שולף מכשיר לזיהוי טווי פנים ומזהה את עמיאל
הי אני רוצה להצטרף לכתיבה תוכלו לעשות תקציר קצרצר של כל הדמויות ומה העלילה בכללי? זה מאוד יעזור
תודה מראש❤
"אתה" אלי נדהם.
"כן אני" ענה עמיאל
"מה אתה עושה פה?" אלי עדיין בהלם
"מה שאתה עושה פה" אמר בשלווה "רק שאני במקומך לא מפקיר אנשים בשביל להציל את היקרים לי"
אייל עדיין שכב על הרצפה משים פני מחוסר הכרה.
"זה לא מה שאתה חושב" התעשת.
"זה בדיוק מה שאני חושב" ענה עמיאל זעם צובע את עיניו מתסיס אדרנלין בדמו.
אייל התרומם באחת פניו נוקשות "אלי אני חושב שתוכיח את אמונך בכך שתבריח אותנו מכן"
אלי הסתכל עליו תדהמה על פניו "אתה רציני?!"
"לגמרי"
אני אוהבת את השם שלך?
חשבתי לקרוא לעצמי ככה אבל הקב"ה רצה אחרת?♀️
מתנחלת את כותבת מושלםםםםםם
מתנחלת את כותבת מושלםםםםםם
תודהה ♥
יאללה מחכה להמשכים שלכן
דן התיישב ליד בני .שהיה סחוט כמוהו-עצמו. 'איך איך זה קורה לי…איך'
בנות לא הבנתי, אייל אצל אל אפה או שהוא ליד חוגלת ורוצה להרוס ת'אחווה?
או שפשוט זה כמו לוחמי הצללים שלא ברור מה לפני ומה אחרי?
חוגלת פתחה את עיניה, הביטה סביב אחר סגרה אותם שוב.
"חוגלת?" שאל אייל בעדינות קולו מעט מתנצל. אין לדעת מה עברה.
היא פתחה את עיניה שוב, מבטה מיוסר.
"אני צריך שתספרי לי מה עבר עליך" קולו מהוסס. מקווה. "כל הפרטים גם הקטנים ביותר, את מסוגלת?"
חוגלת היהנה בראשה ואייל שמח על כך, זה טוב בשבילו אבל טוב גם בשבילה.
"את בטוחה? את לא צריכה מנוחה כמה ימים?"
"לא, נעשה את זה עכשיו" קולה נחוש.
אייל הופתע. הוא לא מכיר הרבה שעברו מה שהיא עברה ונשארו יצבים. כנראה החיים במחיצתי עשו לה משהו. הרהר.
מטורפותתתתתת …. אין לי אומץ כשאני רואה את הרמה שלכם!!
תמשיייכוווווו
ומלא קטעים של אלי ואייל המושלמיםם
אני ממש היום גיליתי את הפוסט הזה … איזה יום מאושרר
"בני" פנה דן לרעהו לאחר קרב מתיש "כן"ענה בני הוא שיער מה דן אמור לומר לו הוא חייך לעצמו דן חדש ולא יודע מה רמת הקשי אותה י לעבור…"תגיד כמה זמן אייל מאמן אותך" בני חייך לשמע השאלה "האמת שהוא התחיל לאמן אותי ליפני די הרבה זמן לפני שפיטרו אותו מהמוסד ואז אליאור הדר תלמיד שלו עבד איתי לפני שבועיים התחלנו מחדש " דן חייך קלות "הייתי בטוח שאין מי שיאמן אותי עד שאתה הגעת.."
"אז ככה" אייל ידע שחגלת עברה הרבה .הוא שמע הכל דרך האוזנייה." שני אנשים חטפו אותי אני לא ממש זוכרת איך אבל התעוררתי בחדר ריק שמור לצידי סיפרתי לה על האוזנייה,ו…אבא" "כן" מה היא עומדת לשאול "ככה היה גם עם אליצפן" שאלה אייל לא ידע מה לענות ובחר לענות חלקית "לא ממש לאליצפן לא היה אוזנייה וגם לא היה לו סייע" חוגלת הביטה בו והמשיכה "ואז מור הבריחה אותי ביחד עם לינוי ואז ראו שאנחנו בורחות וירו לי ברגל.." לפתע חוגלת השתתקה הביטה באביה החורג במבט חודר ושאלה "אבא כל הזמן הזה שאתה יוצא למשימות כאלו אני שומעת שאתה…אתה גם קיבלת לא מעט פעמים קליע" אייל בחן את ביטו במבט שהיא לא הכירה מבט שיש בו מין הסוכן ויש בו מין האב ובחר בשתיקה
היי
אלי ואייל ישבו בינות לעצים. "אין, אייל, אני בא לגור פה"! אלי מעולם לא פגש בכזה מקום מדהים. "מוזמן תמיד", ענה אייל בקלילות שהסתירה מאחוריה שנים של סבל, כאב ואכזבה. "רק בלי נשק, אפרת לא מסכימה בבית שלה". אלי הביט באייל בזעזוע. "אתה רוצה להגיד לי שאתה לא נושא נשק"? שאל בקול המום. "כן". אייל התמוגג מתדהמתו של חברו. "לפחות לא בבית". תדהמתו של אלי התגברה מרגע לרגע. "בשביל מה לימדו אותך להסתיר נשק", הוא כיוון את אקדחו בתנועה מודגשת אל אייל. "אם אתה לא משתמש בזה"? אייל צחק. "בשביל למלא את זמנם הפנוי". הוא הרצין. "אלי, אתה לא מתכוון שאני אסתיר נשק מאפרת"? שאל בקול שזעזוע ותדהמה שימשו בו בעירבוביה. "למה לא"? תמה אלי. אייל שחרר אנחה מבוימת. "אתה באמת לא מכיר חיי משפחה תקינים", חייך. "אלי, מאישה, וודאי לא אישה כמו אפרת, לא מסתירים כלום". אלי לא הבין. "מה פירוש מאישה כמו אפרת"? אייל צחקק. "אשה שעורכת עלי חיפוש יסודי בכל פעם שאני חוזר הביתה". "מה פירוש"? תקף אלי. "היא האופוטרופוס שלך"? אייל הרצין. "עם כזה אופוטרופוס, מי צריך אויבים".
במשך השעות הבאות ישבה חוגלת וסיפרה על החטיפה, אייל בלע בשקיקה כל פרור מידע. ידע את נקודות התורפה ידע איך לנצח.
בסיומו של השחזור חוגלת הייתי מותשת בעיניה תערובת לא ברורה של פחד. אייל הרגיש צביטת אשמה, ילדות בגילה לא אמורות לפחד שמחר הם לא יהיו ליד אהוביהם.
"מתי נחזור הביתה?" שאלה
"אני.. את…" הוא השתתק לא ידע איך להמשיך.
"מה?!" הביטה בו בתביעה
"אני… כלומר את.. אהממ… את לא יכולה לחזור הביתה עכשיו אנחנו צריכים לשמור עליך" הוא השפיל את עיניו
חוגלת פתחה את פיה לומר משהו אך סגרה אותו בהחלטיות.
מה המשפחה שלו עוברת בגלל מי שהוא. מי שהיה.
אייל חש נקיפת מצפון שאול שעמד לצידו הביט בחוגלת במבט שואל איך הילדה הזו עושה את שעושה בחיים הוא לא ראה את אייל מגמגם ככה .."חגלת את יכולה להתלוות אלי" ביקש בנימה שלא חשפה יותר מידי חוגלת בחנה את אביה בשאלה הוא הנהן לא מעלה על דעתו מה שאול עומד לומר לה
אני ינסה גם
כעבור כמה דקות בפארק שליד ביתם
"חוגלת,את יודעת את ילדה גיבורה מאוד.
נפצעת ברגלך מקליע בגיל יחסית קטן והתבגרת על הכל אני עצמי לא יודע עם הייתי מסוגל להתבגר בצורה כזאת"
"תודה"חייכה חוגלת בבישנות
"יש לי שאלה אלייך"אייל בלע את רוקו
"כן?"אמרה בסקרנות
"את יודעת אולי מי ירה אלייך ברגל"
חוגלת הסבירה במדויק את גופו של….
זאב אבשלום!!
משהו חלף על אייל ומיד אחר כך אייל התעשת
"חוגלת יהיה כמה ימים שלא תוכלי לצאת מהבית מחשש שתפגעי"אמר באבהות
"ולבית ספר?","לא"מילה אחת חד וחלק
חוגלת חשבה לעצמה ברחמים עצמיים למה זה מגיע לה כל הרע הזה היא קיבלה קליע ברגל
בדיוק באותו זמן חלפה מחשבה זהה לאייל
"חוגלת"אמר בקול מרוסק שניסה להיות יציב
"כן?"חוגלת הביטה בו בפליאה על הנימה
"רוצה לנסוע לחו"ל?"ניסה להישמע ענייני
"עם מי?"
"איתי"קיווה אייל שתסכים
"בגלל מה שקרה?"חקרה חוגלת
"לא,סתם אני רוצה קצת לטייל איתך"שיקר אייל והמצפון שלו אותת על קיומו
"אז לא בארץ?"
"כי אני צריך לטוס בשביל העבודה,
ואני חושב שמגיע לך"
"טוב מתי?"
"עוד שבוע תארגני בגדים ואת כל מה שאמא תגיד לך"
"טוב"
אהממ סורי שאני ככה…
אבל מה הקשר של שאול?
כאילו הוא שבכניק ואנחנו עם המוסד
וכידוע הם לא מתלהבים לעבוד ביחד?
אבשלום היישיר אליה מבט עדי לא יכלה לזוז "את עשית מה..!" עדי בלעה את רוקה וענתה "יריתי בחוגלת" אבשלום החוויר הוא הכיר את אייל אם הוא משער נכון הם עברו קו אדום וזה באמת גרוע אם אייל שקל אפילו טיפה לחזור לאחווה היריה בביתו הפכה את הטיל שיוט לכיוון שבו נורה הקליע ברגל ביתו אבשלום נאנח זה הסוף שלהם
מה אתם אומרות על ההמשכים??
מושלמיםםםם אין עליךךךך
אהה אנד…
אייל אמור להרגיש באיזשהוא שלב בודד ונבגד, הוא אמור להלחם למען אלי,
אהה ו…
חשבתי אולי אפשר לעשות קטע נחמד שאורי אומר לאלי שהוא הסוכן הטוב ביותר ואלי אומר שאייל וקיצקץץץ
את צןדקתת חייב!!
אולי תכתבי עוד אתת!!♥️
"השתגעתם?!" אלי לחש, אם לא היה מפחד שישמעו היה צועק.
"אולי, אבל זה לא העניין" סינן עמיאל מבין שיניו.
אייל הביט בעמיאל במבט נוקב אחר קרב אל אלי והניח יד על כתפו "אנשים צריכים לשלם על הבחירות שלהם אלי, כדאי שתלמד את זה"
"אתם. חושבים. שאני. יכול. להבריח. אתכם. מאל. אפה?!" אלי הפריד את המילים נותן לכל אחת משמעות.
"כן" ענה אייל "אני מאמין בך".
עמיאל הרים גבה, אלי הביט באייל בחוסר הבנה.
אייל הוריד את ידו מאלי העיף מבט לעמיאל ואז אמר מה שאלי לא יישכח לעולם "לפעמים אנשים עושים טעות ואז הם קולטים שמאוחר מכדי לסגת, אבל לתקן אפשר" הוא עצר לשניה "תמיד"
אמאאאאא אתן כותבות מושלםםםםם
"חוגלת מתוקה מה נשמע?" אפרת ניסתה להישמע רגיל אך חוגלת שמעה חוט דק של כעס נמסך בקולה.
"בסדר" היא הביטה בטלפון בגעגוע "ב"ה"
"יופי חמודה, אני אבוא היום בצהריים לבקר להביא לך משהו מהבית?" ניסיון כושל להישמע קלילה. חשבה לעצמה.
"לא" חד.
"למה?" שאלה בפליאה אמתית, מה היא עושה שם כל היום?
"ככה" ענתה באי חשק
אפרת נשכה את שפתיה ושתקה.
"אמא?" שאלה חוגלת אחרי שהשקט נמשך.
"כן הכל בסדר?"
"אני צריכה לשאול את זה, את בסדר?"
"כן" היא קולטת עניין. הרהרה "הכל בסדר. אני צריכה לסיים עכשיו חוגלת נדבר יותר מאוחר"
חוגלת הביטה בטלפון הדומם. היא קמה צעדה לעבר החלון והביטה דרכו, דמעה שקופה התגלגלה מעיניה. אייל, שבדיוק נכנס לחדר, הביט בה בכאב ושתק.
מתנחלת .חולה על אייל גלבוע .ואילה השנייה .בואו נעשה לכן קרדיט- אתן-כותבות-מוש-מוש-מושלםםםםם מהמם מדהים ונדיר אני חייבת ללמוד איך לכתוב ככה וואוו עוד פעם וואוו ועוד ועוד וואווו
תודה רבה גם את כותבת מהממם!!
ותודה על הפירגון ♥️
התגובה ה400
"אבא, חוגלת" אלישמע ואליצפן פרצו אל החדר בצווחות נרגשות. הם רצו לעבר חוגלת וחיבקו אותה, אייל לקחת את שילה מידיה של אפרת ונשק לו.
"אייל" אפרת לחשה "אנחנו צריכים לדבר" אייל הנהן, הניח את אייל בידיה המושטות של חוגלת וסימן לאפרת לבוא אחריו.
הם נכנסו לחדר סמוך, אייל סגר את הדלת והצביע על הכיסא. אפרת התיישבה, הוא התיישב מולה ושתק.
"אייל" אמרה בזהירות "אתה מבין שזה לא יכול להמשך ככה" היא השפילה מבט לא רוצה לפגוש במבטו של האיש מולה. מפחדת לפגוע בנקודה הרגישה שבו.
"אני יודע אבל מה אני יכול לעשות?" קולו נשמע כאוב. בודד "אני מנסה באמת מנסה" ביקש, קולו מרוסק.
היא הרימה את מבטה במהירות עיניה נפגשות בשלו. זה לא הבן אדם שהכרתי. חשבה לעצמה.
"אני יודעת אבל זה לא הופך את זה ליותר קל" לחשה בקושי "אולי ננסה לחשוב על פתרון ביחד?"
"זה לא אפשרי, את יודעת"
"לא, אני לא יודעת. ואני רוצה שתסביר לי!" קולה יצא גבוה ממה שרצתה והיא התחרטה על כך. זה לא מגיע לו, הוא באמת מנסה.
הוא הביט בה ושתק.
"אני רוצה שזה ייגמר כבר" אפרת החזיקה את דמעותיה בכוח.
"תאמיני לי שגם אני" הוא סובב את מבטו לאחור, לא מעוניין שרעייתו תראה את דמעותיו.
שילה הביט בו בעייניו תוגה אפרת סבבה אל בנו מחבקת אותו בכל האהבה שבעולם "א..אבא" מילמל הקטן "אבבאבאבגהלה" המשיך למלמל מילים חסרות פשר בן שנה הוא בסך הכל היא חיבקה את תינוקה הקט ולחשה לו "שילה אפרוחן קטן שלי אני רוצה שתישמור על עצמך ..טוב חמוד" נשקה לו בחיבה
"אז…" גידי הביט בפראד בעיניים קמות אלישמע לעומתו החסיר פעימה פראד יכול לשחרר את עמיאל לא יכול להיות!! "אז מה" תמה פראד אבל למראה שני הילדים החסיר פעימה כמה הוא חפץ להיזדהות לומר להם.. את סודו אבל אינו יכול…
בנות אתן פשוט מדהימות!!!!
אילה גלבוע/מור סוכנת מוסד.
מתנחלת.
אילה גלבוע
וכל הבנות שלא כתבתי תדעו שאני מתכוונת גם אליכןן♥️
באמת ההמשכים שלכן מהממים אני ממש קוראת במתחח כל מה שאתן כותבותת
אז באמת קרדיט ע נ ק ! ! !
ותמשיכו מקווה שאני גם עושה יפה❓❓♥️
כןן את עושה יפה..!
קראתי היום את הכל, שלמות עם המווון יצירתיות!
תודה רבה!!אתן פשוט מדהימות♥️♥️
חלה על אייל גלבוע אל תשכחי את עצמך גם את כותבת מהמם!!
ותודה על המחמאות?
בבקשה♥️♥️
תודה רבה אתן מהממותת ♥️
אתן עדיין פה?
יפהה
קפצתי לביקור 😉
מקושרתתת!!!
אנחנו עדיין פההה!!!
"אתה חייב להכיר את המילה לפצוע עשית שימוש לא יעיל פעם עם הבת הגדולה שלי,
איפה דודי ואבא שלי??"
"הוא נמצא לא רחוק מהמקום הזה בוא תראה"שיקר זאב
"לפני שאני בא איתך אני רוצה לבדוק פה את המקום הזה"
שאייל בדק את המקום גילה……..
דלת צדדית נעולה
"איפה המפתח?"
"אני לא יודע"מיצמוץ מהיר בעין הוכיח שהוא משקר
"אתה משקר","נכון"
"המפתח שם"הצביע זאב
"אייל לקח את המפתח והוא מגלה שמה יש בחדר……..
מנחם ודודי
"אבא"צעק אייל
"בן יקר שלי"מנחם חיבק את אייל
"דודי רוצה לפגוש את דוד אלי?"
"כן"אמר במתיקות
"בואו"
"זאב בוא גם אתה איתי"אמר בקול
ובשקט אמר לאבא שלו "אבא הרכב בחוץ רכב מאזדה 500 כחולה תיסע לבית שלי תשים את דודי שם ותחזיר את הרכב לפה טוב?"
"כן"
אייל סרק את השטח חיפש אחר אזיקונים
ומצא אחד ונתן לזאב לקשור לעצמו
לידיים ואייל קשר לאחר מכן ברגליים
"זאב ממתי אתה עובד עם מרטי קליפורד?"
"אחרי שהשתחררתי מממנו חקרתי אחריו והחלטתי להצטרף אליו
מוזררר הוא עדיין לא שלח לי את התגובה הקאשונה שמסבירה את הכל אני אחלק את ההודעה הראשונ
מקווה שזה כן ישלח
היוש בנות ראיתי שכל התגובות שלי מבולגנות ממש עשיתי קצת סדר בבלאגן?♥️
כעבור כמה דקות בפארק שליד ביתם
"חוגלת,את יודעת את ילדה גיבורה מאוד.
נפצעת ברגלך מקליע בגיל יחסית קטן והתבגרת על הכל אני עצמי לא יודע עם הייתי מסוגל להתבגר בצורה כזאת"
"תודה"חייכה חוגלת בבישנות
"יש לי שאלה אלייך"אייל בלע את רוקו
"כן?"אמרה בסקרנות
"את יודעת אולי מי ירה אלייך ברגל"
חוגלת הסבירה במדויק את גופו של….
זאב אבשלום!!
משהו חלף על אייל ומיד אחר כך אייל התעשת
"חוגלת יהיה כמה ימים שלא תוכלי לצאת מהבית מחשש שתפגעי"אמר באבהות
"ולבית ספר?","לא"מילה אחת חד וחלק
חוגלת חשבה לעצמה ברחמים עצמיים למה זה מגיע לה כל הרע הזה היא קיבלה קליע ברגל
בדיוק באותו זמן חלפה מחשבה זהה לאייל
"חוגלת"אמר בקול מרוסק שניסה להיות יציב
"כן?"חוגלת הביטה בו בפליאה על הנימה
"רוצה לנסוע לחו"ל?"ניסה להישמע ענייני
"עם מי?"
"איתי"קיווה אייל שתסכים
"בגלל מה שקרה?"חקרה חוגלת
"לא,סתם אני רוצה קצת לטייל איתך"שיקר אייל והמצפון שלו אותת על קיומו
"אז לא בארץ?"
"כי אני צריך לטוס בשביל העבודה,
ואני חושב שמגיע לך"
"טוב מתי?"
"עוד שבוע תארגני בגדים ואת כל מה שאמא תגיד לך"
"טוב"
כעבור שעה
"זאבי,זאבשיקו איסה כינוי אתה רוצה שאני אקרא לך?? למרות שאני חושב שכינוי לא מתאים עם הרוע הזה שבך,אני מצטער על זה שלא הרגתי אותך שהיתה לי אפשרות"אמר אייל בעצבנות מאופקת
"איך גילית את המסתור שלי?"התפלא זאב
"אתה באמת שואל??"
"לא"
"אתה מכיר את הנשיא מרטי קליפורד?"
"כן"משהו חלף על פניו של זאב אבל נעלם מיד
"מה הקשר שלך איתו?"
"מי אמר שיש קשר"
"ראיתי אותך חוטף כמה אבות או יותר נכון אבא אחד וגם כמה אחיינים או יותר נכון אחיין אחד"אמר ברמז עבה
"צודק"אמר בפזור נפש
אני עדיין צוחקת מהזאבושיקו ???????????????????????
"איפה דודי ואבא שלי??"
"מה תעשה לי עם לא אגיד לך"
באלגנטיות אייל הסיט מעט את החליפה שלו והראה אקדח גלוק 19
"אתה יותר מידי מוסרי אתה לא תהרוג יהודי"
"נכון אני לא יהרוג אבל מישהו דיבר על להרוג אפשר גם לפצוע מכיר את המילה הזאת?"
מכאן תמישכו לפי ההמשך שנשלח זהו להיום נראה לי
ביושש♥️
"אמא" גל של געגוע גאה בה "אבא אמר שאני אסע איתו לחול"
"אני יודעת" ענתה אפרת "הוא דיבר איתי"
"ומה את אומרת?" שאלה חוגלת, קולה מקווה. כמה היא יכולה להישאר בבניין הזה?!.
"זה בסדר גמור" ענתה בהחלטיות "תטוסי, תשתחררי קצת. מגיע לך. אני אבוא מחר להיפרד ולהביא לך את כל הדברים"
"יופי תודה אמא" היא שמחה, הבחינה אפרת "להתראות"
חוגלת ניתקה והרימה את מבטה לעבר אייל, עיניה אורו.
אייל הביט בה בשמחה. זה לא אשמתה שעברו מאיים ועתידו לוט בערפל.
ואוו מהממם!!
דאייייייייייייייייייייייייייי
מתנחלת- שלמות הארץ!
אילה- אליפות העולם!
חולה על אייל גלבוע- שיגעון טבעי!
אין עליכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אלופיותתתתתתתתתתתתתתתתתתת
"זאב עם לא אני היית מזמן אצל אל אפה מת אולי"
"אתה דואג לי?"
"אני החוקר לא אתה"אמר בחריפות
"טוב,אדוני החוקר"אמר בנימה ילדותית
"אייל הגעתי לקחתי את דודי כמו שאמרת לי"
"יופי תכנס לרכב מאחורי,זאב אתה תשב לידי ואני מזהיר לא לזוז אפילו בשביל להזיז זבוב"
ובנתיים אייל חשב לעצמו מה לעשות עם זאב?
תמשיכו אותי ותעדכנו איתי עם אני עושה את זה יפה או שאני הורסת קצת זהוו♥️
חח רק עכשיו אני רואה שזה עדיין פעיל…
אחרי שאני אקרא את טווח אפס אולי אני אצטרף??
אבל כמובן רק אם זה לא מכביד… בנתיים אני אסתפק בקריאה מפעם לפעם…
מתנחלת, את חב"דניקית? בד"כ אנשים שקוראים לעצמם ככה זה אידיאל אצלם? ואיכשהו חב"ד לא נתפסים לי ככה…
ואגב פרצל כולם יכולות להמשיך פה ותקראי את טווח אפס את תאהבי אותו כמו כל יתר הספרים של יונה ספיר
♥️♥️♥️♥️♥️
אני חב"דניקית אבל אני מאוד מעריכה את המתנחלים
אני גם קרה במקום שהאום רואה בה התנחלות
אז…
נעים להכיר???
אילה
תודה רבה♥️
גם לך הסיפורים
מ ה מ מ י ם ♥️♥️♥️
חוגלת קיפלה בגדים לתוך מזוודה מהרהרת ונזכרת;
אליצפן נכנס לחדר כשהוא עצוב "אבא אוהב רק את שילה!"יבב חוגלת שישבה סמוך אילו חשבה אך להשיח את דעתו מהמצב שגם לידיעתה היה נכון! "אליצפן בא נרגל אחרי אבא ואלי רוצה?" "בטח!" אליצפן לשמחתה של חוגלת שחך מהדמעות והתיסכול "חגלת בואי ניקח את רובה הכדורים של אלישמע!" הכריז כלוחם מיומן…. "בא הווקי טוקי שלי כאן " "יופי"אליצפן היתחמש בכל מכל רחפן רובה כדורים ווקי טוקי שהוא לא מצא אז היסתפק בכריות להגנה מתקיפה עויינת…
חוגלת התנערה מהזיכרון כשחיוך על פניה קיפלה חולצה אל המזוודה וסגרה את המזוודה
אממממ התגובה שלי לא עלתה
וואווו אתן כותבות מושששש
תודה❤
חבטה קלה בישרה שהמטוס ניתק מהקרקע והם באוויר. אייל העיף מבט לחוגלת והיה נראה על פניה שהיא רוצה להגיד משהו. אייל לא לחץ עליה, אם היא רוצה היא תגיד.
אתה פשוט מתחמק, קבע קול מעצבן בתוכו, אתה מפחד שהיא תשאל אותך ולא תהיה לך תשובה.
עדיף שכך, ענה לעצמו.
הוא השעין את ראשו על מסעד הכיסא ועצם את עיניו.
חוגלת לא יודעת אבל היא טסה איתו כי בארץ נשקפת לה סכנה. הוא משתדל להפגין רוגע אבל חוגלת, הוא ידע, בוגרת מכפי גילה והיא יודעת הרבה יותר ממש שהוא חושב שהיא יודעת.
מתי ייגמר הסיפור הזה? הוא לא יודע, איך ייגמר הסיפור הזה? גם את זה הוא לא יודע.
בבית הלבן:
"הלו,מה איך הוא שם? תפסו אותו ותביאו אותו ואת הבת שלו באזיקים!"אל אפה או בשמו מרטי קליפורד בהתחלה נדהם אך התעשת
"רות,סוף"
במטוס:
"יקרה שלי,רוצה לבוא לטייל כאן באיזור הרבה זמן שלא דיברנו"
"כן"אמרה בהתלהבות
"אוקיי לכי תתארגני אה ואמא אמרה שתתקשרי אלה קחי"אייל הביא לה טלפון
"אני מחכה לך מחוץ למלון בכניסה הראשית"
r:"הינה אייל איפה הבת שלו?"
f:"כנראה למעלה עדיין אל תתפוס אותו
r:"דווקא יש לי רעיון נתפוס את אייל ואז הב"ת שלו בטח מתארגנת למעלה שהיא תבוא נתפוס גם אותה ועם היא לא תבוא נבוא למלון לחדר שלה נדפוק וניקח אותה"
f:"אני חושב שנחכה היי מי זאת? זאת היא נכון"וסקר בקפידה את התמונה שהיה לו ביד
r:"זאת היא, עכשיו התוכנית היא כזאת אתה תירה ברגל של הבת שלו ואז לירות בכתף של אייל לקחת אותם באוטו וזהו"
מותחת אחת
חוגלת ישבה בחדר של המלון שהיא שומעת דו שיח באנגלית בעזרת מכשיר האזנה פיצפון שהביא לה אייל ;
"אתה תירה לילדה ברגל ולהוא אייל נירה בעורף"
חוגלת לחצה על הטלפון שלה להיתקשר לאביה אבל זה היה מאוחר מידי…
לשמע הדפיקות חוגלת מיהרה להתחבא היא נכנסה לחדר של אביה מוציאה מהמגירה את האקדח בידיים רועדות היא פתחה את הארון ומיהרה להתחבא בו כשליבה דופק במהירות והיא מפוחדת עד מוות בידה האחת טלפון ובשנייה הרועדת למגעהו אקדח ברטה
דפיקות לבה של חוגלת הואצו. זעה קרה טפטפה על פניה.
אני חייבת לעשות משהו. חשבה. הם עדיין לא נכנסו.
היא הביטה בתכולה הדלה שבארון ואז לקחה איתה את הצעיף שלה ושל אביה. היא יצאה מהארון פונה לאמבטיה, לוקחת איתה בדרך סדין. היא נעלה את הדלת וקשרה את החבל המאולתר שבידיה לחלון אחר קשרה אותו למותניה. שבריר של היסוס והיא לקחה גם את הטלפון והאקדח. היא התיישבה על החלון הצר בדיוק בשניה שדלת החדר שלהם נפתחה ואדם נכנס פנימה.
"המפקד, הילדה נעלמה" צעק האדם שנכנס לחדר, בתוך הקשר.
"לא יכול להיות, תחפש" קבע מפקד המבצע.
"חיפשתי היא לא כאן. אלה אם כן היא נמוכה" גיחך שכיר החרב.
"תפסיק עם השטויות שלך, היא ילדה בת 11 לאן היא יכול ללכת?" נהם המפקד.
"אולי היא בכל זאת נמוכה" אמר a שתפקידו לחפות על f במקרה שיחטיא. דבר שלא קרה.
"די שקט" r השתולל מזעם "y כדאי לך למצוא את הילדה וכמה שיותר מהר. אחרת אל אפה יהרוג אותנו, ולא במליצה."
"איך אני אמצא אותה עכשיו?" y פחד. לאל אפה אי אפשר למכור תירוצים.
"לא יודע וזה לא מעניין אותי. אתה לא חוזר לפה בלי הילדה ברור?!" קולו של המפקד נוקשה.
"כן" אמר y מובס.
נשמטה לי המילה מעולם
זה אמור להיות- במקרה שיחטיא. דבר שלא קרה. מעולם.
מתנחלת ואווו מדהים!!!!❤❤❤
מ ת נ ח ל ת את כותבת מ ו ש ל ם וואווו מושלם מושלם
תודהה❤
גם את כותבת מהמם
אייל קלט את הדמות המשתלשלת מחדרם עם אקדח שלוף הוא הרהר על חוסר המקצועיות של הדמות כשהתקרב לשם גילה לתדהמתו את חוגלת כשבידה לא פחות ולא יותר אקדח ברטה "אבא" היא בקושי נשמה "יש שם בחדר אנשים ש..ש..רוצים לחטוף אותי"
אייל הירהר ' אז אי אפשר לברוח מהם נו טוב חיוך דק אז הוא יאלץ להחליף זהות מעניין איך חוגלת תגיב 'אייל הביט בבתו בהתפעלות בחן את החבל המאולתר ביותר מהתפעלות לפטע נשמעה קריאה מחדרם "הילדה ברחה אתה רואה את החבל" אייל מיהר לצאת מהמלון כשהוא שולף את האקדח מידה של ביתו וטוען אותו לעינייה טעות רצינית הירהר מאוחר יותר חוגלת למדה את הטכניקה די מהר…
אייל קלט את הדמות המשתלשלת מחדרם עם אקדח שלוף הוא הרהר על חוסר המקצועיות של הדמות כשהתקרב לשם גילה לתדהמתו את חוגלת כשבידה לא פחות ולא יותר אקדח ברטה "אבא" היא בקושי נשמה "יש שם בחדר אנשים ש..ש..רוצים לחטוף אותי" אייל הירהר ' אז אי אפשר לברוח מהם נו טוב חיוך דק אז הוא יאלץ להחליף זהות מעניין איך חוגלת תגיב 'אייל הביט בבתו בהתפעלות בחן את החבל המאולתר ביותר מהתפעלות לפטע נשמעה קריאה מחדרם "הילדה ברחה אתה רואה את החבל" אייל מיהר לצאת מהמלון כשהוא שולף את האקדח מידה של ביתו וטוען אותו לעינייה טעות רצינית הירהר מאוחר יותר חוגלת למדה את הטכניקה די מהר…
לא ראיתי את התגובה שלך אז לכן כתבתי המשך אחר
אל תתייחסו לשלי, נלך לפי הקטע שאילה גלבוע./מור סוכנת מוסד.. כתבה
אייל שכב על הרצפה, הוא הרגיש את הכאב פועם בו בעוצמה. סחרחורות תקפו אותו, הוא ניסה לקום אך איבריו לא נשמעו לו.
הוא פתח את עיניו במאמץ, הוא ראה דם. רק דם. הרבה דם.
מישהו התקרב אליו והוא העמיד פני מחוסר הכרה. האיש קשר לו את הרגלים והידיים, שם שק על פניו והשליכו למכונית.
יופי, נהדר. חשב באירוניה. פחדתי מחטיפה בארץ וקיבלתי חטיפת חול.
סליחה על אני מותחת אותכם קצת,
אני פשוט לא יכולה עכשיו אני יעשה בערב??
אוףףףףףףףףףףף למה התגובה שלי לא עולה
"אין, אלי, כשרון"! אורי היה משולהב באמת. "לכזה מבצע אפילו אני לא פיללתי"! "ולא התפללת". לחש אלי בשקט. "התפללתי"? אורי בחן אותו בביקורתיות. "מושג חדש מהחבר הדתי שלך"? "בערך", סינן אלי. "ואתה יודע שאני לא סובל שאתה קורא לו ככה". "נו נו, אז תתחיל לסבול"! אורי ביטל את דבריו במחי יד, אך עוקצן לא פג מהחדר כחלוף דקות ארוכות. "נו", שבר אורי את השתיקה, נזכר בתוכנית התפורה בגאונות מדהימה שמונחת על השולחן שלפניו. הוא שב להתלהבותו הקודמת כאילו לא הרגיז את אלי ביותר לפני שנייה. "תשמע, אני צופה לך עתיד מזהיר". "תודה". ענה לו אלי חלושות. "אורי עצר אותו בהפתעה. "מה"? שאל בתמיהה קלה אך מורגשת. "כמה מילים ואתה שוכח מהדפים האלו שיצילו את המוסד -בזכותך- מחרפה"? "לא", אלי לא היה מן הננזפים בקלות. "לא שכחתי. רק שכחתי את הימים הטובים בהם אני ואייל פעלנו יחד. אתה פשוט מרחיק אותנו זה מזה". אורי לא הבין עדיין. "ברור", אמר בתמימות מדומה. "אתה סוכן- והוא לא. חייב שיהיה גדר הפרדה ביניכם". "אתה כן הבנת". קבע אלי. "נכון". אורי הודה בשפל קול. "לענייננו". אתה תגייס את הצוות שלך, נכון"? אלי לא היסס. "ברור". הוא שטח בפני אורי את התוכנית מזווית נוספת. "תשמע אלי", אורי פירק את גבו בחבטה ידידותית. "אתה הסוכן הטוב ביותר"! "לא נכון". ענה אלי בשקט. "אייל הסוכן הטוב ביותר". "מה הקשר אייל עכשיו"? אורי כבר התחיל להתרגז.
סורי אבל יצא פשוט זוועה…
ממש לא!
זה קטע מהמם
במיוחד השורה עם ה'לא פיללתי'??
תגידו לי עם עד עכשיו יש משהו שצריך לתקן…
סליחה עם הסיפור ששלחתמ עכשיו(יכול להיות שעדיין לא נשלח)
לא טוב השעה משפיעה?
אורי סגר את הדפים כשחיך דק על שפתיו הוא הקליט את אלי והוא מוכן לשלוח את זה לאייל ההצגה היתה מושלמת איך אייל אומר אין מחמאות חינם במוסד ודי ברור שאלי יגיב ככה אחרי שאייל והוא תיכננו את זה ביחד ואורי שהעמיד פנים של לא יודע חייך לעצמו נראה אם זה ישנה את דעתו של אייל הוא ארז את ההקלטה ושלח לביתו של אייל אפרת שלא היתה מוכנה להמשיך עם הסודיות שמעה את ההקלטה
בנות איך עד עכשיו ההמשכים שלי??
אשמח לשמוע הארה/הערה
בשביל להשתפר בכתיבה שלי
תודה??
וואו
מושלמים ברמות כמו של כל הבנות באתר הזה כישרון טיבעי
ואווו בנות אתן כותבות מושלם!!!!
אתן יודעות למה לא נשלח לי ההמשך?? עשיתי אותו אתמול אוף הכתיבה שלי לא משהו?
אני ינסה לעשות עוד המשך מקווה שיצא לי יפה
"הוא קשור!! להכל עם אנמ ככה טוב זה רק בזכותו","טוב נו.."
בבית הלבן:
"כבוד הנשיא"
"כן,אתה יכול לשבת y,יש חדש?"
"הבת שלו נעלמה אייל כאן"
"תביאו אותו הנה עכ… יודע מה לך לדירת מסתור שים אותו בחדר הבנוני שx,r ישמרו עליו בתא וג'ו יהיה בבית ליתר ביטחון שמדובר באייל אי אפשר לצפות"
" כן אדוני"הצדיע והלך
"וy אל תאכזבו אותי אני סומך עלייך ותמצאו את הבת שלו אחרת המוות יהיה קרוב אלייך מתמיד"
"כן אדוני"אמר בפחד מסווה הבוס יהרוג אותו עם אכשל איך הכנסתי את עצמי לדבר כזה?
רק בגלל נקמה באייל?
עד שהוא הצליח להרוג את תומס וקיבלת את המיליון דולר,ועכשיו הוא הולך למות אולי להיות סוכן כפול ולקבל מג'ק או איך שהבוס לא אמר שקוראים לו מיליון ומהבוס עשר מיליון חשב ברצינות
בנות אתן יודעת מי זה????????
דה קרלו!!!
לא אני ישתף את ג'ק במידע הוא הסגיר אותי אז למה שאני יעזור לו
מה אתן אומרות על ההמשכים???
יפים או צריך שיפור?
#אין _ עליכן
#אין_על_אייל_גלבוע
מושלמים בטירוף רגעY זה דה קרלו יש לאייל צרות חדשות
אייל ישב בחדר כשיש עליו השגחה צמודה Y נכנס לחדר שלו כשהו מביט בו בשינאה של ממש"גק נובר?" אייל הביט בY ושאל בקול רגיל "למה אתה שואל" זה הספיק לY הוא הוריד את המסכה ששינתה את צבע עורו כליל ואייל פלט בתדהמה "דה קרלו??"
תודה בנות צריך להוסיף גם את דה קרלו גוניור(הזאב)
ואוו אילה מהממםם
"כן,זה אני אחרי שהסגרת אותי ברחתי בכוחות עצמי עם בני וכן כן אני יודע לברוח בכוחות עצמי אל אפה שמע על מה שקרה בנינו והחלטתי לסגור איתך חשבון"
אייל שתק וחשב למה הוא לא הרג את דה קרלו הרי הארפר(אלי) שאל אותו מה כוונתו לעשות באמת בדה קרלו ואמר לו בתמימות שהוא יתן לו להבריח את הגבול הוא היה יכול להרוג אותו.
אולי יצליח ליצור קשר על אלי הבזיק רעיון
בלילה היה שומר אחד שהיה איתו בחדר אייל הסתכל הוא היה ישן לפני שיצא מהחדר נשא תפליה לריבנו של עולם שיצליח דרכו
דיייייי את כותבת מושלםםםם
אמאאאאאאא אני מתעלפת מכןןןןןןןן!!!!! באמת!
אתן פשוט אלופיותתתת ברמה אחרת שאין כאלו דברים!!!!!
מה אתן אומרות על ההמשכים(עם הם נשלחו)?
מוזר למה לא נשלח לי עדיין הסיפור ?
אייל יצא בשקט מהחדר והתחיל ללכת במסדרון צמוד לקירות.
הוא נכנס לחדר השלישי, שהיה נראה כמו משרד, וניגש לטלפון. הוא חייג לפי הזיכרון והמתין למענה.
אלי ענה בצלצול השני, סימן שהוא ישן. אם היה ער היה עונה בראשון.
"הלו" מנומנם.
"אלי" לחש אייל "אני צריך עזרה. דחוף."
"אייל?!" אלי התעורר באחת "איפה אתה?"
"בארצות הברית" המתין שניה ואז המשיך "בשבי"
"מה?" צעק אלי בהיסטריה "איפה?"
"יש לך בעיה חמורה בזיכרון" התבדח "אמרתי לך, בארצות הברית. אצל אל אפה" אייל זרק את הפצצה.
"מה?" חלוש
"טוב די הבנו שאתה בהלם תתעשת כבר אחי" סנט בו בחיבה.
"טוב איפה אתה ממוקם בדיוק? כי זה שאתה באמריקה לא ממש עוזר לי" עקץ אותו בחזרה
"אני, יכול להסתדר" הוא הביט לצדדים, אין לדעת מה יקרה אם ייתפס. "לא בגלל זה התקשרתי"
"מה קרה?"
"תחפש את חוגלת, היא הייתה איתי במלון, ושמעתי שהם רוצים לחטוף גם אותה"
"יש לך מושג אם הם הצליחו?" בליבו קיווה שלא, חטיפה היא עסק מסובך מאוד.
"הייתה שניה שראיתי דמות קטנה משתלשלת מהחלון של החדר" אמר אחרי רגע של מחשבה "אבל אולי דמיינתי, המוח שלי היה מלא בערפל."
אייל שמע צעדים וראה צל מתקרב אליו. ליבו החל לדפוק במהירות, הוא הניח את השפופרת במקומה ורץ בחזרה לחדרו.
אלי שמע את צליל הניתוק והבין שמשהו קרה.
הוא נאנח, אייל יודע להסתבך כמו שצריך.
טוב יש לי משימה חדשה, הלילה כבר לא אשן.
אני גם עשיתי במשך לזה אז נעשה את שלך יותר יפה
בנותתתתתתתתתתתתתת מי קראה את דם קר
ד
בנותת אנחנו שקטות היוםםםםם
יאללה להמשיךךך
בנות יקרות בצער רב וביגון קודר אני מודיעה את הבשורה המרה הסיפור שלנו לא רלוונתי????? קראתי את דם קר ומי שקראה תסכים איתי… אני מודיעה בלב כבד שהסיפור שלנו צריך להתחיל מהתחלה אז מי שלא קראה את דם קר שתיקרא כדי שנוכל להתחיל מחדש סליחה על הבשורה המרה
אז מה לא נורא
יש את דם קר ההמשך של יונה בפיר
ויש את הסיפור הזה שהוא ההמשך שלנו!
גם אם זה יהיה הספר הבא זה לא רלוונתי בנצי חולה אנוש אייל ומישפחתו בארץ ניכר בזהות בדויה אין לו קשר עם אלי ואדרבה שלא יחטפו את חוגלת את מנחם זה הגיוני שיחטפו חוץ מזה ששונאים את אייל בארץ ורוצים להרוג אותו ואגב צדקתי!!! חוגלת באמת ירתה באקדח בדם קר!!! והצילה את החיים של אייל
היא לא ירתה… היא רק הסבה את תשומת ליבו של שון, ואז אייל החטיף לו מתחת לאוזן והוא התמוטט
היא לא ירתה, היא הפילה את האקדח של שון
זה כמו לומר ששמעיהו בחיים לא כל כך מעשי את יודעת …
בנות אני מודיע על פטירתו של בנציון או איך שאנחנו קוראים לו בנצי יהיה זיכרו ברוך
על תעשי ספוילרים פליזזזזזז????
גם אני קראתי את דם קר אבל היה ברור לי מלכתחילה שהסיפור שלנו לא יתחבר לזה של יונה…
אתן לא צריכות להתאכזב!
זה כמו לומר ששמעיהו בחיים
קראת את דם קר בגלל שהם כבר לא בארץ הם בארץ ניכר בזהות בדויה…
סליחה מתנחלת אני בבינה שלא קראת..
אני מקווה להשיג אותו בקרוב
אילה הוא גוסס אבל לא מת
גוסס גוסס דקה בלי אוויר בלי דופק יכל להיות שהוא ישכח הכל
בנות שמעתי שיר שמתאים בול לאייל אני אצטט-"…..לספוג במקומם תקליע אוי כמה הלב הא פגיע אני מתפלל על הילדים שלי שלא יירשו את הסריטות שלי[וואוו כששמעתי את זה ההיתי בטוחה שאיך אייל היה מקבל את זה…] שיחבקו אחד את השני…
השיר הזה נורא מתאים לאייל
אוףףף אני כותבת כבר מלא פעמים את אותו ההמשך והוא לא עולהההה
כתבתי התחלה של סיפור חדש ולבינתיים זה לא עולה…
זה לא ייתן לך כלום.
כי הולך לצאת ספר חדש בעז"ה (ייקח לזה איזה שנה, אבל עדיין)
פשוט תמשיכו את הסיפור שלכן.
ואני חייבת לציין שאתן כותבות מ ט ו ר ף ! ! ! !
כל אחת מכן כותבת יותר יפה מהשניה.
בנותתתת בלי ספוילריםם בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אגב בנצי יודע שהוא עובד עם פושע…ואז פצעו וכמעט הרגו אותו
בת כמה את?
(סתם מעניין אותי?)
14
תגובה ה-500
קניתי את דם קררר
אני חושבת שגם עם דם קר שונה מהסיפור אפשר להמשיך ממש התאהבתי בסיפור שלנו
קראתי את דם קר עם צמרמורותת
אני ממש בכיתי
הספר טבול בדמעות
יונה ספיר השאירה אותי במתחחחחחח
עד כדי כך
בנות שקט כאן מידי מה נסגר…
אייל חזר במהירות לחדרו, החזיר את האזיקים והעמיד פני ישן. הוא שמע צעדים מתקרבים.
הדלת נפתחה כדי סדר ואלומת אור דקה נכנסה פנימה. הדלת נפתחה עוד קצת אחר נסגרה בנקישה.
אייל פתח את עיניו וראה פתק מונח ליד הדלת, הוא קם ולקח אותו.
פניו חוורו באחת.
———————-
אלי ניגש לשולחן עם ערמת דפים, כוס קפה ועט.
הוא כתב כותרת: 'למצוא את חוגלת'.
הוא ניסה לעלות רעיונות אבל התייאש די מהר. הוא החליט לשמוע את שיחתו עם אייל שוב. אולי יבין משהו.
"תחפש את חוגלת, היא הייתה איתי במלון, ושמעתי שהם רוצים לחטוף גם אותה"
"יש לך מושג אם הם הצליחו?"
איזה אידיוט אני, אלי היכה על מצחו, הוא אמר לי במפורש איפה היא צריכה להיות!.
יש לו קצה חוט אבל קל- זה לא יהיה.
בנותתתתתת
חולה על אייל גלבוע
אילה גלבוע/ מור סוכנת מוסד
וכל שאר הבנות שלא אמרתי
לאיפה נעלמתן??
הוא פתח א הפתק ונרטע לאחור בחוסר אמון
בפתק היה כתוב; אנחנו יודעים מי אתה ונסגיר אותך לידי החוק הישראלי אם לא תבוא לגישה אייל גלבוע נב.אנחנו מכירים את דרכי הפעולה שלך אז אל תנסה להתחכם ואם תעז להתחכם הבת שלך תשלם על זה
אייל החוויר הבת שלו נתפסה בגלל מי שהוא הוא צריך להודיע את זה לאלי,
דה קרלו הביט בו וחיוך בשפתיו שישלם קצת.
באותו ים בספינה ליד הים הופיעה שלושה אנשים כל אחד ידע את תפקידו לתפוס את אייל ולהסגיר אותו לישראל
בשקט בשקט נכנסו ברדימו את השומרים ואת אייל בניהם והסגירו אותו לישראל
בנותתתתתתתתתתת
איפה אתן?????????????????????????????
מתנחלת,איילה גלבוע,איילה גלבוע\מור סוכנת מוסד
ארנון הביט באייל במבט מזרה אימה אייל השיב לו מבט שונא ואף יותר מיזה…"אייל" ארנון פנה אליו פניו משדרות אמפתיה"זו היתה הדרך היחידה המבין אתה" אייל שנא את ארנון אולי אפילו ראה בו אויב הוא שתק זו היתה הדרך היחידה לחטוף את הבת שלי אייל שמר על שתיקתו "אייל זה באמת לא יעזור לך אבל אתה יודע מה אני אספ…" אייל הביט בו במבט מזרה אימה וסינן "שתוק אתה חושב שאני לא יודע אני יודע הכל על איתן על סלע" ארנון הביט בו במבט המום הוא לא חלם על זה
ארנון שנא את עצמו באותו זמן
"איך אתה יודע?"
"יש לי מקורות מידע אמינים" אמין אבל הרוג חשב במחצה שעשוע-מחצה מרירות
"מה אתה רוצה"ארנון השפיל מבט
"להיכנס לארץ בלי שום מעצר"
"אני לא אחראי על המשטרה ועל השב"כ"
"ממש ריגשת"
"אייל" מישהו נכנס לחדר.
"שאול?" שאל מופתע "מה אתה עושה כאן?"
"כמה חודשים שאני לא שומר עליך ותראה מה אתה מעולל" נזף בו בחיבה "קראו לי כדי לחנך אותך קצת"
"שכח מזה שאול" פניו של אייל הרצינו והוא לחש "אני לא משתף פעולה"
"שחרר אותו מהאזיקים" שאול פנה לסוהר "ותשאיר אותנו כאן לבד"
"שאול זה לא יעזור לך" קולו של אייל נוקשה "מספיק איבדתי שהאמנתי לכם"
"אני לא יודע של מי הייתה ההוראה הזו אבל תדע שאם הייתי יודע לא הייתי נותן לזה לקרות"
"המסירות שלך מרגשת עד דמעות" אמר ביבושת.
"באתי להציע לך עסקה" הוא התעלם מהמשפט האחרון "אתה תקבל את חירותך בחזרה…"
"והנה מגיע ה'אבל'" אמר באנחה
"אולי תשתוק ותיתן לי לסיים את המשפט?" שאל רטורית "אתה תקבל את חירותך בחזרה, בתנאי שתשתוק"
"זה הכל?!" שאל מופתע "למה אני לא מאמין?" למה שלא יירצו לנצל את מכונת המלחמה ששמה אייל גלבוע?
שאול השפיל מבט "אתה תבצע עבורנו משימה" לחש
"ידעתי שזה מה שיהיה" קולו החלטי "ואמרתי מראש לא"
"המשימה תתבצע בחסות השב"כ" אמר שאול מבטו עדיין מושפל "אתה תעבוד תחתיי ואתה יודע שאני הוגן"
"לא" חד, נוקשה "אמרתי לא"
שאול נעמד ופנה לצאת, לבסוף הסתובב והביט עמוק בעיניו של אייל "אמרתי לך שאני מצטער על מה שקרה וניסיתי לעזור לך אפילו שזה לא אשמתי, אבל בסוף הבחירה בידיך. אם תשנה את דעתך רק תגיד שאתה רוצה לפגוש בי."
אייל הרהר הם לא חולמים מה הוא מתחנן הוא עומד לברוח נכון שזה יראה קצת חשוד אבל יש לו את הכלים לזה בשיחתו עם שאול הוא שלף מנעלו סיכה ותקע אות בשרוולו הסוהר שאזק את ידיו לאחור כדי שלא ישתחרר עומד להצטער על זה אייל רתח מזעם קול אחר דיבר -אתה באמת תהרוס את מה שבנית תחשוב רגע…אייל השתיק את הקול הוא עומד לעשות את הפעולה הזו ויהי מה
החוקר הבא היה טירון אייל תיכמן אותו כמו שרק הוא יודע הוא סרק את התא שיחרר את האזיקים במקום המת של המצלמות וביצע את תוכניתו הסוהר הראשון 'זכה' לאגרוף משכנע אייל נטל את האקדח ואת מכשיר הקשר מהרהר שהוא עושה את שעשה עמיאל. הוא יצא מהביניין אחרי שיכנוע קל של אחד הסהרים והוא התרחק עם האופנוע הראשון שמצא פרץ ונסע ..אזעקה נישמעה ברחבי המזדרונות חיפושים מהירים נערכו אף אחד לא חלם שזה מה שיקרה שאול נכנס לתאו של אייל ומצא פתק
הוא פתח את הפתק באימה פתח וקרא המילים היו קשות מידי מיסרות מידי הוא חזר על השורה השלישית 'הוקרבי אני ומשפחתי על מזבח המדינה שאהבתי אותה מדינה שהקרבתי לה את חיי בגדו בי' שאול התיישב מה אלוקים שבשמיים מה הוא אמור לעשות
אלי היה מזועזע שאול סיפר לו בקצרה על הבריחה ובגילוי לב נדיר הראה לו את הפק אלי קרא אותו דמעות בעיניו והוא יודע ששום דבר לא ישוב להות כשהיה שאול פנה אליו "אתה חושב שהוא לא ישוב ..בכלל " אלי שתק קורא את המכתב וחיוך עולה על שפתיו שאול הביט הו בהלם כל שהוא אלי יצא מהבית ממהר ליעד לא ידוע
אייל עמד בשדה התעופה בזהות בדויה הוא ביצע את ההליכים הרגילים הוא שם לב לדמותו של אלי מזוודה בידיו אלי פנה אליו ושאל "מה הסיפור עם הפתק" אייל חייך אליו "נדבר במטוס" אלי הנהן הם נכנסו למטוס ואייל פנה אליו "אני מבין שהבנת את המסר" אלי חייך אליו "לאן שר תלך -אלך"
הטיסה נחתה 'בשעה טובה' הירהר אייל אלי לא אמר דבר בדרך רק כשהגיעו לביתו פנה אלין אלי "אייל אנחנו צריכים לפתור את זה" אייל פתח את הדלת הוא הביט כלא מאמין על מה שנגלה לפניו אלי שלא הבין על מה התגובה הזיז את הדלת והביט בנעשה באימה אפרת חוגלת אלישמע ואליצפן קשורים לכסאות פיהם חסום אייל ניגש אליהם וחתך את האזיקונים כשהיה בעיצומה של המשימה שמע צעדים מאחוריו הוא הסתובב באחת אקדחו שלוף אלי התקדם ועזר במלאכה הם סיימו לחתןך את החבלים כשקול נשמע מאחוריהם
אילה את כותבת מדהים ❤❤❤
איזה מושלם אני ימשיך גם מקווה שיצא לי יפה כמו שאתן כותבות..
"אל תזוז"
אייל הסתובב חצי סיבוב וקיבל מקת האקדח
מכה בראש
האיש חיפש אקדח אליו ועל אלי ומצא את האקחים
ריבונו של עולם מה הוא רוצה???
"שב כמו כולם אתה והחבר שלך"
אייל התיישב אבל הוא לא יהיה ילד טוב
"יש לי שלוש שאלות
מי אתה?
מה אתה רוצה ממני?"
"אמרת שלוש.."גיחך בשקט
"עשיתי לך הנחה"אמר אייל בקול יציב למרות שבפנים הכל התערבל
"אני לא יגיד לך מי אני אבל אני יגיד לך מה אני רוצה ממך איפה שון?"
"הרוג"אמר ביבושת
"מה??? איפה????"
"השגתי לך חנינה מהנשיא"אייל נזכר מי הוא
"מה זה קשור שאלתי איפה שון"
"הרוג הוא היה סוכן"אמר אייל מיתמם
"לא נכון"ניסה להראות שהכל שליו אצלו אבל קל לראות שהוא כעס
"יש לי הקלטה רוצה?"
"תראה"
"תשחרר את אשתי והילדים ואת החבר שלי"
"טוב"
בן הארבעים שיחרר את את
אפרת,שילה,חוגלת,אלי,אלישמע,אליצפן
"עקבת אחרי מישראל עד לכאן בשביל כזו שאלה מטופשת"
אמר בלי שמץ פחד ,אבל בתוכו הסתובבה אימה פשוטה התפקיד של שון היה להרוג אותו "נניח שכן אני כאן כדי לסיים את משימה ששון נישלח אליה" אלי בהה באייל בהלם מי זה שון מה הוא רצה מאייל ומי האיש הזה
"מי זה" לחש אלי לאייל בקול כמעט בילתי נשמע אייל נאנח ואמר בקול שקט "אחת הסיבות שבגללן אני פה" אלי הביט באייל ואחר אייל הביט בו אלי נרטע מהמבט הספק כאוב ספק כועס בעיני חברו הוא סימן לו על האיש והעביר לו פינצטה לחתוך את האזיקון המסר ניקלט הסוף של האיש הזה קרב
אייל הפעיל את ההקלטה כשבן הארבעים מביט בו בחוסר אמון
ואמר בשקט "אני יודע למה שון רצה להרוג אותך" אלי שגם שמע את ההקלטה היה בהלם של ממש מה קרה לחברו…"למה באמת" אלי רצה לדעת האיש הביט בהם במבט ארוך ו…שלף אקדח
"אל תדאג אני לא מי שאתה חושב שאני"
אמר בחיוך "אבל אני ייאמר לך משהו אחר" עייניו היו סובלות הבחין אייל כאילו מישהו אילץ אותו האיש שם לו פתק והמשיך לדבר
"הבוס של שון שלח אותי …ואני" בזמן שהוא דיבר פח אייל את הפתק והיה רשום 'אני מוקלט תשתף פעולה מכריחים אותי לאיים עליך סליחה' אייל הביט בו בחיוך דק ושיטף פעולה עד הסוף
גם אני ממשיכההההה
אלי הביט באייל באי אמון מוחלט המידע הימם אותו המדינה שהקריב את חייו עליה בגדו בו הוא הביט בחברו שהיה מותש אחרי שיחה ארוכה והקלטת הדברים ושליחתם לבוס הם ניפרדו ממנו בידידות מסוימת אייל סיפר לו את מה שעבר עליו ואלי הגיב באי אמון ובהלם מוחלט אייל חייך כשראה איך הוא לוקח את שקרה "זו אחת הסיבות שברחתי" אמר לו בשקט אלי החליט שהוא זה שישים לזה סוף
מה אומרות על הממשכים שלי
תקשיבו בנות אתן ע נ ק י ו ת !!!
מה זה ההמשכים המושלמים האלה??!?!?!?!?!?!?!?!?!?
אתן פשוט אליפות עולם
גלידה בננה אגוזים,אילה גלבוע,מתנחלת וכל הבנות ששכחתי❤❤❤❤❤❤❤❤
ממש אוהבת את ההמשכים שלכםםםםםם
אלי הביט באייל תמיהה בעיניו הוא שאל בשקט ירא להעיר את מה-שלא-היה אייל חייך ואמר בקול שקט "בוא תשמע" אייל השמיע לו את ההקלטה כשאלי המום אייל לבינתיים יצא מהחדר ממהר אל בני משפחתו ומרגיע אותם בנחת "אבא" אליצפן פנה אליו בשקט "כן חמוד" "האיש ההוא שדיברת איתו מישראל" אייל הישיר אל בנו מבט "למה אתה חושב ככה" "לפני שבאת..הוא אמר א..אתה יודע שהוא יהרוג אותך"
ברוכה הבאה מסתערבת בדם אוהבת את השם שלך ההמשך שלך מושלם
שלום בנות התגעגעתן נכון?? אל תגידו שלא…
אוקי אז… אני זקוקה לעזרתכן.
אני סיימתי לכתוב ספר ורוצה לשלוח לדפוס. אבל אני לא ממש בטוחה שהוא מספיק טוב…
אז אני אשלח פה את הפרולוג ואשמח לחוות דעתכן, טוב?
תודה מראש!
מלחמת הכוכבים
פרולוג:
"קודקוד קבל, הוא נעלם".
בבת אחת הוא הוא הנמיך את הטונים במכשיר קשר כמעט לאפס.
"מה"?
אוזנו כמעט נקרעה ממקומה. אופס, הציץ במכשיר שבידו. הגברתי במקום להנמיך… הוא הנמיך מיידית לחצי אחוז שמע. "מה פתאום נעלם"?!
אויש… כנראה סתיו באמת זועם, אם אפילו על חצי אחוז שומעים אותו עד לקצה השני של דירת המסתור.
"דל"ת, הכל בסדר שם"? שמע את רן.
איתי"? גיחך. "איתי הכל בסדר… השאלה מה עם סתיו. נדמה לי שהוא שכח לקחת את הכדורים שלו"…
"כן"? אופס. "לא ידעתי שאני נוטל כדורים"… הוא שכח לכבות את המכשיר. "לא מעניין אותי כדורים לא כדורים. תתרכז בחמשת הממי"ם: מי נעלם, מה נעלם, מתי נעלם, מדוע נעלם, ממתי נעלם".
"אוקי… מי נעלם, אתה יודע. מה נעלם, החיים שלי, ביחד עם אלי". שניהם ידעו שראשו יונח ראשון על הגליוטינה. "מתי? אתמול בערב, מדוע? כי מישהו בינינו בוגד ועזר לו, ממתי? מהמשמרת שלנו. לא לפני 8:51:39, אז נכנס חי"ת להביא לו ארוחת ערב"… העליזות בחדר השני לא מצאה חן בעיניו.
"רגע רגע", הקפיץ אותו הקול ממכשיר הקשר. "אתה איתי, בכלל"? לא. "כן". "אז מי אמרת שהביא את הארוחת ערב"? "חי"ת". ענה, מייחל שסתיו יפה הנפש הזה, שיושב לו במשרד רגל על רגל ומעשן סיגריה, לא יחקור עוד קצת מי שלח דווקא אותו להביא את הארוחה.
"אתה מבין שהחולייה שלך תיחקר עד היסוד"?
"מבין". נאנח דל"ת אנחה כפולה. "ואני גם מבין מה יקרה כשימצאו האשמים"…
"תבוא אלי עכשיו למשרד". ציווה.
דלי"ת נאנח שוב. "יש לי ברירה"? הוא סגר את המכשיר.
"רן, עמי, אלון, אני יוצא למשרד".
רן גיחך. "כן… אני גם בטוח שמרצונך"… הוא לא נרתע מהמבט הנוזף שננעץ בו. "נראה לי שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותך חופשי". "כן"? שאל בתמיהה מדומה. "אז אני חושב שאין לך מספיק הערכה ליכולות שלי"… הוא לא המתין לתגובה ויצא מן הבית.
הדי הצחוק מבפנים לא עניינו אותו. הם זחוחים מידי, העבודה עוקפת את צווארו כבר. דל"ת נאנח, משתיק את הקולות בתוכו. הנסיעה על האופנוע מסוכנת, אתה חייב להיות מרוכז, אחרת תמות מתאונה!
או מקליעים.
הוא האיץ, חומק מן העוקבים. הם מיומנים, מאוד. הוא מלכד את האופנוע במהירות, מזנק מעל הכידון. הוא לא שם לב לשלולית הדם שנשארה מאחוריו, מתנה לחוקרי המז"פ, מפוצץ אותו תוך כדי.
"מה דעתך, הוא התאבד"? לחשש (אקס).
(ווי) ענה, מאוכזב: "לא, הוא קפץ לרכב שאני לא מזהה".
"הבוס יערוף את ראשנו"! ענה (אקס) ביראה.
"לא, אני מזהה אותו". הוא הצביע על הרכב שביצע תמרוני התחמקות מרשימים. "אנחנו צריכים לעשות את זה בשקט, אחרת הוא ישים לב ויחליף ללא יודע איזה רכב, יפרוץ לבסיס חיל האוויר ויגנוב משם מסוק, יכנס דרך הזגוגיות של הבניין ויצא משם הישר למטה המוסד".
(אקס) גיחך, "זה בדיוק מה שהוא עושה, חוץ מהקטע עם חיל האוויר"… הם הבחינו בייאוש ברכב המזגזג לתצוגת הרכבים של חברת 'טויוטה'.
הוא נכנס, עם האקדח מוסתר. ברגע שהתחיל להתעסק במנעול האופנוע, ניגש אליו הפקיד, מתאמץ להסוות את זעמו. "סליחה"?
"כן אדוני". שיווה לעצמו מבט נינוח.
"זה לתצוגה! לא נוגעים! 'תה יכול לשלם ולקחת מהחנות"!
הוא שלף את אקדחו. "אתה יכול לזוז, בבקשה"?
הפקיד נרתע מעט. הוא התרכך. "אני בשירות הבטחון של מדינת ישראל", חייך, מודע למה שגורם צלילן של המילים לכל אזרח. "אני באמצע משימה, סודית. אני לא יכול לפרט, אבל אשמח להשאיל את האופנוע", הוא חייך שוב. "למרות שאין לי מושג באיזה מצב תקבל אותו"…
הפקיד נענע בראשו בפחד, נסוג בלי להביט אחורנית.
דלי"ת הבריק חיוך. "תודה". טיפס על האופנוע בקלילות. "אתה עושה שירות טוב למדינת ישראל". הפקיד קצת הפשיר.
לא אכפת לי שתרעד כמו עכבר במחילה, העיקר שתרד לי מהדרך.
"(אקס), פספסנו אותו".
"תמיד יש את הפעם השניה".
"כן מר סתיו הנכבד". דלי"ת נכנס בסערה, כדרכו. "מה היה כל כך דחוף? הסתבכת עם הבייביסיטר של הילדים שאין לך"? שמר על הציניות הקבועה שלו.
"לא", השיב לו מפקדו מנה אחת אפיים, "הבייביסיטר של הבוגד הסתבך איתי".
דלי"ת התיישב בנוחיות על הכסא, צוחק למראה מבטו ההמום של מפקדו. "אוהו הסתבך".
"מתיישב לך בנוח, ועוד על הכסא שלי"! סתיו התרגז פי שניים כשראה את חיוכו הנינוח של פיקודו, "מאיפה לקחת את החוצפה הזו"?
"מפה". דלי"ת, או בשמו האמיתי רמי הולמס, התמוגג למשמע הזעם הצובע את קולו של סתיו בצבעים כהים.
חבריו במוסד נהגו לצחוק על שם משפחתו, הזהה לשם משפחתו של הבלש האגדי, שרלוק הולמס.
הם לא יודעים על קרבת הדם ביניהם, חשב במין צחוק. אילו היו יודעים…
"אז נחזור לענייננו. אתה אומר שבשמונה חמישים ואחד חי"ת נכנס להביא לו ארוחת ערב"?
"הבנת נכון".
"תודה".
בבקשה".
רמי צחק. "אם אלו עניינינו"…
"אתה התחלת"! מחה סתיו בקול שאמור לחקות ילד קטן.
"ואתה המשכת", חתך אותו רמי. "אני משוחרר? אנחנו לא מתקדמים לשומקום".
"לא". נהנה סתיו להרגיז את פיקודו הזחוח. "אתה נשאר כאן, עד לסוף הבירור".
"אז אני במאסר? מעצר? כלא"? סופסוף הוא התחיל לגלות ניצנים של חוסר סבלנות, קודקוד סתיו רשם נקודה קטנה לטובתו.
"לא משנה איך שתקרא לזה, אבל אתה חשוד כמו כל אחד אחר. יכניסו אותך עכשיו לאחד התאים, ואני בכבודי ובעצמי אבוא לחקור אותך".
"הוד מעלתו בכבודו ובעצמו"? צחק רמי. "איזה כבוד! אה, ואל תשכח להביא אזיקים מרשרשים, כאלו שיתנו מוזיקת מתח לחדר החקירות"…
"תודה על העצה, באמת שכחתי להודיע לאפי להביא את האזיקים".
"תודה על העצה, באמת שכחתי להודיע לאפי להביא את האזיקים".
ובעוד מילותיו האחרונות מהדהדות בחדר, עוטפות את החלל בצלילן, כבר נכנס אפי וכרך את האזיקים סביב רגליו. "את הידיים נשאיר משוחררות, לבינתיים". צחקק, "אנחנו עדיין זקוקים להן"…
סתיו הביט בו בגיחוך, "אתה הצעת".
רמי הביט בו, המום. "יש פה האזנה"? הוא לא האמין.
"בעיקרון לא". סתיו היה נינוח לחלוטין. "התקנו לכבודך".
"אני כל כך חשוב"? צחק רמי.
"לא", נהנה שוב סתיו לעקוץ אותו. "החקירה שלך חשובה".
"ואתה לא יודע עד כמה", נאנח רמי אנחה מדומה. "לענייננו". חיקה את סתיו. "מה ידי יכולות לעשות כרגע"?
"לשרטט את הבית, לסמן את המיקומים שלכם ואת נקודות התורפה". הוא היה תכליתי.
"אין כאלו". רמי בטח בעצמו.
"בכל זאת".
רמי שרטט את הבית, מאמץ את זיכרונו, ולאחר היסוס קל, סימן נקודה על המפה.
"מה זה"? תמה סתיו.
"נקודת תורפה", גיחך רמי. "פשוט ממש התחננת שאמצא כזו, אז יש כאן פחות ממילימטר בלתי מושגח. אם הוא בעובי כזה, הוא נמלט מכאן".
"לא מצחיק". הוא באמת לא צחק. "איפה הייתם ממוקמים"?
רמי שרטט את הדמויות של חברי החולייה שלו, משבץ את עצמו ביניהם.
"רגע", סתיו נראה מוטרד. "אתה אומר שבשעת ארוחת הצהריים בארבע הוא עוד היה בבית"?
"כן". ענה רמי קצרות, מבין לאן הוא חותר.
"והחולייה שלך שמרה על המקום עד 8:51:36, נדמה לי".
"שלושים ותשע". הוא לא הצליח להתאפק.
"אז שלושים ותשע", זה לא ממש ישנה את העובדות. "ב-8:51:39 חי"ת נכנס להביא לו ארוחה, ולא ראה אותו שם. דייקתי"?
"לחלוטין".
"המקום היה מאובטח בלי נקודות תורפה"? בירר.
"מלבד הזו של הסנטימטר, לא". לרמי יש עוד זמן להתבדח.
"היחידה שלך נקייה"? חקר סתיו במתח.
"ללא רבב". רמי אישר.
סתיו נשם עמוקות. הם הגיעו לנקודה העיקרית. "תראה, אני אסכם את הדברים:
היחידה שלך שמרה באבטחה הדוקה, ללא פתח מילוט, בין השעות 4:00 ל-9:00. בארבע המבוקש עוד היה בבית, ומאז כל ס"מ נסרק ואובטח ללא נקודות תורפה בצורה שאפילו הסוכן המיומן ביותר, ואלי הוא בהחלט הדוגמא לכך, לא יכול לחמוק ממנה. המקום היה שמור יותר ממבצר קולדיץ. בלי שטח מת. וזה אומר ש…"
רמי עיבד את הנתונים במהירות. "הוא עדיין מסתתר בבית"?
"בדיוק".
אשמח לתגובות ולביקורת. תודה!
וואו זה מהמם ממש!!
יפהההההההההה מושלם
מאד יפה הכתיבה מאד דומה לזו של יונה ספיר
מהמםםםםםםםםםם
מהממם
סופרת מלידה
מושלם
מטורף
ואוו של הוואווו
מותח
אהבתייייייי
שתכתבי ותוציאי לאור תגתבי בתור איילה גלבוע אני יקרא אותווווו
תודה רבה, לכולן!
גלידת בננה אגוזים (למה התכוונת שהכתיבה דומה? זה נראה חיקוי או מה?)
אילה גלבוע
מסתערבת בדם
אגב אנחנו צריכות להמשיך את הסיפור שלנו
אייל המשיך ללכת כשאלי ורא אחריו "אני האה עליך שאין לך מנוחה אה" אייל ענה לו בלי שמץ ציניות" באמת אין לי מנוחה אני חייב" קולו נישנק "חייב לחזור.." אלי שתק כחבר למד לשתוק כשצריך כרגע צריך
אוףף אני לא מגיעה לרמה של הכתיבה שלכןןןןןןן!!!
אני לא מצליחה לכתוב בצורה מרתקתתת אני אוהבת רק לקרואאאאא
קיצקוץ
איך אתן כותבות בצורה מושלמת כלכך?????????????????(יש עוד 100,000,000,000,000 סימני שאלה להמשך או לעצור פה????? אני ימשיך קצת ואז יעצור)????????????????????????????????????????????????????????
(10,000 סימני שאלה)
?????????????????????????????????????????????
(100,000,000 סימני שאלה)??????????????????
טוב סיימתייי מקווה שלא חפרתייי
למה? את גם כותבת יפה!
אל תמעיטי בערכך את כותבת הכי מושלם שבעולם פרומיס יו מבטיחה לךךךךךךך
אוהבת אותכןן הכי בעולםםם❤❤❤❤
אילה גלבוע את כותבת מהמםםם!
שותפות אני לא מבינה בדיוק מה הולך פה.
עושים המשך לדם קר?
אם כן אפשר בבקשה תקציר ואם אפשר גם להצטרף אליכן?
כל אחת יכולה להצטרף!
ברוכה הבאה
אני צריכה תקציר כי ממש מבולגן פה.
לא הבנתי מה הולך.
ואיזה ספר ממשיכים?
טווח אפס או דם קר?
כרגע אנחנו ממשיכות את דם קר
וואי אפשר בבקשה תקציר?
שאבין מה הולך פה?
חגלת הביטה באייל מוטרדת. "אבא"… התחילה בהיסוס. "כן". ענה לה אייל ברוך לא אופייני. "איפה היית עם אליצפן"? סוף סוף היא אמרה את זה. "בכלא? בבור?" "מה פתאום"! אייל נבעת ממחשבה על הצינוק הקטן בו שהה לאחר ניסיון הבריחה הכושל. "דווקא היינו בבית ממש נחמד". בהתחלה, לכל הפחות. "אז"… שוב ההיסוס נלווה למילותיה. "אז מה?" חשדו של אייל התעורר. "אז למה הוא חזר עצוב, והוא נשאר עצוב, והוא עדיין עצוב? ולמה אתה ואמא רוצים לקחת אותו לפיכולוג?" אייל צחק. "פסיכולוג, מותק". חגלת חשה שהוא מנסה להתחמק. "אבא, שאלתי משהו". אייל שוב צחק. אילולא המילה 'אבא' שהוכנסה למשפט, היה בטוח שזה מינימום משה קראוס.
"חוגלת מותק, לא כל דבר אני יכול לספר אבל אם את רוצה לדעת אני בכל זאת יאמר אפילו שזה משהו של גדולים" עיני חגלת ניצתו זה ואייל הבחין הזאת " אליצפן הגיע למקום מסוכן [מאד הוסיף אייל במחשבתו]חיסינו את העייניים שלו שלא יראה אבל איכשהו זה קרה" חוגלת שתקה ואייל ירהר שלא היה צריך לשתף ילדה בעיניין כזה הוא מאבד את שיקול דעתו קודם אלישמע עכשיו היא…
"אבא" אלישמע הגיח מהחדר הסמוך " מתי אנחנו חוזרים הביתה אני רוצה לחזור ה ב י ת ה עכשיןןןן" הדציבלים שלו הירהר אייל היו גבוהים "אלישמע מותק" אייל פנה אל בנו ברוך "אתה יודע שאי אפשר " אלישמע לא קיבל את התאון הזה "לא הכפת לי לא רוצה רוצה הביתה עכשיו" דמעות בעייניו קלט אייל אוי מה הילדים שלו חוטפים בגללו
"אורי" ארנון נכנס למשרד הרמסד בשקט לא אופייני "כן" מה יש לך לחדש לי אחרי מה שעוללת… חשב אורי כי אים לא א ת ה אייל היה ראש אגף קיסרייה לחדר נכנס עוד מישהו מישהו שאשם יותר מארנון "מאור מה אתה עושה כאן" אורי התאפק בכח לשמור את צעקותיו על שני אלה שניים שבגללם הסוכן שלו הוגלה והודחק מאור פנה אליו בשקט יחסי "אייל מת" אורי הביט בו בתדהמה מושלמת התאשט ואמר בשקט "איך מה..איך" "איזה אחד שלח לנו הקלטה של אחד הסוכנים שלו הסוכן ההוא הרג אותו " אורי חייך לרגע ןמאור תמה על החיוך " אלי סיפר לי אבל אייל לא מת זו היתה הצגה שבוימה הטב על ידי אייל והסוכן" מאורהחליף גוון נראה כי הבשורה הכעיסה אותו ואורי שתק
בנת מה דעתכן על טעות אופטית שווה קריאה או לא
ברוררררררררררר
שלמותתתתתת
אני מנסה גם
את אייל קשה להרוג חשב בשעשוע אורי בשעשוע שכל המבטים ננעצו בו
במקום מסתור:
"אפרת אני רוצה להסגיר את עצמי אני אשלם על הטעויות….."
"אני לא רוצה לשמוע שאתה הולך להסגיר את עצמך אתה יכול לקבל 100 שנה"
"אפרת אני לא יכול לשאת את המחשבה שאלישמע רוצה לראות את נחום סבא שלו ולא יכול בגלל האבא הטיפש שלו שעשה את כל למען המדינה שלו ובסוף הקריבו אותו על מזבח המדינה שאהב"
"אין לי מה להגיד אני לא רוצה לשמוע שאתה הולך להסגיר את עצמך"
"יבואו עד לכאן יקחו אותי ואותך ישר למטה השב"כ"
איך הכתיבה?????
הכי מושלמת שישששש דיייייי את כותבת מושלם את לא נופלת ממנו בכלום אפילו עולה עלינו דייי איזה מושששששש
"אייל שומע?" קולו של אלי נשמע בהול
"שומע" קולו של אייל דרוך אלי לא האיש שיבהל מזוטות
"מקיפים אותי שלושה מכוניות פורד ממוגנות ירי אני צריך השגחה לווינית"
'שיהיה בריא אלי' חשב אייל בלי דרמות "איפה אתה" שאל בקול יציב מרגיש שזה בא"בנתיבות כיכר צים אורבן" אייל נידך
"מה אתה עושה שם?! אתה בארץ ולא סיפרת לי!!"
'אייל תהיה בריא' חשב אלי"מה אתה רוצה אני כאן"
"תודה שלא הדכנת אותי באמת! אתה בורח לארץ כמו ילד קטן ואפילו לא מעדכן!" "אותו ילד קטןמוקף במכוניות ממוגנות ירי אתה בעיניין לעזור לו??"
אלישמע ניתר ממקומו בחוסר שביעוצ רצון בולט
"אבא הלך לאן?" חוגלת הביטה בו ברצון לברוח
"אבא הלך לארץ!" אלישמע השתתק ולאחר מכן פצע את פיו
"למה?!" הוא הביט באחותו בציפייה
"קרה משהו לאלי" אמרה בשקט
חולה על אייל גלבוע את מדהימה! זה פשוט מהמם!
אני מרגישה קטנה קטנה לידך!
תודההה גם את כותבת שלמותתתתתתת!!!!
כולם כותבות מושלםםםם❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
ואווווו מהממם כתיבה מושלמת אתן סופרות מלידההה
"אבא יכול להיית בבית הכלב"הוכיח אותו בתינוקיות חמודה אליצפן שצץ להן
"אליצפן הבהלת אותי"ניסתה להעביר נושא כמו שאבא היה עושה שהיא שואלת יותר מדי שאלות.
אבא,אבא שמעיהו אוחח כבר שכחנו אותו דמעות עלו בעיניה של חוגלת
"חוגלת למה 'ת בוכה"שאל אליצפן תוך שכדי שמשך לה בחולצה
"לא קרה כלום" הכל בסדר שיננה לעצמה הכל בסדר יהיה טוב תוך כשי שנשמה אוויר ממלאה את הריאות ומורידה את האוויר לאט לאט
"את חושבת על אבא שמעיהו??"חוגלת הביטה בו בתהדמה איך הוא יודע מתאים לו להיות לפחות ראש המוסד חשבה בשעשוע מריר
מה אומרות??
מושלםםםםםםם
תודה מסתערבת בדםם ❤❤❤❤❤❤
אפרת קלטה את ילדיה מצטודדים בפינה היא פנתה אליהם בשקט"ילדים?" אלישמע תקף ראשון "למה אבא הלך?
את יודעת שהוא בארץ?!
מה קרה לאלי???"
אפרת הביטה בבנה ואמרה בקול שהיה תקיף
"אלישמע יש דברים שתדע רק שתיגדל!"
שלמותתת!!!!!
מרגישה קטנה לידך..
היי בנות
קראתי פה חלקים מהסיפור ואתן כותבות מושלםםם ממש!
מחכה כבר שתגמרו את הסיפור כי אני ממש רוצה להצטרף ואין לי כח לקרוא את כולוווו.
אז אם אתן מתישהו מתחילות חדש תעדכנו.
ואם אתן מתחילות- שזה יהיה המשך לדם קר.
זה כבר המשך לדם קר
את כותבת מדהים גלידה בננה אגוזים
היי שין התחלתי כבר את ההמשך לדם קר אני מאוד אשמח שתמשכי גם את !! יאלה שיהיה לנו בהצלחהה!!!!!!!!!!!
תודה אבל לא כל כך הבנתי מה הולך.
לא נורא. מעדיפה לחכות חצי שנה כדי שהסיפור שלכן יסתיים, ואז, אם תתחילו מחדש אצטרף.
או שכן אנסה להבין מה בדיוק הולך….
אבל בבקשה!- תגיעו כבר לסוף.
תגידו יהיה סוף לסיפור הזה?
מתנחלתת הרבה זמן לא ראיתי אותך בתגובות התגעגעתי גם לאילה גלבוע\מור סוכנת מוסד ולעוד בנות
לא יודעת עם יהיה סוף לסיפור המושלם הזה
אוף כתבתי המשך והוא לא נשלחחחח עד שיצא לי טוב
ויאלה בואו נמשיך את הסיפורים ה-מ-ו-ש-ל-מ-י-ם-!-!-!-!
היי אני עכשיו רק אילה גלבוע/מתנחלת
גלגלי המטוס נגעו באדמה. אייל קם, לקח את תיקו ורץ אל הדלת.
"אדוני" דייל ניגש אליו "עדיין לא הודיעו שאפשר לקום שב בבקשה"
אייל תלה בו עיניים מאיימות, הוא השתתק והלך.
הדלתות נפתחו, הוא דילג במדרגות שלוש שלוש ורץ למבנה מתעלם מהמבטים שהופנו אליו.
הטלפון צלצל. אורי. אייל החוויר, איך הוא כבר יודע?
"אייל" אורי נשמע בהול
"כן אורי, במה אני יכול לעזור?" יש לו זמן להתבדח.
"אייל תפסיק שניה עם המשחקים אתה יושב?"
"די אורי אתה מלחיץ אותי" הבהילות הדביקה אותו "דבר כבר"
"אלי פצוע קשה" הוא מנחית את הפצצה
אייל קפא, העולם מסביבו נעצר הוא הרגיש שהוא עוד שניה קורס.
"אייל" אורי מודאג "אתה איתי?"
הוא לא עונה, עדיין לא מסוגל.
"אייל תענה לי" הוא צועק לתוך הטלפון
"כ..כן" הוא מתיישב מהר "מ..מה אמרת?"
"איפה אתה? אל תדאג אני לא אסגיר אותך"
"אני בארץ" אייל מפתיע אותו עם המידע "ממש הרגע הגעתי"
"מעולה אל תזוז אני בא לאסוף אותך"
גלגלי המטוס נגעו באדמה. אייל קם, לקח את תיקו ורץ אל הדלת.
"אדוני" דייל ניגש אליו "עדיין לא הודיעו שאפשר לקום שב בבקשה"
אייל תלה בו עיניים מאיימות, הוא השתתק והלך.
הדלתות נפתחו, הוא דילג במדרגות שלוש שלוש ורץ למבנה מתעלם מהמבטים שהופנו אליו.
הטלפון צלצל. אורי. אייל החוויר, איך הוא כבר יודע?
"אייל" אורי נשמע בהול
"כן אורי, במה אני יכול לעזור?" יש לו זמן להתבדח.
"אייל תפסיק שניה עם המשחקים אתה יושב?"
"די אורי אתה מלחיץ אותי" הבהילות הדביקה אותו "דבר כבר"
"אלי פצוע קשה" הוא מנחית את הפצצה
אייל קפא, העולם מסביבו נעצר הוא הרגיש שהוא עוד שניה קורס.
"אייל" אורי מודאג "אתה איתי?"
הוא לא עונה, עדיין לא מסוגל.
"אייל תענה לי" הוא צועק לתוך הטלפון
"כ..כן" הוא מתיישב מהר "מ..מה אמרת?"
"איפה אתה? אל תדאג אני לא אסגיר אותך"
"אני בארץ" אייל מפתיע אותו עם המידע "ממש הרגע הגעתי"
"מעולה אל תזוז אני בא לאסוף אותך"
אייל נשען על הקיר, בוהה. אורי צפר לו. הוא התנער, נכנס ומתיישב.
אורי החל לנסוע, מביט מדי פעם בפניו החיוורות של אייל.
"אייל… אתה בסדר?" שאל בדאגה.
"לא" קצרות. זה כל כך לא אייל.
אורי הגיש לו בקבוק. "קח, שתה. מים מינרלים. הכי כשרים שיש".
אייל לא הושיט ידו אל הבקבוק. "מה קרה לאלי????"
אורי נאנח.
"מה קרה?!?!" הוא צרח. מבוהל.
אורי מיקד את עיניו בכביש. "תאונה. וקליע".
וואוו ואוו וואו כמה כישרונותתת
מנסה להצטרף;)
רק נקודה קטנה – אנלא מכירה את הסדרה של יונה אבל ננסה לכתוב משו בעניין;)
—
אייל נושם במהירות ושטחיות, מנסה לעשות נשימות לפני שיקרה כאן עוד דבר גרוע.
אורי נועץ מבט במראה, מקווה שהוא בסדר;
"אייל להזמין לך זריקת הרגעה לכאן?"
"לא, אני מסתדר. תודה." אייל משחיל את האצבע לשרוול ומוציא מזרק קטנטן, כמעט לא נראה. שתי שניות והחומר כבר בגופו.
הקושי לנשום חולף, אבל לחשוב בהגיון עוד לא מצליח לו בקלות.
בכל אופן, אייל חוזר, או מנסה, לברר מה קרה כאן.
"אורי, ספר לי הכל. מההתחלה. אני מבקש לא להחסיר כלום ולא לפחד עלי, תודה על הרחמים אם הם קיימים"
אורי שוקל את מילותיו, כשהוא שומע את אייל ממשיך לדבר – "רגע, לאן אתה מביא אותי עכשיו?
זה לא נראה כמו הדרך לבית הרפואה…"
אורי שוב שוקל את מילותיו, הפעם פעמיים.
רק חסר לו שאייל יצטרך זריקה נוספת.
הוא, לא יוכל להביא לו אותה..
"תיקח אותי עכשיו אליו לבית חולים"אמר אייל
"יתפסו אותך שאול ומאור לכלא ל100 שנה הם מצפים לך שם"
אייל שלח אליו מבט מצמית
אורי שלח אליו מבט שלו
איל הוציא את האקדח עם קת האקדח נתן מכה לאורי ועילף אותי
מה אומאות??
שחוץ מהשורה האחרונה הכל מהמם.
לאייל אין קטע לעשות את זה לפני שהוא מסיים להתווכח וגם כשהוא עילף את פול זה רק כי פול לא נתן לו לצאת…
הכתיבה מהממת אבל הסוף טיפטיפה מוגזם.
ושוב שתדעי שזה ממש ממש יפה!
סבבה תורידו השעה קצת השפיעה בלילה אני מגזימה תמידד!!
אייל נהג במהירות. הדאגה לשלומו של אלי הטריפה אותו.
הוא החנה את רכבו של אורי, ששכב, שרוע, על הספסל האחורי.
יצא מן הרכב לכיוון הכניסה, ונמלך בדעתו.
אורי רק רוצה לעזור לו!
הוא חזר אל המכונית, סוטר קלות לאורי.
אורי פקח את עיניו. מטושטש . "אייל…"
"מצטער, אורי. אתה בא איתי לאלי?"
אורי הצטרף אליו. מתנודד מעט. "לא היית צריך לעשות את זה, אייל".
אייל השפיל את עיניו. "איפה אלי?"
היי! לא לקלקל את היחסים של אייל ואורי. כזה דבר לא היה מתרחש
כן…
אבל המשכתי את חולה על אייל גלבוע. לא יכולתי לשנות את זה…
אמרתי לה שהיא הגזימה…
והיא הסכימה איתי.
אפשר להמשיך אותך חולה על אייל גלבוע (אבל בבקשה תהיי בריאה 😉 ) ?
ואוו!
אתן כותבות יפהה
רק חבל שעד שהתגובות עולות בנות כותבות שני המשכים שונים…
"מאור למה?" שאול הביט בו בכעס שהלך והחריף
"ככה" מאור נראה שלם עם עצמו
"אתה כזה קיצוני!" הלם בו שאול מילולית
מאור לא הגיב
"מאור למה?" שאול הביט בו בכעס שהלך והחריף
"ככה" מאור נראה שלם עם עצמו
"אתה כזה קיצוני!" הלם בו שאול מילולית
מאור לא הגיב
"אתה חושב שאייל יקנה את זה שאלי נפצע" שאל לבסוף
"כן כי אמרנו לאורי שאלי נפצע בזמן שהוא ארוז יפה בחדר כלשהו"
ואוו אהבתי את התפנית הזו!
אבל מישהי אחת כתבה שאלי נפגע מקליע או משהו כזה… איך זה מסתדר?
זה נשמע שאורי לא יודע שזה לא נכון..
כאילו הוא חושב שאלי באמת פגוע..
—
אורי מתנדנד, וקם.
בזהירות כדי שלא יפול, הוא מנסה להעמד.
עכשיו זה ראש מול ראש, אורי מול אייל.
מעניין מה אייל חשב לעצמו, שאני נגדו?
ואם כן, למה? עשיתי לו משו לאחרונה?
נו בסדר, זה שאני רוצה להביא אותו למקום לא סימפתי..
זה באמת בקטנה יחסית לתרחיש שהוא יכנס לבית הרפואה ויפול לידי מאור ושאול..
אייל קוטע אותו, נכנס לו במחשבות.
"אורי, אני מחכה. חייב לראות את אייל דחוף. אפשר נ"צ?"
המשך-
אורי מעביר משקל מרגל לרגל ו..חושב.
"אייל, המצב מסובך. תאמין לי שאני רוצה בטובתך.
אין לי מושג, ועד שלא תסביר גם לא יהיה לי, למה חשבת שאני נגדך ו'השתקת' אותי" אמר בחיוך מריר והמשיך "אבל אני כאן בשבילך, וגם המידע הזה לא היה צריך להגיע אליך בזמן הקרוב.
בוא נעשה הסכם.
אתה מגיע איתי לאן שאני לוקח אותך, ואני מברר איפה אלי.
עכשיו אין לי מושג איפה הוא, ואני ישמח גם לדעת.
אבל אני בדרך למקום כלשהוא, שאני בטוח שהוא יעזור לך בזמן הקרוב".
עכשיו אייל מעביר משקל מרגל לרגל.
לסמוך על אורי?
הוא באמת איתו?
—
חח אינלי מושג אם אני מתאימה התנהגות לדמות… כאילו באמת אנלא יודעת, לא קראתי;)
תעדכנו אם משו לא נכון, אתם יכולות בכיף לדלג על כל דבר שאני כותבת:)
"אייל" אורי עקף אותו, חוסם לו את הדרך.
"מה?" אמר לו אייל בטון רוגז 'איזה נודניק' הרהר.
"חכה כאן שניה, אבדוק שלא יהיו לנו אממ.. הפתעות".
"אני יכול להתמודד עם ההפתעות שלי לבד" אמר אייל בחוסר סבלנות.
אורי הביט בו במבט מלא בוז "להתראות בכלא".
"אתה עד כדי כך מזלזל בי?" שיחק אייל את הנעלב. "טוב נו אם אתה כל כך רוצה תעשה את זה מהר" ושכח מזה שאני מחכה לך פה כמו ילד טוב…
אורי נכנס, כמעט נתקע חזיתית בשאול.
"איפה אייל?" מאור התקיף, מוכן ומזומן לקרב.
"כרגיל, עושה מה שבא לו…"
"ברצינות, הוא לא בא בשביל אלי?" שאול הופתע.
"אני מבין שזה לא באמת קריטי…"
"מה שהכי משנה זה מה שאייל מבין…" מאור היה עצבני.
'תודה רבה באמת שאפילו בכזה פרט איני יכול לסמוך עליכם…' אייל כבר לא היה שם כדי להקשיב להמשך השיחה.
הוא יצא מבית החולים וחיפש אופנוע, כשמצא אחד כזה יצא בדהרה אל עבר אחד מבתי המסתור שלו.
איזה שלמות!!!!!!
כל ההמשכים סליחה שקצת הרסתי את הקטעים של אורי ואייל מישהי יכולה לגום להם להשלים?
מיהי את כותבת מושלםםם
שין כנ"ל ולוחמת תמורות(אגב אהבתי את השם שלך!!)
ואגב אני בריאה ברוך ה'
אוהבתת אני ימשיך עוד קצת אולי בנות נעשה תונות שלא יהיה עוד חלקים מכל המשך מה אומרות??
ויאא כמעט שכחתי את מסתערבת בדםם איזה שכחנית אי איך אני יכולה לשכוח אותך?? טוב אני עייפההה יאללה בננות!! תגידו לי מה אתן אומרות
אוהבתת!
החדר היה מרווח, אך אלי חש שהוא כלוא בכלוב קטן ממדים.
"תגידו אתם שפויים??" הוא זעם. בועט קלות בכסא.
מאור ישב מולו שלו. מרוצה. לא ממש אכפת לו שאלי הובא לכאן מעט פצוע- זה שווה בשביל לנקום קצת באייל.
עינו של אלי נעוצות מביט בידו החבושה. אש בוערת בהן.
"תחלמו שאשתף עמכם פעולה!" לחש בכעס. ארסי כנחש.
החיוך השפוך על פניו של מאור עצבן אותו.
אייל. עכשיו. מסגיר. את. עצמו. בגללו!
והוא לא יודע את זה…
צריך לעשות פה סדר.
דבר ראשון לגבי מה שנכתב.
עד שעלה למישהי כבר עוד בנות כתבו…
אז צריך לעשות תקציר את מה מכניסים לסיפור ואת מה לא.
דבר שני לגבי מה שנכתוב- צריך לעשות תורות כדי שלא יהיה בלגן…
טוב לגבי הסדר- אני נכנסתי ככה באמצע אין לי מושג מה היה. מה שהבנתי זה שמאור ושאול גם (בפחות התלהבות) מנסים ללכוד את אייל שישלם על מה שעשה.
לשם כך הם פועים קלות את אלי, וגורמים לו להתקשר לאייל ולבקש ממנו לבוא לארץ.
לאורי הרמס"ד נודע שאלי נפצע קשה.
הוא לקח את אייל משדה התעופה ונסע איתו לראות את שלום אלי. הוא לא יודע שמחכה לאייל מאור.
אלי בינתיים סגור באיזה חדר.
זה מה שהבנתי. תקנו אותי אם אני טועה.
למה בפחות התלהבות?
מי נסה ללכוד אותו באמת? המדינה\המוסד או מישהו על פרנציפ מתוכם?
-שואלת כי לאמכירה תסדרה בכלל, אבל אשמח לכתוב קצת;) מנסה את מזלי וניחושיי;)-
אופסססס
פתאום אני קולטת שיש פה המשך אחר…
קבלו ביטול…
וואוווווו זה כאילו יונה ספיר כותבת פהה!!!
חבלל על הזמןן
אולי אני גם אנסה להמשיך..
מטורפותתת איןןן , אייל גאה בכם
שין זה דווקא נכנס טוב הקטע שלך, כאילו חוזרים אחורה לאלי, או שאפשר להכניס אתזה לפני..
אהמממ
האמת שהסתבכתי מאיפה להמשיך,
ותודה חולה על אייל וכו;)
תנו כיוון, רוצים לעשות פה סדר או פשוט לנסות להמשיך מאיפה שמרגיש?
טוב אז תחליטו מה אתן עושות…
אי אפשר להמשיך שזה לא ברור…
מי מתנדבת להרים את הכפפה ולהחליט בשביל כולנו?
מה צריך להחליט?
ואני זה אותה אחת – מיש\מיהי\מיש..
זה פשוט יוצא לי בכתבה כל פעם משו אחר??
טוב אני פשוט ממשיכה…
מקסימום יהיו כאן קטעים מעט מבולבלים.
בביתו הבטוח ניסה אייל להבין מה קורה.
אלי לא בגד בו. האופציה הזו אפילו לא באה לו במחשבה. גם אורי כנראה שלא. אבל אם נציב השב"ס בעסק, זה גרוע. מכל כיוון שלא יסתכל על זה.
מוטרד הסתובב בבית הקטן. מצחו מכווץ במחשבה.
הוא צריך למצוא דרך לתקשר עם אלי.
הוא חייב.
רק אלי יספר וידע מה באמת קרה.
אבל איך עושים את זה מבלי שמאור-שאול-אורי ידעו על כך? הם ודאי שומרים על אלי בשמונה מאות עיניים.
מאור רוצה לתפוס את אייל ואיכשהו משתף את שאול ושאול לא מתלהב בכלל…
אךי באמת נפצע אבל קלות
אה אוקייי
אז הסבר קצר על הדמויות למי שלא מכירה את הסדרה (אבל למה לא להכיר??? תקראי אותה עכשיו!!):
אייל גלבוע- צריך להציג אותו? סוכן מוסד אגדי שפוטר מזמן אבל עדיין ממשיך לפעול. ברח למדינה זרה מפני שגורמים מסוימים במדינה רצו פגוע בו.
אלי (אליאור) הדר: החבר הטוב של אייל. הם מסייעים אחד לשני תמיד גם אם לא אוהבים את זה במדינה. אלי משרת במוסד.
אורי שבתאי- הרמס"ד מחבב את אייל מאד. קצת קשוח אליו אבל עוזר לו.
שאול לרנר- ראש השב"כ. אוהב את אייל ועצבני עליו . לא ממש מבין איך מתנהגים איתו..
מאור שובל- נציב השב"ס עצבני ושונא את אייל ורק רוצה להעיף אותו לאנשהו…
זה בערך…
וואוו תודה!
אין לי כרגע דרך להשיג תסדרה, וגם הפוסט של במבי קצת מרתיע אותי כרגע מלקרוא אתזה;)
אז נחכה להזדמנות שתבוא ובנתיים ננסה להכנס לראש סתם כי כיף לי לכתוב וזה נשמע (? יותר ממוזמנות להגיד שאני טועה) שאני לא כזה רחוקה מהמציאות שהייתה בספר..
אייל נכנס לדירת המסתור שלו בדהרה.
דבר ראשון לעדכן את אפרת. הוא מחייג את המספר המוכר ומחכה בחוסר סבלנות.
"הלוווווו" קול של ילד.
"אליצפן מותק תביא לי את אמא" אייל מנסה להיות סבלני הוא מרגיש שעוד שניה הוא מתפקע.
"בסדר, אמא אבא רוצה אותך" עונה אליצפן בלי חשק וזורק את הטלפון לכיוון אפרת.
"אליצפן" אפרת כועסת "מה אתה חושב שאתה עושה? זה היה יכול לפגוע בשילה, הטלפון היה יכול להישבר. זה פעם אחרונה שאת עושה את זה!. כן אייל, אני אתך" קולה עדיין עצבני.
"אני שומע שהוא עושה לך צרות" אומר אייל בשמץ שעשוע.
"כן" נאנחת "שאתה לא כאן הגבולות שלו מתרופפים, אייל קרה משהו? הכל בסדר עם אלי?"
"זה לא משנה כרגע" הוא חוזר להיות חסר סבלנות "אני בארץ, אל תגידי לאף אחד, אני אהיה בסדר"
"תהיה בסדר, אז אתה לא בסדר" שמץ דאגה בקולה "מה קרה?"
"אפרת אמרתי לך לא לדאוג" אין לו כח להסביר "קצת רודפים אחרי, את יודעת, אבל הכל בסדר אל תדאגי באמת שאין סיבה לדאוג"
"בסדר" אנחה "בהצלחה במה שאתה עושה שם"
"תודה" אייל מנתק
יותר מדי פעמים הוא אמר לו לדאוג, מהרהרת אפרת, כנראה יש סיבה לדאגה.
אלי בדירה–
'אני חייב להשיג דרך תקשורת מוצפנת עם אייל, לפני שיקרה הגרוע מכל, או כדי למנוע את הגרוע.'
דקת שתיקה באה מצד מחשבותיו, ולא יותר.
'אבל איך?
שמירה בטח יש בחוץ.
הטלפון שלי נלקח.
הם רוצים בעצם שאני ידבר עם אייל, ועד עכשיו לא הסכמתי.
אולי הגיע הזמן להשתמש בצופן לזמן חירום?
זה באמת נקרא זמן חירום בשביל הצופן הזה?
אני מניח שכן, גם אם אייל יחליט אחרי מעשה שזה לא היה נחוץ לשעה הזו.
נסגור חשבון על זה כבר אחר כך..
אוקי.
נלך על הכיוון הזה'.
ואלי התקרב לדלת החדר או 'כלוב קטן ממדים' כהגדרתו;
"מאור, אני רוצה לדבר איתך"
—
החלטתי שיש להם צופן, מקווה שמסתדר עם העובדות..
אז אייל נעלם. נהדר. זה מה שחסר לו היום.
עצבני נכנס מאור לחדרו של אלי. "ברגע שהחבר הכסיל שלך יוצר אתך איזשהו קשר, ואני מאמין שהוא יעשה את זה, תעדכן".
אלי אפילו לא תלה בו מבט. הלב שלו פעם בהקלה. נס.
"אלי בלי שטויות, בבקשה!"
חוסר תגובה.
"אלי!!!" נציב השב"ס התאפק שלא לחבוט בו.
אלי הוסיף להתעלם. מאור ניגש אליו, אחז בכתפיו וטלטל אותו בכח. בכעס.
"תמשיך לחלום, אדון שובל". אמר באדישות, על אף הכאב שגבר בידו הפצועה. "תגיד לי כשאתה מתעורר".
"מעניין שהם לא צפו את זה".
"כשתמצא את הבורג שלהם תעדכן, בינתיים טוב בלעדיו…"
"וואי וואי נראה שהם הרגיזו אותך כהוגן" דני היה משועשע למחצה אך בעיקר מודאג.
הם עמדו ליד מיטתו של בנצי ששכב שם, דומם.
"מה יהיה איתו?" אייל העביר נושא שהדאיג אותו לא פחות.
דני נאנח "אי אפשר לדעת…"
"לפחות המשפחה שלו יודעת שהוא כאן?"
"כן, ברור".
"יש לך השערה איפה אלי יכול להיות?"
"וואי באמת נראה שאתה לחוץ היום, כל שני משפטים הם בנושא אחר… אלי מן הסתם שמור איפשהו אצל שאול או מאור…"
"מה עם אורי?"
"תראה לא שדיברתי איתו על זה אתה יודע… זה לא אמור להיות קשור אלי. אבל נראה שהוא מתמרן בין הצדדים מה שאומר שמהצד שלך הוא מתעלם…" השיב דני.
"טוב בטח הוא כועס עליהם שלקחו לו את אלי…" אייל סירב להתרגש מן המחווה.
"לפחות את הדרכים של המוסד יש לנו… בלי עיניים בגב…"
הרופאים נכנסו ואייל ודני יצאו מן החדר.
לוחמת תמורות,
איפה הסיטואציה הזאת נכתבה?
אייל כרגע בדירת מסתור, נשמע שלבד, וזה נשמע שכתבת כאילו בבית רפואה, אני צודקת?
ואפשר הסברר??
מי זה בנצי ומה קרה לו?
הבנתי שהוא כמעט מת אבל לא..
אז אחר כך הוא נפגש עם דני בבית הרפואה איפה שבנצי…
בנצי בינתיים מתנדנד בין חיים למוות.
אמרתי לכן שיש פה בלגן וצריך לעשות סדר ולומר מה נכנס לסיפור ומה לא.
אוף רציתי לכתוב קטע להפוגה על המשפחה של אייל, אבל אין לי שמות:\
זה בקשה דיי מעצבנת, אני יודעת, אבל אני מזה ישמח אם מישהי תוכל לכתוב את שמות הילדים במשפחה ואם אפשר עוד בקשה קטנטנה? במילה או שתיים מה הדבר הכי מרכזי אצל כל אחד..
מילא אייל, אלי וכו שומעים עליהם באתר.. אבל השאר;)
בכיף תגידו שאין כוח, ננסה לכתוב קטע אחר, יותר מוכר;)
טוב מישי. לא אכפת לי לכתוב עוד הסברים… משום מה זה כיף לי.
אז המשפחה של אייל.
אפרת- אשתו. לאפרת אלו נישואים שניים. היא ממש לא אוהבת את המשימות של אייל. ליבה יוצא מדאגה בכל פעם. אך אם זאת, גאה בו.
שמעיהו- בעלה לשעבר של אפרת, בן דודו של אייל. הוא נפטר לפני כארבע-חמש שנים מהמחלה. (בעקבות כך שאייל נסה להשיג לו מח עצם הוא פוטר מהמוסד). אייל מתחתן אחר כך עם אלמנתו.
שילה- בנם של אייל ואפרת- בכורו של אייל. תינוק חמוד. אייל לא היה בארץ כשהוא נולד, וגם לא בברית. (משימה…)
המשפחה גרה בישוב 'שלומים' בצפון. הם ברחו לאיזשהי מדינה אחרת כי כל מיני גורמים רצו לפגוע באייל. (הן מהמדינה והן פושעים…)
מנחם גלבוע- אבא של אייל. אלמן. חילוני. אשתו ניצה נפטרה לפני תשע שנים בערך. גר לבד. דואג בכל פעם לאייל. הוא היחיד שגורם לאייל להרגיש ילד.
רפי ורעות פרישר- הוריה של אפרת. יחסם לאייל לא מוגדר. רפי התקשה מאד לקבל את אייל אך מפני שהציל את בנו- אוהב אותו. רעות ממש כועסת על חתנה.
עזבו אתזה לא משנה
לוחמת רק תעדכני איפה זה נכתב ואני ינסה להמשיך משם;)
בספר הקודם (דם קר) נכתב על פציעה קשה מאד של בנצי שיין. סוכן מוסד בעברו, חבר טוב מאד של אייל, של אלי של דני (הוא עובד עדיין במוסד) ושל תומר. (כל החמישיה הללו חברים טובים מאד! אייל היה המפקד שלהם בשייטת, ובמוסד הם עבדו יחד).
בנצי סוכן שעבר לגור בארה"ב וכשניסה לעזור לאייל פצעו אותו אלמונים. כאן הוא במצב של מוות קליני….
חוגלת- ביתם הבכורה של שמעיהו ואפרת. בת אחת עשרה. מתנהגת בבגרות של ממש. פוחדת על אביה וגאה בו. תמיד מאזינה בסתר לשיחות של המבוגרים, כך היא מתוודעת לסיפוריו של אייל על אף שמנסים להעלים ממנה.
אלישמע- בנם השני של אפרת ושמעיהו. בן שמונה נראה לי. שובב מאד, לפעמים בלתי נסבל. משתולל כל היום ורב עם חוגלת.
אליצפן- בן חמש וחצי. בנם השלישי של שמעיהו ואפרת. אליצפן קשור מאד לאביו החורג, לאחר שנחטף על מנת לסחוט את אייל. הוא מקפיד להיות כל הזמן בסביבתו ומפחד כשאייל אינו נמצא בבית. מקנא קצת בשילה.
שלמותת!!
הטלפון של דני צילצל אלי הוא החוויר קלות תנועה זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אייל "מה עכשיו?" שאל כשהוא פורש את יגיו לצדדים "אלי מתקשר.." אייל הביט בו בהלם נטל את הטלפון שם על ספיקר פון בהאזנה מלאה דני פתח "הלו..אלי" "כן דני" אלי עמד ךיד הטלפון סביבו שלושה אנשי שבס מחוונים אליו אקדח "תודיע לאייל שאני בסדר" אמר במהירות חבטה נשמעה מכיוון הטלפון ואנחה כבושה נשמעה ואז נשמע קולו של מאור
"אייל אני יודע שאתה שומע" קולו של מאור חריף ואייל שתק עדיף שמאור לא יהיה בטוח "אייל אם אתה לא מסגיר את עצמך אלי ישלם את המחיר לפי המיקום שלך אני רואה כמה בנצי חשוב לך לא תרצה שהעשה אותו דבר לאלי נכון?" אייל נשך את שפתיו בחוזקה ודני נשנק מחימת האיום מה מאור יודע???
מדהים!!
אני ממשיכה…
טוב פרשתי.
רואה שאנלא בקיאה וזה לא לעניין לכתוב ככה;)
מחכה להמשכים שלכם, חייבת תהמשךך❤❤
בהצלחהה
עוקבת;)
למה? מישי????
את כותבת יפההה.
מה שכתבת עד עכשיו השתלב טוב עם הסיפור…!
תמשיכי.
מקסימום- נתקן אותך…
ותודה ענקית שין על הפירוט❤❤
"אייל… לא…" קולו של אלי מרוסק מכאב. מאור ניתק מיד. מפנה אליו מבט מאיים.
—–
אייל עטה על פניו את מסכת הנחישות שלו. דני ידע שאין כמעט סיכוי שיסיר אותה.
"נראה לך שמאור יעשה את זה לאלי? הוא לא רוצח גם כשממש בא לו". טען דני. "אלי הוא אחד הסוכנים הכי מוכשרים שיש למוסד. אם הוא יפגע בו- יפטרו אותו לאלתר. וחוץ מזה, תמיד אפשר להיעזר בתקשורת…."
בוז בפניו של אייל: "אה, כן, אני אפנה אולי לרם בינזורי. הבנתי שהוא אלוף בלסלף עניינים…"
לרגע השתררה דממה בין השניים. אייל קטע אותה מידית.
"מאור הזה רוצה לראות אותי בקבר, ולא בשביל להניח פרחים מעל".
קולו היה רווי זעם. "ולא אכפת לו לענות את אלי. הוא אולי לא כמו הסורים, אבל השנאה והקיצוניות שלו מעבירה על הדעת!"
דני הביט בפניו ללא אומר. מבטו התחנן. אבל ידע שאייל לא ייתן לחברו לסבול. ולו מעט.
"דני אלי פצוע. שמעת אותו כאוב, ושלא נדבר על הטיפולים המכאיבים שהוא עובר בשביל לשקם את רגלו".
הסלולרי של אייל רטט.
מאור.
מה עכשיו?
"אורי לא יתן לזה לקרות" דני היה נחרץ. "אז אל תעשה שטויות, שמעת שאלי לא רוצה שתסגיר את עצמך…"
"הוא מסתבך בגללי" אייל היה מוטרד.
"אני סומך על אלי שיצא משם בשלום…"
"אני לא סומך על מאור שלא יעשה שטויות".
"עם כל הכבוד לשב"ס אלי התמודד עם גורמים עויינים חזקים יותר!"
"בכל אופן כמו שאמרת קודם. לאורי יש עניין שאלי יהיה אצלו… לך תדבר איתו כי אני משום מה לא הדמות האהובה על ראשי גופי הביטחון".
דני הנהן "אייל" הוא פנה אליו לפני שיצא מן החדר.
"אל תבוא לפה שוב, או שאיתרו אותנו או שהם מספיק חכמים כדי להיזכר בפרט החשוב הזה…"
מאור היה עצבני. "הוא לא עונה".
אלי הביט בו בבוז. עם הטכנולוגיה היום אפשר לאתר אותו גם ככה…
"בטח חשבת שהוא יענה כמו ילד טוב ויבוא ישר אליך כדי להסגיר את עצמו"
"בסופו של דבר לכן אתה פה" הבעה מוזרה עלתה על פניו של ראש השב"ס.
"אתה יודע כמה אתה מסתבך במה שאתה עושה עכשיו?"
"אולי" השיב מאור.
"חוץ מהמטרה שלך שלא מוצאת חן בעיניי בכלל, אתה חוטף סוכן בכיר ולא נראה לי שראש הממשלה יאהב את זה בכלל, גם לא אורי…"
"תן לי להתמודד עם מה שאני עושה, טוב?" אמר בטון נוטף דבש ויצא משם.
"אורי?" דני התיישב ליד מיטתו של בנצי.
"כן, דני".
"מה…מה נסגר אתכם"? אורי נשמע אדיש…!
שקט קצר השתרר בקו. "עזוב את זה, דני". אמר אורי לבסוף. "לא קשור אליך".
"לא קשור אליי. באמת!" קולו של דני לועג. "משום מה זכור לי שאלי לוחם איתי כתף בכתף. ועוד איזה זכרון ישן שצף בי ואומר שאייל ה—"
"די דני!" הרמס"ד עצבני מעט. בצדק. מאור התחנן אליו שישתוק. מה חושב לו, הבחור?
"אורי! השובל הסדיסט הזה לא ממש נוהג באלי בנימוס. אתה יודע".
לא. הוא לא ידע. מאור סיפר לו משהו אחר בתכלית.
מה הולך כאן?
—-
"מאור הכל בסדר?"שאל פיקודיו
מאור החזיר לו מבט זעוף פנים
"המפקד בשבילך"לשונו מלאה ציניות טהורה
"אז ה-מ-פ-ק-ד"אמר בהכי לאט שיכול "הכל בסדר?"
מצב רוחות של מאור מעט השתפר
ושלח לפיקודו מבט של חצי חצי
"מה יש מאו… סליחה ה-מ-פ-ק-ד"
"פעם הבאה שאתה מתבלבל אתה מקבל מחבוש"אמר מאור וניסה לעשות מבט זעוף פנים ללא הצלחה יתרה
וואוו וואוו אתם כותבות מהמםם!!
שין תודה ענקית, אין עליךך❤
עם המידע שהבאת יש יותר סיכוי שאני יצליח;)
דרך אגב גוגל ריקק
אין שם יותר מידי פרטים על הספרים (התוכן כאילו) וזה הזוי;)
ננסה להמשיך קצת במוצש, מקווה שיהיה כאן בנתיים עוד המשכים מהמהמיםם:)
-אה, וזה נראה שהיה בלאגן קצת אתמול בתגובות, אז רק עכשיו ראיתי תתגובות שלך שין❤-
אתם כותבות אחת אחת מותחח
מקווה שילך לי גם;) ננסה בקרוב;)
גוט שאבעסס:)
תודה!
דרך אגב בויקיפדיה יש לך יותר מידע…
נסי.
אורי היה בהלם ממה ששמע מדני.
ייתכן?
מאור עד כדי כך שונא את אייל?
שנאה עיוורת שכזו..
ולמה??
כעבור כמה דקות הליכה הגיע למשרד שעל דלתו נכתב מ. שובל.
הרסמ"ד נכנס במהירות ודיבר בתקיפות ליושב מעבר לשולחן, שהיה נראה זחוח משהו.
"ספר לי הכל, ומיד. אני דורש כנות, אמינות ואמיתות במטה שלי. דבר שכעת לא יהיה נכון, יפליל אותך, ולא את מי ש*אתה* רוצה שיפליל" הדגיש, וחיכה למענה.
מאור שקל את מילותיו.
מה אורי יודע? מה לא?
אולי פשוט עדיף לבוא מולו ולברר את העניין.
בקול 'נוטף מדבש' פנה מאור לאורי.
"אורי, בוא תספר לי, מה קרה? מה השתבש?"
מאור כמעט באינסטינקט נשך את שפתיו, אך בשנייה האחרונה הספיק לעצור. המילה השתבש לא הייתה מתאימה כאן..
"מה זאת אומרת השתבש?? הלך הכל!
אתה רוצה לומר לי הרגע איפה אלי נמצא או שאני ישים אותך איפה שהוא?!"
בעצבים כלשהם, ובלית ברירה, קם מאור ממקומו לעבר הדלת, והחווה תנועה של בוא אחריי.
הם הלכו כמה דקות, בשתיקה. לבסוף הגיעו לדלת כסופה, ממוגנת.
מאור נעצר, ופנה לאורי;
"אני צריך 2-3 דקות לדבר עם השומרים בפנים, כדי שיביאו לכאן את אלי."
לאורי העצבים היו על סף סחיטה.
בקול מדוד הוא פנה למאור, בפעם האחרונה.
"אני-דורש-הרגע-שתביא-אותי-אל-אלי. ולא ההפך, תודה!"
והתודה יצאה כמין עצבנית, תודה שלא באמת מודה.
למי הוא כן יודה?
למי אפשר?
אפשר להתפלל, אל היחיד בעולמנו,
שיהיה על מה להודות אחר כך.
—
טוב נס שיש כאן מקום לפרוקק
אני עצבניתת
חח נראלי רואים את זה בכתיבה?
אנלא יודעת מה מתאים מה לא (לאורי מתאים להיות עצבני ככה?), פשוט כתבתי..
אם משו לא נכון תגידו אני יתקן;)
פחות מדוייק שאורי לא יודע למה מאור שונא את אייל.
הוא שונא אותו כי אייל הבריח את גיסו, שהסב נזק לאגו של מאור, לארץ זרה.
גיסו של אייל ימני קיצוני ומאור שמאלני.
הבנת?
אבל בסדר.. זה לא כזה חשוב…
סורי שאני משתלטת פה על ההמשכים… אבל אני רואה שאף אחת לא עושה את זה, אז אני מקשיבה ליידים שלי שכמו משתוקקות לרוץ על המקלדת…
– – –
מאור ישב במשרדו.
המוני מסמכים שדרשו התייחסות הוזזו לצד השולחן. ראשו חפון בין ידיו. אין מצב שמשהו יקלקל את התכנית שלו!
שאול אולי מצייץ קצת, אבל גם הוא אינו מעוניין שאייל ימשיך במעשיו. אורי בטוח שאלי נפגע במקום אייל. הוא יודע שאני מנסה ללכוד את אייל, הוא לא חושב שזה יקרה באמצעות אליאור.
ואין מצב שאותו אלי יברח.
הוא הרים את ראשו. מביט בתעודות ההוקרה של הקיר. 'אתה בדרך לכאן, אייל'. חשב. חיוך חוצה את פניו. 'זה רק עניין של שעות'.
יאאאאא עלה מהר!
יאללה תמשכנה אותי!!!!!!
אויש זה כן עלה מאוחר מדי.. ?
טוב תתעלמנה מהקטע שלי.
שין את כותבת מהמם!!
חחח לאלאלאא
נמשיך אותך?
אמרו שאצלי זה לא מתאים..
או שאפשר להוריד תשורה שהוא לא מבין למה מאור שונא את אייל..
תחליטו ונמשיך הלאה;)
חח שין,
אני כמוך;)
האצבעות פשוט רוצות לעשות משווו
חח שין
עכשיו ראיתי בויקידפדיה תערך;)
חיפשתי עד עכשיו לפי ספר מסוים ויונה ספיר חח
טנקיו❤
אולי נעשה סדר?
כמו שהיה בתורכן…
אז *שין* עכשיו אולי תעשי המשך מתוקן
ואז *מישי*
ואז *אני*
*ומי עוד רוצה להצטרף לרשימה?*
ככה לא יעלו כמה המשכים בו זמנית…
ואגב *מישי* אסביר לך את המצב-
*היחסים בין אייל למאור*- בטווח אפס אייל הציל את הכלא מהשתלטות עמיאל גיסו שהוא ימני קיצוני (סליחה על הספוילר, זה נצרך…) ואחר כך הבריח אותו מהארץ. הפעולה האחרונה מאור הרגיזה את מאור בתור *ראש השב"ס*
*אורי*- ראש המוסד שפיקד שנים על אייל וקצת יותר מחבב אותו מכל שאר הראשים.
*שאול*- ראש השב"כ שלא אהב את הפעולה כמו מאור אך לא עצבני על אייל כמוהו והוא זה שבפועל דאג לזה שאייל לא ישב בכלא לאחר שאייל שוחח עימו.
*המשך הסבר למישי*
*המצב של אייל*- ראשי גופי הביטחון רוצים להתפטר ממנו כיוון שהוא עושה צרות. בספר האחרון דם קר הם ניסו לפצוע/ להרוג אותו…
נוסף לכך *אייל הוא עריק* כיוון שלאחר שסירב לקחת על עצמו את תפקיד ראש אגף קיסריה ואורי דיווח שהוא כבר אינו משרת במוסד אייל קיבל צו גיוס למילואים ובסוף הספר כדי להציל את חייו מהתנקשויות *אייל ברח מהארץ*.
מקווה שהסברתי לך ברור. אם את צריכה עוד פרטים אני פה 😉
טוב אמשיך- – – (מאיפה שמישי עצרה…)
אורי היה המום.
מבטו ננעץ במאור, שהעדיף להפנות את גבו תוך כדי מלמול " אשאיר אתכם… כבר אגיע…".
"אלי!" אורי בחן אותו בדאגה. "מה קורה? מה- – -?"
אלי משך את כתפו. "קיוויתי שאתה תדע".
לרגע הביטו זה בזה כצמד תרנגולים.
אלי לא היה נראה טוב. זרועו חבושה. שריטה עמוקה בפניו. ורגלו, שכבר קודם הייתה פגועה, השתרכה מאחוריו כאילו אינה קשורה אליו.
"הוא רציני, מאור?" גבותיו של הרמס"ד הזדקפו בכעס.
אלי השפיל ראשו. גם בעיניו בער הזעם. "כן".
"לא מאמין…" לחש לעצמו אורי. "טוב, אולי נשב איפשהו?"
על הספסל הירוק גולל אלי בפני אורי את הסיפור כולו. שליחיו של מאור איגפו אותו בנסיעה, גרמו לרכבו להחליק, ופשוט- לקחו אותו איתם. בשביל שאייל יסגיר עצמו, כמובן.
נציב השב"ס התקרב. הרמס"ד נעמד.
אחד מהם ילך עכשיו הביתה.
די ברור מי הוא יהיה.
שין מושלמת! קבלי לייק!
מישי! איזה כיף שהצטרפת!
אילה גלבוע לאן נעלמת?
ושאלונת…\
אני לא מבינה… אז אילה גלבוע היא מתנחלת???
אפשר לנסות?
לנסות מה?
אם להמשיך- אז בטחחחח
רגע. לא מבינה. נעשה כאן סדר:
יש פה שתיים בשם אילה גלבוע???
אחת מהן גם מתקראת בשם מתנחלת?
אשמח לתשובות.
ותודה רבה לכל החמיאות!
?
יש שתי אילה גלבוע חוץ מזה יש אותי מתנחלת אנחנו לא אותה אחת
כן לגמרי נעים מאוד שין אז ככה יש לי חמש שמות
אילה גלבוע מור סוכנת מוסד מסתערבת בדם מוריה דהן גלידת בננה אגוזים מופתעות אה…
רגע רגע
אש נעשה עכשיו סדר כזה?
אני
אילה גלבוע
ומתנחלת זו עוד מישהי או שזו אילה?
ואז מישי
ואז שין
?
כן יש פה תי איל גלבוע אני אחת מהם יש לי כמה שמות באתר
אילה גלבוע מסתערבת בדם גלידת בננה אגוזים מור סוכנת מוסד
טוב אז תמשכנה…
לוחמת תמורות
אילה גלבוע אחת (זאת עם הלב?)
ובעלת אלף השמות אחריה
ומישי
ואני (שין)
אז יאללה מחכה לראות המשכים…
וגם אני!
רוצה להיכנס גם לתורות?
אילה מותר לי לשאול למה את מבקשת רשות ל ה צ ת ר ף הרי היינו פה לפניהן…. והתשובה לא יצאה בררה אז ככה יש שתי אילות גלבועות לגמרי אני והיא כתבנו תשעים אחוז מההמשים שבאתר אז כל הכבוד שמלאתן כמעט עשר אחוז לא במליצה ברצינות אתן כותבות מוש מוש מושלם אז ככה
המשך הבא של אילה השנייה
אחר כך שין אחר כך אני
ומי עוד רוצה….
אה עכשיו אילה האחרת ואז אני? אוקיי
וסתם שאלה, בנות כמה אתן, בערך?
סתם שאדע עם מי בערך אני כותבת…
אני בת שש עשרה.
ומתנחלת ברור שגם את!
אני
אילה גלבוע
ומתנחלת
מישי
שין
מסתערבת בדם
זה הסדר?
טוב, אני ממשיכה.
1 אני =אילה גלבוע מסתערבת בדם גלידה בנה אגוזים..
2 מישי
3 אילה גלבוע בת האחת עשרה אה
4 מתנחלת
5 שין
6 א.ג סוכנת מוסד
7 לוחמת תמורות
8 חולה על אייל גלבוע
נראלי שזהו [מי שלא כתבתי אותה נא ל א להרוג אותי…
מי שרוצה זה הסדר לכתיבה
הוא הופיע כמו תמיד כמו מן האוויר.
היא מצאה אותו שותה קפה בסלון בשעה חמש לפנות בוקר, בדיוק כשקמה לקול יבבתו של שילה שנדמה באופן פלאי למדי.
"כבר חזרת?" תמהה. "מה עם אלי?"
"אי אפשר לסמוך על איש" השיב אייל. "זו הייתה מלכודת".
הבעה משונה עלתה על פניה של אפרת.
"את רואה שחמקתי ממנה" הוא חייך.
"אז מה? לא תוכל לראות את אלי יותר? או לפחות לשמוע עליו משהו?"
"אי אפשר לדעת" הוא נאנח.
"ומה איתו?"
"הוא יהיה בסדר, הם לא צריכים אותו אלא אותי".
שלמותתתת
אתן מלכותת
אגב אני בת 12 אמאאא אני מתרגשתת שעברתי בת מצוושששש???
יש לי שבועות עמוסיםםם ואני לא מספיקה לכתובבב אז בערב אני קוראת את הכלל
לילה טובב ⭐⭐⭐⭐
חחח
עד כדי כך עמוסה? ?
גדולה ממך בשש שנים ויש לי זמן- – –
יאללה מחכה לך! את כותבת יפה!
נראלי שנוותר על התורות מי שרוצה תכתוב בלי תלות זו המתרה של האתר יו נואו
כן אבל אז יש כמה המשכים בו זמנית בלי קשר ביניהם…
את יכולה לחכות יום שלם ולחשוב שאף אחת לא כתבתה ולכתוב המשך אבל באמת כתבו והאתר לא העלה…
אז מה החלטנו עם תור או בלי?
וואו תודה ענקיתתת לוחמתת
ההסבר היה במקום;)
לא הייתי פה יוםיומיים והתקדם כאןן;)
אלופות שיןן ולוחמת על ההמשכיםם
אילה וזה אני גם חושבת שעדיף בלי תורות, יותר זורם.. אבל איך שנוח, זה נכון שצריך קצת סדר שלא יקפוץ אחד על השני..
אולי ניתן חצי יום\יום לכל אחת להעלות ואז ממשיכים?
ואהממ בקשר לגילל
בואו נגיד שאני לא בגיל שלכם;)
מצחיק להיות כאן, אני פשוט נהנת, קחו כמחמאה;)
לנסות להמשיך?
מי בתור\לא בתור;) עכשיו?
למה? בת כמה את?
"מאור אני חושב שאתה מגזים!" שאול נכנס למשרדו בסערה, אורי היה אצלו וסיפר לו הכל.
"קודם כל תירגע" ענה מאור בשלווה מדומה "דבר שני זה לא עניינך"
"זה ענייני בהחלט" פרצופו של שאול אדום מכעס "חוץ מזה שאייל הוא ידיד שלי, זה ממש אסור מה שאתה עושה. מה יגידו עם זה יתפרסם אה?! חשבת על זה?"
"לא אכפת לי לשבת על זה בכלא" מאור אדיש "העיקר למצות את הנקמה"
"תגיד אתה נורמאלי? אתה לא שפוי!" הוא הטיח אגרוף בשולחן בזעם "אם ייקרה משהו לאייל אני אחראי שתשלם על כך וביוקר" הוא הביט במאור במבט מאיים ועזב את החדר בטריקת דלת.
מאור נשאר יושב והרהר במעשיו, הוא חייב להרגיע את שאול ואורי ביחד. הוא ישחרר את אלי וימצא דרך אחרת לתפוס את אייל. אין לו בררה.
אפרת הביטה בבעלה סוקרת אותו מכף רגל ועד ראש, לא מפספסת את פניו העייפות ואת העיגולים השחורים מסביב עיניו.
"אתה צריך לנוח אייל" אמרה בדאגה
"אני לא יכול" קולו עצוב, בודד.
"למה?"
"ככה" לקוני.
"אולי תדבר על זה עם מישהו? יש עוד אנשים בעולם. דני, תומר, בנצי…" היא השתתקה קולטת את הטעות שעשתה.
אייל החוויר ונשך את שפתו בכאב.
"סליחה" אמרה בקול כמעט בלתי נשמע
"זה בסדר" אמר בקול חנוק, דמעה מבצבצת מעיניו.
"אי אפשר תמיד להיות בסדר, אולי פעם אחת תהיה לא בסדר?!"
הדמעות זלגו על פניו והוא לא טרח לנגב אותן, הוא הרגיש שהוא נשבר.
"אני לא יכול אפרת" הוא ממש בכה "אני לא יכול יותר"
היא ניגשה למטבח והביאה לו כוס מים הוא לקח אותה ולגם ממנה מעט.
"אני מרגיש שכל העולם נגדי, אין לי כבר כוח להילחם בכל כך הרבה חזיתות"
אפרת התיישבה מולו בדממה, חושבת עם להגיב או לשתוק. בחרה לשתוק, במיוחד שאין לה מה להגיד.
"אולי אני צריך לוותר" הוא התייאש ממעמסת החיים "אני פשוט אוותר וזהו"
"אייל אנחנו איתך" היא מרגישה מטופשת.
"תודה שהקשבת לי" הוא קם זורק את הכוס לפח, נכנס לחדר השינה ונשכב במיטה. עיניו נעצמות והוא שוקע בשינה, מקווה לקום ליום טוב יותר.
אוצצ
ואוו איזה המשךך
—
אפרת נכנסה למיטה אחריו, רואה את שותפה לחיים ישן היטב.
איך קרה כזה דבר?
שאייל ישבר ככה מול העיינים..
והוא עוד מודה בזה.. *
האתגר עכשיו היה לנסות לדבר בבוקר עם אייל, ולראות לאן ממשיכים.
לאט ובעדינות, גם אפרת נרדמה לשנת לילה שקטה יחסית.
—
בוקר.
ציפורים מציצות, השמש זורחת, כאילו כלום לא קרה.
העולם לא עוצר מלכת, זה ידוע.
אבל לפעמים כשרוצים שהוא יעצר, התזוזה של הזמן נראית מהירה ומפחידה.
אייל פוקח עיינים, אומר 'מודה אני' (?) וקם לתחילת יום.
מה עושים ואיך?
זה עוד נראה..
—
(*אפשר להוריד את הכמה שורות האלה אם הם לא מתאימות..)
הן מתאימות.
הוא חוזר בתשובה (דתי)
?
טנקיו:)
"נו?" אורי ישב במשרדו, מביט באלי בעניין.
זה האחרון משך בכתפיו: "מקווה לראות מחר כותרת בעיתון שתספר על מינוי רב-גונדר חדש".
אורי צחק. "הלוואי. לא שגרתי, הבחור".
אלי פער את עיניו. "לא שגרתי. ממש. זו ההגדרה הכי לא נורמלית שמצאת?"
חיוך. קטן. וזהו. הבעה רצינית כבשה את פני הרמס"ד.
"אורי, זה הזוי! הבן אדם כמו הקדיש את החודשים האחרונים למטרה נעלה ונצרכת- לנקום במי שהוריד לך ת'אגו".
שבתאי הנהן. אחר העיר חרש: "לא זו הבעיה שלנו…"
אלי הופתע. "לא? רק מה? אורי אני לא מתכוון לשבת בשקט תחת המזגן המקפיא בחדר שלך ולתת לו לעשות מה בא לו!" הבהיר.
"אוקיי. רוצה לרדוף אחריו ברחובות ולאיים אליו באקדח?"
"לא מעשי מבחינתי" התעלם אלי מהלגלוג הציני. מתייחס להצעה ברצינות. "הרגל שלי לא תשתף פעולה".
אורי נשך את לשונו. הפציעה של אלי מגבילה אותם ממש. אין לו זמן עכשיו לטפל בדאגות שלו. ישנן פעולות חשובות לא פחות שעליו לגעת בהן. "צור קשר עם אייל". הורה "שאל אותו אם הוא מעוניין בסיוע".
אלי עיקם את פיו בחוסר שביעות רצון. אורי, מצידו, הדליק את המחשב. בכל אופן, אייל כבר מזמן לא עובד אתו רשמית.
בבוקר לא היה זכר לאייל השבור כמו ניצה אפרת ידעה כמה הוא שביר בלילות הוא יצא מהבית שמבט נחוש על פניו אפרת לא יכלה שלא לנשטף אנחת רווחה כשיצא בעלה התיישבה ליד המכתבייה החדשה של חוגלת (ושל חוגלת בלבד אוי וי למי שיקשקש עליה…) מחפשת במה להעשיק את עצמה מוצאת ערימת דפים הופכת אחד מהם ונרטעת באימה אייל הקדים אותה על המכתבייה היה פתק איום איום עליהם עליה ועל הילדים ברור למה אייל נשבר אתמול! הוא פחד! איך היא לא עלתה על זה?
דייי מתחת אותי
אייל נכנס למקום שהיה כביתו כשהו ניתקל באלי בחוזקה אלי הביט בו והוא בו הם עזרו אחד לשני לקום ופרצו בצחוק ספונטני "איך ידעת שאני בדרך אליך?" אלי נראה המום אייל הקדיר את פניו אלי תהה לפשר ההבעה ואייל אמר חרש "אלי מישהו מאיים על המשפחה שלי"
"שאול אפשר לדבר איתך?" נשמע קולו של אורי בטלפון שאול לא יודע מי המאזינים אייל ואלי..
"בטח אורי זה בקשר לעינייו מאור ואייל?" אייל הביט באורי במבט משתומם כביכול
"כן" לגמרי ותשמור על הפה שלך שאול בבקשה כל מילה שלא במקום תסבך את יחסייך עם אייל שמור על עצמך!
"תקשיב משהו לא מסתדר לי" שאול נשמע תוהה כאחד המנסה לפתור פאזל
"מה?" אורי נלחץ שאול אל תדבר על ז ה בבקשה!
בקשותיו האילמות של אורי לא התקבלו
"למה שמאור ירצה לפגוע במשפחה של אייל?!"
אייל ואלי ששמעו את דבריו נדרכו והחליפו מבטים אילמים אורי שקלט את השגיאה החליט לשגר מסר עקיף "יש לו אגו יותר מידי גדול א א אתה יודע איך זה " בליבו פילל (התפלל..) שאךי ואייל לא יזהו את הקוד א-אייל א_אלי הם ועוד איך שמו לב אייל נטל את השפורפרת מידיו של אורי ודיבר בקול קר "שאול מדבר א' המדובר אתה רוצה לספר לי משהו?!"
אני חושבת שאמרו למעלה שאייל חזר הביתה, לא?
אפשר אולי לעשות שהם בשיחת ועידה(?)
כן.
זה באמת נראה מוזר. הרי אייל גר איפשהו בעולם, לא?
מהמם!!!!
אתן כותבות יפההה
מסכימות להמשיך?
מסתערבת בדם
כ״ז באייר תשפ״א בשעה 20:38 הגב
1 אני =אילה גלבוע מסתערבת בדם גלידה בנה אגוזים..
2 מישי
3 אילה גלבוע בת האחת עשרה אה
4 מתנחלת
5 שין
6 א.ג סוכנת מוסד
7 לוחמת תמורות
8 חולה על אייל גלבוע
נראלי שזהו [מי שלא כתבתי אותה נא ל א להרוג אותי…
מי שרוצה זה הסדר לכתיבה
אילה גלבוע וגו'!
אני בשוק!
את זו גלידת בננה אגוזים, מסתערבת בדם וכו' (כל מה שכתבת למעלה)
לדעתי התורים רק הורסים..
כאילו כל אחת תשב ותחכה לתורה?
זה יכול לקחת הרבה זמן אם הזאת שלפניה לא כתבה- – –
אבל איך שאתן רוצות…
כן היתה תקופה שהייתי היחידה שכתבה המשכים ורציתי עוד שמות…
ברעיון כתבתי והעליתי..
משום מה זה לא עלה עדיין..
אולי כתבת יותר מ10 שורות…
אוצצ יש מצב
לא זוכרת:\
וואי התגעגעתי לכתוב אני מזהירה מראש שיכול להיות שיצא מוזגם כי הלילה לא ישנתי סדיר..
ואגב שין עמוס בבת מצוות של חברות אבל בגלל האזעקות שהיו התבטל.. זה אחד המבאסים!!
"אייל ממתי אתה בארץ??"העמיד פני מתפלא
"מסווג מה מא…"נקטע אייל שאורי לקח את השפופרת מידו
"מצטער הבן אדם דחוף בדחפים אמונלציים(אני לא בדיוק יודעת איך כותבים את המילה הזאת כאילו מדחפים אישים חזקים!)
ולקח לי את השפופרת מה מאור רוצה מאייל"
טוב הינה עוד המשך:
"מה שכולם יודעים שהוא רוצה מתחיל ב-ע 5 אותיות"עשה לו משחק ניחושים קטן
"מתחיל…5 אותיות"אמר אורי שמחפש בראשו אבל ידע את התשובה עמיאל סיבך את אייל למעלה מראשו
אייל חטף שוב את השפופרת מידו של אורי
"אין מצב ואני מסגיר את עמיאל שיהיה ברור לכולם"
"אז תשב בכלא ללא יודע כמה זמן
אורי מצמץ בעיניו פעמיים בהפתעה. "ברוך הבא". שאל- קבע בקול מוזר.
מאור התייצב כנגדו, רותח מחימה. "איפה אלי"?!
"מה"? אורי העמיד פני מופתע. "מה פירוש? הוא אצלך, לא?"
מאור שיפד את אורי במבטו. "בטוח שאתה לא יודע"? בירר בקול נקי מאמון.
"בטוח". הוא אפילו לא מצמץ.
מאור שלף את אקדחו. "ואולי בכל זאת?"
"אתה מאיים כעת על איש בטחון בתפקיד". אורי נהנה למשוך את המילים, "ובסמכותי לעצור אותך".
מאור גיחך. "מוזמן".
"תודה". אורי לא התיק את מבטו מפניו המשולהבות של מאור. "הידיים שלך כלולות בהזמנה? אני צריך לאזוק אותן".
מאור נראה היה כמי שבלע את לשונו. הוא לא האמין שאורי באמת התכוון לדבריו. הוא הושיט את ידיו כמי שכפאו שד.
"מצוין". קרא אורי בשיא העליזות. "אני כבר אשלח מישהו לקחת אותך. תהנה".
חחח אהבתייייי
המשך של הפוגה קטנה;)
—
בנתיים בבית משפחת גלבוע;
אפרת מבשלת ארוחת צהריים, חוגלת מכינה שיעורים לא קיימים, ושילה משחק בהנאה על השטיח בסלון.
אליצפן כוסס ציפורניים, מחכה לשובו של אייל, או אלי, או כל מישהו אחר שיוכל להרגיש בטוח לידו.
ואלישמע?
אלישמע מחפש תירוץ חדש למריבה עם חוגלת.. (בתת מודע כמובן..)
הכל רגוע ושקט, עד שברגע אחד הכל מתהפך.
אלישמע בא ומושך במחברת של חוגלת, חוגלת בתגובה נותנת את צרחת חייה.
בתגובה של בהלה, אליצפן צורח ביחד איתה.
שילה הקטן שלדבר הוא עוד לא יודע (?) אבל לבכות הוא יודע ועוד איך, מצטרף גם הוא למקהלה..
אפרת נכנסת לסלון במבט מזועזע, לא מבינה מה קרה כאן.
בטון של מפקדת, מזדהה עם בעלה במצבים דומים, מנסה להשתיק את המצב;
'חדל אש!'
ברגע של סמכות, היא מצליחה.
בירור קטן נוסף, והאמת מתגלה.
אלישמע מצטרף לאמו בהכנת ארוחת הערב, כל אחד חוזר לעיסוקו, חוגלת לשיעורים ואליצפן לכסיסת הציפורניים, והכל בא על מקומו בשלום;)
—
חח יצא לי ממש רע את אלישמע כאילו הוא 'עושה הצרות של הבית' אהממ נעשה המשך נוסף שבו אפרת מסבירה לו איך להיות נחמד בבית? חח
—
ההמשך הקודם לא עלה לי, כנראה הוא באמת היה מעל 10 שורות, באסה אבל לא נורא;)
מישי את כותבת מטריףףף
יפהה מישי!!!!
אליצפן הוא באמת הטראבל מייקר של הבית…
לא עד כדי כך אבל כן…
חחח טיפה הקצנה לא תזיק;)
קרן ארוכה, מוזמנת להמשיך;)
ושין דרך אגב,
אני בת 19;) בת כמה את?
ומצחיק לי להיות כאן כי בנות כתבו פה שהם 12-13-14?
(עכשיו שמתי לב ששאלת למעלה?)
אני שנה מתחתייך…
שמונה עשרה. [כמעט. עוד חודשיים בדיוק:)]
ולא כזה מצחיק שאת פה… כלומר בכלל לא מצחיק…
כיף לכתוב עם מי שגדולה ממך, או בגילך. פחדתי כבר שאין מישהי שעונה על הקריטריונים…
חחח תני כיף;)
באמת נחמד חח
לא ראיתי שכתבת את הגיל שלך, ראיתי כאן בנות שכתבו סביבות ה13 לכן הרגשתי מצחיקה להיות כאן..
(דרך אגב אהבתי שאת מעגלת למעלה;);))
אלישמע התכוונת?
אה כן..
חח התבלבלתי.
סליחה אליצפן על הטעות. שחלילה מישי לא תחשוד בך. מתוק שלי…!
יאללה בנות תמשיכווווו
אתן כותבות יפה!!!
נהיה קצת בלאגן בסיפור…
אורי עוצר את מאור. נכון?
ואייל קיבל איום על הילדים, לא ידוע ממי. גם נכון?
אבל אייל הגיע באמת לאלי? או שזה משהו אחר?
כי למיטב הבנתי אייל בחו"ל…
מי שתוכל לענות- אשמח. כי בא לי להמשיך ולא ממש יודעת מאיפה…
אני חושבת שאת הקטע שאלי מגיע לאייל נשאיר בצד..
זה היה נשמע שהוא מגיע אליו במשרד של אורי\דירת מסתור של אייל, והוא כבר יצא משם…
לאיודעת, מסתערבת בדם (את כתבת את החלק הזה;)) בואי תכניסי לעשות סדר;)
—
שין, לדעתי את נראלי יכולה להמשיך לכיוון שהכי נראה לך..
טוב, ממשיכה!
קשה להסתדר עם רגל פצועה, זה ברור. עליית מדרגות, למשל, נעשית פעולה איטית ומעט כואבת.
אבל אצל אלי הכי קשה השעמום.
תגידו, כמה אפשר לשבת בבית או במשרד ולא לעשות אף דבר משמעותי??
בזעף הביט ברגלו.
אורי ביקש ממנו להישאר בבית עד לאחר שרב- גונדר שובל היקר יינזף או ייעצר.
אז הוא בבית עכשיו. מחשבה טורדנית הציקה לו, אף יותר מן השעמום:
אייל.
הוא ברח ברגע שהבין את כוונותיו של מאור.
אני צריך לדבר איתו, חשב. אחרי הכל, בסרט הזה שחקו שניהם את התפקיד הראשי.
הוא לקח את טלפון החרום, צורת התקשורת שלו עם אייל בחודשים האחרונים.
חיוג. שניים. שלושה.
אייל לא עונה.
קמט נחרץ במצחו. בדרך כלל אייל מרים מהר.
קרה משהו?
אוצצ
חייב המשךךך;)
—
באותו הזמן, מיקום מסווג;
על אופנוע בכביש ראשי וארוך יושב אחד מהמוחות המבריקים של מדינת ישראל.
אותו מוח מבריק מנסה כעת לחשב מסלול מחדש.
לאן עכשיו?
מפחד להשאר בבית, שלא יפגעו הילדים.
הרי אותו רוצים, לא אותם.
אולי ינסה לשלוח מישהו לרחרח מה קורה בארץ, על מה מאור ושאול מתכננים להמשך?
מנסה לחייג בטלפון החירום לאלי, אבל הודעה מעצבנת מוצגת – קליטה סלולרית אינה זמינה בסביבתך.
הבנה נופלת באייל, למה עד עכשיו לא שמע צילצול או רטט כלשהוא מאפרת או אלי שבטח דואגים לאן נעלם פתאום.
הוא ממשיך לשעוט עם האופנוע, מקווה למצוא קליטה, מקום יישוב כלשהוא במרחב האינסופי של הכביש, או שניהם יחד.
והדאגה של אלי גוברת בנתיים..
הוא הרהר בכך תוך כדי נסיעה.
זו לא פעם ראשונה שהוא פה, אף פעם לא שובשה לו הקליטה בכזו צורה לכל כך הרבה זמן…
כשראה איש חולף לידו באופניים ומדבר בפלאפון שלו זו הייתה ההוכחה.
מישהו שיבש לו את הקו.
יש כאלה טכנולוגיות, אם הם כבר הגיעו לשלב זה מי שהם לא יהיו הם עלולים לאתר אותו.
אולי הם כבר עשו את זה.
ואולי הם טמנו לו מלכודת במקום ש'יש קליטה'…
הוא סובב את האופנוע.
נס שהוא בקצה השני של המדינה, רק זה חסר לו, שיאתרו את מקום מגוריו החדש…
הוא יתפטר מהנייד בדרך ויחליף אותו לאחד מהניידים הרזרביים שלו או שליתר ביטחון יקנה חדש, פרי פייד בלתי משוייך.
בקצה השני של ישראל?
כי כתבו למעלה נראה לי מישי שהוא לא
וואי וואי
מה שאומר:
*דחוף הסבר!*
לא משנה.
הסתדרנו—
מישי למה את כותבת את כל ההמשכים ב'הגב'? לא עדיף למעלה, ב'הוסף תגובה'?
וההמשכים שלכן יפייייים!!!!!! שלך ושל לוחמת תמורות…
יאללה תמשכנה כל האחרות. כלומר מתנחלת, אילה גלבוע, חולה על אייל והזאת שיש לה הרבה שמות… או שפשוט אני אמשיך?
פשוט תמשיכי;)
מתי שנוח לך;)
חח אני מגיבה בהגב כי זה למעלה מידי התגובה הרגילה??
אם זה מציק יותר מידי נוסיף 5 שניות לשליחה ונעלה ללמעלה.. תעדכנו;)
וההמשך שלך ממש יפהפפהה
מחכה לעוד המשכים;)
בנות אייל בישראל אבל בקצה השני של הארץ כרגע למי שלא הבינה אגב איך האזעקות
אוקיי…
יאא התגעגעתיי אלייך!!!
אזעקות סבבה יחסיתתת אין לי הרבה אזעקות ברוך ה'
היי, תדעו לכן שישבתי כל ליל מוצ"ש עליו כדי לקרוא את כולו ולא ממש הצלחתי! ראיתי אותו רק במוצ"ש והתישבתי לכתוב/להקליד תגובה…
אני מרגישה שאני עדיין חדשה באתר הזה שהכרתי אותו לפני בערך חודש, אבל הספקתי לעלות כמה פוסטים ביניהם אחד שהוא די חדש, משבועות (קוראים לו מעריצה אותם).
התגובה שלי שאולי תהיה מעט ארוכה אני מקווה שאף אחת לא תפגע או תכעס ממנה/ עליה…
יש לי כמה הערות:
א. אילה גלבוע (שכתבה שהיא בת 11)-עם סימן של לב
שאלת על הסיפור שלך שהיה יפה אך כדי שתשימי לב:
1. שימי פסיקים סוגריים ונקודות ובעיקר גרש- ' או גרשיים- " במקומות הנכונים.
2. לעולם אבל לעולם ותזכרו את זה כולכן, אל תסימו סוגריים בתוך גרשיים במיוחד לא בתוך דיבור או מחשבה!
3. תקפידי להוסיף לחץ ומתח ולגלות דברים בקטעים יותר דרמטיים ולא בהתחלה. כי שלדוג' כשמגלים שם של מישהו בפעם השניה שסיפרו עליו או כשמספרים כשהוא ביחד עם דמות שהיא נוגדת את מה שחושבים עליו. (מקווה שהצלחת להבין)
4. הכי חשוב זה לא לצטט מישהו שאת מכירה והם מעט מוכרים (ברור שזה תלוי מה), לדוג' ממה שכתבת זה הכי בולט שאפשר שקראת את 'מרגל להשכרה', כאילו א זועקת קראתי את מרגל להשכרה.
ממליצה לך ולכולן או לכתוב מילים דומות באותו משפט או משפטים קרובות ולהשתדל לכתוב במילים יותר גבוהות ממה שאתן מדברות ביום יום. (וזה כמובן תלוי בנושא שעליו אתן כותבות.)
מקווה שלא נשמעתי יותר מדי ביקורתית, אבל את בקשת הארות והערות אז…. אבל באמת שאת אלופה ואם את בת 11 אז את ממש מדהימה (וקצת מזכירה אותי לפני 7 שנים…).
ב. כולכן הצלחתן לבלבל אותי כמו שצריך התחלתן לכתוב המשך לטווח אפס ואז עברתן לסתם דיונים ואז חזרתן לעשות המשך לדם קר שאם אתן שואלות אותי זה פחות מוצלח לעשות לזה אבל עשיתן את זה די יפה….
בכל אופן אני חושבת שהייתן צריכות לפתוח פוסט בשביל דם קר וכן להמשיך בכאילו המשך לטווח אפס כי זה שהיא הוציא את דם קר וההמשך הוא בכלל לא דומה למה שאתן תכננתן (ותודו שלא חשבתן שזה יהיה הכיוון שלה!) זה לא אומר כלום ואני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש (ואני יכולה להמשיך בעוד) אהבתי אותו ברמות מטורפות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותוך כדי שאני קראתי את ההמשך לטווח אפס עלה לי רעיון להמשך שמבחינתי יהיה נורא חמוד וזה איכזב אותי לדעת שככה ויתרתן עליו…
לא הייתן באמת מוציאות את זה לאור נכון?!!!!!!!
אז למה? לא חבל???!!!!!!!!!!!
אבל יש פה באמת סופרות מוצלחות!!!!
בהזדמנות זאת אני רוצה לשתף אתכן בזה שאני עוד מעט אתחיל לשלוח סיפור בהמשכים לאתר והוא יהיה על משהו שכמובן אני אמצאתי אבל שילבתי בו כמה דמויות ממרגל להשכרה כמו אלי ואייל ומשפחתו ועוד כמה עם שינויים קטנים שלי כמו גיל ומקום מגורים ואולי עוד קצת….
וואוו איזו תגובה ארוכה! היה לי כיף לקרוא!
האמת אני גם חדשה… פעילה כמעט ורק כאן…
גם אני בקשתי מהן להתחיל מהתחלה. אבל מי מקשיב לחדשות?? 🙂
אבל אנחנו כותבות בשביל הכיף, לפחות אני. לא לשם הסיפור, אלא בשבילי…
ותצטרפי גם! ככה מאמצע!
ממשיכה ודי…
הילדים כבר ישנים. הבית הפוך. באנחה הרימה אפרת מן הרצפה ערימת דפים מקושקשים.
זהו. נמאס.
נמאס לה להיות רחוקה מהבית. מהמשפחה.
נמאס לה הילדים משתוללים.
נמאס לה שאייל נעלם בפתאומיות מדי תקופה.
די!
בייאוש התיישבה על הספה. משעינה ראשה על המסעד.
צלצול טלפון עורר אותה מנמנום קצר. ברעד נגשה להרים. לא הרבה יודעים את המספר כאן.
"גברת גלבוע?" קולו של אלי בקע מבעד לשפופרת. הקלה שטפה את ליבה.
"כן".
"אממ…" גמגום קל, "מתי דיברת עם אייל לאחרונה?" הלוואי שתדע. אין לו כח לנשים מפוחדות.
תחושת ההקלה התחלפה בבהלה. "לפני… שתים עשרה שעות. אולי יותר. קרה משהו?"
"לא. חוץ מזה שאיני מצליח להשיג אותו". אמר. "תודה בכל אופן".
"למה.. מה… אתה יודע איפה הוא?" צליל ניתוק ענה לה.
היא הניחה את השפופרת בדאגה.
נמאס לה.
האזעקות נתנו לי חופש קצרצר בשביל לכתוב אמאלה התגעגעתייייי
אולי אייל הסגיר את עצמו?
השאלות פתע הופיעו
אולי הוא נתפס שהיה צריך לעזור לאלי בארץ?
אולי ואולי ואולי התערבלו כל השאלות לאפרת בראש דורשות תשובה
אפרת החליטה ללכת לישון.
אפרת נשכבה במיטה מחפשת תנוחה טובה לשינה אך המוח שלה לא נותן לה מנוחה
אוףףף יצא לי ילדותיייי!!!
תבדקו עם זה מתאים ועם לא תורידוו
לא ילדותי! זה ממש יפה!
כדאי רק להקפיד על פיסוק כשי שיהיה יותר נעים לקרוא…
לא מכוון רק אלייך.. בכללי..
כן אני שמה רק סימני שאלה וסימני קריאה ואני שוכחת נקודות ופיסוק(סמילי קורץ)
"המפקד, איתרנו אותו"
"מעולה, תמשיכו לעקוב אחריו אל תגעו בו בינתיים." מאור מתוח, יודע שמספיקה סטייה קטנה וכל התוכנית תשתבש.
"קיבלתי. סוף"
……
אייל נכנס בשערי הישוב שפעם היה לו לבית. הוא ניווט את אופנועו בין הבתים ונעצר מול בית אביו. ידו נוקשת על הדלת. אין מענה.
"אבא" הוא אומר בטון ששומעים מבפנים אבל לא בקול רם מדי "זה אני"
דממה עונה לו.
אייל מתחיל להכנס ללחץ, למאור אין מעצורים.
הוא מחייג לנייד של אבא שלו, לא מתייחס לשעה המאוחרת.
"הלו" מנחם מרים אחרי שלושה צלצולים
"אבא" אנחת רווחה "איפה אתה?"
"אייל?" קולו מופתע
"כן זה אני, דפקתי אצלך ולא פתחת"
"אני מצטער שלא אמרתי לך, הלכתי ל.."
"עצור אני חושב שאני יודע. להתראות"
אייל עלה בחזרה על האופנוע, אם הוא מכיר את אבא שלו הוא יודע לאיפה הוא הלך.
"מי זה היה?" נחום פקח עיניים מטושטשות.
מנחם הביט בו לרגע, אחר התנער. "אייל", אמר. "הוא כנראה יבוא לכאן".
דקה וחצי לאחר מכן נשמעו נקישות מוכרות על דלת הבית.
מנחם פתח לו, דמעות בעיניו. הילד שלו. הילד שנעלם לו, מותיר אחריו רק מילים. מתאפק שלא לאסוף אותו אליו בחיבוק.
איך תחבק ילד שחזר הביתה מול אב שכול שילדו לא יחזור עוד, לעולם?
"אייל- – -" לא מצליח להוסיף עוד מילה.
הסתכל בעיניים הירוקות המוכרות, האהובות. עייפות שכנה בהן, ניצוץ של דאגה ואושר.
"איפה כולם, אייל?" שאל כשהתעשת. "איפה אפרת? והילדים?"
"אני מקווה שהם יוכלו לשוב הנה מהר", ענה. קולו צרוד מהתרגשות. ממתח.
מנחם הדף את בנו לספה המהוהה. "שב, ילד".
נחום נכנס אף הוא לסלון: "טוב לראות אותך, אייל. טוב שחזרת". משאיר בפנים את הכאב האוכל את ליבו. מחייך את החיוך הרחב ביותר שהצליח להפיק. חיוך רועד.
"שלום, דוד נחום", השיב אייל בחיוך משלו.
נחום התיישב לצד אחיינו. "הילדים כאן?"
הילדים.
חוגלת. אלישמע. אליצפן.
שאריות החיים מבן שהלך.
"הם יגיעו", הבטיח אביהם החורג. "הם יבואו מהר. בעזרת ה'".
הדלת נפתחה בחבטה ומאור היה המום לרגע הבית ריק. לפי הנתונים אייל הלך לאביו הוא נכנס אל הבית מסתובב בחדרים ורואה את ההלבום של אייל על הרצפה הוא מרים אותו ומדפדף בו תמונות . סתם תמונות הוא ערך סיור בחדר מוצא תמונה באחד הקירות לרגע נעתקה נשימתו הוא הביט באחת התמונות בהלם הולך וגובר לא.יכול.להיות יכול להיות מאור יקירי ענה לו קול מתו תוכו תתמודד בתמונה נראה אייל ביחד עם נער דן שחף… אחייין שלו ובתמונה הצמודה לה הוא גילה משהו מסעיר יותר אלי.היה.הבוגד הוא העביר כסף לאירגוני טרור הוא שמאלני…לא יכול להיות
וואו אתן טובות אבל מעצבנות??
וואו אתן אלופות ומעצבנות?
אפשר הסבר/נימוק/פירוט ודוגמאות?
"אבא, כדאי שאתה ודוד נחום תלכו לשהות במקום אחר ועדיף לא באזור…" הם הביטו בו , מופתעים "אייל מה עכשיו?" מנחם בחן את בנו ונאנח. "אבא תזדרזו אני אקח אתכם לאיזה דירת מסתור שיש לי בדרום…" הם הבינו שאייל לא יסיר להם אם ישאלו עכשיו והלכו לאסוף כמה חפצים ואייל כיוון אותם אל עבר החניה המקורה "דוד נחום, אנחנו ניסע ברכב שלך, אני הגעתי באופנוע…" נחום הנהן, יש לו ברירה?
לפתע נעצר מנחם ודפק על מצחו "אוי איך שכחתי?!" מלמל ועוד לפני שהם הספיקו להגיב חתף מנחם את המפתח של הרכב מידו של אייל, זרק משפט אחד "חכו אני כבר חוזר" והתניע.
הם הביטו בו נעלם באופק, מופתעים, מבולבלים, לחוצים…
אבא ואייל הביטו זה על זה.
מה זה היה כאן?
מה עושים עכשיו?
אייל מנסה לצלצל למנחם לקבל הסבר עד כמה זה 'כבר חוזר' אבל.. הקליטה מראה שאין לו אפשרות.
מבקש בצורה יפה (הכל יחסית..) את הטלפון, ומחייג למנחם;
"אפשר הסבר? לאן מתי תחזור ואיפה?"
מנחם בקושי מסוגל לדבר (הוא מבוגר, לא?) המאמץ מקשה עליו.
"תמתינו חצי דקה אני אצלכם, עם אורח"
"אורח?? מי ביקש אורחים?? מנחם, אני מתחנן, בלי אורחים, רק תגיע!! חייבים לזוז מפה מיד!"
"תאמין לי שאני יודע מה אני עושה, תמתין 2 דק"
ואייל, בחוסר ברירה, ביחד עם אביו, ממתין.
וההפתעה בדרך..
רק תיקון קטן- מנחם זה אבא שלו. נחום זה הדוד…
ככה זה כשלא קוראים…?
ואת כותבת יפה. כמו תמיד….
תיקון קטן. מנחם הוא אבא של אייל
נחום הוא אח של מנחם
והסיפורים שלך מהממיםם אחד אחד עם הכתיבה אני מרגישה כל תיאור שאת כותבת מרגישה אותו
פשוט ואוווו באמת כולם פה סופרות מלידה!!
אוהבת!
חחח כתבנו אותו הדבר…. אותן המילים כמעט ?
טוב אז כבר תיקנו אותך…
אבל מאיפה לי לדעת מי האורח?
אני תכננתי משהו שלא הייתי בטוחה בו אבל את המשכת אחרת…
נו תמשיכי עוד כמה מילים…
כן… השאירה במתח…
מאיפה נקריץ אורח? למען ה'!
וכל הקטע והכיף זה שמישהי עוצרת באמצע ונותנת כר נרחב לדמיון והמשכים הזויים ושאינם…
ותמשיכו בבקשה!
אם לא- אמשיך אני… וכתבתי די הרבה המשכים לאחרונה.. אז כדי שלא ימאס לכן…
חחחח אוייי עלייי
עריבבתיי
חשבתי שמנחם זה אבא של שמעיה, הבעל הקודם של אפרת??
וואי לאיודעת בעצמי למה חשבתי ככה?
כןכן זה תופעות לוואי של ילדה כמוני שלא קראה עדייןןן
אהממ התלבטתי אם להמשיך עוד 2-3 מילים ובסוף החלטתי שלא;)
המשך עוד תגובה כי יצא לי גבולי על השורות..
רק ניחוש קטן;)
הוא הלך להביא את מי שחיפש אותו (את אייל) והלך לשאול את אפרת עלזה..;)
ושין, זה לא חופר בכלל את כותבת מהמםםם
ותודה למי שאמרה על הכתיבה שלי חח
דרך אגב התבסבסתי על זה שהיה נשמע שבסוף אייל כן בארץ..
מישי כמעטטט צדקת. נחום זה אבא של שמעיהו, ומנחם זה אבא של אייל. בעבר נחום היה חמיה של אפרת, ועכשיו מנחם…
חחח רגעעע
אז אפרת הייתה קרובה לאייל לפני החתונה?
סבבהה
איך פיספסתי תשביב מידע הזה?♀️
אממ זה לא כזה חשוב שאפרת הייתה קרובה לאייל. כי רב הזמן אייל היה במשימות, ולא בבית.
וחוץ מזה הוא שכר דירה עם אלי, בתל אביב. ככה שהוא כמעט ולא היה בבית… אלי עדיין גר בדירה הזו. לבד. רווק שכמותו… לא ממש מעוניין להתחתן… (זה כן קצת חשוב. כי תמיד אייל עוקץ אותו על הקטע הזה).
אפרת לא כל כך הכירה את אייל… כמה הוא כבר היה מבקר אצלה ואצל שמעיהו? לא הרבה…
וואלה איזה קטע, רק עכשיו אני רואה שיש פה עוד בנות בסיבות הגיל שלי אני בדיוק בין מישי לבין שין…
אני בת 18 וחצי (כמעט) הייתי בטוחה שאין פה בנות בגיל הזה ואני התינוקת היחידה.. סתם אני לא חושבת שזה תינוקי כי עובדה שאני מגיבה באתר הזה מלאאאאא ומעלה פוסטים…. ובקרוב גם סיפור בהמשכים
די זה מה זה כייף לגלות את זה…
אבל תגידו לי יש פ תור לעשות המשך לסיפור? כי אם כן סתם נתקעתי לכן באמצע….
אין תור חח
היה ניסיון לעשות תורות ונראה שירד..אני בכל אופן לא נראלי יוכל להתחייב לתורנות..אני פחות נכנסת בימים האחרונים:\
ואת לא היחידה..
אני יודעת על כמה שכאן גם בגילי (הזקןן;);))
אבל כן זה לא הכי נפוץ
תהני פשוט, ותשמחי שאת כאן בגיל הזה:)
(דרך אגב, יש פה מידי פעם או בודדות קבועות גם בנות 20+..)
ואוו ונשמע טובבב
סיפור בהמשכים! (אני אוהבת תזאנר הזה;))
מחכה לו:)
אין לזה ז'אנר ממש? הוא מעורבב מלפחות 3 סיגנונות שונים..
אבל לפחות הכתיבה תהייה של מישהי אחת
תמשיכיייי
האמת ניסו עשות תור. איזה שלוש בנות כתבו כל אחת רשימה וסדרו את הבנות. לא ידעתי כל כך לאיזו רשימה להתייחס, וגם הן כנראה שלא. אז איזה יום וחצי כל אחת רק חיכתה למישהי אחת שתתחיל, יותר נכון תמשיך…
ואל תוציאי אותנו תינוקות! ?
אייל ראה את הרכב של דודו מתקרב, מתקרב והינה הוא יכול היה לראות בפנים את אביו, הוא נשם לפחות לא קרה לו כלום.
מנחם ירד מהרכב זורק את המפתחות לאייל ופתח את הדלת האחורית והחל לסייע לאורח שעליו דיבר. "אלי" קרא אייל כשהבין מיהו האורח ורץ למשוך אותו מהרכב, הוא הביט בו נחרד מרגע לרגע ואלי החזיר לו מבט ציני ואז שאל "מה אני נראה כל כך נורא?" אייל התנער ואמר "אבא ואלי לפני שאתם מסבירים לי מה הולך פה בואו נזוז מכאן יש לי הרגשה שמה שחשבתי שיקרה, יהיה בקרוב…" הם התיישבו ברכב, אייל ליד ההגה ואלי לצידו ומאחורה אביו ודודו נחום. הם החלו בנסיעה מהירה כשאייל דוחק באלי "יאללה, תספר לי מה קרה".
כמה שעות לפני:
"הלו, מנחם?" "כן, מי זה?" הוא שאל "זה אליאור הדר, חבר של אייל, אלי" "אה…" הוא נזכר ונבהל מה יכול היה לקרות אם אלי מתקשר כשאייל לא ממש נמצא באזור???
"קרה משהו?" שאל בחשש "לא אבל אני צריך לספר לך משהו, תוכל לבוא לכתובת שאמסור לך עוד כמה דקות?" "ברור" אין אבא שלא יעשה משהו כדי לנסות לעזור לבנו, וזה ברור שזה קשור למשהו שכזה… 'כמה אייל עוד יכול להסתבך יותר ממה שהוא מסובך?' הוא הרהר לעצמו…
הם נפגשו ואלי סיפר לו על "הבגידה" שלו ועל התוכנית שהגהה יחד עם אורי שבתאי כדי לנסות לשחרר את אייל מהאשמה שהפילו עליו.
טוב, ממשיכה.
ומישי- התקלת אותי. אותנו… לא ממש הצלחתי להפיל אורח אבל מקווה שהמשכתי כראוי…
נהימת מנוע נשמעה. מנחם עצר בחריקה ליד אחיו ובנו.
"אבא?" אייל פתח את הדלת. פליאה בקולו. "מה..?"
מנחם הרים את ראשו, מתנשף. "אתמול, כשיצאתי להליכה קצרה, עברתי דרך הבית שלך". צריבת געגוע עברה בגרונו של אייל. מתי יזכה לשוב אליו? "ראיתי שם מישהו, ליד השער. נראה גם ביטחוניסט, כמוך". הוא עוצר לרגע, מתנשף. "זה הלחיץ אותי. מיהרתי ללכת משם. רציתי לשוב ולבדוק אם הוא נכנס ושכחתי. חזרתי עכשיו. היה נראה לי שזה דחוף. וצדקתי". מנחם הוציא מכיסו דף מקופל והגיש לבנו.
תת גונדר, ניר גינתי, הביט במפקדו, מוטרד. שובל ישב על יד השולחן, ראשו טמון בן ידיו, ורגליו מטופפות בעצבנות על הרצפה.
"מה יש, המפקד?"
מאור הרים לרגע את עיניו. "הגלבוע הזה משגע אותי!"
ניר נאנח: "לא ירדת ממנו, מה?"
"גם לא ארד", אמר נציב השב"ס בנחישות מסוכנת.
"תבין, המפקד, אין לך סיכוי ללכוד אותו. תקלוט!"
מבטו של מאור ננעץ בפיקודו. "אני חייב לנקום בו! הם עומדים להוריד אותי מהתפקיד, אני יודע, לא אכפת לי! גלבוע חייב לשלם!"
ניר נרתע מן הנימה החריפה. מחפש משהו להריע את רוחו של מאור. "לפעמים, הנקמה הטובה ביותר היא להרפות מהאדם עצמו. נסה להגיע לקרובים אליו".
שובל נשף בעצבנות. "להרוג את אשתו? את הילדים? את הדר? לא מעשי".
גינתי חייך. "אם אליאור הדר הזה, למשל, יהיה פצוע לכל החיים, אייל יאכל את הלב שלו גם כן לכל החיים". אמר בשלווה סדיסטית. כעסו של מפקדו הדביק אותו, ובעוצמה. "ותאמין לי, זה יותר קשה מלהיות בקבר".
ואוו. נסחפתי……. חחחחחחחחחחח
אופסססס
תמיד זה קורה לי!!!!? ??
אז אבקש לא להתייחס לשלושת הקטעים שהעלתי…
הרי אר"א- ortal כתבה הראשונה…..
למה ?
רק מהקטע הראשון נתעלם..;)
השאר זה סיטואציה אחרתת
וואיי שתיכםם
עשיתם אתזה טובבב
ארא אהבתי את הקטע שתיארת את אלי יוצאא מהרכב
ושין אהבתי תיצרתיות שהגיעה בתור אורח;)
ואני מקווה שאלי ישרודדד
הוא גם כזה שיצליח לברוח ממאור?
כאילו רוצה להבין לאן הכיוון;)
מתאים לו להצליח להיות תחת לחץ וזה בורח ממקום למקום?
למה מה רע בשני הקטעים השניים שלך???
דווקא ממש יפים…
טוב אז תשארנה את שני הקטעים האחרונים. ותודה לכן.
ואלי טיפוס שיברח אבל יותר מסתבך מאייל…
אבל כמו שאני רואה בחרו פה את אפרת, אם כי זה פחות הגיוני… אבל מה שזורם לכן…
אה, ואל תשכחנה שאלי פצוע. כלומר ברגל—
"אני בוחר לפצוע את אשתו"
"למה את אשתו" המצפון צעק אליו.צרח עליו לא לתת רעיונות במכה אחת השתק את המצפון שלו. את המוסריות שלו לנצח.
"כי היא חסרת ניסיון והשכלה את אליאור הדר יהיה קשה לפצוע אותו כי הוא יודע להתחמק בכל זאת הוא במוסד"קצת גאווה נסמכה בקולו מה גאווה בראש שלה צעק עליו קול פנימי אתה הולך להילחם עם כל האנשים יהרגו גם אותך במה שאתה עושה אל תיהיה טיפש מאור המשיך לדבר מתעלם ממנו קליל"את הילדים שלה מסכנים קטנים עדיין לא חוו כלום בחיים שלהם אתה רואה גם אני רחמן"רחמן גדול אתה. לא לפצוע את הילדים רק את האמא יד ברזל השתיקה כמו את המצפון והמוסריות את הקול הפנימי
"רחמן גדול"חיוך מריר קמעה עלה על ניר
מאור התעלם ושתק
"רק שכחת דבר פעוט בלבד אתה לא יודע איפה הם אייל קצת,הרבה יורתר חכם מראשיות החוק ויודע להסתתר כמו שצריך.ומאור לא אני אמרתי לך את מה שאמרתי לך כן?"איום נשזר בקולו
חיש מהר נכנסו ארבעה רעולי פנים
תמשיכו אותי אין לי המשך לזה
"על אשתו"? שאול הרים את גבותיו בתמיהה. נכון שהוא צמא לנקמה, אבל עד כאן. "עד כאן, מאור. אין אישור". מאור נפגע קצת מהפגנת העוינות. "כן. על אשתו. ואני ממש לא צריך אישור שלך". "בלי אישור שלי אתה תפוטר. או גרוע מכך, ואתה יודע למה אני מתכוון". שאול לא ייתן לפשע הזה לקרות. מאור לעומתו, נחוש לבצע אותו. "ואולי אני אברח לי כמו אייל"? גיחך. "זה פתרון לא רע, אולי בסוף אני אברח לסוריה ואתגייס לחמאס". "מאור"! הטון הקשוח הבהיר לו שהגזים, אך מאור לא התרגש. "שאול"! קרא גם הוא בהתלהבות מעושה. "כן"? שאול התייחס רק למילה, בלי הציניות. "רצית משהו? אולי גם לפצוע אותי בדרך"? מאור לא התבלבל. "רעיון לא רע, בהתחשב בנסיבות".
וואוו מהממות שתיכםם
אבל אפשר בקשה קטנה חולה על וכו? פיסוק..??
קצת קשה לקרוא בלי ואת כותבת מהמם, רק זה חסר?
טוב ננסה להמשיך
—
מאור יצא מהחדר, לנשום אוויר קצת.
למה כולם נגדו? למה?
או אולי לא כולם נגדו ואני נגד כולם?
נקודה למחשבה למאור..
מאור מסתובב הלוך ושוב בחצר הקטנה שמסופקת למתחם המשרדים, ומנסה לתכנן תוכנית פעולה, בלי עוזרים הפעם.
למה לו להעזר באנשים שלא רוצים את טובתו?
משם?;)
אוחח אני תמיד שוכחת אני ינסה לשים לב לעשות.. ?
בנתיים, שאול;
שאול נותר בחדר הקטן והמואר של מאור, מזמין אליו את אורי, לתכנן מהלכים גם כן.
אורי נכנס, ומבט תוהה בעיניו.
"מה קרה? הרבה זמן לא דיברנו.."
שאול מנסה לדבר בזהירות.
"אתה יודע יותר טוב ממני שנכון, אני גם לא אוהב, בלשון המעטה, את אייל ואת דרך הפעולה שלו.
אבל יש דברים שהם מעבר לקו האדום שלי," ושאול מסמן קו עם האצבע על השולחן, סימן מוחשי למה שהולך לקרות "ומאור מבחניתי בדרך לחצות את הקו הזה".
אורי עדיין לא מבין עד הסוף "ומה הוא מתכנן? לנקום במישהו אחר על שנאתו לאייל? איך זה יועיל לו?"
"יפה, הכיוון שלך חותר לכיוון שלו. אני מניח, שתוצאה כמו שהוא רצה – שאייל ינוטרל – הוא הבין שלא יהיה לו בזמן הקרוב, אם בכלל.
הוא רוצה לפגוע במישהו קרוב לאייל, וזה יכאב לו, יש מצב שיותר מאם מאור יפגע באייל עצמו."
אורי ושאול שותקים.
כאן נגמרו המילים.
תוכנית.
דחוף.
עכשיו.
והגלגלים בראש עובדים..
—
דרך אגב עכשיו נזכרת, שמתישוא מישהי פה אזקה את מאור בחדר של אורי… מה קרה משם?;)
כנראה ששחררו אותו…
מצחיק אך שאנחנו כותבות על מאור.. פתאום אני חושבת על זה. הרי הוא מחזיק בתפקיד חשוב ורגיש. לא איזה פרחח או צעיר מתלהם..
אבל מה זה משנה? ככה כיף לנו לכתוב…
"תראה", אמר לבסוף אורי. "אם הוא ירצה לפגוע במישהו זה יהיה אחד מן החברים, כנראה, לא מהמשפחה. ומשום מה אני נוטה להאמין שאליאור עומד על הכוונת שלו. הוא כבר פגע בו פעם אחת. ואלי יחסית פגיע, עוד לא חזר לתפקוד מלא".
שאול העווה את פניו בעצבנות. איך החברים הללו מסוגלים לערב אתו, ראש השב"כ, בפעולות קטנוניות ומעצבנות?
"אתה לא צריך ולא חייב לעבוד איתי". אמר הרמס"ד למול פרצופו של שאול. "וגם אני עושה את זה לא מתוקף תפקידי", הוסיף.
"אקרא כעת לאלי למשרד. אחרי הכל- העניין קשור אליו".
אבל אלי לא ענה.
לא בטלפון. גם לא להודעות.
חשש הזדחל ללבו של הרמס"ד. מאור כבר הגיע לאלי?
גם אם כן, וגם אם לא, אין לו דרך לעזור לאלי.
הוא יכול רק לקוות שהסוכן ידע להבחין במלכודות. וגם אם יקלע אליהן- ידע להיחלץ.
— —
הרכב גמע במהירות מרחקים. נופי הגליל פינו עצמם ליופי השפלה. הרי יהודה גם כן התחלפו אט אט לנוף מדברי.
במושב באחורי ישבו שני האחים המבוגרים, מנומנמים.
שני החברים דיברו בינם בקולות מהוסים.
אין להם מושג מה קורה באמת. הם מעלים השערות. מנסים לחפש דרכי פעולה מקוריות.
אך מכל כיוון שלא יסתכלו על זה, הם מסובכים. שניהם.
וגם השמש המתחילה לשלוח קרניים ממזרח, אינה מצליחה לשפוך אור על הפרשיה.
בזמן זאני קוראת את זה הדופק בום בום בום מבטיחה לך אתה מרגיש את זה בום בוםםם אמאא
חחחח
מרב פחד???? ??
מאור סיים את השיחה -לא-שיחה עם שאול שכב על הספה הדלת נפתחה בחבטה וארבעה רעולי פנים נכנסו מאור הביט בהם בתהייה "השיחה שלכם מוקלטת" הקול של הבא היה בילתי אפשרי ומאור החוויר באחת בדומה לניר סגנו "א..אייל" אייל רעול הפנים הביט בו במבט רצחני ומאור נרטע לאחור כשקלט את משמעות הדברים .אייל.הקליט.אותו.כשאיים.לפצוע.את.אשתו… ניר ניסה לברוח אחד רעולי הפנים תפס אותו בחוזקה לחדר נכנסו שני אנשים אורי ושאול "כרגע חתמת על מאסר העולם שלך מאור" אמר שאול בסרקזם מאור הובל אחר כבוד לתא החקירות של הש"בכ אחד מרעולי הפנים הוריד את מסכתו ומאור השתולל בזעם נורא שלא ידע שקיים בו "עמיאל"
אופס!
אני חושבת שנהיה פה סלט….
תחשבו על זה,
איך פתאום אייל מגיע אל עמיאל ואל מאור?
איך ומתי אייל שם לו האזנה?
ויש עוד קצת
בכמה המשכים אחרונים התחלתי להסתבך ולא הבנתי את הכיוון שלכן, אבל עכשיו אני מבינה משהו שלא מסתדר וגם לא חושבת שכזה מהר מביאים את הרע לסוף…
וזה כמובן לא הגיוני לגלות לי את זה לפני הסוף.
סורי אם נשמעתי מעצבנת אבל באמת שזה הציק לי וסיבך אותי, לא הבנתי מאיפה להמשיך…
כן… כאילו את כותבת יפה. חולה על…(יש לך שם ארוך! קצרי אותי, ברחמים!) אבל החלק הזה לא הכי קשור, כאילו אהבתי את העלילה וההמשך שיצרת, אבל התחלנו המשך אחר וזה לא ממש מתכתב עם מה שאת כתבת…
אופס התבלבלתי בשם…. חחחחח
התכוונתי לזאתי בת אחת עשרה, שגם לה יש שם ארוך…
אבל אפשר לקצר את השמות… אני בכוונה בחרתי לי את ההכי קצר…
אה אוקיי
לא הבנתי למה התכוונת, סורי?
אבל אתן חייבות לשמוע היום סיימתי אנגלית (במסגרת לימודים) היה לי היום חוץץץ (כן, באסה, אני עושה חוצים, אין מה לעשות בעיר שאני גרה בה בכל התיכונים- מלבד אחד, עושים חוצים)
ואגב מזל טוב לרגל מספר התגובות שעלה ל800+
סבבה תורידו אותו
למה להוריד??? אפשר לשמור….
צליל הניתוק צרם לאפרת. מהבוקר היא מנסה לתפוס את אייל.
היא מנסה לחייג שוב, נושאת בליבה תפילה שהפעם הניסיון יצלח, ושוב צליל הניתוק מאכזב.
היא מתיישבת על הספה באפיסת כוחות, לוקחת אליה את שילה, מנסה למצוא בו נחמה.
"אולי אתה יודע איפה אבא שלך?" לוחשת לו באוזן. אפרת מביטה בפניו הרכות ונדמה לה שהוא מזיז את ראשו מעט ימינה ואחר מעט שמאלה.
היא שולחת מבט לטלפון הדומם, דמעה בודדה מחליקה מעינה, אין לה כוח יותר.
וואיי ארא סורי זה היה זריקה לסוף עכשיו אפשר לרשום איך זה קרה למשל אפשר לרשום לפני שעתיים ואז לגלות פרטים
כן אבל בספרות זה לא הולך שתגלי את התוצאה ואז חוזרים…..
את הקוראים בד"כ מעניין התוצאה ולא הפרטים, אח"כ לחלקם יעניין הפרטים אבל כדי שימשוך אותם עד הסוף בלי לדלג על שלבים ובלי שהקוראים יקראו רק עד התוצאה אז לא מדלגים…
צריך פשוט לשנות את הסדר, אבל זה לא נראה לי ממש אפשרי באתר, אז רק כשהקטעים האלו יצטרכו להיות אפשר להעתיק אותם
אייל ישב על הספה בבית הקטן, מנסה לעשות סדר במחשבותיו הסוערות. מאור- ניסה- לרצוח- סליחה, לפצוע- את- אשתו! על אף שהוא לא מעריץ שלו מי יודע מה, והוא יודע שיש לו כמה מידות מושחתות שחייבות תיקון, אבל לא האמין שהוא מסוגל להגיע לכזה שפל המדרגה! הוא הצטמרר מלהיזכר ברגעים האחרונים-
אייל פסע להנאתו ברחוב הישראלי. נותן לעצמו לנשום. הרוח המערבית שרקה באיטיות מאחוריו.
אין לי כח לכתוב עוד…
הדירה קטנה מדי.
בשביל אייל עצמו היא הייתה מספקת. אפילו רחבה.
אבל אביו ודודו אינם רגילים להצטופף בדירת חדר וחצי קטנטנה, המחולקת בין ארבעה אנשים.
"לאן אתה לוקח אותנו, אייל?" שאל נחום. אייל חמק ממבטו. מה יאמר להם?
"אנחנו מחכים שהכל ירגע", ענה אלי במקומו.
מנחם חייך לעצמו.
"מה?" שאל אחיו.
מנחם טלטל את ראשו קצרות. "לא הייתי מאמין שנהפוך, לעת זקנותינו, למרגלים…"
נחום מתח גם הוא את פיו.
חיוך חמוץ.
אחיין שלו מפתיע למדי…
מקווה שאני ממשיכה ואף אחת לא העלתה לפניי המשך—
פשוט לא רואה שעלה כאן משהו…
-.-.-.-
דלת הדירה נפתחה בחריקה קלה. "אוה, אייל, לא יכולת לשמן קצת את הצירים?" נזף בו חברו. אייל משך בכתפיו. הוא לא פועל בנין. "אתה הולך?" שאל רטורית.
אלי הנהן . תוקע את האקדח בחגורתו.
"תחזור מהר. בבקשה!" פרצופו של אייל כמו התחנן. "לא רוצה שתהיה הרבה זמן בחוץ".
אלי הביט בו בתמיהה. "הם מבקשים את ראשך. אני סתם אדם בחופשה… הכל טוב, אייל!"
אלי יצא.
ליבו של אייל כבד לפתע.
אבק כסה את חלונות הבית, גורם לדמותו המתרחקת של אלי להיראות מטושטשת.
או שמא היה זה הפחד בעינו של אייל?
טוב בננות אני מורידה בפניכן את הכובע מה זו השלמות הזו??????
קראתי ה-כ-ל בשקיקה!!
מסתערבת בדם, אילה גלבוע, מתנחלת, א.ג. סוכן מוסד. וכל הבנות שלא כתבתי זה מושלם!!!!!!
קדימה מחכה להמשך אוהבת אתכן!
תמשיכי גם את אותנו
אלי יצא, מתלבט לאן להמשיך הוא מציץ בפלאפון, אופס, נגמרה הבטרייה. טוב הוא יתקשר לאורי מאיזה טלפון ציבורי.
הוא תר סביבו אין טלפון כאלו. נכחדו?!
הוא עלה על הרכב של נחום, ודודו של אייל.
אין לו ברירה, הוא לא אוהב לקחת יותר מדי כלי תחבורה (למיניהם)מסתם אזרחים, במיוחד לא בארץ, אייל תמיד צוחק עליו. "אם אתה מחזיר ואתה ממהר אז אין לי זמן לעשות יות מידי חשבון, גם אם יש לי רכב או אופנוע, אבל מצאתי משהו הרבה יותר טוב" היה אומר לו וכרגיל אחרי המשפט הזה היה אלי מעקם פרצוף. גם עכשיו הוא עיקם את הפרצוף לאייל שבמחשבותיו.
הוא נסע "במהירות", לא עובר את ה90 קמ"ש, אין מה לומר רכב חבוט, הוא יעצור בבית הבטוח של השב"כ בדרום, ישאיל מהם רכב, הם לא אזרחים.
כשהגיע למפקד המוסד בתל אביב, אורי לא היה שם. הוא חייג אליו ו-
מהן ראשי התיבות שלך אם יותר לי?
למה?
ראשי תיבות של השם שלי
שקט מקפיא הסיפור לא ניגמר אורי אף-פעם לא עוזב את המשרד שלו הוא תר אחר הסברים לעיניין הדלת נטרקה זה לא סימן טוב מישהו הכין לו מארב…
דמות עמדה מאחוריו מכוונת אליו אקדח ברטה אפס נקודה חמש מילימטר פגיעה מטווח אפס תהייה קטלנית "אליאור הדר" הדמות נשמעת בטוחה בעצמה "מזהה…היינו ביחד בכלא של ראשיד" אלי אמר בקול חרישי שניסה להסוות "סלע" אמר בקלילות מדומה סלע הביט בו בחיוך ואמר בקול ארסי
"בדיוק"
וואו אהבתי
הלב שלי בום בום רחמיםםם
"סלע?" פליאה
"כן, לא הצלחתי לתפוס את אייל ולפצוע אותו אז ש לנו חבר טוב מאוד שלו"
"אייל הציל אותך מהמוות של ראשיד עם הוא היה עוזב אותך היית מת" כעס .חרדה . פחד התערבלו בתחושה שלא הכיר
"עם אני הייתי מת גם אתה לאיל לא היה אכפת ממני מעידן ז"ל,תומר,רותם,דביר היה אכפת לו רק ממך אני עוניתי על ידי ראשיד ואייל לא ההציל אותי ושיחרר אותי ושאתה היית מעונה הוא צעק שלא לומר צרח להפסיק את ההתעללות בך"
"את דביר הוא הציל ממות הוא ניסה גם להציל את עידן בגללך איתן נפצע ובגללך עידן מת עם לא רצית לפצוע את איתן אייל לא היה צרי ללכת לאמבולנס שרצה לתפוס אותו איתן נפצע בגללך ואיתן נהרג שלא לומר נרצח בגללך" המילים חתכו את סלע כסכין מאיימת
איך בדובדבן?" שלח אליו אלי חיוך מתקתק. אינו מוטרד בעליל מן האקדח בידיו של סלע.
"מקסים". קולו של סלע אדיש, כמו גם עיניו.
אלי בחן את פניו מקדקוד עד סנטר. "באת לכאן כדי להתעניין בשלומי גם כן?" שאל לאחר מכן בלעג.
הלוחם הישיר מבטו. "לא".
"אז?"
סלע התיישר. "באתי להזהיר אותך".
"אה, באמת"? לא מאמין לך למילה, מר כץ. לא אחרי בגידה נוראית כל כך. "למה להזהיר"?
האקדח הוחזר לנרתיקו. יהיה מגוחך אם ישמש כאיום סרק. "שלא תדבר על- – -" לרגע התגמגם.
"על חבר לנשק שהחליט לפגוע במפקד שחרף נפשו כדי להציל אותו עצמו?"
סלע השפיל לרגע את עיניו. פוגש ברגלו של אלי, לה העניק טיפול ראשוני. "לא החלטתי, זו פקודה שקיבלתי".
"מעניין את סבתא שלי". אלי קר. "תן לי לעבור, אין לי זמן אליך, בן אדם".
סלע נצמד לקיר, מאפשר לסוכן ללכת.
אלי יצא מן הבנין. מכונית עוברת על פניו.
מישהו בעל פנים מעט מוכרות ישב בה.
גבותיו של אלי התקרבו זו לזו כשניסה להיזכר מי זה. ואז נרתע אחורנית בתדהמה.
לא!!!!
דיייייייי
מי זה הדמות הזאת????
תקשיבו אני גרוע בלהכנס לראש שלכן
ואגב חולה על אייל גלבוע_ אני לא זוכרת שאיתן מת/ נרצח, נכון שהוא נפצע אבל אייל טיפל בו והצליח להחזירו בשלום לישראל….
זה עידן לא איתן
היי אני חדשה כאן ורוצה להמשיך יש מצב?
אגב אני בחיים לא כתבתי איזה משהו ספרותי אז אל תצפו..
כן. בטח!
מחכה לראות המשכים ממך…
אין לך שם או זה השם שלך???
זה השם שלה.
מה רע בו?!
אה, רגע. את רוצה לומר לי שקראת את הכל או מאיפה שהו והגעת לפה??? יפה, שאפו!
ייאווווו איזה מתח!!!!
דייי תמשיכי!
וואוו מהממותתת
איבדתי את הכיוון לכתיבה, עומס וזה וגם כי אני לא מכירה את הדמות שנכנסה;)
מחכה להמשךך
אתם אלופותתת❤❤
שין .חולה על אייל גלבוע לא הייתי חושבת על המשך טוב יותר יא אדירות כתבתן בצורה נדירה לייקקק
טנקס!
טנקקסס גם את ממשיכה מהממםם ומותחח מורידה בפניך את הכובע
טוב אתן ממשיכות??
מקווה שאף אחת לא המשיכה, אם יש מישהי פשוט תתעלמנה מזה!
——-
אייל נחת על הספה הבלויה שהייתה בדירה וניסה לחשב מהלכים.
'מה אני עושה עכשיו?' שאל את עצמו.
'אני צריך לעשות לעצמי סדר, מה נגד מה ומי נגדי'.
הוא הוציא מאיפה שהו דפים מתחיל במילה ושתיים, עד שנהפך למבול…
הוא קם, יוצא מהבית, מנסה לא לטרוק אך זה לא עבד.
"אייל, לאן אתה הולך? אתה לא ממש הסברת לי למה אני פה, ואם זה מסוכן, אז אולי עדיף שלא תצא עכשיו…"
"אבא, אמרתי לך ולדוד נחום, אני מפחד שהפסיכופט שרודף אחרי, מלא בייצר נקמה ינסה לפגוע בכם ולאלץ אותי להגיע אליו…" הוא ניסה את יפה מאד על אלי. אייל נאנח.
"אני חייב לצאת" פלט ונעלם בחדר המדרגות.
—–
אלי היה המום, 'הוא ראה אותי?' שאל את עצמו.
"מה הוא עושה פה?" תהה בקול. אני חייב לעדכן את אייל. חייב!
הוא החזר אל בנין המוסד, מתקשר בקו מאובטח אל המספר של אביו של אייל, מנחם.
"הלו?" קול מנומנם. "מנחם, זה אלי, אתה יכול להעביר לי את אייל?"
"לא" הוא ענה ואלי נחרד.
"הוא יצא לפני כמה דקות" הוסיף מנחם ואז ניתק.
'באמת המשחקים של אייל וחברו אלי לא מתאימים לבן אד בגילו' חשב ונרדם.
יו איזה מהר זה עלה!!! תוך פחות מ5 דקות!
תודה מערכת אתן אלופות!!!
יאאא יפהה
בא לי להמשיך אותך—
נ.ב.
מה, גם את מכורה להיסטוריה?????? יוהוווו
כן באמת…
חברות שלי צוחקות על שאני עצובה שזה הולך להגמר עוד 3 שבועות….
התנחמתי בעובדה שזה יהיה המבחן האחרון מהחוצים
יוואוו פעם ראשונה שמצאתי מישהי כמוני…
חכי חכי.. עוד אעלה על זה פוסט לדסקס על הנושא…
ותודה שאהבת (כמו שהבנתי)…
ברצינות????
גם את אוהבת היסטוריה?!
איזה כייף לשמוע…
יאלה אני חכה לפוסט שלך❣
גם אני כולי תקווה שעוד לא המשיכו…
אלי קמט את מצחו. מחשב במהירות האם כדי לחזור ולהדרים או להישאר כאן, ולנסות להשיג את אייל.
הוא הכריע לבסוף לטובת המחשבה הראשונה.
הוא מקווה שאייל לא יצא אף הוא. אם ישבו יחד יוכלו לפעול ביעילות יותר מאשר כל אחד לחוד.
רק קודם צריך לחזור לדירה. יהיה טוב להתחמש עוד קצת, וגם לקחת בגד נוסף. הוא לא יודע כמה זמן ייעדר מהעיר. מהבית.
הרחוב שלו היה שקט וריקני כראוי לרחוב צדדי בשעת ערב.
אך על יד הבניין הקטן חנתה מכונית מוכרת.
אף אחד לא ישב בה.
שניים נשענו על דלתה מבחוץ.
הטלפון הציבורי היה ישן. כל הטלפונים הללו עתיקים ומיושנים, אך נראה שאותו אחד בו ניסה אייל לחייג, יוצר עוד בזמן הטורקים. אלי לא עונה. 'קו הטלפון אינו זמין'. הודיע בנימוס מעצבן המזכיר האלקטרוני והמוזנח.
אופס. למה אתה לא עונה, אלי?
רחש נשמע מאחוריו. הוא הסתובב, ידו אוחזת באקדח.
חתול רחוב משועמם.
אייל חזר לטלפון. נסיון אחרון. גם הוא אינו צלח.
הוא לא יצא עכשיו למרכז וישאיר לבד בעיר את אביו ודודו. עדיף לחזור.
חבל.
מטורפת!!!!
אייל נהג באופנוע, עיניו מסומאות מדמעות.
הוא נכשל.
שוב, ושוב, ושוב, הוא נכשל בהגנה על משפחתו.
הוא מיהר להתייצב, הוא לא ייתן שאביו יראה אותו ככה.
שבור. הרוס. מנותץ.
הוא לא האמין שיבוא יום והוא ילך בדרך כל אוהדי הארץ. בדרכו של עמיאל.
שהוא יאלץ לברוח מהמדינה שבשבילה חירף את נפשו?
כעס מילא את ליבו. כעס על מאור. על איתן. על סלע. כעס על כל העולם.
בנות האיש שאלי ראה זה ראש דובדבן או כל אחד שהוזכר בדם קר נגד אייל והיו ארבע כאלה אם אני לא טועה
אבל למה שייבהל או יהיה המום לראות אותו… אפשר לחשוב…
דווקא לי עלה רעיון קצת פרוע, אבל אתן לאחרות להמשיך….
למה חח תתני לדימיון שלך להתפרע;)
יאללה תמשיכיי;)
נו….
פליז תכתבי את!!!!
מקווה שאף אחד לא המשיכה!
"אבא,דוד נחום חזרתי"קולו עייף.מרוסק לשבבים
"אלי התקשר"קולו היה מנומנם
"איפה"הוא לא שם לב שהקול שלו עלה קצב לאקטובות הרגילות
"בטלפון"
"איפה הטלפון התכוונתי"
"אה,שם"אמר והצביע על שולחן
"טוב"אני צריך גם להתקשר לאפרת חשב אייל וגעגוע עז חבק אותו
"אלי!!!"
"כן לא תאמין את מי פגשתי"
"את.. אולי תגיד לי את סלע,איתן,דביר"
"אתה כל כך קרוב לאמת"
"וואלה אין אני גאון ניחושים"קולו היה עייף פיזית ומפורק נפשית
"פגשתי את סלע!"
לרגע אבד לאייל הלשון הצינית מלאה השנינות
מקווה גם שלא המשיכו!
"מה…?" זעם בער בו. עדיין. לתמיד. אי אפשר לסלוח.
אלי המהם משהו, אחר אמר: "עזוב, זה בקטנה. אייל, אני עומד פה שלושים מטר מהבית שלי, ומחכים לי ליד שני אורחים. עזור לי, בבקשה, לחשוב איך לקבל אותם".
אייל קימט את מצחו. "מי אלו?"
"אני מכיר רק אחד מהם, אמנם", התחיל, ואז הנחית את הפצצה. "יוסוף. מאנשיו של ראשיד".
אורחים! יוסוף! השאננות של אלי הטרידה אותו. למה הוא לא יכול להתחיל מהסוף?
השניים סמנו משהו. "אני הולך אליהם, אייל. הם מסמנים לי שהם בלי נשק. תתפלל".
עשר דקות אחר כך עזב אותם אלי, מבוהל. קצת המום.
הם רוצים אותו, כך הבהירו. רוצים משהו מ'בפנים', מהמוסד. מישהו שיחשוף עבורם סודות שקשורים לסוריה. אין מצב שהוא מעביר אליהם מידע. זה ברור. אין סיכוי כזה. גם אם חייו יהיו תלויים מנגד.
אבל אם לא יעשה זאת, הם ייקחו את ראשו של אייל. אין להם צורך בו, מלבד נקמת מוות.
ואת זה מעוניין אלי למנוע.
בכל מחיר.
כמעט.
ואם המחיר הוא שיתוף פעולה עם אויב מסוכן?
העתיד הוא זה שיספר.
אויש לא יצא טוב
ככה זה כשכותבים על הבוקר…
באמת רציתי לשאול אותך מה סיפור שכתבת בשעה שכזאת…
אני בכלל הייתי ישנה- לא היה לימודים…
יש לי חוץ מחר תאחלו לי בהצלחה?!!!
חחח
אני קמה מוקדם. משתדלת ממש. סתם בשביל הכיף… שעתיים לפני שמתחילים הלימודים…
ואוו חוץ! בחשבון בטח… המקצוע הנוראי ביותר… מקווה ששרדת.
וההמשך שכתבת טובבבבב!
יאללה תמשכנה עוד! איפה כל האחרות שהיו כאן לפניי?
כל האלו של אייל גלבוע, מתנחלת, מישי, ולוחמת ולא זוכרת מי עוד…
מקצוע ממש לא נוראי!!!!
אני מוחה בתוקף.
ואיך את מסוגלת לקום כל כך מוקדם?
כל הכבוד לך!
את מוזמנת להמשיך…
היי שאלת איפה אני?
אני פה.
אמנם באיחור אבל מה לעשות…
אני בתקופת מבחנים מטורפת והזויה בלחץ לא נורמלי!
במקום ללמוד למבחן מסם במתמטיקה קפצתי לבדוק מה התקדם (והתקדם מלאא אלופות!!)
אז אין לי זמן לכתוב.
בעז"ה אחרי שירגע העומס…
ווואוו שין ואילה גלבוע זה מושלם!!!!!
מחכה בהשתוקקות להמשך.
תודה לכן זה מגניבבבב…
למה שלא תמשיכי בעצמך???
מקווה שלא המשיכו…
אייל הוריד את הפלאפון ונאנח, למה תמיד הכול מסתבך לו? איך יוסוף הגיע לארץ? איך מצא את הבית של אלי?
אלפי שאלות רצו במוחו ושום תשובה אין.
הוא ניסה לעשות שוב סדר, תדריכים וכו'
אחרי שתיים עשרה דקות ארוכות שישב כמו דומם ורק מוחו חושב הוא קפץ כנשוך ע"י נחש.
"יש מבפנים בוגד???" הוא לא שם לב שהוא צועק, 'איך הם הגיעו לבית של אלי ושלו לשעבר… הרי את הפרטים שלהם אי אפשר למצוא באינטרנט או ב144 קל וחומר לא כתובת מגורים…'
הוא הציץ בשעון מתלבט אם לחייג לחברו.
הוא יסבך אותו במשהו עכשיו? איפה הוא נימצא? הוא לא הסתבך בגללו, הוא קיווה, מחליט לחייג ממספר חסום, כך מי שיענה לא אמור לדעת מי התקשר אל אלי.
צליל ממתינה. למי אלי או חס ושלום התופסים(?!) שלו מחייגים???
יו אני רואה שבאמת אף אחת לא המשיכה!
יששששששששששש (בעצם אולי לא כלכך )אני אחרי מתמטיקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יו. למה אני היחידה שכותבת?
אני כאילו מתכתבת עם עצמי?!
אופסס
הגבתי לך למעלה יותר…
חשבתי שראית.
ראיתי רק עכשיו.
התכוונת שהלך לי בקלות?!
לא בכלל לא אני קוראת את הממשכים.. יצא שלמות..!!
וואלה???
אז תמשיכי גם….
דיי איזה מעצבנת אני…
שלחתי 4 תגובות ברצף ויש לי עוד מה לומר?♀️
טוב מקווה שאף אחד לא המשיכה!
טוב אני אתקשר עכשיו לאפרת
"אפרת"
"מי זה?אייל?"
"מנחשת מקצועית את צדקת"
"אייל מתי אתה מגיע?הילדים מתגעגעים" וגם אני קצת רוצה לבדוק שהכל בסדר איתך למה החיים קשים?חשבה אפרת
"שילה ער?"
"אל תתחמק"קולה היה נוזף והתרכך מעט "ולא לשאלתך,הוא ישן"
"אוף רציתי לשמוע אותו..!"
בשניה אחת בכי הפריע את השקט,שילה התעורר! אייל למה פתחת פה?
"שניה אייל"ועזבה את השפורפרת והביאה את שילה
"ביקשת ששילה יהיה ער קיבלת ספשייל התעורר הילדון"אמרה תוך כדי שטופחת על הגב שלו שהוא נשען עליו עוצמת עיניים נותנת לו הכל למה כולם לא יכולים להיות טהורים כמוך?! אמרה לו בלחש
ואוו.
יפהה.
אוהבת את זה איך שכולן (גם אני, כן?) כותבות לפני כל המשך:
'מקווה שאין המשך אחר קודם' /רק שאפחת לא המשיכה'….
התפילה של כולנו…
אני התחלתי?
לא נכון…
אני.
עשיתי את זה, כמדומתני עוד לפני שהגעת…
אבל מה זה משנה, בעצם?
סתם הערה קטנונית שלי…
זה סוג של התנצלות לפני.
אם כבר מישהי כתבה ועשתה המשך אחר…
הבהוב. שיחה ממתינה מאלי. מקווה שזה אלי ולא אורחים נוספים.
"אפרת אני אתקשר יותר מאוחר". אמר אייל, מנתק ועובר לשיחה מהפלאפון של אלי, כשאפרת ממלמלת לאייל או יותר לעצמה "אני לא צריכה שתתקשר. צריכה שתבוא. שנחייה חיים רגילים" או לכול הפחות כמו לפני פרשיית יומטוב…
—–
"הלו" ענה אייל, חושש מהקול שהתקשר.
"אייל" "אלי" זיהה אייל את קולו של חברו. לפחות הוא חיי.
"מה איתך? איפה אתה? אני בא אלייך" אייל היה קצר רוח המתח שאפף אותו בדקות הקודמות התפרץ.
"שלא תעז" הגיב אלי רק למילים האחרונות במשפטו של אייל.
אייל הופתע. "מה קרה?" שאל בחשש מהתשובה, הוא מכיר מספיק שנים את אלי כדי שידע שקרה לו משהו אישי שקשור אליו.
שתיקה. "מה קרה? מה הם אמרו לך או עשו לך?" אייל נזעק, לחוץ משתיקתו המתארכת של חברו.
שתיקה. "הם רוצים לסחוט אותך כדי למצוא אותי" קבע אייל אחרי שזה המשיך בשתיקתו.
דווקא המשפט הזה של אייל הצליח לעורר את אלי ושאל "איך אתה יודע?" אין טעם להכחיש, אייל מכיר אותו,הרגשות שלהם שקופות האחד לשני.
"שאלה רטורית" גיחך אייל.
אתן גדולות כאן האחות של מסתערבת בדם רק שהיא לא תעלה עליי שאני כותבת כאן…
אייל ניתק את השיחה שחיוך על פניו 'שילה החמוד מקשיב לאבא ואפילו בוכה בישבילו…' החיוך נמחק באחת מולו היתה הדמות שחיכה לפגוש זה זמן רב הוא לא האמין שהוא חי הדמות ניצבה מולו ואייל שאל רטורית "אתה לא נראה טוב" הדמות פול פרגסון סגן ראש הסי איי איי לשעבר שהודח בנסיבות 'מוות' הישיר אליו מבט "החיים שווים את זה אני רואה שהסתבכת שוב מה יהיה אני צריך לשמור עליך עוד פעם"
"הכל בסדר אלי עושה את ז ה במקומך" פול זינק ממקומו "מההה" אייל הביט בו חושב על מה שעבר עליו פול צנח רגע לפני ההתפוצצות כשהוא מוצא את דרכו לארץ שינה את בגדיו ואייל שזיהה אותו קרא לו לשיחה וסידר לו את אחת מדירות המסתור שלו עד שנגלה מה אל אפה זומם
לא הבנתי
זה כאילו פלאש בק לעבר?
יששששש
אהבתי שפול לא מת!
ממשיכה. ושוב הוסיף את התקווה וההתנצלות: רק שאף אחת לא המשיכה במקומי…
שתיקה קצרה שררה מעבר לקו. "זה לא בדיוק נכון שהם רוצים אותך". אמר לבסוף אלי.
אייל זקר את גבותיו בהפתעה. "אה, לא?"
"הם רוצים אותי" אלי שקט. "סחיטה. כן. אבל לא בשביל לגלות אותך. הם מאיימים שאם לא אשתף פעולה הם יהרגו אותך. אבל לא זו מטרתם".
אייל נאנח. "מה בדיוק הם רוצים ממך?" שאל.
אלי נשך את שפתו. "מעדיף שלא לומר", גלגלי מוחו נעים, מחפשים מוצא.
"תחזור אלי. נדבר".
"לא חוזר. לא יכול". אולי אברח לזמן מה. לא בוגד במדינה שלי. לא בוגד גם בחבר הכי טוב שיש.
איזה גדולות אתם יווו אתם מה זה גדולות יוו אני הכי האבתי את איילה גילבוע היא גדולה מתה אליה
שילת….. מה את עושה פההה
איך זיהית אותה?
מה שאת עושה פה מוריהההה
כנ"ל אותה שאלה
חמש דקות אחר כך אייל קיבל שיחה מאורי "אייל" קולו של אורי נרגש מתוח אפילו מפוחד מה הסיפור איתו במהלך השיחה שלו עם פול אלי התקשר והודיע שהוא לא בוגד במדינה שלו או משהו א יש חשש כזה…"כן אורי" אייל נשמע בטוח בעצמו חשב אורי מהורהר ומעורער כמו שלא מתאים לרמסד "עצור הכל ושב" פול הביט באייל בתהייה מהולה בקצת חשש אייל התיישב על כסא מזדמן ואמר בסרקזם "אני ישוב ומחכה לשמוע מה הדבר החשוב שמסעיר אותך כל כך" אורי בלע את העלבון בשקט אופיני לקח נשימה שתי שניות יותר קלט אייל משהו קורה "אייל ,אלי בוגד" אייל נישנק מה שמגיע לרמסד אינו דבר שבחשד אלא דבר ברור פול שישב לידו אמר בקול שקט ספק לאורי ספק לאייל ספק לעצמו "מה זה אומר" אורי שמע את הקול ונירטע באיימה "מי זה" פול חייך לעצמו וענה בסרקזם אופיני "פול פרגסון השם הזה מוכר לך" אורי הביט בטלפון בחוסר אמון "אתה בחיים" פול חייך "אתה רגיל לדסבר עם מתים על בסיס יומי ספר לי" הדבר שהכי הפחיד את אורי ךלא היתה העובדה שפול בחיים אלא העובדה שאייל היה שקט שקט מידי השקט שליפני הסערה הוא השקט הקטלני ביותר
לא הבנתי- פול קם לתחייה?
ניצל כאילו מהתרסקות מחרידה של מטוס?
מה הם רוצים מאליי?????..
אלי מסתובב הלוך ושוב, מחפש מוצא.
אולי לברוח כמו אייל?
לא, מה זה ישיג לו..בריחה וחזרה לארץ על 4?
אולי.. להסתתר במקום הכי קרוב אליהם? אולי..
—
טוב תקשיבו אני רואה שזה פשוט לא לעניין, אני מנסה לכתוב בלי ידע וזה לא הולך חח
האמת שפתחתי ספר אחד שהגיע אלי וקראתי אולי פרק אחד (חוסר זמן, לא המשכתי חח) על אחד שנרצח וחשבו שהוא התנקש במתחם של משחק כדורי גומי משו כזה חח נראלי באיטליה
אקיצקץ
אני פורשת ועוקבת;)
אתם מעניינות וכותבות מהמםםם!
מחכה להמשך ועוקבת גם אם בשקט;):)
לאאאאא
למה לפרוש?
ואת פתחת את הספר הכי לא נכון—- משפט שדה, כן?
זה לא בסדרה, וזה גם לא יפה כל כך…
את ממשיכה. בסדר?
אינבעיה אמרת שאת אוהבת לכתוב רקע כבר שואלת קצת;)
פשוט מלא זמן לא הייתי במוזה של כתיבה (תקופה חח) ופתאום היה לי כזה שמרגישה שחייבת שהאצבעות ירצוו אבל לא היה לי מידעע?
כנראה זה היה משפט שדה לא זוכרת את השם;)
לא מהסדרה? חח אוף עלי עד שפתחתי זה לא קשור חח
חשבתי בהתחלה שראשיד (עקבתי? אמרתם שראשיד לקח את אלי, נכון?) הוא מחוות האחווה משו כזה אבל אז ראיתי בויקיפדיה שלא..
מי זה ראשיד? למה הוא שייך? למה הוא מאיים על אלי\איים על אייל בעבר? הוא שייך לארגון מסוים? אם כן איזה.. אהממ נראלי שעליו היו לי רוב השאלות;)
ותודה מראש גם אם לא תעני על כלום;)
יאאאא
אוהבת לענות על זה! בטח!
אוקיי. ראשיד הוא מדם קר. אגב זה ספויילר מה שאני כותבת. מזהירה. (בעצם כל ההמשכים פה זה ספויילר אחד גדול…)
ראשיד הנו חוקר ומפקד סורי. לפני כארבע עשרה שנים נשבה אייל ע"י הסורים, ועונה קשות ע"י ראשיד, ממש חזר מסוריה גוסס. בספר דם קר מתואר איך אלי ומספר לוחמים נופלים לידיו של ראשיד, בעוד אייל מנסה להשיג משהו בשביל אותו מפקד כדי להציל את חברו הטוב ושאר הלוחמים.
ראשיד עינה גם את אלי, עד שלבסוף שוחררו הלוחמים כאשר אייל הביא לראשיד את מה שחפץ היה להשיג.
אייל מחליט לחזור לסוריה ולהרוג את אותו ראשיד שפגע בו נפשית ופיזית בצורה הכי שה שיכולה להיות.
ועכשיו אחד המאבטחים של ראשיד ז"ל (זכור לרע), יוסוף, מגיע לארץ וסוחט את אלי…
מובן עד כאן?
אופס עכישו אני רואה שענית את…
לא נורא נכון שתסלחי לי?!
אוף אין לי מזל !!!!
אתמול בלילה כתבתי לך תגובה ארוכה ומפורטת חלק מהדברים באמת שין כתבה לך אבל חצי שני לא.
אם יהיה לי כוח אז אני אכתוב שוב…
את מוזמנת לכתוב מושג שלא ברור לך ואני אסביר…
אני אוהבת לכתוב מושגים… תמיד במבחנים בתולדות שראל והיסטוריה כללית אני עושה את המושגים הכי מוצלח…?
אז אכתוב לך… בכייף את מוזמנת לשלוח..
וכך כולנו נרוויח שמישי שתכתוב איתנו…
שין!???
מוחה בתוקף!
?
מוחה על מה שאני אמרתי?
לא הבנתי…
?
וואי זה מהמם.
מחכה להמשך!
סורי שאני לא כותבת, אני לא טובה בזה.
סתם אני אהרוס לכן,
וחבל.
יש מצב לתקציר של ההמשכים לטובת אלו שרוצות להמשיך, אבל לא עקבו אחרי הרצף מההתחלה?
כן!
האמת היא שגם אני הצטרפתי באמצע… והעלילה כאן לא אחידה ממש, עוברת מאירוע לאירוע..
אבל בגדול זה כך:
מאור שובל מנסה לתפוס ואפילו להרוג את אייל, ולא אכפת לו מכלום, אפילו לא שיודח מתפקידו.
הוא לא מצליח באף דרך, ומחפש תכניות שונות.
אייל מגיע לארץ (הוא הרי בחו"ל. כך נגמר דם קר…) ולוקח את אביו ודודו לדירת מסתור בדרום משום שמפחד עליהם. אלי גם מצטרף. שני החברים לא ממש יודעים מה לעשות. אלי נוסע לת"א ומגלה ליד ביתו את יוסוף, מאבטחו של ראשיד. הוא סוחט את אלי בכך שישתף עמם פעולה ויגלה לו סודות מתוך המוסד- ואם לו, ידאגו יוסוף וחבריו לנקום באייל את נקמתו של ראשיד.
אלי מפחד לחזור ולהיות קרוב לאייל.
הוא נתון בדילמה נוראית ולא יודע מה לעשות- האם לשתף את יוסוף במידע מסווג ובכך להציל את אייל, או לא לבגוד במדינתו וחברו הוא זה שישלם.
בינתיים הוא מבולבל וחושב אולי כדאי לו לברוח.
זה בערך.. יכול להיות שלא זכרתי הכל אז תשלמנה אותי…
התקציר הכי טוב – תעלי לאנשוא שיש מצב שממנו ואילך תקראי עד סוף התגובות לעכשיו, ופשוט תתחילי לקרוא…
אני יכולה לומר לך שעכשיו עומדים בנקודה בה אייל בארץ (חזר מהחור הלא ידוע שהיה בו) ביחד עם מנחם ונחום (זכרתי נכון את השמות?) בדירת מסתור, כוסס אצבעות אם אפשר לומר ככה ממה שקורה עם אלי.
אלי נסחט על ידי אנשי ראשיד שהשיגו אותו ואת מיקומו, הם מאיימים שאם לא יעשה את מה שהם רוצים (שעדיין לא ידוע מה זה בדיוק) הם יהרגו את אייל… וזה הוא לא רוצה, מצד שני הסחיטה קשורה לבגידה במדינה שהוא גם לא רוצה..פלונטר;)
מקווה שהקפתי את הכל:)
זהו נראלי כרגע, אבל באמת ממליצה לקרוא כמה שאת יכולה:)
אוקיי, חברות מקסימות.
אני לאחרונה הבנתי שטווח אפס עוסק בטרור יהודי- נושא שהוא בנפשי יותר מכל דבר אחר, ולכן- חכו חכו, ברגע שאני משיגה את הספר אני צופה מראש- תהיה לי ביקורת מכאן ועד הונלולו. אני ב ט ו ח ה שהיא לא נתנה מבט נכון, כי זה מסוג הדברים שכמה שתתאמצי- מי שלא היה לא ידע.
אני עצמי סוגשל נערת גבעות {או גבעונית\גבעוניסטית, בשפתנו…} ואני פשוט יודעת שברגע שנכנסים למקום שבו "יש טרור יהודי" לא יוצאים משם בלי טעויות איומות…
וחוץ מזה- אני עובדת עם עוד חברה על ספר מתקם שעוסק בין היתר בגבעונים… {הכיע הזמן שתלמדו איך באמת קוראים להם?}
אוקיי, חברות.
אני לאחרונה הבנתי שטווח אפס עוסק בטרור יהודי- נושא שהוא בנפשי יותר מכל דבר אחר, ולכן- חכו חכו, ברגע שאני משיגה את הספר אני צופה מראש- תהיה לי ביקורת מכאן ועד הונלולו. אני ב ט ו ח ה שהיא לא נתנה מבט נכון, כי זה מסוג הדברים שכמה שתתאמצי- מי שלא היה לא ידע.
אני עצמי סוגשל נערת גבעות {או גבעונית\גבעוניסטית, בשפתנו…} ואני פשוט יודעת שברגע שנכנסים למקום שבו "יש טרור יהודי" לא יוצאים משם בלי טעויות איומות…
וחוץ מזה- אני עובדת עם עוד חברה על ספר מתקם שעוסק בין היתר בגבעונים… {הכיע הזמן שתלמדו איך באמת קוראים להם?}
חחח.גבועונים זה שם חמוד לא יודעת למה..!
ואגב אתו כותבות מושלם!
תודה נסיכה!!!
אני כתבתי את זה כי שיא החשוב לי שאנשים ייקחו בעירבון מוגבל ספרים שמדברים על דברים כאלו כי גם ככה אנחנו בשפל המדרגה מבחינת דעת קהל…
טוב סופית אין לי מזל עם תגובות בשבילך!!!!!!!!!!1
אתמול כתבתי לך תגובה על ? ואז נדפק לי האינטרנט ולא הצלחתי לשלוח… ועכשיו אני רואה שהיא נמחקה…
נעשה שיחזור???
טוב אז קודם כל מיינתי לך עד כמה בכיתי ?שראיתי שבסתרים לא העלו את התגובה שלי. היא הייתה התגובה הכי מרשימה שכתבו לך אי פעם!!!
בכל אופן אולי אני אשלח לך שם עוד פעם…
אח"כ ציינתי שאין להשוות בין סופרות… במיוחד לא בין יונה ספיר…
היא סופרת שעושה תחקיר רציני על כל מה שהיא כותבת. גם אם זה יכתב בספר רק על פני 2 שורות…
בספר טווח אפס- את ממש מוזרה שעדיין לא קראת אותו- היא לא כותבת על גבעונים אלא על תג מחיר…
ושם היא כותבת טיפה מוקצן במעשה הסופי אבל לא בקטע שעכשיו היא החתימה את שמם… היא גם דיברה תחלס על אנשים יותר בוגרים מהנערים…
אני כבר לא יכולה לחכות לקרוא את הפוסט שתעשי עליו חכי אני עוד אשלח לך תגובה מרשימה?
את מוזמנת לקחת ממני את הספר לפני שאני אתיישב להקליד לך אותו…
…
יו, איזו חמודה את!! אם יהיה לך כוח לשחזר את התגובה- אני ממש אשמח.
לגבי התג מחיר- אז מה. אותו דבר. אין דבר כזה טרור יהודי, שתתחקר כמה שהיא רוצה… יש דברים שרק מי ש"בפנים" יוכל להבין…
ועמיאל, למיטב הבנתי, הוא גבעון.
את לא תאהבי אותו אבל דווקא לכן הייתי רוצה שתקראי 😉
אגב את ממש חמודה ואני אוהבת את מה שאת כותבת על הנושא.
מחכה לעוד פוסטים כאלו!
היי אני לא ממש יודעת לכתוב אבל ננסה..
—"אלפה"?
"כן אלי"
"נחשפתי" מילה קטנה בעלת משמעות גדולה..
"איך? על ידי מי? מה? תן מידע.." ואיי ודווקא אלי שיהיה בריא גם כן הוא.. הכי טוב.. אבל שרוף ":(
"אורי"..
"שולח תיגבורת!!"
—
אייל יושב בדירת מיסתור מנחם מבין שמשהו לא כשורה ..
"אייל?
"כן זה אני "
"מה הסתבך?"
"אלי בוגד?" שאל ענה רטטורי
"אין מצב"!
בארור שלא ! "איך אורי "עלה עליו?" בלי הוכחות אני לא יוצא לפעולה…
—
לברוח? להסגיר? להיכנע? אוףף בזמנים "רגילים" היה אייל המכריעה אבל עכשיו? נחזור לזמנים "רגילים"?
עדיףף מגיע אלי למסכנה
"אייל"
"אלי??? מי "שרף אותך"
"אייל.. "
"מצחיק"
"ככה? לבטל חברות של 15 שנה פלוס מכמה מילים של אורי? ועוד לא אמינות בלי ממצאים?" שואל אלי צרוב מכעס ועלבון הציניות שלא נעלמת
"סליחה אלי צודק אבל זה נכון???
"אייל אני לחמתי בשביל המדינה שלי הקרבתי את עצמי על המזבח של המדינה וככה חושדים בי? זה מה שמגיע לי?
"לבקש שוב סליחה?" אייל עם הציניות שלו.. נו "אלי אתה צודק.. מה עכשיו?"
"אני מאוים אתה יודע כע?! או אני או אתה או אתה או מידע"..
"נו אלי די עם המשחקים תענה יפה ילד" אייל מתעצבן למה אלי הולך איתו סחור סחור?
"אל אלפה מאיים עלי אם אני לא מביא לו מידע שיש לנו על סוריה הוא הורג אותך אם אני מביא מידע על סורי אני מת!! נפשית פיזית 100 שנה בכלא.. אל אלפה רוצה לחייב אותי ולכן "עידכן" את אורי שאני מרגל.. שלחתי איכון לאלפה ש"שרפו אותי" והוא שולח לי תיגבורת בעזרת המוסד נתגבר על כולם .."
ואיי חייבת לגמור סורי אם זה לא טוב אל תתיחסו!!
הערה קטנה, זה אל אפה. בלי ל'..
(אלא אם זה מישהו אחר עם שם דומה)
אני חושבת שתג מחיר צודקים למה ככה תיראו מה קרה בלוד אסור לאנשים להגן על עצמם…קטסטרופה אנשים שם חיו בעולם של מוות שכל רגע יכול לבא ערבי שעד אתמול שתה איתם קפה במטבח ולהרוג אותם
צודק 1000 אחוזז
היי אני חדשה מנסה ל א לתפוס לאפחת את מקומה.. אני ההיתי שם אחר -בלי שם:( אבל עכשיו מצאתי שם נחמד ואז ביקשתי רשות להמשיך קיבלתי המשכתי אבל… 🙁
ואיי אני הגבתי כאילו המשכתי יצא לי יפה אבל זה לא העלה יאו חבל 🙁 לעשות שוב?
העלו.
ואת כותבת יפה.
חמוד!
בואי נשאיר את זה כדי למנוע בלבול…
הייי אומרת שיש לך טיפה איפה להשתפר…
אם זה בלהוסיף נקודות/ גרשיים וכו'
אבל אין לי כוח להמשיך אז לא נורא..
יאלה תמשיכו את כנשוך נחש
היי בנות אתם כותבות ממש יפה אבל לא הבנתי משהו- מי סחט את אייל אל אפה או יוסוף הזה? או שתיהם ביחד? אני ישמח נורא אם תענו.
ואוו איזה מסובך זה כל הדיונים באמצע ההמשכים. גם לכן זה מפריע?
מה דעתכן להתדיין במקום אחר? למשל באחת התגובות הראשונות או משהו כזה…
חוסר שימת לב
מזל טוב באיחור…
תגובות עלו ל900
?????????
יאא התגובות פה עוללות בקצב אדיר.
כשנכנסתי לכאן לראשונה, לפני כחודש וחצי היו איזה חמש מאות…
יאלללללה
מי ממשיכה?
ברוכה הבאה כנשוך נחש
ותדעי לך שאת כותבת מושלםם!
אני לא בדיוק הבנתי מה קורה כאן אז אני יחכה לכמה המשכים ואז שאבין אני ימשיך
אני חושבת שאף בת לא ממשיכה כי אף אחת לא הבינה מה בדייוק קורה…
מי רוצה להסביר?
מה שנכון…
נכון!
פול העביר מבט לאייל לרגע אייל נראה רגוע והעובדה שלפני חמש קות עמד ולא זע מעצם המחשבה שחברו בוגד השיחה המהירה עם אלי הרגיעה אותו 'אז לאייל אכפת מאלי יותר מהשאר -טוב לדעת' הוא לא יספר לאייל שמאימים על חייו אבל גם לא ישב בבטלה גמורה הוא ילחם למען האדם שעזר לו ויעזור לו כשאל-אפה יובס
מסתערבת מוכנה רגע להסביר מה קורה כאן?
מדברים על פול (הוא לא מת?) או על האלו שסוחטים את אלי, ועל אייל שנמצא עם אביו ודודו בדרום?
תעלי למעלה פול חי אבל איבד את הזיכרון למשך שתי יממות ואייל זיהה אותו יצר קשר עם אלי והם עלו על זה שזה-פול ואז למעלה אייל נפגש עם פול אחרי שהזיכרון שלו חזר והם מעדכנים את אורי בהיותו של פול בחיים
אה, זה כאילו בעבר? לפני שהתחיל דם קר וזה…?
כי ההמשכים האחרים הם כאילו על נושא אחר.
כן ננוש בדיוק זה
סורי!!!!!
תסבירו לי (לא זוכרת מי זאת שהתחילה את זה) איך בדיוק פול קם לתחיה…
פליז לא להיות דימיוניות עד כדי כך… זה לא הגיוני! מאיפה הבאתן את זה.
סורי אם אני נשמעתי רעה. וסליחה ממך (זאת שהמציאה את זה מההתחלה)… כל הבנות כותבות מדהים….
אתן רוצות כאילו/ באמת לומר שפול לא מת???!!!!!!!!!
והוא זה שאלי ראה כשיצא מבניין המוסד, למעלה?????
ותאחלו לי בהצלחה…
יש לי מחר, ביום ראשון חוץ בתו"י- תולדות ישראל…
ואוו!
איך היה?
מקווה שאת אוהבת תוי לפחות כמו היסטורי…
למרות שלא הספקתי ללמוד יותר משליש מהחומר?♀️
היה קל…
אבל תסבירו לי…
למרות שלא הספקתדי אוהבת
טוב, אז לאחר הפסקה מוזרה אני ממשיכה (להוסיף התנצלות?)
איך שהבנתי יש פה סיפור בעבר יותר (לפני שנה כזה?) משהו עם פול, ויש את הסיפור העכשווי על אלו שסוחטים את אלי…
"מה קורה, בן?" מנחם לא הודאג מהבעותיו של בנו שהעידו על בלבול ומעט לחץ. הוא רגיל לראות את פניו של בנו צבועות בכל סוגי ההבעות, כמעט. אבל כן הציקה לו העובדה שאייל כאילו מתעלם מכך שהעביר אותם לדירה ישנה ומוזנחת במקום לא הכי יודע.
אייל נאנח. "מאיזו בחינה?"
"מה קורה אצלך?"
"אצלי? הכל בסדר. באמת". אייל קצר. קצר מדי.
"נו?"
שוב אנחה. "לא יודע עדיין עם הצפון בטוח בשבילך, בשבילי".
מנחם הביט בבנו המותש. "לא זה מה שמטריד אותך, נכון?"
הנהון.
"לא תגלה לאבא?"
אייל חייך בעוגמה. "נו, אבא, אתה יודע לבד. סיווג".
החיוך לא הרגיע את מנחם. "ואלי?"
אנחה שלישית. דבר שלא רגיל אצל אייל. "מקווה שהוא בסדר".
דרום תל אביב
דירת החדר הייתה מוזנחת. דלת עץ שרוטה הגנה עליה בקושי מפני נערים משועממים ועבריינים צעירים למיניהם. כך, לכל הפחות, זה נראה. מבפנים ניצבה, כבדה ובורקת, דלת פלדה משוריינת. גם החלון היחיד בחדר היה ממוגן.
הכירו: מחסן האספקה של אלי.
אבל החדר הזה לא נועד לשמש כבית. הוא קטן מדי. והארגזים השונים הפזורים בו שוללים לגמרי אפשרות של מעבר מקיר לקיר.
אלי פסע בחצי מטר הפנוי הלוך ושוב. מחשבות רבות טסו בראשו. סופים גרועים והתחלות טובות. חבל שלא נפגש עם אייל. טוב שלא נפגש אתו. הוא לא יודע מה לחשוב. האם נגזר עליו להמתין פה שבועות, חודשים, אולי שנים, עד יעבור זעם?
הוא פתח את אחד הקרטונים. תמ"ק הציץ מתוכו, כאילו שואל: 'האם אוכל לעזור?'
לא. הוא לא יוכל.
זה לא ילך לו.
לא בחיל ולא בכח.
אז במה כן?
ראיתי עכשיו את התגובה שלך עלי… ב"הסופר/ת שלי"
לא עלייך. אלייך.
לא זוכרת אפילו מה כתבתי… רק הבעתי את גודל תמיהתי מכך שאת לא התחברת לספרים הללו…
חברות שלי כבר רגילות לאי אמון הזה מהן…
אבל עזבי זה לא נושא לכאן…
יאללה תמשיכי!
וואו איזה יפה אתן כותבות…
שין,
אר"א-ortal,
מישי,
מסתערבת בדם,
חולה על אייל גלבוע,
אין אתן אלופות
אני קוראת וממש מרותקת!!!
פליז תמשיכו…
אני טיפ טיפה לא ההנתי לאחרונה אז תעשו לי סדר…
תודה
תודה!
אה ולכל אלה שלא הזכרתי את שמן:
אני לא אומרת שאתן לא כותבות יפה…
אתן כותבות מ-ו-ש-ל-ם-!!! ומרתק מאד!
אבל לא היה לי כוח לגלגל למטה ולחזור ושוב…
כתבתי את מי שעלתה לי וזהו…
אלי עשה את ההקפה ה13 שלו בחדר, כמו עכבר במלקודת .
אוףף להתקשר שוב? אני מסתכן ע"י חשיפה של אל אפה. "וחוץ מזה אייל יחשוב שאני תינוק" , גיחך לעצמו "לא יודע להסתדר לבד" ניסה להשוות את קולו לזה של אייל . (בלא הצלחה)
"נסתדר לבד".. אלי קם , הלך לאופנוע מסוג ה-Tomhawk שלו ליטף בחיבה את המנוע , ניבעת מהמגע הקר .
"אז קודם כל .. " ניסה אלי להשליט סדר במוחו , נלך לדירת המסתור ב בנרכיסים בדרום תל אביב נצתייד בקצת "משחקים " ונראה כבר מה הלאה ..
—
"לא חמודי אתה לא יכול לעזור לי" , "אמר" אייל לתמ"ק , ושמע נהמת מנוע לקח את גלוק 19 c האהוב עליו ויצא מהחדר .
"מה?" אייל לא האמין למראה ענייו , הTomhawk של אלי :O ???
אייל זינק למאחורי העץ כמו שלימדו אותו לעשות , וציפה לראות מה המהלך הבא של אלי..
—
אלי חונה , סורק בעייני הסוכן שלו את האזור כולו , אופס הדלת? מישהו היה כאן? אל אפה השיג אותו? אלי כבר צעד לעבר אופנעו חשב לעשות אחורה פנה ..
"אלי?" אמר אייל
—
המשך יבוא תמשיכו אותי פליזז
אלי עשה את ההקפה ה13 שלו בחדר, כמו עכבר במלקודת .
אוףף להתקשר שוב? אני מסתכן ע"י חשיפה של אל אפה. "וחוץ מזה אייל יחשוב שאני תינוק" , גיחך לעצמו "לא יודע להסתדר לבד" ניסה להשוות את קולו לזה של אייל . (בלא הצלחה)
"נסתדר לבד".. אלי קם , הלך לאופנוע מסוג ה-Tomhawk שלו ליטף בחיבה את המנוע , ניבעת מהמגע הקר .
"אז קודם כל .. " ניסה אלי להשליט סדר במוחו , נלך לדירת המסתור ב בנרכיסים בדרום תל אביב נצתייד בקצת "משחקים " ונראה כבר מה הלאה ..
—
"לא חמודי אתה לא יכול לעזור לי" , "אמר" אייל לתמ"ק , ושמע נהמת מנוע לקח את גלוק 19 c האהוב עליו ויצא מהחדר .
"מה?" אייל לא האמין למראה ענייו , הTomhawk של אלי :O ???
אייל זינק למאחורי העץ כמו שלימדו אותו לעשות , וציפה לראות מה המהלך הבא של אלי..
—
אלי חונה , סורק בעייני הסוכן שלו את האזור כולו , אופס הדלת? מישהו היה כאן? אל אפה השיג אותו? אלי כבר צעד לעבר אופנעו חשב לעשות אחורה פנה ..
"אלי?" אמר אייל
—
המשך יבוא חח סתם תמשיכו אותי פליזז
לנסות לעשות סדר ממה שהבנתי?
אז ככה אממ פול קם לתחייה משהו פה לא ברור אל אפה גורם לאורי לחשוב באלי שהוא מרגל שלו ודורש מאלי למסור לו מידע על סוריה אחרת הוא רואה את אייל בגן עדן..חח אייל חושד באלי והוא נעלב עכשיו אייל הלך למחסן האספקה המשותף לאלי ואלי בתזמון מפתיע הולך לשם.. הם ניפגשים ומתחננים מהלכים..
פליז תשיכו אותי משם
זה לא הזוי שפול קם לתחייה? יותר מהזוי, חסר הגיון.
מילא רובנוב. עוד איכשהו בלענו את זה, הבנו את התרמית.
אבל תסברנה לי: איך בן אדם נשאר חי אחרי התרסקות מחרידה ממטוס? ועוד קם מזה וממשיך בחייו היפים…
ולמה אל אפה צריך שאלי ירגל בשבילו? כאילו לאיש שמחזיק על כתפיו את המעצמה הכי גדולה בעולם…
וגם לא צריך לדחוס אותו פתאום. העלילה הרי לא קשורה בשלב זה לארה"ב.
וחוץ מזה נראה לי שאתן כותבות כאן שני סיפורים שונים פתאום… וזה חבל כי אתן כותבות יפה אבל כל אחת ממשיכה בקו שונה לחלוטין. לא חבל?
סורי אם אני נשמעת בוטה מדי. רק רוצה לעזור.
תודה עזרת! מאד!!!
זה הבעיה את כל ההמשך הבנתי/ו אבל איך פול קם לתחיה? מה הוא עושה? איך הגיע לארץ? איך מצא את אייל? מה הקשר שלו לאורי עכשיו?
ויש עוד אלף ואחת שאלות…
יש לי הפוגה קטנה (רק היום חח) מהמבחנים אז חזרתי לפה אבל קצת לא מובן לי מה הולך בסוף אז משאירה את הבמה לכן ומחכה להמשך 🙂
אף אחת לא הבינה. היה כאן באמת בלבול. אבבל את יכולה לקרוא את ההסברים ששלחו יותר למעלה ולהבין.
מחכה לראות את ההמשכים שלך! את כותבת יפה ממש!
תודה!
איפה יש הסברים?
אהה מצאתי
"אלי?" שואל אייל ספק שאלה ספק רטורי.
"כאילו שאתה לא באמת יודע מי אני ", גיחך אלי "נו מה?"
מה-אתה-עושה-כאן-? למען ה' ???
"אלי?" זהו שאני לא..
"כן אמא" נו מה יש לו שידבר כבר יאשים, יסתור, ישאל משהו ..פפפ
"די אלי תפסיק כבר, יש לי שאלה" אמר אייל בפעם השלישית לא רגיל לצד הזה בחברו וזה מאתגר. אבל אייל לא נירתע , הוא אוהב אתגרים גם כשזה..
"אני שומע.. אגב מילדה " הנה זה בא חשב לעצמו בתוגה..
" דיי אלי אתה והציניות שלך.. , אלי תשמע, עכשיו אני בתור מוסדניק , עושה ת'עבודה שלי לאורי , ואני שואל אותך בכנות גם בשבילו ובעיקר בשבילי , אלי אתה עובד עם אל אפה? אייל מופתע מעצמו הרי זה אלי.. זה יצא יותר מוזר ממה שתכנן.. אבל לא נורא אני רק עושה ת'עבודה לאורי…
"אז אתה לא בוטח בי אייל " אמר אלי בקול מאשים ונעלב כאחד והמשיך "אחרי כל השנים שאנח.."
"המפקד בשבילך , ואלי די תפסיק לנסות לנגן לי על המצפון כי שכחתי אותו בבית" מוסד זה מוסד והכללים מאוד ברורים לומרות ש.. אנחנו עוקפים אותם ביחד מושלם חשב לעצמו וחייך בזווית שפתיו
"אז אייל תאמין לי אני לא עובד בשבילו!!!" אמר אלי בביטחון גמור
אלי כמעט התפוצץ מצחוק ואייל סגר באחת את מכשיר ההקלטה הרי זה בשביל אורי..
"יא סנוב אחד" מירפק אותו אלי בבטן הם הסתכלו אחד על השני ופרצו בצחוק מתגלגל הם היו ממשיכים עוד הרבה זמן לצחוק אבלל.. צילצול טלפון מכיוונו של אלי קטע הכל באחת ..
—
"אלי"
אלי רומז לאייל -זה אל אפה, ואייל רץ למכשיר האיתורן ואגב כך לוקח איתו 1 mk משופר מודל 1 קליבר 5.56 מ"מ נאט"ו עם משתיק קול פותח את האיתורן מגלה כבר איפה אל אפה ..
"אלי?"
אלי לא עונה
"אלי?"
אל אפה ניתק , אייל ואלי הביטו אחד בשני במבט רב משמעות – אל אפה בארץ!!!
—
תמשיכו דחוףף
איך אל אפה האמריקאי השתרבב לכאן פתאום??
לא הייתן באמצע לכתוב על אלי שיוסוף הזה _נראה לי יוסוף) סוחט אותו?
אגב הקטע שלך מושלם ויפה!
אולי רק במקום אל אפה תכתבי יוסוף?
וואי אהבתי בטרוף…
את אלופה מאד!!!
אגב שימי לב פעם הבאה לשים נקודות, פסיקים וגרשיים, במקומות המתאימים.
אה ועוד משהו אומרים מלכודת
סורי אם נפגעת….
זה רק בקטע טוב… ואוהב…
אייל לא מוסדניק…
"אייל חשבתי שאפשר לסמוך עלייך" אורי נשמע מאוכזב איילך נדרך מה עכשיו "סוכן מקומי היה מעל הבית שלך כשאלי הגיע הוא ראה שדיברתם עם אל אפה וראה שאתה י ו ד ע שאלי משתף פעולה עם טל אפה וההקלטה הזו" דחף את ההקלטה מראה אותה לאייל "היתה רק לצורך בדיקת נאמנות שלך אייל מצטער לומר אבל לא הראתה נאמנות וגם זו לא פעם ראשונה שאתה מעלים ראיות לאלי" אורי זרק את הפצצה אייל השתתק המום אבל הוא לא יראה את זה לאורי "אין לי מושג על מה אתה מדבר" אמר בטון מושלם והוסיף ספת גוף כנה למשוואה אורי הביט בו כמה שנית ואמר בטון שקט שאייל היטיב להכיר 'אורי עומד לעשות משהו קטלני הוא נסחט איך' חשב בפחד הולך וגובר "אתה עומד לפגוש מישהו שאתה מכיר טוב טוב רק המלצה שלי" זרק לעברו אקדח משתיק קול אייל הביט באקדח והיה במחסנית פתק 'אייל אל תירה האקדח מקולקל אני מחוייב לפצוע אותך הוראה רישמית מלמעלה תיברח תקרע את המכתב כמה שיותר מהר' אייל הביט באורי בהלם שלא הייטיב להסתיר ואמר"אורי מצטער" אמר וקרע את המכתב סימן לאורי בידיו שהבין ותוכנית הבריכה התחילה
קצת נשמע לי מוזר…
כאילו ממתי אייל וגם אלי או כל סוכן כלשהו לא שמים לב למעקב וכד'???
זה על ההתחלה.
ההמשך שכתבת היה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםם
באמת שאהבתי…………………
הייתי רוצה להמשיך אבל אני לא יודעת אם יש פה בת שכבר כתבה אז אולי אחכה?!
על זה שאמרת שמשפט שדה לא מעניין… מוחה!
גם אני….
הוא יפה, ומאד!
אומנם מרגל להשכרה יותר יפים…
ונראה לי שיש איזה ספר בסדרה שאם זה לא היה אלי ואייל אז הם היו פחות יפים ממשפט שדה…
ואל תשכחי שזה הספר הראשון שלה כמתח בסגנון הזה…
והוא טוב מאד!!!!!!
לא יודעת.. לא הצלחתי ליהנות ממנו כל כך.
לא שהוא לא מעניין- אבל אם אני משווה, אפילו ל'מצולע' אז התוצאה עגומה מעט…
ברור….
אבל כמו שאמרתי הוא באמת הראשון שלה בסגנון הזה….
היא שילבה שם הרבה רגש והוא קצת היה (הרבה) מבולגן.. והייתי צריכה כמה פעמיים לראות מתי איפה ועל מי מדובר…
אבל הוא יפה…
אגב את הספר מצולע דווקא אהבתי הוא ממש חמוד…
(קראתי אותו אחרי כל הסדרה) והוא הרגיש לי כמו חזרה על מרגל להשכרה… כאילו המצולע הוא אייל גלבוע בהפרש של כמה שנים ומה שמניע אותו וגם שהוא בכלל לא אומן…
טוב, נו, חבל.
נכון שיש כאן בלבול, אפשר לסדר אותו, אבל בגללו אף אחת לא כותבת!
אז אולי פשוט נעשה הצבעה:
מעדיפות להמשיך בכיוון שפול קם איכשהו לתחייה ואלי נהפך פתאום למרגל עבור אל אפה, ואייל קשור לאורי, ומגלה שאלי מורגל.
או מהכיוון השני בו התחלנו- אייל עם אביו ודודו בדרום, לאחר נסיונותיו של מאור ללכוד את אייל, ובינתיים אנשיו של ראשיד מציבים בפני אלי שתי ברירות: למסור מידע שיוכל לעזור להם ובכך לבגוד במדינה, במוסד. או שאייל חברו, שרצח את ראשיד, יקבל את נקמתם…
אז תגדנה מה אתן אומרות וכך נראה איך להמשיך.
גם מי שלא כותבת ורק עוקבת אחרי הסיפור מוזמנת לעזור לנו להחליט.
ברור שהכיוון השני….
אה אפשר כן לשב איכשהו את ההמשך האחרון רק שהכוונה שם היא ליוסוף וכו….
דווקא אהבתי…
אבל הבילבול הזה היה בלתי נסבל רציתי להמשיך וזה היה מעצבןןןןןןןןןן
היה לי איך להמשיך אבל משהו שהוא המשך שהיה מסתדר גם עם ההמשך הראשון וגם עם הבלאגן…….
לא רוצה להכנס ל"סלט" שעשיתן…
יו שין אני עכשיו ראיתי שהפוסט שלך עלה עכשיו לאתר… על היסטוריה!!!!
איזה תגובה ארוכה הגבתי שם……………
ומה עם לחבר את שתי הכיוונים?
שאל אפא אומר לאלי שהוא יודע שהוא נסחט על ידי אנשיו של ראשיד, והוא יכול להוריד ממנו את האיום אם ירגל בשבילו.
כיוון חמוד! אבל בתנאי שאין יותר פול…
נכון אני לא מתכחשת שכשפול מת קצת צבט לי אבל יאללה עבר זמנו בטל קורבנו…
יו איזה קטע המערכת מאשרת תגובות עכשיו (או אישרה לפני חמש דקות…
אני בעד הקטע השני לא ערבתי את פול כי לא ידעתי איך הוא חי פתאום אז..
סורי שבלבלתי אותכן היה לי אתמול טיול אז לא נכנסתי ..
תקשיבו אם אני לא מתאימה כי אני פחות מגיל 15 אז תגידו ואני לא אכתוב שוב סליחה ובוקר אור!!
בטח שאת מתאימה!
יש פה בנות אחת עשרה, שתים עשרה, יש פה גם שמוטנה עשרה (כמוני) ותשע עשרה…
ויש שש עשרה!!
כן.. כמובן.. לא עברתי על כולן.
ולוחמת- הביעי בבקשה את דעתך.
וגם כל השאר- הן אלו שכותבות פה, והן אלו שמלוות את ההמשכים בעידוד או בקריאה.
דברר ראשוןןן
לא הגבתי מלא זמן, עקבתי בשקט ולא היה לי זמן להגיב:\
שין ואר"א תודה על הלמעלה על הרקעע תודה ענקית (לא הצלחתי לעשות עם זה משו, יעזור בעתיד בעז"ה;))
אני בעד כיוון רגוע יותר, אבל אני לא כותבת כרגע אז דעתי נשתקת חח
כאילו רגוע הכוונה לא להקים מתים וזה, אלא משו הגיוני לפחות ברמה מסיומת..
אבל שוב חח אני לא פונקציה כי אני לא כותבת חח
מקווה שאני יצליח לחזור לכתוב, בנתיים אני נהנת בשקט???
יו מישי התגעגעתי….
באמת! למרות הפוסט של נעלי אדידס…
אז מה?
זכותך להגיב ולהביע את דעתך…
ואני מחכה לך. ממש.
חחח מזה למרות? שאת לא מכירה ולמרות זאת כותבת לי ככה?;)
גםאני התגעגעתי לפוסט, אבל החיים רציםםם
מקורה כאן?
למה לא מתקדמים???
כאילו מה הכיוון כרגע, יש משו?
מחכה לעידכון;)
וואי שין, מתנצלת שאני לא ממש בעניינים פשוט אני בחודש הזוי ואני סחוטה, אין לי טיפת זמן למשהו שהוא לא לימודים, בקושי נכנסת לפה כשאני גמורה….
וחצי כמוני- 18+
קודם כל מעניין לגלות שאת פחות מגיל 15 (אני מבינה שת בת 14+ והיה נשמע לך יותר יפה 15?)
חוץ מזה שבגל שאני לא רואה אתכן (והרבה פעמים זה חבל)
אז לא מפריע לי בדיוק בת כמה את…
הכלל טוב כל עוד לא רשמת על הפול…?♀️
שתי התגובות אלו הן על מה שכנשוך נחש כתבה על גילה…
היי בא לי להמשיךאבל לא יודעת איך ובאיזה כיוון
תהו בקטע שאל אפה זה יוסוף -טעות שלי סורי על הבילבוליהדה וווואני יותר בקטע השני זה רעיון פגז..
חייבות להכנס…
אני עם דמעות בעניים…
כאלה, כן?! ???
https://shutafotbaderech.co.il/mini/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%98%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%90%d7%95/
טובבב!
אז לאור התגובות והדעות הוחלט פה אחד (כמעט) להמשיך הכיוון השני, כלומר בדרך הראשונה, לפני שהתפצלו דרכינו…
אז אתן (ואני מתכוונת לכולן, לכל מי שקוראת את השורות הללו) מוזמנות להמשיך ב"אנחנו הממשיכות"…
מי שבכל אופן יש לה דעה שונה, או סתם שאלות על התקציר וכו' שתכתוב פה, בהגב, וכל הממשיכות (וגם מי שלא) תנסנה לעזור.
יואוווו יצאתי מוזרה… קחו את זה קליל, כן? משום מה אני לא הכי 'אני' היום…
אוףףףף
כתבתי תגובה, סיכום למבולבלות שכמוני….
נמחק לי….
אז הסיכום (לפי הבנתי עד הנקודה המפריעה)
אייל נרדף ע"י מאור שמגלה גם שאלי היה בוגד (במדינה)
אלי מגלה דמות מסתורית (שהוא מכיר- לא אני) והוא מעוניין לספר על הדמות ועל סלע לאייל, אך לפני זה הוא מגיע לביתו ושם הוא ניתקל ביוסוף שבא לנקום את מותו של ראשיד.
הוא סוחט את אלי באייל, אייל מדבר עם אלי ומרגיש שסוחטים את אלי.
מה עוד?
זהו.
רק אני חשבתי שהדמות שהוא פגש הייתה בסוף יוסוף…
לא ככה? טעיתי?
אה בעצם לא זהו…
אלי נמצא במחסן הנשק שלו, לא יודע מה לעשות. הרי הותירו בפניו שתי ברירות. ואייל רוצה שהוא יגיע אליו, לדרום, אלי חושש מאד.
עכשיו זהו.
לא הבנתי את 3 השורות הראשונות
כתבת ככה: אלי מגלה דמות מסתורית (שהוא מכיר- לא אני) והוא מעוניין לספר על הדמות ועל סלע לאייל, אך לפני זה הוא מגיע לביתו ושם הוא ניתקל ביוסוף שבא לנקום את מותו של ראשיד. (העתקתי ממך)
ואני עניתי: רק אני חשבתי שהדמות שהוא פגש הייתה בסוף יוסוף…
לא ככה? טעיתי?
לא.
כי היא (מי שכתבה) כבה שהוא יצא מהבניין של המוסד אה מישהו ואז נבהל…
אח"כ היה כתוב שהוא הגיע לבית שלו ושם ראה את יוסוף ועוד משהו…
תדפדפי למעלה ותראי….
סור על השאלה, איך את נכנסת לאתר הזה?
חחחח
אני כתבתי גם על זה שהוא ראה דמות, וגם על זה שהוא פגש את יוסוף… התכוונתי שזה יהיה אותו אחד. אבל אם זה לא היה מובן אז לא, לא הכי חשוב…
ואיך הגעתי לכאן? כתבתי את זה כבר באיזו תגובה לשאלה… עשיתי חיפוש על ממלכה במבחן. הגעתי לכאן. אוקיי. יום אחר חיפשתי על מרגל להשכרה- ושוב. כשזה קרה בפעם השלישית הבנתי שיש פה משהו- וצדקתי!
ומוכנה להמשיך בבקשה? נראה לי שאף אחת לא תעשה את זה….
עוד מעט 1000 תגובות
"לא כל כך מהר, ידידי". אייל ואורי הסבו את מבטיהם אל הפתח. האדם האחרון שהם ציפו ורצו לפגוש, היה שם. מאור.
אני מנסה להמשיך עם הכיוון שלכן וקצת קשה לי… עם כל הכבוד בסך הכל מפרשיה קטנה של רצון טבעי לנקמה הפכתן את מאור למפלצת…
לא חושבות שהגזמתן?!
צודקת.
לכן הרפינו ממנו.
אבל איך אורי הגיע לאייל? כאילו אורי נסע לדרום? לשם מה?
אני טובה בהתלבטיות, אז פשוט נעשה את זה;)
אלי מסתובב (אני חושבת שכבר אמרנו שהוא מסתובב, לא נורא)
שוב
אלי מסתובב הלוך וחזור במחסן הקטן והחנוק.
למה? למה הוא היה צריך את זה עכשיו?
אייל כל כך רוצה שנהיה ביחד, אבל הפחד משתק כל כך..
במחשבה שניה אלי לא בטוח שהמקום – מחסן – הזה בטוח כמו שהוא מדמיין.
לוקח את רגליו ויוצא החוצה.
הוא אומנם לא אוהב לעשות את זה, אבל יש מקרים יוצאי דופן.
הוא לא רוצה לעזוב את העולם הזה כל כך מהר…
עם האופנוע שחיכה לו יפה בחוץ הוא דוהר למוסך הקרוב, ובנימה תקיפה פונה למנהל המוסך;
"תן לי את הרכב הכי מוגן שלך, זה לצרכי ביטחון המדינה. אשתדל להחזיר לך אותו, אם כי אתה בטח מבין שזה לא בטוח יקרה בזמן הקרוב.."
בהבנה של רגע בעל המוסך מצביע לו על רכב סמוך וזורק לו מפתחות.
אלי נכנס במהירות, זורק תודה הישר מהלב, כזו שרק הוא יודע כמה התודה ראויה לאדם זה, וכמה הוא מציל אותו – כפשוטו – עכשיו, ושועט עם הרכב הלאה.
אל הדרום,
אל אייל.
יפההה מישי!
אז חזרת אלינו והצלת את כבודו האבוד של הפוסט הזה (דרך אגב, למה מי שפתחה אותו לא נמצאת כאן?)
יאללה המשכים נוספים בבקשה!
חחח למה כבודו האבוד?
אתם אלופות כאןן
ומי שפתחה מוזמנת לחזור, חוגג כאן;)
"נחום תפתח את הדלת, דופקים" קרא מנחם, אביו של אייל מעמקיי הכורסא המאולתרת.
הם רגילים היו לקום מוקדם, אבל שש בבוקר מי יכול לדפוק?
"מנחם, הבן שלך אמר שאנחנו צריכים להיות נסתרים… תחשוב על זה, בד"כ הדירה הזאת ריקה. לא?" הוכיח נחום את אחיו בעודו מערבב את הקפה שאייל הביא להם אמש, לפני שנסע.
אלי, מעבר לדלת התלבט מה לעשות.
הוא דפק שוב ולחש "זה אני, אלי" הוא קיווה שיפתחו.
הוא הבין שאייל לא בדירה. אחרת היה פותח ברגע הראשון שדפק.
זה עבד. נחום, דודו של אייל, פתח את הדלת כסדק קל שהתרחב אחרי שווידא שזה באמת אלי.
אלי נכנס,
טוב אין עכשיו כוח, אז תמשכנה אותי…
בהצלחה בהמשך היום?
"היי". עיניו של אלי יבשות, כמו גם קולו. הוא התיישב על הספה המהוהה, נושם עמוקות.
"אלי", פנה אליו מנחם, "מה קורה? אייל לא אתך, נכון?"
אלי משך בכתפיו. "לא".
הם לא נעלבו מקוצר הרוח שצרח מן ההברה הבודדת הזו. אייל, עם שלושים ושש שנותיו, העביר אותם קורס מצוין.
"הוא יודע שאתה פה?"
"לא".
"תרצה שנעדכן אותו?", נחום ניסה להכניס נימה אדיבה בשאלתו. "יש לנו את המספר של הנייד שהוא קנה לפני… שעתיים".
"לא". אלי התרומם מן הספה, מרים את קולו. "לא. רק לא זה!" הוא חפן ראשו בידיו. "מצותתים לו, לכם. אני בטוח. מה אני עושה עכשיו?"
מלמוליו הנואשים עוררו את רחמיהם של האחים שראו הרבה בחייהם. אבל עם כל הכבוד לנסיון החיים- אין להם דרך לעזור לו.
אפילו לאייל אין.
אוצצצצ ארא, שיןן אלופות איזה המשכיםםם
אפילו לאייל אין?
מי אמר?;)
דקה גם שאלה קטנה, אייל עכשיו אצל אורי, כן?
והדירה הזאת בדרום גם?
מקווה שהבנתי נכון, מקסימום תדלגו על הקטע שלי..
—
אייל בנתיים, אצל אורי במשרד;
"אורי, אני מפחד על אלי.
יש לו מצותתים, ואיומים שונים.
אני בכלל לא בטוח שהוא בוגד, לדעתי הוא פשוט לא יודע מה לעשות..
אם נכניס מישהו לתמונה שיסדר שם כמה דברים, אני בטוח שהפרשה הזאת תסתדר"
אורי מקשיב, ומתיישב בכסאו.
"נניח ואנחנו רוצים להכניס מישהו.
את מי נכניס?
אותך??
את הרי יודע שאתה גם על הכוונת שלהם.."
"אני על הכוונת, אבל לא כמו אלי.. אלי כרגע במצוקה, חייבים לעזור לו! ואם אני הבנאדם היחיד שיכול לעשות את זה, אני יעשה את זה, בלב שלם."
אורי נרתע קצת מנימת הדיבור של אייל. "אתה בטוח במה שאתה חושב? אתה יכול להקריב את חייך בשבילו. אני בכלל לא בטוח שזה מוסרי ונכון.
נניח את העניין כרגע בצד. אתה יודע איפה הוא עכשיו?"
אייל מהסס. יש לו הרגשה שהוא יודע, אבל האם ניתן לסמוך על תחושות בטן?
או שכן, או שלא.
מה שבטוח אייל.
—
(מי שלא מכירה – על בסיס או שכן או שלא, מה שבטוח אולי:))
אויי והכנסתי אתזה בטעות בתור תגובה…
תסלחו לי הפעם??
יאאאא יפה!
הסיפור מתחיל להיות יותר מסודר.
מי שממשיכה פעם הבאה שתבדוק טוב את הכיוון שהיא פונה אליו, ושתמשיך יפההה (טוב ברור שזה יהיה יפה…)
מזתמורת לבדוק טוב את הכיוון?
דרך אגב אני ישמח לביקורת על הכתיבה:)
(אני לא יתקן אחורה, אב זה יועיל להמשך:))
וזה התגובה ה1000??
התכוונתי שמי שכותבת שתבדוק שהיא לא מסבכת את העלילה, במובן השלילי. לא להכניס פתאום אנשים, מקומות והתרחשויות שלא קשורים.
וכיף לך, זכית להיות ה'אלף'…?
מקורה?
מישהי ממשיכה??
1000 תגובותתתתת
שלוש שעות מתוחות עוברות על אליאור. שלוש שעות שבמהלכן הוא מספיק להתסובב חמש פעמים בדירה הקטנה, לשתות שלוש פחיות אקסל, לנשוך את שפתיו בלחץ ולהתרומם ולצנוח על הספה עשרות פעמים תוך כדי טפיפות רגליים עצבניות.
אבל שלוש שעות הן שלוש שעות, לא נצח. והן מסתימות בקול טרטור אופנוע מרוחק.
באחת התרומם ממושבו, מציץ מבין חרכי התריס. הוא הבחין בכלי הרכב ההולך ומתקרב בשעטה. סוף סוף.
פתח את הדלת בזהירות, ממתין לחברו.
"אייל!", קרא. נשיפת הקלה נמלטה מבין שיניו המהודקות עד כאב.
אייל חייך אליו בדאגה, עיניו מלטפות את חברו הרועד מחוסר אונים. אלי אפילו לא שם לב להבעה הדאגנית.
"מה אני עושה, אייל?" לחש. ליבו השתולל בהיסטריה, ממאן להירגע.
"הכל יהיה בסדר".
אהה. בסדר. האיום הסורי ניצב מולו. ממשי. הספיק לו השבי.
הוא לא יכול יותר.
היי שין!
רציתי לכתוב לך וחשבתי שזה המקום שבטוח תראי…
אז סורי מהבנות שזה קצת מפריע להן שאני כותבת פה…
שיהיה לך מחר פולים של הצלחות… וגם לי…
ורציתי לומר לך בגלל ש"ירדת עלי"? על שאני לא קראתי את הספרים של מ. קינן… אז היום התחלתי את איסתרק…
ביוש❣
עכשיו יש לי שאלה לכולן—
יפריע לכן אם אני אכניס דמות חדשה?
ז"א דמות ישנה אבל דמות שלא הזכרנו אותה מסיום הספר דם קר….
פליזזזזז תענו לי מהרררר
אני בעד..
כל התפתחות בעלילה מתאימה לדעתי הקטנה;)
ואני לא במוזה לכתוב עכשיו אז פשוט מחכה להמשך:)
סורי על השאלה וההקשר…
את זאת שאמרת שאת בת 19? אז באיזה כיתה את?
חח כן אני בת 19:)
ועכשיו אני אמורה להתנצל על זה שאני באתר???
אני שמחה שאני כאן, מציצה ונהנית;)
אני אחרי תיכון אם נגיד את זה ככה..
טוב אורטל,
אז מצידי תכניסי דמות חדשה- אבל שזה לא יראה הזוי או תלוש מדי שהיא נכנסת… כאילו לא לשלב לי פתאום אנשים לא מתאימים…
ותכתבי לי בפוס של הסטוריה על המבחן… ובמקום אחר שתמצאי על הספרים.
כי כאן זה ללא הכי קשור…
ובנותתתת יאללה איפה ההמשכים שלכן?
קול המוניטור לב כבר נמאס עליה.
היא יחלה לשוב לחיים הרגילים.
היא יודעת בדיוק למה זה קרה לה, הכול בגלל שבעלה ניסה לעזור לחברו. אייל גלבוע.
היא הרגישה מעט תינוקית. אבל אחרי השבועות הארוכים היא מרגישה שהיא על סף איבוד שפיות. ואת רגשות האשם היא לא יכולה למחוק…
היא בהתה בבעלה ששכב כאבן שאין לה הופכין על המיטה, סביבו מלא מכשירים שאת חלקם אפילו לא ידעה איך נקראים.
הפון שלה צילצל, היא הרימה זאת הייתה ביתה, שלה ושל בנצי.
"מאם איך אבא מרגיש?" שאלה בקול ילדותי שהיה פעם רגוע ושלב מעכשיו.
היא נמסה "יהיה טוב" אמרה בחשש. לא לימדו אותה איך לדבר אל ילדים שאביהם נמצא במצב לא ברור קרוב לחיים אך גם למוות.
היא סיימה את השיחה, והחליטה להתקשר אל אייל גלבוע, נראה מה יש לו לומר.
——
אפרת הייתה מותשת, גם כשחוגלת שמרה על שילה הקטן לא הצליחה לנוח. המחשבות על אייל ואיפה הוא, הטריפו את דעתה.
צלצול הטלפון שהיה לצד מיטתה קטע את מחשבותיה.
היא הרימה בתקווה קטנה שאולי זה יהיה בעלה.
אך תקוותה לא התממשה.
מעבר לקו הייתה אישה שהייתה נשמעת בדיוק כמוה.
מותשת וכאובה. אחיות לאיזושהי צרה?
"שלום, מי מדברת?" שאלה אפרת.
"היי, זאת אישתו של בנצי, לא חושבת שיצא לנו להיפגש".
"אישתו?" תהתה אפרת, "מה שלומך? מה שלום בעלך? אני הייתי מאד שמחה לשמוע בשורות טובות…" ניסתה לרומם את המבוכה שהרגישה שבה היא שרויה.
מעבר לקו הייתה מעט שתיקה.
אפרת הרגישה שזה השקט שלפני הסערה. היא חששה שחוגלת מקשיבה מעבר לקו, אבל לא מצאה את הכוח לקום כדי לוודא שזה לא נכון.
ובאמת רגשותיה אינן טעו.
בשניהם.
חוגלת גם הקשיבה ברתק כשהיא מנדנדת את העגלה של שילה המצחקק לקול צליל הצעצוע שהיה תלוי בעגלה.
ואישתו של בנצי החלה לשפוך—
יאלה תמשיכו אותי?
מה השם של אשתו של בנצי??
—
"אני לא יודעת מה את מרגישה, אבל אני מרגישה שחיי התהפכו.
קשה לי כלכך לראות את בעלי שוכב ככה, בלי תזוזה, חודשים ארוכים..
נניח בצד את זה שהשותף לחיי לא מתפקד, והבית על גלגלים ואני מפחדת שהם ישכחו שהיו תקופות טובות ביחד, אני מדברת על המצפון, של בעלך.
אני יודעת עד כמה הם היו קשורים, ובכל זאת..
יש לו יכולות, הוא יכול להזיז דברים איפה שירצה, למה הוא לא מנסה לעשות משהו בקשר לבנצי??
אולי איזה אפשרות חדשה שתפתח, או מקום יותר טוב..
אני אשתף פעולה בכל דבר שרק יעזור לו, אבל תביני אותי, אני חייבת עזרה כרגע.."
דמעה אחת נושרת לאשתו של בנצי, ועוד אחת.
היא לא מנסה להתנגד, זה החיים שלה כרגע, בכי אחד גדול.
היא מפחדת שזה יגיע למצב לא נעים, בה אשתו של אייל תובך, ולכן נושמת עמוק ועוצרת את הדמעה הבאה שכבר בדרך.
אפרת מבינה את אשתו של בנצי, אבל.. האם היא יכולה להבין גם אותה? וביחד עם המחשבה היא מתחילה לדבר;
"וואו, את לא מבינה עד כמה אני מבינה אותך.
אולי זה משפט קלישאתי, אבל זה נכון.
בעלי עכשיו רחוק ממני כמו שמעולם לא היה, אני רחוקה ממנו כמו שמעולם לא הייתי.
אין לי מושג אפילו לא קלוש איפה הוא, אולי הוא נאבק על חייו כרגע, או שהוא לקראת סופו.., ואני מתפללת ומקווה שעוד אנשים מתפללים, שהוא לא..
אשתו של בנצי מוחה עוד דמעה.
למה החיים לא הגיונים?
למה היא אמורה להבין אחרים כשלה עצמה קשה להבין את עצמה?
רצתה לקבל תמיכה, וקיבלה הבנה.
וקיבלה הבנה נוספת.
לא הכל בחיים דבש,
ולא כל מה שרוצים מתגשם.
גם הבקשות הכי בסיסיות שלנו.
בבקשה אילמת היא פונה;
ה',
אולי תעזור לנו?..
אשתו של בנצי מוחה עוד דמעה.
למה החיים לא הגיונים?
למה היא אמורה להבין אחרים כשלה עצמה קשה להבין את עצמה?
רצתה לקבל תמיכה, וקיבלה הבנה.
וקיבלה הבנה נוספת.
לא הכל בחיים דבש,
ולא כל מה שרוצים מתגשם.
גם הבקשות הכי בסיסיות שלנו.
בבקשה אילמת היא פונה;
ה',
אולי תעזור לנו?..
–
אני מפחדת שחלק לא נשלח ואין לי שיחזור…
החלק האמצעי של השיחה:\:\
מקווה ממש שנשלח
ודרך אגב שארא העלו לך קטע ממש ארוך!
מגניבב
אני מפחדת שחלק לא נשלח ואין לי שיחזור…
החלק האמצעי של השיחה:\:\
מקווה ממש שנשלח
ודרך אגב שארא העלו לך קטע ממש ארוך!
מגניבב
הם מתירים לי?
התרגלו אלי?
אם היית רואה את כל התגובות שלי היית מבינה…
אני תמיד כותבת ארוך….
לא מצליחה להגמל מזה, ככה זה יוצא.
בלי כוונה…
והשם של אישתו של בנצי???
לא זוכרת איך קוראים לה.
מי רוצה לבדוק באחד הספרים אולי בהתנקשות או לוחמי הצללים או בכלל במבוקש…
קיצור לא סוכרת אם בכלל זה כתוב…
אה בעצם סה באיזה קטע שבנצי מנסה להכין חביתות וביתו מנדנדת לו ואז היא מחליפה אותו וכתוב שם איך קוראים לה וגם על שהיא הייתה גם בצבא נראה לי…
חחח יאלה מי הולכת לבדוקק?
האינטרט אצלי ממש חלש לאחרונה אז הוא כל רגע אמר שהוא לא שלח ולא היה לי שיחזורר
בסוף אני רואה שנשלח לי האחרונים כפול כמה?
טוב זה עדיף משאחד יהיה חסר..?
ואני הולכת לנסות גםם
מזה הפרוטקציות האלהה??
יש לי קשרים….
כי אני מיוחדת ממש….
סתם, תחלס באמת מאיפה לי קשרים לאתר הזה?
אני סתם נדחפת… אני אפילו לא חבדית
עכשיו חוזרת לבית מיום הולדת דל בת דודה…
אני אבדוק…
נורית!
כאילו באמת הצלחת לשכוח את זה?
למה לא, הזכירו את השם שלה נראה לי שרק פעם אחת…
באמת צדקתי? זה היה במקום שכתבתי?
כן, שם, וגם בדם קר, ובעוד מקום בהתנקשות… כיונתן ובנצי מגיעים לארה"ב לפני המשפחות שלהם…
ואויייייי
עכשיו קראתי את ההמשכים שלכן!
אז זו הדמות שהכנסת, אר"א? אם כן- מושלם!
ומישי, הערת אגב, כי לא קראת הרי את הסדרה:
משהו צרם לי קצת במשפטים הללו:
—בבקשה אילמת היא פונה;
ה',
אולי תעזור לנו?..—
זו משפחה חילונית, בעיקרון… לא יודעת כמה קשר יש לה לדת..
אוצצ חח
אהממ
אפשר להוריד אתזה בעיקרון או לשנות ל
בבקשה אילמת היא פונה;
המנהיג העליון,
שאולי בדרך כלל אני לא פונה אלייך,
תעזור לנו..
ובאסה שלא מעלים לכם!
אני רואה שבכל אופן יש כאן פרוטקציותתת??
כן גם לי זה קפץץץ
תגידו הם מחליטים את מי לעלות ואת מי לא? למה המשכתי הרבה והם לא העלו המשכתי את זה בשלוש כזה והעלו כבר מאז..
גם לי לא העלו תגובות… מצהרי אתמול………
כנראה שהן תעלנה מתישהו.
אפרת הניחה את השפופרת כשליבה כבד.
נזכרת פתע בחייה המושלמים לפני שש שנים; בית היה לה, יפה, בצפון הארץ. שלושה ילדים מתוקים, הקטן שביניהם עוד תינוק רך. בעל מושלם שילדיו היו כל עולמו. משפחה קרובה ותומכת.
והיום?
ההשוואה העלתה דמעות לעיניה.
מה כבר נשאר לה היום? אפילו קשר עם הוריה כמעט ולא נותר.
מתי יגיע הקץ לכל הקשיים?
– – – – – –
סורי… אם תחשבי על זה תראי שגם כשהיה לה תינוק רך לא היו לה חיים קלים. בכלל!!!
למה?
את מתכוונת לקושי רגיל של אישה עם תינוק בן חודשים ספורים?
או למשהו אחר?
כל טווח אפס, דם קר ומה שביניהם…
בסדר…
אני מתכוונת שהיא כאילו נזכרת בחיים היפים לפני ששמעיהו נפטר, ואיך היא משווה את זה לחיים היום…
אהה את מתכוונת לשילה?
כי אני עם אליצפן בראש.
——
הכבישים היו ריקים בשעה כזו של עלות השחר. במונית הקטנה ישבו שני אחים קשישים, מביטים בנוף המשתנה מבעד לחלון.
נוסעים הביתה.
אייל התעקש להזמין עבורם מונית ברגע שרק היה אפשר. אם הייתה קודם סכנה לשוב- הרי שהיא נעלמה.
הוא ואלי נותרו עדיין בדרום, עוברים לדירה בטוחה יותר.
הרכב הלבן גמע במהירות מרחקים, נכנס לכביש שש.
"אתה בטוח שכדאי שאייל וחבר שלו יישארו שם, לבד?" שבר נחום את הדממה הכבדה, הרועשת.
אחיו משך בכתפו, שבריר חיוך בעיניו: "אני בטוח שהם מבינים קצת יותר טוב ממנו על הישרדות. אל תדאג".
אבל הוא דאג.
מאד.
איך הצליח אייל לערב את כל קרוביו בחייו המסובכים?
מה נשמעע??
התגעגעתם?!!?!?
מקווה שכן כי גם אני התגעגעתי אליכםם
יש לנו ממש בקרוב מסיבת סיום ולא הספקתי להכינס לשותפות ולכן אני עושה את זה בבוקררררר
טוב הלכתי להמשיך לקרוא את הממשכים
המושלמיםםם
מחכות לך!
גם אני פההה
אבל אני לא אוחזת בקצב…
כלומר לא ממש מרגישה בטוחה להמשיך עד שאהיה לגמרי עם הכיוון…
שתדעו שאני עוקבת!
בית הקפה הנידח בבאר שבע היה פשוט למדי, אך השקט ששרר שם חיפה על כל חסרונותיו.
"…אז נסעתי למרכז, אחרי שהבנתי שבדרום לא אמצא את מה ש— אתה לא שותה?" אייל הרים את עיניו מן הכוס המהבילה והישיר מבט לאלי. הוא ישב מכונס, מצונף. ידיו סוגרות על הספל, עיניו בוהות באדים.
"שתה! בקיצור נפגשתי עם אורי. סיפרתי לו על יוס—"
אלי הרים ראשו באחת: "אייל! אתה…מה?" פניו החווירו.
"הסברתי לו, בערך, על הדילמה אליו נקלעת". אמר אייל. קליל.
יאוש צבע את הפנים החיוורות מולו. חוסר אונים כבש עוד נתח בעיניים מלאות הפחד. "אייל…למה? מה עשית? למה עשית את זה?"
אייל מצמץ, "אני לא מבין". זהירות ליוותה את מילותיו.
אלי נשף בעצבנות.
רק זה היה חסר לו.
בנות שלחתי איזה1000000תגובות והן לא עלוווווווווו
ואללה אני גםם אוףףף המשכתי יפהה 🙁
שין תמשיכי יא מהממתתת
מעולה , לא יכול להיות טוב יותר.. חשב אלי נוגות אז מה עכשיו?
אני יהיה כמו אייל? אני יפוטר מן המוסד? אבל סורי זה לא אני!! רגע.. אם אורי יודע את כל האמת… אייל מאמין לי ואיך הוא אומר.. "ברוך השם" חח
"מה אמרתה?" מה יש לו? ברוך השם???
אייל גם קורא מחשבות?"אה חח בטעות .. חשבתי על משהו.. ובזכותך יצא לי ב.ה תראה מה זה.." שיהיה בריא..
שכחו מזה.. מישי ברחמים אני לא יודעת לאיזה כיוון את חותרת אז פליז תמשיכי כי אחרת זה יצא גרוע כמו— אז פליזזז שכחי מזה ותמשיכווווו כולכןןן!!!
את מדברת אלי?
למה את חושבת שאת לא כותבת יפה?
את כותבת ממש מהמם!
רק משו קטן – תחשבי אם מתאים לכל אחד לומר את מה שהוא אומר (נגיד לאלי מתאים לומר\לחשוב סורי? לא יודעת בעצמי חח ומה שיש ספק אין ספק;) חח מי שמדברת, אני בעצמי מנסה להתאים אבל לא תמיד הולך כי אני לא כלכך מכירה את הסדרה חח
היי בננות…
התגעגעתי?
חזרתי ממחנה ואני חצי שפוכה רבע מצב כפית ועוד רבע מסוג עב"מ…
באלי להמשיך…………..
אבל כמו שהבנתן לא ממש במצב אז או שתמשיכו או שתחכו לי….
כתבתן מושלם!!!!!! לוב יו
אה, ומישי ראיתי עכשיו…
אני דווקא אוהבת שיש פה בנות "גדולות" באתר ויוצא לי לראות תגובות שלהן… אליהן אני הכי מתחברת… וגם אני עוד מעט עושה 19…
חחח היי
אז נעים להכיר;)
ואתם כותבות מהמם כאן!
אני ינסה להמשיך אבל אני לא כל כך במוזה של כתיבה אז לא יודעת מה יצא ואם יצא..
מנסה אם יצא משו סביר אני יעלה;)
תמשיכו בנתיים:):)
למה אפחת לא ממשיכה?
מחכים רק לך….
היי, את חדשה? או עוקבת שקטה?!!
עוקבת שקטה.
לא אוהבת לכתוב… אני בקושי מגיבה, רק כאן כי זה מענין.
אופס חחחחחחח זו בת דודה שלי, הקרן הזו…
היא כותבת תמיד מהמחשב שלי והשתמשה, לא פחות, בשם שלי…!
אתחשבן אתה…
אבל היא באמת עוקבת שקטה, נשמה שכמותה…
חחחחחח אויי??
מי ממשיכה?;)
לא מצליח לי לכתוב, מקווה שבקרוב תבוא המוזה;)
הכל טוב תשלחי לה חיבוק?
מה הקשר? ? אין לי תשובה
אני בדיוק עכשיו באמצע לראות מה הסוף שכתבו- בכל המערכות…
יש מישהי שהמשיכה?
זה ההמשך האחרון:
בית הקפה הנידח בבאר שבע היה פשוט למדי, אך השקט ששרר שם חיפה על כל חסרונותיו.
"…אז נסעתי למרכז, אחרי שהבנתי שבדרום לא אמצא את מה ש— אתה לא שותה?" אייל הרים את עיניו מן הכוס המהבילה והישיר מבט לאלי. הוא ישב מכונס, מצונף. ידיו סוגרות על הספל, עיניו בוהות באדים.
"שתה! בקיצור נפגשתי עם אורי. סיפרתי לו על יוס—"
אלי הרים ראשו באחת: "אייל! אתה…מה?" פניו החווירו.
"הסברתי לו, בערך, על הדילמה אליו נקלעת". אמר אייל. קליל.
יאוש צבע את הפנים החיוורות מולו. חוסר אונים כבש עוד נתח בעיניים מלאות הפחד. "אייל…למה? מה עשית? למה עשית את זה?"
אייל מצמץ, "אני לא מבין". זהירות ליוותה את מילותיו.
אלי נשף בעצבנות.
רק זה היה חסר לו.
אז מי ממשיכה?????
אני ממשיכה אז פליז חכו בעזרת ה' אם אספיק העלה את זה היום…
טוב עזבו אל תחכו לי אי כבר לא יודעת מתי יהיה לי אינטרנט חלק?
וואו, ניראלי אני באמת אקח ברצינות את ההיא שאמרה שהיא תקליד לי???
עוד לא הצלחתי להשיג את טווח אפסססססססססססססס!!!!!!
סתם שאלה:
בספר מוזכרת המילה דג\דגה בתור שם תואר??
זה המדד הראשוני על התחקיר שלה. אם הוא מספיק יסודי, אז חייב שיהיה כתוב אתזה….
לא! את לא רצינית!!!!!!
את רוצה לומר לי שעוד לא מצאת איך להשיג את הספר טווח אפס????????
אין לי כוח להקליד לך, נו באמת?
אבל אני חייבת שתגיבי עליו….
אולי תקני אותו?
פרצל!- אם כן, זה חייתי!!!!!!!!!!!!!!!!!! דיגוגגגגגגגגגג!
אלי שתק.
מנסה לעכל את זה. חברו, החבר שנחשב החבר הכי טוב שלו.
כמו תמים הלך לאורי ודיווח על הסחיטה…
"ממתי אתה כזה שומר חוק? ממתי אתה לא מנסה לסדר הכל בעצמך?" שאל אלי.
את הדרך הזאת, שלהתמודד לבד עם כל דבר למד בעצמו מאייל, אז מה קרה פתאום?
אייל הופתע. אז לזה הוא מתכוון…
"הלכתי לאורי ואמרתי לו שיש מישהו שמאיים עלייך…"
"אבל למה? אתה לא מבין שהוא סוחט אותי. וסחיטה פרושה שיש לו איזה כלי נשק שע"י הוא מאיים עלי… אל תשחק אותה תמים…" גנח אלי, מרגיש מתוסכל. 'מה אני אמור לעשות עכשיו?' הוא רצה לקום ולברוח לאיזה חור נידח בעולם, שיעזבו אותו, שיסתדרו בלעדיו. ולחזור כשכבר הכל מסודר והפאזל שלם. 'מה אני בסה"כ חלקיק של פאזל בעולם הגדול…'
אייל כמו קרא את המחשבות שלו ואמר: "נכון, יוסוף לא צריך לדעת מזה. סומך עלייך שתדע לעשות את החלק שלך הכי טוב.." וטפח על שכם חברו בידידות.
——–
דוקטור לופז נכנס אל החדר.
"גברת שיין" פנה אליה בעינינות מאוסה, "המצב של בעלך התייצב אך איננו יודעים אם יצליח להתעורר. בנתיים הוא נקרא מצב סיעודי וכנראה שאם לא יכול שיפור בימים הקרובים אז נעביר אותו לקומה" היא בהתה ברופא, מבולבת.
"מה זה קומה? זה אומר שהוא יצא מזה?" שאלה בחשש.
הוא נאנח, החלק שלהסביר למשפחה מעולם לא התחבב עליו, "קומה זה אומר מצב תרדמת. כשהמטופל לא מתעורר במשך זמן ארוך מעט ואינו מגיב ונצרך להנשמה וזונדה- הזנה חילופית. ברוב המקרים המטופלים מצליחים לצאת מקומה. אבל בעלך הגיע במצב שונה משאר המטופלים… אני מקווה שהוא יתעורר ולא יגיע למצב של צמח" סיים ויצא. נורית הייתה חיוורת, היא הרגישה עוד יותר בלבול.
היא צריכה לשמוח? או שהיא צריכה לבכות?
זה טוב או רע?
שחור לבן ומה שביניהם…
כנראה אפור.
טוב עשיתי את חובתי לאומה?
עכשיו תורכן…
ת'אמת נראה לי שאת הסוף סתם תקעתי?♀️ אבל מה לעשות אני אוהבת את זה?
ישששששששששששששששששששש
תודה רבה רב עורכות….
אני בטוחה שעשיתן היום משהו שלא עשיתן הרבה זמן, אני מאד!!!!!!!!! מעריכה אתכן…
ויאלה בננות…
תכתבו המשך, ופליזזז תגיבו לי איך זה.
וכנשוך נחש, אני מקווה שאת סולחת לי שההמשך שלי יהיה העיקרי בסדר? (אני כבר קבעתי?♀️, אבל פשוט את המשכת נורא טיפונת…)
יאא
אר"א את מותקק אחתת
אז מי ממשיכה?????
ננסה..
"אייל? אני רוצה להבין אתה הלכת לאורי וסיפתה לו???" רק זה היה חסר לו שאורי יתערב בעניינים…
"כן , למה ? אלי יש בעיה?" מה הוא יודע שאני לא? אבל עליו אפשר לסמוך ב1000%
אויש אני חייבת לסיים אבל תמשיכו..
(היא -יונה ספיר כתבה בעצמה הרבה פעמים שאני יכול לסמוך על אלי.. בהתנקשות אני חושבת .. בזה שאחיצפן נחתף.. ) ואי בול10 שורות ב.ה.
יפותת לאשתו של בנצי קוראים נורית וואוווו איזה המשכים אני קוראת אני עצבנת עכשיו על עצמי שהפסדתי את כל הסיפוריםם
קראת עכשיו
"מה יש לך, אייל?" אלי ניער את כתפו. "תמים, נעשית. מה זה 'יוסוף לא ידע על זה?'?"
שביב חיוך. "לא סומך עליי?"
"לא".
חיוך כבה. "למה?"
"כי אם תשמע במה הוא סוחט אותי, תעשה כל מיני דברים ש… אתה יודע, שאני לא מעוניין בהם". אלי יבש. מתריע.
……………………….
"תן עדכון!" פקודה נורתה בקשר. ראמאן קרב את המכשיר אל פיו. "הוא בבאר שבע. בית קפה. מדבר עם מישהו".
שקט שרר לרגע. רעשים סטטיים, אם נדייק. "עם מי?"
"אמממ. לא רואה בברור", הוא אימץ את עיניו. "קצת גבוה, שיער די כהה…"
גבותיו של יוסוף הזדקרו. אולי זה אייל. הוא מקווה בשביל אליאור שלא.
כי אם כן, הוא יחטוף מהר מאד.
"המשך לעקוב", פקד. "רות סוף".
אייל הביט באלי במבט מרוכז "אלי אני רוצה תשובות "
אי הביט בו כועס עייניו מספרות על מהומה שמתרחשת בתוכו .אייל קלט את זה הוא שלף דף מציג אותו לעיני אלי שלף גם את דפק קלות על שולחן לוודא שזו זכוכית הגיש לאלי את הדף ובזמן שאלי כתב הם ניהלו שיח שיועד לאוזניים של חבריו הישנים של אייל
"לא תקבל "
"למה"
"ככה" בשתיקה שהסתתרה בינהם אלי ואייל ניהלו שיחה נוספת בכתב ככה נכתב 'אז מה הסיפור אלי'
'אייל .תבטיח לי שאתה לא תעשה צעדים אמוציונלים קשה ככל שזה יהיה'
+++
"זה אייל" אמר השליח ליוסוף יוסוף הביט בו במתח "על מה הם מדברים"
"אלי לא מוכן לספר לו"
"אז אייל לא יודע לא קונה את חלק מהתוכמית היא שהוא יעלה על זה"
אתן אלופות זרמתן ממש מהר…
מה הייתן צריכות את עזרתי ואת הדחיפה שלי?
אר"א! כמעט שש בבוקר….!
וכן… היינו צריכות אותך. תודה. בזכותך יש לנו המשך.
תודה גם למסתערבת, כן?
מה לעשות?♀️
ותודה גם לך…
חחחחח מעכשיו אני ההייה פה יותר
איתן וסלע נכנסו לחדר ,מתיישבים על הבסאות שעמדו הכון ושתקו .האדם שישב שם ,בעל תפקיד בטחוני ,פנה אליהם בשאלה "אז אייל ברח עוד פעם" אמר בקול שקט "אני צריך שתענו לי למה הפללתם אותו ומעל זה מי אמר לכם לעשות את זה " איתן וסלע החליפו מבטים,הוא קלט את זה מיד והוסיף "אם אני אגלה שאתם משקרים לי זה לא יגמר טוב בשבילכם"
הן נפגשו בברכת נווה נוי .חיה וחוגלת (אל תדאגו יש ימים נפרדים) חוגלת .כמובן. מיאנה לבא אבל חיה לא ויתרה היא נסעה עד הדרום יצרה קשר עם חוגלת נקשה בדלת ילדה כחולת עיניים פתחה לה מביטה בה היא באה לומר את אחות של חוגלת והילדה קפצה עלייה "חיהההה התגעגעתי אלייך!" היא הביטה בילדה בתדהמה היא אומנם דומה לחוגלת אבל היא לא…"מי…מאיפה את מכירה אותי⁈″ הילדה הביטה בה בחוסר הבנה לרגע ואז פרצה בצחוק "דיברנו היום"
"היום⁈‶
"כן…"
"אני רוצה לומר לך משהו .זו תחפושת מלאאאא מלא איפור כדי שלא יזהו אותי" חיה לא הבינה
בסופו של דבר חוגת הסבירה לה ואף ביקשה ללכת לברכה שנמצאת מרחק שלוש דקות[מהתחנה של האוטובוס קו 5] הן נכנסו לברכה וחוגלת היזדהתה בתור מירי דהן הן עלו במדרגות המובילות לברכה כשחוגלת מורחת מישחה כלשהי על פניה "כדי שהאיפור לא ירד" אמרה לה כשאייל יברר איזה חומר מרחה ביתו על פניה תיהיה לו סיבה טובה לדאוג
מה זה אמור להביע????
לא הבנתי ת'קשר…
איתן הרגיש מעט שבור….
נמאס לו להכאיב לאיש שהציל אותו…
הוא הוריד את הראש ובקש לצאת.
הביטחוניסט הנהן בשתיקה וחזר למחשבו.
סלע התיק את עיניו מהתקרה וחייך לעצמו יש לו רעיון… ככה ידעו את כשרונו בכל מערכת הביטחון הישראלית והאמריקאית…
יפהההה❤
סוף סוף רציתי שיהיה לאיתן רגשות!
כן… חשבתי שזה לא ממש הגיוני ששנייהם יהיו כאלה?
אבל פליז תסבירי לי… למעלה… מה ששאלתי…
לא הבנתי על מה את נידהמת… ומה טיבעה של השאלה יו נואו
מה היה הקשר של נוי וחוגלת פתאום….
איך הגיעו? מה הקשר לאייל?
לקנות ספר?
לא ניראלי, סורי…. אני אגמור אותו בקצב של 140 עמודים לשעה בערך ואז הוא ייזנח במעמקי המגירה שלי. לא שווה את זה…
א-בל אני חייבת להשיגגג!!!!
אפילו כתבתי במייל היישובי אם יש למישהו טווח אפס להשאלה. התגובות שקיבלתי זהות למספר הספר. {בלי הטווח.}
???
אויש…
אבל למה שיזנח???
אני קניתי את כל הסידרה ואמא שלי קנתה לאחים שלי את שני הספרים הראשונים של יונה ספיר ואני יכולה לומר לך שקראתי אותם מלא פעמים במיוחד את טווח אפס… באמת.
אולי לא קראתי אותם מהעמוד הראשון אלא לפי נושאים, אבל קראתי אותם כ-מ-ו-ן-!!!
את טווח אפס קראתי לא מזמן כמעט מהסוף להתחלה… עד שפשוט הגעתי למסקנה שמה הטעם?! וחזרתי לעמוד הראשון…
ברצינות שאם הייתי יכולה הייתי מעבירה לך… 05
אוף אני לא יודעת מי זה איתןן וסלעע
אני ינסה להמשיך בכל אופן איכשוא, מקווה שיזרום:)
מקווה שהבנתי נכון שאיתן וסלע הפלילו את אייל.. ומקווה שכיוונתי נכון לדמויות;)
נראלי צריך לחבר תפילה מיוחדת לכתיבות האלה;)
'שלא תצא תקלה ושינוי דמות מתחת ידי';);)
בתגובה הבאה ההמשך, מקווה שלא המשיכו עדיין;)
בדם קר מתואר שאייל נשלח עם חבורה של עוד 7 לוחמים מתוכם היה את אלי כמובן ואיתן וסלע, הם נשלחו לחסל 4 בכירים בסוריה…
איתן- מהשייטת. הוא נפצע ברגלו מיריה (נראה לי) על תחילת המבצע מכיוון שהיה ב"שבי" (לא לבד, עם עוד כמה מהחבורה הנ"ל- לא עם אלי), אייל שגם בהתחלה היה בשבי אבל הצליח להשתחרר ע"י עזרה מאלי ועוד שניים, והלך לשחרר את כל השאר (איתן סלע ועוד שניים).
אח"כ את השבוי (זה ששבה את אייל) שלהם הם היו צריכים להוציא ממנו מידע שלא הצליחו והיו קצרים בזמן לכן הכניסו מישהו פצוע והיה זה איתן שינסה לדובב אותו.
סלע- גם היה ב"שבי" הנ"ל והוא הגיע מדובדבן.
מכיוון שאייל קיבל פקודה שאינו יכול להצטרף לאיזה מבצע שבו היו צריכים לתפוס/ להרוג/ לפגוע בראשיד (כבר הובהר לך עליו?!!) הוא נשאר אם איתן שהיה עדיין במרתף בו נכלא עם השבוי שלהם. אחרי שכל השאר יצאו למבצע הזה (זה היה מבצע נלווה כיוון שדברים השתנו בשטח) בפיקודו של אלי, אייל הוציא את איתן והעלה אותו לנשום אויר בדירה שלהם והוא עצמו יצא לכמה דקות ואז סלע נכנס כדי לפצוע (להרוג/ להוציא מהמשוואה) את אייל אבל ירה בטעות באיתן ואז חזר לשאר הקבוצה…
אילל שחזר גילה את שקרה וברח עם איתן בדרך עשה לו ניתוח שדה…
סלע חישב במוחו מהלכים, רעיונות ואפשריות ביצוע לתוכנית שנרקמת אט אט במוחו.
הוא רצה להתגלגל עם הרעיון הכי מהר שאפשר, אבל הוא צריך שותף.
על מי אפשר לסמוך בשעה כזו?
הלוואי שהיה לו אפשרות לסמוך על כל אדם, אבל אין, אולי לצערו..
איך ניתן להפליל את אייל, אבל בצורה שהפעם הוא לא יתחמק?
האם זה אפשרי בכלל?
הרעיון, שעוד באמצע להתבשל סופית, מנסה להגיע לידי סיום תכנון בראשו של סלע.
ללכת-להביא-לרוץ-למכור-לקנות-ולספר הכל-פעולות מעין אלו מתערבבות לו במחשבתו, בשעה שאייל שוב בורח, הפעם אולי זה יהיה מקום טוב יותר מקודמו.
באותו הזמן;
אייל מגיע לדירה בצפון, לאחר שעות נסיעה מתישות.
בסיבוב מפתח מהיר הדלת נפתחת וחורקת מעט..
מציץ ימינה-שמאלה, מוודא שאף אחד לא ברדאר הקרוב, ונכנס.
חולץ נעליים ומתיישב על הכסא\כורסא\ספה שנמצא בחדר הגדול.
הוא קם מהכסא מתנשף, ומכין לעצמו כוס קפה.
כמו שאומרים..
אם אין אני לי, מי לי,
רק אני יכול לדאוג לעצמי.
והלוואי שהיה אפשר לסמוך על כל אדם ברחוב.
אז אייל וסלע בתיקו במחשבות?
או..
אולי הגיע הזמן לסמוך אחד על השני?..
הלוואי.
אאוריקה! רצה סלע לצעוק. הוא מצא משהו יותר חשוב מחוק מרפי התשיעי. הוא מצא דרך להפליל את אייל. דרך שאין איש שיוכל להתכחש לה.
משהו מהשבי.
אייל הפעיל אלימות קשה נגד חייליו בהיותם בסוריה, ושיתף פעולה עם ראשיד במהלך החקירות. הוא גם הסגיר אותם, ובמסודר: הוא הפעיל נגדם אלימות בבית הבטוח, לאחר מכן הסגיר אותם, ואז גם עזר לראשיד בחקירות. בקיצור: משת"פ.
עכשיו רק צריך למצוא דרך להוכיח את זה.
מושלםםם. דייי מעצבן אותי הסלע הזהההה!! כמה רוע(מקינאה כמובן!!)
ממשיכה גם אני:)מקווה שאף אחת לא תמשיך!!
יש כמה חורים בתוכנית חשב סלע
ראשון איתן,אלי,תומר ודביר יגידו שזה לא נכון וכל התוכנית תלך לאבדון
דבר שני אלי שמע מה קורה עם אייל והוא שמע שלא היה מכות
לגבי הראשון אני יגיד שאייל מאיים עליהם
דבר שני אני יגיד שכיבו את מכשיר ההקלטה!!
אייל אתה שנולדת היית צריך לחשוב פעמיים עם אתה רוצה להיות חי וחיוך שטני התפשט על פניו של סלע
חיוך אבוד.חיוך שטני.אך גם מבהיר סבל שעבר
הלילה היה עמוק. חושך עטף את הרחובות בזרועותיו. חיבוק כואב.
על אף שרגיל היה להירדם בכל מקום שהוא- החל ממיטת אפריון וכלה באדמה בוצית וקרירה- התהפך אלי במיטה החורקת.
כוכביה של קריית מלאכי הציצו מבעד התריס השבור. לא קרצו אליו.
רטט עבר פתאום במיטה. אלי הרים את הכרית. מי מתקשר אליו?
"הלו?"
"אליאור?"
קול גרוני הגה את שמו. זיעה שטפה את ידיו, קרה.
"אליאור? אתה כאן?"
אלי נשם עמוקות. "כן".
"אנחנו צריכים לדבר".
"מה אתה רוצה? .כי מי אתה אני כבר יודע ,יוסוף ,נכון”
"עלית על זה מהר אז מה קורה אלי"
"אני לא חבר שלך אז אל תקרא לי ככה" קולו של אלי קטלני אך יוסוף לא ניבהל והתעלם מהמשפט כמו מהטון
"אתה יודע את התוכנית אך ציפור קטנה לוחשת לי שאיך שהוא לא תקיים אותה " קולו של יוסוף מאיים והשיחה מיצידו נעשתה במבטא גרוני כבד מעיד על מוצאו "יוסוף אני אומר לך רשמית ; אני לא אבגוד במדינה שלי ואדרבא לא אבגוד בחבר שלי"
"אתה יודע שאין לך הרבה ברירות זה או בגידה במדינה וחבר שלך בחיים או שחבר שלך הקריב את עצמו על מזבח המדינה כמה ישראלי ולוחמני מיצידו…"
תקשיבו בנות אני מצדיעה לכן!!! אתן פשוט מהממות!!! מרגישה קטנה לידכן !!! תמשיכו לכתוב !!!אני לא ברמה שלכן וחבל שאני יהרוס אז תמשיכו אני יעודד ומעודדת אותכן ען כל הכוח!!!
אוהבת אותכן!!!
תצליחו אני יעקוב עכריכן סומכת עליכן!!!
ביי אהובות בהצלחה!!!
השגתי את טווח אפס. אני באמצע הקריאה.
ואני בשוק, הלם טוטאלי. קוראת עם דמעות בעיניים. עד כמה עם ישראל מבולבל, זה הזוי. לסבתא שלי, שנמצאת כאן, אמרתי שלא הייתי מתפלאת אם יונה ספיר קשורה איכשהו לעיתון "הארץ" (שכבר ידוע בשם "ביטאון חמאס" ?).
בלי לגמור את הספר, כבר יש לי בראש ביקורת מטר אורך. אני לא יכולה לחכות עד שתהיה לי הזדמנות נורמלית לכתוב ביקורת מסודרת ועד שהיא תגיע לכל האתר. הספר הזה נוראי לדעתי. איום ונורא.
אחזור אליכם עוד מעט…
דיווח מהשטח על מצבי אחרי עוד כמה עמודים. שוק עצום עוד יותר, נס שחברה שלי רוצה את הספר אחרי, רק בגלל זה הוא לא הפך לערמת גזרי נייר.
קודם כל, אני מסכימה עם המעשה של עמיאל. הוא לא יפגע ביהודים והדרישות שלו, בעיה של המדינה שצריך להשתלט על בית סוהר כדי לקבל את הגברים הרלוונטיים האלו. אני במקום אייל הייתי רצה לעזור.
אבל זה מבחינתי, ובגלל שרוב האנשים לא חושבים כמוני, זה מגעיל ללכלך על גבעונים יותר ממה שמלכלכים עליהם גם ככה. דבר כזה ובסדר גודל כזה מעולם לא קרה.
הפסקתי לקרוא בינתיים. לא מסוגלת, סורי.
המשכתי לקרוא קצת בכל זאת.
חבל שעשיתי את זה.
לא מבינה את אייל.
ניתן לעצמי להתקרר קצת לפני ההודעה הבאה.
וואוו פרצל מבינה אותך לגמרי אבל תדעי שאייל שילם על זה מחיר כבד בדם קר השמאלני ימח שמו ושם זיכרו מאור שובל נקם בו על דעותיו הימניות וגרם לכך שאייל ומישפחתו עברו לארץ ניכר בזהות בדויה…אז אי אפשר לומר שיונה שמאלנית יונה ימנית מתונה ואגב את צריכה לקרא את דם קר כדי להבין מה היא חושבת על שמאלנים
קודם כל- תודה לך, אולי בזכותך אני אמשיך לקרוא…??
אבל מפריע לי בטירוף ה"ימניות" של יונה ספיר. היא מכניסה לשם את האג'נדות שלה בלי חשבון!
ואני לא מבינה מה אכפת לה ולאייל שיהרגו אנשים שיושבים על רצח יהודים או פגיעה בביטחונם?!?! אם רק עמיאל מוציא משם ת'יהודים ודואג שהם לא יפגעו- סופית אני מעריצה שלו.
אה ונארלי מוזר ברמות שפתאום אייל לא רוצה לחזור הביתה ואפרת מסכימה איתו.
ובכלל, כל התיאור של פינוי המאחז מפוברק קיצונית והיא ממש מוציאה שם רע
על מי?
וואו פרצל איזה תגובות….
אז ככה אייל לא עשה מה שעשנ סתם.
נוכ שיללמעל כך ואחכ המצפון שלו חגג….
והוא ניסה איך שהו לתקח את זה.
אבת מסכימה אצץיתי שאם דבר כזה היה קורה ואגף שלם של אסירים פלסטינים מתפוצץ והם אסירים. אין להל אפשרות להתנגד למוות הזה. גל אם הוא מגיע להם. והוא מגיע…
אז כל העולח היה קם עלינו ושום דבר חוץ מהמשיח היה יכול לעצור טת הקטסטרופה הזאת. וזה הסיבה שבאמת זה לא קורה במציאות…
תמשיכי לקורא גח אם זה מעצבן אותך…
אין למ מושג בדיוק באיזה פרק או עמוד את אוחזת אז זה קצת מקשה עלי את המשך התגובה אבל אני מקווה שהבנת ותמשיכי… ואחכ עוד תגיבי בפוסט מרגש על זה? 331
איך את יודעת????????
זה בול עכשיו.
היום.
ב' אב.
מהממת אחת!!!!!
אממ כן, גמרתי לקרוא גם את זה וגם את דם קר. אודה, שמחתי מאוד שאייל שילם על זה…
נתתי לאח שלי, בן אחת עשרה, לקרוא קצת – נשפכנט מצחוק ביחד. עבודת שטח מזעזעת… אפילו לדבר הכי בסיסי היא לא קוראת בשמו: הפאות שלהם וההגדרה שלהם. במקום לקרוא להם גבעונים היא קוראת להם תג מחיר ומתנחלים, ובמקום לומר שיש להם גוזמבות היא אומרת פאות סבוכות ופרועות…
אין לי זמן לפרט, אבל זה עלוב.
פרצל אולי תעלי על זה פוסט?
מעניין אותי לדעת עוד על כל העניין הזה
מתנחלת?
החלפת אימוג'י?
שנים שלא ראיתי אותך!!!!!!!!!!
אני מעריצה נלהבת של אייל, אבל זה לא מונע ממני להעריץ את עמיאל.
ואף סופרת לא תכתוב במילים פשוטות. בשביל שעבודה ספרותית תהיה טובה, צריך לכתוב בצורה ספרותית. מה נשמע לך יותר ספרותי:
– גוזמאובותיו התבדרו ברוח, מתנפחות לסירוגין.
או- פיאותיו הסבוכות התבדרו ברוח, מתנפחות לסירוגין.
וכן גם בקטע של הנוער גבעות-
מה נשמע יותר מפחיד?
אייל הביט אחורנית במראה והחוויר. נוער גבעות.
או- אייל הביט אחורנית במראה והחוויר. תג מחיר.
את לא חושבת שנוער גבעות נשמע… נערי? קליל? פשוט? משהו שאייל יכול להתגבר עליו בקלות?
גם אם את יודעת בשכל, שתג מחיר זה נוער גבעות, כשאת קוראת את זה את עדיין תרגישי משהו שונה. מילה שלי.
פרצל אני ממש אשמח לקרוא את דעתך על זה.
אז תעלי פוסט מפורט של ביקורת (יש לי סבלנות לקרוא הכללל)
ושיעלה מהר רק!!
וואי זה מה זה מעצבן…. כמו שאני שומעת דברים על התיכון שלי… אאוצ' ?
אשמח לקצת הסבר על כיוון העלילה כדי להמשיך אתכן ?
אופססס
כבר שכחנו מזה. כאילו אני.
זה גם מאד מקוטע…
מצדי פשוט להתחיל מתחילה. אבל זו רק דעתי.
אולי מישהי אחרת תדע להסביר.
גם מצידי.
אני מעריצה נלהבת של אייל, אבל זה לא מונע ממני להעריץ את עמיאל.
ואף סופרת לא תכתוב במילים פשוטות. בשביל שעבודה ספרותית תהיה טובה, צריך לכתוב בצורה ספרותית. מה נשמע לך יותר ספרותי:
– גוזמאובותיו התבדרו ברוח, מתנפחות לסירוגין.
או- פיאותיו הסבוכות התבדרו ברוח, מתנפחות לסירוגין.
וכן גם בקטע של הנוער גבעות-
מה נשמע יותר מפחיד?
אייל הביט אחורנית במראה והחוויר. נוער גבעות.
או- אייל הביט אחורנית במראה והחוויר. תג מחיר.
את לא חושבת שנוער גבעות נשמע… נערי? קליל? פשוט? משהו שאייל יכול להתגבר עליו בקלות?
גם אם את יודעת בשכל, שתג מחיר זה נוער גבעות, כשאת קוראת את זה את עדיין תרגישי משהו שונה. מילה שלי.
תמשיכו את הסיפורררררררר
היי לך.
את פעם ראשונה מגיבה כאן?
את מוזמנת גם להמשיך!
"מה אתה רוצה? .כי מי אתה אני כבר יודע ,יוסוף ,נכון”
"עלית על זה מהר אז מה קורה אלי"
"אני לא חבר שלך אז אל תקרא לי ככה" קולו של אלי קטלני אך יוסוף לא ניבהל והתעלם מהמשפט כמו מהטון
"אתה יודע את התוכנית אך ציפור קטנה לוחשת לי שאיך שהוא לא תקיים אותה " קולו של יוסוף מאיים והשיחה מיצידו נעשתה במבטא גרוני כבד מעיד על מוצאו "יוסוף אני אומר לך רשמית ; אני לא אבגוד במדינה שלי ואדרבא לא אבגוד בחבר שלי"
"אתה יודע שאין לך הרבה ברירות זה או בגידה במדינה וחבר שלך בחיים או שחבר שלך הקריב את עצמו על מזבח המדינה כמה ישראלי ולוחמני מיצידו…"
לוחמני זו לא מילה הירהר אלי אייל הרבה יותר מזה
אני ממש רוצה להמשיך אבל קצת לא מבינה בדיוק את הרצף.
מישהי יכולה להסביר בקצרה מה מצבנו?
אייל מבין שיוסוף סוחט את אלי כדי לרגל ולגלות משהו ואינו יודע מה בדיוק. הוא נמצא בארץ כשבאיזשהו מקום נמצאת שאר משפחתו. אפרת בקושי מתמודדת ויום אחד היא מקבלת שיחה מנורית, אשתו של בנצי, שהתכוונה להאשים אך לא מצאה את מי. בנצי במצב של תרדמת (סוג של צמח). אלי כועס על אייל. סלע ואיתן נדרשים לבצע שוב את המשימה- תפיסה/פציעה/רציחה של אייל.
איתן מתחיל להרגיש רגשות אשמה וחרטה.
סלע מלא בכעס על אייל, ומלא ברגשות תאוות נקם וכבוד, ומעוניין לבצע את זה ועד הסוף!
מקווה שדייקתי והסברתי נכון.
ואוו, הצלחת!!!
חחח, אני גרועה בהסברים…
אבל לא כתבת שיוסוף סוחט את אייל בכך שיפגע באייל או באלי עצמו.
או משהו כזה…
כתבתי.
אז יאלה המשכים בבקשה❣
הסברת מעולה!
תודה!
עלילה יפה המצאתן 🙂
תודה!
וואי משום מה הצחיק אותי ה"המצאתן"?
ככה זה, המצאנו. לא?
כן המצאנו. אבל עדיין זה הצחיק אותי.
אלופות שאנחנו???
נו אז תמשכנה!!!!!!!!
דרך אגב, שכחנו, אבל שכחנו לחלוטין, מהמשפחה של אייל.
הם ברחו הרי ל'מקום בגלובוס'. נעזוב את זה שאייל חזר, מתקשר לאשתו וכו'.
לאפרת יש אמא שלא ממש אוהבת את מעשי אייל. כעת בוודאי היא כועסת עליו כמו שלא כעסה מעולם; יש לו שווער דאוג, גיס שעבר השתלה…
אי אפשר להשאיר אותם בצד!!!!!
?♂️?
בעזרתו אני אעלה על זה פוסט מסודר, ברגע שהמחשב המקולקל שלנו יחזור לחיים…
גם מכתב מפורט ליונה ספיר כבר כתוב- על דף…
והיא שאמרה שזה לא מספיק ספרותי, אני לא מדברת רק על זה אלא על כל צורת הכתיבה וסגנון הדיבור. גם כשאני כותבת על נערי גבעות אני כותבת לפעמים "פאותיו הסבוכות הצלו על פניו, משוות להן מראה מרוחק" וכו'…
ובכלל, זה נעדר את כל הסלנגים והבדיחות הקבועות שלנו!! אף אחד לא מתבדח שם שהוא סוכן שב"כ, כשללל!!
קריית מלאכי
הזריחה בעיר הדרומית לא היית יפה היום, לדעתו.
השמש עלתה מהר מדי, קרניה כמו החליטו להידמות לכבשן ומיקומה מעל ראשו הטריד את אלי. עצבן.
אין לו זכרונות טובים מהשבי. רגלו הפגועה מסרבת לשכוח ימי זוועה.
ויוסוף- – –
מאיפה הוא הגיע אליו, למען ה'? איך הוא נכנס לארץ?!
אלי נאנח.
הבנאדם רציני ועצבני כמו כל אחד שהבוס שלו נהרג וממקום קברו אינו טורח לדאוג למשכורת.
וכשהרוצח הוא אויב?
גאולת דם אינה מספקת כאשר מדובר באויב יהודי. ציוני. היא גם לא מי-יודע-מה הכרחית. ואם אפשר להשיג כל מיני סודות קטנים וחשובים כנקמה, מה רע?
אמאאא
התגעגעתיי רצחחח
טוב פרצל אני מעריצה שרופה של אייל תשאלי את חברות שליי!
אמא כמה חפירות רחמים
אבל פרצל הספר הזה הוא דימיוני טוב עם אחותי קוראת את זה אני מתה סופית למה היא חופרת שזה ספר דימיוני כי בשבילי הוא אמיתי
זה לא דימינוי במובן של זה לא יכול לקרות אולי עם המאחז לא אבל המון דברים של אקדחים אני יודעת אני יודעת די הרבה דברים עם אקדחים ואירועים קצת על תג מחיר במעטט כי אותי יותר מעניין כל האקדחים אבל בשבילי אני חושבת נכון יותר חשוב ליישב את המדינה מכל השטויות שלי בראש אבל כל אחד והנושאים שמעניינים אותו
קיצור לעניין
כל הדברים(או לפחות רובם)יכולים לקרוא!!!
כן שמעתי לא פעם על דברים כאלו והרבה יותר מזעזעים(עד שיש לי סיוטים בלילות ואני לא ילדה פחדנית)וכן אני אוהבת לחקור אף על פי שזה מזעזע אבל בכל אופן
ובאמת שאני אוהבת אותך ברמה מטורפת וכל אחת פה עם הסיפורים שלה עם הרגשות
אבל לעניין זה פשוט העולם הזה שמאלני
ואין מה לעשות חוץ מהלפגין ולדעת שיש פרוטקציות לחלק מהאנשים
וזהו רציתי להגיד לך סורי אייל !
הספר הוא דימיוני המשקף חלק מהדברים אמת וחלק לא
וזהוו חולה עליכם!
"אייל". אלי דיבר במקוטע, במהירות. "כן אלי". אייל חש שמשהו לא בסדר עם חברו. "אהממ… אתה לבד"? אלי התחבט אם לפתוח את הנושא הרגיש הזה בטלפון. "כן אלי, דבר". אמר אייל בקול מעט קצר רוח. לא מתאים לאלי כל ההיסוס הזה. "אייל"… הוא לקח נשימה. "למה לא הסגרת אותי בזמנו, כשגילית שאני הבלדר"? "אהממ…" אייל לא רצה לגלות את הסיבה האמתית. הוא פשוט כבר לא הזדקק לתיק הזה בכדי להקל על גיסו, עמיאל. "מה זה משנה"?
"אנחנו צריכים לדבר".
מה קורה?
נראה לי אני עוברת לקריאה שקטה בלי לכתוב כי אני לא ממש מבינה
וזהו ונ.ב.
אתן כותבות מושלםם
רעות רצתה להטיח את ראשה בקיר. הבת שלה הולכת כעיוורת אחרי אדם שרק מזיק לה ולמשפחתה. אדם חסר מעצורים.
"למה את עושה את זה לעצמך?" שאלה אותה בטלפון אמש בדמעות. "את מנסה להזיק לך? לאבא? לילדים?"
"זו הייתה הבחירה שלי, אמא". ענתה לה בתה בקול נחוש. "ואייל הוא בעלי, אבי ילדיי".
"את לא ידעת את זה קודם"! צעקה מקירות ליבה את כל הכעס שצברה במשך השנים על בעלה של בתה.
"ידעתי, אמא". ענתה אפרת בנחישות. "ידעתי, ולעולם אדע".
מהמםםםםםםםםם
לאאאאא? כתבתי משהו ממש יפיפה וזה בפלאפון וזה נמחק לי לפני ששלחתי.
אני מקווה שאצליח לשחזר…
בכל אופן, התגעגעתי!!!!! ושין ואילה כתבתן ממש יפיפה.
אייל פסע בינות העצים, תר אחר סימנים להימצאהו של חברו.
אפס. שום סימן. טוב, הוא לא באמת חשב שימצא סימנים לשהות של איזה סוכן מיסד, שהוא, בעצמו אימן.
הוא ספר 12 עצים והתיישב על הסלע הגדול, ממתין שחברו יתגלה אליו.
"תענה על השאלה שלי" אלי הגיח מאחוריו, דרוך לקרב, בגדיו מאובקים ופניו הטרוטות מעידות שאינו באמת ישן בלילות האחרונים.
" מאיפה הגעתה?" שאל אייל בוחן בהפתעה את חבירו, "נראה שיצאתה ממוסך, אחריו עבודה ממושכת של שלושה ימים רצופים. מה אין עבודה במשרד, או שזאת התוצאה מאותה עבודה?!"
אלי נחת על האדמה התחוכה לצידו של הסלע עליו ישב אייל, שותק.
אייל המתין, מחכה למוצא פיו של אלי, וכשזה בושש מלדבר, בעט בו קלות ודחק בו "מה קרה? החלטתה שעכשיו אני לא מסוכן בשבילך?!"
אלי פתח פיו אבל עדיין לא הפשיר, ודרש שוב "תענה על השאלה ששאלתי אותך בפלאפון".
אייל נאנח, הוא לא באמת הכין תשובה לזה. חשב שיוכל לסבן את חברו ולהפיק את מטרותיו.
"הייתה רוצה שאסגיר אותך? " שאל כיהודי טוב. יהודי עונה בשאלה.
"לא שאלתי אם אני רוצה, את התשובה אני יודע, שאלתי אותך. מה מנע ממך מלהסגיר אותי? תענה, אל תתחמק".
אייל שתק כשחיוך על פניו.
אלי התעצבן. "תודה שזה בגלל עמיאל".
———
אפרת סגרה את הטלפון היחיד שאיתו יכולה לתקשר עם משפחתה שבארץ. הטלפון שבמשרד הקטן של בעלה. הטלפון שאין אפשרות לאתרו.
היא נאנחה. קשה לה אבל היא לא יכולה לחלוק את הקושי הזה עם איש. האיש היחיד שעליו תוכל לפרוק, הוא גם מוסע הכאב, זה שאינה יודעת בכלל מה מצבו. מקווה שמאונך.
בכי. שילה רעב. היא ניסתה להתנחם שלפחות יש לה ילדים, יש לה בית, יש לה משפחה. יש כאלה שמחוסרי כל.
היא נכנסה לחדר כשהתמונה המשפחתית שלה ושל אייל ביום חתונתם צדה את עיניה ממקומה שעל הקיר. היא הרימה את שילה על הידיים והתקדמה לתמונה, ממששת בידה הפנויה, כאילו עוד שניה וכל הדמויות יצאו מהתמונה ויופיעו מולה בחי.
דימעה נשרה מעיינה. היא מתגעגעת. מאד.
רחשוש קטן הקפיץ אותה, והיא הסתובבה מוחה את דימעותיה. אליצפן בפיג'מה תכולה ודובי חום ביד התקרב אליה וחיבק את רגלה.
טוב מקווה שזה היה יפה. ניסיתי להמשיך, מקווה שיעלה מהר.
יפהה אורטל!
אייל הרים עיניו, תמה. "מה יש לך, אלי?"
חברו משך בכתפיו.
"אלי…!" אייל לקח נשימה. "כמה שנים אנחנו חברים? שש עשרה? שבוע עשרה? ובאמת נדמה לך שלא עשיתי את זה בשבילך?!"
שתיקה.
זה לא התאים לו. לא התאים לאייל. לא התאים לשניהם.
אלו רק החיים, שמסובכים פתאום?
"אלי?"
נשיפה. "אייל, אין לי כלום בעולם הזה חוץ מהמוסד וממך", הוא הרים בהיסח הדעת את אחת מהאבנים הקטנות. "ועכשיו עם האיום עליי, ואתה… אני – – -". השתתק לפתע.
אייל הניח יד על כתפו. "אתה?"
אלי התנער. "לא משנה". מושך את עצמו לכדי עמידה.
ראיתן שהעליתי את הביקורת שלי בתור פוסט?
כן, בטח!
לא הגבתי לזה אבל ראיתי. ואהבתי. וכמעט להכל הסכמתי.
כןןןןן
ממש יפה!!
אולי תעלי עוד פוסטים על החיים של המתנחלים?
אני ממש אשמח
האמת שהם לא כאלו מעניינים, אבל דווקא יש לי כמה אפיזודות..
נגיד, מיומנה של טרמפיסטית. אני יכולה למלא שם 10000000 דפי וורד בחפירות עם קצת תוכן..
בינתיים אני עסוקה מעל הראש בכתיבה, אז כשיהיה לי זמן.. אני על 3 סיפורים במקביל, שותפות, יונה ספיר ועוד כמה…
יודעת מה? חשבתי על זה, לא ככ בא לי לפרסם על זה פוסט, אז אולי אני אכתוב בקטנה ואורגנים את זה בתגובות איפה שהוא, אם זה באמת מעניין מישהו…??
ראיתי ואני אכנס להגיב….
תשלחי את התגובה של יונה ספיר!!!!
אני מחכה שתמשכנה!!!
נו!! אני עשיתי ארוך… תורכן…
אפשר קישור לפוסט, פרצלה?
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%98%d7%95%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%a1/
"מה קורה איתך אלי ראיתי שאתה לא איתי לאחרונה" אלי נדרך איכשהו אייל יודע! הוא לא התכוון לומר שהוא מסתיר משהו אלא ענה על השאלה -אני לא לצידו לאחרונה-הוא הגיב לחלק הבסיסי של הצשפט "אתה יודע איך זה המוסד מוציאים ממך את המקסימום" אייל נדרך המוסד קשור לזה?! מה הם רוצים ממנו משימה חדשה או סגירת חובות אלי נאמן לשבועת המוסד את זה הוא יודע אבל הוא נאמן כם לו מה יגבר על מה?
אמלההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הבייבי שלי גדל
ואני דפוקה השארתי אותו בודד
1141 תגובות! זה פסיכי לגמרי
ממש סליחה שאני לא זמינה כל כך אין לי זמןן
אבל נראה לי אפנה לי כמה שעות כדי לקרוא הכל ואולי להמשיך נראה….
אז הנה האמא!!!
חיכינו לך. מבטיחות!
עכשיו בואי, תטפחי את פרחייך…
חחח קודם אני צריכה לקרוא הכל
אשתדל באמת באמת
הביבי שלך בהחלט גדל…
אני בעצמי הכרתי אותו כשהיה רק 700 תגובות…
הפסדת.
ואני ממש ממליצה לך לפנות ולהצטרף אלינו?
"אייל"… אפרת היססה כיצד לפתוח את הנושא. "אני חושבת שאליצפן צריך פסיכולוג".
בום. הפצצה נפלה על אייל כרעם ביום בהיר. "שוב?"
"כן. הוא ילד רגיש. הוא הושפע מאוד מכל הטלטלות שעברו עליו".
זכרם של הפסיכולוגים מהמוסד לא השפיע על אייל לטובה. אבל הוא מקשיב לאפרת (כמעט) כמו תמיד. "בסדר. אבל איך הוא ישוחח איתו? לדבר איתו באנגלית לא יעשה לו טוב". עם החוטפים הוא דיבר אנגלית. מאז השפה הזו היא מוקצה מחמת מיאוס.
"זהו…" היא חשבה על כך מראש. "אני חושבת שאתה צריך לקחת אותו לישראל".
נ.ב עכשיו אייל אמור להתנגד, שעלולים לפגוע בו על אף שהוא כבר נפגע מהחוטפים וכו'.
הנ.ב. שלך די ברורים גם בלי שתוספי אותם. אייל לא היה נותן לזה לקרות כל כך בקלות?.
את כותבת ממש יפה. מאיפה הבאת את הכיוון הזה?!?!
אבל מה נגמר אם אלי???
יווו בא לי להמשיך עליו…
אלי כמו אלי לא נתן לרמזים(העבים) של חברו להשפיע עליו ונותר זחוח כאילו לא הרע דבר "אייל, בא תסביר לי מה הסיפור שלך. אתה יודע יותר מידי.איך?" אייל מבחינתו קיבל את התשובה לשאלתו אז אלי עושה את זה ביודעין ובכוונה להמשיך
היי בנות לא הייתי פה המוןןןן זמן ההמשך שלי רלוונתי?
תודה אר"א.
אילה התגעגענו לכתיבה שלך…
ההמשך שלך רלוונטי מאוד ומהמם
וואי הפכנו את אלי למפלץ… (מלשון מפלצת)
יאללה הוא בנאדם טוב, מהדמויות האהובות עלי!
טוב.
לא ממש הבנתי מה הולך פה…
עלילה מוזרה כל כך לא קראתי מעולם…!
קשה לכתוב ככה. וזה מה שיפה אצלנו, הממשיכות.
אנסה להעלות המשך…
לא הבנת לא הפכתי את אלי למיפלצת הוא מאויים ונסחט ואייל גילה שיש לו קשר לאלו שרודפים אחריו(כן הוא שם לב אלא מה?) אבל אלי עושה את זה לטובתו של אייל! וחס ושלום לא בוגד בו
נ.ב אלי כן בוגד במוסד כי זה היה או המוסד או החיים של אייל
ובנות אני לא חושבת שאייל היה כזה גרוע בטווח אפס ואני יאמר משהו יש קיצונים מכל הקצוות ואפילו קיצונים עד הקצה ואת זה עמיאל מייצג כיויכול אבל אייל היה בסדר גמור אתן מוזמנות לומר לי אם אני טועה כי אני לא צמש מבינה בעיניינים האלו
לא..
בתקופה האחרונה אנחנו כותבות על אלי ומזכירות את עברו מטווח אפס, על פרשיית הבלדר.
תעזבו את הבנאדם, הוא נסחט!
ואלי לא בוגד, וממש לא יחקור את אייל חקירות שתי וערב!
בקיצער, הבה ונעזובה את אליאור החביב, ונהפכו שוב מאויב לידיד.
הוא תמיד היה ידיד. אלי זו הדמות שאני הכי אוהבת מספרים…
לכן אמרתי שאני רוצה לכתוב עליו…
הייתי עושה כאן סדר!
אלי באמת שלימותת
פלאפון רוטט. אלי הוציא את המכשיר מן הכיס, ותוך כדי סימון לאייל החל מתרחק.
"אליאור", הגייה גרונית מדי הפכה את השם לכבד. "מה קורה?"
אלי נשך את שפתיו. "הכל בסדר. יש אוויר טוב היום. אני נהנה ממש".
יוסוף פלט צחוק יבש. "כן, מרגיש. אני נמצא במרחק לא רב ממך".
זה לא טוב. מאין לסורי עני וטיפש יכולות איתור כאלו? "תודה על העדכון. אני אתרחק".
"לא ממליץ לך". ערבית מתערבבת עם עברית.
"מה אתה רוצה?" לאלי נמאס.
"אתה יודע מצוין מה. רוצה הכל כתוב לי עד מחר!"
מה יאמר ומה יעשה.
מדוכדך עלה על האופנוע. "אני הולך, אייל".
רגע לפני שאלי חבש את קסדת האופנועיים שלו הוא חש את גופו צונח על הריצפה בקול הוא מילמל "מה" קלוש וחש איך שני גברתנים תופסים אותו משתי ידיו וקול מוכר אמר בקול חביב "אתה לא מקשיב לידיד ותיק? חשבתי שאמרתי לך לא להתרחק" אלי הביט לרגע במדבר בהלם-הוא דיבר עיברית במבטע צברי! ישראלי! הוא הביט אל הבא משתנק מאימת ההלם -סלע!
בנות למי שלא הבינה סלע הוא הערבי שסוחט את אלי והמטרה שלו להרוב לאייל את החיים הוא איים על אלי ובנה את הכל ועכשיו חושף את עצמו
"מה אתה רוצה"? אלי מכיר את כללי המשחק. גם סלע.
"אני? רוצה? ממי?" סלע היתמם.
"ממני, מאייל".
"ממך כלום, מאייל הרבה דברים, עם סיבה אחת".
"והיא?"
"חסוי, מצטער". סלע העמיד פנים.
"אבל ממה שהבנתי אני לא עומד לצאת מפה חי. מה אכפת לך שאני אגלה למלאכים?"
"צודק. בהחלט לא אכפת לי". סלע רכן אל הכסא שאלי נכבל אליו ולחש באוזנו מספר מילים.
אלי היה המום. הוא ניסה לעכל את ששמע.
הוא לא הספיק.
ירייה בודדת נשמעה, מותירה את אלי על הרצפה, מתפתל מכאבים.
משהו קורה לאלי אייל צנח על הספה חושב בלי הפסקה אליצפן שיחק עם שילה לידו כשהוא מהורהר אופס צילצול טלפון אייל הביט אל המספר מספר לא מוכר הוא קם מהספה לכיוון המשרד שלו וענה "הלו"
"אייל אלי בסכנה!" הקול היה מוכר לו רגע זה לא?…זה כן! איתן!!!
"את זה אני יודע" אלי מתנהג מוזר מאוד לאחרונה וחוץ מזה אלי תמיד בסכנה…
"…סלע לא יוסוף והוא עומד להרוג אותו!!!" אייל לא שמע את תחילת המשפט
"איתן תקשיב טוב-טוב אם זאת מלכודת..(!!! )"
"אייל אני יודע שאתה שונא אותי אבל אני רציני וכן…זו מלכודת סלע מחכה לך ו..רגע" טרטור של מכדיר קשר ואז שקט "אייל שב .סלע הרג אותו"
חיוך דק עיטר את פניו של סלע ביודעו את מה שלחש לאייל הדבר הכואב בעולם עומד לקרא-אייל יואשם ברצח חברו הטוב ההוכחות מוכנות האקדח מהמשימה עם טביעות אצבע של אייל גופו הגוסס של אלי והכי חשוב הימאצאותו של אייל כאן בדקות הקרובות
אייל היה במחצית הדרך כטלפון בהול התקבל מאיתן
"אייל! אל תבוא!!! זה תכסיס של סלע תתקשר לאלי יאשימו אותי זה תפור טוב מידי "מה?" אייל נדהם מה תפור טוב מידי איתן לוקח על עצמו משהו. ידע .משהו שגדול ממדותיו שלו
טלפון עוד פעם מי זה יכול להיות
אייל ענה מחוויר הבשורה היכתה בו
לפני חמש דקות בנצי קם ודיבר כאילו לא הרע דבר
אבל אלי… הקול נשמע עליז משהו
"אייל אתה יודע מי מדבר איתך .כן?"
אייל שהיה גם ככה לא מאופס ענה בשקט "לא"
"בנצי"
"מה"
"ששמעת"
"בנצי יש לי משהו לספר לך"
"אני שומע"
"לא לטלפון אחר כך"
אייל חייג לאורי מקווה להספיק "הלו" קולו הרגוע של אורי עצבן אותו
"אורי!!!" הקול השקט-רועש של אייל היה מזעזע
"אייל "אורי נדהם מהטון אייל בחיים לא נשמע כך צשהו קרה
"מה קרה אייל"
בנות שמתי לב למשהו אלי לא מת שהוא נפל מהאופנוע מישהו הזריק לו משהו ובאקדח איתן שם אולי קליעי דמה ודאג שהחומר שהזריקו לו יכלול דימויי מוות או משהו כזה תנו רעיונות לא בא לי שאלי ימות!!!!
אין סיכוי שאתן עושות לי את זה!!!!
אתן לא מתנכמות בי על זה שאני לא יכולה להכנס לכאן??.
יש לי מלא מה לקרוא…. אני לא יודעת מה הקצב פה אבל—❗❗❗
מתנקמות?
אופס אחת התגובות שלי לא עלו אז תיראו מה קרה איתן התקשר ואמר שאלי בסכנה ושאייל יבא ורק אז איתן מתקשר שוב ואומר שלא יבוא
אלי לא מת, הוא פצוע ונקרע לו הטחול…
"אפרת", אייל נכנס למטבח, פניו חפות.
"קרה משהו?" אפרת הביטה בו בדאגה מסוימת. משהו עובר על בעלה.
"אלי מת". הודיע לה אייל במהירות יבשה.
מה?" לא יתכן. אלי? חברו הטוב של אייל? מי שעזר לו לשרוד את התקופה הקשה הזו? שנתן לו כתף תמיד? שתמך בו כל הזמן? שעשה בעבורו הכל, ואייל כמו תמיד החזיר לו כפליים? "אלי מת?"
"לא". פתאום אייל נראה מאושר. "הוא חי"!
"חי?" חי?
"כן, איתן אמר לי עכשיו. הוא פצוע בינוני, עם קרע משמעותי בטחול, אבל חי"!
"איתן?" מה הקשר?
"הוא מנסה לכפר על חטאיו". אייל לוחש, מתוודה על חטאיו בעצמו.
"מה חטאיו"?! עוד רגע פורחת נשמתה מה עוד בעלה מסתיר ממנה?!?!
"איתן הוא אחד מ"הם"". אייל כבר סיפר לה על הישראלים שניסו לפגוע בו בסוריה.
"איתן?! אתה הצלת את חייו!"
תמשיכו
בסך הכל לא נעים לי להמשיך את עצמי ולעצמי…
אבל כאילו אם את רוצה… אין בעיה. מוזמנת לעזור לי
הצלתי את חייו נכון אבל אפרת לא אמורה לדעת את זה! הוא הביט עלייה רגע ושאל כביכול בדרך אגב
"מאיפה את יודעת?" אפרת הביטה בו לרגע ואמרה חרש "מאלי.." המכה היתה כואבת מידיי אלי… הוא יצא מזה אי פעם טלפון קצר לדני השוהה עם בנצי
המצב של בנצי התייצב הוא משותק בכל גופו אבל יכול לדבר דני קרב את הטלפון לבנצי שלרגע קטן היה נדמה כנצח סוף סוף דרישת שלום מאייל
"בנצי?" אייל מהוסס במפתיע.
"א… אייל?" לא שאייל ציפה שבנצי יישאר שליו, אך הרעד בקולו הסגיר שהוא כבר הספיק להתעדכן.
"מה שלומך, בנצי?" שאל אייל ברכות שסיגל לעצמו למן היום בו הפך לאב.
"בסדר". ענה הלוחם הנחוש בכאב את התשובה הקבועה של סוכני המוסד למיניהם.
"זה נשמע כמו בסדר בכיוון ההפוך". גישש אייל בזהירות.
"לאבטח את הנשיא כבר לא אשוב". ענה בכבדות. "בספק אם אחזור לחיים תקינים".
"סליחה, בנצי". אייל נבוך מול כאבו של האיש אותו שלח למשימת אימה זו.
בנצי שתק.
ממשיכה קצת….
שיחה ממתינה.
מספר חסום.
אייל העביר את בנצי לממתינה וענה מהר. בתקווה שזה אולי יהיה איזו בשורה מסלע…
"הלו?" אייל שאל, חושש.
"אייל!" שמע את קולו של אורי מהעבר השני של הקו.
שום הודעה, ושם סלע.
"איפה אתה? מה קורה איתך? טוב לגלות שאתה עדיין חי… קצת לא שמרתי עלייך והספקת לחולל מהומות שאין לי בהם יד ורגל?!" אורי היה עליז. עליז מידי. 'הוא לא מעודכן… בטוח!' הבין אייל.
"מהשיחה האחרונה שלך לא הבנתי כלום ומיד ניתקת… מה קורה עכשיו? תן לי עדכון ברור בלי להתחמק!" בקש בקול רציני יותר.
"אה… אני…" התגמגם אייל.
טוב ניסיתי להמשיך… לא יודעת אם זה בכלל מתאים.
אם זה טוב אז נפלא, תמשכנה אותי. אם לא אז תדלגנהההה.
ביוש מקווה שאני אספיק להכנס בקרוב.
היושששש!
מה קורה????????????
אוקיי כבר כמעט חודשיים לא דיברתי באתר
התגעגעתיייייי!!!!!!!
מקווה שגם אתןן
אני לא יכולה לכתוב כי אני לא טובה אולי אני אמשיך פעם ב…
אז חולה עליכם
חולה על אייל גלבועעע
הייי
גם אני התגעגעתי!
ו… תמשיכי לכתוב, אני דווקא ממש אוהבת את הכתיבה שלך!
היי. מה קורהה?
איך החגג?
תודה!!
בעז"ה אני אמשיך עוד מקווה שתאהבי(לב אדום ענקקק)
תמשכנה את מה שכתבתי אתמולל
בעצם זה מתאים?!
אה ואני רוצה קצת הסבר מה קורה עם אלי?!
הרגתן אותו לגמרי?!
"אייל?" אורי הופתע אם אייל מגמגם יש לזה סיבה רעה…"אתה בסדר?" אורי הביט בטלפון בתימהון של-מה-כבר-קרה-עכשיו??!! מיואש כזה
"אורי באמת שאין לי זמן לדבר אני…אנסה לעדכן אותך אחר כך או איתן החביב או כל אחד אחר יעדכן אותך לפני…"
וואי תקשיבו שיא הבא לי להצטרף אליכן (אם לא אכפת לכן) אבל אני לא יכולה לקרוא את כל ההודעות… אז מישהי יכולה לתקצר לי\לשלוח לי קישור להודעה שממנה הסיפור מתחיל, או הכי טוב- את שניהם?
תשמעו אנלא יודעת מה עשיתן עם עמיאל, אבל אני עכשיו ממשיכה קטע שלו, מקסימום תעיפו אותו לכל הרוחות…
עמיאל ישב בגן השעשועים, מביט בחיוך על ילדיו המשחקים. ינון נדנד את נעמה, והיא צווחה באושר. הקטן{לוזוכרת מהשמו, נכניס ת'שם אחכ} התרוצץ מסביב לקרוסלה, מוחא כפיים בשמחה. רגע של נחת. הוא נשען אחורה על הספסל, עוצם עיניים. למרות שהוא במקום הכמעט אחרון שבו רצה למצוא את עצמו, למרות שהתכניות שלו השתבשו באופן הכי גרוע שיכול להיות- הוא שמח. כי הוא יודע להעריך. את החירות, את קולות הילדים המשחקים, את המשענת שלגבו והחופשיות של ידיו. קרן בהירה פיזזה על פאתו, מדגישה כמה שערות שיבה כסופות.
ובדיוק אז, בתוך השקט השלו, זה בא.
תשמעו אנלא יודעת מה עשיתן עם עמיאל, אבל אני עכשיו ממשיכה קטע שלו, מקסימום תעיפו אותו לכל הרוחות…
עמיאל ישב בגן השעשועים, מביט בחיוך על ילדיו המשחקים. ינון נדנד את נעמה, והיא צווחה באושר. הקטן{לא זוכרת מהשמו, נכניס ת'שם אחכ} התרוצץ מסביב לקרוסלה, מוחא כפיים בשמחה. רגע של נחת. הוא נשען אחורה על הספסל, עוצם עיניים. למרות שהוא במקום הכמעט אחרון שבו רצה למצוא את עצמו, למרות שהתכניות שלו השתבשו באופן הכי גרוע שיכול להיות- הוא שמח. כי הוא יודע להעריך. את החירות, את קולות הילדים המשחקים, את המשענת שלגבו והחופשיות של ידיו. קרן בהירה פיזזה על פאתו, מדגישה כמה שערות שיבה כסופות.
ובדיוק אז, בתוך השקט השלו, זה בא.
***
הוא לא חשב שזה יקרה לא שוב בעשור הקרוב, אבל כן. הוא שוב מוצא את עצמו דוהר על האופנוע שלו, קסדתו מכילה את כל שיער הגוזמבות. אייל לא יסלח לו על זה, אבל הוא לא היה מסוגל לגלח אותן.
עוד צינתוק. הטלפון רטט לו בכיס, מגביר עוד את לחיצת הרגל על הדוושה. עמיאל דהר בפראות. הוא לא היה צריך להתחשב בחוקי התנועה, כי בארץ הדרום אמריקנית שבה שהה, חוקי תנועה היוו המלצה בלבד ודו"ח הוא בסך הכל רמיזה שרומז השוטר, שחסרים לו מזומנים…
'אייל היה נהנה לנהוג כאן…' חלפה בראשו מחשבה סתמית.
ואז הוא הגיע.
הוא עצר בצידו האחורי של בניין חרב, שאולי פעם היה גדל ממדים. כיום רק שלד אכול העיד על קיומן של קומות מעל הקומה השלישית, על הקומה השניה היות תלויות מעט שאריות ואילו הקומה הראשונה הכילה הרים וגבעות של הריסות. בדיוק אותן היה עמיאל צריך.
הוא הדמים את המנוע, דוחף את הקסדה לארגז ונועל. כמה סיכות שהוצאו מהכיס השאירו את הגוזמבות בתוך כובע מצחיה נפוץ ובלתי מפליל והציצית הוכנסה אל תוך החולצה.
בצעד בוטח הוא התרחק מהאופנוע אל עבר הפינה המערבית של המבנה. כאן הוא אמור לחכות.
***
~ הוא הגיע?
– אני מקווה בשבילו שכן. יהיה חבל, מאוד חבל, אם הוא יפספס את זה.
~ ששש, הוא שם!
– שלחת את טוני?
~ כן. עכשיו שקט.
***
עמיאל חיכה. וחיכה. והתפלל מנחה. כשהוא גמר, והחליט לחזור הביתה כבר, הוא שמע פתאום קול רחש מאחוריו.
"דגים," הוא גיחך בינו לבינו, "לא יכלו לשלוח מישהו יותר מיומן?" והוא מרח חיוך על פניו, מסתובב אל מקור הרעש.
בחור צעיר, בין עשרים ושתיים לכל היותר, הגיח מאחורי אחת הערימות.
"אהלן," הוא חייך ולחץ את ידו של עמיאל.
עמיאל חייך בחזרה, לחוץ.
"מתחת לכיסא שבור, ליד העץ הגבוה," סינן הבחור בלחש.
עמיאל קירב את גבותיו זו לזו בתנועה מילימטרית, והנהן קלות בראשו.
"למה אתה לחוץ?" תהה הבחור במתיקות.
עמיאל לא ענה. הוא רק נתן בבחור מבט מצמית. לא ייתכן שהבחור הזה לא יודע שהוא בגד באימונו של אייל.
אויש, הייתי צריכה למספר את זה, זה לא על לפי הסדר… טוב, אז השניים הראשונים עלו לפי הסדר, זה הרביעי. אני מעלה שוב את השלישי:
הוא עצר בצידו האחורי של בניין חרב, שאולי פעם היה גדל ממדים. כיום רק שלד אכול העיד על קיומן של קומות מעל הקומה השלישית, על הקומה השניה היות תלויות מעט שאריות ואילו הקומה הראשונה הכילה הרים וגבעות של הריסות. בדיוק אותן היה עמיאל צריך.
הוא הדמים את המנוע, דוחף את הקסדה לארגז ונועל. כמה סיכות שהוצאו מהכיס השאירו את הגוזמבות בתוך כובע מצחיה נפוץ ובלתי מפליל והציצית הוכנסה אל תוך החולצה.
בצעד בוטח הוא התרחק מהאופנוע אל עבר הפינה המערבית של המבנה. כאן הוא אמור לחכות.
***
~ הוא הגיע?
– אני מקווה בשבילו שכן. יהיה חבל, מאוד חבל, אם הוא יפספס את זה.
~ ששש, הוא שם!
– שלחת את טוני?
~ כן. עכשיו שקט.
***
עמיאל חיכה. וחיכה. והתפלל מנחה. כשהוא גמר, והחליט לחזור הביתה כבר, הוא שמע פתאום קול רחש מאחוריו.
"דגים," הוא גיחך בינו לבינו, "לא יכלו לשלוח מישהו יותר מיומן?" והוא מרח חיוך על פניו, מסתובב אל מקור הרעש.
"זה למטרה טובה," המשיך הבחור, מתעלם ממבטיו של עמיאל. אז הוא יודע. והוא גם צודק, אבל זה לא סותר. תחושה חמצמצה פושטת בגרונו, והוא ממהר להתרחק מהצעיר.
הוא עולה בחזרה על האופנוע, ונוסע לכיוון הבית. באמצע הדרך הוא משנה כיוון וחוזר לבניין הנטוש.
עמיאל מוצא בקלות את העץ. את הכיסא קשה יותר למצוא, אבל בסופן של עשר דקות מתישות ומלאות חרדה, החבילה בידיו.
***
– טוב שלו. הוא נשאר הוא, אפשר לסמוך עליו.
~ הפעם צדקת.
עמיאל ניסה לשלוט ברעד שתקף אותו. ואם החבילה תתפוצץ לו בידיים? ואם היא תכיל בשורת איוב נוראה? אולי יהיה בה נחש ארסי?
שכחת איך פותחים חבילה? לחש קול לעגני ממוחו, צריך עזרה אולי?
אם הם כאלו מיומנים כנראה שהם השאירו מישהו מאחוריו. הוא חייב לשלוט בתווי פניו, לא להראות את פחדיו. רואים שמאמנים טוב שם, במדינה שאותה אהב.
הוא פתח את החבילה.
…
~הוא. רועד. מנסה לשלוט בעצמו, די מצליח…
~רואים שמאמנים טוב שם, במדינה שאותה עזב…
"אתה רוצה עזרה לא רישמית" אורי הביט באלי קצת בדאגה לא כדאי לצוות לו עוד חבר דתי אבל שיהיה "כך את הכתובת הבאה תבקש לדבר עם אביתר ותאמר לו…טוב תספר לו את האמת.." אלי הנהן יודע כמה כוחות נפש יצתרך כדי לדבר עם אבייתר… הוא היה בכלא האירני כמוהו טוב שיהיה הוא פתח את סוויץ האופנוע ונסע
נקישות בדלת אביתר פתח בדלת עמד זר הפנים שלו שידרו 'אני מוסדניק' הוא פתח את הדלת והבא התחייך "שלום אני אליאור הדר"
"אביתר פלד" ענה מיד
אלי הביט בו ברצינות ונרטע לרגע אבייתר הביט בו בהיסוס מה מוסדניק בחיים לא נרטע
"אביתר אני צריך עזרה" אביתר חייך
" מכיר אותך! אתה התלמיד של מתי! שמעתי עליך מתי סיפר שאייל לקח עליך חסות אחרי שסיים את הקבלה למוסד!"
אהבתי שהוספת את הדמויות מ'משפט שדה'
הרסת אותי עם הקטע של אביתר ומתי?
אבל מה הקשר שלהם? תכף נגלה שאייל הוא נכדו של ג'יימס ברנט…
????
אני עוד צריכה להגיב….
ובכלל לקרוא
אז אתן עדיין מחכטת לי?!
ובאמת זה יכול להיות רעיון גאון שאבא של אייל הוא בכלל הבן הקטן זה שברח ליער וכו לא זכרת מה שמו ואין לי כוח לקום להביא את ספר המצולע (ואגב אם יש יצור שלא קרא אותו כדי לא לעשות זאת בקרוב… ספר שלמות!!!)..
בנות שמחה שאהבתן! תוסיפו דמויות גם אתן אבל של יונה ספיר .כן? לא לערבב דמויות שאני לא מכירה וחשבתי שאולי אפשר להוסיף את שלוק בספר כלומר ראש המאפייה שלוק אברון אפי כבר מת..
בנות לא אבא של אייל אךא אבא של אפרת רפי! שימו לב! רפי הוא בן של ניצול שואה ו…בריטי!!! אפשר בהחלט לומר שהוא הבן של אחד הילדים של גיימס ברנט…. נו?!
מור אבל גם שלוק מת, בפיצוץ!
התכוונתי לאח השני משמו אברון זה שנראה לא מסוכן…
וואו לא הבנתי,
אילה גלבוע ואיילה גלבוע/מור סוכנת מוסד אתן לא אותה אחת?
אוף זה מבלבל…
איזה אברון, טים!
סורי… אנלא אוחזת…
מה קורה יפות שלי?
התגעגעתם כי אני מאוד לא הספקתי להיות באתר כמעט חודש ואפילו יותר יש לי מלנטה מבחנים ואני רק בכיתה ז בחופש חנוכה אני ימשיך גם סיפוריםםם
יום מקסיםם
את עובדת עלי אין מצב שאת בכתה ז'!
היא כבר אמרה על זה מזמן. שהא בת אחד עשרה וחצי.. אז הגיוני. גם אז אם אני לא טועה מי שלא האמינה לה הייתה משהו עם גלבוע…
זה פשוט סיוט השבוע יש לי בוחן באנגלית ועוד 3 מבחנים אחד במשנה אחד במדעים ואחד ובעברית איףףףף
התגעגעתי!!!
מה קורה כאן?!
אז תקשבנה אתן רק מתדינות אילו דמויות להוסיף.. אז שניה אחת תעצורנה ואו שתעשנה לי סיכום או שמישהי תמשיך כבר.. את מי להוסיף ואיך וכמה ולמה. זה יזרום אם הכתיבה.
ביוש ובהצלחה.
עוד נפגש
החלטתי להמשיך את זה… קישור לתגובה האחרונה שבה הופיע הסיפור הזה.— https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa/#comment-343094
עמיאל טילטל את ראשו, ואז נזכר בחרדה בפאות המוסתרות מתחת לכובע. הוא מיהר לסדר אותן. 'מה אתה, ילד? הוא גער בעצמו. תתאפס! המעטפה תכיל את המכתב, לא יותר מזה. אל תיתפס לדמיונות ילדותיים ושטותיים. והפאות שלך…' הוא הידק את הכובע לראשו. הוא פתח את המעטפה. כצפוי, היא הכילה דף בודד, שעליו כתובות בדיוק חמש וחצי שורות.
"לישועתך קוויתי ה'.
עמיאל, תלמידי, זה הזמן. אני מחזק את ידיך, אהובי, ומאחל לך ממקומי שתצליח בכל אשר תפנה.
כדאי כי תשחרר ותשתמש בנערים, למרות ששגו בסימונם את האדם הלא נכון. היזהר מאוד, והקפד על מידור. אוהבך"
המכתב החם הציף בו בבת אחת את כל תחושות הגעגוע שעמל להדחיק. געגוע לבית, לראומה, לבית המדרש הקטן…
אך אין זו העת לגניחות-סבתא אומללות. זמן לפעול.
***
"יונתי בחגווי הסלע" כך נכתב על הפתק שהוצמד לרגלה של היונה.
נחתנווו
חנוכה ב-770 זה משהו מיוחד?
מה קורה?
יודעת שהשעה לא שגרתית
התגעגעתי ממש!!!!!!!
אני רוצה להמשיך לכן בנות תספרו לי הכל בקצרה
ואני אמשיך
אוהבת אותכןן
חגווי סלע?! הוא הביט סביבו מחפש סלע מתאים .מצאתי. הוא תפס את הסלע ממשש אותו ו…בינגו פתק נוסף הוא הביט בפתק שהיה צבוע בפרוטרוט לצבע של ההאבן או שהאבן לצבע הדף? הוא לא התעמק פתח את האבן וקול צעקתו נשמע עד לשליח שהגיש לו את הפתק.. שבא נאמר שלא היה תג מחיר במיוחד בפתק היתה כתובת והאיש שהכי לא ציפה שיתן לו פתק מסוג זה הוא קרא את הפתק ושם השולח הימם אותו :אייל גלבוע
הכתובת היתה של בית פרטי בארץ שהוא גר בה הוא דפק על הדלת שומע קול ילדותי שואל בשפת המקום "מי זה?" הוא התלבט לרגע ואז ענה " חבר של אבא" הדלת שנפתחה גילתה לו את אחיינו אלישמע שהביט בו בתדהמה מוחלטת " דוד עמיאל! א-מ-אאאאאאא דוד עמיאל הגיע" אפרת כניראה לא קנתה את זה היא הגיע לפתח הבית לא מאמינה בעליל עמיאל נראה נבוך לרגע למה הם כאן??? אייל ששמע את הצעקה של אלישמע (איך אפשר שלא(?!)) הכניס אותו וסיפר לו בקצרה על למה הוא כאן ומדוע הוא אינו בארץ
היי בנות הסבר קצר על ההמשכים שלי… רייל לא תג מחיר חס ושלוםם זה דבר ראשון
ההמשך הראשון ששלחתי זה עם יונתי בחגווי סלע שהשולח היה אייל אז זהו ש לאאאאאאא אייל לא שלח את זה השולח מנסה לאותת לאייל שהוא יודע איפה הוא גר ואף שולח שליח חמוד לעמיאל עם מכתב בדוי מהרב שלו..הבנתן או מסובך מידי?!
היי בנות שמתן לב שבמגן אנושי יש כתןביות בסינית בצד? אייל נסע לסין????? הוא נורמלי????
עדיין פעיל פה?
אני בשוקק!!
כן לוחמת יקרה…
סוריה
זה היה ככ מתוחכם עד כמעט בלצי אפשרי הכל התבצע מהר מהר
הכנו את השטח
קחבלתי
אי שם
המטוס קרע את השמים בקול מחריד אוזנים
אלי שקלט שאין לו ככ מה לעשות עכשיו תר במהירטת אחר דרך חילוץ
אין כזו . הוא המשיך ללכצ במטוס עובר בין כל החיילים השוכבים על הריצפה ניסה לעמוד ממקומו מה מצבם ומצליח לספור לפלות 5 פצועים
מה יכוך היה לקרות ? למה הכל השתבש באמצע מסימה סודית מי יכל לכבל במערכת אלי א יכל לחשוב אפילו על אחד מין הלוחמים שלו כבוגד כמ אחד אומן היטב על יושר על אהבתם לארץ מי יכל היה לעשות זאת
בום ועוד בום קרעו את השמים המטוס החל לקרטע בקוךות מחרישות אוזניים ביודעו שאין לו דרך חילוץ
אז זהו? ככה ה הוך להיגמר? למות באמצע מסימה סודים שאך אחד לא יודע על קיומה ו י שיודע ידאג למחוק את זאת מהעולם?
אלי ניסה לחשוב במהירוצ אחר משהח העיקר משהו בבקשה אני לא יכול להעילם ככה לא עכשיו
לרגע צף במוחו דמיול של חברו בוכה לח על קברו ולא סולח לעצמו לא לא זה מא יכול להיות הוא לא יתן לזה לקרות לא עכשיו
אליהסתכל החוצה רוה את האדמה קרובה 40 שניות והם צונחים אלמותם בוםם המטוס התרסק באמצע שום מקום לא מותר סיכוי קטן להשאר בחיים.
שלמים
אייל אני יוצאת לקנות כמה דברים אתה יכוך להשגיחעל הקטנים
בטחאני אייל שמח לתת ממנו לפחות את מה שיכול בשביל אפרת
לעזור תמיד אפשר הבעיה מתחילה עם האחריות
צליל טלפון
הלו אייל ?
חלפון מסווג מי זה יכול להיות?
זה אורי
הוחלפו כמה מילים גוון פניו של איל השתנה בין רגע לצבן
אייל אלי נהרג מילים הדהדו בפניו
אחי נהרגג
אייל תחזיר את עצמך אתה לא יוכל להתפרק עכשיו מוצ הילדים לא לידם על אף הרצון לצרוח לבכות לעשלת משהושמר עלעצמו איך נהג בוקי לומר גם במצב בח אתה רוצה לצרוח למות להשתולל שמלר על עצמך זה מראה את יכטךתך בשעת קרב
וואוווו אבל קראת את דם קר?
אלי כבר מת…סתםםם
לא אלי בנצי במצב קשה ואייל נמצא בארץ זרה…
אייל כבש את ראשו בין ידיו. נותן לדמעות להרטיב את פניו. הוא בכה. בכי אמיתי.
"אייל?" אפרת, שניגשה להניח את סלסילת הכביסה על הספה, נעצרה, הממומה. "מה קרה?"
אלי נהרג. אלי נהרג. אלי נהרג. אלי נהרג. המילים הדהדו בראשו, מכווצות אותו.
"אייל?" אפרת חיפשה את מילותיה שאבדו למול השבר. "עוד מעט הילדים מגיעים. שלא יראו אותך ככה"…
אייל הרים את מבטו. אפרת נרתעה לרגע. על פניו זלגו נחילי דמעות. "אני נוסע".
"לאן?" התנהגותו הלחיצה אותה.
"לישראל".
"ישראל?" אפרת לטשה בו מבט המום. "אבל אתה לא יכול, אתה…" תלתה בו מבט מפציר.
אייל השיב לה בלחש. "אני נוסע. להלוויה של אלי".
ואוו מושלם
השמכתי אבל זה לא נשלח אני לא רואה
אייל יצא מין הבית נותן למחשבות להציף את ראשו
אלי אלי
הוא לא יכל לחשוב על זה
מי שזה לא יהיה אני אנקום את מותו של אלי
אני אטוס אני אברר אני חייב , בשביל אלי
אייל נכנס הביתה בשטיקה נותן לה לעשות את שלה
מארגן את חפציו שלו למזוודה
אפרת שנכנסה לחדר ךא הבינה אייל? מה אתה עושה
אייל שתק
אייל? אפרת לא השתהתה חייבצ לדעת מה עובר על בעלה
איל בבקשה אני רוצה לעזור
אפרת אני טס חארץ אני חייב לבדוק מה היה אני אדבר עם אורי
אני אנקום את מותו של אלי
אפרת שלא ידעה בדיחק אחך להגיב אמרה
אייל אני מביה שזה החבר הי טוב שלך אני מוכנה שתיסע
רק צזהר אייל אני מכירה אותך אתה מוכן להק4חב גם את החיים שלך בשביל אלי אני מבקשת תזהר
אייל חייךחיוך נבוך
אפקת להתראות תמסרי לילדים שאני נסעתי ונשיקה לכל אחד
ישראל
אורי אני וצה לדבר איתך
אייל? מה אתה עושה םה אתה לא ברחת?
אורי אני לא במצב רוח להסביר למה וכמה פניתי אליך כי אתה היחיד שאני סומך עליו
אורי אני רוצה לדעת במדויק כל מה שקרה לאלי
לאיזה מסימה הוא יצא? מתי? הכלל
אורי שקלט שאיל לא במזג טוב עכשיו והצדיק אותו הפעם יוותר לו
אייל אני מצטער על מה שקרה הגיב אורי ישר
איל נתן בו מבט מוכיר טובה וידע שפנה לאדם הנכוו
הם התחלו בפירוט אייל פתח את הדלת כדי לצאת מפרגן לאורי חיוך
תודה אורי ידעתי שתעזור לי
ואוווו את כותבת מושלםםםםם
אבל אני לא מבינה למה החלטת שאלי ימות?????????????
תגידי את נורמלית??????
אני שרופה עליו בדיוק כמו שאני שרופה על אייל!!!!!!!!!!
את לא יכולה לעשות את זה!!!!!!!!!!!
וואוווו את כותבת מושלםםםםםםםםם
אבל את לא יכולה להרוג את אלי!!!!!!!!!!!
את נורמלית???????????
אני שרופה על אלי בדיוק כמו שאני שרופה על אייל!!!!!!!!!!!!
ואת לא יכולה להרוג אותו כי אם ימות אני אבכה את החיים שליייייייי
חחחח
חכי זה הפתעה
ותודה ?
"אייל…" אורי נבוך. עיני הסוכן שמולו היו אדומות מבכי.
"כן אורי". אייל הקשיב בסבלנות לאדם היחיד עלי אדמות שבאמת משתתף איתו.
"אתה…" הוא חיפש את מילותיו שאבדו לו בפתע. "אתה ידעת שזה יכול לקרות יום אחד."
אייל נעץ בו עיניים רושפות. "זה לא מפחית מעוצמת הכאב, אורי. אתה לא באמת חושב ככה."
אורי השפיל את עיניו, נבוך למול השבר שסדק את נשמתו של האיש החזק הזה.
כל כך רוצה לגלות לו ולא יכול.
אלי ישב, אזוק לכיסאו מבלי לדעת שבצורה דומה אייל נאזק על ידי שאן. יובל נכנס אליו. אלי הסיט את מבטו ממנו.
"הי אלי". יובל פתח, "אני דאגתי לך. חבר שלך כמעט הרג אותך בסוריה. המכתב נשלח. אייל יסגיר את עצמו יופי יותר משהסגיר את עצמו לראשיד. אתה תשתחרר בקרוב, אבל הוא יישאר נכה. מחיר קטן לשלם בשביל החיים"
אלי לא השיב.
…
אייל קרא את המכתב. אלי? בידי יובל? אבל הם סגרו עניין ביניהם, לא? יובל לא יהרוג את אחיו. אותך כן.
" יובל?!" אלי נחרד זה לא היה האח שהכיר איש העסקים המלומד
"מ..מה אתה רוצה מאייל למה שיהיה נכה" יובל רק חייך "כמו שאמרתי הוא כמעט הרג אותך בסוריה" החווה על רגלו של אחיו אלי רק בהה בו באחיו שיודע הרבה יותר ממה שחשב
"לא הייתי בסוריה ואין לי מושג על מה אתה מדבר" הישיר לו אלי מבט ,הפוליגרף לא היה מזהה דבר, "היית .ועוד איך היית והיית ראש קבוצת היוצאים ללכוד את ראשיד אבו מוחמד טרוריסט שיש לבוגד הזה .אייל.היסטורייה ארוכה איתו.לא?" אלי היה המום יובל .יודע .הכל…
חחחח.מטווה אפס הגענו למגן אנושי
יא חתיך תכתבו עוד
"מה אתה רוצה?" אלי נואש מפיטפוטים חסרי תועלת.
"אתה לא באמת שואל."
"אני כן. לא מספיק רצחת את נחום, עכשיו גם את אייל?"
"מה"? יובל היה המום. "מנין לך?"
"ציפור שיר זימרה באוזניי…"
"טוב". יובל חייך ברוע. "הידיעה הזו לא ממש תעזור לך."
"אני מודע לכך. טביעת אצבע יפה יש לי, אה?"
"האמת שלא טרחתי להסתכל, אבל בטח המז"פניקים יתבוננו היטב".
אלי הביט בו באי אמון. "לא מספיק חטפת אותי, עכשיו אתה גם משליך אותי לכלבים?"
אתם כותבות מהמם בהתחלה חשבתי לכתוב את זה בקובץ וורד ולהדפיס אבל זה יהיה עבודת נמלים ואני רוצה לכתוב איתכם אז ניסיתי לקרוא את ההתחלה אבל אני רק בקטע שאלי מגלה שאייל בארצות הברית כבר התייאשתי יקח לי מלא זמן לקרוא את זה כולל כל המבחנים שיש לי אבל אין מה לומר יש לכם עתיד
חחחחנכון
יש מה לצפות יאלה
נכנס ועידה שונכתוב ספרי אייל גלבוע מחודשים
חחחח
"כן". ענה יובל לאחר הרהור. "מאור באמת דומה לכלב".
"פני הדור כפני כלב". סנן אלי.
יובל חייך אליו. "הגעתי עכשיו לשחרר אותך. אני ואייל סגרנו עסק ביננו. מזל טוב לאירוסין."
אפשר תקציר ההמשך שלכן ארוךךךך ושכחתי כבר כמה חלקים ויש קצת דברים שלא הבנתי
לאאא למה אף אחת לא עונה מה?
סיימנו כאן??
? בוכה ביחד איתך
האמת,
אמא שלי לא הסכימה לי לקרוא את דם קר עד סוף כיתה ח ואני מחכה לזה מאמצע כיתה ו..
אני עכשיו בכיתה ז עולה ל-ח כבר-
(יוו עכשיו כשאני קולטת, גדלתי!!)
-וזה ההמשך היחיד שאני יכולה עוד לקרוא…
תמשיכו פליזזז
הי חמודות לא צריך לבכות אני כאן?
אז תמשיכי……………………
פליז!!??
יש דברים שקשים מהמציאות הירהר אייל הוא ישב מול אורי וסיפר לו את השתלשלות האירועים -בחדר מנותק מכל דבר שהוא הם היו שלושה אייל-אלי-אורי והסביר להם אודות יובל אלי ההמום אורי הנדהם הביטו בו במבטים חסרי אמון וכשהזכיר אייל את נחום קלט את מבטייהם הוחלט דרך פעולה ואלי הוא הפיתיון
אלי ויובל יובל ואלי הם תמיד היו דומים מאז הילדות אלי העריץ את אחיו הגדול וכשהודיע לו לאחר החתונה שהוא עובר ליבוא וייצוא אלי לעג לו יובל היה שכלי מאוד ויבוא ויצוא פחות התאים לו והיו לו גם חברים…מאוד…מעניינים רובם ככולם היו אנשי בטחון ואלי היה תוהה אם יובל יודע רננה לעומתו ידעה משהו הפציע פתאום באלי רננה תמיד ידעה יותר אולי…אלי! גער אלי בעצמו תתאפס! תפסיק לחשוב שטויות! רואים שיובל יודע לחקור אם תוך יממה אתה מתחעל לאבד את זה! רננה לא…!
אלופית אילה גלבוע
אין עלייך
את היחידה שנשארה פה?
מהמם אילה!!
את חיבת להמשיך להחזיק את הסיפור הזה!!
בלעדייך הוא יקרוססס
אח..איפה הימים הטובים שכל שניה הגיע המשך… עברנו דור אה??
רננה האם זה אפשרי? גם היא בוגדת? אלי ישב מהורהר בתא שובהו אחיו לדם כלא אותו בתא קטן כשעיניו מכוסות וידיו קשורות מידי פעם נכנס ודאג לו לאוכל ושתייה אלי תפס שהוא שונא את אחיו ש ו נ א ולא יודע איך יקבל תשובות על רננה
אוףףף אנחנו רוצות המשך!!!
תגידו, משהי הבינה מה קורה כאן…
אני הבנתי בגדול שיובל בגד באלי ואלי חושד עכשיו ברננה,
ויובל כלא את אלי….
אני מנסה להבין מה הולך שם,
ולנסות לכתוב גם,
אולי כדי שעוד בנות ינסו.
ונחזיר את הפוסט הזה לחיים…
חזרה להווה
"מה?" אייל היה המום. "אתה רוצה להגיד לי שכל הזמן הזה היית בידיו של יובל?"
"כן". אישר אלי, עוטה על עצמו הבעה אדישה אך בסתר לבו נהנה מההלם של חברו.
"נו ו…?" אייל ציפה להמשך.
"מה נו ו..?" שאל אלי בפרצוף משתומם. "זהו!"
"אלי"… שלח אליו אייל מבט מוכיח.
"טוב טוב". אלי יצא מהפוזה וחזר לרצינותו הכללית. "אייל, יובל לא ירד ממך. החיים שלך בסכנה." "מה?" עד שהגיע אל המנוחה ואל הנחלה. "אני לא רוצה שוב לברוח" תוגה ירדה על אלי. "אתה חייב. אייל," נשבר קולו. "תעשה הכל כדי לרקוד בחתונה שלי."
אייל התאושש מההלם שעטף אותו. "אני חושב שהגיע הזמן לשתף את אורי".
אלי לא יתחתן כבר?
אגב את כותבת מושלם ויפה אין עלייך,
נ.ב אל תשכחי שיובל יהודי, שלא יהרוג את אייל בטעות..
בדרכו הביתה הבחין אייל במכונית העוקבת אחריו
אה מעקב גיחח אייל
אוקי מי שזה לא יהיה הוא הולך להצטער על זה
איל לקח בפניה הרשונה ימיןם והבחים שהעוקב מבצע את אותה הלחטה
אויש טעות גמורה מי שזה לא יהיה צריך ללמוד קצת בקשר להסתוות
אך לאחר מעט פניות הבין איל שהעוקב לא מנסה להסוות את עצמו אללא רוצה להודיע לו משהו
אייל יצא מין הרכב מחכה לתגובה מין הצד השני
לפתע ראה דמות מוכרת יוצאת מין הרכב
לא אחר מאשר יובל?
מה האיש הזה עושה כאן
היי מה אתה מנסה לעשות הפעם כי כבר נמאס לי משוטרים וגנבים
אל אף שאני חייב להגיד לך שאתה נוסע ממש גרוע
יובל חיך על אף שהיה ברור לשתיהם שהלה לא באמת מרגיש כך
אייל אני לא באמת זמין לתעלולים שלך
אה ככה אז למה הגעת וטרחת למצוא אותי
אייל, הוא הביט בו בממבט מוכיח שונה ממש שהיה עד עשכיו אני רוצה להזהיר אותך שאם אני שומע מילה אחת שלך פולט עלי אתה גמור
אייל שכלל לא נרתע הגיב
אז גם לי יש משהו להגיד לך
אותי אפחת לא יגיד לי מה לעשות ואיך אני זה שיכתיב לך מה לעושת ואם אתה רוצה לשמור על הקרירה היפה הזאת שלך אתה תקשיב לי
יובל התנפל על אייל והלם ברקתו
אייל שהיה מאומן יותר קלט את האגרף המושט ובין רגע הפך את יובל על הריצפה
איל הפך מבטו לכועס ברגע שהתקרב ליובל נשמע בוםםם
יובל צנך על הריצפה כשעינו מזגזגות
אוי לא! איל קלט את המצב עכשיו שיובל פצוע או מת יאשימו אותו במותו
אייל אין זמן למחשבו נסה להציל אתץ מה שנותר
התקופף לאבר יובל מנסה לבדוק דופק וקולט שלא נשאר מה להציל
אייל התחיל לרוץ מנסה כמה שיותר להתרחק אז ככה זה?
עוד פעם יאשימו אותי ברצח שלא ביצעתי
עם כל המחשבות צלצול טלפון בקע מכיסו
מסווג
הלו?
אייל זה אני אלי
אל תשאל למה אבלח אני יריתי ביובל אז תהיה רגוע אני לא יכול להסביר עכשיו אבל תדע שאין לך מ הלדוג אבל אליייייייי
צליל קל של ניתוק טלפון
אייל נשאר עומד על מקומו ומחכה לשיחה נוספת
אלי הרג את אח שלו ?!??!?!
וואי את כותבת מהמם ,את איילה גלבוע או משהיא אחרת?
בכל מקרה תודה לך!
אבל אולי בכל זאת תשני את זה שאלי לא הרג את יובל…
אולי זה יהיה משהוא שלא יודעים את השם שלו נגיד… Y ואז אלי ואייל יתחילו לחקור מי זה ויגלו שזה…
ועוד הפעם ,את כותבת מהמם???
שעתיים קודם
"תגיד לי מה אתה ירדת מהפסים?"
"לגמרי" אלי ענה בזעם לא עצור. "יובל הוריד אותי מהפסים לחודש"
"אל תשווה!!" רננה צעקה. "אתה רוצח אותו, מוריד אותו לנצח!"
"אין לי ברירה."
"אתה מעדיף את החבר שלך, לא את המשפחה שלך!"
"זה ממש לא נכון, הוא מסוכן גם לי!"
"הוא לא יגע בך!!"
"מאיפה הבטחון?"
"כי"…. רננה השפילה את מבטה לרגע. דמעות נקוו בזוויות עיניה. "אתה צודק. אני מאשרת לך, וכמה אבסורדי… גם מאחלת לך שתצליח".
דקה, שתיים
אלי לא מתקשר,
בצעדים קטנים התקרב לרכב שלו,
מה שלא יהיה ,אין לא מה לעשות כאן יותר,
הוא לא הולך לחכות לשוטרים שאולי יגיעו.
אייל נכנס לרכב וקפע תחתיו,
על מושב הנהג הונחה מעטפה עם הסמל של תג מחיר,
בלי שהתכוון יצאה ממנו הנחה,
אלי חייב לו כמה הסברים,
ועכשיו מסתבר שגם הוא…
(חחחה אני בשוק ממה שיצא לי..)
אילה תכתבי בבקשהההה
זה לא יגמר לעולם חשב אייל מימינו אורי משמאלו גד(אני אוהבת להוסיף דמויות שאתן לא מכירות! אז קיצער גד זה ראש האגף הטכנולוגי של המוסד מקביל לראש אגף קייסריה והבוס הישיר של דב טל אוי ואבוי למי שלא מכירה את דב) והם צטפים במצלמת הרחוב טוב שזו לא אוקריינה חשב אייל באירוניה באוקריינה אין מצלמות רחוב.. תפסנו אותך דמות לבושת שחורים יצאה באחת מאחד הרחבים וירתה ביובל מיבנה גופו זעק לעיני אייל
אלי????
אני ינסה ,אבל אחרי החג..
שנה טובה ומתוקה לכולם…
תודה מסתערבת בדם
"אליייי???"
"אייל, אין לי זמן להסביר.
אבל יובל עבר את כל הפסים האפשריים ,שלא הייתה לי בררה.." אלי התנשף ממאמץ, לאן הגענו חשב, הייתי צריך להרוג את אחי שלי….
אייל הביט באלי בפה פעור מתקשה להקל את מה שקרה מלפני כמה דקות.
אלי השפיל מבט,
אורי שעמד לידם החליט לקחת פיקוד.
"אייל?"
אייל הרים את ענייו לעבר אורי,
"זה נגמר?" "כן" ענה אייל
אין צורך שאורי ידע את הכול.
"אז נזוז"
"כן" אמר אייל, מביט באלי
"תודה אורי, על הכל" השיב את מבטו לאורי
אורי השיב בהנהון ראש.
…………………
במרחק כמה מטרים
צפה משהו בנעשה, דרך מצלמה נסתרת
ואמר לעצמו "זה עוד לא נגמר, אייל. עוד נבוא לדין"
חחחה איך יצא לי….
מסתערבת, אילה??
משהו??
תמשיכווו
היי,
אתן לא מכירות אותי, אבל ראיתי שאתן מתמצאות בסדרה מרגל להשכרה לגמרי וזוכרת המון פרטים..
אחרי הספר האחרון שיצא שמעתי על הרבה שחשבו שיש המון קצוות פתוחים והחלטתי , או כמעט החלטתי, לכתוב המשך , כמובן מבלי לקחת את זכויות היוצרים אלא בתור קוראת קבועה של יונה ספיר.
אז.. אם יש אפשרות, אני אשמח אם תזכירו לי מה היה צריך לזכור, מה נשאר פתוח, איפה עמדנו..
קראתי מאז הספר כשיצא כל כך הרבה ספרים אחרים..
היי,
איזה כיף לקרוא תגובות של מעריצות!
אז תקשיבי,
אם את מתכוונת על הקצוות של הספר של יונה ,ולא על ההמשך שלנו..
אני חושבת שצריך לסגור את עניין עמיאל,
לסגור חשבון עם יובל (אלי לא יודע מזה אפילו!!)
אהה וגם עם מאור ושי, החצופים האלהה
וגם שיהיה משהו עם בנצי..
אפילו הייתי מציעה לך לנסות לכתוב עלילה משלך.
בואי נראה מי מתעללת באייל יותר,
את או יונה חחחחה
בכל מקרה, נראה לי יש עוד קצוות פתוחים, אבל אני לא זוכרת אותם כרגע..
ואת לא היחידה שמנסה לסגור קצוות, גם אני וחברה שלי רוצות לעשות את זה,
העלנו על זה פוסט..
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%94%d7%94/
בהצלחה, ועם תעלי את זה לשותפות אני ממש אשמח
היי,
אני לא מעריצה חח , יש לי אפילו ביקורת אבל אני לא אכתוב כי זה בין כה וכה נגמר מבחינת הסופרת.
אבל לדמויות…לדמויות שלה ולקוראים.. צריך לסגור את הקצוות הללו.
אני מתכוונת המשך לספר של יונה, אבל בתור סיפור סיפור.
העניין עם עמיאל לא נסגר? הוא לא פשוט טס לחו"ל?
עם יובל חייב, כמובן.
ונכון אבל אני חושבת שהם פשוט קיימים ככה.. מה אפשר לעשות איתם?
מה עם בנצי?
אני רוצה לסדר את הקצוות שנשארו תלויים להם ככה סתם, לא להתחיל עלילה חדשה עם דמויות שלא שלי, בשביל זה יש לי את הסיפורים שלי.. חח
ואם כבר… אני אתעלל באלי, הוא מועדף עלי הרבה יותר מאייל.
תודה על אלו..
אני מתכוונת להמשיך בתור סיפור המשך מסודר כזה.
אני אלך לקרוא, מעניין. רגע, זה תקציר של הסיפור שלכן.. ?
אמממ אני הגעתי אחרי…
כתבו כאן המשך לטווח אפס ,וזה המשיך עד מגן אנושי בערך..
וזה לא לוקח 5 דקות לקרוא את זה, לי למשל זה לקח יומיים….
עמיאל טס לחול, אם את חושבת שזה נגמר אז אל תכתבי..
וגם העניין עם בנצי נסגר,
כי גם אם כל האומץ שיש לאייל, הוא לא יתעסק עם ברני..
ואם העניים של בנצי, אין כל כך מה לעשות.
הוא שאת מכירה איזה פרופסור שמדפיס עניים?
אז זהו בעקרון..
נשאר לך רק לסיים את העניין עם יובל (אלי צריך לדעת מזה!!!)
בהצלחהה!
ואני ממש אשמח אם תעלי את זה..
"איך העזת לעשות את זה, אלי?" שאל אייל בלחש לאחר שיצאו ממשרדו של אורי ונכנסו אל הרכב.
"מי אמר שהעזתי?" השיב אלי, עיניו מושפלות. "אני…" החל לומר. הוא הביט סביב, מציץ אל מחוץ לרכב וסורק את האזור.
כשראה שהשטח פנוי, המשיך. "אני לא באמת עשיתי את זה".
אייל הביט בו בתמיהה. "מה זאת אומרת?"
"מה שאתה שומע. אני לא באמת הרגתי אותו. זה לא הגיוני שאח יעשה דבר כזה לאחיו. למרות כל מה שעשה יובל".
אייל הביט באלי בעיניים הולכות וגדלות. "אתה לא אמיתי! מה זו כל ההצגה הזאת?"
"אני אסביר לך. לאחר ששמעתי על כל העניין, הייתה לי עם יובל שיחה קשה". אלי ניער את ראשו בעצב. "אם אפשר לקרא לזה שיחה… שיחה שמורכבת מצעקות ומהאשמות, יותר נכון לומר. בסופו של דבר, הבהרתי ליובל את הדעה שלי בעניין. אי אפשר לומר שהוא הסכים איתי, אבל הוא הסכים להפסיק עם המעשים שלו".
אייל לא הבין כלום. "איך זה קשור לכל הרצח המבוים הזה שלו?"
"הגעת לנקודה. הבעיה הייתה שמאור צותת לנו לכל השיחה והבהיר לאחי שהוא לא מתכוון לעזוב אותך וכעת, כשיובל החליט להפסיק לרדוף אותך, הוא גם לא מתכוון לעזוב את אחי. הוא שלח לו מסר שהוא הולך לרדוף אחריו ולסגור את העניין".
הבנה מלאה את עיניו של אייל. "ואדם מת אי אפשר להרוג…"
"בדיוק". אישר אלי. "והבא בתור זה אתה…" קרץ לו.
(הייתי חייבת להחיות את יובל, כי תחשבו רגע ברצינות, זה לא מציאותי שאלי יהרוג את אח שלו…)
אורי האזין לשיחה חיוך קל על פניו משהו בסיפור ממש לא הסתדר לו ולא בגלל רצח יובל אז אייל הבא בטור אה? הוא שמע את הקול של אייל לוחש לאוזנו של אלי( מקרופונים של המוסד שומעים הכל..) "תארגן את המשפחה שלי יש לי שיחה עם עמיאל" אופס אורי עצר את ההקלטה והחזירה שנית על החלק האחרון יש.לאייל.שיחה.עם.עמיאל!!!!
יואווו בא לי שהנושא הזה ימשיךךךך
כבר תקופה שאין בו שום תגובה
אין איזו מישהי שיכולה להמשיך?
או שאולי נפתח נושא חדש עם התחלה חדשה?
כדי שיהיה ברור יותר מה הולך…
אני גם חושבת…
אבל נראה לי שאין ה באתר הרבה מעריצות..
אפשר לנסות,
פעם היו כאן מליונים… הקהל השתנה😅
חחחח אוף באסה..😂
חבל שככה זה מסתיים..🤔😑
היי
הייתי מנותקת מלא זמן..
חזרתי ואמשיך אתכןן
היייי שלום! אני מאודד אשמח!! כיף שחזרת💗
יאאאא רק עכשיו אני רואה את זההה
אילה פליזזז תמשיכייי
חח כאן זה הולך פעם בחודש תגובה… (בלי לספור אותי כי אני כל שבוע בודקת מה חדש כאן😛)
"עמיאל!" מבעד לשפופרת היה ניתן לשמוע את הרגשות המעורבים. "אייל." מאה שמונים מעלות משם. קול קפוא כקרח. "עמיאל… מה.. מה קורה?" אייל נבוך, וזה לא היה באופיו. "כלום". אין שינוי באדמת הקוטב. "אתה כועס עליי?" שאל אייל את השאלה הכי מטופשת וצפויה בעולם. "מה? כועס? לא. כן. אולי. עכשיו כבר לא. אבל אני חייב לשאול אותך משהו." שינוי קל מסתמן בקרח הנוטף מקולו של גיסו. "שומע.." עמיאל היה חד יותר. "אתה חקרת את אלי." "נכון…" איל היה זהיר ביותר. "וגילית את האמת." עמיאל ירה את המילים בקצב של מכונת ירייה. "גם נכון." עמיאל חתך, "אוקיי. בסדר. אני שומע, אבל עבר. עכשיו יש לי שאלה אחרת." אייל חנק אנחה. "אני מתחיל לפחד מהשאלות שלך…" עמיאל צחק. "אתה לא יודע עד כמה. אתה מסובכך עם החוק בארץ, ובכל זאת הצלחת לחזור. ולסדר איזה פרוטקציה קטנה לגיסך, שיחזור לארץ שהוא כל כך אוהב, אתה לא יכול?" קולו של עמיאל תובעני. נשימתו של אייל נעתקה מפיו. בדיוק מהשאלה הזו פחד.
שקט. אייל לא העז לענות..
בליבו חשב כמה האופי שלו משתנה כשמדובר במשפחה שלו. אם זה היה משהו אחר הוא היה אומר לו שהוא צריך לשלם על הבחירות שלו, אבל עכשיו זה גיסו.. האחיינים שלו, אחות של אפרת
"אייל.. ,"עמיאל לא יוותר כל כך מהר. רוצה לחזור לחיים הרגילים, בארץ שאהב בכל ליבו..
"עמיאל", אייל נחרץ" לא מבטיח שאצליח. גם ככה אני על הכוונת"
"כמו תמיד" עמיאל חתך אותו.
"לא, עכשיו זה יותר מתמיד.". אמר אייל בהשלמה.
עמיאל שתק. למרות התשוקה לחזור לארץ האבות,הוא הבין עד כמה אייל מסובך.
פה ושם ממקום מוצאו יצא לו לשמוע את האגדות והסיפורים על אייל. הוא לא התפלא. הוא הספיק להכיר אותו עוד כשהיה בכלא ,בתפקיד.
אייל שבר את השתיקה." אני אראה מה אני יכול לעשות.."
"תבטיח!"רצון, אהבה ותקווה וגם קצת כעס מתערבבים בקולו של עמיאל
אייל נשך את שפתו, זה יכול לעלות לו ביוקר."מבטיח…"
ניסיתי להמשיך גם חחח..
היי
זאת איילה גלבוע החלפתי רק שם כדי שלאילה השנייה יהיה… וסתם בלי קשר כי נמאס לי ממנו
אחלה שם! סתם בחרת אותו או שיש מאחורי זה משהו?
בכל מקרה, בא לך להמשיך??
חחח המבין יבין משנקרא
הרי ההמשךך
"אורי.." אייל נכנס לחדרו של הרמסד, אחרי נסיעה שקוצרה על ידי עקיפת כמה כללי תנועה. "אייל!" אורי הגיב בהתלהבות יתר, מזנק מעל השולחן. "אורי, אתה מרגיש טוב?? כמה בירות שתית היום?" אורי גיחך. "עזוב שטויות, רוצה בירה?" אייל: "מצחיק. לא שותה בזמן העבודה." אורי הרים גבה. "עבודה? הצחקת. בא ספר לי מה מביא אליי את הרב." אייל כבר היה נינוח לגמרי. "זה בקשר לגיסי." אורי הרים את הגבה השנייה. "גידי?" אייל לא היה נתון להתרככות. "מה ההתממות הזו? עמיאל". אורי הוריד את שתיהן באחת. "אהה. עמיאל." קולו היה תערובת לא ברורה. "כן." אייל היה קפוא כמו דוב קוטב. "אין לי מה לעשות בעניינו." אייל תופף על השולחן. "את זה שמעתי. מה בכל אופן יש לך להציע?" אורי חייך חצי חיוך. "אני אשב עם ראש הממשלה. אולי נגיע למשהו. אבל זה יהיה בתמורה למשהו.." אייל הנהן. "מוסכם." אורי הרים שוב גבה אחת. "ואשתך?" אייל פנה לצאת. "ברחמים על הגבות שלך. תגיע עם תוצאות, ונדבר." אייל יצא עם חצי חיוך תלוי על פניו. אורי תופר לו תפקיד של ראש אגף קיסריה. מה הוא מתכנן לו….
"אלישמעעעעע!!!" נשמעה צעקה מהמטבח.
לרגע אייל התחרט שנכנס. איך זה שאני מגיע למקומות תמיד ברגעים הכי לא מתאימים חשב בהנחה מבויימת..
אייל כבר התכונן להפריד בין אלישמע לחוגלת או אליצפן. בצעדים מהירים הוא התקרב למקום בוא נשמעה הצעקה, זירת הפשע.
חיוכים תמימים קידמו אותו." היי אבא, סוף סוף חזרת!" אליצפן רץ ונתלה עליו. ובאותו זמן גם לכלך את חולצתו בקמח ועיסה לא מזוהה.. "מה זה מה קורה פה??" המטבח היה נראה כמו אחרי פוגרום.
"רצינו להכין לאמא עוגה!" אלישמע אמר תוך שהוא מנסה לשבור ביצה והיא מתנפצת על הרצפה.
"אבל אלישמע שם מלח במקום סוכר" אמרה חוגלת והביטה באלישמע במבט מאשים. "לא נורא" אמר אלישמע בהשלמה "זה יהיה טעים גם ככה.." אייל צחק," אתם ממש חמודים. אבל שאמא תגיע היא לא כל כך תשמח" "למה" שאלו אלישמע ואליצפן באחת. "כי הפכתם את כל המטבח!!" אמרה חוגלת בחומרה
"גם את השתתפת !!!"מחה אלישמע. "אני מציע שנסדר כולנו ביחד" אמר אייל והתחיל לשטוף כלים
תוך חצי שעה המטבח היה מצוחצך בלשון המעטה ולאפרת שהגיע עם שילה חיכתה עוגה חלופית שאיילהכין עם הילדים(אין לי כוח לשפר את זה.. אין לי זמן גם אח"כ נעשה את זה בייי)
חח חשבתי שאייל גרועע בהכנת עוגות : )
ע"ע מבוקש עם הפנקייק 😂
אמממ אפשר להגיד שהוא הישתפר עם השנים😜
אפרת חייכה חיוך לא מאמין. "אתה- הכנת- עוגה- עם הילדים?" החיוך הפך לצחוק של ממש. "עוגה! שמתם מלח במקום סוכר, קורנפלור במקום קמח, צימקאו במקום שוקולד, ואת הביצים שפכתם מלמעלה, לקישוט?" אייל צחק. "הרשימה עוד ארוכה.." אפרת נבהלה לרגע אבל מיד נרגעה כשהבחינה בנימת הדברים. אייל המשיך לפרט עם חיוך תלוי בקצה השפתיים: "תארי לעצמך שאלישמע רצה לקלוע את הביצים עם לאסו, אליצפן הציע להוסיף מסביב את הקשה של הלחם, וחוגלת ניסתה לשלוט במצב… היא הצליחה יותר ממני, חייב להודות." אפרת חייכה באי אמון, הילדים האלה עוד יכנסו לספר השיאים של גינס. "רוצה קפה עם התוצאה הסופית?" הציע אייל. אפרת נענתה בחיוך.
יפהההההה חח גרמת לי לצחוק : )
שכונה עוני, איטליה-(אני מגוונת כי אני רואה שזה לא מתקדם חח)
"מתי תחזור אבא?" היא נטלת עליו, לא נותנת לו ללכת.
"מקווה שבקרוב ילדונת שלי. תעזרי לאמא עם לוקה בסדר?"
"טוב.. "מריה ענתה באי רצון…
הוא צריך לעזוב, אין לא הרבה ברירות.
משהו מוכר ומסתורי רוצה להיפגש איתו. אם לא יבוא, הוא הקבע לו פגישה אחרת, פחות נעימה..
חבל שלא חשב על זה קודם..
חזרה לישראל-
"מה אתה עושה??"
"אפרתתת "אייל קיפץ ממקומו בבהלה.
השעה הייתה 3:54 לא שעה סבירה בכלל…
"אני צריך לסדר משהו, את יכולה לחזור לישון הכל בסדר".
היא נשארה לעמוד, לא זזה ממקומה" אז למה נבהלת??"
"חח "אייל צחק צחוק מאולץ "כל בן אדם נורמטיבי היבהל אם משהו יבוא לו פתאום מאחורי הגב."
"אתה לא בן אדם נורמטיבי." עכשיו אייל צחק באמת "כן ,זה נכון "הודה במבוכה
מה יש אייל?? אפרת נשארה מתוחה ורצינית.
" אממ" אייל התפטל..
דפיקות. באמצע הלילה. לרוב זה לא מבשר טובות.
תמשיכו;)
גמכיייייי
פליזז המשך!!! אהבתייי
אייל לא ידע אם לנשוף נשיפת הקלה. מי דופק בשעות כאלה?
אייל שם יד אחת על האקדח שבכיסו והחל להתקדם אל הדלת.
אפרת הביטה בנעשה בפחד.
קול פתיחת הדלת נשמע היטב אל מול השקט המותח של הלילה.
על רצפת מפתן הדלת נשכבה מעטפה.
"מה זה ??"סוף סוף אפרת הצליחה להוציא משפט.
"מעטפה "ענה אייל בעניינות
"את זה אני רואה "
אייל המשיך להביט על המעטפה, משהו צלצל בתוך מוחו.
"אייל הכל בסדר??" אפרת לא הבינה דבר.
"כן. "ענה לבסוף. "נדבר אחכ אפרת, יש לי כמה עניינים שאני צריך לסדר"בעיניו עמדה תחינה
"אייל.. " "אפרת אני מבטיח".
באותו הזמן קולו של שילה החל לעלות. ואפרת נאלצה ללכת לחדרה.
אייל קרע את המעטפה.
בדף היה כתוב ארבע מילים שאומרות הרבה
צריך להיפגש איתך,יובל.
העניינים מסתבכים יותר ממה שחשב, הוא צריך שיובל יהיה מחוץ לתמונה.
הוא לקח את הסיכון של המשימה אבל כעת הוא גבוה מידי ואין לא אפשרות לשגת.
….
Y- "בוס אתה באמת חושב שזה יצליח??"
X-"זה חייב להצליח"
וואי היה מתון יותר ונלהב פחות.
"אני רואה שהתוכנית לא מוצאת חן בענייך "איקס מיקד עליו את מבטו.
כל אחד מהפקודים שלו היה מצתמק מהמבט היוקד הזה. חוץ מוואי.
"הבחנה מהירה". ענה בשלווה
"יש לך רעיון אחר?" איקס עדיין הביט בו בחומרה אך טיפת הערצה נשזרה במבטו.
"אני חושב. אך לא אוכל לגלות לך אותה עד שאבדוק שהיא באמת ברת ביצוע."
איקס שתק המבט שלו אמר הרבה אך וואי נעמד והביט בו בתמימות כאילו לא קרה דבר.
"בנתיים נמשיך עם התוכנית המקורית". אמר איקס והחזיר את מבטו אל שאר פקודיו נלהבים כמותו.
"זה לא בסדר בכלל, זה לא יכול לקרות.. "וואי חשב לעצמו. "אני חייב לעדכן את הבית…"
תמשיכו אותי פליז;)
💖
היי רק עכשיו ראיתי ת'המשך, ממש יפה : )
אגב מבלבל קצת ה"איקס" אולי צריך למצוא לו שם אחר, למרות שמה שנכתב נכתב…
וואלה לא חשבתי על זה, אם כבר התחלתי אולי עדיף באמת להשאיר את זה ככה..
בכל מקרה אני באמצע לחשוב מה בהמשך. זה קצת קשה אתן יודעות… מוזמנות להשתתף;)
3 שבועות קודם לכן:
כריס עמד עם עוד כעשרים צעירים כמותו.
עם אש בעניים, ונכונות לקרב השקט.
הם יצאו עם הסירות הקטנות. מוכנים להפלגה בת שעות.
כולם חשבו על דבר אחד. המטרה.
אך הוא, ליבו היה במקום אחר.
הוא יתן את הכל. אבל הוא גם חייב להשאר בחיים.
אשתו ושתי ילדיו מחכים לו על האדמה הזו.
והוא הבטיח להם שישוב, בבוא בזמן…
תל אביב:
אלי היה באמצע לשרוך את נעליו כשהטלפון שלו צלצל. שמו של אייל היה על התג
"אייל?? מה איתך??" אמר אלי תוך שתקע את המכשיר בין אוזנו לכתפו
"אני צריך להפגש איתך". קפץ אייל מהנימוסים אל העיקר.
"מתי לא" אלי צחק. אייל חשב לרגע שמה היה עושה בלעדיו.
"אלי זה רציני. נפגשים בעוד שעתיים." לשם שינוי עכשיו אייל לא הדבדח.
"איפה ? "שאל אלי תוך שהוא שורך את הנעל האחרונה. מצב דיבורו השתנה גם הוא.
"אשלח לך בפקס." אמר אייל תוך שהוא מחייך חיוך מסתורי..
אלי יכל לדמיין זאת וחייך גם הוא." סגור "אמר ניתק ונעמד.
אורי ביקש שיבוא למבנה. דחוף.
מבנה מוסד
"מה יש אורי" אלי נכנס לחדרו של הרמס"ד בלי לדפוק, מתעלם כליל מנימוסים ופקודות ההיררכיה כליל.
"אווו הגעת בו שב." אורי התעלם גם הוא משלל הנימוסים.
"מה יש?" אלי חזר על שאלתו, מתיישב.
"אלי.. אייל אממ" אורי חיפש מילים.
"מה?? אייל מה??" אלי קפץ ממושבו, מחזיק בידיות הכיסא המרופדות. הוא זכר את השיחה של אייל מלפני כמה דקות, הוא היה רציני בניגוד לאופיו, ומי כמוהו מכיר את אייל..
אורי הביט בעיניו של אלי, בוחן כל מצמוץ, "הוא בסכנה." אמר לבסוף.
דממה.
"וואלה? מה אני יגיד לך אתה מחדש לי.." אמר אלי לאחר שהתיישב שוב על הכיסא, מניח רגל על רגל.
"אלי, אני רציני בניגוד אלייך." "אבל מה שונה עכשיו? אצל סוכן מוסד הסכנה היא חלק מהחיים."
למראה התנגדותו של אורי הוסיף "גם אם הוא פוטר.."
"אלי," אורי דיבר מהר כדי להצליח להשחיל משפט ולא חציי מילים. "זה לא מה שאתה חושב, ואם לא נעשה משהו בעיניין אתה כבר יכול להצית את פתיל חייו"
נעשה? אלי תמה, מתייחס רק לחלק הראשון של המשפט.. "נעשה." אורי אשר, "העזור לך."
"מה קרה?" אלי סוף כל סוף ניגש לעניין, הפעם ברצינות חסרת ציניות מבודחת כל שהיא.
אורי חשב לרגע ואמר הקשר אותך עם רועי, בסופו של דבר הכל התחיל מישם.
אוקיי אלי קם לכיוון מחלקת הסייבר,אעשה זאת כעת, תעדכן את רועי.
"כן המפקד" אמר אורי מחייך לאלי בתוך ליבו.
"ואממ המפקד? אייל יודע? אני מתכוון על זה שמאיימים על חייו." שאל אלי את מה שהיה לו ברור.
אורי ענה לו במבט, בלי מילים מיותרות. אייל ככל הנראה התוודע על כך, ואולי אפילו מהפושע עצמו..
וגם אם לא ממנו, לאייל יש דרכים משלו.
אלי החזיר מבט למפקדו עוד רגע ויצא.
יש לו עוד הרבה עבודה, ושעון עצר על זמן קצוב.
היי יש מישהי שעוקבת אחרי הפוסט הזה?
יש לי בשביל מה להמשיך?
(אני רוצה להמשיך מהסוף בלי כל הסיבוכים מההתחלה..😅)
כןכןןכןכןככןןן
אני צריכה גם למצוא זמן
כן.
לדעתי גם כדאי לעשות תקציר מלא.. אני כבר לא אוחזת
יאפ. אני עוקבת ומחכה שמישהי תבוא כבר 😂
שנמשיך?
אוקי אני פשוט התחלתי מחדש.. תמשיכו אותי:
מטה המוסד-
"היי אורי, מה העניינים?" אייל פתח את הדלת ללא גינונים והתיישב בנינוחות על הכיסא. "הופה! אני רואה מישהו פה השקיע לאנשים שרוצים לדבר איתו", הוא נשען בנינוחות לגמרי לא מדומה על הכיסא המדובר. "מה קרה, כזה משעמם לך?"
"טוב אייל הבנו, שקט". אורי היה עייף מעוד לילה בלי שינה. ראשו הסתובב ממסך המחשב שהיה שקוע בו עד עכשיו אך למרות זאת ידע שאייל נכנס. למה? ככה.
"מה שקט? רק התחלתי לדבר.." הוא הסתכל על עיניו הטרוטות של מפקדו לשעבר והרצין: "טוב טוב. למה קראת לי אם לא בשביל לדבר?"
"בשביל זה.." הוא פתח את המגירה והושיט לו ערימת דפים מהודקת בסיכות קטנות ורצופות לאורכה.
"וואוו אורי, אני מפעם לפעם לא מבין מה אתה עושה פה. אתה לא אמור להיות עכשיו ביפה נוף?"
"מצחיק, אייל". אורי הניד בראשו בנימוס כמחלק מחמאה לאחד שזקוק לה. "אתה רוצה לרפרף קצת עליה?"
"לא".
"מה.."
"אורי, באמת שאין לי זמן לזה עכשיו", כנות בעיניים הירוקות. "קראת לי, אמרת לי שיש פה משהו שנוגע אליי באופן אישי אז באתי. אני לא חושב שהספקתי כל כך הרבה-" הוא פזל בהדגשה אל החוברת, "לעשות בחיי, שזה מה שמגיע לי. יש לי אירוע הערב, זוכר?"
"טוב אייל. יש לך שעתיים לקרוא את זה. יש לך שוקולד שוייצרי בדץ ומזגן עוד יותר בדץ בחדר בסוף המסדרון. תהנה".
"אבל—"
"בלי אבל אייל. אם לא תקרא את זה יהיה לך חבל", אורי חזר למחשב, מקשקש שם כמה מילים. "אה ו..", כמו נזכר כשראה שאייל עדיין יושב על הדגם PRESIDENT, המום. "כדאי לך לסגור את הפה. הקטלן נהרס לאחרונה.."
"המסר הובן כבודו". אייל קם מהכיסא ויצא מחדר כשקריאה נשמעה מהחדר: "בוא הנה חביבי, שכחת פה משהו".
"זה בסדר. נשארו לי עוד שלושים ארבעים שנה לפחות עד לדמנציה. אבוא לקחת את זה בערב". אייל צעק לו מסוף המסדרון. זיק משועשע בעיניו.
משאיר את אורי להיזכר לבד שנהרס לו לאחרונה הקטלן. -בכתב מודגש.
*חמודותי, השארתי נורא פתוח. אני לא מעלה פה לבד, אני מחכה לראות המשך ממישהי*
יווו איך עושים מדגיש באתר אני לא מבינהההה
משאיר את אורי להיזכר לבד שנהרס לו לאחרונה הקטלן. -בכתב מודגש.
ניסיתי, למה לא הדגישו את זה?
אגב. לא עדיף שנפתח פוסט חדש אם אנחנו בין כה מתחילות מחדש?
אייל עלעל בדפים, ולסתו נשמטה בתדהמה.
"עמיאל", כלא 6", "ימין קיצון". אלה היו המילים הראשונות שקפצו לנגד עיניו.
אייל נענע בראשו כלא מאמין.
מאור שובל לא מרפה לרגע. הוא לא יניח לו עד שיצליח להפליל אותו ואת גיסו.
אייל התנער, בוהה בדפים באלם.
ואורי!
הוא כל כך כעס על אורי שהקפיץ אותו, הוא היה בטוח שהוא רוצה ללחוץ עליו שוב בעניין ראש אגף קיסריה…
אורי בסך הכל ניסה לחלץ אותו. להציל את חירותו וחייו.
אייל קם מהכסא בסערה, יוצא למסדרון הרחב.