אומץ או טיפשות? תחליטו…

אומץ ממכר, טיפשות הורגת
שונאת את עצמי
זו היא שוב, זו הרוח,
רעה!
ואין לי עוד כוח לנוס ולברוח
עודני מחפשת סיבה
להמשיך במרדף לעשות מהפך
בלי כוח בכלל. להרפות?
זה בלתי אפשרי היישני? או בלתי?,
הזיות!
וזה שוב ההרגל מכוחו אני כאן, אין שום הגיון שאחרת
אני כמו מטאטא בלי מקל בלי עמוד זה שחוק
אין שורה שאחרת
ואני, לא אני, כבר מזמן לידתי
אנל'א מפחדת מכלום.
ולא אין לי האומץ זוהי רק הטיפשות שמכה בי גלים כמו רוח,
עולה לגבהים קופצת מצוק וחוזרת תחילה, חלילה?
רצה אלפיים נופלת מיליון טרופת נשימה לא גמרתי!
לא עוצרת לרגע אני עדין בלי פגע ו-אופס!
נפלתי לפתע מיליון ואחת שברתי ת'שיא של עצמי,
זה כזה מטופש להתעסק במרדף כשהרודף הוא בעצם אני
הבורח זה שוב כמו בסרט עצוב הזנב של עצמו של עצמי
וידעתי את זה שלא תחשבו אנ'לא דוחפת ת'ראש לבורות
נשברים מתרסקים אלו הם החיים, לחיים!
שעולים ויורדים ויורדים ועולים
כמו קרון של רכבת הרים,
מפחידה ילדים ת'גדולים ת'קטנים חוץ ממני כולם פה צורחים
רק אני כבר אמרתי אנ'לא מתרגשת מהשום של הכלום, איזה דבר!
ובכיס אין לי אס ולא ג'וקר לשלוף לטרוף תקלפים בשנייה,
סתם ילדה אמיצה או טיפשה ועיוורת
זה הכל החלטה שלכם
כי אני כבר המשכתי, הלאה מכאן, יש לי טרמפ לתפוס על רכבת
רק מילים אחרונות לפני שאלך, אובד עם הזמן עם הרצף-
יש לי לב שהנחתי בתוך מגירה
עם קוד ומנעול של כספת,
הספרות הן גימטרייה של שמי הנסתר-
רק חבר אמיתי מכירן…