–
העולם הזה
ששורף את עצמו
כל יום מחדש
חי מאפר
רוקד על עפר
אפילו החול
יותר אמיץ ממנו
–
יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן
קונה וקונה, חצאית אחרונה! מה לעשות? זה היה סופעונה
מאיזו חנות הגרביים שעליך עכשיו?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
כל הזכויות שמורות לאיטי פרוס, תשע"ח.
עיצוב: סטודיו נחמי שלנגר איור: אלישבע מימון בניית אתרים: נטוורקינג – אתרים שעובדים בשבילך
תמונות הרבי צולמו ע"י יוסי מלמד ולוי יצחק פריידין ז"ל ונתרמו לאתר באדיבות 
22 תגובות
אעעעעעעע
אין לי מילים
במיוחד כי זה בא בזמן שחשבתי על העניין הזה בלי קשר…
ופתאום קראתי את זההה.
תקשיבי המיצות פה מדהים, טימצות (אני לא בטוחה שכתבתי את המילה החרונה בלי שגיאות כתיב… סורי).
כל מילה כל כך עוצמתית!!!
השגחה פרטית.
תודה, מבקשת.
*תמצות…
תודה גם עליו.
"אפילו החול
יותר אמיץ ממנו"
מאיפה לך המילים היפות האלו? אה?
וואאו💛
מאיפה?
ממשכנן של המילים כולן.
תודה, שותפה לדרך.
במאבק בין אומץ ליצר-קיום – האחרון מנצח.
ואוו, את… חכמה. כתיבה תמציתית ואומרת המון.
נצחון עלוב שכזה.
תודה לך, יוזבד.
וואו.
.
.
.
.
.
.
תסכימי לי להשאיר את התגובה ככה?
כי פשוט אין לי מילים-
וזה במובן הכי אמיתי של המילה.
תודה, יקרה.
פעם שניה כבר…
הכי מסכימה שיש, במיוחד אם כתבת פה הרבה כל כך.
תודה, אילנית.
אאוץ'
…
…
אאוצ'
כל מילה.
לצערי.
עולם.
תודה, אורגניזם רנדומלי.
מישהו ראה את המילים שלי?
(קלידוסקופ, סליחה על החיקוי. זה פשוט הדבר היחיד שאני מסוגלת להגיד אחרי הפוסט המפעים הזה)
הן נמצאות איפשהו.
קבורות בתוכך, כנראה.
או נשרפו עם ההווה.
תודה, טוהר.
– – –
💔
כל כך.
אהה.
אכן.
עצוב.
אוצ'.
הבנתי?…
הזדהיתי.
או שלא.
בכל מקרה – אהבתי, ממש.
אוצ'.
❤
איני יכולה לדעת אם הבנת,
אך אם לקחת את זה לכיוון שלך- את הבנת מעולה.
תודה.
שומרת-החותם.
האא. אני בששששש.
אבל זה יפיפה, שתדעי.
את…
תודה.