גם לבחור ליפול, זה קשה.
לפרק הקודם
"אורי", שמואל כהן מציץ אל תוך החדר, "מישהו מחכה לך ליד השער".
"לי?" אורי נועץ בו מבט מבולבל, מעביר אותו ליוני, מחזיר אל שמואל.
"כן", הוא מהנהן, "תסיים את הפגישה מהר, מגישים בעוד שתי דקות ארוחת צהריים".
"אשתדל", מלמל. גם ככה אין לי תיאבון. "תודה שמואל", אורי קופץ מהמיטה, מסתכל במראה. "נראה שבכיתי?"
"תשטוף פנים, יהיה בסדר".
—
"מאמא", ג'סיקה מדביקה פנים לשמשת החלון, מולהבת. "תראי כמה חול, ויש לו צבע חום אדום כזה, זה לא צבע רגיל".
"אנחנו עוד מעט במדבר סיני, קרובים מאוד. זה הצבע של החול בחלקים מסוימים שלו. רוצה תפוח?"
"לא", היא פותחת את החלון, נותנת לרוח חמה לחדור פנימה. "עוד כמה זמן נגיע?"
אסלי מסתכלת בוויז שחמדן הדליק בטלפון שלו, "בערך חצי שעה, לאחר מכן ניסע אל חוף ראס א-שטן, נמצא שם פניה שקטה ונבנה שני אוהלים, אחד לנו ואחד ליסמין ולחמדן".
"נישן על החוף?" ג'סיקה מרוגשת.
"בטח", היא מחייכת אליה. "בבוקר נתחיל לנסוע לכל האטרקציות שיש לסיני להציע לנו, יהיה מדהים".
יסמין בולעת את הנופים, נושמת אוויר הרים. כן, יהיה מדהים.
—
"אהלן", הוא עם חולצה תכלת, ומכנס ג'ינס משופשף. אין לו כיפה. ברור.
"וסהלן", אורי משיב בשקט, עובר לשפה הערבית. חוסיין. מה הוא רוצה? לדקור אותי שוב. הוא לא יצליח, אנחנו משני עברי הגדר. "צריך ממני משהו?"
"אותך", הוא מחייך. "עבד סיפר לי שהגעת אתמול לחתונה".
"מותר לי להיות בחתונה של אחותי", מתריס. "זה היה שטח פתוח, וגם בתור תייר, לא הייתם רשאים לשים עליי איקס אדום, לסגור בפני כניסה".
"למה אתה מתפרץ?" חוסיין שואל בשלווה. "אני לא נגדך, עלי. אני כאן אך ורק לטובתך האישית".
"אורי, לא עלי", הוא מתקן.
"מבחינתי, היית ותישאר עלי".
"בסדר", אורי מוותר. "בשביל זה באת? בוא נניח את הקלפים על השולחן, ניפטר מכמה מיותרים".
"לא באת אתמול בשביל ליהנות מהחתונה, נכון?" הוא קובע בארסיות. "פרצת לבית של עבד, רצית לקחת את הבובה".
אורי שותק.
"עלי", חוסיין שולח שתי אצבעות זריזות מעבר לגדר, מסמן צורת אקדח. "פעם הבאה זה יגמר במוות", הוא מחייך בנינוחות. "ניפטר מכמה אנשים מיותרים". גיחוך.
אורי ממשיך לשתוק, עצבני. מעביר משקל מרגל אל רגל.
"הבנת?" בירר.
הוא מהנהן.
"הבובה המטופשת, תחזור אליכם כשעבד יחליט, ועד אז שמור מרחק בבקשה, אנחנו לא אוהבים עלוקות".
אורי לא מזיז שריר, מביט בו, נועץ עיניים עמוקות אל תוך אלו של חוסיין. "ואני, לא אוהב גנבים. אתה לא מאיים עלי, אני יודע להילחם מגיל אפס, לירות באקדח מגיל שלוש ולדקור מגיל חמש. תאמין לי, במלחמה ביננו או שאני אנצח, או שנסיים בתיקו. כדאי שתפסיק עם האיומים, עכשיו".
"גדלת ילד", חוסיין שורק בהתפעלות.
"אף פעם לא הייתי ילד", הוא מוציא סכין חדה מהכיס, "מאז ומתמיד הייתי לוחם. תמסור לעבד, שאני לא אוותר, אם הוא רוצה לפתוח נגדי חזית, אני מוכן. לי, בניגוד אליו, יש אבא בשמיים, יש לי מלאך שנלחם בשבילי, יש לי את ה'. לו יש רק את עצמו, ולצערו, זה לא מספיק".
חוסיין בוחן אותו במבט מדוקדק, "מילים יפות", צחק. "ניפגש בסיבוב. ועד אז, הצעה שלי, תשמור על פרופיל נמוך. אתה לא רוצה שאמא שלך תשלם הוצאות עבור מצבה".
אורי מעוות פנים, מסתובב. "היה שלום חוסיין", הוא פולט בערבית מהירה. "שא-ללה ישמור עליך. אני צריך ללכת".
"תזכור מה עומד על הפרק", חוסיין לא מתרגש, לוחש בקרירות. "כרגע היחסים בין חמדן ליסמין מצוינים, חבל יהיה לקלקל אותם".
אורי קופא לרגע, מסובב פנים לאחור. "הבנתי. תודה על האיום, והמשך יום טוב".
—
אין סוף גרגרי חול אדמוניים. ים כחול, השמש זורקת בו ניצוצות של אור, משחקת איתו. חושות מפוזרות על קו החוף, מבנים קטנים וקומפקטים.
עבד מסמן אליהם, "נתרחק קצת מהאזור הזה, נבנה אוהל. אסלי קחי את הבנות לים בינתיים. אני וחמדן נפרוק את כל החפצים ונסדר אותם, ג'סיקה לא יכולה לחכות, כפי שאני רואה". הוא צוחק, צובט לה בלחי בחיבה.
ג'סיקה מסמיקה, מצחקקת במבוכה, "כן, אני רוצה כבר ללכת לים. הוא יפה כל כך, ענק. פשוט מושלם".
יסמין מחייכת, "בואי", נתנה לה יד. "אני חושבת שאני מתלהבת יותר ממך, נרוץ ראשונות".
שתי זוגות של טביעות רגליים מוטבעות על החוף, יד אחת מחוברת, והן רצות. השיער שלהן נתון לחסדי הרוח הקרירה שנושבת. שמלות מתנפנפות, וצחוק.
הן מגיעות אל קצף הגלים חסרות נשימה, מתיישבות, משכשכות רגליים, מתיזות מים אחת על השנייה. שביבי חיוך.
סרי מצטרפת אליהן, שולפת סמארטפון, "תעמדו כאן, פנים לכיוון הים, חצי לב עם האגודל והאצבע, מעולה. עכשיו תחברו אחת אל היד של השנייה. מקסים", היא מצלמת.
"רוצו אל תוך הים, אני אסריט אתכן".
אסריט את האהבה, נשמה שאבדה. שמש ששוקעת למערב, משרטטת נתיב של דם בשמיים, רסיסי הנאה ונתז של מים מלוחים.
סמאו עיניהם.
***
היה לילה, חף מכוכבים וירח.
רוח קפואה נשבה בחוץ, ירד שלג בירושלים.
ישבנו, שוב, על הספה בסלון. כוסות שוקו ועוגיות שוקו צ'יפס מפרידות ביננו.
"אבא, אני רוצה", נגסתי בעוגייה אחת. "רוצה לחזור אל הכפר הערבי, אל המרחבים, אל השחרור והחופש. חנוק לי כאן, מדי. דורשים ממני לעשות דברים שלא הורגלתי, שאין לי כוח אליהם. נמאס לי, אבא. אני רוצה להיות ערבייה ודי".
הוא שותק, מבט נוגה בעיניו. "אני בסך הכל בן אדם", הסתכל עליה. "איש פשוט. את חזקה ממני, והרצון האסור שלך חזק ממך. אני לא יכול לקבוע בשבילך, לא אצליח לכפות עלייך דבר. אז, אני רק אומר, שירה, לגיהינום לא חוזרים".
השפתיים שלה רטטו, "אני-"
הוא עצר אותה, "אני יודע, יש לך הרבה מה לומר. את לא מסכימה איתי וזה בסדר, כי אנחנו שונים, בעלי אישיות שונה ונפש שונה. אבל תורה, יש רק אחת והיא לא ניתנת להחלפה. אל תעשי את הטעות הזו, ילדה של אבא", הוא התקרב אליה, נושק לה. מתרומם. "אוהב אותך, יקרה שלי".
הלילה הזה היה הלילה האחרון שהם ישבו יחד, אבא ובת על ספה בסלון ודיברו, והתווכחו, ואהבה שררה ביניהם למרות הכל. ועל אף.
למחרת אני ברחתי מהבית, אבא עשה תאונה. הוא נפטר, ואני נשארתי כאן, מבכה.
וסמאו עיני.
וצרבה על עורי נשיקה אוהבת, ואמת.
***
יוני,
קראתי את המכתב שלך, ובכיתי.
אתה לא אשם, אתה אף פעם לא היית.
כולם חושבים שאני טיפש, שאני לא מבין כלום כי אני לא יכול לדבר. אבל אני אומר לך, הם עוד יבינו וזה יהיה בזכותך.
תספר לאורי, אל תשמור בלב. אם אתה יכול לדבר, תנצל את זה, כי כשאתה לא יכול, רק אז אתה מבין כמה אתה מפסיד.
הלב שלך קטן וחשוב מכדי שתאבד אותו, תשחרר, תדבר עלי, תנקז מוגלה. תהיה אתה.
אל תהיה שמשי, יוני, אל תנסה להיות כמוני כדי לכפר על המעשה שלך, אתה לא אשם.
ה' החליט, וה' מבורך.
אתה יודע? היום פתרתי קובייה הונגרית, קובי התלהב, הוא אמר שאני מוכשר. הוא רצה שאשיר, ושרתי.
קובי לא עשה את זה מרחמים, הוא באמת מאמין בי.
וגם אם אני לא מדבר, הוא אמר שיש לי כישרונות אחרים והם יפרחו, אם רק יתנו להם.
אני לא יכול לבקש שיתנו להם, אני יכול לדבר רק עם העיניים, ובדרך כלל אף אחד לא מסתכל עליהם.
תבקש יוני, תדבר אל אורי. אני לא סוד, ולא אכזבה. אני ילד, אח שלך, שרוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם.
תספר, אני סומך עליך.
אוהב, שמשי.
יוני מקמט את המכתב, בוכה. בוכה באמת.
שמשי, נשמה טהורה.
הוא טהור, הוא אמיתי, לא מתייפייף כמו כל עולם השקר הזה. ולאמת, שווה להקשיב.
"יוני?" אורי בוהה בו, המום. "מה קרה לך, למה אתה בוכה?"
"אני", הוא נושף, מאדים. "אני רוצה לספר", נואש. "אבל אני לא יכול".
"אפשר לקרוא?" אורי מצביע על הדף המקומט.
יוני מגיש לו, "אתה יכול לקרוא", לחש. "אבל אל תדבר איתי מילה, מטוב ועד רע בנושא הזה, אני לא רוצה לדבר. לא יכול".
ולא מסוגל, כי הפצע הזה עוד ממשיך לדמם. ואף אחד לא אמר לי שניקוז מוגלה זה דבר כואב.
***
"סוסה", יסמין מתנשמת. "סוסה לבנה, אצילית".
חמדן מחייך, קורץ לעברה. "עונה על החלום שלך?"
"מאוד", היא לא מאמינה, מטפסת עליה בקלילות, אוחזת במושכות השחורים. "חמדן, וואו. תודה, תודה, תודה".
"בשמחה", הוא מחליק עליה ליטוף, נעמד לידה. היא מניפה זנב, צוהלת.
יסמין מעליה, בתוך חלום קסום. "חמדן, זוז. אני רוצה לדהור".
חמדן זז, מעניק לסוסה היפה טפיחה. "תדהרי, כמו הרוח. את עושה את זה טוב יותר".
היא מושכת במושכות המבריקים, הפרסות של הסוסה טובעות בחול הים, עולות כלפי מעלה, דוהרות הלאה, אל האופק האין סופי.
חוף ים, שקיעה,
ויסמין אחת שדוהרת על קו המים הרדודים, נושמת אוויר ים צלול, קפוא. חופשיה לעשות כל מה שהיא רוצה.
ובכל זאת, על דרך האבסורד, היא מתגעגעת עד כלות.
© כל הזכויות שמורות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
162 תגובות
זה כל כך יפה.
פשוט כבר אין לי מה להגיב כל פעם מחדש.
אבנוש?
תודה שאת מגיבה למרות זאת!
זה מראה לי שקוראים וזה תמיד עושה טוב?
אהההה אני לא נושמת מרוב יופי!
וואו איזה פרק מושלם! מושלם.
אני מתה כבר לקרוא את זה רצוף, בספר אחד ארוך…
תודה!!
אמאלה, איזה מהממת את יפוש?
אמן, תתפללי שזה יקרה…
איןןן
זה אליפות מהלכת…
הכתיבה מושלמת כל כך.
והעלילילה מותחת כל פעם מחדששששששש
את אלופת עולםםםם!!!!!
איזה מחמאה?
תודה!!!
זה פשוט כייף לרדת לתגובות ולראות תגובה כזאת.
שמחה ממש שאת אוהבת!
מטורף!
ממ ואיפה כל הזכויות? שומרות על השמירה? ?
חחח בצחוק:)
אהבתי!
קיצרת את השם? ??
זה הקיצור הרישמי של השם שלה. תבדקי אפילו בגוגל. לורם איפוסום בקיצור ליפסום
פשיי הרוצה בטוב מגלה בקיאות;)
חח ברור מזדהה איתך;) תמיד!
לא, היא בסך הכל מזדהה איתי. נכון ליפסום???
תודה!!
אני שכחתי לשים? כמובן שזה עדיין כל הזכויות שמורות אני יבקש מהמערכת להוסיף.
ואגב הן שומרות על עצמן אם תהית?
יואווו במבייי זה כזה יפהההההההה לא יכולה איתךךךךךךךךךךך מאיפה האימוציות (ההשראה) לכתוב דבר כזההה???
איזה כייף!!?
אני אף פעם לא שואלת את ההשראה שלי שאלות, שלא תברח לי?
אבל אם בכל זאת אני מנסה לחשוב על זה… אני פשוט לא יודעת. זה רק ה' שעוזר לי כל פרק מחדש.
וואיי
שלמות של פרקק
אינלך מושגג כמה אהבתיי אותווו
הכתיבה שלך פשט מדהימהה!
תודה!!?
ואם אין לך מושג אז זאת מחמאה בשבילי?
"ואת עלית על כולנה"
במבייי איןןן איןןן זה מושלם!
כבר אינלי מה להגיב, רק תדעי שאהבתי (כרגיל?)
ספרינג, את מדהימה אותי כל פעם מחדש, וגורמת לי להסמיק (לגמרי כרגיל?).
תודה!!?
לא
לאאא
במבי הכתיבה שלך מטריפה חושים.
ממש.
ואני מתכוונת לכל מילה.
וואו.
וואו.
??
רק היה חסר לי שלא תתכווני?
אזניש (זה היה הקיצור שהוחלט?) אוהבת אותך?
זה היה עוצמתי כואב וחלומי טירוף יפיפיה
אורי ילד קטן עדיין עם כל הכבוד ומולו חבורת גברים ערבים מאומנים מוכשרים ממנו
שיתחיל לשמור על עצמו
לכי תגידי לו את זה.
הוא לקח את התכונה הזאת מאבא שלו, להילחם ועד הסוף…
וגם הוא לא מגיע על שטח ריק, הוא יודע הרבה טקטיות אז הוא מרגיש סבבה עם זה. מבינה?
ותודה?
במבושששש??
מאלף!!!!
בשלב כלשהו כבר נגמרות לך התגובות…
הגענו לשלב הזה??
אם את אומרת את זה, אז לגמרי כייף לי.
זה אומר שעליתי רמה… ב"ה?
לא יכולה לחכות לפרק האסטרטגי את מותחת ומרגשת אותייייי כותבת פשוט מושלם!!!!
לאידעת למה אבל התחברתי יותר ליסמין מאשר ליוני ובעלי…
כל המחשבות האלה שאת כותבת במומחיות!! שכאילו יסמין חושבת אותם, יאוווו אני מטורפת עליהם קטעים מרגשיםםם!!!
אלופה תמשיכייי
איזה פרק אסטרטגי?
ואגב זה כל הקטע בסיפור שיש כל מיני דמויות וכל אחד מתחבר למישהו אחר. זה יפהפה בעיני.
ושמחה שאת אוהבת!! תודה?
אויש המקלדת הזו, מנסה לנחש מה אני רוצה לכתוב… לפרק הבא, היה אמור להיות כתוב,
נכון זה באמת כייף שיש הרבה דמויות ועל אחד לפי אופיו יכול להתחבר לזה שהוא מזדהה איתו!
ואוו מהמילה הבא למילה אסטרטגי זה באמת יצירתיות (אימוגי צוחק).
ושמחה שהתחברת ליסמין, הרוב לא אוהבות אותה 🙁
מי לא אוהב אותה?! אל תדון את יסמין עד שתגיע במקומה! סתם סתם, אבל תמשיכי לכתוב עליה מלאא אני לא יכולה לחכות היא יושבת לי בלב
אה והמפלגות כנראה למדה ממישהיא ? (אני עפה על עצמי נא לא לשים לב)
מה???? מי לא אוהב אותה????
זה ברור שהיא גיבורת הסיפור והיא הכי מהממת שאפשר!!!!!!
על הפרק הראשון אהבתי אותה בפרט ואת הסיפור בכלל…..
ושוב פעם טעות של המקלדת, למפלגות אל יצירתיות!
במביי!!
שכחת לכתוב כל הזכויות שמורות….
אם בזכות זה יש לי תגובה ממך אני יעשה את זה כל פרק?
סתםםם באמת פשלה שלי?
אל דאגה זה יתווסף, ואני גם סומכת על כולכן…
חח במביי אם את ממש רוצה אני יגיב לך על כל פרק, אני רק מסירה אחריות על תוכן התגובה…
?
הווו
עכשיו את מתחילה לדבר ביזנס!
לוחצים ידיים?!
לוחצים?
שיואוווו
במבושית את נדירה של החייםם
לאב יווו??
איזה מחמאה ממך?
אין, את מהממת!!
יואאאאאאאאאא
אמההלהלההההה
במבייי
זהוו גמרת לי תמילים סופית!!!!
מושלםםם
את פשוט מטורפתתת!!!!!!!
אוףף יואא אורי (עלי) כזה חמוד.
למה הוא מכניס את עצמו לכל הסיפור הזהה???
למהההה?
ושירה כל כך חמודה….
תמשיכי לכתוב במביי ישלך את זה.
משווגעת עלייך!
למה? כי זה הטיפוס, הוא לא יכול לראות עוול קורה מול העיניים שלו ולשתוק.
ושירה באמת חמודה רק שאני מקווה שהיא תתחיל להבין דבר או שניים…
תודה שוקולד!! תמיד שמחה לראות כאן תגובות שלך?
אוהבת??
לא שירה! יסמין, כמה פעמים היא יכולה לבקש את זה?!
אבל שירה יותר יפה לה!
אבל זו היא ! (אני יודעת שאת זו שכותבת אותה ואת לבסוף תהי הצודקת אבל בכל זאת..) היא גדלה עם השם הזה מאז שהיא נולדה! היא מחוברת עליו! לכי את תחליפי שם באמצע החיים!
יאוואואוו זה מושלאםםם!! אהבתי!, כמו תמידד…
אוהבתותך. ?
ישר והפוך!!
תודה, חמודה שכמוך! ? (מצאתי רק לב צהוב חחח).
טוב פה התסתבכתי.
התבלבלתי מהשמות
מי זה בבקשה:
אורי
שמואל כהן
קובי
שמשי
יוני
עבד (זה אח של חמדן? אבא?)
ואיך חמדן מצליח להיות גם בטיול וגם בישיבה?
ולמה בכלל בחור ישיבה מחזיק אצלו סכיןןן??????
חמדן- הבעל של יסמין/שירה
אורי- אח של יסמין ששמו הערבי הוא עלי
עבד-אבא של חמדן
חוסיין- חבר של אבא של חמדן
שמואל כהן- כנראה סתם בחור מהישיבה
יוני- חבר של אורי מהישיבה
שימשי- אח של יוני
בדיוק.
שמואל כ הן זה סתם מישהו לא דמות ראשית.
רגע רגע נעשה סדר.
חמדן הוא לא בחור ישיבה, הוא ערבי ואח של נאסרין.
אורי הוא בחור ישיבה.
ולכן הוא לא גם בטיול וגם בישיבה הם שני אנשים שונים.
למה אורי מחזיק סכין? למה לא?
חמדן כן היה בישיבה!!
הוא בא לאיים על אורי
הוא היה מחוץ לשער, הוא לא היה בישיבה עצמה.
זה היה חוסין, לא חמדן.
אויש כן הרוצה בטוב התכוונתי.
אוי פדחני 🙂
חמדן ממש לא היה בישיבה
כי הוא פחד
אורי אח של שירה
יוני חבר של אורי
עבד ניראלי אבא של חמדן
פחד ממה?
וכן עבד הוא אבא של חמדן.
ועל איזה בובה מדובר?
פיספסתי משו? (אינמצבב אני קוראת כל שבועע) או שעוד לא כתבת על זה
בובה?
את מתכוונת לבובה של יסמין נכון?
הבובה הזאת שייכת ליסמין ולעלי אבל עבד מחביא אותה בבית שלו.
עלי ניסה לגנוב אותה ולא הצליח.
זה מובן עכשיו?
אורי – תאום של שירה, לומד בישיבה, חבר של יוני, מתמודד תמיד:)
שמואל כהן – נשמע תלמיד בישיבה\חבר של אורי.. כמו שקוראים לאח שלך לטלפון בישיבה ככה הוא קרא לו למישהו שחיכה לו בחוץ;)
קובי – נשמע מדריך או משו כזה של שמשי..
שמשי – אח של יוני, יוני מסתיר אותו ורוצה להפסיק את ההסתרה.. לא יודעים עליו הרבה;)
יוני – אח של שמשי, חבר טוב של אורי. בנאדם שעולה ויורד גם אם בהתחלה לא היה נראה ככה;)
עבד – אבא של חמדן, חבר ישן של אבא של אורי ושירה\יסמין. נשמע שהוא הוציא אותם מהכפר הערבי, אבל שוב אנחנו נדע רק בהמשךך
—
במבי יא אלופהה את פשוט מוכשרתת
זהוו זה מה שיש לי לומר חח
אין, הגדרת מדהים.
חוץ מהקטע האחרון של הוציא או לא הוציא מהכפר?
—
ותודה!!?
אוקי אני יסביר:
אורי- אח של שירה.
בשמות הערביים שלהם. אורי-עלי. שירה-יסמין.
שמאול כאן- בחור מהישיבה של אורי. מן דמות רקע כזו.
קובי- מדריך של שמשי במוסד שהוא נמצא בו. הוא מדריך לקבוצה של ילדיך, שמשי הוא אחד מהם.
שמשי- אח של יוני. הוא לא מדבר.
עבד- הוא אבא של חמדן.
מובן יותר?
הוא אילם? או שזה בעיה התפתחותית/נפשית?
סוג של אילם.
אבל לא בדיוק, הוא לא אילם מלידה.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
הלב שלי על פול טורבו שלמות של השלמותתתת משבוע שעבר רק אחת אפס לאמת בראש ושוב אני עם דמות בעייניםם
מהממם מושלםם
אהבתייי!!
אוהבת אותך?
שתדעי שאת פשוט מהממת, ומרגשת אותי.
כייף לדעת שאת כל כך אוהבת את הסיפור. באמת.
ואני גם אוהבת אותך ואת שיא המדהימה!
אויי, את מדהימה! שתדעי 3>
במבי אני מתחילה לחשוד שאת יונה ספיר או רותי קפלר.
משו להגנתך?
אה רגע רגע זה כתב אישום?
אז ככה:
קודם כל אני במבי ואני בת שבע עשרה.
משמע לא הגיוני.
דבר שני הסגנון שלי שונה משלהם, לא?
משמע שוב לא הגיוני.
מסקנה, במבי זאת במבי.
יונה ספיר ורותי קפלר הם יונה ספיר ורותי קפלר.
התקבל??
לא היא לא, ורק שתדעי שיש איסור לחשוד בכשרים!!
אממ?
זה דווקא חשד מחמיא, אבל להיות סופרת במבי יותר מוצא חן בעיני?
גם בעיני….
במבי לא כשרה בכלללל
???
בסדר נו גלים, זה משו שצריך להישאר ביננו….
איזה עסקים מפוקפקים הולכים כאן!
בת גלים ופדאהל שאבוא להפריד ביניכן?
אני מפחדתתתת
על אורייי
על יוניי
ועל שירהה
אלוקיםם
—
תקשיבי שאת מוכשרת,
את יודעת להכניס קטעים רגועים שמחזירים קצת את הנשימה תוך כדי הרגשות של הקטע הקודםם
יואו שאת מוכשרתת❤❤
יש הרבה מה לפחד עליהם באמת?
—
תודה!!
את לא מבינה כמה אני שמחה לשמוע שאני מצליחה לכתוב טוב ושאתן אוהבות. זה פשוט… משמח אותי.
??
??♥️♥️
???
דיי כבר נגמרו לי התגובות.
זה פשוט מושלםםםם
אם את לא מוציאה את זה בספר אחר כך אבוי לך?
?
אני אתפלל על עצמי שזה יקרה… אמן בעז"ה.
תודה ללוש?
וואו אין מילים!!!!
מסוג התגובות שאני אוהבת?
במבי….
?
?
?
וואו!!!
כמות הנשמות הטהורות בפרק אחד… אורי, יוני, ושמשי – הוא באמת נשמע יצור כזה חמודד! יסמין נחמדת, אבל גם מעצבנת. היא לא הפעילה שום שיקול דעת לפני שעשתה את מה שעשתה, וגם עכשיו היא לא בדיוק שלמה עם זה, אז בשביל מה היא הייתה צריכה את זה?!
יש לך את זה במבוש ?
כבר חשבתי שתגידי שיסמין לא נשמה טהורה?
יסמין באמת מנסה להיות טובה אבל היא מאוד מבולבלת, היא מנסה להבין מה דרך האמת ולא מצליחה.
אז היא פשוט בודקת את הדת הערבית. מבחינתה היא בדקה את היהדות והיא לא מוצאת חן בעינייה, אז היא עשתה אחורה פנה וחזרה ל'שורשים' שלה…
תודה!!!??
חזרתי כדי לומר שהכותרת משנה פשוט… השאירה אותי ככה ?, בוהה במסך בלי מילים. אהבתי מאוד.
וואו, איזה נחמד לדעת שיש מי ששמה לה לכותרות משנה.
תודה?
ואוו.. איזה נדירר. פשוט מטורףףף
נדירה לחלוטין!!
מי שמדברת.
מדהימה שכמוך??
במבי, לקחתי על עצמי פרוייקט רציני. להתחיל לקרוא את כלל הפרקים של אחת אפס לאמת. התחלתי מהראשון, עברתי לשני, לא יכלתי להפסיק. זו פשוט הייתה שעת קריאה מענגת, חוויה.
את כותבת נוגע כל כך, חד, אמיתי. מתארת בציוריות רגעים ושניות.
כל פרק יפה יותר מהשני.
אני אוהבת ממש את הכתיבה שלך.
וזהו, מעכשיו אני עוקבת קבועה. תודה על כל פרק.
יוזבד, איזה כייף לדעת שהצטרפת אלי, לסיפור הזה.
זאת חוויה בשבילי שאת תקראי אותו, וזה לגמרי העונג שלי. הפתעת אותי שקראת את כל הפרקים, כי זה באמת באמת הרבה. ולא יודעת אם אני בעצמי הייתי עושה את זה…
אז תודה ענקית!!
אוהבת??
אני הזהרתי אותך שיום אחד מלאי המחמאות שלי ייגמר, התרגלתי לטוב הזה. יותר מידיי טוב.
יש לך כישרון להעביר לי דברים, שאת כותבת על חוף קצף, וגלים. אני יכולה להרגיש את הלב שלי רץ אל הים, משתכשך. עושה חצי לב, מצטלם ומרגיש מאושר.
שאת כותבת לי על סכין, איום, אני מרגישה את החוד שלו. כמה הוא יכאב אם הוא יבוא ליידי שימוש.
שוב אני מתפעלת מהחשיבה מחוץ לקופסא שלך, לפי הספר אורי אמור להיבהל ולהישבע לא להתקרב ליסמין לעולם, ואצלך הוא לוחם.
פשוט מסקרן הקשר בין אורי לחוסיין, הם חצי אויבים. מה את מבשלת לנו שם?
את עושה את שירה בצורה מעניינת, הזיכרון של אבא שלה ושל החיים הקודמים. לא נמצא כל הזמן בראש. רק מבצבץ בכל קטע. מודלק איזה זיכרון, ונעלם. לא גורם לה לזוז אחורה.
גם מאוד יפה, שאת קוראת לה יסמין, כל עוד היא נמצאת בעולם הערבי. מחכה לפרק שבו היא תחזור לקרוא לעצמה שירה.
אבא שלה מתוק, אהבתי את השיחה בינהם.
הקווץ' שאת משאירה אטותי בסוף הקריאה-אין כמוהו.
תודה צדיקה!
פלונית את פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש, נהנית מהתגובות שלך, שתדעי!!!
אז ככה דבר ראשון זה כייף בשבילי לדעת שאני מצליחה לכתוב ואת מרגישה כאילו זה מן סרט. זה אומר שהצלחתי להעביר בדיוק את מה שאני רוצה, ב"ה.
דבר שני, בנוגע לאורי וחמדן אני אוהבת לערבב בפנים הרבה דברים? ותצטרכו לנחש לבד מה יש בפנים, סומכת על האינטלגנציה של הקוראות שלי?
דבר שלישי, זה כל הקטע אצל שירה שהיא לא בן אדם החלטי. פעם כאן ופעם שם כל הזמן קופצת. כשהיא נזכרת באבא שלה היא רוצה לחזור וכשהיא רואה את חמדן היא רוצה להשאר…
דבר רביעי, אני גם מחכה! שירה שם כל כך יפה?
דבר חמישי, פשוט תודה לך! מתמוגגת כל פעם מהתגובות שלך?
במבוששששששש
מה זה הדבר הזה זה פשוט מדהים!!
אני לא יכולה עם הכתיבה שלך ?
מקושרת!!?
מהממת שכמוך, מי שמדברת כן??
תזהרי כי את לא יכולה להשוות אותי אליך בשום פנים ואופן!
אולי אני מהממת אבל הכתיבה שלך באין ערוך זה כמו שתשווי את גרגיר חול למאדים…
אבל השוותי כבר?
איזה יופי, אלוקים!!
קראתי את כל הפרקים ואני פשוט מתמוגגת לקרוא.
במבי, העם צריך עוד כמה סופרות כמוך!
נ.ב. אני גם אוהבת לכתוב, אב משום מה יש לי נטייה לכתוב דווקא סוג של כתבות – עיתונאיות. גם מעניין, גם לא צריך "להחזיק ראש" כל כך הרבה.
תודה!!?
אמאלה, אני כל פעם בשוק מחדש שבנות עוצרות וקוראות את כל הפרקים. את פשוט מהממת?
נ.ב
וואו אם לא צריך להחזיק שם ראש אני עושה הסבת מקצוע לכתיבה עיתנואית?
אוקי, זה היה מדהים לפי כל קנה מידה אפשרי.
אני באמת חושבת ככה.
פרק יפהפה, העלילה, אורי וחוסיין, יסמין, יוני ושמשי, זה היה פשוט יפה ונוגע!
אין לי שום הערה, ואני אשתוק.
פנרס, מדהימה שכמוך?
שתיקה שלך מבחינתי שווה מלא, שיהיה ברור.
אני באמת שמחה שאהבת.
פחות שמחה שאין הערות? יאללה ביקורת.
שזה בא, זה בא.
מי כמוך יודעת.
עכשיו – לא ממש מצאתי.
אל תדאגי, אם יהיה….
גיחוך זדוני.
??
אני מחכה!
מ-ה-מ-ם אם רק היית רואה את התשוקה שלי להיכנס לשותפות בדרך ביום שלישי…
וואוו אלייא,
חמודה שכמוך!!
איזה כייף שיש תגובה שלך, ואיזה כייף שאת אוהבת את הסיפור?
הכי אהבתי שהבנתי את כל הפסקאות בסיפור
הישג נאה למדי יש לציין?
??
אני עד כדי כך מסתורית?
אוי, לא טוב.
וואוו אמאלה אני מרותקת מאוד במבי את מהממת!
רק שמלא פעמים אנילא מבינה.. מי זה שמשי? יוני? ועוד כל מיני… חבל
קודם כל תודה!!?
דבר שני, תקשיבי תעלי כמה תגובות למעלה הסברתי שם מי זה כל דמות.
אם עדיין יש לך שאלה אני כאן, בסדר?
טובב אין לי כבר מה להגיב, תעתיקי את כל התגובות הישנות שלי??
בטח!!!
הן ממש שוות??
במבי איזה פרק יפיפה!!
ממש ממש אהבתי!! (טוב נו, זה כמו תמיד?)
???
יהלום!!
מהממת שכמוך, פשוט כייף לי כל פעם מחדש לראות תגובה עם השם יהלום מלוטש.
אוהבת אותך 3>
יאוווווווווו
אין מיליםםםםם
עכשיו סתם כדי לעצבן: *פניה ???
אבל זה אחרי המון פרקים שלא מצאתי אף שגיאה, שאפו!
תודה!!!
וזה לא מעצבן, זה חשובב
אגב איפה השגיאה? שאדע לתקן…
אמאאא כמה שאני אוהבת כתיבה של כאב.
את עונה בדיוק על ההגדרה.
בשבילך השמיים כבר לא הגבול במבוששש.
מטורפת אחת!
אוי יש כאן יותר מדי כאב… תאמיני לי…
לא נורא, יש לנו שביעה רקיעים בשביל הגבולות 🙂
וואו בנות נסחפתם, כבר פרק 19 ועוד לא הבנו תדמויות?
שירה\יסמין-יהודיה, אשתו של חמדן, אחות של אורי.
אורי-אח של שירה, חבר של יוני,תלמיד ישיבה.
חמדן- ערבי, בעלה של שירה.
גסיקה-ערבייה, אחות של חמדן ונאסרין,ילדונת.
נאסרין-ערבייה, חברה של שירה.(אחות של..)
אסלי\מאמא- ערבייה, אמא של חמדן נאסרין וגסיקה, אשתו של עבד.
חוסיין- חבר של עבד שאיכשהו קשור לעבר של אורי שירה ומשפחתם.
שמשי- אח של יוני(?), הייתה ביניהם תקרית בעבר שיוני אשם בה(?).
קובי ושמואל הם דמויות חד פעמיות נראה לי.
הבובה- שייכת לשירה ואורי או משהו בסגנון מכילה דברים חשובים שאין לי מושג מהם, נמצאת כרגע אצל הערבים.
במבי תקני טעויות.
מחמאותי לגבי הסיפור ידועות מראש.
פירוט טוב יותר מזה לא יכולתי להביא?
א. שמשי בהחלט אח של יוני וקרה ביניהם משהו.
ב. קובי לא דמות חד פעמית, שמואל? ה' גדול…
ואם מחמאותייך ידועות זה אומר שהן טובות, נרגעתי?
טוב, עכשיו תגובה רשמית.
היה כיף ומעניין. תודה לך שאת משקיעה מזמנך עבורנו/ לפחות עבורי.
תודה תודה תודה לך
הכי בכייף בעולם!!
עושה לי טוב שאת נהנית, סומכת על חוות הדעת הספרותית שלך?
נ.ב
דורשת בלוג מסודר לסיפור שלך?
יש לך דרישות?
אבל לפחות את יכולה לדרוש כי את גם עושה. מתכננת בע"ה בחופש להפוך את זה למשהו סדיר.
ואשמח לתגובתך אם את את קוראת! תגובתך חשובה לי?
אם לא נעים לך להגיב עם כולם מצידי תגיבי בפרק שהיה לפני ואם אין לך זמן אז אני דורשת שתמצאי מעט מין המשאב??
סתם סתם. באמת מה שנח לך.
או שאת כותבת כל הזמן בשמות בדויים/ אחרים שלך?
בטח, מלא דרישות!
האמת שאני לא כל הזמן נכנסת לאתר, אז אני פשוט לא יודעת מתי עולה שלך ואז אני צריכה לחפש! וזה מעצבן 🙁 ועצוב 🙁 כי אני רוצה שזה כבר יהיה סדיר.
אז בפעם הבאה כשאני יראה את זה אני יגיב לך, אבל משום מה (באמת משום מה) אני כבר לא מגיבה בשם במבי. אז איך תדעי שזה אני? להמציא שם לכבוד המאורע? 🙂
כןןןן!!
דחוף
מוזמנת להביא לי שם שיהיה במיוחד בשבילך!
יאללה?
הנה לך שם: "גיבסנית?" שם של פרח חביב שאנוכי אוהבת ומחבבת.
בסידר??
בסיידר!
סגרנו 🙂
בעז"ה נעשה ונצליח (אימוגי ממש חמוד).
אמאלה במבי אני כבר מלא זמן בדרך לכתוב לך,
קצת מפחיד אותי לקרוא את הפרקים שלך, בגלל שירה וחמדן אבל משום מה אני ממוכרת לזה אז אני בכל פעם מחדש נכנסת וקוראת…
את ענקית בכתיבה!!! ענקית ענקית!! תממשי את הכשרונות שהקב״ה נתן לך ופליז רק בקשה קטנה, פליז תכתבי קצת גם קטעים של יופי אמיתי, אמונה תמימה, ואושר בדרך בה בחרו המשפחה של שירה למרות הקושי…
ואוו, איזה הפתעות יש לי בפרק הזה!!
אני מגלה עוד ועוד שותפות חמודות שעוקבות אחריו.
אוהבת אותך מחברת?
ותודה באמת על התזכורת החשובה הזו, באמת צריך לצאת קצת מהקונספט של הסיפור, לשדר על גל רוחני קטעים מסוימיים. תודה!
"בערך חצי שעה, לאחר מכן ניסע אל חוף ראס א-שטן, נמצא שם *פניה* שקטה ונבנה שני אוהלים, אחד לנו ואחד ליסמין ולחמדן".
*פינה
אני לא מצליחה לעשות הגב..
וואו תודה!!!
איזה פדחני?
אני בעז"ה רצה לתקן את זה…?
אה אני גם נתקעתי על זה
חשבתי שאני פשוט לא הבנתי את המשפט:)
פעם הבאה מסכימה לך להעיר לי 🙂
וואו. וואו.
איזה יפהה
מהמםם
אגב, מי זה חוסיין?
יאוו אמרו לך פעם שאת מוכשרת?
בטוחה שיותר מפעם, הרבה יותר.
ובלי קשר, סליחה, איך את עושה את הסימן הזה©?
היי קודם כל תודה!
א. חוסיין זה חבר של עבד.
ב. ??
ג. אין לי מושג… זה המערכת?
מטורףףףףףףףףףףףףףףף
אני תמיד צריכה לשלוט על עצמי שלא לפתוח את הפה יותר מדי שלא יכנס זבוב או משהו אבל את מפתיעה ממש!!
הפרק הפעם היה מפתיע? איזה כייף!
אני בריאה על הפתעות?
ושמחה שאהבת,
את מתוקה מתוקה!?
במבי, אני עדיין מתלבטת לאיזו תגובה להצטרף מרוב חוסר מילים: לזו של אבן דרך או לזו של פלונית פולנייה?
הסיפור הזה פשוט מושלם!
לתגובה של עצמך (אימוגי, כוכבים בעיניים).
בטי, כמה כייף לראות תגובה שלך!
תודה ענקית, אוהבת 3>
אמאא את פשוט מ-ט-ו-ר-פ-ת אני חסרת נשימה כל הזמן שאני קוראת את הפרק
והכי מגניב זה איך שאת זוכרת את כל הפרטים ומשלבת אותם אחכ ופשוט תוך כדי מבינים…
זה פשוט מדהיםםםם
וואו תודה!!!
איזה כייף שאת שמה לב לפרטים, כי אותם אני הכי אוהבת לשלב.
מהממת שאת 3>
וווואווווווווווווווווווווווווווווווווו
Pink box כל וואו שלך שווה את זה 🙂
את כותבת מהמםםם
רק מציעה לך לעשות פרקים יותר ארוכים:)
תודה!!!
אבל יותר ארוכים מזה? האמנתי שזה טו מאצ…
כשאני כותבת אני סופרת שאני לא עוברת את השמונה עמודים לפרק חחח
וואו מושלם בטרוףףףףף
הגעתי לסיפור הזה ע"י תגובה של מישהיא בסיפור אחר ועדיין לא קראתי את הפקרים הקודמים אבל לא יכולתי לעצור מלקרוא את זה….
במבי את כותבת מושלם (כבר ידעתי את זה מבלוגים אחרים) באמת אלופה!!!!
טוב יאלה אני הולכת, יותר נכון לוחצת, לקרוא את הפרקים הקודמים….
יו את מטורפת❣❣❣
וואו, תודה!!
איזה כייף 🙂
איך אני שמחה לדעת שגם את מצטרפת לקרוא את הסיפור והולכת לקרוא מהתחלה, את זה אני הכי מעריכה (אימוגי צוחק).
מהממת 3>
דיייייייייייייייייייייייי
מטורפת לחלוטין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סיימתי לפני כמה דקות לקרוא……….
אני לא מאמינה שעשית את זה לכל הקוראות הוויקות שלך!!!!!
איך יכולת להשאיר אותן כל שבוע במתח שכזה????
לפני שבת לא הספקתי לגמור וכל השבת הייתי במתח…
ברגע שהדלקתי את הפאלפון (לא יכולתי לחכות עד שאני אספיק להגיע למחשב) ישר נכנסתי לסיפור שלך!!!!!!!
אין מטורףףףףף
את מהמהממת!!! (לא יכולה להפסיק????)
אר"א,
אמאלה את ממש מחממת לי את הלב!?
וואו איזה כייף לקרוא, תודה!!!
ומוזמנת לשאול אותן, נראה לי שהן שרדו יפה?
אימלהה יא מהממת!!!???
אני מחכה כבר שהספר יצא לאור!
(לכריכה של הספר את יכולה לצלם סוס לבן במדבר סיני שדוהר??)
אמן!!!
מתפללת על זה 🙂
מוזמנת לצלם לי (חחח אני גרועה בצילום אני חושבת).
מתי עולה כל פרק חדש בשבוע?
יום שלישי
תדמייני לייק.
וואוווווו במבייי,יש לך עתידדד
את כותבת מושלםםםםם
תמשיכי ככהה,זה מהמםם
חולה על הכתיבה שלך,מושלמתת
מחכה כבר לפרק הבא
תודה!!!?
הפרק הבא עלה היום?
במבי!
אין. השלמות הזו!!
מה אומר ומה אדבר?
מחכה לפרק הבא, במתח רב!
מקווה שנפתר לך קצת המתח??
את אלופה במביבונבההה!!
אורי…. רחמיםםםם אוי מסכןן
שיספררר שיספר למישו מה קורה ושמאיימים עליווו
אוףףף
אוף הלוואי ששירה-יסמין תברח ומהררר
ושחמדן לא יעשה לא כלוםםם
למרות שאני אוהבת קטעים של התעללות ואקשן וזה… תכלס מסכניםם אוחח
נ.ב.
1. באיזה גיל הם חזרו בתשובה?
2. אורי קוראים עם חולם או עם שורוק?