השקעה- לריק?

סיפור שכתבתי בעקבות סרטון שהראו לנו בשיעור כישורי חיים.- מאלף

דיאן

הזחל היה גדול, ירוק ושמנוני, ומהעיניים הגדולות והיפיפיות שלו ניבט תום ילדותי, נאיבי עד כאב.
ועל אף שהוא היה בודד, היה בו, במבט הזה, מן אושר צח להפליא.

אולי כי בעצם לא היה ממש בודד, היה שם עוד משהו, בחורש – פקעת.
כן, זו העשויה משי, ובה נמצאים הזחלים עד הופכם לפרפר.
פרפר?
חרף העובדה שהשרץ כבר יצא מהפקעת המדוברת, פרפר הוא לא היה.
נשר מלכותי דאה מעל הגבעה רחבת הידיים, והוא התכווץ בבעתה.
הוא חייב להיכנס אליה, לפקעת, חייב!
אבל הוא אכל הרבה מאז יצא ממנה, וגודלו כבר לא היה בכדי לספק את הגברת, ולהיכנס אליה הוא כבר לא
יכול.
אלא אם כן…
אלא אם כן מישהו יירתם לעזרתו, מישהו כמו שני החרגולים החוצים כעת את החורש.
הם רואים אותו, מגלים אכפתיות, ונעתרים לבקשתו.
וזה קשה, קשה עד מאוד.
הם ניסו הכול, לרוץ במרחב הגבעה, למתוח את הפקעת, להרזות את הזחל, לקלוע אותו פנימה, אך ישועה-
אין.
והערב קרב.

הנשר לבן העורף דאה שוב מעל החורש.

סמוך לשקיעת החמה הם הצליחו, הזחל נכנס לפקעת.
הוא נופף להם בתודה והתכווץ בכסותו החמימה והמטשטשת.
שני החרגולים נותרו בחוץ, מול הלילה הקריר והמאיים, ועשרות כוכבים שהביטו עליהם בחמלה.
יודעים יפה מאוד שבכדי להפוך לפרפר הגולם חייב להיות מורם מהקרקע , ומישהו צריך לעשות את זה .

בהתחלה זה דווקא ק ל.
אבל אחר כך הם נותרים לחסדיו של הטבע , ולכוח המשיכה המבורך, שכעת עומד להם לרועץ.
וכיוון שאם ירדו מהעץ הגולם ייפול, הם נשארו תלויים כך, בין שמיים לארץ, כל אותו הלילה.

ובבוקר, כשקרני השמש פגשו בפניהם המותשות של צמד החרגולים ואלה פקחו עין מנומנמת, הם הבינו
שההשקעה היתה משתלמת…
בקול פרימה חרישית הגיח הפרפר לאוויר העולם. יפיפה. ובעצם, כל מילה רק תגמד את מראהו.
הוא התנער בעדינות, מגלה כנפיים אבירות, מנומרות פרווה כסופה ועדינה, ואת מחושיו הסגלגלים, מעוטרים
נגיעות לבן, המזדקרים מעל ראשו ומעניקים זוהר לעיניו הכחולות כתכול הרקיע.

ואז צלל מטה נשר, מוכר עד כאב, ובשיניו גדע את החלום.
מחוש סגלגל, מעוטר נגיעות לבן, נפל ברפרוף על הדשא.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

מתאפרת???

מגיל 17 כשבדיוק התחילה הקורונה התחלתי להתאפר מכל הלב…

הוסיפי את התגובה שלך:

20 תגובות
  1. דמדומים הגב

    וואו וואו.
    כתבת דבר פשוט ומוכר לכאורה, אבל הכתיבה אדירה כל כך. התיאורים עסיסים ויפיפיים, קראתי מילה במילה והתענגתי.
    אפשר שתעלי עוד כתיבות שלך?

    • דיאן הגב

      וואו מהממת אחת!!!🥰
      בעז"ה אני אעלה…
      אני בשם חדש כרגע אז אין באתר עוד כתיבות בשם הזה…

      וואו התגובות שלכן פשוט מדרבנות לכתו משהו…
      יש י משהו במח,ואני אכתוב אותו בלי נדר היום
      מיוחד את, דמדומים! תמיד התגובות שלך מפרגנות ותומכות!

  2. חישוק הגב

    אמאלה. היה לי עכשיו בום בלב.
    איזו כתיבה יפה!! נכנסתי ממש לסיפור…

  3. motek הגב

    הליצו.
    מהזה היה???
    נבהלתי נורא בסוף, וזה רק מראה עד כמה הצלחת להכניס אותי לבפנים.
    מדהים. אמנית מוכשרת נורא.

  4. אני זו אני בשם בדוי הגב

    כתיבה מהממתתתתת!!
    אהבתי בטירופי טירופים. ואוו!!
    💕💕

  5. הגיגית הגב

    וואו איזה כתיבה!

  6. .. הגב

    וואו כתיבה מדהימה וסוחפת!!
    איזה סרטון זה? מותר קישור או את השם שלו?;)

  7. ללי הגב

    וואו!!! יש לך כתיבה מהממת!!
    את הזויה! יש לך עוד סיפורים ואני לא יודעת? כי זו פעם ראשונה שאני נתקלת בך בתור כותבת פוסט..

  8. גלים מתנפצים הגב

    אעעע.
    הסוף מלחיץ.
    וואו את כותבת טוב ממש.
    נכנסתי לסיפור נורא.

  9. אורגניזם רנדומלי הגב

    אין ספק שאת מוכשרת, הכתיבה שלך עם גוון מיוחד שאני אוהבת.
    המסר חזק.
    קיצר – אודישן אצלי עברת, ולמעלה מכך,
    ביג-ביג לייק.
    💖

  10. פרפר הגב

    כתיבה מהממת!
    נחמד לראות את השם שלי🤩

  11. Soo הגב

    היי סיס,
    אהבתי מאוד. הפתעת אותי גבוה גבוה מעל לציפיות
    ויש לך מתנה ענקית ביד.
    תמשיכי לכתוב עוד.
    אגב, למה החלטת לכתוב את זה? ולמה הכותרת היא השקעה לריק?
    את יודעת שיש פרפרים שתוחלת החיים שלהם היא יום אחד וככה זה. זה החיים שהם צריכים לחיות. וזה מסע החיים שלהם.
    אז מעניין אותי, למה ואיך?

    • דיאן הגב

      קודם כל תודה רבה על כל הפרגונים💖 מחמם את הלב ממש🥰
      בקשר לשאלה שלך, ייתכן באמת שההשקעה לא לריק וזה תכלית העולם והטבע וכו', אבל בתור מישהו מהצד, זה כואב ממש וגורם שיוצאים מהדבר הזה עם הרגשה של: 'אוווח'…
      ואני אוהבת את הקטע😉
      אממ… האמת שלא כתבתי את הכותרת עם איזו שהיא 'כוונה עלומה'… סתם מה שיצא…

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?